![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
3 שופטים במקום אחד. בתקופת המשנה והתלמוד סברו שיש צורך ב-3 שופטים להכריע בדיני ממון, בגניבות, באלימות ובאונס. עונש מוות אין לנו, לשמחתי, כך שאין צורך בבית דין של 23. השופטים שלנו באמת יותר מוצלחים שהם יכולים לעשות את העבודה לבד? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז לא היו קלדניות, לכן היו צריכים יותר שופטים. גם היו צריכים אז יותר איכרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אין קשר לקלדניות. היו מכריעים אז את הדין בו ביום, ואני בספק אם ההחלטה היתה נכתבת. בענף המשפט, בניגוד לחקלאות, לא חלו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת שמאפשרים לשופט להפעיל שיקול דעת של 3 אנשים, או להיות בעל 3 דיעות. אפילו אם הוא יהודי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מניין לך שאין קשר לקלדניות? הרי מישהו היה צריך לכתוב את התלמוד על בסיס כל פסקי הדין. מי לדעתך עשה את העבודה הפקידותית הזאת? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התלמוד לא נכתב על בסיס פסקי דין. אנחנו לא מדברים על אותו דבר. מה שמקביל לבית משפט של ימינו הם 3 אנשים בשער העיר שיושבים ודנים פעמיים בשבוע בכל מיני דברים שמביאים לפניהם. לא בהכרח כותבים את פסק הדין בעניין שמעון שהחטיף לראובן אגרוף בפרצוף או בעניין עז שקפצה ושברה את הכדים. מה שמקביל לתלמוד עצמו הוא דיוני הכנסת. להבדיל אלף אלפי הבדלות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ושוב. אם עניין מסויים מגיע בפני שופט, אופי השופט, מינו, רקעו, וטראומות הילדות שלו יכולות לבוא לידי ביטוי בהחלטה. אם אותו עניין נידון בפני 3 שופטים, כל ההשפעות הנ"ל מתמזערות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פחדתי שזה משתגידי. ההבנה (המועטה) שלי של התלמוד (ןגם של דיוני הכנסת) זה שמדובר בזיקוק של ניסיון משפטי שהצטבר. כדי שהניסיון הזה יצטבר, מישהו היה חייב לאסוף אותו, אם בעל-פה ואם בכתב. בכל אופן, מלכתחילה דברי נאמרו לא לגמרי ברצינות, מכיוון שהצחיקה אותי ההשוואה בין פעולת הזקנים בשער העיר, לבין פעולת השופט בן זמננו. אז נכון שלשני התפקידים קוראים ''שופטים'' ומדובר על אותו פרינציפ, אבל הפרטים שונים לגמרי. אני לא בטוח ששופטים בשער העיר היו יכולים להחליט תוך יום אחד בנושאים ששופטים בני ימינו מטפלים בהם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חלק לא מבוטל מהנושאים ששופטים בימינו מטפלים בהם, הזקנים בשער טיפלו בהם גם אז. והחליטו ביום אחד. וגם היום היה ניתן לרכז דיונים משפטיים על יום אחד או רצף של כמה ימים, ולמנוע עינוי דין מהצדדים הנידונים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל לפחות בעניין שיפוט משותף (אם לא בעניין קיצור משפט), די ברור שגם היום המערכת רואה בכך דבר רצוי ומשפר שיקול-דעת: בבית המשפט העליון זה הרי הסטנדרט, וזה לא בגלל שהשופטים העליונים מוכשרים פחות מעמיתיהם הזוטרים. מן הסתם השיפוט על-ידי יחיד הוא פשרה עם שיקולים כלכליים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם לא נותנים בננות לאפס אנשים אז כולם מקבלים בננה? או במילים אחרות, אם המוסד לא קיים, מה זה משנה אם עובדי המוסד הם גברים או נשים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה שמשנה - ביחס למוסד המסוים הזה - הוא אם הם קל-דנים או כבד-דנים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במקרה זה כולם מקבלים אינסוף בננות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
...וחוטפים כאב בטן קולוסאלי. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |