הלך לעולמו סטיב ג'ובס | 3389 | ||||||||
|
הלך לעולמו סטיב ג'ובס | 3389 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה, כי ממנה לקחת, כי עפר אתה ואל iFar תשוב. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהנושא כבר נטחן מכל כיוון בכל מדיה אפשרית. |
|
||||
|
||||
זה הדבר שהכי הפתיע אותי בידיעה הזאת. הייתי סקרן לראות תוך כמה זמן יתחיל כאן דיון בעניין. להפתעתי לקח המון זמן (כבר שלושה ימים) ועוד לא התפתח כאן דיון כלל. בהתחשב בפועלו של האדם ובסיפור חייו יוצא הדופן חשבתי שהליכתו בדרך כל בשר תעורר קצת יותר גלים בשלולית שלנו. |
|
||||
|
||||
מה יש לומר, ובעיקר להתווכח? התגובות על מותו מתאימות יותר לטוקבק מאשר לדיון. ככל שאני לומד יותר על האיש ומעלליו אני רק מעריך אותו יותר. ג'ובס הצליח לדחוס שתי עלילות לתוך חייו, שכל אחת מהם לבדה היתה מקנה לו מקום מכובד בספרי ההסטוריה. העלילה הראשונה היא סביב הולדת המחשב האישי. את הסרט "הפיראטים מעמק הסיליקון" ראיתי מזמן ואהבתי. הכרתי את הסיפור מקודם (מכרתי מחשבים אישיים בשנות השמונים) אבל הסרט חידד לי אותו. ג'ובס היה אחד הכוחות המניעים הראשיים בתהליך ששם פיסי על כל מכתבה בעולם תוך שני עשורים. העלילה השניה היא הסיבוב השני שלו באפל והפיכתה מיצרנית נישה מקרטעת למעצמה שהיא היום. בין לבין הוא עשה "אתנחתא" בפיקסאר ששווה גם כן חיים שלמים של מישהו. הויכוח אפל נגד וינטל שייך להיסטוריה. בסך הכל גייטס וג'ובס לא היו כל כך שונים זה מזה. ומסלוליהם הצטלבו יותר מפעם אחת. אולי אפל נגד גוגל היה ויכוח יותר מעניין אלמלא פטירתו של ג'ובס. מעניין היה לשמוע את אריק שמידט מדבר על ג'ובס בתכנית של צ'רלי רוז (ערוץ בלומברג) לזכרו. |
|
||||
|
||||
במקום טוקבק, משהו שקיבלתי בדואר: Ten years ago we had Steve Jobs, Bob Hope and Johnny Cash. Now we have no Jobs, no Hope and no Cash.
|
|
||||
|
||||
זה היה מאוד מצחיק אם זה לא היה מתמצת במדויק את הכתבה מהפינגטון פוסט שמצוטטת בדה מרקר |
|
||||
|
||||
דווקא מדברים שם על יותר jobs. מצד שני, יש גבול לכמות בשורות ה-Job שצריכים לשמוע. |
|
||||
|
||||
באמת בכלכלה העולמית כבר שלוש שנים עוד זה מדבר וזה בא. |
|
||||
|
||||
ללא מחלוקות, יש לציין. ומתוך ההספד/סיכום של יובל דרור: לג'ובס היו הרבה סודות - אבל את הסוד האמיתי חשף הוא עצמו בסרט דוקומנטרי על עמק הסיליקון, ששודר באמצע שנות ה-90. בסרט התייחס לארכי-אויבת שלו, חברת "מיקרוסופט", ואמר: "הבעיה היחידה שלהם היא, שאין להם טעם. פשוט אין להם אפילו שמץ של טעם". [...] בעולם שבו כל מכשיר אלקטרוני מגיע עם מדריך הפעלה שעוביו אינו מבייש רומן ממוצע של דוסטוייבסקי [...], המוצרים של "אפל" נצצו בפשטותם .[...] לא היה לו שום כבוד ל"דרך המקובלת" לעשות דברים. הסיבה לכך פשוטה: "הדרך המקובלת" מובילה ל"מוצרים המניחים את הדעת"; ואם היה משהו שהדיד שינה מעיניו, הרי זו המחשבה שהוציא מתחת ידיו מוצר מניח את הדעת. |
|
||||
|
||||
זה בעיקר משום שלא נעים לדבר סרה במתים מייד אחרי מותם. י. גורביץ, למשל, שובר את השורה: "סטיב ג'ובס מת מיליארדר, מהסוג שלא נתן שנקל – עד כמה שידוע – לצדקה. הוא היה מנכ"ל דורסני של חברה חסרת מעצורים, שעשה את הונו בין היתר מעבודת ילדים ומניצולם של עובדים בעולם השלישי. יותר מתריסר עובדים של פוקסקון קפצו אל מותם בסדנאות היזע שלו, וקצת פחות אנשים הזילו דמעה על חייהם שנקטעו בגיל צעיר. לעזאזל, לרוב האנשים אין מושג איך קוראים להם. והם לא הורישו מיליארדים לילדיהם. הם היו שמן על גלגלי המהפכה של אפל, עיכוב קצר בהעברת המזומנים לחשבון הבנק של ג'ובס.... לא מדובר בתומס אדיסון, שהפך את החשמל למוצר להמונים. לעזאזל, לא מדובר אפילו בביל גייטס, האיש שהפנאפלים אוהבים לשנוא. גייטס מכר מחשבים להמונים והכניס מחשב לכל בית. המוצרים של ג'ובס תמיד היו מיועדים לאליטה, או לפחות לבני המעמד הבינוני-גבוה. גייטס, בניגוד לג'ובס התחייב לתת מחצית הונו ויותר לצדקה. בפרפרזה על ג'ון סטיוארט, בזמן שהמשטרה פרצה דלתות בסן פרנסיסקו בחיפוש אחרי האייפון 4 האבוד של ג'ובס, גייטס התעסק במשהו שולי כמו חיסול היתושים והקדחת." |
|
||||
|
||||
נראה לי שדווקא די אופנתי לשנוא את תומס אדיסון בשנים האחרונות. מי שהפך את החשמל למוצר להמונים לא היה בדיוק הוא אלא טסלה ווסטינגהאוס. אדיסון היה ממציא שהתפרנס גם מניצול המצאות ממציאים במעבדותיו. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא היה מתחבר לרשת החשמל של וסטינגהאוס אלמלא אדיסון. |
|
||||
|
||||
הוא גם קידם את הכיסא חשמלי [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אבל הוא לא היה מקדם אותו אלמלא טסלה (וחוץ מזה, זו סתם דוגמה של חיבור אנשים לרשת החשמל). |
|
||||
|
||||
מתחרה לא מצדיק את מה שהוא עשה והסוגריים זה האנדרסטייטמנט של השנה. |
|
||||
|
||||
כולם מזכירים את הכריזמה הבימתית הפנומנלית של ג'ובס. מה אני אגיד לכם, יצא לי (כמעט במקרה) לראות אותו מדבר ומדגים טכנולוגיה על במה, ממרחק של פחות מעשרה מטרים, ולא נפלתי מהכיסא. נתקלתי כבר במרצים ''רגילים'' שהרשימו אותי יותר. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג איך התגובה שלך הובילה אותי לקטע שסימנתי פעם בספר של אלן בלום ''בחברה האמריקאית יש תופעה של ריצה מטורפת לייחודיות אישית, וכשמשהו מתקבל כסממן מייחד, הוא נארז כך שכולם יכולים להרגיש חלק ממנו''. |
|
||||
|
||||
כמו בסרט הישן ''ישו כוכב עליון'', שבו ישו מטיף להמונים ''אתם אינדיווידואליסטים'' והם עונים פה אחד ''אנחנו אינדיווידואליסטים''... |
|
||||
|
||||
ניטפוק: הבעיה שם אינה האטומיות אלא השונות: תגובה 118979 |
|
||||
|
||||
התכוונת לבריאן כוכב עליון שהיה פרודיה על המחזמר ישו כוכב עליון. |
|
||||
|
||||
אדיסון? התכוונת לטסלה אני מניח? |
|
||||
|
||||
התכוונתי לגורביץ, כתבתי גורביץ, וציטטי את גורביץ. אם אתה לא יודע, הסימן המוזר הזה שמופיע התחילת הציטוט - '' - קוראים לו מרכאות והוא אומר שמה שמופיע אחריו הוא ציטוט (ניקוד, כדאי להכיר לפני שממהרים להגיב). |
|
||||
|
||||
מי זה גורביץ? מאין לי שאינכם אחד? |
|
||||
|
||||
יוסי גורביץ: מי שכתב את הכתבה המקושרת. איך אתה יודע שאינו האלמוני? שאלה טובה. אבל מה זה משנה לך? (אתה יכול להוכיח שאני לא יוסי גורביץ?) כאמור, כבר הביעו כאן תמיהה לגבי טסלה לעומת אדיסון בהערות לאותה כתבה. יש לך הערות אחרות? אתה יכול גם לשלוח שאלות ישירות ליוסי גורביץ בכתובת הדואר שמופיעה בכתבה. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שאוכל להוכיח, אבל יש לי מספיק ראיות תומכות. |
|
||||
|
||||
גורביץ הוא היסטוריון. הוא כותב טור יומי בנושא טכנולוגיה. זו הערה די עצובה על מצב העיתונות בארץ בכלל, ובתחום הטכנולוגיה בפרט. |
|
||||
|
||||
כשיש טקסט כחול (או סגול) עם קו מתחתיו וכשאתה עובר עליו עם הסמן הסמן משנה צורה (בדר"כ לסימן של יד) זה סימן שהטקסט הזה הוא "קישור", ועל מנת להבין למה הוא מתייחס כדאי ללחוץ עליו. למשל, אם תלחץ על זה תוכל ללמוד עוד פרטים ואם תלחץ על זה תוכל אולי להבין איך אתה נשמע. אינטרנט, הדבר הבא אחרי ניקוד שכדאי לך ללמוד. |
|
||||
|
||||
איך הקישור להודעה שלך עוזר לי להבין איך אני נשמע? אולי השליטה שלך בטכנולוגיית הקישורים לא כה מזהירה כפי שניסית להציג? |
|
||||
|
||||
וצ'רצ'יל היה שיכור רע מזג. אז מה? ג'ובס, בסופו של דבר, השפיע על החיים היומיומיים של כולנו יותר מכל דמות בודדת אחרת בענף. מה שמפליא היה שהוא עשה את זה יותר מפעם אחת. |
|
||||
|
||||
יותר מכל דמות אחרת בענף? כאן אתה כבר מתחיל להכנס לתחרות. לדוגמה, אתה מגזים מאוד בחלקו בהכנסת המחשבים האישיים לבתיהם של אנשים. אתה לא נותן קרדיט לאנשים מזירוקס. אז אם לא להם, למה לאפל כן? צריך לזכור שבסיבוב הראשון ג'ובס הקים את אפל (ביחד עם עוד איזה סטיב אחר), זז קצת הצידה, חזר שוב קדימה עם פרויקט ליסה ועם מקינטוש (הוא ניהל, היו עוד כמה שותפים להצלחה), ואז (לאחר כמה שנים) עף משם. המקינטוש מעולם לא הצליח לתפוס נתח שוק רציני ונשאר מחשב אליטיסטי. המהפכה התחוללה בין השאר בגלל שיבמ פתחה בטעות את השוק לאחרים. הוא לא היה מי שהכניס מחשב לכל בית. |
|
||||
|
||||
נו, אז תן דמות אחרת. טורינג? פון ניומן? ווס קלארק? לא ולא. ג'ובס עומד על מדרגה גבוהה יותר בפודיום. בסיבוב הראשון התכוונתי יותר לאפל II מאשר למק ולליסה. גם סוני חידשה המון חידושים משנות השבעים - מהווקמן, ה CD והדיסקט 3.5" וקלטות בטאמקס :) ועד הפלייסטיישן. אבל לסוני אין מזמן את הדמות שכל כך מזוהה עם החברה. |
|
||||
|
||||
ביום יום שלנו מי שלטעמי הכי השפיע במסגרת מערכת ההפעלה הוא דווקא בריאן אינו |
|
||||
|
||||
יותר מאלן טיורינג [ויקיפדיה] וג'ון פון ניומן [ויקיפדיה]? לפי מה אתה מדרג בפודיום הזה? |
|
||||
|
||||
לפי תגובה 584004 |
|
||||
|
||||
העניין הוא שאם אפל לא היו מצליחים לפרוץ את גבולות הנישה הטכנופילית עם האפל][ ולמכור אותו גם לאנשים רגילים אז יבמ אולי בכלל לא היו מנסים להכנס לשוק המחשבים הביתיים ביל גייטס חייב את קיומו לרצון של יבמ להכנס לשוק שלא היה קיים לפני שג'ובס יצר אותו אותו דבר עם האייפון לפני שהוא הופיע הסמארטפונים היו חלק קטן משוק הפלפונים ואילו עכשיו אף אחד לא קונה יותר פלפונים שאינם דמויי אייפון |
|
||||
|
||||
אפל היו מי שפרצו את הנישה? או שאולי מי שפרץ את הנישה היה ויזיקאלק (וגליונות אלקטרוניים שבאו בעקבותיו), שאילץ אנשי עסקים להשתמש במחשבים? |
|
||||
|
||||
לפי Wikipedia: The first successfully mass marketed personal computer was the Commodore PET introduced in January 1977. It was soon followed by the TRS-80 from Radio Shack and the popular Apple II כך ש- Apple היו, לכל המוקדם, השלישים (שלישיים?) בתור, וודאי שלא פרצו שום נישה שהיא.אם כבר, הכבוד הזה צריך להישמר עבור ה- Commodore 64 האלמותי, שהיה המחשב הנמכר ביותר לזמנו, ואולי בכלל. |
|
||||
|
||||
אף אחד? ברצינות? |
|
||||
|
||||
הוא התכוון אפחד. יצא לו טעות. |
|
||||
|
||||
על מה אתה מדבר? גם בשנה הכי טובה של אפל הם לא היו יותר מ20% משוק הסמארטפונים העולמי (להבדיל מהאמריקאי, שם הם הגיעו לקרוב ל30%, או הישראלי). ובמאי 2011, סמארטפונים היו עדיין רק 55% מהשוק האמריקאי (קרי בשאר העולם הטלפונים הרגילים עדיין שולטים). |
|
||||
|
||||
המגמה חזקה וברורה. החדירה מטורפת. הסמארטפונים- מוצר בן 4 בסך הכל- יהפכו לרוב בעתיד הבכלל לא רחוק. |
|
||||
|
||||
סמארטפון הוא לא מוצר בן 4 שנים1, iPhone הוא מותג בן 4 שנים שנכנס לתחום קיים וצומח בטירוף וכשום שלב לא הצליח לעבור את ה-30% (שזה מרשים, אבל בכל זאת גוגל הצליחו לעבור את זה בשנתיים). 1 הראשון יצא ב-92, השם בשימוש מאז 97... |
|
||||
|
||||
ארבע שנים, ארבע עשרה שנים. אני מדבר על טלפונים עם מסך מגע, קישוריות לאינטרנט ואפליקציות יעודיות להורדה. תכלס הם הולכים להיות רוב ממש בקרוב או לא? |
|
||||
|
||||
הטלפון החכם עם מסך מגע, גישה לרשת ואפליקציות להורדה הראשון יצא בשנת 2000 (R380). החידושים של האיפון היו במסך מגע הקבלי (שמאפשר כמה נקודות מגע במקביל, ולא מחייב שימוש בכח מצד אחד, ומחייב שימוש באצבעות בלבד מצד שני), בחנות האפליקציות המרכזית וביחס הפריימים לשניה חסר התקדים. אמנם חידושים, אבל מזה ועד "מוצר בן 4 שנים" עובד עולם ומלואו. |
|
||||
|
||||
אז אם לסכם את מה שהבנתי, המגמה של העצמת הטלפון הסלולארי היתה קיימת עשר שנים לפני האייפון אבל המוצרים המתוחכמים יותר לא תפסו חזק. באה אפל ויצרה מכשיר שאמנם היו בו חידושים אך לא מהפכה טכנולוגית ולעומת זאת כן יצר מהפכה בחווית המשתמש, והטיס את השוק הזה לשמים. אם לקשר את זה לנושא "גדולתו של סטיב ג'ובס" אני חושב שלו הייתי יושב בדירקטוריון של אפל וצריך להצביע בעד הפיתוח של מכשיר כזה, הייתי יותר מאשר מרים גבה. אחרי ההצלחה של האייפוד אולי זאת היתה צפרדע שהייתי מצליח לבלוע, אבל זו בהחלט היתה (עוד) קפיצה נחשונית. גם האפל II בזמנו לא המציא שום דבר מהותי. הגאוניות ההנדסית של ווזניאק הצליחה לדחוס את כל המרכיבים יחד בעלות סבירה, ככה שאפל הרוויחה על המכשירים שמכרה. השימוש בחריצי הרחבה, חיבור לטלויזיה וכמובן מקלדת היה קיים במכשירים קודמים, אבל האפל נתן חבילה מרשימה מאד במחיר סביר, ועד שהקומודור 64 עשה את זה יותר טוב הוא היה המלך. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא חושב שאפל ''הטיסה את השוק לשמים'' הגדילה היתה באותה עוצמה לפני ואחרי. מה שאפל הטיסה לשמים זה את כמות ההתייחסות בתקשורת. למה היית מרים גבה, יש כאן שוק שגדל באופן מפחיד, אתה חברת הגאדג'טים הגדולה בארה''ב, לא סביר שתנסה להכנס אליו. מה גם שבארה''ב השוק נשלט על ידי חברה קנדית שלא יודעת מה לעשות עם ההצלחה. באירופה השוק נשלט על ידי חברות נורדיות שמנסות לדחוף מחשבים לכיס של האנשים. נראה לי כמו החלטה כמעט מתבקשת. אפל, כזכור, תמיד היתה במקום השלישי בשוק הסמארטפונים. ממש לא מלך. |
|
||||
|
||||
אה, ושכחתי להזכיר, לא רק בתקשורת גם ברווחים ובערך המניה הוא היה מלך, ואילו הייתי יושב בדירקטוריון של אפל זה מה שהיה מעניין אותי. העובדה שגוגל הצליחו להגיע לשליטה בשוק בתקופה כל כך קצרה, אבל דווקא אפל היא המרוויחה הגדולה היא ללא ספק הגאונות של ג'ובס, וכמי שיושב בחבר המנהלים (הלוואי) אין לי מה להגיד חוץ מתודה. |
|
||||
|
||||
>>נראה לי כמו החלטה כמעט מתבקשת היום. אבל זה מה שהיית מציע לאפל לפתח בשנת 2005 אחרי הכשלון המוקדם שלהם בתחום עם הטלפון איפוד? לקח להם שנתיים ו 150 מיליון דולר. זה לא טריויאלי. ראה כתבה מויירד >>מה גם שבארה"ב השוק נשלט על ידי חברה קנדית שלא יודעת מה לעשות עם ההצלחה פה אני מסכים איתך. האיכות העסקית של המתחרים - גם רימ וגם מוטורולה- לא היתה מהמשובחות. נוקיה אז עוד הייתה בסדר. >>ממש לא מלך התיחסתי לאפל II שהיה המלך בזמנו (לפחות עד הופעת הקומודור 64). |
|
||||
|
||||
כן. אולי סיפור קצר: ב-2006 החברה שעבדתי בה עמדה בפני סגירה. זאת היתה הפעם הרביעית ברציפות שזה קרה. אמנם קיבלתי את כל המשכורות והתנאים ולא התקשתי למצוא עבודה אף פעם, אבל בכל זאת, זאת מכה לא קטנה לאגו שלך כמפתח לגלות שהמוצר עליו עבדת נסגר בלי שאף משתמש נגע בו. ואז, קיבלתי הצעה לעבור לתחום הסמארטפונים. אני לא ידעתי כלום על התחום, הנייד שהיה לי היה זה שהיה הכי זול בחנות, אני אפילו לא יודע מי הייצרן שלו. הרעיון של להכניס מחשב לכיס נראה היה לי מגוחך, מי יקנה מחשב נייד שיכול לעשות פחות ממחשב נייד ופחות שמיש ממחשב נייד? כמו שאמרתי, המצב שלי אז היה רגיש, ולהבדיל מבדרך כלל רציתי כן להיות מעורב בפיתוח מוצר שמישהו ממש ישתמש בו.ההימור נראה לי מפחיד אבל אז הראו לי את הגרפים (שהבאתי קודם) ואת התחזית שעד 2009 ימכרו יותר סמארטפונים ממחשבים רגילים, תחזית שנשמע לי מגוחכת אבל הסתמכה על נתונים אמיתיים (והרבה אופטימיות). אז, הנה, אני הימרתי אז על ההצלחה של הסמארטפונים, כמו ההנהלה של אפל. וכמוהם, גם אני לא טעיתי, אני חושב שזאת היתה החלטה מתבקשת. ההצלחה לא היתה הכרחית (HP הפסידו הרבה כסף) אבל חברה כזאת לא יכולה לא להרשות לעצמה לא להכנס לתחום כזה כמו שגוגל לא יכולה להרשות לעצמה לא להתחרות בפייסבוק. |
|
||||
|
||||
אוקי. ויצא שסטיב ג'ובס ניהל את אפל בשתי תקופות מאוד מוצלחות, שביניהן החברה הגיעה לעברי פי פחת. מזל? |
|
||||
|
||||
כמו כל ההצלחות, שילוב של מזל וכשרון (שגם הוא, בסופו של דבר, מזל). אף אחד לא אומר שג'ובס לא היה מוכשר, רק שבין מנהל מוכשר לבין בן האלוהים יש פער קטנצ'יק, ולפעמים נראה שחלק גדול מצרכניו/מאמיניו מתייחסים אליו כמי שנמצא הרחק בצד הלא נכון של הפער. |
|
||||
|
||||
כבר עברו שלשה ימים והוא (עוד) לא קם לתחיה. אז במועד א' לבחינות בן האלהים הוא נכשל. ואני רק אמרתי שהוא השפיע על חיי היום יום שלנו יותר מכל דמות אחרת בענף שלו. גילוי נאות: מעולם לא רכשתי מוצר של חברת אפל. פעם קיבלתי במתנה איפוד שאפל זעיר מהדור הראשון והעברתי אותו לאחיין שלי, שהשתמש בו שנים בהנאה מרובה. |
|
||||
|
||||
כמי שדווקא מחזיקה ברשותה מוצר של אפל1, השפעתו על חיי שולית ומינורית. 1 נישא מק2. במקביל לנייח פיסי. 2 זה ממש קשה לתכנן את המוצר כך שקיצורי הדרך יעבדו גם בעברית, לא רק באנגלית? די מייגע לעבור כל פעם שפה רק בשביל קיצורי דרך! |
|
||||
|
||||
השימוש בעכבר, למשל. את לא משתמשת בעכבר מחשב ביום יום? |
|
||||
|
||||
למעשה, לא. אני משתמשת בלוח גרפי. וואקום בלע"ז. |
|
||||
|
||||
אני לא משתמש בעכבר עם כפתור אחד. אפל העתיקו את העכבר מזירוקס, והעתיקו גרוע. זירוקס אמנם לא הצליחו למכור, אבל הם הצליחו להדגים לאחרים איך צריכה להראות תחנת עבודה. לדוגמה, כבר בשנת 1982 היתה לחברת סאן תחנת עבודה עם ממשק גרפי (עוד לפני NeWS ו-X11). ולא, לא היה להם עכבר עם כפתור אחד (נדמה לי שכבר אז היו שלושה). גם לא בכל סביבות העבודה הגרפיות למחשבי PC שהחלו להווצר באמצע וסוף שנות השמונים היה תמיד עכבר של שני כפתורים. לכן לא נראה לי סביר להגיד שהעתיקו את העכבר מאפל. |
|
||||
|
||||
>>אפל העתיקו את העכבר מזירוקס, והעתיקו גרוע. ומיקרוסופט העתיקו את החלונות מאפל, והעתיקו גרוע. אז? הנקודה שלי היתה ונשארה השפעתו הסינגולרית של ג'ובס על דמותם של מוצרי טכנולוגיה. אפל לא המציאה קטגוריות, אבל המוצרים שלה הגדירו את הקטגוריה. האפל II היה החבילה שהגדירה לקהל הרחב מהו מחשב אישי. המק היה האחראי הראשי לתפוצת העכברים בעולם בעשרים השנה האחרונות. לפי הדודה- "רק עם יציאתו לשוק של מחשב "מקינטוש" בשנת 1984 זכה העכבר לראשונה להצלחה מסחרית ולאחר מכן הוא הפך לחלק בלתי נפרד מממשק המשתמש הגרפי (יותר מעשרים שנה חלפו, אם כן, מהמצאת העכבר ועד להפיכתו למכשיר נפוץ)" והאייפון, בלי שהמציא את הגלגל, נשאר קנה המידה מולו נמדד כל סמארטפון. |
|
||||
|
||||
אז עכבר לא קיבלנו מאפל. עובדה שאף אחד אחר לא משתמש בכפתור הבודד שלהם. אפל 2 לא היה המחשב שהגדיר לקהל הרחב מהו מחשב אישי. היו באותו זמן עוד כמה מחשבים אישיים. קשה לדבר באותו זמן על הקהל הרחב. קשה לדבר על השפעה סינגולרית: גם ללא אותו מחשב היתה התקדמות לכיוון של מחשבים אישיים. המאורע הסינגולרי והמוזר באמת הוא כל מה שקרה מאוחר יותר עם IBM שכיוון את השוק לכיוון לא צפוי. ואפל 2, עם כל הכבוד, אינו יציר כפיו של ג'ובס. הוא תוכנן ע"י סטיב ווזניאק. ג'ובס לא היה המנהל של אפל באותו הזמן. הוא היה מעורב בתכנון ובשיווק. אבל לא צריך להגזים בתפקידו. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. האפל הראשון היה יצירה של ווז (ומכר 200 יחידות). האפל II היה ביצוע גאוני של ווז לתכנון משותף שלו ושל ג'ובס. בשנת 77 היו כל מיני מחשבים ביתיים תרתי משמע. האפל II מכר כ 600 יחידות מתוך שוק עולמי של 40000 יחידות. ב 78 ו 79 טנדי היתה מלכת המכירות בזכות רשת רדיו שאק. בשנת 1980 זינקו סך מכירות המחשבים הביתיים על פי הערכות לבין 500-724 אלף מכשירים, מהם אפל מכרה כ 150 אלף אפל II, טנדי מכרה כ 200 אלף TRS-80, וקומודור מכרה כ 80 אלף PET. האפל היה יקר כפליים מה PET ופי שלשה מהטנדי. אבל לאפל היה את ויזיקאלק שהפך אותו לשימושי ממש, ולא צעצוע, וחריצי הרחבה ששמרו אותו רלבנטי שנים אחרי שהמתחרים שלו נגרסו. רק בשלהי 82' תפס ה PC-XT את מקומו של האפל ][ בתור המחשב הביתי ה"רציני", בזמן שהקומודור 64 השתלט על השוק הנמוך. כך שבמשך שלוש שנים מסוף 1979 ועד סוף 1982 האפל שלט בפלח היקר של השוק ומכר כחצי מיליון יחידות. |
|
||||
|
||||
אילו קיצורי דרך לא עובדים בעברית? ובאיזו תכנה? |
|
||||
|
||||
פוטושופ. וכולם: קומנד S, קומנד C, קומנד V, קומנד D, קומנד Z ורעהו הטוב ממנו - קומנד אלט Z, קומנד T, קומנד W, קומנד ף סופית... |
|
||||
|
||||
באמת מעיק. עכשיו אני נזכר שגם אפטר אפקטס העניק לי חוויה דומה על המק. ניסית להפוך את האנגלית לשפה המובילה במערכת? |
|
||||
|
||||
אנגלית זו השפה המובילה במערכת. המחשב נקנה בחו''ל. |
|
||||
|
||||
זה מתסכל מאוד. אין לי כרגע מק מתפקד בשביל לבדוק אם אני יכול למצוא פתרון לבעיה, אבל שאלתי כמה מידידי אוהבי המקים. אולי לאחד מהם יהיה פתרון. אפשר לשאול איזו גרסא של פוטושופ את מריצה? |
|
||||
|
||||
CS4. בדקתי - באילוסטרייטור ובפלאש אין את הבעיה הזו, פשוט משום שהן לא מכירות בקיומה של עברית כלל. שזו בעיה אחרת, כמובן.
|
|
||||
|
||||
בדפדפן המצב הרבה יותר גרוע. נסה קיצורי דרך בג'ימייל כשאתה בעברית... אי אפשר אפילו תיאורטית לגרום לזה לעבוד... |
|
||||
|
||||
שכחת להגיד לה שבגימפ גם אין את הבעיה הזו (כן, נועה, אני זוכר את התשובה שלך לזה). |
|
||||
|
||||
בואו נעשה עסק. אתם לא תגידו לי שהגימפ תוכנה נוחה, ואני לא אמליץ לכם לכתוב קוד עם הכתבן. |
|
||||
|
||||
כתבן?! באיזה מערכת הפעלה את חושבת שאני עובד?! (לעצם העניין: אני מכיר גרפיקאים שדעתם שונה, אבל כאמור, אני לא עוסק בתחום וזכרתי את תשובתך הקודמת) |
|
||||
|
||||
ישועה? הכלים המפורטים בכתבה מועילים לאנשי עסקים, כמובן, ולמתכנתים. למעצבים אין כאן בשורה גדולה. הדוגמא שהוא צירף לשימוש בקנווס - הדגים - מרשים זה לא, ובעליל זו לא גרפיקה ברמה משתווה למה שאפשר לייצר בפלאש. בכל מקרה, את הגרפיקה, עדיין יצטרכו ליצר בתוכנה גרפית כלשהי. נכון, אפשר לעשות בקוד הכל, אבל יצא לי לשבת ליד מתכנת שניסה לעצב בקוד וביקש את חוות דעתי הגרפית. זה כמו לצוד פרפרים עם עיניים מכוסות וידיים קשורות מאחורי הגב. הפלאש משמשת גם כתוכנת אנימציה. לא כל מה שאפשר לעשות איתה - אפשר לעשות בקוד. כלומר - עדיין יצטרכו להבליע קובץ, אם לא של פלאש אז של תוכנת אנימציה אחרת. גם אם היתה כאן בשורה למעצבים (ואין, למזלי) - ללמוד תוכנה חדשה על כל שטיקיה רק כדי שאני לא אצטרך להחליף שפות כשאני עובדת על הנישא1? לא רעיון טוב. אגב, בפיסי כל הבעיות הללו לא קיימות. רק במק המהולל, שמסיבה לא ברורה מעצבים מהווים חלק ניכר מהמשתמשים בו. 1 דבר שהתחלתי לעשות רק לאחרונה, כשהפוטושופ שלי על הפיסי התחיל לדרוש משאבים מוגזמים משל היה פועל נמל או מנכ"ל חברה, והתקנה מחדש הקלה אמנם, אבל לא פתרה את הבעיה סופית. |
|
||||
|
||||
הסיבה די ברורה, הוא הרבה יותר יפה. |
|
||||
|
||||
מעצבים צריכים להיות ערים גם לנושא השימושיות... ___________________ בהיותי סטודנטית, כו-לם1 בשכבה שלי קנו מק נייח. אז אלה היו ה-G3. הם באו יחד עם עכבר עגול, שמעצבי המוצר של אפל החליטו שהוא אמור להיות יותר נוח. ובכן, הוא לא. בנוסף, אי אפשר היה לגלוש באתרים בעברית. לו היית מעיר למישהו מחובבי המק על העניין, הוא היה מתנפח ואומר "מי גולש בעברית?". הספקים שלהם בארץ היו ידע, וכספקים יחידים-שהם-גם-חברה-פרטית-ולא-חייבים-שום-דבר-לאף-אחד, הם נתנו שירות נוראי. שנה אחרי, כבר נכנסו האיימקים, שהם יותר זולים אבל גם יותר חלשים. ועדיין מרבית האנשים העדיפו לשלם יותר על איימק חלש, מאשר על פיסי חזק שאתה יכול להרכיב כרצונך, ולקבל שירות מאינספור חברות שמתחרות אחת בשניה. 1 טוב, כמעט כולם. |
|
||||
|
||||
תמיד היה אפשר לגלוש בעברית, פשוט היה צריך להתשמש בדפדפן מסויים (וכן, זו בכל זאת הייתה חוויה מעט מעיקה יותר מאשר על פיסי). בנוגע לעברית באילוסטריטור ופלאש - הגרסאות המזרח תיכוניות לא אמורות לפתור בדיוק את זה? |
|
||||
|
||||
אין לי אותן. אבל הבעיה היא לא עם ההתנהגות של העברית בתוכנות הללו (עד כה זה לא הפריע לי - כאמור, עד לאחרונה זה לא היה מחשב עבודה) אלא עם העובדה שברגע שנכנסים אליהן, אייקון העברית נהיה לא-פעיל, והשפה מתחלפת לאנגלית באופן אוטומטי, ללא אפשרות לשנות אותה. |
|
||||
|
||||
באמת? בגרסאות הישנות שהיו לי היה אפשר לכתוב בעברית (אבל הפוך, מה שהפך את כל העניין לסיוט). עד כמה שאני יודע הגרסאות המזרח תיכוניות מאפשרות כתיבה בעברית. בכל מקרה, שאלתי, ומסתבר שאכן אין פתרון לבעיית קיצורי הדרך בפוטושופ עם פרישת מקשים עברית. באמת בזיון. |
|
||||
|
||||
כלומר, זה לא עניין של התוכנה, זה דפיקות של המערכת? אני מתחילה לחשוב שאפל יורים לעצמם ברגל. סתם מחשבה - אם יש כאלה בעיות עם עברית, מן הסתם הן קורות גם בשפות אחרות... לעברית ההפוכה יש פתרון סביר: אפשרות נוספת, לפחות בפוטושופ, היא ליבא טקסט שנכתב בגרסת ME, ולכתוב או להעתיק לתוכו את הטקסט שלך. האפשרות הראשונה נוסתה רק בפיסי, השניה נוסתה גם במק. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, לא. עברית עובדת יפה מאוד בתכנות שמשתמשות במנוע המלל של המערכת (כמו טקסט אדיט) או בתוכנות שטרחו ויצרו מנוע מלל משלהם שעובד כמו שצריך גם בעברית (כמו ניסוס או מלל) . קיצורי הדרך עובדים בכל התכנות שיצא לי לעבוד עליהן (פרט לאותן תכנות של אדובי שכבר הוזכרו). . אני חושב שהבעיה בכתיבה בעברית מתרחשת כאשר תוכנה משתמשת במנוע מלל משל עצמה והוא לא בנוי כמו שצריך. די ברור שאדובי יכולה לדאוג שהעברית תעבוד (הגרסאות המזרח תיכוניות עובדות בעברית כמו שצריך) כך שלא ברור לי למה הם לא משלבים בין הגרסאות. הבעיה בקיצורי הדרך היא באג (שאולי נפתר בגרסת ה-ME ואולי לא). ממה שיצא לי לקרוא יש למשתמשים בשפות אחרות בעיות עם קיצורי הדרך בתוכנות של אדובי אבל קל יחסית לפתור אותן. מצד שני, גם פיילמייקר שהיא תכנה שמפותחת ע"י אפל עצמה זכתה לגרסת ME, כך שאולי הבעיה בכל זאת אצל אפל. בנוגע לפתרונות בפוטושופ - תודה, אני מכיר פתרונות דומים. למרבה הצער מה שמונע ממני להשתמש במק הוא לא העברית (אני בכל מקרה גר בחו"ל, ואנגלית עובדת נהדר אפילו באופיס למק), הבעיה שלי היא ששתי התוכנות העיקריות שאני עובד איתן פשוט לא קיימות למק. |
|
||||
|
||||
גרסאות נפרדות לעברית? לא עברנו כבר את השלב הזה מתישהו? אבל אולי זה פשוט משהו של אדובי. |
|
||||
|
||||
עברית, ערבית ושאר ירקות. כן, זה באמת קצת מוזר. |
|
||||
|
||||
למה לא משלבים? * כי זה לא מספיק חשוב. * כי זה מאפשר למכור גרסאות ME יותר ביוקר. אגב, צא וראה ש(עד כמה שאני ראיתי) לא ניתן לרכוש את גרסאות ה-ME באתר אדובי. מה שנראה לי מוזר - אין שום סיבה, על פניו, שמשתמש בגרסה רגילה לא יוכל להפעיל את קיצורי הדרך שלא באנגלית. הבעיה לא קיימת בפיסי, כך שנראה לי שהפגם הוא באפל. ________________ באופן אופיס במק, כמה שהיא תוכנה מחורבנת, גם העברית עובדת. |
|
||||
|
||||
כן, אלו סיבות אפשריות, אבל מעצבנות. כי יצרני תכנה אחרים דווקא מאפשרים תמיכה בעברית בלי לשגע את המשתמש. אני חושב (אבל לא בטוח) שאת גרסאות ה-ME מעולם לא היה אפשר להשיג דרך האתר של אדובי. יש איזה אתר נידח אחר שדרכו אפשר להזמין את הגרסא הזאת. אכן אין שום סיבה שבעולם שקיצורי דרך יעבדו בכל שפה שהיא. מכיוון לא זכור לי שנתקלתי בבעיה במוצר שאינו של אדובי, אני נוטה לחשוב שהבעיה היא בצורה שבה הם מפתחים על מק, ולא אצל אפל. אבל מי יודע. נכון באופן אופיס העברית עובדת, גם בניסוס (שבעיני היא אלטנרטיבה עדיפה בהרבה). |
|
||||
|
||||
nisus? תודה. אחפש.
|
|
||||
|
||||
מצד שני, אם את רוצה לתמוך באייל לשעבר, נסי את מלל. |
|
||||
|
||||
כן - nisus. בעיני זה יופי של מעבד תמלילים. אבל... הוא לא במאה אחוז תואם לוורד. הוא פשוט נוח וקל לשימוש. |
|
||||
|
||||
זה בסדר. גם אופן אופיס לא. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה נכון, לא על החיים שלי בכל אופן. אם מדברים על ענף ההיי טק, אז ביל גייטס, לינוס טורבאלדס, טים ברנרס-לי, מרטין קופר, דאגלס אנגלברט, דניס ריצ'י, שון פנינג, טריפ הוקינס, יאמאוצ'י1 וכמובן ברין ופייג' השפיעו, כל אחד בנפרד, הרבה הרבה יותר על חיי, ואני מניח שגם על חייך. 1 ההוא שהקים את נינטנדו ואין לי שמץ של מושג איך כותבים את שמו. |
|
||||
|
||||
אם עץ נופל ביער הוא משמיע קול של דאגלס אנגלברט. טים ברנרס לי ודניס ריצ'י - כן, אבל איך שאני רואה את זה -מארק אנדרסן, למשל, יותר. ומול הרשימה שלך אני מביא את דן בריקלין שלוקח מבחינתי כל אחד מהם באחד על אחד, ובשביל לינוס טורבאלדס אני מביא לך במיוחד את גארי קילדל. אבל ג'ובס היה המארק אנדרסן גם של דאגלס אנגלברט, גם של דן בריקלין, ואולי גם של גארי קילדל - וזה רק בסיבוב הראשון שלו. ביל גייטס אכן יצר משהו מדהים שהעולם טרם ראה- אבל בתחום הכלכלה. הוא (האמת האלטר אגו שלו סטיב באלמר) יצר את המונופול הכלל עולמי הראשון. מהרשימה שלך מרטין קופר מתבלט. אני יכול להציב מולו את אמיר באן כדי להדגים את הנקודה שלי, אבל בעצם דאגלס אנגלברט מדגים את הנקודה שלי טוב יותר. וחוץ מזה ווזניאק בעצמו אמר |
|
||||
|
||||
נכון, גם אנדרסן, קילדל ובריקלין נמצאים הרבה לפני ג'ובס. ולא, ג'ובס לא היה הבריקלין של אף אחד. נטסקייפ היתה השחקן הראשון (והיחיד לאורך תקופה ארוכה) בשוק. ג'ובס היה שחקן נוסף בשוק צומח, גם במחשבים האישיים וגם בסמארטפונים. גייטס יצר עוד כמה דברים חוץ ממונופול עולמי (לא אתה זה ששאל אם ההצלחה נובעת רק ממזל?), הוא יצר את מערכת ההפעלה הראשונה (והשניה) שהצליחה להתאים לציבור הרחב גם מבחינת היכולות, גם מבחינת השימושיות וגם מבחינת המחיר. רק היום אנחנו רואים מתחרים ראשונים. ולא פחות חשוב, לחיים שלי לפחות, גייטס הציג סטנדרט חדש (לא במובן שהוא לא היה קודם, אלא במובן בהוא לא היה סטנדרט קודם) לתנאי עבודה למהנדסי תוכנה. עד היום מייקרוסופט נמצאת ברשימת 100 המעסיקים הטובים ביותר (ולא, אפל לא שם, וזה לא במקרה). לא יודע מה הנקודה שלך עם דאגלס אנגלברט, אבל צפריר נתן לך תשובה טובה, לגמרי לא ברור לי למה אתה מנסה לתת לג'ובס קרדיט על דברים שאין לו ממש קשר להם. |
|
||||
|
||||
סטיב ג'ובס לא יצר את ה-iPhone. הוא היה בסה"כ מנכ"ל. המהנדסים של אפל יצרו את ה-FW המוצלח (ה-Cocoa Touch) שהוא סוד ההצלחה של ה-iPhone/iPod Touch/iPad. זה צורך אנושי (או יש לאמר שריטה עמוקה בפסיכולוגיה האנושית) להדביק פנים להצלחה או כשלון של ארגונים גדולים. הטענה שג'ובס הוא האבא והאמא של ההצלחה של אפל היא חסרת בסיס ומבוססת אך ורק על קישור אסוציאטיבי בין התקופה בה ג'ובס היה באפל לבין ההצלחה של אפל. |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה עוד אנושי? להביע דעה שסותרת את עצמה, בגלל שיש למביע את הדעה איזו הטיה אישית. "הטענה שג'ובס הוא האבא והאמא של ההצלחה של אפל היא חסרת בסיס" "הוא היה בסה"כ מנכ"ל" |
|
||||
|
||||
אז כל אחד היה יכול להיות ג'ק ולש ולג'ק ולש בעצמו פשוט היה מזל להיות המנכ"ל בזמן הנכון? אומר לך בפשטות - פחחחחח. ודוקא במקרה של ג'ובס ידועה הנטיה שלו להכנס לפרטי פרטים של אפיון המוצר כך שהוא לא היה בסה"כ המנכ"ל. |
|
||||
|
||||
אני חייב לומר שאני לא התרשמתי ששוק הסמארטפונים היה קיים וצמח בטירוף לפני הופעת האייפון. הדבר הכי קרוב שיצא לי לראות היה נוקיה כבד ומגושם, ומולו הבלקברי, שאני אישית מעדיף לחזור לעבוד בדוס מאשר להשתמש בו. כן, אנשי עסקים קנו בלקברי אבל המשתמש הביתי העדיף פלאפונים פשוטים (ולדעתי בצדק). אפל היו הראשונים (עד כמה שידוע לי) שהציעו סמארטפון שהיה קודם כל מחשב ורק אחר כך טלפון. כתוצאה מכך (ומשיווק עצבני) נפתח גם השוק הביתי ואכן, צמח בטירוף. |
|
||||
|
||||
המשתמש הביתי העדיף פלאפון פשוט משום שהוא היה יותר זול בהרבה. מאז מחירי החומרה ירדו והביצועים שלה עלו באופן מטורף. בשנת 2000 לא היתה טכנולוגיה שתאפשר לך גישה ל-2 ג'יגה במהירות שטלפון חכם זקוק על מנת להראות את הציפורים הכועסות, בטח שלא בגודל שיכנס לך בכיס ובבטריה שתשאר למשך יותר משעה. אבל הגדילה של השוק היא עקבית ומטורפת מאז 2,000. לפי זה ב-2002 נמכרו 10 מליון מכשירי סמארטפון וב-2007 130 מליון. אם זה לא צמיחה מטורפת צמיחה מטורפת מהיא? היו, ויש טלפונים שהזכירו מחשבים הרבה יותר מהאי-פון. למעשה, האי-פון בכלל לא מזכיר מחשב, תסתכל על ה-N-900 למשל ותראה מחשב. |
|
||||
|
||||
ה-N-900 הוא בדיוק אותו טלפון כבד ומגושם שעליו דיברתי. אם אתה מדבר על מכשיר ששוקל כמו מחשב, ונראה כמו מחשב אז אתה צודק. האייפון הוא לא מחשב. אם אתה מדבר על מכשיר שמסוגל לעשות חלק גדול ממה שעושה המחשב הביתי שלך, אז האייפון הוא מחשב. ו(שוב למיטב ידיעתי) הראשון בתחום. מסתבר הגדילה של השוק הזה אכן גדולה יותר ממה שחשבתי. האם יש שם איזושהי חלוקה למשתמש משרדי מול משתמש ביתי? אני חושב שמבחינה טכנולוגית רים, פאלם ונוקיה יכלו בקלות לייצר מכשיר דמוי אייפון הרבה לפני אפל. אבל הן לא עשו זאת, והרושם שלי הוא שהגישה הכללית היתה לייצר פלאפון שמאפשר פעולות מסויימות של מחשב, לעומת הגישה של אפל - לייצר מחשב זעיר שהוא גם טלפון. |
|
||||
|
||||
המשקל והגודל הם פונקציה של החומרה והמקלדת. מבחינת העיצוב החידוש הגדול של אפל היה הכפתור הבודד, וכמו בעכברים אף חברה אחרת לא אימצה אותו (ולדעתי הוא מעיד על האופי של המוצרים של אפל, בהם השימושיות מוקרבת על מזבח העיצוב). מה האיפון יכל לעשות שמכשירים אחרים שיצאו לפניו (N95, i600, Pearl, Q...) לא יכלו לעשות? אני לא מכיר חידושים נוספים מהותיים שהאיפון הביא לשוק (מבחינה טכנולוגית) מלבד אלה שפירטתי (וכמובן היה החידוש של ההסכם המבריק שלהם עם AT&T, אבל זה לא הטלפון עצמו). לפי מיטב זכרוני (גילוי נאות, עבדתי בתחום) בארה"ב רוב מוחלט של השוק היה משרדי (בגלל זה בלאקברי שלטו שם, מס הכנסה לא הכיר בטלפון עם מצלמה כהוצאה מוכרת בלאקברי בכוונה לא שמו מצלמה בטלפונים שלהם) ובאירופה וכמובן ביפאן השימוש האישי היה הרבה יותר נפוץ. כמובן שככל שהחומרה נהפכה לזולה יותר (==>מספר פריימים לשניה גבוה יותר, רזולוציה גבוה יותר, קישור מהיר יותר לרשת) השימוש האישי הפך להיות יותר ויותר פופולרי. אני לא מבין מאיפה הבאת את ה"מחשב זעיר שהוא גם טלפון", למיטב ידיעתי הגישה של אפל היתה בדיוק הפוכה, לייצר מכשיר מולטימדיה שהוא גם טלפון וממש לא מחשב. הגישה של מחשב שהוא גם טלפון היתה הגישה שנוסתה בחברות אחרות (סוני אריקסון ונוקיה) ולא כל כך בהצלחה. |
|
||||
|
||||
מה הוא יכול לעשות שמכשירים קודמים לא יכלו לעשות? לא יודע. מה יכולה חלונות לעשות שאי אפשר לעשות בדוס? ממשק גרפי נורמלי, מסך בגודל נורמלי, יותר תוכנות, יותר עוצמת חישוב, דפדפן שממש עובד (למעט מגבלת הפלאש הארורה, יקח השד את סטיב ג'ובס. אה, כבר לקח), ספר כתובות וטלפונים שעובד בצורה נורמלית (לפחות יחסית לנוקיות שאני זוכר), וכיוצא בזה... אני חולק עליך (קשות) בנוגע לשמישות של מוצרי אפל. אני חושב שהם אכן מגבילים לעיתים קרובות את היכולת של המשתמש להתאים את המכשיר, את מערכת ההפעלה וכיוצא בזה, אבל בעיני זה יתרון עצום ולא חסרון. הממשקים של אפל אחידים והחומרה מותאמת ספציפית לתוכנה. בעיני זה נוח בהרבה למרות המגבלות האלו. אני בהחלט יכול להבין אנשים שקריטי לדעתם שלמשתמש תהיה היכולת לשנות כל דבר ודבר במערכת. בדרך כלל (מהנסיון הדל והמר שלי עם לינוקס) זה נגמר במסכים אין סופיים, שבהן מופיעות האופציה לפרמט את המחשב, ולשנות את גודל הפונט זו לצד זו כאילו הן שוות ערך בחשיבותן. זה גם הרושם שאני קיבלתי (אני גר בארה"ב כרגע). אני חושב שהעובדה שהאייפון נוח מאוד לשימוש (וכן, גם אופנתי) היא חלק חשוב מאוד בשינוי המגמה במעבר מהשוק העסקי לזה הפרטי. אבל אני מודה שאין לי סימוכין לזה, זו בעיקר תחושה. בנוגע למחשב שהוא גם טלפון - זה נראה לי מובן מאליו. האייפון (המקורי) היה טלפון בינוני ביותר, ומחשב יד לא רע בכלל. הוא עשה הרבה יותר דברים (מייל, אינטרנט, עיבוד תמלילים, עיבוד תמונה, משחקים, מוסיקה, וידאו וכו') מאשר כל מכשיר של בלקברי או פאלם שיצא לי לראות. במילים אחרות - אם תיקח לי מחר את הלפטופ ותשאיר לי רק את האייפון, סביר שאוכל להסתדר (לפחות לכמה ימים :)). אם תיקח לי אותם ותשאיר אותי עם בלקברי, אני אוכל לשלוח מיילים נהדרים שבהן אשאל את רים למה לעזאזל שום דבר אחר לא עובד. אבל, במחשבה שניה, אני מודה שהאייפון אכן מוכוון מולטימדיה הרבה יותר ממחשב רגיל. |
|
||||
|
||||
ממשק וגודל מסך זה לא "דברים שהוא יכול לעשות". הממשק הוא עניין של טעם. המסך של האיפון הראשון היה 3.5 אינצ', ברזולוציה של 320 על 480, אותו גודל כמו ה-N900 (למשל) עם רזולוציה נמוכה בהרבה. יותר תוכנות זה בטח לא מה שהטלפון עושה, זה מה שמפתחים עצמאיים עושים אחרי שהטלפון יוצא לשוק1. לא היתה לי בעיה עם ספר הכתובות בנוקיות הישנות. (ואם מדברים על דברים שחסרים, סקייפ, הדבר שמאפשר לך לדבר מארה"ב עם חברים בישראל בחינם היה בשאר הסמארטפונים עוד לפני שהאיפון הראשון ולא היה באיפון הרבה זמן). אבל הנקודה היא שאני לא רואה איך הדברים האלה יוצרים "מוצר חדש", היו ויש לאיפון יתרונות על המתחרים שלוף היו ויש למתחרים שלו יתרונות עליו, זה חלק ממהות התחרות, זה לא מוצר חדש, זה מוצר שנכנס לשוק קיים ומצליח לכבוש נישה קטנה ומכובדת בתוכו. בין המגבלות של אפל לפרעות של לינוקס יש קו ביניים, ווינדוז ואנדרויד, והם באמת מצליחים לכבוש בשווקים הרלוונטים הרבה יותר מאפל. אבל הנקודה שלי היתה אחרת, בעכברים של אפל יש רק כפתור אחד, שאר העולם משתמש בעכברים עם שלוש כפתורים, מנסיוני זה הרבה יותר שימושי ומאפשר לעשות בעזרת העכבר שלוש פעולות שונות בלי להסתמך על זמן הלחיצה או שטויות כאלה. למיטב הבנתי הסיבה היחידה שאפל מתעקשים על העבכר עם הכפתור היחיד היא היופי של המוצר. למיטב הבנתי זה לא המקרה היחיד בו אפל הקריבו את השמישות לטובת האסטטיקה, וזה מאד לגיטימי, יש אנשים שמאד רגישים למכשירים מכוערים ובהחלט מגיע להם מוצרים שהם יהנו מהם, אני לא אחד מהם. אנחנו פשוט קוראים מחשב לדברים שונים. היה לי N-900 מהעבודה לכמה שנים, זה מחשב. לא רק שאפשר לקרוא מיילים אפשר גם לכתוב (מצטער, אני לא מסוגל להקליד באצבע אחת), אפשר גם לכתוב לקמפל ולהריץ קוד, אפשר אפילו להתחבר למחשר מרוחק בעזרת remote desktop ולעבוד מאמצע שום מקום, אפשר אפילו להחליף את מערכת ההפעלה... אני לא חושב שאייפון יכול לעשות אחד מהדברים האלה היום (אבל אנשים לא רוצים עוד מחשב נייד קטן, יש להם את זה הגדול, בנראה שבגלל זה זה לא הצליח). 1 והסיבה, לדעתי, שאנדרויד מנצח היא שהרבה יותר קל וזול לפתח לאנדרויד מאשר לאפל. |
|
||||
|
||||
באיזה מובן ממשק וגודל מסך הם לא דברים שהוא יכול לעשות? ממשק יכול להיות נוח יותר או פחות (אתה יכול לנחש איזה ממשק אני מעדיף) וגודל מסך משפיע ישירות על השימושיות של המוצר. בנוגע לN900 - אולי אנחנו מדברים על מכשירים שונים אחרי הכל. זה שאני מדבר עליו היה עם מסך שחור לבן (כמו כל הנוקיות שלפניו) ועם איכות טקסט ותמונה זהות. היתרון העיקרי בהקשר הזה היה גודל המסך. תוכנות שרצות עליו זה בפירוש מה שהטלפון עושה (או ליתר דיוק מה שהמחשב עושה). האייפון היה הראשון שאיפשר (או אתה יודע מה, הראשון שהצליח) לפתח כמות עצומה של תכנות. כמעט לכל תכנה שיש לי על המחשב הביתי אפשר למצוא מקבילה לאייפון. יכול להיות שזה סתם צירוף מקרים ובמקביל להופעת מכשיר נוח לשימוש (שמאפשר להריץ את רוב סוגי התכנות), נוצר פרץ של פיתוח סלולרי. סביר יותר שהשניים קשורים זה בזה. בנוגע ליצירת מכשיר חדש - אתה כמובן צודק. האייפון הוא לא מכשיר חדש. הטכנולוגיות ליצירתו היו קיימות כבר לפניו. ה"חדשנות" שלו היא בשילוב כל הטכנולוגיות האלו על מנת ליצור משהו שהציבור הרחב רוצה להשתמש בו. באופן דומה, גם חלונות לא היתה יצירה חדשה, היו ממשקים גרפים כבר לפניה (זה של המק טוב יותר לטעמי) ובכל זאת חלונות איפשרה "משהו חדש". על וינדוז אני עובד ביום יום (לצערי). הוא אכן רחוק מאוד מפרעות הלינוקס, אבל (בעיני) רחוק באותה המידה מהמק או האייפון. על האנדרואיד לא יצא לי לעבוד, אבל מהתרשמות חולפת זה נראה לי חלונות שרץ על פלאפון. כלומר, סבך של ממשקים שונים, ואפשרויות התאמות מיותרות. אבל אני באמת מוזר בקטע הזה. בנוגע לעכבר - אתה צודק שזה מגוחך שעד היום העכברים של המק מגיעים עם עכבר בודד. ניסיתי את העכבר החדש שלהם לא מזמן, והוא בלתי נסבל. אני לא משוכנע שהסיבה היחידה היא אסתטית. יש יתרונות מסויימים לסילוק העכבר ועבודה עם המקלדת במקומו. סתם דוגמאות שהציקו לי תמיד בחלונות - העתק הדבק באמצעות תפריט ימני איטי ומסורבל בצורה קיצונית לעומת שימוש במקלדת. הנטיה של אנשים לפתוח חלון, להעתיק את הקובץ, לסגור את החלון, לחפש את התיקיית היעד, לפתוח אותה, ולהדביק. רק מלכתוב את זה אני מתעייף. וכל זה במקום לגרור את הקובץ ישירות לתיקיית היעד. אני לא בטוח שאנחנו קוראים מחשב לשני דברים שונים אלא מחפשים חווית שימוש אחרת. אני לא רואה בעיה להקליד בשתי אצבעות באייפון (אני מניח שלא הקלדת על המקלדת הזעירה של נוקיה עם כל האצבעות, או שאני טועה?). אין בעיה להתחבר למכשיר מרוחק למעשה אני מכיר כמה אנשים שעובדים כך באופן קבוע. אכן אי אפשר לקמפל ולהריץ קוד (לפחות עד כמה שאני יודע) ולהחליף מערכת הפעלה... זה עניין ישן עם אפל, ואני נוטה לקבל אותו. הם מתאימים את החומרה שלהם למערכת ההפעלה ולהפך. אני מסכים שזה לא נוח לפעמים. |
|
||||
|
||||
ממשק הוא הדרך שבה אתה אומר למכשיר מה לעשות, לא מה שהוא יכול לעשות. גודל מסך הוא לא משהו שמכשיר יכול לעשות, הוא מה שיש למכשיר. ל-N900 (כמו לכל הנוקיות שקדמו לו החל מה9210 שיצא ב-2000) היה מסך צבעוני. כן, הזכרתי את קיומה של חנות קפליקציות מרכזית כרשימת הפיצ'רים שאפל חידשו. פיתוח סלולרי הוא תחום שעולה בעקביות יחד עם גדילת השוק (באופן טבעי) לפני, תוך כדי, ואחרי ההצטרפות של אפל. לא ברור לי מה זה "שילוב כל הטכנולוגיות האלו על מנת ליצור משהו שהציבור הרחב רוצה להשתמש בו" הציבור הרחב רצה להשתמש בהם גם קודם, ואכן עשה את זה. כזכור, מדובר בשוק שהלך וגדל שנים לפני שאפל הצטרפה, ואפל בשום שלב לא הגיעה ליותר מ-30% בו. איך אפשר לעבוד כחצי מהמסך מכוסה על ידי מקלדת וירטואלית ואתה כל הזמן צריך להסתכל על איזה מקש אתה לוחץ? טוב, זה לא באמת משנה את העיקרון. |
|
||||
|
||||
בנוגע לממשק - אני חושב שאתה טועה. הדרך שבה מכשיר מאפשר לך אינטרקציה איתו הוא חלק ממה שהוא יכול לעשות. נכון להיום (וכנראה לנצח) רק לאייפון יש ממשק של אייפון מהסיבה הפשוטה שאפל היא קודם כל יצרנית חומרה, ואין לה עניין לפתח לפלטפורמות אחרות. במידה והייתי יכול להריץ את המערכת של אפל על מכשיר של מוטורולה הייתה לך נקודה. גודל מסך - בסדר. הניסוח "מה שהוא יכול לעשות" אולי לא קולע כאן. אבל לאייפון היה מסך גדול יותר מלרוב הפלאפונים לפני (אם לא לכולם. אני כאמור לא זוכר מה היה הגודל הפיסי של ה-N900). העובדה שהמסך גדול ואיכותי משפיעה ישירות על איכות הממשק, הגרפיקה של התוכנות, וכמובן על היכולת לנגן סרטים. כך שמבחינתי האייפון "יכול לעשות" או "אפשר לעשות איתו" דברים שלא היה אפשר לעשות עם מכשירים נחותים יותר. ושאלה כללית - אם האייפון אכן לא במיוחד חדשני, מדוע הוא הפך פחות או יותר לסטנדרט שאליו שואפות יצרניות הפלאפונים? מדוע כל מכשיר חדש נמדד מולו, אם לא בגלל שהוא מציע יכולות שרוב המכשירים לפניו (וגם כיום) לא מציעים? רק בגלל שהוא יפה יותר? בעיני חנות האפליקציות היא לא החלק העיקרי של העניין (אם כי היא חלק חשוב). העניין הוא שאנשים ממש מפתחים לאייפון. היה לי פעם מכשיר של ARCHOS שהיה עדיף בהרבה על האייפודים של זמנו. הוא יכל לנגן וידאו, ומוסיקה, ולהריץ תוכנות. ממש מחשב קטן. היה לו שוק של בערך עשרים תוכנות. רק בגלל שלא הייתה חנות תוכנות? או בגלל שהיה לא נוח לפתח עבורו תוכנות, היה לו שוק זעיר, והתכנה הסופית נראתה (במקרה הטוב) כמו תכנה לחלונות 3.1? שוב, מהרושם שלי - הציבור הרחב שאתה מדבר עליו הוא המשתמשים העיסקיים. שוק חשוב וגדול, אבל לא עליו אני מדבר. הבלקברי יכול בעיקר לשלוח אימייל. המשתמש הביתי רוצה "קצת" יוצר מזה. אפשר לעבוד גם עם חצי מסך מכוסה, זה אפילו קל ונוח יחסית. אבל כן, זה עניין של טעם אישי. |
|
||||
|
||||
זאת סמנטיקה. מבחינתי מה שמכשיר יכול לעשות זה האאוטפוט שהוא מייצר, וממשק בהגדרה הוא לא חלק מזה. אין ספק שרק לאיפון יש את הממשק של איפון, זה עוד לא הופך אותו למוצר חדש1, גם למכונת הכביסה החדשה שלי יש ממשק שונה ממכונת הכביסה הישנה.. זהו, שלא, לאיפון לא היה מסך בגודל חריג לעומת שאר המוצרים בשוק (העולמי, האמריקאים באמת פיגרו אחרי אירופה שבתורה פיגרה אחרי יפן). המסך הגדול משפיע על הממשק, אבל מה שיותר משפיע, והרבה יותר רלוונטי מבחינת הדיון הוא כמות הפריימים לשניה, וזה בהחלט היה חידוש. האייפון היה חדשני, היו לו כמה חידושים (פירטתי אותם למעלה) שהפכו אותו למוצר חזק שהצליח להגיע ל20% משוק מאד תחרותי (והביא כמה מתחרים על סף פשיטת רגל). מוצר חדשני הוא לא מוצר חדש1. מודל T של פורד היה מוצר חדש, פורד פוקוס היה מוצר חדשני, ואייפון הצליח הרבה יותר מהפוקוס, אבל הוא לא מודל T. אנשים גם מפתחים לאנדרויד, לחלונות ולסימביאן. אני לא חושב ש-Objective C היא שפת פיתוח קלה, בטח לא בהשוואה ל-java, C# או QT. התחרות היא לא רק בין בלאקברי לאיפון, היא בעיקר בין אנדרויד לאיפון, ובתחרות הזאת, מה לעשות, האיפון מפסיד (אם כי, לדעתי, יש לו מה שאין לאף מתחרה אחר, נתח שוק נכבד שישאר שלו בכל מקרה). 1 תגובה 584289 |
|
||||
|
||||
בסדר. אני חושב שההבדל בין הממשק של האייפון לבין ממשקים של פלאפונים קודמים דומה יותר להבדל שבין דוס לבין חלונות מאשר להבדל בממשקים בין מכונות כביסה. אבל אולי זה רק עניין של טעם. אני באמת לא יודע. מהמעט שראיתי בארץ ובארה"ב מעולם לא ראיתי פלאפון עם מסך גדול יותר מהאייפון. מצד שני כבר שנים שלא הייתי באירופה (ומעולם לא ביפן). מעולם לא טענתי שהאייפון הוא מוצר חדש. אני חושב שהוא מוצר חדשני שיצר מהפכה בתחום. כיום אף אחד לא רוצה סתם פלאפון1. עד להופעת האייפון לרוב האנשים שאני מכיר היה פלאפון פשוט. אולי הוא פשוט היה המוצר הנכון בזמן הנכון, ואולי הוא זה שיצר את הסחף. אין לי נתונים לכאן או לכאן. התכנות שאני ראיתי רצות על חלונות מובייל וסימביאן היו, לרוב, מביכות למדי. האנדרואיד הופיע *אחרי* האייפון. אולי גוגל הייתה מייצרת את האנדרואיד גם בלי החידוש (הממשקי) שהציג האייפון, ואולי לא. בנוגע לקלות הפיתוח - אתה צודק (כלומר אני מניח שאתה צודק, אני לא מתכנת). התכוונתי בעיקר למבחן התוצאה. אני לא יודע אם זה בגלל שהממשק שלו טוב יותר, בגלל שהמסך שלו נוח יותר, או סתם בגלל שהוא טירוף אופנתי, אבל התכנות שרצו על האייפון מיומו הראשון היו מרשימות יותר מכל תכנה שראיתי על ממשק אחר (לא, לא כולל האנדרואיד, רק שכאמור הוא הגיע אחריו). 1עם העפרונית הסליחה. |
|
||||
|
||||
היה לו (ויש לו) ממשק יותר יפה, יותר זורם, יותר שלם (במובן של איך הוא גורם למשתמש להרגיש) ויותר פשוט מהמתחרים שלו, בהחלט. לא דוס מול חלונות, אולי חלונות 3.11 מול חלונות 7. למיטב ידיעתי, הייתה מגמה קבועה, אייפון ניצל אותה בצורה מוצלחת (ובארה"ב שינה אותה לגמרי). אבל אני לא חושב שהוא ייצר את המגמה יש מאין. לא יודע כמה זה נכון, הרושם שלי הוא קצת שונה. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן: רכשתי לא מזמן מכשיר עם מסך גדול משל האייפון. |
|
||||
|
||||
וכבר יש מי שטוען שזה דווקא בעוכריו. |
|
||||
|
||||
ניחוש: אם אפל הייתה מוציאה טלפון עם מסך בגודל 4.25 אינץ' הוא היה מוצא הסבר חליפי למה זה דווקא טוב. |
|
||||
|
||||
זה בגלל שהבוהן שלו קצרה... |
|
||||
|
||||
כן, כבר יש מכשירים עם מסך גדול יותר. נדמה לי שגם ה-EVO כזה. אבל הכוונה הייתה למכשירים שיצאו לפני שהאייפון הראשון הופיע. |
|
||||
|
||||
אכן הוא היה בעל המסך הגדול ביותר, ככל שאני זוכר. |
|
||||
|
||||
והנה משהו שהוא עדיין לא עושה. |
|
||||
|
||||
זה בסדר. במקרה שלי סירי סרבה להצעת נישואין והציעה שנשאר חברים. נחמד לדעת שבאפל מודעים לקיומם של אדיוטים כמוני. |
|
||||
|
||||
והאנטיג'ובים היו אומרים - לא רק מודעים אלא גם מתבססים עליכם (: |
|
||||
|
||||
הייתי מתווכח, אבל למרבה הצער קיומם של אתרים כאלה מראה שהאנטיגו'בים צודקים. |
|
||||
|
||||
כמו שקיומם של אתרים כאלה מראה שאנטישמים צדקו. |
|
||||
|
||||
אני אישית מעדיף לחזור בתשובה מאשר לצאת עם מישהי שהמחשב שבו משתמש בן הזוג שלה הוא חלק מהותי מהרצון שלה בקשר איתו. מצד שני בג'יידייט (לפחות זה האמריקאי) כולן גם מעדיפות לבלות כל ערב שישי בריקודים סוערים וגם מעדיפות לבלות את אותו ערב שישי בדיוק בנמנום עצל על הספה. אולי באמת עדיף לצאת עם פאנגירל של אפל. לפחות היא מוכנה לנקוט עמדה בנושא כלשהו. |
|
||||
|
||||
ובלי קשר לתחרות, דניס ריצ'י (Dennis Ritchie [Wikipedia]), ה-R מ-K&R של שפת C ואחד המחברים המקוריים של מערכת יוניקס נפטר לפני כמה ימים. |
|
||||
|
||||
(נפטר (ג'ון מקרתי (ממציא שפת LISP [ויקיפדיה]))) |
|
||||
|
||||
על חיי היומיום שלי הוא לא השפיע אפילו פעם אחת. בטח שלא יותר מדמויות אחרות בענף. |
|
||||
|
||||
איך זה שאף אחד כמעט לא מדבר על כך שסטיב ג'ובס מת בגלל שהחליט לנסות לרפא את הסרטן שלו ע"י רפואה אלטרנטיבית ודיאטות, ודחה ב9 חודשים את הניתוח שהיה כנראה מציל אותו?! וזה כבר היה ידוע אפילו ב2008, כשהוא רק לקח את ההחלטה וגם אז אני לא זוכר שזה פורסם ברוב כלי התקשורת: |
|
||||
|
||||
כשקראתי על כך התלבטתי אם לכתוב את זה כאן והחלטתי שלא. המשפט שלך נראה לי פסקני מדי. בשנת 2003 הוא החליט לא לטפל בניתוח בצורה סבירה (ובמקום זה לנסות שיטות טיפול לא מבוססות - "טיפולים אלטרנטיביים"). הוא נפטר השנה. |
|
||||
|
||||
אכן. נשאלת השאלה האם ניתוח בשלב מוקדם יותר היה נותן לג'ובס יותר שנים? סביר להניח שכן. אבל זה כבר לא ממש סיפור עיתונאי. אם הוא היה מת בלי לבצע ניתוח כלל, זה היה סיפור משמעותי. סיפור על מנכ"ל עקשן שהחליט לבצע טיפול אלטרנטיבי לסרטן, בשלב ראשון, גילה שזה לא עוזר ועבר לטיפול רפואי - על פי מקורות אנונימים...? זה קצת פחות סיפור. לצערי. אני הייתי שמח אם היו יותר הדים לסיפור הזה. אולי עוד יהיו. (הביאוגרפיה הרשמית תצא בקרוב, וסביר שתהיה התייחסות לעניין הזה אז). הכתבה המקורית אינה בדיוק סיפור עיתוני במובן הקלאסי, היא מריחה יותר כמו טור דעה. הכותרת שלה צריכה לתת סימן לזה.. "the trouble with steve" הדגש של הכתבה הוא האישיות של ג'ובס ולא הסיפור על הרפואה האלטרנטיבית - שמהווה רק סימוך לטענה "סטיב בעייתי ומסוכן לבעלי המניות של אפל"... (שזה... איך נאמר בעדינות... לא מוכיח חוכמה והבנת מציאות מצד מי שכתב/ערך את הנ"ל). |
|
||||
|
||||
זה הולך להיות סיפור משמעותי. |
|
||||
|
||||
לא חושב שהייתי פסקני מדי. סטיב ג'ובס עצמו אמר בנאום המפורסם שלו (stay foolish וכו') שכשגילו לו את הסרטן חשבו שזה סרטן קטלני מאוד, ואז הרופא הסתכל במקרוסקופ (סליחה אם אני לא זוכר איך זה בדיוק) והתחיל שם בכי כי ראו שזה סרטן שניתן לריפוי. 9 חודשים זה המון המון זמן שמאפשר יצירה של גרורות בקלות. אם מה שהרופא בכתבה אומר נכון ויש כמעט 100% ריפוי למי שמוציאים לו את הגידול לפני שהוא שולח גרורות, אז סטיב ג'ובס פחות או יותר לא מנע את מותו שלו למרות שיכל בקלות, וכל זאת כדי לנסות טיפולים שאינם עובדים ומבוססים על שטויות. לא ברור לי למה זה נראה לך כזה non-issue. לי זה נראה משהו שהתקשורת צריכה לצעוק כדי להתריע בפני אנשים על הסכנה שברפואה אלטרנטיבית בדיוק במובן הזה שהיא לא אלטרנטיבה לכלום, וכל מי שמשתמש בה במקום רפואה אמיתית, אפילו למשהו שהוא לא עניין של חיים ומוות, הרי שהוא עושה טעות ענקית |
|
||||
|
||||
הספר של אייזקסון מגולל את סיפורה של פגישה בין ג'ובס לשמידט, ובה הבהיר מייסד אפל כי הוא לא מוכן להתפשר מחוץ לכתלי בית המשפט על אנדרואיד - המערכת עליה דיבר בליווי קללות: "אני אשמיד את אנדרואיד כי היא מוצר גנוב. אני מוכן ללכת למלחמה גרעינית על הדבר הזה...אשקיע את נשימתי האחרונה ואבזבז כל פני מ-40 מיליארד הדולרים של אפל בבנק כדי לתקן את העוול הזה...אני לא רוצה את הכסף שלכם. אם תציע לי 5 מיליארד, אני לא ארצה אותם. יש לי מספיק כסף. אני רוצה שתפסיקו להשתמש ברעיונות שלנו באנדרואיד" - הארץ |
|
||||
|
||||
זה המקום להזכיר שוב את "תגובת החברה" מתגובה 537372. |
|
||||
|
||||
כמה אירוני שההיפי ששנא את IBM בגלל שהיא האח הגדול וחשב שהוא קול היצירותיות והחופש בסופו של דבר היה הגרוע מכולם בכל מה שקשור ל"החלפה חופשית של רעיונות". אני מופתע שהוא לא למד שום דבר מהניסיון שלו עם מיקרוסופט. Imitation is the sincerest form of flattery
|
|
||||
|
||||
אחת התגובות מעוררות המחלוקת לפטירתו של ג'ובס היתה זו של ריצ'ארד סטולמן (RMS). סטולמן, הגורו והאב המייסד של תנועת הקוד הפתוח (והאיש שהקים את פרויקט GNU וכתב, בין היתר, את gcc, gdb ו-emacs) פרסם את הדברים הבאים: "סטיב ג'ובס, החלוץ של המחשב ככלא מגניב המתוכנן כדי לנתק שוטים מחירותם, מת. כפי שאמר ראש עיריית שיקאגו הארולד וואשינגטון על ראש העיר הקודם המושחת דיילי, "איני שמח שהוא מת אבל אני שמח שהוא איננו". לאף אחד לא מגיע למות, לא לג'ובס, לא למר ביל, אפילו לא לאנשים האשמים במעשים רעים משלהם. אולם כולנו ראויים לקץ השפעתו הממאירה של ג'ובס על אופן המחשוב של בני האדם. למרבה הצער, השפעה זו נמשכת למרות העדרו. אנו יכולים רק לקוות שממשיכיו, בנסותם להמשיך את מורשתו, יהיו פחות אפקטיביים." |
|
||||
|
||||
טוב סטולמן יישאר סטולמן. למרות שאני שותף לסנטימנט, אני לא מסכים עם נקודת המבט לפיה האשמה נעוצה בג'ובס. אותם שוטים שסטולמן מדבר עליהם מעדיפים את הכלא המגניב על פני החירות שמציעות מערכות פתוחות שדורשות יותר ידע ומיומנות על מנת להשתמש בהן. במילים אחרות זה לא ג'ובס שניתק את השוטים מחירותם, הם ניתקו את עצמם ממנה. וחוץ מהם ישנו עוד גורם במשוואה שהוא כנראה יותר משמעותי גם מג'ובס וגם מהשוטים שלו - כוחות השוק. לפי נקודת מבט זו הוא רק ענה על דרישה שהייתה קיימת ללא קשר אליו. מכאן גם שמותו לא ישפיע על הצורך הזה, מי שהעדיפו מערכות סגורות אך "מגניבות" או פשוטות יותר לתפעול ומוכנים לשלם על כך ימשיכו להעדיף אותן בין אם ג'ובס חי או מת. למזלנו המיינסטרים של משתמשי המחשב האישי מעדיף מודל עם יותר חירות מזה שמציעה אפל. אבל אותו מיינסטרים גם מעדיף מודל עם פחות חירות ויותר פשטות ממה שמציעות מערכות הקוד הפתוח1. רק שמוחו של סטולמן כמו עוד הרבה חנוני מחשבים וקיצונים אחרים2 לא מסוגל לאכלס את המחשבה שרוב האנשים לא חושבים כמוהו ומה שמתאים לו לא מתאים להם. ולכן הוא תולה את האשם בג'ובס. כבר היה סקר באייל "באיזה מערכ(ו)ת הפעלה אתה משתמש?" ? _____ 1 כן כן אני יודע שהמשתמש הממומצע משתמש במערכות מבוססות קוד פתוח בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא, ושיש הרבה כלים מבוססי קוד פתוח שכל אידיוט יכול להשתמש בהן. אבל הכוונה שלי פה היא למחשב האישי בגדול, כלומר מערכת הפעלה + החלקים העיקריים שמהם בנוי המחשב. 2 אני לא טוען שיש קשר בין שתי הקבוצות האלו אלא רק שסטולמן משתייך לשתיהן. |
|
||||
|
||||
(אתה טוען כאן שסטולמן משתמש בקוד פתוח? או ב"תוכנה חופשית וקוד פתוח?"2) סטולמן הוא "חרותניק" קיצוני גם לטעמי. אבל יש לו נטיה די מרגיזה להיות צודק. הוא מודע לכך שהוא קיצוני בהרבה מהמשתמש הממוצע. אבל הוא מעדיף להיות הסמן הימני שמוביל מגמות. הוא עשה את זה בהצלחה עם התוכנה החופשית: בראשית ימי פרוייקט גנו שימוש בתוכנה חופשית בלבד במחשב לא היה אפשרי. לעקשנות של סטולמן יש תפקיד בכך שזה אפשרי. מבחינתו של סטולמן ג'ובס הוא מישהו שכבר זמן רב מנהל מערכה נגד רשיון ה-GPL. בשנת 1988 הוא ייסד את חברת NeXT. החברה כתבה מערכת הפעלה חדשה בשפת תכנות בשם Objective C. הם השתמשו ב-GCC (שהיה אז בראשית דרכו) כבסיס למהדר של השפה, אבל (בניגוד לדרישות הרשיון) לא שחררו את קוד המקור. זה היה המקרה הראשון של הפרת רשיון ה-GPL. זה היה גם המקרה שהשאיר את סטיב ג'ובס עם רצון לפעול נגד מאגר הקוד שזמין ברשיון GPL1. אפל נאלצה לבלוע את השימוש ב-Webkit כבסיס לדפדפנה. היא עובדת (ביחד עם גוגל) על תחליף ל-GCC. היא לא מתקרבת ללינוקס. המיינסטרים של המחשב האישי זה דבר אחד. המיינסטרים של הטלפונים (ולפניהם: של הנגנים הניידים) זה דבר אחר. מעט מאוד מהם מתקרבים לרמת הפתיחות של המחשב האישי. ויש גם בעיה אחרת: תלות בשרותים קנייניים של ספק שירות שנמצא "בענן" אי שם מעבר לאינטרנט. אם יש שוטים שמתעקשים לעשות את הרע בעיני St IGNUcius, אפשר לנסות לחנך אותם, ואפשר לנסות ליצור סביבה שבה יהיה להם נוח לפעול בתבונה רבה יותר. 2 למי שלא מכיר, לסטולמן יש הקפדה כפייתית על מספר דברים. בין השאר הוא נמנע מהשימוש במונח "קוד פתוח" מכיוון שמבחינתו זהו מונח שיווקי מטעה שגורם נזק. עד כאן אני פחות או יותר מסכים איתו. הוא גם נמנע משימוש בשם "לינוקס" ומקפיד על השם "גנו/לינוקס". אם תשתמשו במונחים הללו בתקשורת איתו הוא ימחה קשות. לדוגמה: לא רצוי להזמין אותו להרצות ב"מועדון לינוקס". 1 המקור לסיפור הזה הוא דיווח של בראדלי קון מה-FSF, לכן אני לא לגמרי בטוח במה שנאמר כאן על רגשותיו של ג'ובס. יש לציין גם שקון לא היה אז עדיין ב-FSF. |
|
||||
|
||||
לגבי הסיפור עם ה-GPL לא הייתי מודע לו וזו פיסת מידע מעניינת, תודה. קשה להגיד שזה מפתיע בהתחשב בשאר מעלליו של ג'ובס וזה שופך מעט אור על חוסר החיבה של סטולמן לג'ובס. בתגובה הראשונה שלי אכן צריך להחליף את המופעים של "קוד פתוח" ב"תוכנה חופשית". ההבדל בתפיסה של המחשב האישי מול הטלפון הנייד קשור ללב הטיעון שלי - זה לא ג'ובס שגורם לאנשים לרצות יותר או פחות חירות בתחום נתון. ההבדל הוא שלאנשים יש ציפיות שונות מטלפון נייד מאשר ממחשב אישי. בעיני זו הסיבה העיקרית שאפל נכשלו בסבוב הראשון עם הפיסי והצליחו בגדול עם הסמארטפונים. אפל שרדה ודשדשה לאורך השנים כי היו תמיד גרעין של משתמשים נאמנים שהעדיפו את המודל של אפל עבור המחשב האישי. הבעייה היא שאפל אף פעם לא השכילה להבין את המיינסטרים והעדיפה להיצמד למודל שלה במקום להתאים את עצמה לציפיות של השוק והמיינסטרים של המשתמשים (או שהיא פשוט העדיפה להתעלם מהשוק והמיינסטרים ולהיצמד למודל שלה עבור המשתמשים הנאמנים שלה או מתוך ציפייה שיום אחד המיינסטרים יראה את האור וינהר אחריה). בתחום הנגנים הניידים והסמארטפונים אפל החילה את אותו המודל על המוצרים שלה. אבל בתחומים האלו זה עבד בגדול כי לאנשים היו ציפיות שונות. אחרי הכל מי רוצה לשדרג חלק בודד מתוך מכשיר בגודל כף היד שעולה כמה מאות דולרים בלבד? או להרכיב מכשיר כזה מחלקים של ספקים שונים? אף מפיץ של מכשירי פלאפון לא מעוניין ואין לו סיבה מיוחדת לנסות להרכיב מכשירי פלאפון נייד מספקים ויצרנים שונים. והמודל של אפל הצליח באיחור של 30 שנה. לא בגלל שאפל שינו את המשתמשים, אלא בגלל ששוק חדש נולד שהמודל של אפל התאים לו. אני לא מאמין שלא ג'ובס ולא סטולמן "חינכו" את מיליוני משתמשי המחשב האישי ברחבי העולם והשוק שהתפתח סביבם. |
|
||||
|
||||
"ההבדל הוא שלאנשים יש ציפיות שונות מטלפון נייד מאשר ממחשב אישי. בעיני זו הסיבה העיקרית שאפל נכשלו בסבוב הראשון עם הפיסי והצליחו בגדול עם הסמארטפונים" אני נוטה להסכים עם ההערה על הפיסי ולא עם ההערה על הסלולארים. "הבעייה היא שאפל אף פעם לא השכילה להבין את המיינסטרים והעדיפה להיצמד למודל שלה במקום להתאים את עצמה לציפיות של השוק והמיינסטרים של המשתמשים" וזה כבר זה לא נכון עובדתית. כאמור, אני מסכים לגבי המקינטוש. אפל, בשנות השמונים, התמקדה בשווקים ספציפים שלמאק היה בהם יתרונות מהותים (גרפיקה בעיקר) מה שאפשר לה למכור מכשירים עם שולי רווח גבוהים מאוד, אבל קיבע את אפל לשוק הזה ויצר פחד מקניבליזציה של הרווחים כתוצאה ממכירת מכשירים רבים/זולים יותר - הפחד הזה מנע פיתוח מוצרים זולים יותר. זה נבע מקוצר ראיה ואינקומפיטנטיות בהנהלה של אפל מאמצע שנות השמונים ועד לסוף שנות התשעים. הסיבה הזו לא רלוונטיות לאפל של העשור האחרון. הסיבה שאפל מצליחה בשוק הטלפונים הסלולארים לא נובעת מ"אי הבנה של המיין סטרים" (אני לא מבין את הטענה הזאת כלל). הסיבה להצלחה היא (בין היתר) שהם מבינים נהדר את המיינסטרים ומשווקים מוצרים שבסופו של דבר פונים אליו. ז לדעתי, היתרון המהותי של אנדרואיד עבור הלקוח אינו מחיר, איכות או, אפילו, פתיחות. היתרון של האנדרויד במחירות נובע מיכולת יצור וכמות ערוצי הפצה שנובעת, באופן עקיף, מהפתיחות של הפלטפורמה. ממה שאני רואה רב האנשים קונים אנדרואיד מכיוון שהם לא מסוגלים לקנות את האייפון (או אייפון מסויים כמו הG3S) בחברה הסלולארית שלהם. (אנשים טכנים: לא להעלב, בבקשה, לכם יש סיבות מוצדקות להעדיף אנדרואיד. אני מדבר על המייןסטרים פה, לא עליכם) ולגבי תחום הפיסי: המחשב האישי הנמכר ביותר היום בשוק הוא מאקבוק. ובראיה יותר רחבה: האייפד מוכר יותר יחידות מאשר כל שוק הנטבוקים בארה"ב. אמרת משהו על מייןסטרים? |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "לא מסוגלים לקנות את האייפון (או אייפון מסויים כמו הG3S) בחברה הסלולארית שלהם"? אין בסלקום/פלאפון/אוראנג' מספיק מכשירים? |
|
||||
|
||||
אני נתקלתי בכיוון ההפוך. חבר רצה גלקסי בפלאפון, לא היה להם, אמרו לו לחכות, אז הוא אמר ''יאללה, שיהיה אייפון''. אני מניח שלזה הוא התכוון. |
|
||||
|
||||
ביקורת חיובית מאד על חלונות 7.5 "מנגו" לטלפונים חכמים. "אם הטלפון הזה היה מגיע לפני האייפון, אנשים היו מקריבים לכבודו חיות קטנות. אבל מייקרוסופט מאחרת בשלוש שנים..." |
|
||||
|
||||
בעבר Windows CE היתה אחת הפלטפורמות הכי פתוחות על מכשירים מאותו סדר גודל. החל מ-Windows Mobile 7 היא עוד יותר סגורה מזו של אפל. |
|
||||
|
||||
"מה זאת אומרת "לא מסוגלים לקנות את האייפון (או אייפון מסויים כמו הG3S) בחברה הסלולארית שלהם"? אין בסלקום/פלאפון/אוראנג' מספיק מכשירים? " שאלה טובה. הייתי צריך להיות יותר ברור, הכוונה שלי באיזכור הספציפי ל3gs היא לתמחור החדש שלו, שהוכרז כשהאייפון החדש הושק לפני כחודש - 0$ פלוס תוכנית במפעיל סלולארי. קרי - אפל מנסה למכור את המכשירים שלה במחירים זולים יותר על מנת להתחרות גם במחיר. לגבי המצב בארץ - נכון להיום, עד שהתמחור החדש יחלחל לארץ, לא נראה לי שזה רלוונטי. בארה"ב, בat&t, נכון לעכשיו ה3gs אזל. http://www.rethink-wireless.com/2011/10/24/att-sees-... |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי, אם היום לאפל יש 25% מהשוק ולגוגל יש 33%, אתה טוען שהפער הזה נובע בגלל המחסור (הזמני) ב-at&t בארה"ב? ואיך אתה מסביר את הפער באירופה ואסיה? |
|
||||
|
||||
כמה זמן ייקח עד שיקרה לאייפד מה שקרה לאייפון? חוסר הפתיחות היא בדיוק הבעיה המובנית של אפל. אמזון (לדוגמה) לא היתה צריכה לפתח פלטפורמה שלמה כדי למכור את הספרים שלה. יש לה כבר לא מעט רכיבים מוכנים. אפל חייבת להשקיע הרבה יותר במכשיר כדי להתחרות באמזון. וזו רק נישה אחת. יש המון נישות שעליהן אפל בכלל לא מתמודדת. המוצרים שלה לא מתאימים לכל אחד (כולל חלק מהמיינסטרים). |
|
||||
|
||||
"כמה זמן ייקח עד שיקרה לאייפד מה שקרה לאייפון?" אחוז מהשוק הוא פרמטר חשוב, אבל השוק של הסמארטפונים איננו רווי, וכרגע גם הוא לא מריח כמו שוק שעלול להפוך למונופול . אני מציע שנחכה קצת לפני שנספיד את האייפון. "חוסר הפתיחות היא בדיוק הבעיה המובנית של אפל" לחוסר הפתיחות נלוות בעיות. וגם יתרונות. "אמזון (לדוגמה) לא היתה צריכה לפתח פלטפורמה שלמה כדי למכור את הספרים שלה. יש לה כבר לא מעט רכיבים מוכנים. אפל חייבת להשקיע הרבה יותר במכשיר כדי להתחרות באמזון" נכון. ומעניין שאתה מזכיר את החסרונות שנובעים מחוסר הפתיחות. ותוך כדי מתייחס למקרה שהוא דוגמה מובהקת לחסרון של הגישה הפתוחה. מה שאמזון עושה עם הפייר הוא לא רק סכנה לאפל - היא גם סכנה פוטנציאלית לגוגל ולאנדרואיד כפלטפורמה פתוחה. ממה שאני מבין הפייר מריץ פיצול של גירסה ישנה של אנדרואיד (2.3). מה תהיה המשמעות עבור אנדרואיד, כפלטפורמה, אם הוא ימכר בסדרי גודל יותר ממכשירים שיריצו גרסאות עדכניות של אנדרויד? אחד היתרונות הגדולים של אפל מול אנדרואיד הוא שלאפל יש פלטפורמה מאוד אחידה מבחינת פרופיל החומרה-תוכנה שמריצה אותה. רב המכשירים שאפל יצרה מ2007 יוכלו ל הריץ את הגירסה העדכנית של iOS - לגבי אנדרואיד לא רק שלא ברור איזה אחוז מהמכשירים יוכלו להריץ את הגרסאות החדשות, לא ברור עם המכשירים שתקנה היום ומחר יריצו אותם. |
|
||||
|
||||
אל תשכח שגוגל "שכחו" לפרסם את קוד המקור של גרסה 3 ובכך בעצם בלמו פיתוח חופשי של טאבלטים שמבוססים על אנדרואיד. רק עכשיו הם הולכים לפרסם את קוד המקור של אנדרואיד 4. אמאזון (כמו אחרים) נאלצה לפתח ממשק טאבלט בעצמה. הפיצול הזה הוא תוצאה של חוסר פתיחות מספקת של גוגל. בכלל מבנה הפיתוח של אנדרואיד לא מעודד פיתוח חדשני במרכז ומעודד פיצולים. גוגל בונה על כך שיש לה כוח פיתוח גדול הרבה יותר מלכל השאר. אבל אם תתפתח קהילת מפתחים מספיק גדולה, זה לא בהכרח יהיה נכון. אבל מה בדיוק הסיכון בכך לגוגל? עוד נקודה מעניינת: הזמינות של כל מיני גרסאות חופשיות, כגון CyanogenMod [Wikipedia] גרמה למכשירי אנדרואיד להיות עם פחות מגבלות מבעבר על טעינת קושחה חלופית. חלק מהיצרנים הבינו שזו דרך זולה להאריך את החיים של המוצרים ולתת ערך טוב יותר למי שקונה מהם את המכשירים (הם לא מתחרים רק נגד עצמם, ולכן שווה להאריך את אורך החיים של המוצר). |
|
||||
|
||||
אין צורך להספיד את האייפון, אבל הוא, כמו האייפד, בדרך ליהפך למה שהמק היה שנים רבות (וגם נשאר): מכשיר-נישה בעל ממשק מצוין ותדמית טובה, המאפשרים לו לגבות מחיר גבוה עבור יכולות טכניות בינוניות למדי. אפל תוכל לחיות מזה (כמו מהמק), אבל אם היא תרצה להשאר בגודלה הנוכחי ואולי אפילו להמשיך לצמוח היא תצטרך למצוא קטגוריות חדשות להוביל בהן. ראיתי שהם מדברים עכשיו על טלביזיות חכמות - לא ברור שזה תחום שאפשר להרוויח בו כסף גדול, אבל מי יודע. אולי יש להם בכל זאת איזו הפתעה בשרוול בתחום הזה. |
|
||||
|
||||
המקבוק הוא המחשב הנמכר ביותר כשמשווים אותו לכל דגם בודד של מחשב אישי אחר. הוא לא המחשב הנמכר ביותר כשמשווים את כלל מכירות המקבוקים לכלל מכירות הלא-מקבוקים. זה תמיד יהיה המצב כי הוא אינהרנטי ל vendor lock in. אי אפשר להשוות באופן ישיר את המקבוק למחשבים אחרים. לגבי נטבוקים עד שאפל הוציאה את האפל הנישה הזאת הייתה זניחה והיא כרגע מובילה בו. בכל מקרה האייפד הוא לא מחשב אישי והתפיסה של המיינסטרים אותו (ובהתאמה הציפיות שלו ממנו) שונות ממחשב אישי ולכן גם ההשוואה הזו לא רלוונטית. אני לא אמרתי שההצלחה של אפל בשוק הטלפונים הסלולרים נובעת מאי הבנה של המיינסטרים, אני טענתי שאו שהם לא מבינים את המיינסטרים או שלא אכפת להם, אבל הם בכל מקרה מכילים את אותו מודל סגור שלהם על הכל המוצרים שלהם. במקרה של הפיסי זו הייתה טעות, ובמקרה של הסלולארים זה מתאים ומצליח. אבל אני מקבל את התיקון זה היה ניסוח לא מוצלח. הכוונה שלי היא שאפל נצמדת למודל שלה ולא נראה שהיא מסוגלת או רוצה לעבוד במודל אחר והיא מצליחה בשווקים שבהם המודל הזה תואם את הציפיות של המיינסטרים. |
|
||||
|
||||
"הוא לא המחשב הנמכר ביותר כשמשווים את כלל מכירות המקבוקים לכלל מכירות הלא-מקבוקים" נכון. "אי אפשר להשוות באופן ישיר את המקבוק למחשבים אחרים." נכון. "לגבי נטבוקים עד שאפל הוציאה את <האייפד> הנישה הזאת הייתה זניחה והיא כרגע מובילה בו." זניחה? היא היתה הקטגוריה בעלת הצמיחה הגדולה ביותר בתחום הפיסי בשנים האחרונות. "בכל מקרה האייפד הוא לא מחשב אישי " יש לי שני שאלות: 1. האם הוא מחשב? 2. האם הוא אישי? "התפיסה של המיינסטרים אותו (ובהתאמה הציפיות שלו ממנו) שונות ממחשב אישי" התפיסה של המיין סטרים לגבי מחשב אישי השתנתה במהלך השנים. פעם זה היה קופסא על השולחן מחוברת למוניטור שמזינים פקודות הפעלה דרך מקלדת וממשק טקסטואלי שהפך לממשק גראפי חלונותי בשילוב עכבר ומקלדת, שהפך להיות נייד, לאן אתה חושב שהתפיסה של המיין סטרים הולכת עכשיו? ההשוואה הזו <מאוד> רלוונטית. "אני טענתי שאו שהם לא מבינים את המיינסטרים או שלא אכפת להם, אבל הם בכל מקרה מכילים את אותו מודל סגור שלהם על הכל המוצרים שלהם" אוקי, אז יכול להיות שהבנתי אותך לא נכון. האם הטענה שלך היא שאפל לא מבינים את המיינסטרים כי המיינסטרים רוצה פלטפורמות פתוחות? אז אני לא מסכים. המיינסטרים לא ממש מזהה את הפלטפורמה הפתוחה כגורם משמעותי, אבל אני הוא כן יזהה יתרונות שנובעים מקיום פלטפורמות פתוחות, אם הם מספיק ברורות עבורו. לדוגמה בשוק נגני הMP3, בגלל כל מיני סיבות נוצר מצב שבו אין אפשרות לקיום מתחרה מהותי. למרות שיש יתרונות לפלטפורמה פתוחה גם בתחום הזה עבר הצרכנים - מסתבר שלמיינסטרים לא ממש איכפת מהייתרונות הללו. אפל שולטים על 70% מהשוק הזה באופן קונסיסטנטי כמעט עשור. במקרה של המחשבים האישים ה"רגילים" אפל אולי נכנסה לשוק מוקדם, אבל ביצעה טעויות אסטרטגיות (שאת הגדולה מהם פירטתי בתגובה הקודמת) שהמשמעות שלהם היא שהיא איבדה הרבה מהיכולת שלה להיות דומיננטית בשוק הזה (אם כי, לא הייתי מזיל דמעה על מצבם גם בשוק הספציפי הזה, היום). |
|
||||
|
||||
אני לא שם את האייפד באותה הקטגוריה עם המחשב האישי מבחינת שימוש ותפישה. אבל לא זה היה לב הדיון. גם סוגיית ההבנה של המיינסטרים לא הייתה מבחינתי לב הטיעון אלא ניסוח גרוע שכבר חזרתי בי ממנו. אני טוען שבקטגוריות שונות של מוצרים למשתמשים יש ציפיות שונות מהמוצרים מבחינת רמת הפתיחות שלהם. עוד טענתי שאפל נצמדת למודל יחסית סגור שמתאים יותר או פחות בקטגוריות השונות האלו. ובעיקר טענתי שאני לא מאמין שג'ובס או סטולמן מעצבים את הציפיות האלו אלא שהן שילוב של עניין טבעי שלנו המשתמשים וכוחות שוק מסויימים. בשורה התחתונה אפל לא מעוניינים למכור הארד דיסק או מסך או מערכת הפעלה או תוכנה. אפל רוצים למכור חבילה אחת שכוללת הכל - חומרה ותוכנה ועיצוב חיצוני. בתחומים מסויימים של מוצרים זה עובד נהדר (סמארטפונים) בתחומים אחרים זה עובד פחות טוב (פיסי). פתיחות של פלטפורמה דרך אגב היא בעיני לא משהו בינארי אלא ספקטרום. מקבוק פחות "פתוח" ממחשב Dell עם ווינדוס שבתורו מהווה חבילה או בחירה פחות פתוחה מהזמנה של חלקי חומרה שונים אונליין מיצרנים ומפיצים שונים הרכבתם והתקנה של לינוקס עליהם תוך קומפילציה של הקרנל עם שילוב ספציפי של אופציות ובחירה פרטנית של חבילות התקנה. הטענה שלי היא שבתחום הפיסי המיינסטרים עדיין מעדיף את האופציה של Dell עם ווינדוס. ייתכן שזה ישתנה וייתכן שלא. |
|
||||
|
||||
מעניין הדיון שלכם, במיוחד לאור העובדה שאם תשאלו את רוכש המחשב המיינסטרימי, הוא בכלל לא ידע להגיד לכם *מה זה* מערכת סגורה או פתוחה. |
|
||||
|
||||
מיינסטרים =/= רוכש מחשב "מיינסטרימי". המיינסרטים מורכב לא רק מהרוכש הסופי אלא מהמערך הלוגיסטי שסביבו של חנויות מקומיות קטנות ומפיצים גדולים וכל מה שביניהם שמרכיבים עבורו את המערכת גם מבחינת חומרה וגם מבחינת תוכנה, ממליצים לו על תוספות, ונותנים לו תמיכה טכנית. אותו רוכש סופי גם מצביע ברגליים ללא קשר להבנה שלו את ההבדלים בין מערכת סגורה לפתוחה - הוא בסופו של דבר קונה או מהאפל סטור או מדל או מהחנות ליד הבית. יכול להיות שהוא עשה מחקר שוק בעצמו לפני ההחלטה, יכול להיות שהוא התייעץ עם החבר שמבין במחשבים, ויכול להיות שהוא סתם אהב את הסמל של התפוח. זה לא כ"כ משנה - קחי את כל זה בקנה מידה גלובלי, תערבבי טוב טוב ומה שקיבלת זה המיינסטרים. מידת ההבנה של הרוכש הסופי את כל זה או את ההבדלים בין האופציות השונות היא רק גורם קטן במשוואה. |
|
||||
|
||||
הוא אולי לא יודע מה זה מערכת סגורה או פתוחה, אבל הוא בהחלט יודע להבחין בין מערכת שמתיימרת לתת לו חווית אינטרנט איכותית אבל לא מרשה לו לראות סרטים ביוטיוב כי מישהו החליט שפלאש זה רע לבין מערכת שלא חוסמת אותו. הוא יודע להבחין בין מערכת שהוא יכול לקנות כל אביזר שמתחשק לו ולחבר אליה וזה יעבוד, לבין אחת שלא. לעתים הוא מגלה את זה רק אחרי שהוא קנה, אבל את ההבדל אפשר בהחלט לחוש גם אם אתה ''משתמש מיינסטרים''. |
|
||||
|
||||
למילה "פתוח" יש משמעויות שונות בהקשרים שונים. אחת המשמעויות היא היכולת של היצרן המקורי לחסום שימוש של אחרים בפלטפורמה שלו. בהקשר הזה מעניין לעקוב אחרי משפט שמתנהל כרגע בגרמניה: חברת AVM GmbH [Wikipedia] היא, בין השאר, היצרנית של הנתב הפופולרי (בגרמניה) Fritz!Box. כמו רוב הנתבים הפשוטים, גם הנתב הזה הוא משרכת משובצת קטנה שמריצה לינוקס. חברה גרמנית קטנה בשם Cybits החליטה שלנתב הזה חסרה תוכנת סינון אתרים, וזה מה שהיא מוכרת: תוכנת סינון אתרים בשם Surf Sitter. ליתר דיוק: מה שהיא מספקת זה גרסה משלה לקושחה של הנתב. חברת AVM הגישה תביעה נגד Cybits ועלו שם טענות שונות (בין השאר: שהנתב אינו מחשב). עוד על הסיפור: וגם: כמו במקרה של ה-WRT54G (אחד המקרים המפורסמים האחרים שבהם היה הראלד ולטה מעורב), רישיון ה-GPL יצר פלטפורמה פתוחה ויצר שוק. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהכוונה ב''מערכת פתוחה'' למערכת קוד פתוח. |
|
||||
|
||||
(גוגל לא עוזר) |
|
||||
|
||||
אולי הוא התכוון "מערכת"? |
|
||||
|
||||
בתשובה לשאלתו של ניר: אכן "מערכת". המשפט השלם: הנתב הזה הוא מערכת משובצת קטנה שמריצה לינוקס. |
|
||||
|
||||
חבל, ''משרכת'' נראה כמו תחדיש יפה שמחפש משמעות... |
|
||||
|
||||
משרכת- רשת פנימית המשמשת לתאום בין מאהבים נשואים. |
|
||||
|
||||
משרכתיות = הנטייה ללכת אחר טרנדים חדשים. |
|
||||
|
||||
עדכון: התביעה נדחתה. בית המשפט קבע שמדובר בפלטפורמה פתוחה ומותר לשנות אותה, כל עוד לא גורמים נזק: סיקור קודם מעט לפני הפסיקה: |
|
||||
|
||||
רגע נזכרתי במשהו... אתה לא פגשת אותו אישית במקרה? |
|
||||
|
||||
אכן. |
|
||||
|
||||
(בלי קשר ישיר) מסתבר שיש מי שלוקחים ברצינות את בשורתו של הנביא מבוסטון, אם כי (כצפוי) מעוותים אותה במקצת. אבל הם הוכרו כדת רשמית בשוודיה. |
|
||||
|
||||
The Stallman Dialogues |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עכשיו נשאר רק לדמיין את המאמר הבא, ''אם בועז גאון היה ישראלי''. |
|
||||
|
||||
אם סטיב ג'ובס היה ישראלי, בריאותם של אי-אילו סינים היתה משתפרת פלאים. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שהתעשייה הסינית הייתה מובטלת בלעדיו? |
|
||||
|
||||
עם כל הביקורת שיש על ישראל, צריך לזכור שבארה"ב: 1. רשויות ההגירה מגרשות בקלות רבה מהגרים לא חוקיים. 2. מערכת החינוך כוללת בתי ספר שתלמידיהם יכולים רק לחלום על בתי הספר שבישראל. 3. האלימות (כולל בקמפוסים) גדולה יותר מאשר כל מדינה מערבית אחרת (כולל ישראל). 4. ה-NSA עושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצמצום חרות הפרט (שלא לדבר על Patriot Act [Wikipedia]). 5. המציאו את הרעיון של "הכל בדולר", חלוקת "מגה-דיווידנדים" ומינוף חסר גבולות (נדמה לי שאיזשהו משבר כלכלי כלל עולמי התחיל בדיוק בגלל זה). מצד שני בישראל היו כבר כמה יזמים יצירתיים שהצליחו לפתח טכנולוגיות שנבעו מ"חשיבה אחרת", שהפכו לנחלת העולם כולו ושנמכרו במיליארדי דולרים. |
|
||||
|
||||
2. אתה יכול לפרט קצת? (הידע המעודכן האחרון שלי על בתיה"ס בארה"ב הוא מזמן. אין לי מושג מה הולך היום, להוציא את דיון 2557, שדווקא הציג את ארה"ב היפה) |
|
||||
|
||||
חיפוש מהיר לא מצא את המאמר שקראתי, בכל אופן הוא תיאר פערים גדולים בין בתי ספר (ציבוריים) שונים באותה המדינה ואפילו באותה עיר, כאשר החלשים שבהם מתקשים אפילו ללמד את הילדים קרוא וכתוב. כמו כן, הוזכרו שם פערים גדולים בתוצאות של מבחנים משווים בין בתי ספר שבהם יש רוב של שחורים ו/או היספנים ובין בתי ספר "מאוזנים" יותר. |
|
||||
|
||||
אם סטיב ג'ובס היה ישראלי, אז בטח כבר היו מחשבי על ניידים במאה שקל, תרופה לסרטן, שלום ושגשוג עולמי (פרט לפלסטינאים), וגם לא היו מפסיקים ליצר את הארטיק בננה שוקולד של ויטמן, זה שמצופה רק בשליש העליון. איך זה שיקומים אלטרנטיבים מצליחים להתאים את עצמם במדויק לשאיפות הנסתרות של הכותב? לפרויד פתרונים. אם הוא לא היה טריפוליטאי, כמובן. |
|
||||
|
||||
היקום האלטרנטיבי שלך הוא מישאלת לב וטפיחה עצמית על השכם. היקום האלטרנטיבי של בועז גאון מצביע על ההבדל בין הקונפורמיות הישראלית לפתיחות האמריקאית. |
|
||||
|
||||
היקום האלטרנטיבי שלי זה בסך הכל בדיחה1. היקום האלטרניבי של בועז גאון זה קשקוש בכיני וגלגולי עיניים. כמי שמחלק את זמנו בין ארה"ב לישראל, מה שיש לי לומר על ההבדל בין הקונפורמיות הישראלית לפתיחות האמריקאית חורג מתחום תגובה באייל. אבל אגלה לך בסוד שאמריקה זה מקום גדול, רבגוני, והרבה יותר מורכב ממה שנהוג לחשוב. --- 1. למקרה שלא הבנת - גם אם נניח שיש יקום אלטרנטיבי, אני לא רואה שום סיבה שהוא יציית לתסריטים שלנו. |
|
||||
|
||||
No kiding, man? ברור שארה"ב היא מקום גדול, רבגוני, ומורכב. העניין הוא (בלי להתעלם משלל הבעיות הקיימות שם) ששם אין את מדורת השבט המחניקה הזאת ושם גם אנדר-דוג כמו אובאמה יכול להגיע לנשיאות. |
|
||||
|
||||
בניגוד לאנדרדוג כמו משה קצב שגדל במעברה? |
|
||||
|
||||
אם היו בחירות לנשיאות בקרב הציבור, לא מן הנמנע שקצב היה זוכה. ליכודניק הוא לא אנדרדוג במישראל. ליברל אפרו-אמריקאי עם קרובי משפחה בכל העולם הוא כן בארה''ב. |
|
||||
|
||||
אדם שנולד באיראן, גדל במעברה וצמח פוליטית בעיירת פיתוח הוא לא אנדרדוג לדעתך, אבל בוגר הארוורד (עורך כתב העת!) וסנאטור - הוא לא. אני לא מנסה, חלילה, להפחית מההישג המרשים של אובמה (או ג'ובס), רק לא ברור לי למה להפחית מהישגים של אנשים שהגיעו להישגים "כנגד כל הסיכויים" כאן אצלנו. |
|
||||
|
||||
כי האוכלוסיה המזרחית היא כבר מזמן לא בשולי החברה ולעומת זאת, אפרו-אמריקאי שמצליח במירוץ לנשיאות הוא לא דבר טריביאלי גם אם הוא בעל הישגים אקדמאים ופוליטים ניכרים. |
|
||||
|
||||
משה קצב [ויקיפדיה] היה הסטודנט הראשון מקריית מלאכי. אובמה היה אמנם השחור הראשון שהצליח להיות נשיא, אבל כבר לפניכן הוזכר שמו של הרמטכל (ולאחר מכן: השר) פוול כמועמד לנשיאות. בנוסף הייתה גם גם קונדוליסה רייס כשרה בכירה שחורה נוספת. |
|
||||
|
||||
שר בממשלת ארה''ב הוא מינוי אישי של הנשיא. תיאודור רוזבלט היה הנשיא הראשון שמינה שר יהודי. אני מתקשה לראות מועמד יהודי מנצח בהתמודדות לנשיאות ארה''ב. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בזה שהמועמד הרפובליקאי המוביל כיום הוא מורמוני, ליהודי לא תהיה נחיתות גדולה (ועם מצב הכלכלה, אולי אפילו יתרון בקרב קולות האנטישמיים). |
|
||||
|
||||
ג'סי ג'קסון היה האפרו-אמריקאי הראשון שהתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב ב1984 וב1988. |
|
||||
|
||||
לאורך כל תקופת מסע הבחירות של אובאמה (במפלגה, ולנשיאות) חייתי במצ'אסוצ'ס ויצא לי לבקר גם במדינות רבות נוספות. בהערכה זהירה, נחשפתי במידה כזאת או אחרת לדעות פוליטיות של כמה אלפי זכות הצבעה. על פי המדגם הצנוע שלי1, צבע עורו של אובאמה היווה יתרון גדול עבורו במירוץ2. כמו שאמרתי - אמריקה היא מקום גדול, רבגוני, ומורכב. --- 1. אמנם המדגם שלי לא אקראי, אבל הוא כולל גם סמוקי צוואר מדאלאס, שמרנים מפלורידה, וכמה חוואים מתבודדים ממיין. לא בדיוק כוס התה של הדמוקרטים. 2. אני לא זוכר את שמות העיתונאים הישראלים שטענו באדנותיות ש"למרות הסקרים, אין סיכוי שאמריקה הגזענית תבחר נשיא שחור", אבל סגנון הדברים נשמע דומה מאוד למה שהבאת. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאמרתי. בארה''ב ישנם מצבים שהאווירה הכללית לא נוטה דוקא לגישה השמרנית ביותר. נסה לדמיין מועמד לראשות הממשלה בישראל שאינו גנרל או מהמחנה הלאומני. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שמה שימינה מחד''ש הוא אצלך המחנה הלאומני, ומה לעשות, מפלגות לאומניות ערביות לא מגיעות לשלטון... |
|
||||
|
||||
מה שימינה מהמחצית השמאלית של קדימה הוא עבורי המחנה הלאומני. ומה לעשות, פרס בעבר, לבני ויחימוביץ בהווה, הם לא בעלי סיכוי גבוה להגיע לראשות הממשלה. |
|
||||
|
||||
פרס בעבר? אתה מדבר על מי שהפסיד את הבחירות לנתניהו בהפרש זעום? |
|
||||
|
||||
אני מדבר על מי שהישגו הגדול ביותר היה התיקו ב1984. |
|
||||
|
||||
אז למה כשהעבודה\מפא"י היו בשלטון, זה לא נחשב ממשלה לא לאומנית? (שמתם לב רבותי, שביקום של ארז אין ימין, יש שמאל שפוי והשאר - לאומנים) |
|
||||
|
||||
מתי אמרתי דבר כזה? הימין הוא מטיבו לאומני. (שמתם לב רבותי, שהימנים נוטים לעוות את דבריי כתוצאה מחוסר הבנה טוטאלי?) |
|
||||
|
||||
טוב, אתה צודק. השאלה אם עבודה היא ימינה מהחצי השמאלי של קדימה תלויה בנשאל. (שמתם לב רבותי, זה לא במקרה, כל מי שהוא ימני, הוא בהגדרה לאומני. אם אתה חושב שלא כדאי להחזיר שטחים - אתה לאומני. התנגדת להתנתקות - לאומני). |
|
||||
|
||||
אולמרט? |
|
||||
|
||||
אולמרט נבחר כממשיך דרכו של שרון ואמנם היתה ידועה אז פנייתו שמאלה אבל עדיין לא היה לו רקורד שמאלני. |
|
||||
|
||||
ראיון מעניין עם לבני ב"הארץ" מיום שישי. לטעמי, היא ענתה לשאלות המראיין באומץ לא מצוי. אני לא בטוח שתאהב את עמדותיה בעניין מפעל ההתנחלות (מבחינה מוסרית, לא מבחינה מעשית). נראה מתאים למה שהגדרת "מרכז" בתגובה 537273 לא? |
|
||||
|
||||
יש בראיון הרבה התחמקויות - על שיתוף הפעולה עם פוליטיקאים מושחתים, על אי יציאתה כנגד התמיכה במפלגתה של גל החקיקה האנטי-דמוקרטי ועל הטעות המעשית (גם אם נתעלם מהפן המוסרי של הענין) של מדיניות ההתנחלויות לצד ביקורת נכונה על מדיניות נתניהו ואבחנה יפה שזוהי ממשלה המחלישה את ישראל. |
|
||||
|
||||
לפחות לגבי שני הנושאים הראשונים, נראה לי שהיא ענתה ישר ולעניין, ולא התחמקה בכלל: היא לא חושבת שהעבירות של שותפיה הן חמורות דיין כדי לפסול אותם מפעילות ציבורית, והיא טעתה כשאיחרה לעמוד בתקיפות נגד יוזמות החקיקה של חבריה לסיעה. ושאלה אליך, האם אתה מאמין שיש אפשרות להגיע להסדר קבע לפי מתווה לבני - שאינה מוכנה לקבל אפילו פליט אחד? |
|
||||
|
||||
לגבי הסעיף הראשון: עכשיו צריך להיזכר אם הייתה לה התבטאות דומה נגד ניקיון כפיו של דרעי. |
|
||||
|
||||
בענין הזה כבר טיפל הסכם ז'נבה - קליטת פליטים במדינות שונות כולל המדינה הפלסטינית. |
|
||||
|
||||
ארז, יש כאן התחמקות מסדר ששלישי: אתה מתחמק מלהזכיר את ההתחמקות של מתווה ג'נבה בנושא הפליטים, לאחר שביקרת את לבני על התחמקויותיה. |
|
||||
|
||||
זה עדיין רק סדר שני (ועוד התחמקות בצד)... |
|
||||
|
||||
ידוע, אבל שאלתי על היתכנות שלום מתוך עמדתה של לבני (שמנודת לעמדת הסכם ז'נבה). |
|
||||
|
||||
העמדה של לבני היא עמדת פתיחה הגיונית של מו''מ. הפשרה שתושג תהיה מן הסתם דומה להסכם ז'נבה, אלא אם כן ימצאו פתרון יצירתי אחר. |
|
||||
|
||||
לא התחמקה? אם אברהם הירשזון ייצא מהכלא וירצה לחזור לפעילות בקדימה, זה יהיה בסדר מבחינתך? "אני לא - נו, באמת. אני לא מתכוונת לענות לשאלה התיאורטית הזאת". |
|
||||
|
||||
"צבע עורו של אובאמה היווה יתרון גדול עבורו במירוץ" גם במירוץ לנשיאות (מול מקיין)? למה? (ז"א, הייתי מצפה שרוב האנשים שהצביעו לאובאמה בגלל צבע עורו לא היו מצביעים למקיין-פיילין גם אם בראשות המפלגה הדמוקרטית היתה עומדת קלינטון או אפילו אל גור, אני טועה?) |
|
||||
|
||||
''רוב האנשים שהצביעו לאובאמה בגלל צבע עורו לא היו מצביעים למקיין-פיילין גם אם בראשות המפלגה הדמוקרטית היתה עומדת קלינטון או אפילו אל גור'' הם פשוט לא היו טורחים ללכת ולהצביע. אחוזי ההצבעה בארה''ב נמוכים מאד, כך שלמועמד שיכול לגרום לאנשים שבד''כ לא טורחים בכך ללכת ולהצביע יש סיכוי יפה. |
|
||||
|
||||
מעל שישים אחוז זה לא מאוד נמוך. |
|
||||
|
||||
שישים אחוז מהמצביעים הרשומים, שזה מונח בעל משמעות שונה מבישראל, כי בארה״ב צריך בעל זכות בחירה להרשם להצביע מיוזמתו. כך שמספר המצביעים הרשומים קטן משמעותית ממספר בעלי זכות בחירה. |
|
||||
|
||||
שישים אחוז מאילו שמותר להם להצביע (כלומר בניכוי לא-אזרחים, שוהים בחו''ל ופושעים מסויימים, הכל מפורט בקישור). |
|
||||
|
||||
אזרחים אמריקאים תושבי ישראל מצביעים (או לפחות הצביעו) בשגרירות האמריקאית. |
|
||||
|
||||
צודק, אם כי הטעות היא שלי ולא שלהם. ". This includes persons ineligible to vote, mainly non-citizens and ineligible felons, and excludes overseas eligible voters. When turnout rates are calculated for those eligible to vote, a new picture of turnout emerges, which exhibits ..."
|
|
||||
|
||||
בדואר. |
|
||||
|
||||
ופה אנדרדוג כמו קצב יכול להגיע לנשיאות. |
|
||||
|
||||
ביקום שלנו, סבא של בועז גאון עלה לארץ ואבא של בועז גאון הצליח להפוך לאדם די עשיר. גם אחיו היורם הצליח לא רע. |
|
||||
|
||||
השבוע נכנס לביתנו אייפד 2. זהו המוצר הראשון של אפל שאני ממש מניח עליו את ידי מאז שמכרתי בחנות מחשבים את האפל IIc. אני חייב לציין שההתלהבות רבה. המוצר הפריך את הספק שג'ובס לא היה הגאון שחסידיו אומרים. הוא המציא לאנשים מוצר שהם לא ידעו שהם צריכים, אבל הם כן. רק מה, יקר אינעלרבו. |
|
||||
|
||||
לפני שבוע קיבלתי מהעבודה אייפון ומק על מנת לבצע משימה פשוטה למדי (על דל וגלקסי זה לקח לי שעתיים). אחרי שבוע של מאיטת שערות עצבנית אני חייב להגיד שמדובר בשתי מערכות הפעלה אנטי איטואיטיביות בצורה מופרכת. לגמרי לא ברור לי מה חשב מי שתכנן את הממשקים שם, אבל אין ספק שהוא לא חשב לרגע על המשתמשים. עצוב שכל כך הרבה מתכנני ממשקים בוחרים להתשמש במערכת עם ממשק כל כך מחורבן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |