|
||||
|
||||
"מינים רבים נכחדו בגלל שטובת הפרט דחפה את האוכלוסיה כולה לדרך ללא מוצא (למשל ע"י התמחות יתר בנישה אחת של מקורות מזון וכד')" - האין זו ראייה לכך שהברירה הטבעית מפתחת התנהגות שהיא לטובת המין? |
|
||||
|
||||
הברירה הטבעית עובדת ברמת הפרט. מאחר ומין הוא אוסף של פרטים, יש לפעולתה של הברירה הטבעית השפעה על המין כולו, אבל להגיד על תכונותיו של יצור כלשהו ש''מטרתן היא שמירת המין'' זה לרתום את העגלה לפני הסוסים. בברירה מלאכותית אפשר בהחלט לדבר על רצונו של המגדל לטפח את המין (זן, אם לדייק, אבל זה רק מפאת קוצר ידו), מאחר ושם מעורב מישהו שעוסק בתכנון וחושב במונחים תכליתיים. בברירה טבעית ההנחה היא שלא קיים גורם כזה. |
|
||||
|
||||
הברירה הטבעית עובדת ברמת הפרט בחיות גדולות. אצל חיידקים יש החלפה הדדית של DNA, שאין לי מושג אם היא נחשבת ליחסי מין או לברירה טבעית, אבל היא כנראה משפיעה על השרידות של הקבוצה. |
|
||||
|
||||
יבלונקה? |
|
||||
|
||||
לא מכיר. הכוונה לספר? |
|
||||
|
||||
(אין בהבאת הקישור משום תמיכה בהייפ שקיים ביחס ליבלונקה באגפים מסוימים של מדעי החברה); (אין בהערה הקודמת משום פקפוק בעובדה שלא רק חומצות גרעין מעבירות מידע מדור לדור) |
|
||||
|
||||
תוך הסתכנות בטרחנות יתר, נזכיר שוב שהברירה הטבעית עובדת ברמת הגן הבודד (והאגואיסט), ולא ברמת האורגניזם. |
|
||||
|
||||
הגן הבודד לא חי או מת לבדו. דאוקינס מתרכז בגן הבודד כישות שנשמרת לאורך דורות, ובשכיחות היחסית של הגנים כגודל שמשתנה במהלך האבולוציה (ובכך הוא צודק) אבל גם הוא לא מכחיש את פעולתה של הברירה הטבעית על אורגניזם שלם. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם יש לזן עצמו, כמו למין, יכולת שרידה דרך הפרטים. כלומר: אחוז קטן מאוד מהדנ"א שבכלל קובע משהו, קובע את ההבדל ביננו כפרטים. חלק ניכר יותר מהגנום הפעיל, מורכב (אולי) מהגנום האופיני למין, או לזן. וחלק ניכר עוד יותר עוסק במשחקי גנום פרטיים. יוצא שדרך כל הזדוגדות בין פרטים הזן עובר ברירה טיבעית שתקבע את המשך קיומו ומידת שינויו לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |