תזכיר הצעת חוק של משרד המשפטים מציע: קביעת עונשים תקניים לעבירות 2435
חדשות • המערכת • יום ה', 1/9/2005, 13:32
משרד המשפטים פרסם אתמול (ד') תזכיר הצעת חוק, שיאפשר לשופטים לנקוט מדיניות ענישה אחידה יותר.

על־פי התזכיר, תוקם ועדה שתקבע עונש מוצא לכל עבירה. כמו כן תקבע הוועדה רשימה של נסיבות מחמירות ומקלות שהשופטים חייבים יהיו להתייחס אליהן, ורשימה של נסיבות שהשופטים יהיו רשאים (אך לא חייבים) להתייחס אליהן. לכל עבירה יוגדר "עונש מוצא", שהוא העונש התקני לעבירה מסוג זה, והסטיה ממנו תהיה על־פי הנסיבות השונות, עד למינימום או למקסימום שיקבעו בחוק. זאת, בניגוד למצב היום, בו כל שופט קובע את העונש על־פי שיקול דעתו והמגבלה היחידה היא עונש המקסימום הקבוע בחוק.

בוועדה יכהנו 9 חברים. בראשה יעמוד שופט עליון בדימוס, ויהיו חברים בה שופטים, משפטנים ואנשי אקדמיה. בין השאר תשמש הוועדה ככלי ממשלתי למלחמה בפשעים שיהפכו לנפוצים במיוחד ("מכות מדינה"), על־ידי החמרת הענישה המקובלת לפשעים אלה. עם זאת, התזכיר מתייחס לזניחת עקרון "הרתעת הציבור" בקביעת העונש.

מקור תזכיר הצעת החוק, המגביל את מרחב שיקול־הדעת של השופטים ומטרתו להקטין את הפער בענישה לעבירות דומות, בהצעות "ועדת גולדברג" (בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג) שפורסמו בשנת 1997. ההמלצות גובשו לידי תזכיר הצעת החוק בהנחיית שרת המשפטים ציפי לבני.

תזכיר הצעת החוק יובא בקרוב לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, ואז תוצג הצעת החוק בפני הכנסת.
קישורים
YNet
מעריב
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

וואו, שמונה שנים לקח לכתוב תקציר חוק 327046
גל יום ה', 1/9/2005, 16:57
כמה נחמד שמשרד המשפטים עושה משהו.
327079
האייל האלמוני יום ה', 1/9/2005, 20:14
אני מאמין שעם הרעיון הזה ייושמם כהלכה הוא יוביל לירידה משמעותית בפשיעה בישראל, וליותר הרגשה בקרב הציבור שנעשה צדק בביתי המשפט (לא עוד אנסים מורשעים שמקבלים עבודות שירות).
327138
Hadar Aviram יום ו', 2/9/2005, 7:39
I'm among the less pleased, and I fear we will live to regret this constraint on judicial discretion. I fear this will lead to populistic moral panic over perceived "makot medina" with no evidence to support it, and to a preponderance of plea bargains that will create a mockery out of the judicial process.
327328
האייל האלמוני • בתשובה לHadar Aviram שבת, 3/9/2005, 13:17
judicial discretion=אקטיביזם שיפוטי=חקיקה שיפוטית=רודנות שיפוטית
משוואה בלי נעלם 327354
האייל המודאג • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 3/9/2005, 15:52
שיוויון לא מדוייק=סיסמא בלי הסבר=תגובה לא עניינית=דמגוגיה
משוואה בלי נעלם 327356
האייל המודאג • בתשובה להאייל המודאג שבת, 3/9/2005, 16:08
סליחה על הבוטות, אבל הייתי שמח מאוד לו היית מפרט קצת יותר, ואם אפשר - מנמק.
משוואה עם 2 נעלמים 327540
האייל האלמוני • בתשובה להאייל המודאג יום א', 4/9/2005, 18:53
הסבר:
בגישה הפורמליסטית הקלסית מקובלת המשוואה F*R=D כאשר F=FACTS R=RULES ו-D=DEECISION כלומר השופט מקבל 2 קבועים והוא למעשה רק מצהיר על התוצאה השיפוטית או מגלה אותה ולא "ממציא" אותה. הגישה שהגיעה אחריה בתורת המשפט שנקראת הריאליזם האמריקאי חלקה על שתי ההנחות הסמויות במשוואה הנ"ל וגרסה שיש אי ודאות (כלומר משתנים) גם בפירוש של הכללים וגם בקביעת העובדות. ע"פ גישה זו השופט קודם קובע את התוצאה המשפטית ואז מוצא דרך לנמק אותה באמצעות החוק והעובדות. לדעתי כיוון שהשופט גם כך לא ממש מסתמך על החוק כדי להגיע לתוצאה (אלא להפך) מה שהחוק שיקבע עונשי מינימום יעשה למעשה הוא להגביל את יכולת השופטים להסתמך על החוק בהנמקתו כדי לסטות מכוונת המחוקק (לגבי שיקול דעת שיפוטי (judicial discretion) ההבחנה שנעשית בדר"כ היא בין שק"ד חזק לחלש (חלש=יישום נורמה משפטית, חזק=בחירת הנורמה המשפטית). סטייה מכוונת המחוקק במידה גבוהה מספיק (כמו עבודות שירות לאנס וכו') הינה התערבות בהחלטות של רשויות אחרות (עקרון הפרדת הרשויות) שהיא ההגדרה לאקטיביזם שיפוטי. כיוון שהשיטה המשפטית הישראלית היא בה יש תקדים מחייב, אקטיביזם שיפוטי של ביהמ"ש העליון (שהוא המקל ביותר מבחינת עונשים) גורם לכך שפסיקתו היא למעשה חקיקה שיפוטית בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות שאומר שהכנסת היא זאת שצריכה לחוקק חוקים (גוף נבחר). כאשר ביהמ"ש מחוקק בלי כל הסמכה לכך לדעתי יש בכך פסול (גם אם זה קצת דמגוגי לקרוא לזה רודנות). באופן כללי שקול הדעת השיפוטי בארץ שלפי המקובל הוא שק"ד חזק הוא חסר תקדים בהשוואה לשיטות אחרות בשיטה הקונטיננטלית אסור לשופט לקבוע שום דבר בניגוד אלא בהתאם לחוק, ובשיטה של המשפט המקובל שאנו כביכול שייכים לה, מותר לשופט לקבוע תקדימים אך כאשר נחקק חוק אין לשופט יכול להתעלם ממנו (אצלנו בית המשפט כבר פסל חוקים, והוא מתעלם מחוקים ע"י פירושים "מרחיבים" על בסיס קבוע).
נעלם עם שתי משוואות 327549
הדר אבירם • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/9/2005, 19:15
נשים רגע את האותיות בצד ונדבר על מהם החוקים הללו. עקרון התקדים המחייב מתייחס ל*הלכות* משפטיות. "מחירונים" של ענישה, כל אימת שהם בגבולות הקבוע בחוק (עונשי מינימום ומקסימום) אינם בבחינת חקיקה שיפוטית, אלא תופעה סוציולוגית. מובן שכשיש מחירון, נוח לשופטים ולצדדים (שעושים עסקאות טיעון מתוך היכרות עם המחירון) להיצמד אליו.

אני לא בטוחה ש"שקול הדעת השיפוטי בארץ שלפי המקובל הוא שק"ד חזק הוא חסר תקדים בהשוואה לשיטות אחרות", וודאי שלא בהשוואה לשיטה האמריקאית, שאליה אנחנו מנסים, ככל הנראה, להידמות בהצעה הזו. השיטה האמריקאית מעניקה כח רב בהרבה לחקיקה שיפוטית של ממש, כלומר, קביעת הלכות ולאו דווקא קביעת המחירון.

במקום לעסוק בהגבלת שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לקביעת הלכות עקרוניות במשפט ציבורי, עוסקים בהגבלתו במקום שבו לא תהיה ביקורת ולא יהיה רעש, כיוון שההגבלה תחמיר את מצבה של הקבוצה החלשה.

נו, ועכשיו אני באמת חייבת להפסיק לקשקש. הגיעה העת לארוז מזוודות. מחרתיים חוזרים לארץ הקודש. :)
? 327432
הדר אבירם • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/9/2005, 3:46
גם לי ההשוואות לא ממש ברורות. שיקול דעת שיפוטי בקביעת העונש אינו מוביל בהכרח לאקטיביזם שיפוטי. לבתי המשפט בישראל תמיד היה שיקול דעת בגזירת העונש, ורק באמצע שנות השמונים החלה מגמה של אקטיביזם שיפוטי, וגם אז, הנטייה לעשות שימוש בחקיקה שיפוטית לא היתה בכלל בהליכים פליליים, אלא דווקא בתחומים חוקתיים ומנהליים. בכל הקשור להליכים פליליים, פרשנותם של בתי המשפט היתה מוגבלת, וגם, באופן פחות או יותר עקבי, שמרנית.

הצעד הזה דומה מאוד למה שעשו בארה"ב בשנות השמונים בעקבות עליית תיאוריות ימניות-שמרניות בשיח הפנולוגי: אז טענו ששיקול הדעת הבלתי מובנה מייצר אי שוויון, והבניית שיקול הדעת תיצור just deserts. כפי שאפשר לראות היום ממדיניות הענישה האמריקאית, השוויון וההבנייה המיוחלים לא הושגו: מה שקרה קודם בבתי המשפט ממשיך לקרות, ומתרחש במקביל על שולחן הדיונים הבלתי פורמליים בעסקאות טיעון.

ברור לי שעבור מי שסבור שענישה מחמירה מביאה להרתעה כללית, ועבור מי שסבור שענישה כזו היא חשובה או ראויה מבחינה מוסרית, התיקון הזה מבשר טובות. אני לא נמנית על הקבוצה הזו, ולכן התיקון הזה מטריד אותי. מטריד מאוד.
? 327433
הדר אבירם • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 3:53
תוספת: מה שבמיוחד מטריד אותי - ובכך אני אולי מסכימה עם אילן, המגיב למטה - הוא החנופה לתקשורת ולשדולות למיניהן באמצעות המושג "מכת מדינה".

ראשית, אני מתקשה להבין מה ההבדל בין "מכת מדינה" ובין "הרתעת הציבור", כך שהחלפת המושגים זה בזה נראית לי מכבסת מילים חסרת משמעות.

שנית, אני חוששת מאוד מהדרכים שבהם המחוקקים, הפעילים מטעם והשופטים יחליטו "מכת מדינה" מהי. התקשורת תצטרף לחגיגה ופתאום כולנו נדע ש"לאחרונה יש תופעה" כזו או אחרת ונקבל את זה כנתון בלי לשאול שאלות. יש לי הרגשה - מבוססת על חקיקה בישראל ובארה"ב שהונעה על ידי פאניקה מוסרית כתוצאה ממקרים פרטיים - ששכיחות, יעילות הרתעה ותגובה ציבורית, ופילוח סוציו-דמוגרפי לא ישחקו כאן שום תפקיד.

הוראת החוק הזו תנציח את המצב לפיו אם לובי קולני מספיק יחליט להקים צעקה גדולה מספיק - בלי קשר למציאות, אם אפשר בכלל לדעת מהי המציאות במצבים כאלה - ייוצר שיח מבוהל ואלים סביב משהו שאנחנו לא ממש יודעים מהו, והוא יניב מדיניות בעייתית, יקרה ומיותרת.
? 327440
האייל האלמוני • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 8:57
"השיח הפנולוגי"? "הבנית שיקול הדעת"? אנא הסבירי.
? 327452
הדר אבירם • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/9/2005, 10:08
השיח הפנולוגי: התכנים, הנושאים והצורות המתעוררות בדיון בענישה (penology).

הבניית שיקול דעת: כותרת החוק שאנו דנים בו. יצירת קריטריונים המגבילים את שיקול הדעת השיפוטי.
? 327454
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 10:11
הקריטריונים המוצעים לא ממש מגבילים את שיקול הדעת. הם מגדירים את ''ברירת המחדל'' של הענישה, אבל מתירים לשופטת לחרוג ממנה בתנאי שתנמק את החריגה.
? 327476
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 4/9/2005, 11:23
האם עד היום שופטים נמנעו לנמק את מתן העונש? אני חושב שהעניין הוא למעשה הפוך, שיהיה "לגיטימי" מבחינה ציבורית להעביר ביקורת על שופט שחרג מברירת המחדל.
? 327494
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום א', 4/9/2005, 14:24
כמובן שהשופטים מנמקים גם היום, אבל אין שום קנה-מידה שמחייב התייחסות, מלבד שני הקצוות של טווח העונשים המותרים. עכשיו מכניסים מדד נוסף: המחיר המומלץ לצרכן.
? 327523
הדר אבירם • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 4/9/2005, 17:40
''מדדים אוטומטיים'' יש גם היום, ומי שלא מכיר את הנושא יופתע לשמוע עד כמה בפשיעה ''רגילה'' ונפוצה נוח לשופטים להיצמד לחומרת העבירה ולעבר פלילי כמדדים. זה כמובן קורה במיוחד בעבירות שבהן קל לשופטים לאמוד את חומרת העבירה (המחקר שלי מצא מתאם כזה בענישת עריקים בבתי דין צבאיים). העניין הוא שאנחנו שומעים מהתקשורת בעיקר על תיקים ייחודיים ויוצאי דופן, שסביבם מתנהל כל הרעש.

המשמעות המעשית של ההצעה הזו לא תהיה יותר אחידות בענישה ממה שכבר יש. היא תהיה עונשים יותר חמורים. מי שחושב שזה טוב, יהיה מרוצה. אותי זה לא משמח.
? 327529
הדר אבירם • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 18:16
והנה כמה לינקים למכורים:

זה האתר הרשמי של הוועדה המקבילה לוועדת גולדברג בארה"ב. המחקרים שלהם כמובן טוענים שהפערים בענישה קטנו.

והנה ההנחיות לשופטים - לא המצאנו את הגלגל:

מחקרים בלתי תלויים טוענים שהפערים הבין-גזעיים, ופערים אחרים, לא קטנו כתוצאה מהבניית שיקול הדעת - בין היתר כי הפערים מלכתחילה לא נבעו מענישה אלא מגורמים שנכנסים לתמונה הרבה לפני הענישה:

כשיש אי שוויון - הוא מושג באמצעות אופציית החריגה מהכללים, וגם אז הוא מוביל להקלה עם נאשמים לבנים ומחונכים:

איך אפשר להשתמש במנגנונים כמו "מכת מדינה" כדי ליצור אפליה? הנה דוגמא - ההתייחסות האמריקאית השונה לקראק וקוקאין:

יצירת הקווים המנחים היתה חלק משינוי אקלים כללי בשיח הקרימינולוגי לכיוון של החמרת ענישה, כתוצאה מההתנגדות העולה לשיקום בשנות השבעים והשמונים על ידי הימין השמרני, ולאו דווקא כתוצאה מאיזו שאיפה ליצור שוויון:

http://www.abtassociates.com/reports/3871.pdf (במיוחד עמוד 21).

כמובן שההחמרה הזו משפיעה פחות על עבריינות צווארון לבן:
? 327577
האייל האלמוני • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 23:11
המשמעות המעשית של ההצעה הזו, שתביא כמובן להחמרת העונשים, תחמיר עוד יותר גם את מצב הנענשים. הצפיפות בבתי הסזוהר בארץ היא כבר היום כזו, ששביתת אסירים אלימה וקטסטרופלית למדי היא כמעט בלתי נמנעת.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327413
אילן שריף שבת, 3/9/2005, 22:41
האמריקניזציה של מערכת המשפט נמשכת. והפופוליזם ממשיך. לכאורה בתי המשפט אחראים לכך שיש לכאורה (אני עדיין לא ראיתי נתונים ברורים המראים על עליה מאסיבית פר נניח מאה אלף איש) עליה בעבריינות. מנסים לשריין את המערכות השיפוטיות- ובסופו של דבר מדובר על נסיון למנוע מהם לקבוע עונשים מקלים.
מפתיע אותי, כל פעם מחדש איך מקשרים בין רמת ענישה לבין רמת עבריינות. במקרה הטוב הקשר נכון רק בחלקו.
הייתי לוקח את ההצעה של ציפי לבני עוד צעד קדימה- למה צריך בכלל שופטים. תוכנות שיפוט עולות פחות. תקישו את העבירה, ותקבלו את העונש. רצוי כלא. זה באמת יעזור לנו. כולם יצאו נשכרים- האוצר ישמח כי יש פחות משכורות לעובדי מדינה יקרים ועומרי שרון ישמח כי אחד מחברי המרכז הוא אביו של ממציא התוכנה.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327430
האייל האלמוני • בתשובה לאילן שריף יום א', 4/9/2005, 2:26
צריך שופטים כדי לקבוע האם הנאשם אכן ביצע את העבירה.
ואם השופטים כבר שם (מהסיבה הנ''ל) וכבר משלמים להם...אז שגם יטרחו לקבוע את העונש, העצלנים.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327771
יוסי • בתשובה לאילן שריף יום ג', 6/9/2005, 2:46
מעניין שאתה מדבר על תוכנות שיפוט בלגלוג שכזה. בעיניי תוכנות שיפוט הן האידיאל, ואך מצער שבמציאות אנחנו תלויים בשופטים אנושיים שעלולים לטעות בפירוש העובדות, לשגות בשיקולים זרים, לתת ליצירהם דרור וכיו"ב. האם אתה מרגיש נוח עם הידיעה שגורלו של נאשם תלוי בזהות השופט שמונה לתיק לא פחות משהוא תלוי בחוק ובעובדות?
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327772
הדר אבירם • בתשובה ליוסי יום ג', 6/9/2005, 2:57
החוק לא תמיד צופה התנהגות אנושית. וגם את העובדות מגלים אנשים, יוסי.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327779
יוסי • בתשובה להדר אבירם יום ג', 6/9/2005, 4:30
תודה רבה, לא ידעתי זאת באמת.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 328058
האייל האלמוני • בתשובה להדר אבירם יום ד', 7/9/2005, 6:52
כן, אבל האם זה גורם לרעיון שאותו נאשם, באותו משפט, עם אותן ראיות עשוי להימצא אשם אצל שופט אחד וזכאי אצל שופט אחר או לחילופין ללכת לכלא אצל שופט אחד או לעבודות שירות אצל שופט אחר להיות פחות מטריד?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328086
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 7/9/2005, 10:58
3 שופטים במקום אחד. בתקופת המשנה והתלמוד סברו שיש צורך ב-‏3 שופטים להכריע בדיני ממון, בגניבות, באלימות ובאונס.
עונש מוות אין לנו, לשמחתי, כך שאין צורך בבית דין של 23.

השופטים שלנו באמת יותר מוצלחים שהם יכולים לעשות את העבודה לבד?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328090
ראובן • בתשובה לנועה ו יום ד', 7/9/2005, 11:08
אז לא היו קלדניות, לכן היו צריכים יותר שופטים. גם היו צריכים אז יותר איכרים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328121
נועה ו • בתשובה לראובן יום ד', 7/9/2005, 13:31
אין קשר לקלדניות.
היו מכריעים אז את הדין בו ביום, ואני בספק אם ההחלטה היתה נכתבת.

בענף המשפט, בניגוד לחקלאות, לא חלו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת שמאפשרים לשופט להפעיל שיקול דעת של 3 אנשים, או להיות בעל 3 דיעות.
אפילו אם הוא יהודי.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328129
ראובן • בתשובה לנועה ו יום ד', 7/9/2005, 13:54
מניין לך שאין קשר לקלדניות? הרי מישהו היה צריך לכתוב את התלמוד על בסיס כל פסקי הדין. מי לדעתך עשה את העבודה הפקידותית הזאת?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328145
נועה ו • בתשובה לראובן יום ד', 7/9/2005, 15:28
התלמוד לא נכתב על בסיס פסקי דין.
אנחנו לא מדברים על אותו דבר.

מה שמקביל לבית משפט של ימינו הם 3 אנשים בשער העיר שיושבים ודנים פעמיים בשבוע בכל מיני דברים שמביאים לפניהם.
לא בהכרח כותבים את פסק הדין בעניין שמעון שהחטיף לראובן אגרוף בפרצוף או בעניין עז שקפצה ושברה את הכדים.

מה שמקביל לתלמוד עצמו הוא דיוני הכנסת. להבדיל אלף אלפי הבדלות.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328148
נועה ו • בתשובה לנועה ו יום ד', 7/9/2005, 15:31
ושוב.
אם עניין מסויים מגיע בפני שופט, אופי השופט, מינו, רקעו, וטראומות הילדות שלו יכולות לבוא לידי ביטוי בהחלטה.
אם אותו עניין נידון בפני 3 שופטים, כל ההשפעות הנ"ל מתמזערות.
אנאכרוניזם 328182
ראובן • בתשובה לנועה ו יום ד', 7/9/2005, 17:16
פחדתי שזה משתגידי. ההבנה (המועטה) שלי של התלמוד (ןגם של דיוני הכנסת) זה שמדובר בזיקוק של ניסיון משפטי שהצטבר. כדי שהניסיון הזה יצטבר, מישהו היה חייב לאסוף אותו, אם בעל-פה ואם בכתב.

בכל אופן, מלכתחילה דברי נאמרו לא לגמרי ברצינות, מכיוון שהצחיקה אותי ההשוואה בין פעולת הזקנים בשער העיר, לבין פעולת השופט בן זמננו. אז נכון שלשני התפקידים קוראים ''שופטים'' ומדובר על אותו פרינציפ, אבל הפרטים שונים לגמרי. אני לא בטוח ששופטים בשער העיר היו יכולים להחליט תוך יום אחד בנושאים ששופטים בני ימינו מטפלים בהם.
אנאכרוניזם אחותך 328223
נועה ו • בתשובה לראובן יום ד', 7/9/2005, 20:44
חלק לא מבוטל מהנושאים ששופטים בימינו מטפלים בהם, הזקנים בשער טיפלו בהם גם אז. והחליטו ביום אחד.

וגם היום היה ניתן לרכז דיונים משפטיים על יום אחד או רצף של כמה ימים, ולמנוע עינוי דין מהצדדים הנידונים.
בלי משפחה, את שומעת! 329007
ראובן • בתשובה לנועה ו יום א', 11/9/2005, 10:21
למשל?
אנאכרוניזם 328758
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לראובן שבת, 10/9/2005, 7:44
אבל לפחות בעניין שיפוט משותף (אם לא בעניין קיצור משפט), די ברור שגם היום המערכת רואה בכך דבר רצוי ומשפר שיקול-דעת: בבית המשפט העליון זה הרי הסטנדרט, וזה לא בגלל שהשופטים העליונים מוכשרים פחות מעמיתיהם הזוטרים. מן הסתם השיפוט על-ידי יחיד הוא פשרה עם שיקולים כלכליים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328147
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ד', 7/9/2005, 15:29
קלדנים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328183
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 7/9/2005, 17:18
אם לא נותנים בננות לאפס אנשים אז כולם מקבלים בננה? או במילים אחרות, אם המוסד לא קיים, מה זה משנה אם עובדי המוסד הם גברים או נשים?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328191
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ד', 7/9/2005, 17:33
מה שמשנה - ביחס למוסד המסוים הזה - הוא אם הם קל-דנים או כבד-דנים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328255
אורי גוראל-גורביץ' • בתשובה לראובן יום ה', 8/9/2005, 1:00
במקרה זה כולם מקבלים אינסוף בננות.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328257
האייל האלמוני • בתשובה לאורי גוראל-גורביץ' יום ה', 8/9/2005, 1:08
...וחוטפים כאב בטן קולוסאלי.
צעד קטן ראשון 327784
האייל היפאני יום ג', 6/9/2005, 7:05
האם היוזמה הזו בכלל תיושם בשטח? ואם תיושם, האם הדבר יגרור תופעה של ערעורים על גבי ערעורים כאשר כל צד מפרש את התקנות באופן סותר?
ימים יגידו.
בכל מקרה, בהמשך לדברים שכתבתי במאמר 'חסרי תקנה' הרי שמדובר בהודאה חלקית ומינורית של המערכת המשפטית שאכן משהו רקוב בממלכת דנמרק.

משעשע ומעציב לראות כל מיני "שומרי זכויות הגנב" מזדעקים באופן פאבלובי לנוכח כל נסיון לתקן את המציאות המעוותת בה הפרקליטות עולזת כאשר התיק מועבר לטיפול השופטת כ' ומנגד הפושע משחרר אנחת רווחה כאשר השופט נ' מנהל את הדיון.

אם התיקון יביא לכך שאדם לא מקבל עונש נוסף 'בזכות' היותו בן מיעוטים או סתם אדם עני ללא יכולת לשכור את שירותיו של עורך דין מתוקשר הרי ששינוי זה חשוב לא פחות מהמקרה ההפוך בו עבריינים מסוכנים זוכים ליחס עדין מבית המשפט רק בגלל שמצבם הפיננסי שפיר או ש'נפלו' על שופט המתגורר בעליית הגג של מגדל השן.
צעד קטן ראשון 327817
האייל האלמוני • בתשובה להאייל היפאני יום ג', 6/9/2005, 11:11
איך שינוי כזה (עונשי מינימום) יכול להביא לכך "שאדם לא מקבל עונש נוסף 'בזכות' היותו בן מיעוטים או סתם אדם עני ללא יכולת לשכור את שירותיו של עורך דין מתוקשר"?
צעד קטן ראשון 328059
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 7/9/2005, 6:55
לא מדובר רק על עונשי מינימום.

מדובר על סטנדרטים לענישה, שעל פיהם השופט יצטרך לנמק כל חריגה מהעונש ה ''מומלץ'' (שהוא שונה מהעונש המקסימלי).
צעד קטן ראשון 328208
קהלת • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 7/9/2005, 19:09
גם היום שופטים מנמקים את ההחלטות שלהם, אני חייב לציין שבמקרים רבים זה לא תורם להאדרת השופט. על כל אחד אפשר למצא טיעוני זכות, או שהיתה לו ילדות קשה או שהוא בן טובים, או שהתעללו בו בילדותו או שהוריו לא הציבו לו גבולות (הכל כמובן בהקצנה) וכד'. נכון להיום לאור מערכת המשפט הישראלית, אין לשופט סיבה מיוחדת להעדיף את העשיר. במקרים רבים אוכלוסיות חלשות עומדות מול סעיפי עבירות אלימות בעוד אוכלוסיות עשירות מואשמות בעבירות צווארון לבן, כאן אני מסכים עם נטיית בית המשפט להקל באחרון ולהכביד בראשון. אני לא מכיר אף ראיה או מסמך התומכים בטענה שכסף קונה צדק בארץ.
מעבר לכך מערכת המשפט לוקה בחוסרים רבים שנובעים מהעדר פיקוח יעיל עליה, בנוסף לצורת מינוי מעורפלת (למה נשיאות בית המשפט העליון צריכה להיות פונקציה של פז"ם ?).
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות