בתשובה לאייל עם פתיל קצר, 09/10/11 10:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שהנושא כבר נטחן מכל כיוון בכל מדיה אפשרית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה הדבר שהכי הפתיע אותי בידיעה הזאת. הייתי סקרן לראות תוך כמה זמן יתחיל כאן דיון בעניין. להפתעתי לקח המון זמן (כבר שלושה ימים) ועוד לא התפתח כאן דיון כלל. בהתחשב בפועלו של האדם ובסיפור חייו יוצא הדופן חשבתי שהליכתו בדרך כל בשר תעורר קצת יותר גלים בשלולית שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לומר, ובעיקר להתווכח? התגובות על מותו מתאימות יותר לטוקבק מאשר לדיון. ככל שאני לומד יותר על האיש ומעלליו אני רק מעריך אותו יותר. ג'ובס הצליח לדחוס שתי עלילות לתוך חייו, שכל אחת מהם לבדה היתה מקנה לו מקום מכובד בספרי ההסטוריה. העלילה הראשונה היא סביב הולדת המחשב האישי. את הסרט "הפיראטים מעמק הסיליקון" ראיתי מזמן ואהבתי. הכרתי את הסיפור מקודם (מכרתי מחשבים אישיים בשנות השמונים) אבל הסרט חידד לי אותו. ג'ובס היה אחד הכוחות המניעים הראשיים בתהליך ששם פיסי על כל מכתבה בעולם תוך שני עשורים. העלילה השניה היא הסיבוב השני שלו באפל והפיכתה מיצרנית נישה מקרטעת למעצמה שהיא היום. בין לבין הוא עשה "אתנחתא" בפיקסאר ששווה גם כן חיים שלמים של מישהו. הויכוח אפל נגד וינטל שייך להיסטוריה. בסך הכל גייטס וג'ובס לא היו כל כך שונים זה מזה. ומסלוליהם הצטלבו יותר מפעם אחת. אולי אפל נגד גוגל היה ויכוח יותר מעניין אלמלא פטירתו של ג'ובס. מעניין היה לשמוע את אריק שמידט מדבר על ג'ובס בתכנית של צ'רלי רוז (ערוץ בלומברג) לזכרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום טוקבק, משהו שקיבלתי בדואר: Ten years ago we had Steve Jobs, Bob Hope and Johnny Cash. Now we have no Jobs, no Hope and no Cash.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מאוד מצחיק אם זה לא היה מתמצת במדויק את הכתבה מהפינגטון פוסט שמצוטטת בדה מרקר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מדברים שם על יותר jobs. מצד שני, יש גבול לכמות בשורות ה-Job שצריכים לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת בכלכלה העולמית כבר שלוש שנים עוד זה מדבר וזה בא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא מחלוקות, יש לציין. ומתוך ההספד/סיכום של יובל דרור: לג'ובס היו הרבה סודות - אבל את הסוד האמיתי חשף הוא עצמו בסרט דוקומנטרי על עמק הסיליקון, ששודר באמצע שנות ה-90. בסרט התייחס לארכי-אויבת שלו, חברת "מיקרוסופט", ואמר: "הבעיה היחידה שלהם היא, שאין להם טעם. פשוט אין להם אפילו שמץ של טעם". [...] בעולם שבו כל מכשיר אלקטרוני מגיע עם מדריך הפעלה שעוביו אינו מבייש רומן ממוצע של דוסטוייבסקי [...], המוצרים של "אפל" נצצו בפשטותם .[...] לא היה לו שום כבוד ל"דרך המקובלת" לעשות דברים. הסיבה לכך פשוטה: "הדרך המקובלת" מובילה ל"מוצרים המניחים את הדעת"; ואם היה משהו שהדיד שינה מעיניו, הרי זו המחשבה שהוציא מתחת ידיו מוצר מניח את הדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעיקר משום שלא נעים לדבר סרה במתים מייד אחרי מותם. י. גורביץ, למשל, שובר את השורה: "סטיב ג'ובס מת מיליארדר, מהסוג שלא נתן שנקל – עד כמה שידוע – לצדקה. הוא היה מנכ"ל דורסני של חברה חסרת מעצורים, שעשה את הונו בין היתר מעבודת ילדים ומניצולם של עובדים בעולם השלישי. יותר מתריסר עובדים של פוקסקון קפצו אל מותם בסדנאות היזע שלו, וקצת פחות אנשים הזילו דמעה על חייהם שנקטעו בגיל צעיר. לעזאזל, לרוב האנשים אין מושג איך קוראים להם. והם לא הורישו מיליארדים לילדיהם. הם היו שמן על גלגלי המהפכה של אפל, עיכוב קצר בהעברת המזומנים לחשבון הבנק של ג'ובס.... לא מדובר בתומס אדיסון, שהפך את החשמל למוצר להמונים. לעזאזל, לא מדובר אפילו בביל גייטס, האיש שהפנאפלים אוהבים לשנוא. גייטס מכר מחשבים להמונים והכניס מחשב לכל בית. המוצרים של ג'ובס תמיד היו מיועדים לאליטה, או לפחות לבני המעמד הבינוני-גבוה. גייטס, בניגוד לג'ובס התחייב לתת מחצית הונו ויותר לצדקה. בפרפרזה על ג'ון סטיוארט, בזמן שהמשטרה פרצה דלתות בסן פרנסיסקו בחיפוש אחרי האייפון 4 האבוד של ג'ובס, גייטס התעסק במשהו שולי כמו חיסול היתושים והקדחת." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא די אופנתי לשנוא את תומס אדיסון בשנים האחרונות. מי שהפך את החשמל למוצר להמונים לא היה בדיוק הוא אלא טסלה ווסטינגהאוס. אדיסון היה ממציא שהתפרנס גם מניצול המצאות ממציאים במעבדותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא היה מתחבר לרשת החשמל של וסטינגהאוס אלמלא אדיסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם קידם את הכיסא חשמלי [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא היה מקדם אותו אלמלא טסלה (וחוץ מזה, זו סתם דוגמה של חיבור אנשים לרשת החשמל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחרה לא מצדיק את מה שהוא עשה והסוגריים זה האנדרסטייטמנט של השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם מזכירים את הכריזמה הבימתית הפנומנלית של ג'ובס. מה אני אגיד לכם, יצא לי (כמעט במקרה) לראות אותו מדבר ומדגים טכנולוגיה על במה, ממרחק של פחות מעשרה מטרים, ולא נפלתי מהכיסא. נתקלתי כבר במרצים ''רגילים'' שהרשימו אותי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג איך התגובה שלך הובילה אותי לקטע שסימנתי פעם בספר של אלן בלום ''בחברה האמריקאית יש תופעה של ריצה מטורפת לייחודיות אישית, וכשמשהו מתקבל כסממן מייחד, הוא נארז כך שכולם יכולים להרגיש חלק ממנו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בסרט הישן ''ישו כוכב עליון'', שבו ישו מטיף להמונים ''אתם אינדיווידואליסטים'' והם עונים פה אחד ''אנחנו אינדיווידואליסטים''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: הבעיה שם אינה האטומיות אלא השונות: תגובה 118979 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לבריאן כוכב עליון שהיה פרודיה על המחזמר ישו כוכב עליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדיסון? התכוונת לטסלה אני מניח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לגורביץ, כתבתי גורביץ, וציטטי את גורביץ. אם אתה לא יודע, הסימן המוזר הזה שמופיע התחילת הציטוט - '' - קוראים לו מרכאות והוא אומר שמה שמופיע אחריו הוא ציטוט (ניקוד, כדאי להכיר לפני שממהרים להגיב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה גורביץ? מאין לי שאינכם אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי גורביץ: מי שכתב את הכתבה המקושרת. איך אתה יודע שאינו האלמוני? שאלה טובה. אבל מה זה משנה לך? (אתה יכול להוכיח שאני לא יוסי גורביץ?) כאמור, כבר הביעו כאן תמיהה לגבי טסלה לעומת אדיסון בהערות לאותה כתבה. יש לך הערות אחרות? אתה יכול גם לשלוח שאלות ישירות ליוסי גורביץ בכתובת הדואר שמופיעה בכתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שאוכל להוכיח, אבל יש לי מספיק ראיות תומכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורביץ הוא היסטוריון. הוא כותב טור יומי בנושא טכנולוגיה. זו הערה די עצובה על מצב העיתונות בארץ בכלל, ובתחום הטכנולוגיה בפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש טקסט כחול (או סגול) עם קו מתחתיו וכשאתה עובר עליו עם הסמן הסמן משנה צורה (בדר"כ לסימן של יד) זה סימן שהטקסט הזה הוא "קישור", ועל מנת להבין למה הוא מתייחס כדאי ללחוץ עליו. למשל, אם תלחץ על זה תוכל ללמוד עוד פרטים ואם תלחץ על זה תוכל אולי להבין איך אתה נשמע. אינטרנט, הדבר הבא אחרי ניקוד שכדאי לך ללמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הקישור להודעה שלך עוזר לי להבין איך אני נשמע? אולי השליטה שלך בטכנולוגיית הקישורים לא כה מזהירה כפי שניסית להציג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וצ'רצ'יל היה שיכור רע מזג. אז מה? ג'ובס, בסופו של דבר, השפיע על החיים היומיומיים של כולנו יותר מכל דמות בודדת אחרת בענף. מה שמפליא היה שהוא עשה את זה יותר מפעם אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכל דמות אחרת בענף? כאן אתה כבר מתחיל להכנס לתחרות. לדוגמה, אתה מגזים מאוד בחלקו בהכנסת המחשבים האישיים לבתיהם של אנשים. אתה לא נותן קרדיט לאנשים מזירוקס. אז אם לא להם, למה לאפל כן? צריך לזכור שבסיבוב הראשון ג'ובס הקים את אפל (ביחד עם עוד איזה סטיב אחר), זז קצת הצידה, חזר שוב קדימה עם פרויקט ליסה ועם מקינטוש (הוא ניהל, היו עוד כמה שותפים להצלחה), ואז (לאחר כמה שנים) עף משם. המקינטוש מעולם לא הצליח לתפוס נתח שוק רציני ונשאר מחשב אליטיסטי. המהפכה התחוללה בין השאר בגלל שיבמ פתחה בטעות את השוק לאחרים. הוא לא היה מי שהכניס מחשב לכל בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז תן דמות אחרת. טורינג? פון ניומן? ווס קלארק? לא ולא. ג'ובס עומד על מדרגה גבוהה יותר בפודיום. בסיבוב הראשון התכוונתי יותר לאפל II מאשר למק ולליסה. גם סוני חידשה המון חידושים משנות השבעים - מהווקמן, ה CD והדיסקט 3.5" וקלטות בטאמקס :) ועד הפלייסטיישן. אבל לסוני אין מזמן את הדמות שכל כך מזוהה עם החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום יום שלנו מי שלטעמי הכי השפיע במסגרת מערכת ההפעלה הוא דווקא בריאן אינו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מאלן טיורינג [ויקיפדיה] וג'ון פון ניומן [ויקיפדיה]? לפי מה אתה מדרג בפודיום הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובה 584004 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שאם אפל לא היו מצליחים לפרוץ את גבולות הנישה הטכנופילית עם האפל][ ולמכור אותו גם לאנשים רגילים אז יבמ אולי בכלל לא היו מנסים להכנס לשוק המחשבים הביתיים ביל גייטס חייב את קיומו לרצון של יבמ להכנס לשוק שלא היה קיים לפני שג'ובס יצר אותו אותו דבר עם האייפון לפני שהוא הופיע הסמארטפונים היו חלק קטן משוק הפלפונים ואילו עכשיו אף אחד לא קונה יותר פלפונים שאינם דמויי אייפון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפל היו מי שפרצו את הנישה? או שאולי מי שפרץ את הנישה היה ויזיקאלק (וגליונות אלקטרוניים שבאו בעקבותיו), שאילץ אנשי עסקים להשתמש במחשבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי Wikipedia: The first successfully mass marketed personal computer was the Commodore PET introduced in January 1977. It was soon followed by the TRS-80 from Radio Shack and the popular Apple II כך ש- Apple היו, לכל המוקדם, השלישים (שלישיים?) בתור, וודאי שלא פרצו שום נישה שהיא.אם כבר, הכבוד הזה צריך להישמר עבור ה- Commodore 64 האלמותי, שהיה המחשב הנמכר ביותר לזמנו, ואולי בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד? ברצינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התכוון אפחד. יצא לו טעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מדבר? גם בשנה הכי טובה של אפל הם לא היו יותר מ20% משוק הסמארטפונים העולמי (להבדיל מהאמריקאי, שם הם הגיעו לקרוב ל30%, או הישראלי). ובמאי 2011, סמארטפונים היו עדיין רק 55% מהשוק האמריקאי (קרי בשאר העולם הטלפונים הרגילים עדיין שולטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגמה חזקה וברורה. החדירה מטורפת. הסמארטפונים- מוצר בן 4 בסך הכל- יהפכו לרוב בעתיד הבכלל לא רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמארטפון הוא לא מוצר בן 4 שנים1, iPhone הוא מותג בן 4 שנים שנכנס לתחום קיים וצומח בטירוף וכשום שלב לא הצליח לעבור את ה-30% (שזה מרשים, אבל בכל זאת גוגל הצליחו לעבור את זה בשנתיים). 1 הראשון יצא ב-92, השם בשימוש מאז 97... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע שנים, ארבע עשרה שנים. אני מדבר על טלפונים עם מסך מגע, קישוריות לאינטרנט ואפליקציות יעודיות להורדה. תכלס הם הולכים להיות רוב ממש בקרוב או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלפון החכם עם מסך מגע, גישה לרשת ואפליקציות להורדה הראשון יצא בשנת 2000 (R380). החידושים של האיפון היו במסך מגע הקבלי (שמאפשר כמה נקודות מגע במקביל, ולא מחייב שימוש בכח מצד אחד, ומחייב שימוש באצבעות בלבד מצד שני), בחנות האפליקציות המרכזית וביחס הפריימים לשניה חסר התקדים. אמנם חידושים, אבל מזה ועד "מוצר בן 4 שנים" עובד עולם ומלואו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם לסכם את מה שהבנתי, המגמה של העצמת הטלפון הסלולארי היתה קיימת עשר שנים לפני האייפון אבל המוצרים המתוחכמים יותר לא תפסו חזק. באה אפל ויצרה מכשיר שאמנם היו בו חידושים אך לא מהפכה טכנולוגית ולעומת זאת כן יצר מהפכה בחווית המשתמש, והטיס את השוק הזה לשמים. אם לקשר את זה לנושא "גדולתו של סטיב ג'ובס" אני חושב שלו הייתי יושב בדירקטוריון של אפל וצריך להצביע בעד הפיתוח של מכשיר כזה, הייתי יותר מאשר מרים גבה. אחרי ההצלחה של האייפוד אולי זאת היתה צפרדע שהייתי מצליח לבלוע, אבל זו בהחלט היתה (עוד) קפיצה נחשונית. גם האפל II בזמנו לא המציא שום דבר מהותי. הגאוניות ההנדסית של ווזניאק הצליחה לדחוס את כל המרכיבים יחד בעלות סבירה, ככה שאפל הרוויחה על המכשירים שמכרה. השימוש בחריצי הרחבה, חיבור לטלויזיה וכמובן מקלדת היה קיים במכשירים קודמים, אבל האפל נתן חבילה מרשימה מאד במחיר סביר, ועד שהקומודור 64 עשה את זה יותר טוב הוא היה המלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא חושב שאפל ''הטיסה את השוק לשמים'' הגדילה היתה באותה עוצמה לפני ואחרי. מה שאפל הטיסה לשמים זה את כמות ההתייחסות בתקשורת. למה היית מרים גבה, יש כאן שוק שגדל באופן מפחיד, אתה חברת הגאדג'טים הגדולה בארה''ב, לא סביר שתנסה להכנס אליו. מה גם שבארה''ב השוק נשלט על ידי חברה קנדית שלא יודעת מה לעשות עם ההצלחה. באירופה השוק נשלט על ידי חברות נורדיות שמנסות לדחוף מחשבים לכיס של האנשים. נראה לי כמו החלטה כמעט מתבקשת. אפל, כזכור, תמיד היתה במקום השלישי בשוק הסמארטפונים. ממש לא מלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ושכחתי להזכיר, לא רק בתקשורת גם ברווחים ובערך המניה הוא היה מלך, ואילו הייתי יושב בדירקטוריון של אפל זה מה שהיה מעניין אותי. העובדה שגוגל הצליחו להגיע לשליטה בשוק בתקופה כל כך קצרה, אבל דווקא אפל היא המרוויחה הגדולה היא ללא ספק הגאונות של ג'ובס, וכמי שיושב בחבר המנהלים (הלוואי) אין לי מה להגיד חוץ מתודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>נראה לי כמו החלטה כמעט מתבקשת היום. אבל זה מה שהיית מציע לאפל לפתח בשנת 2005 אחרי הכשלון המוקדם שלהם בתחום עם הטלפון איפוד? לקח להם שנתיים ו 150 מיליון דולר. זה לא טריויאלי. ראה כתבה מויירד >>מה גם שבארה"ב השוק נשלט על ידי חברה קנדית שלא יודעת מה לעשות עם ההצלחה פה אני מסכים איתך. האיכות העסקית של המתחרים - גם רימ וגם מוטורולה- לא היתה מהמשובחות. נוקיה אז עוד הייתה בסדר. >>ממש לא מלך התיחסתי לאפל II שהיה המלך בזמנו (לפחות עד הופעת הקומודור 64). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אולי סיפור קצר: ב-2006 החברה שעבדתי בה עמדה בפני סגירה. זאת היתה הפעם הרביעית ברציפות שזה קרה. אמנם קיבלתי את כל המשכורות והתנאים ולא התקשתי למצוא עבודה אף פעם, אבל בכל זאת, זאת מכה לא קטנה לאגו שלך כמפתח לגלות שהמוצר עליו עבדת נסגר בלי שאף משתמש נגע בו. ואז, קיבלתי הצעה לעבור לתחום הסמארטפונים. אני לא ידעתי כלום על התחום, הנייד שהיה לי היה זה שהיה הכי זול בחנות, אני אפילו לא יודע מי הייצרן שלו. הרעיון של להכניס מחשב לכיס נראה היה לי מגוחך, מי יקנה מחשב נייד שיכול לעשות פחות ממחשב נייד ופחות שמיש ממחשב נייד? כמו שאמרתי, המצב שלי אז היה רגיש, ולהבדיל מבדרך כלל רציתי כן להיות מעורב בפיתוח מוצר שמישהו ממש ישתמש בו.