 |
הכל (כמעט) אודות הצבוֹע | 3162 |  |
||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
נראה שהתאור "ד'בע" בערבית עבור "מתחמק, מתגנב" מגיע מהצבוע ולא להפך. ברור שיש קשר בין "צבע" לבין "צבוּע". אולם אם ללמוד מהערבית, מקור המילה הערבית הוא משורש שונה (עם ד'אד). |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''רוב ההתנהגויות אצל בעלי החיים תכליתן לשמור על המין ועל המשכו'' היא אמירה מטעה. יש פתילון קטן בדיון על העורבים שמתייחס לכך (מי שמוכן לחפש ולהשאיר כאן קישורית יזכה לחיי עולם הבא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, למה שלא אזכה בחיי העולם הבא בעצמי? תגובה 466179 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לך לזכות בחיי העולם הבא בעצמך? בין כה וכה התחייבת להעביר את הזכיה לא.פ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מינים רבים נכחדו בגלל שטובת הפרט דחפה את האוכלוסיה כולה לדרך ללא מוצא (למשל ע"י התמחות יתר בנישה אחת של מקורות מזון וכד')" - האין זו ראייה לכך שהברירה הטבעית מפתחת התנהגות שהיא לטובת המין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברירה הטבעית עובדת ברמת הפרט. מאחר ומין הוא אוסף של פרטים, יש לפעולתה של הברירה הטבעית השפעה על המין כולו, אבל להגיד על תכונותיו של יצור כלשהו ש''מטרתן היא שמירת המין'' זה לרתום את העגלה לפני הסוסים. בברירה מלאכותית אפשר בהחלט לדבר על רצונו של המגדל לטפח את המין (זן, אם לדייק, אבל זה רק מפאת קוצר ידו), מאחר ושם מעורב מישהו שעוסק בתכנון וחושב במונחים תכליתיים. בברירה טבעית ההנחה היא שלא קיים גורם כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברירה הטבעית עובדת ברמת הפרט בחיות גדולות. אצל חיידקים יש החלפה הדדית של DNA, שאין לי מושג אם היא נחשבת ליחסי מין או לברירה טבעית, אבל היא כנראה משפיעה על השרידות של הקבוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יבלונקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. הכוונה לספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אין בהבאת הקישור משום תמיכה בהייפ שקיים ביחס ליבלונקה באגפים מסוימים של מדעי החברה); (אין בהערה הקודמת משום פקפוק בעובדה שלא רק חומצות גרעין מעבירות מידע מדור לדור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך הסתכנות בטרחנות יתר, נזכיר שוב שהברירה הטבעית עובדת ברמת הגן הבודד (והאגואיסט), ולא ברמת האורגניזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגן הבודד לא חי או מת לבדו. דאוקינס מתרכז בגן הבודד כישות שנשמרת לאורך דורות, ובשכיחות היחסית של הגנים כגודל שמשתנה במהלך האבולוציה (ובכך הוא צודק) אבל גם הוא לא מכחיש את פעולתה של הברירה הטבעית על אורגניזם שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם יש לזן עצמו, כמו למין, יכולת שרידה דרך הפרטים. כלומר: אחוז קטן מאוד מהדנ"א שבכלל קובע משהו, קובע את ההבדל ביננו כפרטים. חלק ניכר יותר מהגנום הפעיל, מורכב (אולי) מהגנום האופיני למין, או לזן. וחלק ניכר עוד יותר עוסק במשחקי גנום פרטיים. יוצא שדרך כל הזדוגדות בין פרטים הזן עובר ברירה טיבעית שתקבע את המשך קיומו ומידת שינויו לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסיפור ורק חבל שהעריכה רשלנית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שכל הסלידה מהם היא בגלל שהם אוכלים פגרים. זה גם מגעיל וגם לא מכובד כזה - לאכול שאריות של אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשר [ויקיפדיה] חוץ מזה אם למישהו יש סבלנות הוא מוזמן לנסות להשליך על הצבוע את שיטת אליצור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בתרבויות שונות מכבדים את התן (ר' המאמר), הנשר והקונדור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות הקישור של ידידיה, בדרך כלל כשאומרים נשר מתכוונים לעיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן רוב - בתרגומים מתרבויות אירופיות - אבל המיעוט הוא מכובד: לפחות התרבות העברית מכבדת דווקא את הנשר (וזו כנראה הסיבה לתרגום ה"שגוי", לפחות בחלק מהמקרים). תהיית-אגב: באירופה שמצפון לפירנאים אין דורסים אוכלי-נבלות, ולא תנים ולא צבועים. האם יש שם אוכלי-נבלות גדולים שאני מחמיץ? האם את הנישה האקולוגית מאכלסים רק שרצים למיניהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם חזירי בר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזירי בר! כל מי שאני מספר לו שאחת החיות האהובות עלי היא חזיר בר מסתכל עליי בצורה משונה. אני חושב שבארץ זה בעיקר נובע מענייני כשרות ודת, מעניין לדעת מה היחס לחיה הזאת במדינות אחרות. לא ברור לי כיצד אפשר שלא לחבב חיה אצילית ומרשימה כמו חזיר הבר. מהתרשמותי הוא חזק ביותר, יש לו יציבה מרשימה, בניגוד לחזירי הבית שמתפלשים בהפרשות שלהם חזיר הבר יחסית דיי נקי ואסטטי. וגם מבחינת תנועה הוא מאוד מרשים: ראיתי במו עיני משפחה של חזירים מטפסים על מדרון תלול ביותר (כמעט כמו קיר) בגובה של כמה מטרים בלי קושי. יכול להיות שאני משוגע, אבל אני מאוד מחבב את החיה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שגר בזכרון לא כל כך אוהב אותם אני מניח שגם האבעבועות שחורות הן אצילות ומרשימות כאשר הן לא אצלך במערכת הדם (ואני נזכר בחיבה בhttp://www.davidmswitzer.com/slonczewski/tuberculosi...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור את מי צריכים לאהוב ביקנעם: את חזירי הבר, או את מי שנלחם בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, אני הכרתי אישה שנהרגה ע"י חזיר בר (נסעה בלילה והתנגשה בחזיר שהיה על הכביש). למי שחושב שצריך לבלום: יש מספיק מקרים שבהם לא מספיקים. ויעידו על־כך נבלות השועלים שמעטרות את כבישי ארצנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגיון הזה כולנו צריכים להיות מיזנטרופים. בעצם זה רעיון לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גרתי בשנה שעברה ברמות רמז בחיפה ליד הטכניון, ואני עדיין עומד מאחורי ההודעה הקודמת שרשמתי 1. יש צדק בטענה שהחזירים היו שם קודם, הבניין שגרתי בו היה ממש באמצע חורשה, אי אפשר להאשים את החזירים שהם אלו שפלשו. אני לא אשקר, זה יכול להיות דיי מפחיד לחזור הביתה בלילה כשאין תאורה ולהבין לפי הקולות שיש קבוצה של חזירים במרחק של כמה מטרים ממך. אבל באופן אישי אנשים בחושך הרבה יותר מפחידים אותי מחזירים בחושך, וכמו שבקשה להסיר אנשים זרים מהרחובות בלילה היא לא רצינית, כך גם נתפסת אצלי בקשה להסרת החזירים . בדר"כ אני עובר לצד השני של הכביש או אם זה לא אפשרי מאיר עם הפנס כדי לוודא שאני לא מתקרב יותר מידי. מי שמתלונן שלא ניתן לחיות איתם לדעתי הוא פשוט מפונק. 1 תגובה 531569 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשבתי אותן במסגרת ''שרצים'', אמנם בקצה העליון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל את עצמי עם הנשר הקדמוני לא היה באמת עיט, וסתם כל מיני טהרנים בלבלו את השמות כדי להשתרר על ההמון הנבער. גם בענין ורד ושושנה יש לי חשד דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר לראות אטימולוגית מדוע השמות ''נשר'' ו''עיט'' הולמים את העופות הנושאים אותם יותר מאשר אילו היו מתחלפים. אני לא יודע (וזה עניין לניחושים בעלמא של טובי המלומדים) איזה פרח היה השושנה המקורית, אבל הורד הוא לא המועמד הכי סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח כבר דיברו על זה ב"למה דביבון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור ''נשר הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחים של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות'' קצת מוציא את החשק להכתיר דמות נערצת בכינוי ''הנשר הגדול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי גורביץ מכנה אותו בדרך כלל ''אוכל הנבלות הגדול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן "כבר בתנ"ך מוצאים את החילופים בין הנשר לבין העיט. " "גם הפסוקים וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים (שמות יט ד), וכְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ .. יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ (דברים לב יא) אינם יכולים להתייחס לציפור שאנו מכנים נשר, משום שהיא אינה נושאת את גוזליה על גבהּ. רק עיט הסלעים נושא את גוזליו על גבו ועל כנפיו, כאשר הוא מלמד אותם לעוף." כמו שאמרתי- כדי להשתרר על ההמון הנבער. כולם יודעים שהנשר לא אוכל נבלות. אם מישהו מחפש איך לקרוא לציפור ההיא, שמחטטת בבטן הנבלה, שילך וימצא שם אחר. אולי "שפן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער. ''שפן'' כבר תפוס ע''י הארנב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכברוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, איך אפשר להשוות את התעופה שלו עם עכברוש מעופף? משהו אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
("למה דביבון" הוא דיון 64). הדוגמאות טובות, אבל מצד שני, הנביא מיכה מזכיר את הקרחת של הנשר, ואיוב קורא עליו "באשר חללים שם הוא". כנראה כבר אז התקשו להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה, ירדן קובע. תגובה 531107 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו הבנתי את המשפט האחרון שלך. מאותגרי-הצתה שכמותי מוזמנים לקישור הבא http://www.safa-ivrit.org/flora/aroseisarose.php | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילון גלעד מפרט איך, לא כל כך מזמן, הבלשנים והזואולוגים כמעט הלכו מכות על זיהוי הנשר והעיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עולם החי של אירופה שמצפון לפירנאים הוא מה שנשאר אחרי אלפי שנים של ציד שיטתי - במיוחד של טורפים. חלק ניכר מהפאונה המקורית שלו כבר נכחד. נראה לי גם שמקומות שבהם יש תקופה ארוכה בשנה שבה הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס מקשים על קיומם של מינים שמתבססים על אכילת נבלות - נבלה קפואה אינה שימושית במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרגרן(Wolverine). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעדיף שהפגרים יסריחו ויחליאו את העולם? או לפחות את הרי הנגב והגליל, שבהם חיים הצבועים?.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיינתי פעם בעץ המינים של היונקים וגיליתי הרבה דברים מפתיעים, בינהם שהצבוע הוא ממשפחת החתוליים. תמיד חשבתי עליהם כסוג של כלבים והמאמר גם מרמז לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה רטורית: אז הפיצול בין החתולים לכלביים הוא פיצול משולש, לכלביים, חתוליים וצבועים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסדרה טורפים מתחלקת לתת סדרת דמויי כלב שמכילה את משפחת הכלביים (והדוביים והבואשיים) ותת סדרת דמויי החתול שמכילה את החתוליים והצבועיים. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A...(%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה רטורית: שאלה_רטורית [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אחת העובדות המפתיעות ביותר מבחינה אבולוציונית. אפילו יותר מעיניני הלצאת מהמים להיכנס למים- לצאת- להיכנס. אני מניח שההכחדות ההמוניות הפכו אותנו (the royal אותנו) לסתגלנים באופן קיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ.. גם כאן היתי מעורפל קלות. רציתי לומר, שאם אכן הצבוע מפוצל מחתולי מסוים, שהיה בעל גוף ותכונות חתוליות,(וכפי שנראה לי, זו הדעה השלטת בין המתעמקים בעצים פילולוגיים) המעבר שלו לצורת חים כלבית -ריצה בלהקה, לא מפתיע, התנהגויות משתנות הכי מהר. אבל אז נכנסת לתמונה סיפרית הגנים ההיסטורית (שבנתיים שונו ושורבבו בינהם באין תאחיזה), היא אמנם מבולגנת כדבאי, אבל חפיסתה נטרפה כל כך הרבה במהלך האבולוציה, ונבררה בכל כך הרבה הכחדות, שאפילו ריצפי הדנ''א הטפיליים בצורה המכנית ביותר, עושים זאת כך שימשיכו לשרוד דרך הנשאים שלהם. אם כך, מתעצב לו גנום חדש, (בעל התנהגות כלבית), שמזכיר ומאזכר, לא גנום היסטורי אחד, אלא רבים מספור. ונפוצים יותר מאחרים מסוגם, גנים מהעידן האחרון. אם לא היה נוצר הצבוע, חלק מהגנים הזוכים לתהילת תאחיזה מחודשת, לא היו זוכים בה. וימצאו עומדים במקום פחות טוב בזיון הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזאת אמורה לפוגג את הערפל? אפילו תא בועות יותר צלול ממנה. והערה צדדית: בדיון על הצבוע (כזכור, דבע בערבית) אי אפשר לעבור בשתיקה על שגיאת הכתיב שלך. כדבעי, לא כדבאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם ענייני הלצאת להיכנס לצאת להיכנס די מפתיעים. בכלל עץ היונקים הוא ממש מעניין כי לכל אחת מהדמויות העכשיויות בסיפור יש המון "אופי" מבחינתנו. התגובה הנוספת שלך דווקא מיישבת בעיני את הדיסוננס אצלי של שיוך הצבועים לחתוליים. האם יש סוג של מדד שקובע כמה חיה השתנתה לעומת אביה הקדמון? מי יותר דומה לאב הקדמון המשותף - כלבים או חתולים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים מצליחים לחשב את קצב המוטציות במין. השוואה של שני קצבים כאלו במינים שהתפצלו יאפשרו לך לדעת מי דומה יותר גנטית לאב הקדמון. זה כמובן לא משליך באופן חד משמעי על דמיון צורני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש מדד (גנטי) כזה- אני מקווה לגלות בימים הקרובות. חשבתי יותר בכיוון של עד כמה גן אבוד שעבר אינאקטיבציה והחל להתמטץ ללא ברירה טיבעית ותחת פיקוח מופחת, הוא אכן אבוד, מיספרית, בהשוואה איכשהו לסיכויהה של מוטציה אקראית דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא קיבלתי תשובה מהאנשים המספקים בהחלט אליהם הפנתי את השאלה. בנתיים נפריח עוד בועות. גן שאינו מתבטא באף פרט אינו יכול לעבור ברירה טיבעית. עד כאן ברור. לפחות לא ברירה טיבעית ישירה, הוא משחק משחק סטטיסטי מסובך של שינויי דנ"א עם הזמן כנגד הסיכוי שישתמשו בו או בחלקיו מחדש תוך X הזדווגויות. שינוי בתכונות המבוטאות (ולכן עוברות ברירה טבעית) הוא תוצאת מוטציות. גם עד כאן ברור. אבל מה הסיכוי של תכונה ממש מוצלחת, להיות תוצאה של שינוי בסיס אחד בחלבון, לעומת הסיכוי של תכונה זו, להיות תוצאה של שינוי בסיס אחד בכתובת של מסלול התפתחות מסוים, ששולח במקרה לשרידי גן רדום? או של מוטציה הגורמת לרה-אקטיבציה של גנום מכוסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיכוי להופעה מחודשת של תכונה של אב משותף, באחד מזני הבת שלו, ביחס למספר הדורות שעבר מהפיצול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר טובה מאשר הופעה חדשה של תכונה שאינה של האב המשותף? זה מעלה שאלה איך זה מסתדר עם העובדה שהרושם הכללי הוא שמינים כל הזמן מתרחקים מהאב הקדמון שלהם. אולי כי הוא כבר לא מתאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות הבנתי את רעיון הכללי. אנסה להסביר במילים שלי כדי שתוכל לתקן אותי במידת הצורך: אתה אומר שיש מוטציות שהן שינויים בתוכן הקוד עצמו, ויש מוטציות שהן שינויים באיזה חתיכת קוד משתמשים בעצם. ז"א שצבועים היו יכולים לעשות עיקוף גדול מאוד חזרה אל הכלבים כי הם רק הדליקו קטע שנשאר כלבי ברובו כי הם חוו מוטציה שהעירה קוד רדום, שנשאר בחתוליים אחרי הפיצול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אל הכלבים אלא אל מישהו שהוא אב גם לסמוריים אאל"ט אבל אני בטח טועה. מישו יכול לזרוק לי תכונה שהיתה לאבא של זבובי הפירות, כך שאוכל לעצב את האקווריום שלהם במרפסת, לסביבה בה היא מהווה יתרון? מישו שם כסף אם יופיע משו חדש או משו ישן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואי אפשר למפות את הגנים של חתול, של כלב ושל צבוע ולראות מה פעיל אצל הכלב והצבוע וקיים אך לא פעיל אצל חתולים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, עד כמה שידוע לי. לבדוק מה פעיל זה כבר עמוק עמוק בפיענוח (ורחוק רחוק ממיפוי). כשמסתכלים ב"תחתית" העץ של המינים- ספוגים תולעים שטוחות מדוזות ופוליפים, מגלים: א. זו לא באמת תחתית משום סוג-היצורים האלו המשיכו לעבור ברירות יחד עם כולנו באותו הקצב, הם פשוט מוצלחים. ב. תכונות מסוימות מופיעות פה ושם "מחדש", בדרכים שאינן מתישבות עם כל עץ התפתחות והתפצלות שהוצע. אבל זה לא אומר כלום בגלל א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על כל האינפורמציה, מעניין מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר להוציא מפה משהו מעניין - --> לא אומר גרירה לוגית, סתם כיוון ספקולטיבי צבועים הם חתוליים שדומים לכלבים --> סביר שזאת לא קפיצה אקראית אלא יש קוד שפעיל אצל צבועים ורדום אצל חתולים --> הקטע עדיין פעיל בכלבים, בגלל זה הצבועים דומים להם --> כלבים הם "הספוגים והמדוזות" של החתולים, כלומר עיצוב "שמרני" יותר ודומה יותר לאב הקדמון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ברחה לי פה מילה אחרת, הרבה יותר דומה לפילולוגיה, לא? פילולוגיה זו מין מיפלצת, היא תנשך אותו! לא? או שחלמתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פילנפילוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליאנה-פרנקולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מוזמן להיות מופתע גם ממוצאה של הפנדה (וממנהגי המין שלה, או מהיעדרם, ליתר דיוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על חוש הטעם שלה. איזה מין נימוק דבילי זה- אוכלת במבוק כי לא מרגישה את טעם הבשר? ואת הטעם של הבמבוק היא כן מרגישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את התמיהה, אבל התשובה חייבת להיות חיובית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, מה עדיף? לאכול משהו עם טעם וטקסטורה של במבוק, או לאכול משהו חסר טעם ועם טקסטורה של בשר ( כשאתה עונה, אנא קח בחשבון שאתה דוב, צאצא גאה לענף הכלביים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילד, היינו דלוקים על קני סוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואצלכם לא היתה פנדה בבית שהיתה אוכלת את מה שנשאר אחרי מציצת הסוכר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה פנדה, זה היה טביטרייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד שמח להיות מופתע, אבל לא הצלחתי- היא ממשפחת הכלביים, כמו הדובים. מעניין שהיא צמחונית אבל מוצאה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם אתה פנדה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע למשפט "עד המאה ה-19 עוד הניחו את מה שנאמר כבר בתלמוד כי "צבוע זכר נעשה נקבה"", כדאי לציין כי הטעות קשורה לכך שהנקבות של הצבועים המנוקדים (spotted hyenas) מתהדרות באברי מין שנראים כאיברים זכריים לכל דבר. התמונה הבאה היא תמונה של נקבה: יהא זה אות אזהרה לפמיניסטיות: מה שמתחיל בשריפת חזיות עלול להגמר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגעילה ת'שועלים, כמובן, אבל מאוד מיוחדת. אחד המרצים שלי לאימונולוגיה טען שלו ניתן היה לבחור- היה בוחר במערכת חיסונית של צבוע. הצבוע חשוף לכל ההנגעים והחוליים של כל חיות הסוואנה (או מתות הסוואנה)ויכול להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אימצתי כלב לפני חודשים, גור.. גוון צבע וצורת פרוותו זהה לצבוע הפוספס. האם יכול להיות שזו תוצאה של כלב שהזדווג עם צבוע?ה??(במבנה גופו ופניו ככלב צייד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה המקובלת לבדיקת העניין היא להמתין לגיל חצי שנה ואז, בסערת המשחק, להכניס את כף היד לפיו. בשלב שני בודקים את מספר האצבעות שנותרו בכף היד. אם הוא גדול מארבע, זה כנראה כלב, אחרת - צבוע או בן כילאיים. תשובה רצינית יותר: לא! הצבועים אינם שייכים למשפחת הכלביים ולכן אינם יכולים ליצור עמם בני כילאיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |