|
היציאה ממידעים גנטיים למסקנות חברתיות דורשת קצת חוסר ידע בגנטיקה, לא? זו הסיבה שהדרוויניזם החברתי והאאוגניה נכחדים ככל שהגנטיקה מתפתחת. יש בעיה כשמדענים חברתיים מתייחסים לגנטיקה בלי ללמוד ביולוגיה, זה לא מדע פשוט ובכלל לא אינטואיטיבי, ולהבדלים שאנו רואים בעין לפעמים יש מעט מאוד משמעות גנטית. לדוגמה, דמיון גנטי בין בני אדם הוא 99.99%, כאשר מרבית השוני הוא בכלל באזורים שלא מבוטאים כחלבונים, כלומר, באותם מאפיינים שאנו לא רואים את הבטוי שלהם "בעיניים". זה פשוט מפני שבערך רק 10% מהגנום האנושי בכלל מקודד לחלבונים.
אפרופו דרוויניזם חברתי, מאוד קל להבין איך הוא התפתח,כבר ב"ברירה הטבעית" אפשר לזהות את זרעי הפורענות. לדרווין, כפי שהוא מציין כבר במבוא, לא היתה יכולת להסביר את המנגנון לפיו התיאוריה שלו עובדת (כי עוד לא גילו את הגנטיקה). משם פרחו הסברים במישורים רעיוניים, על ידי אנשים שלא טרחו לקרוא, או קראו ולא הבינו את ממד הזהירות שנקט ולקחו את זה לכיוונים של סיווגים חיצוניים, כמו לכלול את כל האפריקנים בתוך גזע אחד. כאשר למעשה, "מונגולואיד" ו"קוקזיאן" יותר דומים אחד לשני מאשר שני אפריקניים שמעלים במדגם. מנקודת מבט גנטית, הדרוויניזם החברתי, וגם (ובמיוחד) האאוגניה נשמעים כמו קשקוש ימה"בי.
|
|