ההימור נראה לי מפחיד אבל אז הראו לי את הגרפים (שהבאתי קודם) ואת התחזית שעד 2009 ימכרו יותר סמארטפונים ממחשבים רגילים, תחזית שנשמע לי מגוחכת אבל הסתמכה על נתונים אמיתיים (והרבה אופטימיות). אז, הנה, אני הימרתי אז על ההצלחה של הסמארטפונים, כמו ההנהלה של אפל. וכמוהם, גם אני לא טעיתי, אני חושב שזאת היתה החלטה מתבקשת. ההצלחה לא היתה הכרחית (HP הפסידו הרבה כסף) אבל חברה כזאת לא יכולה לא להרשות לעצמה לא להכנס לתחום כזה כמו שגוגל לא יכולה להרשות לעצמה לא להתחרות בפייסבוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. ויצא שסטיב ג'ובס ניהל את אפל בשתי תקופות מאוד מוצלחות, שביניהן החברה הגיעה לעברי פי פחת. מזל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כל ההצלחות, שילוב של מזל וכשרון (שגם הוא, בסופו של דבר, מזל). אף אחד לא אומר שג'ובס לא היה מוכשר, רק שבין מנהל מוכשר לבין בן האלוהים יש פער קטנצ'יק, ולפעמים נראה שחלק גדול מצרכניו/מאמיניו מתייחסים אליו כמי שנמצא הרחק בצד הלא נכון של הפער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עברו שלשה ימים והוא (עוד) לא קם לתחיה. אז במועד א' לבחינות בן האלהים הוא נכשל. ואני רק אמרתי שהוא השפיע על חיי היום יום שלנו יותר מכל דמות אחרת בענף שלו. גילוי נאות: מעולם לא רכשתי מוצר של חברת אפל. פעם קיבלתי במתנה איפוד שאפל זעיר מהדור הראשון והעברתי אותו לאחיין שלי, שהשתמש בו שנים בהנאה מרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שדווקא מחזיקה ברשותה מוצר של אפל1, השפעתו על חיי שולית ומינורית. 1 נישא מק2. במקביל לנייח פיסי. 2 זה ממש קשה לתכנן את המוצר כך שקיצורי הדרך יעבדו גם בעברית, לא רק באנגלית? די מייגע לעבור כל פעם שפה רק בשביל קיצורי דרך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש בעכבר, למשל. את לא משתמשת בעכבר מחשב ביום יום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, לא. אני משתמשת בלוח גרפי. וואקום בלע"ז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משתמש בעכבר עם כפתור אחד. אפל העתיקו את העכבר מזירוקס, והעתיקו גרוע. זירוקס אמנם לא הצליחו למכור, אבל הם הצליחו להדגים לאחרים איך צריכה להראות תחנת עבודה. לדוגמה, כבר בשנת 1982 היתה לחברת סאן תחנת עבודה עם ממשק גרפי (עוד לפני NeWS ו-X11). ולא, לא היה להם עכבר עם כפתור אחד (נדמה לי שכבר אז היו שלושה). גם לא בכל סביבות העבודה הגרפיות למחשבי PC שהחלו להווצר באמצע וסוף שנות השמונים היה תמיד עכבר של שני כפתורים. לכן לא נראה לי סביר להגיד שהעתיקו את העכבר מאפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>אפל העתיקו את העכבר מזירוקס, והעתיקו גרוע. ומיקרוסופט העתיקו את החלונות מאפל, והעתיקו גרוע. אז? הנקודה שלי היתה ונשארה השפעתו הסינגולרית של ג'ובס על דמותם של מוצרי טכנולוגיה. אפל לא המציאה קטגוריות, אבל המוצרים שלה הגדירו את הקטגוריה. האפל II היה החבילה שהגדירה לקהל הרחב מהו מחשב אישי. המק היה האחראי הראשי לתפוצת העכברים בעולם בעשרים השנה האחרונות. לפי הדודה- "רק עם יציאתו לשוק של מחשב "מקינטוש" בשנת 1984 זכה העכבר לראשונה להצלחה מסחרית ולאחר מכן הוא הפך לחלק בלתי נפרד מממשק המשתמש הגרפי (יותר מעשרים שנה חלפו, אם כן, מהמצאת העכבר ועד להפיכתו למכשיר נפוץ)" והאייפון, בלי שהמציא את הגלגל, נשאר קנה המידה מולו נמדד כל סמארטפון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכבר לא קיבלנו מאפל. עובדה שאף אחד אחר לא משתמש בכפתור הבודד שלהם. אפל 2 לא היה המחשב שהגדיר לקהל הרחב מהו מחשב אישי. היו באותו זמן עוד כמה מחשבים אישיים. קשה לדבר באותו זמן על הקהל הרחב. קשה לדבר על השפעה סינגולרית: גם ללא אותו מחשב היתה התקדמות לכיוון של מחשבים אישיים. המאורע הסינגולרי והמוזר באמת הוא כל מה שקרה מאוחר יותר עם IBM שכיוון את השוק לכיוון לא צפוי. ואפל 2, עם כל הכבוד, אינו יציר כפיו של ג'ובס. הוא תוכנן ע"י סטיב ווזניאק. ג'ובס לא היה המנהל של אפל באותו הזמן. הוא היה מעורב בתכנון ובשיווק. אבל לא צריך להגזים בתפקידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. האפל הראשון היה יצירה של ווז (ומכר 200 יחידות). האפל II היה ביצוע גאוני של ווז לתכנון משותף שלו ושל ג'ובס. בשנת 77 היו כל מיני מחשבים ביתיים תרתי משמע. האפל II מכר כ 600 יחידות מתוך שוק עולמי של 40000 יחידות. ב 78 ו 79 טנדי היתה מלכת המכירות בזכות רשת רדיו שאק. בשנת 1980 זינקו סך מכירות המחשבים הביתיים על פי הערכות לבין 500-724 אלף מכשירים, מהם אפל מכרה כ 150 אלף אפל II, טנדי מכרה כ 200 אלף TRS-80, וקומודור מכרה כ 80 אלף PET. האפל היה יקר כפליים מה PET ופי שלשה מהטנדי. אבל לאפל היה את ויזיקאלק שהפך אותו לשימושי ממש, ולא צעצוע, וחריצי הרחבה ששמרו אותו רלבנטי שנים אחרי שהמתחרים שלו נגרסו. רק בשלהי 82' תפס ה PC-XT את מקומו של האפל ][ בתור המחשב הביתי ה"רציני", בזמן שהקומודור 64 השתלט על השוק הנמוך. כך שבמשך שלוש שנים מסוף 1979 ועד סוף 1982 האפל שלט בפלח היקר של השוק ומכר כחצי מיליון יחידות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו קיצורי דרך לא עובדים בעברית? ובאיזו תכנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוטושופ. וכולם: קומנד S, קומנד C, קומנד V, קומנד D, קומנד Z ורעהו הטוב ממנו - קומנד אלט Z, קומנד T, קומנד W, קומנד ף סופית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מעיק. עכשיו אני נזכר שגם אפטר אפקטס העניק לי חוויה דומה על המק. ניסית להפוך את האנגלית לשפה המובילה במערכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית זו השפה המובילה במערכת. המחשב נקנה בחו''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתסכל מאוד. אין לי כרגע מק מתפקד בשביל לבדוק אם אני יכול למצוא פתרון לבעיה, אבל שאלתי כמה מידידי אוהבי המקים. אולי לאחד מהם יהיה פתרון. אפשר לשאול איזו גרסא של פוטושופ את מריצה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
CS4. בדקתי - באילוסטרייטור ובפלאש אין את הבעיה הזו, פשוט משום שהן לא מכירות בקיומה של עברית כלל. שזו בעיה אחרת, כמובן.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדפדפן המצב הרבה יותר גרוע. נסה קיצורי דרך בג'ימייל כשאתה בעברית... אי אפשר אפילו תיאורטית לגרום לזה לעבוד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת להגיד לה שבגימפ גם אין את הבעיה הזו (כן, נועה, אני זוכר את התשובה שלך לזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו נעשה עסק. אתם לא תגידו לי שהגימפ תוכנה נוחה, ואני לא אמליץ לכם לכתוב קוד עם הכתבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבן?! באיזה מערכת הפעלה את חושבת שאני עובד?! (לעצם העניין: אני מכיר גרפיקאים שדעתם שונה, אבל כאמור, אני לא עוסק בתחום וזכרתי את תשובתך הקודמת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישועה? הכלים המפורטים בכתבה מועילים לאנשי עסקים, כמובן, ולמתכנתים. למעצבים אין כאן בשורה גדולה. הדוגמא שהוא צירף לשימוש בקנווס - הדגים - מרשים זה לא, ובעליל זו לא גרפיקה ברמה משתווה למה שאפשר לייצר בפלאש. בכל מקרה, את הגרפיקה, עדיין יצטרכו ליצר בתוכנה גרפית כלשהי. נכון, אפשר לעשות בקוד הכל, אבל יצא לי לשבת ליד מתכנת שניסה לעצב בקוד וביקש את חוות דעתי הגרפית. זה כמו לצוד פרפרים עם עיניים מכוסות וידיים קשורות מאחורי הגב. הפלאש משמשת גם כתוכנת אנימציה. לא כל מה שאפשר לעשות איתה - אפשר לעשות בקוד. כלומר - עדיין יצטרכו להבליע קובץ, אם לא של פלאש אז של תוכנת אנימציה אחרת. גם אם היתה כאן בשורה למעצבים (ואין, למזלי) - ללמוד תוכנה חדשה על כל שטיקיה רק כדי שאני לא אצטרך להחליף שפות כשאני עובדת על הנישא1? לא רעיון טוב. אגב, בפיסי כל הבעיות הללו לא קיימות. רק במק המהולל, שמסיבה לא ברורה מעצבים מהווים חלק ניכר מהמשתמשים בו. 1 דבר שהתחלתי לעשות רק לאחרונה, כשהפוטושופ שלי על הפיסי התחיל לדרוש משאבים מוגזמים משל היה פועל נמל או מנכ"ל חברה, והתקנה מחדש הקלה אמנם, אבל לא פתרה את הבעיה סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה די ברורה, הוא הרבה יותר יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצבים צריכים להיות ערים גם לנושא השימושיות... ___________________ בהיותי סטודנטית, כו-לם1 בשכבה שלי קנו מק נייח. אז אלה היו ה-G3. הם באו יחד עם עכבר עגול, שמעצבי המוצר של אפל החליטו שהוא אמור להיות יותר נוח. ובכן, הוא לא. בנוסף, אי אפשר היה לגלוש באתרים בעברית. לו היית מעיר למישהו מחובבי המק על העניין, הוא היה מתנפח ואומר "מי גולש בעברית?". הספקים שלהם בארץ היו ידע, וכספקים יחידים-שהם-גם-חברה-פרטית-ולא-חייבים-שום-דבר-לאף-אחד, הם נתנו שירות נוראי. שנה אחרי, כבר נכנסו האיימקים, שהם יותר זולים אבל גם יותר חלשים. ועדיין מרבית האנשים העדיפו לשלם יותר על איימק חלש, מאשר על פיסי חזק שאתה יכול להרכיב כרצונך, ולקבל שירות מאינספור חברות שמתחרות אחת בשניה. 1 טוב, כמעט כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד היה אפשר לגלוש בעברית, פשוט היה צריך להתשמש בדפדפן מסויים (וכן, זו בכל זאת הייתה חוויה מעט מעיקה יותר מאשר על פיסי). בנוגע לעברית באילוסטריטור ופלאש - הגרסאות המזרח תיכוניות לא אמורות לפתור בדיוק את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אותן. אבל הבעיה היא לא עם ההתנהגות של העברית בתוכנות הללו (עד כה זה לא הפריע לי - כאמור, עד לאחרונה זה לא היה מחשב עבודה) אלא עם העובדה שברגע שנכנסים אליהן, אייקון העברית נהיה לא-פעיל, והשפה מתחלפת לאנגלית באופן אוטומטי, ללא אפשרות לשנות אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? בגרסאות הישנות שהיו לי היה אפשר לכתוב בעברית (אבל הפוך, מה שהפך את כל העניין לסיוט). עד כמה שאני יודע הגרסאות המזרח תיכוניות מאפשרות כתיבה בעברית. בכל מקרה, שאלתי, ומסתבר שאכן אין פתרון לבעיית קיצורי הדרך בפוטושופ עם פרישת מקשים עברית. באמת בזיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, זה לא עניין של התוכנה, זה דפיקות של המערכת? אני מתחילה לחשוב שאפל יורים לעצמם ברגל. סתם מחשבה - אם יש כאלה בעיות עם עברית, מן הסתם הן קורות גם בשפות אחרות... לעברית ההפוכה יש פתרון סביר: אפשרות נוספת, לפחות בפוטושופ, היא ליבא טקסט שנכתב בגרסת ME, ולכתוב או להעתיק לתוכו את הטקסט שלך. האפשרות הראשונה נוסתה רק בפיסי, השניה נוסתה גם במק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע, לא. עברית עובדת יפה מאוד בתכנות שמשתמשות במנוע המלל של המערכת (כמו טקסט אדיט) או בתוכנות שטרחו ויצרו מנוע מלל משלהם שעובד כמו שצריך גם בעברית (כמו ניסוס או מלל) . קיצורי הדרך עובדים בכל התכנות שיצא לי לעבוד עליהן (פרט לאותן תכנות של אדובי שכבר הוזכרו). . אני חושב שהבעיה בכתיבה בעברית מתרחשת כאשר תוכנה משתמשת במנוע מלל משל עצמה והוא לא בנוי כמו שצריך. די ברור שאדובי יכולה לדאוג שהעברית תעבוד (הגרסאות המזרח תיכוניות עובדות בעברית כמו שצריך) כך שלא ברור לי למה הם לא משלבים בין הגרסאות. הבעיה בקיצורי הדרך היא באג (שאולי נפתר בגרסת ה-ME ואולי לא). ממה שיצא לי לקרוא יש למשתמשים בשפות אחרות בעיות עם קיצורי הדרך בתוכנות של אדובי אבל קל יחסית לפתור אותן. מצד שני, גם פיילמייקר שהיא תכנה שמפותחת ע"י אפל עצמה זכתה לגרסת ME, כך שאולי הבעיה בכל זאת אצל אפל. בנוגע לפתרונות בפוטושופ - תודה, אני מכיר פתרונות דומים. למרבה הצער מה שמונע ממני להשתמש במק הוא לא העברית (אני בכל מקרה גר בחו"ל, ואנגלית עובדת נהדר אפילו באופיס למק), הבעיה שלי היא ששתי התוכנות העיקריות שאני עובד איתן פשוט לא קיימות למק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרסאות נפרדות לעברית? לא עברנו כבר את השלב הזה מתישהו? אבל אולי זה פשוט משהו של אדובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברית, ערבית ושאר ירקות. כן, זה באמת קצת מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא משלבים? * כי זה לא מספיק חשוב. * כי זה מאפשר למכור גרסאות ME יותר ביוקר. אגב, צא וראה ש(עד כמה שאני ראיתי) לא ניתן לרכוש את גרסאות ה-ME באתר אדובי. מה שנראה לי מוזר - אין שום סיבה, על פניו, שמשתמש בגרסה רגילה לא יוכל להפעיל את קיצורי הדרך שלא באנגלית. הבעיה לא קיימת בפיסי, כך שנראה לי שהפגם הוא באפל. ________________ באופן אופיס במק, כמה שהיא תוכנה מחורבנת, גם העברית עובדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אלו סיבות אפשריות, אבל מעצבנות. כי יצרני תכנה אחרים דווקא מאפשרים תמיכה בעברית בלי לשגע את המשתמש. אני חושב (אבל לא בטוח) שאת גרסאות ה-ME מעולם לא היה אפשר להשיג דרך האתר של אדובי. יש איזה אתר נידח אחר שדרכו אפשר להזמין את הגרסא הזאת. אכן אין שום סיבה שבעולם שקיצורי דרך יעבדו בכל שפה שהיא. מכיוון לא זכור לי שנתקלתי בבעיה במוצר שאינו של אדובי, אני נוטה לחשוב שהבעיה היא בצורה שבה הם מפתחים על מק, ולא אצל אפל. אבל מי יודע. נכון באופן אופיס העברית עובדת, גם בניסוס (שבעיני היא אלטנרטיבה עדיפה בהרבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
nisus? תודה. אחפש.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אם את רוצה לתמוך באייל לשעבר, נסי את מלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן - nisus. בעיני זה יופי של מעבד תמלילים. אבל... הוא לא במאה אחוז תואם לוורד. הוא פשוט נוח וקל לשימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. גם אופן אופיס לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה נכון, לא על החיים שלי בכל אופן. אם מדברים על ענף ההיי טק, אז ביל גייטס, לינוס טורבאלדס, טים ברנרס-לי, מרטין קופר, דאגלס אנגלברט, דניס ריצ'י, שון פנינג, טריפ הוקינס, יאמאוצ'י1 וכמובן ברין ופייג' השפיעו, כל אחד בנפרד, הרבה הרבה יותר על חיי, ואני מניח שגם על חייך. 1 ההוא שהקים את נינטנדו ואין לי שמץ של מושג איך כותבים את שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עץ נופל ביער הוא משמיע קול של דאגלס אנגלברט. טים ברנרס לי ודניס ריצ'י - כן, אבל איך שאני רואה את זה -מארק אנדרסן, למשל, יותר. ומול הרשימה שלך אני מביא את דן בריקלין שלוקח מבחינתי כל אחד מהם באחד על אחד, ובשביל לינוס טורבאלדס אני מביא לך במיוחד את גארי קילדל. אבל ג'ובס היה המארק אנדרסן גם של דאגלס אנגלברט, גם של דן בריקלין, ואולי גם של גארי קילדל - וזה רק בסיבוב הראשון שלו. ביל גייטס אכן יצר משהו מדהים שהעולם טרם ראה- אבל בתחום הכלכלה. הוא (האמת האלטר אגו שלו סטיב באלמר) יצר את המונופול הכלל עולמי הראשון. מהרשימה שלך מרטין קופר מתבלט. אני יכול להציב מולו את אמיר באן כדי להדגים את הנקודה שלי, אבל בעצם דאגלס אנגלברט מדגים את הנקודה שלי טוב יותר. וחוץ מזה ווזניאק בעצמו אמר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם אנדרסן, קילדל ובריקלין נמצאים הרבה לפני ג'ובס. ולא, ג'ובס לא היה הבריקלין של אף אחד. נטסקייפ היתה השחקן הראשון (והיחיד לאורך תקופה ארוכה) בשוק. ג'ובס היה שחקן נוסף בשוק צומח, גם במחשבים האישיים וגם בסמארטפונים. גייטס יצר עוד כמה דברים חוץ ממונופול עולמי (לא אתה זה ששאל אם ההצלחה נובעת רק ממזל?), הוא יצר את מערכת ההפעלה הראשונה (והשניה) שהצליחה להתאים לציבור הרחב גם מבחינת היכולות, גם מבחינת השימושיות וגם מבחינת המחיר. רק היום אנחנו רואים מתחרים ראשונים. ולא פחות חשוב, לחיים שלי לפחות, גייטס הציג סטנדרט חדש (לא במובן שהוא לא היה קודם, אלא במובן בהוא לא היה סטנדרט קודם) לתנאי עבודה למהנדסי תוכנה. עד היום מייקרוסופט נמצאת ברשימת 100 המעסיקים הטובים ביותר (ולא, אפל לא שם, וזה לא במקרה). לא יודע מה הנקודה שלך עם דאגלס אנגלברט, אבל צפריר נתן לך תשובה טובה, לגמרי לא ברור לי למה אתה מנסה לתת לג'ובס קרדיט על דברים שאין לו ממש קשר להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטיב ג'ובס לא יצר את ה-iPhone. הוא היה בסה"כ מנכ"ל. המהנדסים של אפל יצרו את ה-FW המוצלח (ה-Cocoa Touch) שהוא סוד ההצלחה של ה-iPhone/iPod Touch/iPad. זה צורך אנושי (או יש לאמר שריטה עמוקה בפסיכולוגיה האנושית) להדביק פנים להצלחה או כשלון של ארגונים גדולים. הטענה שג'ובס הוא האבא והאמא של ההצלחה של אפל היא חסרת בסיס ומבוססת אך ורק על קישור אסוציאטיבי בין התקופה בה ג'ובס היה באפל לבין ההצלחה של אפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה עוד אנושי? להביע דעה שסותרת את עצמה, בגלל שיש למביע את הדעה איזו הטיה אישית. "הטענה שג'ובס הוא האבא והאמא של ההצלחה של אפל היא חסרת בסיס" "הוא היה בסה"כ מנכ"ל" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כל אחד היה יכול להיות ג'ק ולש ולג'ק ולש בעצמו פשוט היה מזל להיות המנכ"ל בזמן הנכון? אומר לך בפשטות - פחחחחח. ודוקא במקרה של ג'ובס ידועה הנטיה שלו להכנס לפרטי פרטים של אפיון המוצר כך שהוא לא היה בסה"כ המנכ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לומר שאני לא התרשמתי ששוק הסמארטפונים היה קיים וצמח בטירוף לפני הופעת האייפון. הדבר הכי קרוב שיצא לי לראות היה נוקיה כבד ומגושם, ומולו הבלקברי, שאני אישית מעדיף לחזור לעבוד בדוס מאשר להשתמש בו. כן, אנשי עסקים קנו בלקברי אבל המשתמש הביתי העדיף פלאפונים פשוטים (ולדעתי בצדק). אפל היו הראשונים (עד כמה שידוע לי) שהציעו סמארטפון שהיה קודם כל מחשב ורק אחר כך טלפון. כתוצאה מכך (ומשיווק עצבני) נפתח גם השוק הביתי ואכן, צמח בטירוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשתמש הביתי העדיף פלאפון פשוט משום שהוא היה יותר זול בהרבה. מאז מחירי החומרה ירדו והביצועים שלה עלו באופן מטורף. בשנת 2000 לא היתה טכנולוגיה שתאפשר לך גישה ל-2 ג'יגה במהירות שטלפון חכם זקוק על מנת להראות את הציפורים הכועסות, בטח שלא בגודל שיכנס לך בכיס ובבטריה שתשאר למשך יותר משעה. אבל הגדילה של השוק היא עקבית ומטורפת מאז 2,000. לפי זה ב-2002 נמכרו 10 מליון מכשירי סמארטפון וב-2007 130 מליון. אם זה לא צמיחה מטורפת צמיחה מטורפת מהיא? היו, ויש טלפונים שהזכירו מחשבים הרבה יותר מהאי-פון. למעשה, האי-פון בכלל לא מזכיר מחשב, תסתכל על ה-N-900 למשל ותראה מחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-N-900 הוא בדיוק אותו טלפון כבד ומגושם שעליו דיברתי. אם אתה מדבר על מכשיר ששוקל כמו מחשב, ונראה כמו מחשב אז אתה צודק. האייפון הוא לא מחשב. אם אתה מדבר על מכשיר שמסוגל לעשות חלק גדול ממה שעושה המחשב הביתי שלך, אז האייפון הוא מחשב. ו(שוב למיטב ידיעתי) הראשון בתחום. מסתבר הגדילה של השוק הזה אכן גדולה יותר ממה שחשבתי. האם יש שם איזושהי חלוקה למשתמש משרדי מול משתמש ביתי? אני חושב שמבחינה טכנולוגית רים, פאלם ונוקיה יכלו בקלות לייצר מכשיר דמוי אייפון הרבה לפני אפל. אבל הן לא עשו זאת, והרושם שלי הוא שהגישה הכללית היתה לייצר פלאפון שמאפשר פעולות מסויימות של מחשב, לעומת הגישה של אפל - לייצר מחשב זעיר שהוא גם טלפון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשקל והגודל הם פונקציה של החומרה והמקלדת. מבחינת העיצוב החידוש הגדול של אפל היה הכפתור הבודד, וכמו בעכברים אף חברה אחרת לא אימצה אותו (ולדעתי הוא מעיד על האופי של המוצרים של אפל, בהם השימושיות מוקרבת על מזבח העיצוב). מה האיפון יכל לעשות שמכשירים אחרים שיצאו לפניו (N95, i600, Pearl, Q...) לא יכלו לעשות? אני לא מכיר חידושים נוספים מהותיים שהאיפון הביא לשוק (מבחינה טכנולוגית) מלבד אלה שפירטתי (וכמובן היה החידוש של ההסכם המבריק שלהם עם AT&T, אבל זה לא הטלפון עצמו). לפי מיטב זכרוני (גילוי נאות, עבדתי בתחום) בארה"ב רוב מוחלט של השוק היה משרדי (בגלל זה בלאקברי שלטו שם, מס הכנסה לא הכיר בטלפון עם מצלמה כהוצאה מוכרת בלאקברי בכוונה לא שמו מצלמה בטלפונים שלהם) ובאירופה וכמובן ביפאן השימוש האישי היה הרבה יותר נפוץ. כמובן שככל שהחומרה נהפכה לזולה יותר (==>מספר פריימים לשניה גבוה יותר, רזולוציה גבוה יותר, קישור מהיר יותר לרשת) השימוש האישי הפך להיות יותר ויותר פופולרי. אני לא מבין מאיפה הבאת את ה"מחשב זעיר שהוא גם טלפון", למיטב ידיעתי הגישה של אפל היתה בדיוק הפוכה, לייצר מכשיר מולטימדיה שהוא גם טלפון וממש לא מחשב. הגישה של מחשב שהוא גם טלפון היתה הגישה שנוסתה בחברות אחרות (סוני אריקסון ונוקיה) ולא כל כך בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא יכול לעשות שמכשירים קודמים לא יכלו לעשות? לא יודע. מה יכולה חלונות לעשות שאי אפשר לעשות בדוס? ממשק גרפי נורמלי, מסך בגודל נורמלי, יותר תוכנות, יותר עוצמת חישוב, דפדפן שממש עובד (למעט מגבלת הפלאש הארורה, יקח השד את סטיב ג'ובס. אה, כבר לקח), ספר כתובות וטלפונים שעובד בצורה נורמלית (לפחות יחסית לנוקיות שאני זוכר), וכיוצא בזה... אני חולק עליך (קשות) בנוגע לשמישות של מוצרי אפל. אני חושב שהם אכן מגבילים לעיתים קרובות את היכולת של המשתמש להתאים את המכשיר, את מערכת ההפעלה וכיוצא בזה, אבל בעיני זה יתרון עצום ולא חסרון. הממשקים של אפל אחידים והחומרה מותאמת ספציפית לתוכנה. בעיני זה נוח בהרבה למרות המגבלות האלו. אני בהחלט יכול להבין אנשים שקריטי לדעתם שלמשתמש תהיה היכולת לשנות כל דבר ודבר במערכת. בדרך כלל (מהנסיון הדל והמר שלי עם לינוקס) זה נגמר במסכים אין סופיים, שבהן מופיעות האופציה לפרמט את המחשב, ולשנות את גודל הפונט זו לצד זו כאילו הן שוות ערך בחשיבותן. זה גם הרושם שאני קיבלתי (אני גר בארה"ב כרגע). אני חושב שהעובדה שהאייפון נוח מאוד לשימוש (וכן, גם אופנתי) היא חלק חשוב מאוד בשינוי המגמה במעבר מהשוק העסקי לזה הפרטי. אבל אני מודה שאין לי סימוכין לזה, זו בעיקר תחושה. בנוגע למחשב שהוא גם טלפון - זה נראה לי מובן מאליו. האייפון (המקורי) היה טלפון בינוני ביותר, ומחשב יד לא רע בכלל. הוא עשה הרבה יותר דברים (מייל, אינטרנט, עיבוד תמלילים, עיבוד תמונה, משחקים, מוסיקה, וידאו וכו') מאשר כל מכשיר של בלקברי או פאלם שיצא לי לראות. במילים אחרות - אם תיקח לי מחר את הלפטופ ותשאיר לי רק את האייפון, סביר שאוכל להסתדר (לפחות לכמה ימים :)). אם תיקח לי אותם ותשאיר אותי עם בלקברי, אני אוכל לשלוח מיילים נהדרים שבהן אשאל את רים למה לעזאזל שום דבר אחר לא עובד. אבל, במחשבה שניה, אני מודה שהאייפון אכן מוכוון מולטימדיה הרבה יותר ממחשב רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשק וגודל מסך זה לא "דברים שהוא יכול לעשות". הממשק הוא עניין של טעם. המסך של האיפון הראשון היה 3.5 אינצ', ברזולוציה של 320 על 480, אותו גודל כמו ה-N900 (למשל) עם רזולוציה נמוכה בהרבה. יותר תוכנות זה בטח לא מה שהטלפון עושה, זה מה שמפתחים עצמאיים עושים אחרי שהטלפון יוצא לשוק1. לא היתה לי בעיה עם ספר הכתובות בנוקיות הישנות. (ואם מדברים על דברים שחסרים, סקייפ, הדבר שמאפשר לך לדבר מארה"ב עם חברים בישראל בחינם היה בשאר הסמארטפונים עוד לפני שהאיפון הראשון ולא היה באיפון הרבה זמן). אבל הנקודה היא שאני לא רואה איך הדברים האלה יוצרים "מוצר חדש", היו ויש לאיפון יתרונות על המתחרים שלוף היו ויש למתחרים שלו יתרונות עליו, זה חלק ממהות התחרות, זה לא מוצר חדש, זה מוצר שנכנס לשוק קיים ומצליח לכבוש נישה קטנה ומכובדת בתוכו. בין המגבלות של אפל לפרעות של לינוקס יש קו ביניים, ווינדוז ואנדרויד, והם באמת מצליחים לכבוש בשווקים הרלוונטים הרבה יותר מאפל. אבל הנקודה שלי היתה אחרת, בעכברים של אפל יש רק כפתור אחד, שאר העולם משתמש בעכברים עם שלוש כפתורים, מנסיוני זה הרבה יותר שימושי ומאפשר לעשות בעזרת העכבר שלוש פעולות שונות בלי להסתמך על זמן הלחיצה או שטויות כאלה. למיטב הבנתי הסיבה היחידה שאפל מתעקשים על העבכר עם הכפתור היחיד היא היופי של המוצר. למיטב הבנתי זה לא המקרה היחיד בו אפל הקריבו את השמישות לטובת האסטטיקה, וזה מאד לגיטימי, יש אנשים שמאד רגישים למכשירים מכוערים ובהחלט מגיע להם מוצרים שהם יהנו מהם, אני לא אחד מהם. אנחנו פשוט קוראים מחשב לדברים שונים. היה לי N-900 מהעבודה לכמה שנים, זה מחשב. לא רק שאפשר לקרוא מיילים אפשר גם לכתוב (מצטער, אני לא מסוגל להקליד באצבע אחת), אפשר גם לכתוב לקמפל ולהריץ קוד, אפשר אפילו להתחבר למחשר מרוחק בעזרת remote desktop ולעבוד מאמצע שום מקום, אפשר אפילו להחליף את מערכת ההפעלה... אני לא חושב שאייפון יכול לעשות אחד מהדברים האלה היום (אבל אנשים לא רוצים עוד מחשב נייד קטן, יש להם את זה הגדול, בנראה שבגלל זה זה לא הצליח). 1 והסיבה, לדעתי, שאנדרויד מנצח היא שהרבה יותר קל וזול לפתח לאנדרויד מאשר לאפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן ממשק וגודל מסך הם לא דברים שהוא יכול לעשות? ממשק יכול להיות נוח יותר או פחות (אתה יכול לנחש איזה ממשק אני מעדיף) וגודל מסך משפיע ישירות על השימושיות של המוצר. בנוגע לN900 - אולי אנחנו מדברים על מכשירים שונים אחרי הכל. זה שאני מדבר עליו היה עם מסך שחור לבן (כמו כל הנוקיות שלפניו) ועם איכות טקסט ותמונה זהות. היתרון העיקרי בהקשר הזה היה גודל המסך. תוכנות שרצות עליו זה בפירוש מה שהטלפון עושה (או ליתר דיוק מה שהמחשב עושה). האייפון היה הראשון שאיפשר (או אתה יודע מה, הראשון שהצליח) לפתח כמות עצומה של תכנות. כמעט לכל תכנה שיש לי על המחשב הביתי אפשר למצוא מקבילה לאייפון. יכול להיות שזה סתם צירוף מקרים ובמקביל להופעת מכשיר נוח לשימוש (שמאפשר להריץ את רוב סוגי התכנות), נוצר פרץ של פיתוח סלולרי. סביר יותר שהשניים קשורים זה בזה. בנוגע ליצירת מכשיר חדש - אתה כמובן צודק. האייפון הוא לא מכשיר חדש. הטכנולוגיות ליצירתו היו קיימות כבר לפניו. ה"חדשנות" שלו היא בשילוב כל הטכנולוגיות האלו על מנת ליצור משהו שהציבור הרחב רוצה להשתמש בו. באופן דומה, גם חלונות לא היתה יצירה חדשה, היו ממשקים גרפים כבר לפניה (זה של המק טוב יותר לטעמי) ובכל זאת חלונות איפשרה "משהו חדש". על וינדוז אני עובד ביום יום (לצערי). הוא אכן רחוק מאוד מפרעות הלינוקס, אבל (בעיני) רחוק באותה המידה מהמק או האייפון. על האנדרואיד לא יצא לי לעבוד, אבל מהתרשמות חולפת זה נראה לי חלונות שרץ על פלאפון. כלומר, סבך של ממשקים שונים, ואפשרויות התאמות מיותרות. אבל אני באמת מוזר בקטע הזה. בנוגע לעכבר - אתה צודק שזה מגוחך שעד היום העכברים של המק מגיעים עם עכבר בודד. ניסיתי את העכבר החדש שלהם לא מזמן, והוא בלתי נסבל. אני לא משוכנע שהסיבה היחידה היא אסתטית. יש יתרונות מסויימים לסילוק העכבר ועבודה עם המקלדת במקומו. סתם דוגמאות שהציקו לי תמיד בחלונות - העתק הדבק באמצעות תפריט ימני איטי ומסורבל בצורה קיצונית לעומת שימוש במקלדת. הנטיה של אנשים לפתוח חלון, להעתיק את הקובץ, לסגור את החלון, לחפש את התיקיית היעד, לפתוח אותה, ולהדביק. רק מלכתוב את זה אני מתעייף. וכל זה במקום לגרור את הקובץ ישירות לתיקיית היעד. אני לא בטוח שאנחנו קוראים מחשב לשני דברים שונים אלא מחפשים חווית שימוש אחרת. אני לא רואה בעיה להקליד בשתי אצבעות באייפון (אני מניח שלא הקלדת על המקלדת הזעירה של נוקיה עם כל האצבעות, או שאני טועה?). אין בעיה להתחבר למכשיר מרוחק למעשה אני מכיר כמה אנשים שעובדים כך באופן קבוע. אכן אי אפשר לקמפל ולהריץ קוד (לפחות עד כמה שאני יודע) ולהחליף מערכת הפעלה... זה עניין ישן עם אפל, ואני נוטה לקבל אותו. הם מתאימים את החומרה שלהם למערכת ההפעלה ולהפך. אני מסכים שזה לא נוח לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשק הוא הדרך שבה אתה אומר למכשיר מה לעשות, לא מה שהוא יכול לעשות. גודל מסך הוא לא משהו שמכשיר יכול לעשות, הוא מה שיש למכשיר. ל-N900 (כמו לכל הנוקיות שקדמו לו החל מה9210 שיצא ב-2000) היה מסך צבעוני. כן, הזכרתי את קיומה של חנות קפליקציות מרכזית כרשימת הפיצ'רים שאפל חידשו. פיתוח סלולרי הוא תחום שעולה בעקביות יחד עם גדילת השוק (באופן טבעי) לפני, תוך כדי, ואחרי ההצטרפות של אפל. לא ברור לי מה זה "שילוב כל הטכנולוגיות האלו על מנת ליצור משהו שהציבור הרחב רוצה להשתמש בו" הציבור הרחב רצה להשתמש בהם גם קודם, ואכן עשה את זה. כזכור, מדובר בשוק שהלך וגדל שנים לפני שאפל הצטרפה, ואפל בשום שלב לא הגיעה ליותר מ-30% בו. איך אפשר לעבוד כחצי מהמסך מכוסה על ידי מקלדת וירטואלית ואתה כל הזמן צריך להסתכל על איזה מקש אתה לוחץ? טוב, זה לא באמת משנה את העיקרון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |