 |
תוספת: מה שבמיוחד מטריד אותי - ובכך אני אולי מסכימה עם אילן, המגיב למטה - הוא החנופה לתקשורת ולשדולות למיניהן באמצעות המושג "מכת מדינה".
ראשית, אני מתקשה להבין מה ההבדל בין "מכת מדינה" ובין "הרתעת הציבור", כך שהחלפת המושגים זה בזה נראית לי מכבסת מילים חסרת משמעות.
שנית, אני חוששת מאוד מהדרכים שבהם המחוקקים, הפעילים מטעם והשופטים יחליטו "מכת מדינה" מהי. התקשורת תצטרף לחגיגה ופתאום כולנו נדע ש"לאחרונה יש תופעה" כזו או אחרת ונקבל את זה כנתון בלי לשאול שאלות. יש לי הרגשה - מבוססת על חקיקה בישראל ובארה"ב שהונעה על ידי פאניקה מוסרית כתוצאה ממקרים פרטיים - ששכיחות, יעילות הרתעה ותגובה ציבורית, ופילוח סוציו-דמוגרפי לא ישחקו כאן שום תפקיד.
הוראת החוק הזו תנציח את המצב לפיו אם לובי קולני מספיק יחליט להקים צעקה גדולה מספיק - בלי קשר למציאות, אם אפשר בכלל לדעת מהי המציאות במצבים כאלה - ייוצר שיח מבוהל ואלים סביב משהו שאנחנו לא ממש יודעים מהו, והוא יניב מדיניות בעייתית, יקרה ומיותרת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש