רפואה עיוורת צבעים 2691
האם יש לסווג אנשים על פי גזעם במסגרת מחקרים רפואיים? והאם "גזע" הוא בכלל מושג בעל משמעות ביולוגית? על אתיקה של מחקרים רפואיים בנושא מוצא או גזע.
אילוסטרציה (מקור: אתר ה-FBI)
במפקד האוכלוסין הראשון שנערך בארצות־הברית, ב-‏1790, נספרו האמריקאים־אפריקאים כשלוש־חמישיות של אדם, ונכללו בו רק אלו מבין האינדיאנים ששילמו מיסים. התיקון השלושה־עשר לחוקה האמריקאית ביטל את חוק שלוש החמישיות, והתיקון הארבעה־עשר, שהועבר ב-‏1868, העניק שוויון לכל האמריקאים, כולל אלו שהיו עבדים בעבר. החלטה של בית המשפט העליון מ-‏1896 הפכה על פיו את התיקון הארבע־עשרה, ואפשרה הפרדה גזעית, כל עוד התנאים הפיזיים שהוקצו לכל קבוצת מוצא היו שווים. בכך נסללה הדרך למדיניות של הפרדה גזעית (segregation), שנאסרה סופית רק ב-‏1954. גם כיום, מפקד האוכלוסין בארצות־הברית משתמש בחמש הקטגוריות של אמריקאים־אפריקאים, לבנים, היספאנים, ילידי אמריקה ("אינדיאנים") ואלסקה, וילידי אסיה או איי האוקינוס השקט (Pacific Islanders), שנקבעו לפני שנים רבות. למרות שבעשור האחרון נוצרה שכבה משמעותית של אמריקאים־אפריקאים בני המעמד הבינוני, מהווים האמריקאים־אפריקאים את אחת הקבוצות העניות ביותר בארצות־הברית, עובדה שללא ספק משפיעה במידה רבה על בריאותם. השכיחות של מחלות מסוימות – ביניהן מחלות לב, שבץ מוחי, יתר לחץ דם וסוכרת – גבוהה יותר בקרב אמריקאים־אפריקאים מאשר בקרב לבנים; זוהי הסיבה לעניין המחקרי שיש בזיהוי הבדלים בין קבוצות מוצא או גזע בשכיחות של מחלות אלו, מאפייני המחלות, והתגובה לתרופות שונות.

שלוש חמישיות אדם חולה בעגבת

אחת הפרשות החמורות בהיסטוריה של המחקר הרפואי היא מחקר העגבת (סיפיליס) שנערך באוניברסיטת טסקיגי שבאלבמה. המחקר, שהחל בשנות העשרים של המאה הקודמת, ביקש לבדוק את השפעת הטיפול בעגבת על אמריקאים־אפריקאים. באותה התקופה היה ידוע כבר שהטיפול יעיל אצל לבנים, אך מתוך אמונה שאמריקאים־אפריקאים הם, כנראה, מין שונה לחלוטין, התעורר הרצון לבדוק האמנם כך הוא הדבר גם בקרב אוכלוסיה זו. בשל מחסור בתקציבים עקב השפל הגדול, שונה נושא המחקר להשפעת חוסר־טיפול על אמריקאים־אפריקאים. המשתתפים במחקר לא עודכנו בדבר היותם חולים בעגבת. החוקרים לא רק מנעו מהם טיפול, אלא גם וידאו שגופים אחרים (למשל, צבא ארצות־הברית) לא יטפלו במשתתפי המחקר. מיותר לציין שמשתתפי המחקר לא נתנו לו את הסכמתם, ולא קיבלו כל הסבר על מטרתו האמיתית. המחקר נמשך עד שנות השבעים (!), כאשר הפרשה "התפוצצה" מעל דפי העיתונות וחוללה מהפכה בתחום האתיקה של המחקר הרפואי בארצות־הברית.

אבל קיימים גם מקרים הפוכים: אי־ספיקת לב היא מצב בו הלב אינו מתכווץ כראוי ואינו מזרים את הדם בעוצמה הדרושה. הטיפול הוא, בדרך כלל, בתרופות שמחזקות את כושר ההתכווצות של הלב או מקלות על העומס שהלב החלש אמור להתמודד איתו. מחקרים הראו שתרופות מסוימות, על אף שהן יעילות מאד אצל לבנים, הן יעילות הרבה פחות אצל אמריקאים־אפריקאים. לעומתן, שתי תרופות אחרות, הידרלזין (המוכרת בארץ בשם אלפאפרס) ואיזוסורביד־דיניטרט (המוכרת לכל פרמדיק במד"א בשם איזוקט) הוכיחו יעילות גבוהה במיוחד כטיפול משולב אצל אמריקאים־אפריקאים. ההצלחה היתה כה גדולה, עד שפותח תכשיר משולב הכולל את שתי התרופות, בשם BiDil, המאושר על־ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול באי־ספיקת לב עבור אמריקאים־אפריקאים.


פרסומת ל BiDil מתוך אתר היצרן



המושג "גזע" הוא מיוחד בכך שהוא נמנה על המושגים המעטים שמחד גיסא מצויים בשימוש במדע, ומאידך עוררו ויכוח לוהט סביב השאלה האם הם בכלל קיימים. המושגים "גזע" (race), "מוצא אתני" (ethnicity) ו"ייחוס" (ancestry) משמשים לעתים בערבוביה לתיאור אותו מאפיין, אך ניתן להגדיר "גזע" על בסיס יבשת המוצא, בעוד ש"מוצא אתני" מתבסס על דיווח עצמי של מבנה המבוסס על רקע גיאוגרפי, חברתי, תרבותי ודתי. "ייחוס" מתאר את המוצא של אבותיו של הפרט הנחקר, ללא קשר בהכרח להגדרה של אותו פרט את עצמו, למרות שלרוב יש התאמה ביניהם.

רק גזע אחד – הגזע האנושי

מספר מחברים יצאו כנגד השימוש במושג "גזע" במחקרים רפואיים. יש הטוענים כי קיימת שונות רבה בין בני האדם, הנעה על סקלה רציפה ואינה תואמת להפרדה לגזעים, כי יש מעט מאד הבדלים שיטתיים התלויים ביבשת המוצא, וכי אין עדות לכך שהיחידות הרלבנטיות למחקר רפואי־גנטי מקבילות למה שאנו מכנים "גזע". הפיזור של תכונות הנקבעות על־ידי מספר גנים (כגון גובה או שכיחות מחלות כרוניות מסוימות) מצביע על כך שגזע אינו מושג שימושי למחקר ביו־רפואי. הדוגמא שהמצדדים בגישה זו מביאים היא גובה – זוהי תכונה רציפה, שלה מרכיב תורשתי חזק בכל האוכלוסיות. האם הגזע, על פי יבשת המוצא, אומר לנו משהו על הגובה הממוצע? קיימים הבדלים גדולים בין אוכלוסיות בתוך היבשות השונות. באפריקה, לדוגמא, מצויות הן האוכלוסיות הנמוכות ביותר בעולם (הפיגמים), והן האוכלוסיות הגבוהות ביותר (המסאים). באירופה ניתן למצוא אוכלוסיות גבוהות כגון השבדים, לצד אוכלוסיות נמוכות כגון הסיציליאנים. מושג הגזע, איפוא, אינו מסייע לנו לנבא את הגובה ביעילות, קל וחומר כאשר מדובר באלפי תכונות מורשות הפזורות באופן אקראי בין קבוצות בתוך יבשות. הכל מתייחסים ל"גזע" כאילו היה קטגוריה מדעית מבוססת, אך למעשה איש אינו מסוגל להציע לו הגדרה כמותית במונחים גנטיים. גזע אינו מסוגל לספק סיווג משמעותי של מידע גנטי בקשר לתגובה לתרופות, אבחנות או סיבות למחלה.

מחברים אחרים מאסכולה זו טוענים שייחוס הבדלים בתוצא ביולוגי לגזע אינו רק בלתי־מדויק, אלא גם חסר־תועלת בטיפול בחולה היחיד. לשיטתם, גזע הוא מבנה חברתי, ולא סיווג מדעי. אין הגיון לחפש הבדלים ביולוגיים בין אנשים כהי־עור ובהירי־עור. לא ניתן לקשר בין תופעה מורכבת, פיזיולוגית או קלינית, לבין מרכיבים שרירותיים של ההופעה החיצונית. לא סביר, הם טוענים, שהגנים הספורים שמשפיעים על מאפיינים חיצוניים יהיו קשורים באופן משמעותי למחלות רב־גניות כגון סוכרת, או לתועלת הקלינית של תרופות מסוימות. כפי שכתב מחבר אחד, "ברפואה, ישנו רק גזע אחד – הגזע האנושי". מחברים אחרים תוהים באשר לשימוש ב"גזע" במחקר רפואי: "מדוע להמשיך לקבל משהו שהוא לא רק חסר־תועלת מבחינה ביולוגית, אלא גם בעל הקשר חברתי שלילי?" לדעתם, הגיע הזמן לנטוש את המושג "גזע" כמשתנה סטטיסטי הנאסף במהלך מחקרים רפואיים, מאחר ש"אשליית הגזע אינה יכולה לספק את המידע שאנו זקוקים לו כדי לפתור את בעיות הבריאות של אוכלוסיות". צ'ארלס רוטימי, חוקר בפרוייקט הגנום האנושי ממוצא ניגרי, אומר ש"כולנו אפריקאים מתחת לעור", מאחר ש"כולנו יצאנו מאפריקה בנקודת זמן כלשהי". העבדים שהובאו לאמריקה, מציין רוטימי, הגיעו מאזורים נרחבים – מסנגל במערב עד אנגולה בדרום ומוזמביק במזרח, ואינם מהווים אוכלוסיה אחידה.

גזע – בין סוציולוגיה לביולוגיה

חוקרים אחרים טוענים שמושג ה"גזע" אינו רק לגיטימי, אלא גם בעל בסיס ביולוגי־גנטי. למחקר האפידמיולוגי על מוצא וגזע יש היסטוריה ארוכה שמעידה על היותו שימושי, בכך שהוא איפשר זיהוי של קבוצות בעלות שכיחות גבוהה של מחלות, רמות שונות של גורמי סיכון למחלות, פערים באיכות הטיפול ובנגישות אליו, הבדלים בתגובה לתרופות, ורמזים לסיבות למחלות ולקשרים בין תורשה, סביבה, והאינטראקציות ביניהן כגורמים למחלות. בעבודות רבות, טוענים המחברים מאסכולה זו, נמצא מתאם גבוה בין גזע על בסיס יבשת המוצא, לבין סמנים גנטיים מסוגים שונים. במחקרים אלו מוצאים מתאם גבוה בין הסיווג לפי הסמנים הגנטיים לבין חמש קבוצות המוצא – אמריקאים־אפריקאים, לבנים, אסיאתיים, ילידי האוקינוס השקט, וילידי אמריקה. לטענה שלגזע אין בסיס ביולוגי הם עונים שהתשובה תלויה בהגדרה למושג "ביולוגי". אם "ביולוגי" פירושו "גנטי", אזי כאמור נמצאו הבדלים גנטיים בין גזעים שונים; אם "ביולוגי" פירושו "מוּעדוּת (susceptibility) למחלה כרונית או מהלך טבעי ייחודי שלה", אזי גם במקרה זה מספר רב של מחקרים מצאו הבדלים ביולוגיים בין הגזעים השונים. כמעט כל הגדרה בה נבחר תוביל למסקנה שיש הבדלים ביולוגיים חשובים בין הגזעים השונים. לטענת המתנגדים לשימוש בגזע במחקר רפואי, לפיה הבדלים בין הגזעים הם קוסמטיים בלבד ולכן חסרי משמעות מבחינת מחלות רב־גניות, הם עונים שההבדל בין "שחורים" ל"לבנים" לא מסתכם רק בצבע העור. הסיווג לפי גזעים לא התבסס מעולם על צבע העור, אלא על יבשת המוצא. ניתוח שונות גנטית בין קבוצות מוצא מביא למסקנה שכ-‏10% מהשונות בין אנשים שונים נובעת מהבדלים בין הגזעים, וכ-‏75% מהשונות נובעת מהבדלים בתוך הגזעים. מכאן יש המגיעים למסקנה ש"ההבדלים בין שני אנשים מאותה אוכלוסיה זהים להבדלים בין שני אנשים משתי אוכלוסיות שונות". מסקנה זו אינה תואמת את העובדות, שכן גם שונות של 10% אינה ניתנת לביטול.


חלוקת האנושות לגזעים על פי לינאוס. מקרא: אמריקאי (אדום), אסיאתי (תכלת), אפריקאי (שחור), אירופאי (ירוק). מתוך: ויקיפדיה.



למרות שלקישור בין מוצא או גזע לבין גנטיקה יש מחיר חברתי, מאמינים המחברים מהאסכולה השנייה שהמחיר מוצדק לנוכח הרווח הצפוי בקידום האבחון והמחקר. אימוץ גישה ניטרלית לגזע לא יגרום לבעיות להיעלם. אם מחקרים יתעלמו מנושא המוצא והגזע וידגמו את המשתתפים באופן אקראי מתוך כלל האוכלוסיה, רוב המשתתפים בניסויים קליניים בארצות־הברית יהיו לבנים, וקבוצות של מיעוטים לעולם לא יזכו לדגימה בכמות מספקת. במקרים בהם יש הבדלים אתניים או גזעיים חשובים בסיבות למחלות או תוצאים אחרים, או שיש בהם קשרים בין מוצא לגורמים אחרים, דפוסים כאלו לא יזוהו, סיבותיהם לא ייחקרו, והפעולות הדרושות לצמצום התחלואה בקבוצות אלו לא יינקטו. התעלמות מהבדלים אלו, רק משום שאיננו מבינים את המנגנון המדויק שמאחוריהם, תנציח את הפערים בבריאות במקום לצמצם אותם. במקרים רבים במחקר אפידמיולוגי נעשה שימוש במשתנים שהם סמנים עקיפים, כגון מגדר (gender), עיסוק, מיקום גיאוגרפי, מעמד כלכלי וצריכה של מזון מסוים. איש אינו טוען שמשתנים אלו מייצגים קשר סיבתי ישיר למחלה, ובכל זאת משתמשים בהם, בהנחה שקיים מתאם גבוה בינם לבין הגורם הסיבתי האמיתי. דיוויד גולדסטיין, גנטיקאי בריטי, אומר שהשימוש בגזע למחקר הינו "פתרון זמני שיוביל אותנו בתקופת הבורות עד שנמצא את הסיבה האמיתית".

גזע – בין ביולוגיה לסביבה

למרות שיש הטוענים כנגד שימוש במוצא על־פי דיווח עצמי, ומציעים להעדיף סמנים גנטיים מדויקים יותר, אין זה מעשי לסווג גנטית את כל המשתתפים במחקרים אפידמיולוגיים גדולים. מספר האנשים שנצטרך לכלול במחקר יצטרך להיות גדול מאד כדי שיהיו מספיק משתתפים בכל קבוצת מיעוט כזו, ויהיה צורך לקבוע את הפרופיל הגנטי של כל המשתתפים לפני שנוכל לדגום תת־קבוצות מתוכה. מעבר למגבלה הטכנית, גישה כזו מתעלמת מההקשרים החברתיים, התרבותיים, ההתנהגותיים והסביבתיים הקשורים למושגי הגזע והמוצא, ובכך מקשה על זיהוי הקשר בין הסיכון הגנטי וההשפעה הסביבתית. אם ההבדלים בשכיחות מחלות נובעים מהבדלים תרבותיים, אזי שימוש בגזע או מוצא על־פי דיווח עצמי הוא מדויק יותר מאשר שימוש בסמנים גנטיים. אין ספק שקיימים קשרים חשובים בין מוצא לסביבה, אך דווקא האפידמיולוגים נזהרים, בדרך כלל, מלהגיע למסקנות נמהרות על בסיס גנטי להבדלים שניתן להסבירם על־ידי גורם סביבתי. למחקר האפידמיולוגי יש כלים להתמודדות עם בעיות כאלו, כגון מחקרים על מהגרים או שיטות סטטיסטיות המתבססות על הפרדה של אוכלוסית המחקר לתת־קבוצות. אם לאחר ניתוח בתת־קבוצות לפי מעמד כלכלי־חברתי, נגישות לשירותי בריאות, השכלה וכו' נותרים עדיין פערים, סביר יותר להניח שקיים בסיס גנטי להבדלים.

גישה שלישית טוענת שאין להתעלם מחשיבות המוצא או הגזע במחקרים רפואיים, אך זוהי קטגוריה חברתית בלבד שאין לה בסיס ביולוגי. "מוזר לדבר על גזע כעל מושג גנטי או ביולוגי, כאשר אלו הם מבנים חברתיים־פוליטיים ואין לפרשם כבעלי טבע מדעי או אנתרופולוגי", כותבת אחת הדוגלות בגישה זו. "חוקרים צריכים להכיר בהקשר הסוציו־פוליטי של הגזע ולהמשיך לחקור הבדלים בין־גזעיים בקרב אוכלוסיות. העובדה שמשתנה אינו גנטי אינה אומרת שהוא אינו חשוב". יש הטוענים שהבדלים בין־גזעיים בשכיחות של מחלות באוכלוסיה משקפים אפלייה וניצול שהגורמים הרשמיים ברפואה ובריאות הציבור מסרבים להכיר בהם. למרות שגזע אינו מושג ביולוגי, הם אומרים, חשוב לחקור הבדלים בין גזעיים מכיוון שגזע מהווה קטגוריה חברתית חשובה ביותר, "סטטוס־על" (master-status), בשל מספר סיבות:
  1. החלוקה הגזעית משקפת חלק חשוב באי־הצדק והאפלייה בחברה האמריקאית, וכן משקפת פערים סוציו־אקונומיים ופוליטיים בין קבוצות מוצא שונות.
  2. קטגוריות גזעיות משקפות, היסטורית, גישות גזעניות הקוראות לאפלייה נגד קבוצות מיעוט, מתוך הנחה שקבוצת הלבנים היא נעלה מהם. אין להתעלם מההשפעה ההיסטורית של גישה כזו על אוכלוסיית האמריקאים־אפריקאים.
  3. גזע היה מרכיב מאד בסיסי בארגון החברתי בארצות־הברית. אינטרסים תרבותיים, פוליטיים וכלכליים יצרו גבולות חדים בין הגזעים והגבירו את תחושת הלכידות בתוך קבוצת הגזע. גישות ואמונות אלו תורגמו למדיניות וארגון חברתי המגבילים את ההזדמנויות של קבוצות בעלות סטיגמה שלילית.
  4. הקטגוריות הגזעיות הקיימות משקפות ניסיונות לנטר את ההתקדמות החברתית והכלכלית של קבוצות מסוימות. למרות שכל המהגרים חוו בידול מסוים בהגיעם לארצות־הברית, הם חוו לבסוף ניידות חברתית לסטטוס גבוה יותר, בניגוד לאמריקאים־אפריקאים והיספאנים. קבוצות אלו ממשיכות להיות מיעוט בארצות־הברית.
  5. קיימות, גם כיום, מגמות חברתיות של העדפת חברי אותה קבוצת מוצא ואפלייה לרעה של חברי קבוצות המוצא האחרות, שחשוב לחקור אותן.
  6. בחברה המבוססת על גזע, הגזע מהווה מרכיב יסודי של הזהות העצמית, המחזק סולידריות בין חברי קבוצת הגזע ומערכות תמיכה משותפות. הדבר נכון בייחוד לגבי מיעוטים.
מרבית ההבדלים הבין גזעיים במדדי בריאות ניתנים להסבר, לדעת נוקטי הגישה השלישית, במונחים של הבדלים בטיפול, עוני, נגישות נמוכה לשירותי בריאות, התנהגויות הקשורות בבריאות, גזענות, עקה (stress), וכוחות חברתיים דומים. קבוצות אוכלוסיה מאותגרות חברתית, כלכלית ופוליטית הן בסיכון מוגבר למחלות רבות. מכאן ניתן להסיק שחוסר השוויון החברתי עומד בבסיס רוב ההבדלים.



ייתכן שבעתיד מידע גנטי ברמת הפרט לא יצריך שימוש בקטגוריות של מוצא או גזע. אך עד אז, לא כדאי להימנע מאיסוף המידע, שיכול לעזור בזיהוי מתאמים למחלה ולטיפול יעיל. גזע כקטגוריה חברתית יישאר, עם זאת, גורם ראוי למחקר, גם בנוכחות המידע הגנטי הנזכר.
קישורים
מפקד האוכלוסין בארצות־הברית
מחקר העגבת
BiDil אתר התרופה
גזע ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

על הגובה 410202
רציתי להעיר 2 הערות המבוססות על זכרוני והתרשמותי ולא על הוכחות של ממש.
א. נדמה שהגובה הממוצע גם של קבוצות בני אדם מושפע הרבה יותר מתנאים סביבתיים ותנאי תזונה מאשר גנטיקה. דוגמה ששמעתי במקום כלשהו שההולנדים הפכו תוך 200-300 שנה מעם שהיה ידוע כנמוך לאומה הגבוהה באירופה וזאת בעיקר בגלל תנאי תזונה משופרים.
ב. נדמה לי שיש לפעמים נטייה לנופף במצבם של השחורים בארה"ב מכל מיני טעמים לא סימפטיים ("איפה אנחנו ואיפה הם", "תראו את ארה"ב הגדולה והעשירה"). ובמקביל יש נטייה למעט ולבטל את ההתקדמות המשמעותית שאני מתרשם שמתרחשת ממש בשנים האחרונות. הדבר מתבטא לא כל כך במדדים סוציו-אקונומיים אובייקטיביים ויותר בתפיסה העצמית של שחורים בארה"ב. נדמה לי שהיום רוב השחורים בארה"ב רואים עצמם כחלק מן החברה האמריקאית ולא כקבוצה לעומתית. עויינות בין קהילתית היא תופעת קבע בחברות מהגרים, אבל העויינות בין אירים לאיטלקים בארה"ב לא מפריעה לאף אחת מן הקבוצות לראות את עצמה כאמריקנית. נדמה לי שגם השחורים מתקדמים די מהר למצב הזה. כסיבות להתפתחות הזאת הייתי מציע את הפיכת השרות הצבאי להתנדבותי, מה שאיפשר לשחורים רבים קידום חברתי משמעותי ואת העובדה שהאירידנטה השחורה נדחקה מעט לשוליים בגלל עלייתו של מיעוט אחר המבוסס יותר על שפה ופחות על גזע, המיעוט הלטיני.
שני דיונים ישנים 410225
דיון 216
דיון 379
שלוש חמשיות אדם 410240
מעניין כמה זה אשה. כמה היספני. כמה סיני...
שלוש חמישיות אדם 410246
ב-‏1790, לדעתי, נשים לא נספרו במפקד האוכלוסין. כמובן שלא היו שם סינים או היספנים בתקופה הזו.
אגב, היספנים היא קבוצה אתנית מעניינת שאין לה הגדרה ביולוגית אפילו לדעתם של אלו שכן רואים באפריקאים-אמריקאים קבוצה ביולוגית מוגדרת. כמו כן, משעשעת ההקפדה על non-Hispanic white ו-non-Hispanic black שרווחת בספרות הרפואית (אני מניח שגם בסוציולוגית למרות שלא קראתי מאמרים בתחום).
שלוש חמישיות אדם 410317
לא חשבתי שהיו שם סינים וגו'. רק השתעשעתי-מתוך-זעזוע, השתעזעתי אפשר לומר, מהתיאור הזה.:)
שלוש חמישיות אדם 410320
בסרט "אוכפים לוהטים", למשל, מחלקים קרקעות לאנשים מקבוצות מוצא שונות, ונערך משא ומתן על הכללתם. ההחלטה בסוף היא
All right, we'll give some land to the niggers and the chinks, but we DON'T WANT THE IRISH.

אגב, אחלה מאמר! 410335
אולי האירים שווים חמשה שלישים בן אדם?
one drop rule 410392
אפשר לספר עוד דברים מזעזעים. היה להם למשל את ה-one drop rule שאומר שאם יש "בדמך" אפילו "טיפה אחת" של דם "שחור" אז גם אתה נחשב "שחור". היתה להם מערכת שלמה של מונחים כמו "מולאטו", "קואדרון", "אוקטורון" לציון "דרגות" שונות של תערובת.
one drop rule 410400
נו כן, דברים כאלה היכרנו גם במאה העשרים. על בשרנו, אפשר לומר.
(התגדוונתי. מה לעשות).
שלוש חמישיות אדם 410644
אני רוצה להוסיף קצת הקשר לאנקדוטה, בתקווה שהיא תזעזע אותך קצת פחות.

מדובר בפשרה, והשבר הנ''ל מתייחס בסך-הכל למשקל שיש לתת לכל מדינה בארה''ב בבחירות לנשיאות (מספר אלקטורים). כמובן שלשחורים במדינות הדרום, בהן הייתה נהוגה עבדות, לא היתה שום זכות הצבעה, לא לנשיא ולא לקונגרס ולא לבית הנבחרים המקומי, לא שלוש חמישיות ולא חמישית ולא פרומיל. אבל אותן מדינות העבדות עדיין דרשו שכל אוכלוסיתן, כולל עבדים, תחשב במניין לצורך הבחירות. הצפון הנאור הליברלי, ועוד-יותר חשוב, הדואג לעליונותו הפוליטית, טען (ובצדק גמור, לטעמי המודרני) שמפ'תום ומז'תומרת, ואם אין זכות הצבעה, גם אין תוספת משקל למדינה. אז סגרו בג'נטלמניות על שלוש חמישיות, ובסופו של דבר יצאו למלחמת אזרחים.

(הנוקדנים מוזמנים לתקן שגיאות קלות וגסות כאחד בתאור למעלה).
שלוש חמישיות אדם 410664
אהה. הבנתי. זה עדיין מגעיל, אבל פחות...:)
410252
אני לא יודע האם זה קשור לגזע (או לגזענות ר"ל), אבל במסגרת הבדיקות הגנטיות המוצעות (מומלצות?) לזוג השוקל להביא ילדים בארץ, ישנן בדיקות שההמלצה האם לבצען או לא היא תלוית מוצא (טיי זקס אאז"נ היא אחת מהן).
410275
לפחות לגבי מחלת טיי זקס, זה משום שהיא מופיעה באחוזים הרבה יותר גדולים אצל זוגות בהם שני הורים ממוצא אשכנזי. עד לא מזמן נחשבה ל"מחלה של אשכנזים", עד שנתגלו מקרים אצל בעלי מוצא אחר.

410280
לא אמרתי אחרת. השאלה היא האם גורם הסיכון למחלה טמון בגפילטע פיש, במשקפיים העגולים, בעור הלבנבן, או שמא, ר"ל במאגר גנים מסוים?
410282
בגנים, לא?
415282
זו מחלה גנטית, אז כן, בגנים. לי לפחות לא ידוע על השפעה כלשהי של גפילטע פיש על שרידותו של גן באוכלוסיה.
410283
זה קשור לסטטיסטיקה, בעיקר. בזמנו, עלה חשש לציסטיק פיברוזיס אצל העובר (דאז). כדי לשלול אפשרות של מוטציה נדירה יותר מהשש שנבדקו אצלנו במקום, עשינו בדיקה שכללה גם מוטציות של ''גויים'' (כהגדרת הרופא שלנו). אני מאמין שהמוטציות הללו אינן אנטישמיות, אלא פשוט לא נפוצות בקרב יהודים. הגיוני, לאור צורת ההפצה של מוטציות באוכלוסיה.
410284
לא אנטישמיות, אבל גם לא ממש תקינות פוליטית.
בזה בדיוק דן המאמר, האם יש (או צריכה להיות, או מותר שתהיה) רפואה ייעודית לקבוצות אתניות שונות.
410286
אני חושב שחלק ניכר מהמאמר דן בכך שהקטגוריה "גזע" היא פשוט רחבה מכדי להיות בעלת משמעות שימושית למחקר ביולוגי. אולי מוטב, בהקשר זה, לצמצם קצת את הקטגוריות ע"י שימוש ב"זן" - שזה פחות או יותר מה שעושים כשמפצלים את האוכלוסיה היהודית לאשכנזים, תימנים, יוצאי צפון אפריקה ויוצאי אסיה (והודים, ואתיופים, ועוד כמה קבוצות). מדובר באוכלוסיות מצומצמות שנטו להתרבות בתוך עצמן, ובכל מקרה בלי להתערבב ביניהן, לאורך תקופה ארוכה למדי. מכאן שמוטציות מסוימות (ונטיה למחלות מסוימות) התפתחו בתוך כל אחת מהקבוצות הללו.

מכאן: קבוצות אתניות מובחנות גנטית - טוב. גזע באופן כללי - לא מי יודע מה.
קבוצות אתניות מובחנות *גנטית*? 410319
המאמר גם דן בשאלה האם האבחנה בין הקבוצות היא גנטית, או תרבותית-חברתית, והאם קיום הבדלים בין קבוצות מוצא אתני (זה המינוח שאני אישית מעדיף, כתרגום ל-ethnicity שהוא עדיף בעיני על פני race) מעיד על הבדל גנטי או תרבותי. האם תמותה גבוהה יותר של חולי דיאליזה ממוצא אפריקאי-אמריקאי נובעת מהבדל גנטי? אולי יש הסברים אחרים? (למשל, שחלק מהרופאים במערכת הציבורית, בה מטופלים רוב האפריקאים-אמריקאים, פחות מיומנים בטיפול בחולים, או ששם מקבלים את התרופות הזולות יותר, או חוסכים באשפוזים, או שההיענות לטיפול התרופתי, שמן הסתם תלויה בהכנסה ובהשכלה, פחות טובה אצל אפריקאים-אמריקאים. )
קבוצות אתניות מובחנות *גנטית*? 410321
ה''מובחנות גנטית'' היה הצרה נוספת של התנאי, לא תיאור של ''קבוצות אתניות''. כלומר, הצעתי שבחלק מהמקרים אפשר לדבר על הבחנה גנטית בין קבוצות אתניות (למשל, כאשר ידוע שהן לא נהגו להתערבב עם קבוצות אחרות סביבן במשך תקופות ארוכות מאוד), ואז יש טעם להבדיל ביניהן במחקר ביולוגי או בקביעת קבוצות סיכון על בסיס גנטי. ישנן קבוצות אתניות (אולי הן אפילו הרוב, אינני יודע) שלא ניתן לדבר על ''מובחנות גנטית'' שכזו שלהן - למשל אפרו-אמריקאים, שהם למעשה ערבוב של מספר קבוצות אתניות שמקורן באפריקה.
קבוצות אתניות מובחנות *גנטית*? 411120
אולי אפשר יותר להסתכל על זה כגנומים, ורמזים מסוימים מכוונים לסבירות גבוהה יותר של בעיה מסוימת. כמו בכל אבחון רפואי, בעצם.

סיווגים לקבוצות הם חשובים. אולי בנ"א מרבים בהם כי הם מאפשרים מהירות שליפה. במחקר רפואי, שמטרתו יכולות איבחון (וטיפול), מהירות שליפה היא לעניין.

המדע לא שואל למה, אלא איך, וכשמתייחסים להבדלים אתניים שמשיקים עם מצבים בריאותיים, הבדל גנטי הוא לא כמו שנתפס בעיני הדיוטות או להבדיל מסיתים. יכולה להיות מוטציה שגורמת לציסטיק פיברוזיס בקבוצה מסויימת (יהודים אשכנזים), תחלואה עקב חשיפה לתנאים מסויימים בקבוצה גנטית אחרת (סוכרת אצל אינדיאנים), ושינוי פיזיולוגי קיצוני בקבוצה אחרת (ארבה עקב צפיפות). כל הררי הפילוסופיה לא מעניינים מעבר לעובדות רלוונטיות (למשל, יהודים בעת המגפה השחורה חלו פחות, יותר רחצו ידיים, מיתוס שאין לי מושג אם הוא נכון).
ריצוף גנומי הוא יחסית פשוט היום, והמדע מתקדם מעבר לשיח החברתי. יש יותר עובדות ב-PCR מאשר קשקשת בשטח.

אם נוקטים גישה של הסתכלות על גנומים, מרוויחים שני יתרונות:
1. מסגרת ההשקפה הרחבה תאפשר למצוא רמזים נוספים, שלאו דווקא עולים מהסיווג של ה so called גזע או אפילו קבוצה אתנית, בעיקר אם ניקח בחשבון שהגיוון הגנטי בין "אפריקאים" הוא הגדול ביותר (כך בכל אופן אומר פאבו ממכון מאקס פלאנק, זה שהראה לפי דנ"א מיטוכונדריאלי שהנאנדרתל מין אחר). כלומר, יותר ספציפיות (ר"ל, שכשאומרים אפרו-אמריקנים מדברים בעצם על קבוצה מאוד מגוונת גנטית).
2. כאשר מדברים במונחים של גנומים, אולי נוח יותר, ויותר הולם פוליטית, לעשות סיווגים כנדרש.
קבוצות אתניות מובחנות *גנטית*? 415749
"המאמר גם דן ב[...], והאם קיום הבדלים בין קבוצות מוצא אתני (זה המינוח שאני אישית מעדיף, כתרגום ל-ethnicity שהוא עדיף בעיני על פני race) מעיד על הבדל גנטי או תרבותי."

תשובה חיובית לשאלה זו פירושה התאמה בין תכונות גנטיות של אדם לבין תכונות אישיות (הבדל תרבותי).
התאמה זו היא גזענות.

לעומת זאת, שימוש במוצא גנטי לצורך מחקר רפואי, הוא התאמה בין תכונות גנטיות לתכונות ביולוגיות, והתאמה זו קיימת במציאות לפי הדוגמאות במאמר.

שימוש לרעה אשר נעשה במוצא גנטי לצורך מחקר רפואי אינו תכונה של המחקר הרפואי אלא של החוקר. החוקר ביצע התאמה מן הסוג הראשון, גנטי->אישי, וחטא בגזענות.

סיפור אישי:
פעם מילאתי טופס בדיקה במרפאה בהודו, ואחד השדות היה "religion".
מסתבר שלשדה זה משמעות כבדה באנליזה הרפואית: נזירים בודהיסטים אינם סובלים ממחלות מין, ג'היניסטים (Jain) אינם סובלים מהרעלה אשר מקורה בבשר וכו'.
הרופא ביצע התאמה בין תכונות אישיות לבין תכונות ביולוגיות (בסדר הזה) ולכן אינו גזען.
קבוצות אתניות מובחנות *גנטית*? 415783
"תשובה חיובית לשאלה זו פירושה התאמה בין תכונות גנטיות של אדם לבין תכונות אישיות (הבדל תרבותי).
התאמה זו היא גזענות." - בררר.

אתה מניח שכל שוני בתכונות אישיוּת הוא עניין חברתי, ואפילו מעיז לכנות את האפשרות האחרת בתואר "גזענות". מה שיוצא מהגישה הנאורה הזאת הוא שאם יתברר שההנחה שלך מוטעית - ובהחלט ייתכן שזה המצב - הרי שהגזענות מקבלת צידוק אובייקטיבי כביכול. זאת הדגמה יפה לכך שנסיון לכפות על המציאות את האידיאלים יפי הנפש שלנו מביא הרבה יותר נזק מתועלת. לא רק שאי אפשר לנצח במלחמה בגזענות ע"י נסיון לכפות על המציאות להתנהג באופן תקין פוליטית, אלא שעצם הנסיון הזה משחק לטובת הצד השני.
הרם את הכפפה 415790
אתה יכול לתת הגדרה משלך לגזענות?
הרם את הכפפה 415791
בעיני גזענות היא שיפוט של הפרט על-סמך קבוצה כלשהי שהוא משתייך אליה שלא מבחירתו.

שים לב למלים ''שיפוט'' (ומכאן שפרוצדורה רפואית אינה יכולה להיות גזענית) ו''בחירתו'' (ומכאן שהמנעות מלגור בשכנות לאתיופים עלולה להיות גזענית, אבל המנעות מלגור ליד חסידי כהנא אינה יכולה להיות כזאת).

כדי לחסוך חבטות מילוליות, אני מכריז מיד שלדעתי אין מנוס ממידה מסוימת של גזענות, ודומני שאם תבקש אוכל למצוא פתיל או שניים בהם דיברתי על הנושא. ייתכן שאפשר לתקן את זה ע''י שינוי של ההגדרה ל''שיפוט של הפרט על-סמך קבוצה כלשהי שהוא משתייך אליה שלא מבחירתו, כאשר ניתן לשפוט באופן פרטני'' אבל לא נראה לי מעניין במיוחד לשחק עם הגדרות רק כדי להסיר כל מיני הסתייגויות של תקינות פוליטית, וברקת תיאלץ לסלוח לי.

אשר לי, אני לא גזען. אני שונא את כולם במידה שווה.
הרם את הכפפה 415800
הגדרה לא רעה (למעשה, טמנתי לך פח קטן ולא נפלת). אתמול כבר נתת קישור לבקשתי, ואני לא רוצה להגזים :)
קבוצות אתניות מובחנות *גנטית*? 415935
הדוגמה שלך לא קשורה כלל לגזענות, אלא לראייה סטריאוטיפית.
410287
הדיון הוא חשוב, אבל כמו בנושאים אחרים - בפועל, בחיי המעשה, תמיד מתקיים פער מסויים בין הדיון האתי לבין מה שקורה בשטח. בשטח, ע''מ לשמור על בטיחות גבוהה ככל האפשר - רופאים ימשיכו לבצע את הפרוצדורה שתיאר דובי עד שתימצא פרוצדורה יותר תקינה פוליטית, אם בכלל.
410288
למה לחפש פרוצדורה יותר תקינה פוליטית?
410289
בגלל שאתה אמרת...
410290
אני? אמרתי?
410292
לא אנטישמיות, אבל גם לא ממש תקינות פוליטית.", תגובה 410284.
410293
איך היסקת מכך שפרוצדורה מסוימת היא לא {משהו} שהיא צריכה להיות {משהו}?
410475
והנה מה שנחת לי היום בתיבת הדואר: http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=264

"הספר /ציונות והביולוגיה של היהודים/ דן בצורה ביקורתית באחד הנושאים הטעונים רגשית ופוליטית בחברה הישראלית: הזהות הביולוגית של היהודים והתייחסותה של התנועה הציונית לדורותיה לזהות זו."
מזעזע 410501
כמי שמצוי בתחום, אני מזועזע מהנסיון לכפות תקינות פוליטית על הרפואה. מדובר פשוטו כמשמעו בחיי אדם, ומגלגלי העיניים המוסריים בעיני עצמם מנסים להחזיר את המחקר הרפואי עשרות שנים אחורה בגלל כל מיני שיקולים זרים.
דוגמה קטנה: חברה בה עבדתי פעם פיתחה שתלים מסויימים לטיפול במחלות לב. מסתבר שהאנטומיה של עורקי הלב ביפן (למשל) שונה מזו של האירופאים, ובהתאם גם פותחו ושווקו שתלים שונים במקצת מבחינת הגיאומטריה שלהם. אם הגישה המוסרנית המוצגת במאמר היתה מופעלת, והשתלים היו מתוכננים להיות "יונירייס", יש לא מעט אנשים (גם ביפן וגם באירופה) שלא היו חיים היום.
לסיכום, יש כזה דבר "גזע", ההגדרה שלו זהה להגדרה הטקסונומית של תת-מין (מאפיינים פיזיים שונים, אך יכולת רבייה הדדית), וחייבים להכיר באמת הזו במחקר הרפואי. אין לזה דבר וחצי דבר עם הפרדה גזעית או אפליה גזעית, שהן כמובן פסולות מעיקרן.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410646
איך הגיעו לדעת שאנטומיית הלב היפאנית שונה מזו האירופית? מישהו החליט שהוא רוצה לבדוק ולהשוות לבבות של יפאנים ושל אירופים. לא פשוט להחליט על מחקר כזה, לבצע אותו ולקבל תמיכה (פיננסית) לטובתו, בגלל האסוציאציה לאאוגניקה המסורתית.
אתה אומר ש"אין לזה דבר וחצי דבר עם הפרדה גזעית או אפליה גזעית", אבל עובדה שבעבר המיינסטרים הרפואי כן עסק באלה, ועובדה שהיו מי שקישרו מחקרים כאלה לאפליה גזעית וניסו להסיק מהן מסקנות "חברתיות".
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410674
לא צריך ''לבדוק ולהשוות''. המספרים קיימים בספרות.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410716
נו, ואיך הם הגיעו לשם?
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410717
בספרות היפנית: חוקרים יפנים שבמשך עשרות שנים תיעדו את האנטומיה של הפציינטים שלהם
בספרות האירופאית: חוקרים אירופאים שבמשך עשרות שנים תיעדו את האנטומיה של הפציינטים שלהם.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410719
עדיין חסר לך המחקר המשווה.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410739
ה''מחקר המשווה'' נעשה בתוך החברה, כשפנינו לשוק היפני ורצינו להגדיר את מטריצת המכשירים שנצטרך לפתח ולשווק ביפן.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410759
העיקר שהוא נעשה.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410686
איך הגיעו לדעת שאנטומיית העין היפאנית שונה מזו האירופית?
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410718
יש הבדלים נראים ויש הבדלים לא נראים.
בכלל, יש כל מיני הבדלים - גופניים, נפשיים, תרבותיים ועוד. איך אתה קובע איזה הבדל "לגיטימי" ואיזה לא?
מה שנאמר כאן הוא בסך הכל ריאקציה לפוליטיקלי קורקט, שבתורו היה ריאקציה למדעיזם המנוכר של שנות החמישים.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410748
''היו מי שקישרו'' - כמובן. כמעט כל עובדה יכולה לשמש בסיס לכל מיני קישורים, אבל צריך להלחם בקישורים מופרכים, לא בעובדות. גם אם יהיו מי שיקשרו בין אנמיה חרמשית לבין אפליה גזעית, זה לא ישנה את העובדה שזאת בעיקר מחלה של השחורים.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410760
בהחלט.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410861
אבל מאחר ש''מחלה'' זאת קטגוריה לא ברורה ויש לה מרכיבים חברתיים, הקישורים לא עולים רק מתוך העובדות, אלא מתוך שיפוטים ערכיים שלנו.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 410865
אני מציע לך לנסוע לאפריקה, ולרפא חולים באנמיה חרמשית ע''י כך שתסביר להם ש''זו לא באמת מחלה, אלא קטגוריה לא ברורה ויש לה מרכיבים חברתיים''.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 411446
היציאה ממידעים גנטיים למסקנות חברתיות דורשת קצת חוסר ידע בגנטיקה, לא?
זו הסיבה שהדרוויניזם החברתי והאאוגניה נכחדים ככל שהגנטיקה מתפתחת.
יש בעיה כשמדענים חברתיים מתייחסים לגנטיקה בלי ללמוד ביולוגיה, זה לא מדע פשוט ובכלל לא אינטואיטיבי, ולהבדלים שאנו רואים בעין לפעמים יש מעט מאוד משמעות גנטית.
לדוגמה, דמיון גנטי בין בני אדם הוא 99.99%, כאשר מרבית השוני הוא בכלל באזורים שלא מבוטאים כחלבונים, כלומר, באותם מאפיינים שאנו לא רואים את הבטוי שלהם "בעיניים". זה פשוט מפני שבערך רק 10% מהגנום האנושי בכלל מקודד לחלבונים.

אפרופו דרוויניזם חברתי, מאוד קל להבין איך הוא התפתח,כבר ב"ברירה הטבעית" אפשר לזהות את זרעי הפורענות. לדרווין, כפי שהוא מציין כבר במבוא, לא היתה יכולת להסביר את המנגנון לפיו התיאוריה שלו עובדת (כי עוד לא גילו את הגנטיקה). משם פרחו הסברים במישורים רעיוניים, על ידי אנשים שלא טרחו לקרוא, או קראו ולא הבינו את ממד הזהירות שנקט ולקחו את זה לכיוונים של סיווגים חיצוניים, כמו לכלול את כל האפריקנים בתוך גזע אחד. כאשר למעשה, "מונגולואיד" ו"קוקזיאן" יותר דומים אחד לשני מאשר שני אפריקניים שמעלים במדגם.
מנקודת מבט גנטית, הדרוויניזם החברתי, וגם (ובמיוחד) האאוגניה נשמעים כמו קשקוש ימה"בי.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 411469
אתה לא צריך להתאמץ לשכנע אותי שהאאוגניקה היא קשקוש.

מצד שני, חבל שכל שוחרי האמת (כמוך וכמו החבר מ תגובה 411461 ) ממשיכים להתעלם מהאמירה המיתממת "אין לזה דבר וחצי דבר עם הפרדה גזעית או אפליה גזעית" ( תגובה 410501 ). בסך הכל, עליה הגבתי - היא פשוט לא נכונה עובדתית, בהינתן שאאוגניקה (היתה) קיימת בעולם.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 411800
כששומעים מרצה, שהוא גם יהודי דתי, או חרדי, או אפילו מראשי "הכתומים", השאלה עולה. מסתבר: א. אנשים אינטילגנטיים מוצאים לפעמים צורות יצירתיות לחבר בין תפיסות לכאורה מנוגדות של דת ומדע, באופן שלא יגרום לסטודנטים לצעוק בוז
ב. סטודנטים, שמועשרים בחומר המדעי, יודעים לצעוק בוז.
המידע המעשי שיש היום ביד, מונע למשל מאחד המרצים שלי, שיש לו סממנים קשים של תסמונת העם הנבחר, להעלות תיאוריות מטופשות.
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 411810
איזו שאלה?
גם להגיד ''מזעזע'' זה גלגול עיניים 411461
עובדה גם שבעבר הרפואה עסקה בהקזת דם, בארבע ליחות ובכוסות רוח.
אז מה?
מדע הרפואה צריך לשאוף לחקור כדי להגיע לאמת, לא כדי להגיע לאיזה אידיאל פוליטיקלי-קורקט מטומטם.
נגיד שיש דבר כזה גזע 415704
או "זן".
האם אפשר לשייך בקלות בני אדם לזנים שונים? מאיזה זן אתה? מהם הזנים האפשריים?

האם היפנים שהזכרת, למשל, הם זן נפרד?
לצערי אני מסכים עם הכתוס 410927
411037
סטטיסיקות-קורלציות -הסתברויות של התפלגויות ועוד כהנה וכהנה פתפותי ביצים.
האבולוציה האנושית ופיזור הגנום ביבשות כדה''א יצרו את הקרקע לגיאופוליטיקה,כמו לטיראניות של הגזע הלבן-ולהבדלים ולהעדפות בטיפוליים קליניים ולהשקעות מחקריות אפידמיולוגיות .אין לכך מאומה עם הגזע-קבוצת המוצא-העדתיות השבטית או כל קשקוש סכולסטי.כל טיפול שעובד עובד משום שהוא עובד ואל יתייהר חוגר כמפתח.המקריות שלעיל היא ההסבר הסיבתי האמיתי והמציאותי היחיד.אז מעט צניעות .המציאות תתרחש גם בלעדי הפרופסורה המהנהנת הן ולאו לגבי המציאות שחזקה ,נעלית ונהירה ממנה עשרת מונים.
הכל מגיע לכסף 411131
כפי שנאמר פה, הכל שאלה של משאבים. אני משוכנע שאם יבדקו מספיק טוב יגיעו למסקנה שאין שני בני אדם עם מבנה גוף זהה לחלוטין, או אפילו מבנה טחון זהה ב-‏100 אחוז. ומובן שככל שקבוצת ההתייחסות גדלה, כך ההבדלים הממוצעים גדולים, נניח אפילו מערב ומזרח מחוז פרובנס.
אבל השאלה היא עד כמה ישקיעו משאבים בפתרון ספציפי לריפוי מכל מחלה עבור כל קבוצה.
אם כל אחד הוא אינדיבידואל שונה 415215
אם כל אחד הוא אינדיבידואל שונה אז אין טעם להבין איך אנשים, כקבוצת יחוס, מתפקדים. הלכה הרפואה.
יש הרבה דמיון בין אנשים, ואני לא חושב שמישהו חולק על כך.

לגבי מחקר גנטי, אין למחקר הזה קיום בכלל אם לא עוקבים אחרי תורשה, ואם בוחנים תורשה, אז יש משמעות להפרדה "גזעית" במחקר.

חוץ מזה, אם אי אפשר להפריד בין גזעים כי כל ההבדל הוא הבדל בין-אישי, אז גם הבחנה בין גברים לנשים מבחינה רפואית היא דיכוי גברי, אם נמתח את אותו העיקרון לאבסורד. הלאה הגניקולוגיה!

הבחנה רפואית אינה מדכאת או משפילה בעצם תיעוד ההבדלים, אלא אם מוסיפים עליה ערכים אחרים. אני לא מכיר אף מרוקאי שיעלב בגלל שמישהו אומר שהוא מרוקאי. אם הוא יקבל יחס של נחות, אז זה כבר סיפור אחר.
עוד על הבדלים בין הגזעים 413413
שער ויקטור! 413431
415291
הדיון הזה נראה לי מוזר. אפשר להשתמש במושג גזע גם מבלי שתהיה לו משמעות ערכית, אלא בתור דרך להבדיל בין אוכלוסיות בעלות שכיכות שונה של גנים שונים, וכך להשתמש במושג הזה בתור מה שהוא- הגדרה שהיא אולי שרירותית (בגלל סיבות שונות כגון- רציפות של תכונות מסוימות וכן התבוללות של אוכלוסיות זו בזו), אבל שימושית מבחינה סטטיסטית.
נשים אשכנזיות וסרטן השד העדתי 418141
אהמממ http://www.sciencedaily.com/releases/2006/11/0611021...

(דגדגן:
...research linking the breast cancer mutations with Ashkenazi Jews has been beset by methodological problems that cast doubt on the use of ethnicity as the basis for genetic research on disease)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים