 |
נשים רגע את האותיות בצד ונדבר על מהם החוקים הללו. עקרון התקדים המחייב מתייחס ל*הלכות* משפטיות. "מחירונים" של ענישה, כל אימת שהם בגבולות הקבוע בחוק (עונשי מינימום ומקסימום) אינם בבחינת חקיקה שיפוטית, אלא תופעה סוציולוגית. מובן שכשיש מחירון, נוח לשופטים ולצדדים (שעושים עסקאות טיעון מתוך היכרות עם המחירון) להיצמד אליו.
אני לא בטוחה ש"שקול הדעת השיפוטי בארץ שלפי המקובל הוא שק"ד חזק הוא חסר תקדים בהשוואה לשיטות אחרות", וודאי שלא בהשוואה לשיטה האמריקאית, שאליה אנחנו מנסים, ככל הנראה, להידמות בהצעה הזו. השיטה האמריקאית מעניקה כח רב בהרבה לחקיקה שיפוטית של ממש, כלומר, קביעת הלכות ולאו דווקא קביעת המחירון.
במקום לעסוק בהגבלת שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לקביעת הלכות עקרוניות במשפט ציבורי, עוסקים בהגבלתו במקום שבו לא תהיה ביקורת ולא יהיה רעש, כיוון שההגבלה תחמיר את מצבה של הקבוצה החלשה.
נו, ועכשיו אני באמת חייבת להפסיק לקשקש. הגיעה העת לארוז מזוודות. מחרתיים חוזרים לארץ הקודש. :)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש