בתשובה לכבשה, 11/12/09 2:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, גם ענייני הלצאת להיכנס לצאת להיכנס די מפתיעים. בכלל עץ היונקים הוא ממש מעניין כי לכל אחת מהדמויות העכשיויות בסיפור יש המון "אופי" מבחינתנו. התגובה הנוספת שלך דווקא מיישבת בעיני את הדיסוננס אצלי של שיוך הצבועים לחתוליים. האם יש סוג של מדד שקובע כמה חיה השתנתה לעומת אביה הקדמון? מי יותר דומה לאב הקדמון המשותף - כלבים או חתולים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים מצליחים לחשב את קצב המוטציות במין. השוואה של שני קצבים כאלו במינים שהתפצלו יאפשרו לך לדעת מי דומה יותר גנטית לאב הקדמון. זה כמובן לא משליך באופן חד משמעי על דמיון צורני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש מדד (גנטי) כזה- אני מקווה לגלות בימים הקרובות. חשבתי יותר בכיוון של עד כמה גן אבוד שעבר אינאקטיבציה והחל להתמטץ ללא ברירה טיבעית ותחת פיקוח מופחת, הוא אכן אבוד, מיספרית, בהשוואה איכשהו לסיכויהה של מוטציה אקראית דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא קיבלתי תשובה מהאנשים המספקים בהחלט אליהם הפנתי את השאלה. בנתיים נפריח עוד בועות. גן שאינו מתבטא באף פרט אינו יכול לעבור ברירה טיבעית. עד כאן ברור. לפחות לא ברירה טיבעית ישירה, הוא משחק משחק סטטיסטי מסובך של שינויי דנ"א עם הזמן כנגד הסיכוי שישתמשו בו או בחלקיו מחדש תוך X הזדווגויות. שינוי בתכונות המבוטאות (ולכן עוברות ברירה טבעית) הוא תוצאת מוטציות. גם עד כאן ברור. אבל מה הסיכוי של תכונה ממש מוצלחת, להיות תוצאה של שינוי בסיס אחד בחלבון, לעומת הסיכוי של תכונה זו, להיות תוצאה של שינוי בסיס אחד בכתובת של מסלול התפתחות מסוים, ששולח במקרה לשרידי גן רדום? או של מוטציה הגורמת לרה-אקטיבציה של גנום מכוסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיכוי להופעה מחודשת של תכונה של אב משותף, באחד מזני הבת שלו, ביחס למספר הדורות שעבר מהפיצול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר טובה מאשר הופעה חדשה של תכונה שאינה של האב המשותף? זה מעלה שאלה איך זה מסתדר עם העובדה שהרושם הכללי הוא שמינים כל הזמן מתרחקים מהאב הקדמון שלהם. אולי כי הוא כבר לא מתאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות הבנתי את רעיון הכללי. אנסה להסביר במילים שלי כדי שתוכל לתקן אותי במידת הצורך: אתה אומר שיש מוטציות שהן שינויים בתוכן הקוד עצמו, ויש מוטציות שהן שינויים באיזה חתיכת קוד משתמשים בעצם. ז"א שצבועים היו יכולים לעשות עיקוף גדול מאוד חזרה אל הכלבים כי הם רק הדליקו קטע שנשאר כלבי ברובו כי הם חוו מוטציה שהעירה קוד רדום, שנשאר בחתוליים אחרי הפיצול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אל הכלבים אלא אל מישהו שהוא אב גם לסמוריים אאל"ט אבל אני בטח טועה. מישו יכול לזרוק לי תכונה שהיתה לאבא של זבובי הפירות, כך שאוכל לעצב את האקווריום שלהם במרפסת, לסביבה בה היא מהווה יתרון? מישו שם כסף אם יופיע משו חדש או משו ישן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואי אפשר למפות את הגנים של חתול, של כלב ושל צבוע ולראות מה פעיל אצל הכלב והצבוע וקיים אך לא פעיל אצל חתולים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, עד כמה שידוע לי. לבדוק מה פעיל זה כבר עמוק עמוק בפיענוח (ורחוק רחוק ממיפוי). כשמסתכלים ב"תחתית" העץ של המינים- ספוגים תולעים שטוחות מדוזות ופוליפים, מגלים: א. זו לא באמת תחתית משום סוג-היצורים האלו המשיכו לעבור ברירות יחד עם כולנו באותו הקצב, הם פשוט מוצלחים. ב. תכונות מסוימות מופיעות פה ושם "מחדש", בדרכים שאינן מתישבות עם כל עץ התפתחות והתפצלות שהוצע. אבל זה לא אומר כלום בגלל א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על כל האינפורמציה, מעניין מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר להוציא מפה משהו מעניין - --> לא אומר גרירה לוגית, סתם כיוון ספקולטיבי צבועים הם חתוליים שדומים לכלבים --> סביר שזאת לא קפיצה אקראית אלא יש קוד שפעיל אצל צבועים ורדום אצל חתולים --> הקטע עדיין פעיל בכלבים, בגלל זה הצבועים דומים להם --> כלבים הם "הספוגים והמדוזות" של החתולים, כלומר עיצוב "שמרני" יותר ודומה יותר לאב הקדמון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ברחה לי פה מילה אחרת, הרבה יותר דומה לפילולוגיה, לא? פילולוגיה זו מין מיפלצת, היא תנשך אותו! לא? או שחלמתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פילנפילוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליאנה-פרנקולוגיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |