צבא ההגנה למדינת ישראל 2236
המון סיסמאות ותקוות פסולות נתלו בצבא. הגיעה העת – צריך להפריד בין "צבא העם" ל"צבא המדינה".

הצבא אינו קדוש בעיני סרבני השמאל. בכך אין כל חידוש, כי השמאל של היום רחוק משימוש במושגים של קדושה. אבל בימים אלה הצבא הפסיק להיות קדוש גם בעיני סרבני הימין. בכך יש חידוש חשוב, מפני שהימין נוטה לאנוס קדושה על דברים שהם נעדרים קדושה בעליל. הרב צבי יהודה קוק בשעתו ראה בצה"ל צבא קדוש. אבל למרבה הצער, זה לא נכון. צה"ל רחוק מהציווי "והיה מחנך קדוש". צה"ל אינו צבא קדוש. טוב שכך. טובה התעוררות כואבת זו של הימין. עדיפה האמת הכואבת והברורה, על פני ההכחשה וההונאה העצמית.

הקדושה והתפארת שניתן היה להחיל על הצבא, בהיותו המגן של בית ישראל, איבדה את הסיכוי עם אובדן הקונסנזוס על מטרותיו של הצבא. האתוס של "צבא העם" הולך ומתפורר, שלב אחר שלב, מאז ימי מלחמת ששת־הימים, במקביל לירידה בעוצמת האיום הקיומי על המדינה.

רעיון "צבא העם" מתאים לעם הנאבק על חירותו, המבקש לייסד את מוסדותיו וממלכתיותו. אך מרגע שקיומה של המדינה הוא עובדה, אין יותר מקום ל"צבא העם", בנוסח תקופת השופטים. הגיע הזמן להקים את צבא המדינה. צבא המדינה אינו העם עצמו אלא זרוע של הממשלה הנבחרת – וההבדל עצום.

לצבא העם דרושה אחדות דעות ומטרות, אתוס משותף. ההזדהות עם המשימות היא הכוח המניע אותו. מכיוון שמדובר בעם כולו, דרוש אתוס ברור לצבא העם. צבא המדינה לעומת זאת, אינו בנוי על אתוס לאומי אלא על נאמנות. האם כל חייל בצבא דויד המלך הסכים עם תכנית הכיבוש של ארם צובא וארם דמשק? יש להניח שהחיילים בצבא דוד לא שאלו את עצמם את השאלה הזו בכלל. תפקיד המלך להחליט על מטרותיו המדיניות. תפקיד החייל הוא הנאמנות למלך.

שאלת אופיו של הצבא אכן מחדדת את שאלת אופי הממלכתיות הישראלית. אך בעוד שיש הסבורים שישנו אתוס ישראלי שעליו צריך לחנך את החיילים, ההיפך הוא הנכון. צבא ממלכתי אינו בנוי על אתוס כלשהו אלא על נאמנות לכתר. ככל שמעמיקה המחלוקת בתוך ישראל בשאלות מדיניות, מתבררת יותר ויותר הטעות שבהמשך תפישתו של צה"ל כצבא העם. על צה"ל לחדול להיות, הצהרתית, מה שאינו יכול להיות ממילא.

אם השלטון חפץ לפנות אנשים מביתם ומאדמתם, התפקיד צריך להיות מוטל על המשטרה ולא על הצבא. אם לשם כך נדרש כוח שיטור חזק יותר וגדול יותר – משמע שהמדינה זקוקה למשטרה חזקה יותר. אין זה עניינו של הצבא, זהו עסק של שיטור וביטחון פנים. זהו פן נוסף של בלבול תפקידיו של הצבא. את הצבא הממלכתי יש לשמור למה שראוי לו – הגנה מפני אויב מבחוץ בלבד. לא חינוך בעיירות פיתוח ולא היאחזות בקרקע, לא שיטור פנים ולא חילוץ נפגעים אזרחיים. לא יהודים ולא גויים. לכל אחת מהמטרות הללו יש גופים מתאימים, ואם אין – יקומו נא.

הבסיס של האתוס הצבאי הוא אחד: הנאמנות לשלטון. על הצבא מופקד שר הביטחון, לא יושב ראש הכנסת. במדינת ישראל נעשה ערבוב בין הצבא כאמצעי לצבא כמטרה. המון סיסמאות ותקוות פסולות נתלו בצבא. לפי תקוות אלה, הצבא יהיה כור היתוך לעולים, הצבא יחנך, הצבא בונה את הנוער. כל התקוות הללו מקורן ברצון לייצר ישראלי חדש, בוטח בעצמו ואמיץ. צה"ל גויס לשם חינוך ילדנו, כפי שגויסה הסתדרות העובדים כדי ללמד אותנו מהו הפתק הנכון אותו יש להטיל לקלפי. השירות בצבא הסדיר הפך להיות ערך בפני עצמו, חלק מהישראליות הנכונה, ללא קשר לייעודו הנכון: צבא הגנה בלבד. בשימוש בצבא למטרות אלו, הנמשך גם היום, נעוץ הכשל.

הגיעה העת. הצבא הסדיר צריך להפוך לצבא המדינה, גם במחיר הקשיים הגדולים. צה"ל יהיה מחולק לשניים. צבא סדיר המורכב ממתנדבים מובחרים (בין כך ובין כך זה המצב היום ביחידות השדה) בשכר ראוי, וצבא מילואים בו משרתים כולם. צבא המילואים – צבא העם – צריך להיות גדול ככל האפשר, ולעסוק באימונים, ובמשימות של "צו שמונה" בלבד, דהיינו גיוס חירום. להפעלתו המבצעית יידרש אישור הכנסת.

צבא המתנדבים יישבע אמונים לממשלה. מבחן הנאמנות צריך להיות מוחלט. סירוב, אי ציות, או אפילו הבעת דעה פוליטית כלשהי – יגררו הדחה משורותיו. חלוקה זו תפתור את בעיית הסרבנות, יתרה מזאת: היא תאפשר את הוצאת הצבא מן הפוליטיקה.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אני רק שאלות תם 278338
אני יודע שאני עוד עלול להתחרט על דברי אלה בנושא שאינני מבין בו, אבל אשאל בכל זאת:

האם הצבא אינו אמור *להגן על העם* של המדינה, אשר אין לה קיום כמדינה משל עצמה בלעדי העם, עליו יש לה ריבונות?!
ומכאן שהצבא היה ונותר "צבא העם", המגן על ביטחון העם, ולא "צבא המדינה" כזרועה הארוכה של הממשלה הנבחרת תכופות לכמה שנים.

והאם באמת אין לצה"ל אתוס משותף? ומי איפוא קבע ש"צבא העם" פירושו *כל העם* ללא יוצאים מן הכלל? מה, לא מספיק רוב מיוחס?
אני רק שאלות תם 279595
ואתה צודק בהחלט בשאלת התם שלך. הכל מתחיל בבלוף הזה שישראל היא מדינה, ועוד יותר מכך שהיא דמוקרטיה.

מדינת ישראל על מאפיניה (ערכים, שפה, טריטוריה וכו') היא פשרה בין הזרמים השונים בעם ישראל (עולים, ותיקים חילונים, דתיים, חרדים, מתנחלים וכו').
במסגרת פשרה זו נאלצו בני עם ישראל להשלים עם העובדה שלא הצליחו לגרש מכאן את כל הערבים למרות שניסו שיטות שונות(גאולת קרקע, הפקעת נכסים, גירוש, רצח).

חלק מהערבים ששרדו את הקמת המדינה "זכו" להיות אזרחים "שווי זכויות" במדינת ישראל בתנאי שלא יתרבו יותר מדי כדי שישארו מיעוט ולא יאיימו על ערכיה של ישראל מהבחינה הלאומית. לכן סמליה וערכיה של ישראל זרים לכ-‏20% מאזרחיה. תחושת זרות מלווה אותם בכל מקום ובמיוחד ביחס לצבא שבמידה רבה מאד מסמל את הרחקתם מהשתתפות בעיצוב ערכיה.

מכאן שלרבים מאזרחי ישראל שאינם בני "עם ישראל" צבא ההגנה לישראל הוא בעיקר המכשול למימוש זהותם הלאומית, ובמילים אחרות צהל הוא צבא הכיבוש והנאקבה.

לדעתי מוטב שערביי ישראל יבינו שבישראל רק לעם היהודי יש זכות למימוש הלאומיות. שאר האזרחים זכאים לכל החובות והזכויות פרט למימוש לאומיותם. זהו מצבם של בני העם היהודי שחיים בארצות ניכר ונהנים מזכויות דתיות אבל לא לאומיות.

כמו שכתבת בסיום:

מי איפוא קבע ש"צבא העם" פירושו *כל העם* ללא יוצאים מן הכלל? מה, לא מספיק רוב מיוחס?
תוספת 279601
"לדעתי מוטב שערביי ישראל יבינו שבישראל רק לעם היהודי יש זכות למימוש הלאומיות. שאר האזרחים זכאים לכל החובות והזכויות פרט למימוש לאומיותם. זהו מצבם של בני העם היהודי שחיים בארצות ניכר ונהנים מזכויות דתיות אבל לא לאומיות." וצריך להוסיף: "ולהסיק את המסקנה המתבקשת שהיא לעבור לאחת ממדינות הלאום שלהם".
אני רק תשובות טל 279661
הנחה א: ישראל היא לא מדינה.
הנחה ב: ישראל היא לא דמוקרטיה.
מסקנה: צריך לעשות אותה עוד יותר לא דמוקרטיה.
כדי שהיא תאבד עד הסוף את הלגיטמציה שלה כמדינה.
אני רק שאלות תם 281377
הצבא אינו פועל על דעת עצמו אלא לפי החלטות הממשלה,
ישנם אזרחים שלא מסכימים ואף פועלים נגד הפעולות הצבאיות של ''צבא העם''.

הצבא אכן מגן על העם ועובדה שאנו חיים, ללא ''צבא העם'' במדינת ישראל לא יהיו יהודים.

לא ייתכן כי אזרחי ישראל יחליטו מה לעשות אלא בעקיפין, דרך הנציגים ''חברי הממשלה'',שנבחרו לקבוע החלטות מסוג זה.
צבא (למען) העם 278339
הכותרת לתגובה 255743, בה התייחסתי לאפשרות הפרטת הצבא, וכוללת גם הפניה להפיכתו של צה"ל לצבא "חצי העם" כבר כיום
נכון 278387
אבל הצבא אצלינו זה לא רק אתוס של נאמנות לשלטון.
אנחנו דבוקים יותר מדי זמן לטבור של הצבא, בגלל הילדות הקשה שעברנו, שזרעה בנו כל מיני התניות מיתיות לגבי הצבא.
עדיין אנחנו לא מסוגלים להקריץ ראש ממשלה אחד שלא היה בסיירת/רמטכ"ל/אלוף לפחות, אלא סתם נגיד רב סמל. שלא לדבר על מי שבכלל לא יצא לו להיות בצבא. וכנ"ל מנכ"ל ושאר תפקידים בכירים.
כדוגמה עכשווית אפשר לקחת את המשיחיות החדשה של עמי איילון.
אבל אולי בעהח"ית נגיע יום אחד לחברה אזרחית יותר. התהליך של התמקצעות הצבא יוביל באיזה צורה לדבר דומה ל"צבא המדינה" שהכותב תיאר פה. אבל פוליטיקאים ואחרים ימשיכו לדבר ברטוריקות ופראזות של "צבא העם" כי הם אינם יכולים בלי זה. כל מיני שאין זה עסקם ימשיכו לשאול "אם שירתת בצבא" ולפי זה יחליטו אם לתת לך תעודת זהות של ישראלי.
אבל אולי בכל זאת, משהו עוד ישתנה פה.
נכון 278422
א. אנחנו מאוד רחוקים מהחברה האזרחית הזו שאתה מדבר עליה. אנחנו עדיין ביחסי עוינות (בין אם בפועל או בכוח) עם כל שכנותינו. הצדקת קיומנו אינה מובנת מאליה, לא מחוץ ולא מפנים. עצם זהותנו אינו מובן מאליו (כל הסיפור עם מדינה יהודית או דמוקרטית).

ב. אני תוהה אם חברה אזרחית לחלוטין זה אפשרי, ואם זה טוב. יכול להיות שהמלחמה היא דבר אינטגרלי בנפשו של האדם, וכואבת ככל שתהיה, לא נוכל להיפטר ממנה. מדינות מצליחות לגרש את המיליטריזם מצלמן רק כאשר הן משעבדות אחרים (אירופה וארה"ב). והאוכלוסיות שלהן נהיות מאוד מנוונות בהרבה מובנים.

ג. האדרה של הלוחם ושל המלחמה קיימת בתרבותנו משחר היווצרה. תיאורים של מלחמה כדבר שבו אדם פוגש את עצמו באמת בפעם הראשונה וכד' הם דבר ידוע ונפוץ בכל מקום. אולי האדם חי *באמת* רק כשהמוות קרוב. אני לא חושב שאפשר לדחות בקלות טענות כאלה.
נכון 278435
א. עד מתי ישמשו "יחסי העוינות" תירוץ לדחיקת הטיפול בבעיות האזרחיות של מדינתינו?

ב.יכול להיות שגם אונס הוא חלק אינטגרלי בנפשם של הרבה אדמים, וכואב ככל שיהיה וכו'. ולחלק השני אני לא רוצה להתייחס כדי לשמור על לשון נאותה.

ג. תרבותנו משחר היווצרה כוללת כל מיני דברים. השאלה רק מה בוחרים להאדיר. גם הליכה לבדיקה רפואית היא דבר שבו אדם פוגש את עצמו באמת בפעם הראשונה, ועוד כמה דברים המקרבים או המזכירים את המוות חוץ ממלחמה, והמסקנה שאני הגעתי אליה היא שעדיפה האדרת החיים. יש כאלה שחושבים אחרת.
נכון 278598
בנימין נתניהו - סרן או רב סרן ?
שמעון פרס - השתמט משרות צבאי
יצחק שמיר - ? לח"י ומוסד נחשבים?
מנחם בגין - קצין זוטר ( סגן?) בצבא הפולני הגולה של אנדרס
גולדה מאיר
משה שרת - התנדב! ושרת כסגן בצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה , היה מתורגמן
דוד בן גוריון - קורפורל בגדודים העבריים (זה לא כמו רב"ט בצה"ל , זה יותר כמו מש"ק)

לעומת
יצחק רבין
אהוד ברק
אריאל שרון

אני מניח ש"הסטוריון" זו יציאה אירונית עם קריצה או משהו

הבעיה עם התזה שלך היא שאין לה אחיזה במציאות
יש אולי הרבה* אנשי צבא בכירים
שפנו לפוליטיקה אבל לא נראה שיש להם איזו יתרון על כל קבוצה אחרת

*אם אתה מגדיר הרבה כיותר מ 5
נכון 278601
קצת מוגזם להגיד "השתמט משירות צבאי", לא?

תן לי לנחש איפה אתה נמצא על המפה הפוליטית...
נכון 278638
הוא לא השתמט, לא גייסו אותו בגלל אמא שלו...
נכון 278694
בנימין נתניהו היה בסיירת מטכ"ל, וכדי להיבחר היה אהוד ברק צריך להוכיח שהוא הרג יותר ערבים ממנו ב"סבנה".
שמעון פרס, כאמור, קיבל פטור בגלל אמא שלו. וברצינות, הוא והיתר שציינת, הם קצת מלפני דור המדינה ובאו בכח אינרציה שהיתה קיימת לפני הקמתה, לפני שדור המדינה בגר. ההכרזה שלי היתה קצת קיצונית ובכוונה, אבל העובדה שהאחרונים ברשימה, שהעבר הצבאי כן העלה אותם, הם גם האחרונים כרונולוגית, כלומר ב13 השנים האחרונות (ואני כן כולל בהם את בנימין נתניהו למרות שלא הגיע לדרגת גנרל) אומרת שכך לפחות המגמות בדורות הנוכחיים.
נכון 278831
נראה אם הבנתי
אתה חושב שבשנים האחרונות , בניגוד לימי קדם, ציבור הבוחרים הישראלי מעדיף באופן ברור אנשי צבא במיל
וכהוכחה אתה כורך ביחד את רבין ושרון שהיו פוליטיקאים במשך עשרות שנים, את נתניהו ששירת שרות צבאי די רגיל ביחס לקב''א שלו ואת ברק שהלך בזימון ישיר מהרמטכ''לות לראשות הממשלה וגם היה היחיד מהם שהשתמש בעבר הצבאי שלו באופן מסיבי במערכת הבחירות
זה עדיין רק אחד מארבעה

ובאותה הזדמנות אתה זורק לקלחת גם את איילון , בן אדם שמצפון לירקון ומדרום לכיכר המדינה בכלל אינו מוכר וגם כשמכירים אותו בדר''כ מבלבלים אותו עם וילנאי
נכון 278848
בימי קדם, היו פחות אנשי צבא במיל שהגיעו להנהגת המדינה, אם מפני שעוד היו צעירים מדי, אם מפני שאת המדינה עדיין הנהיגו אנשים מדור קודם, שבזמנם עוד לא היה צבא.
התהליך של האלהת אנשי צבא התחיל מתישהוא בשנות ה60, והתבטא בפוטש נגד רוה"מ אשכול שערב מלחמת ששת הימים הוכרח למנות את משה דיין לשר הבטחון.
מבחינת הציבור, אמונת היתר לאנשי צבא בוודאי לא התחילה בשנים האחרונות, אבל מאז שגילם של הפוליטיקאים הולך וחופף את דור המדינה, נוצרה גם איזו תפיסה או אמונה כזאת שהתוצאה שלה היא משיחים לרגע כמו ברק, ליפקין שחק, מרדכי, ואולי גם וילנאי, הסוברים שדי בעצם דרגתם הצבאית כדי להפוך מתאימים לפוליטיקה, והצליחו לשכנע בכך איזה ציבור או שכבר מצאו אותו משוכנע בזה.

ובהחלט, חוטא בכך גם השמאל, אם אלה האנשים שמבחינתך הם "מדרום לירקון ומצפון לכיכר המדינה" (ומה עם רמת אביב ג'? ושיינקין? אותם שכחת?)
נכון 279052
מתוך ארבעת הגנרלים שמנית רק אחד! זכה לאמון הציבור
ומה פרוש "חוטא בכך <גם> השמאל" ? מתוך הארבעה רק אחד (שוב) יכול להחשב כלא מה"שמאל", וגם זה רק בתנאי שעוצמים עין בלתי מכוונת וסותמים את האף
נכון 279055
עצם העובדה שהשם שלהם עולה, ולא השם של ארבעה הסטוריוני מצעד מחץ, זה אומר דרשני.
ותקן: לפעמים נראה לי שחוטא בכך בעיקר השמאל.
נכון 286891
והבה נעצום את העיניים, ונדמיין בראשות הממשלה בעשורים הקרובים אחד שלא קוראים לו נתניהו, ברק, או מופז, או חלוץ או איילון למיצער.
402660
(היופי באייל הוא שלא צריך לדמיין במשך זמן ארוך במיוחד)
נכון 402665
טוב, עלולים לקרוא לו פרץ או אולמרט.
א. 278659
אולי כל עוד יימשכו יחסי העוינות.
אם עוצמים עיניים חזק חזק, המציאות לא נעלמת, אתה יודע.
א. 278695
אני יותר ממסכים עם שורתך השניה.
אם עוצמים את העיניים, המציאות החברתית אזרחית על כלל בעיותיה, לא נעלמת.
גם עם עצימת העיניים חשובה, במסגרת המצב הבטחוני.
נכון 278806
1. בוא לא נשתמש ביחסי העוינות כתירוץ לשום דבר. בוא נתייחס אליהם בתור מה שהם, כלומר לא נראה בהם את היסוד המגדיר של זהותנו, אבל גם לא נתכחש לעובדה שהם קיימים.

2. אני לא חושב שאונס הוא חלק אינטגרלי בנפשם, לא של הרבה אדמים ולא של האדם באופן כללי. אני לא מבין למה מתייחס החלק השני בתגובתך. אם ההיתקלות בדעות שונות משלך גורמת לך לאבד את עשתונותיך אז אני מציע שנפסיק. אם לא, אני מאמין ששנינו נרוויח מדיון.

3. אני לא רואה איך האדרת החיים והאדרת הגבורה והמלחמה סותרים זה את זה. אם כבר אז הם נראים לי קשורים מהותית, שני צדדים של אותה הקובייה.

המלחמה היא כואבת, אין ספק, מהדברים הנוראים והכואבים יותר. אבל אם מלחמות הן אמנם משהו שאיתנו לנצח (אולי כן ואולי לא) אז כדאי למצוא את הדרך הנכונה להתייחס אליהן.
נכון 278851
1. בעיני רבים, הם כן יסוד מגדיר של זהותנו.

2. טענת שם שמדינות נעשו שלוות רק אחרי שהן כבשו מדינות אחרות. זה נראה לי שטות. זה הכל.

3. כשהאחד בא על חשבון השני זה סותר. מלחמה היא דבר לא נעים, וצריך לעשות אותה, אבל לא לשכוח גם את הדברים שלמענם אתה נלחם.
278478
אני (כמובן) מסכים עם התנגדותו של הכותב ל"צבא העם", ואני חושב שהפיכתו לצבא מקצועי תהיה צעד חיובי מאוד. אבל הטיעון לכך מבחינתי הוא שונה לחלוטין. השאלה החשובה בעיני היא באיזו זכות המדינה כופה על אדם לשרת בצבא. גם כשהמדינה ממלאת את תפקידה כשליחת-אזרחיה, וגם כשעל פי הכרת מרבית האזרחים יש צורך לעשות שימוש בצבא על מנת להגן עליהם, עדיין לא ברורה לי ההצדקה לגיוס כפוי. הרי במקרים מובהקים של "הגנה על הבית" סביר שיימצאו מספיק אזרחים שישמחו לתת את חלקם; ואם לא יימצאו - אפשר לראות בכך עדות לכך שהמשימה שהוטלה על הצבא היא לא לגמרי נחוצה בעיני האזרחים. אז מאין מגיעה ההצדקה לכפייה?
אתה כמובן טועה. 278633
לדבריך: "הרי במקרים מובהקים של "הגנה על הבית" סביר שיימצאו מספיק אזרחים שישמחו לתת את חלקם"
אני אומר שאותם אזרחים שישמחו לתת את חלקם במקרים מובהקים של "הגנה על הבית", יאלצו כמדומני: לנהוג בטנקים, להפעיל מחשבי ירי, לכבוש יעדים מבוצרים, לתקן מטוסים (וכמובן גם להטיס אותם), לאסוף מודיעין ועוד כהנה זוטות.
מלחמות, עד כמה שנסיוניינו הדל מלמד אותנו, יכולות לפרוץ במפתיע ולעומת זו לימוד כל אותם כישורים שהוזכרו לעיל לוקח זמן.
אתה עוד מוסיף ואומר: "ואם לא יימצאו - אפשר לראות בכך עדות לכך שהמשימה שהוטלה על הצבא היא לא לגמרי נחוצה בעיני האזרחים. אז מאין מגיעה ההצדקה לכפייה?".
הדבר היחיד שאני יכול לומר על כך הוא: שעד כמה שאני לא סומך על שיקול דעתם של הפוליטיקאים, אני עוד פחות מכך סומך על שיקול דעתם של האזרחים שבחרו באותם פוליטיקאים.
לבסוף אתייחס לענין הכפייה: הגיוס לצבא הוא מתוקף חוק, בכל חוק יש אלמנט של כפייה אולם חוקים שחוקקו במדינה דמוקרטית ע"י כנסת שאנחנו האזרחים בחרנו, מחייבים אותנו, זהו היסוד הכי איתן של הקיום האזרחי היום יומי שלנו. בלעדיו אפשר כבר להגיד לאחרון שיצא שיכבה את האור ושיסגור את הדלת מאחוריו.
לאחר שאמרתי כל זאת, אוסיף ואומר כי אני מסכים עם רוב הדעות המובאות במאמר.
אתה כמובן טועה. 278788
לעניין הכשרת הלוחמים: אני מסכים שמהטיעון שלי לא נשלל הצורך לחייב אזרחים בהכשרה צבאית כפויה. הטיעון שלי רק שולל את הצורך לכפות על האזרחים להשתתף בפעילות מבצעית.
למעשה 278696
גם אם לא יימצאו די אנשים הנכונים להילחם, אין בכך כלום. באיזו זכות אנשים כופים על זולתם להילחם בעבורם?
אתה לא נלחם עבור אנשים אחרים 278709
אתה נלחם עבור המדינה בה אתה חי, עבור המשפחה שלך שחיה במדינה זו, עבור החברים שלך שחיים במדינה זו וכיו''ב.
אתה לא נלחם עבור אנשים אחרים 278726
אתה אומר, לצערי, דבר מיותר. אם אדם מרגיש כפי שאתה מתאר, מובן מאליו הרי שיתגייס. הבעיה שהעלה קודמך בפתיל היא כאשר אדם לא מרגיש כך.
פטריוטיות זו לא מילה גסה. 278756
אם אדם לא מרגיש כך למה הוא חי כאן?
אדם שלא רוצה לתרום את חובותיו למדינה (צבא, מיסים וכד'), אין לו זכות לדרוש ממנה את זכויותיו.
פטריוטיות זו לא מילה גסה. 278780
איני יודע אם אתה מתמם או באמת לא מבין. על כל פנים, העניין הוא כאשר יש מחלוקת - האם (למשל) מלחמה מסוימת היא מלחמה על הבית והמשפחה (בחזקת "מלחמת אין ברירה") או שמא היא ערכית-אידאולוגית\קולוניאליסטית ובהחלט לא הכרחית. במקרה וישנה מחלוקת כזו, בהחלט יתכן מצב בו אדם שש לקרב בעוד שכנו מסרב לעמוד לצדו.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278717
צה"ל צריך (כבר זמן מה) לעבור למודל של צבא מקצועי אך לא מהסיבה שעליה נכתב המאמר.

במדינה דמוקרטית הממשלה מיצגת את העם. ולכן הצכא כחלק מהזרוע המבצעת כפוף לממשלה גם אם הוא צבא העם וגם אם הוא צבא מקצועי. לא רצוי לערוך הצבעות דמוקרטיות לגבי התוכניות הטקטיות (כמו הבורים). ולא לקיים משאלי עם על הזמן הנכון לצאת לרגילה.

הסיבה לעבור למבנה של צבא מקצועי היא שינוי פני שדה הקרב.
מודל גיוס החובה וצבא ההמונים נולד במהפיכה הצרפתית (לפני כן היו צבאות שכירים קטנים שהיו נאמנים למי ששילם את שכרם). המודל עבד יפה בתקופה שבה הכריע מספר הכידונים וכשל במלחמת העולם הראשונה עם העליה בחשיבותה של עוצמת האש. התגובה לכך היתה ההתמכנות. ובמלחמת העולם השניה הצליח הצבא הגרמני בעל גרעין ממוכן קטן לנצח צבאות המונים עתירי כוח אש עד שצבאות בעלות הברית הקימו כוחות ממוכנים שיכלו להתמודד עמו.
צה"ל שהחל במלחמת העצמאות כצבא המונים (במימדים ישראלים) ועבר מהפיכת מיכון לאחר מבצע קדש. וכיום הוא צבא המונים ממוכן כמו הצבא הסוביטי בשעתו.
אבל בשנים האחרונות מתרחש שינוי בצורת הלחימה. מה שהאמריקאים קוראים "מהפיכה בעינינים צבאים".
כניסה מסיבית של חימוש מונחה מדויק, עלית חשיבות המידע, הפצתו בזמן אמת ומלחמת המידע מצריכים חילים מומחים שזמן הכשרתם ארוך ואימוניהם יקרים.
עלית חשיבותה של עוצמת האש, במיוחד האוירית מקטינה את הצורך בכוחות קרקעים גדולים. ואלו שכן רלבנטים לשדה הקרב צרכים להיות מאומנים ומצוידים היטב ובקיצור מומחים.
בתרגום למציאות הישראלית שבה הסבירות למלחמה קונבנציונלית כוללת הולכת וקטנה צבא היבשה שאמור להתמודד במלחמה כזו יראה כמו חיל האויר. כוח קטן המורכב ממומחים בשרות קבע ארוך.
שני האיומים הנוספים מולם ניצבת ישראל:
מלחמת טילים בטוח ארוך
מלחמה בעוצמה נמוכה כמו זו המתנהלת עכשו
במלחמה לטוח ארוך ממלא אין שימוש לצבא היבשה. ולהתמודדות מול הפלסטינאים ממלא עדיפים כוחות מג"ב (אני חושב שראש העיר של נתניה אמר פעם שהוא מעדיף שני ג'פים של מג"ב על גדוד מילואים) ויחידות מיוחדות קטנות שחלקן כבר כיום מתבססות אל שרות קבע.

צבא המילואים הישראלי הולך ומאבד את יכולתו להשתתף במלחמה קונבנציונלית מלאה. הסיבות לכך הן:
1) חוסר באימונים באופן כללי.
2)התישנות הציוד ומחסור בציוד מתקדם ביחידות המלואים

הצבא הסדיר מצויד היטב ומתאמן (כשהוא לא עסוק בלחימה בפלסטינאים) אבל ליחידות המלואים יש ציוד מיושן בחלקו ולא קיים בחלקו (אפילו ציוד למלחמה בעוצמה נמוכה כמו שכפודים ואמצעי ראית לילה) משום שלציד צבא גדול בנשק מודרני ויקר הוא מעל לכוחה של ישראל.
בנוסף לכך אין כסף לאימונים שהם ההופכים חבורת אזרחים שבקושי זוכרים משהוא מהסדיר ליחידה לוחמת. ואיכותן בהתאם (לא משהוא שחודש אימון מרוכז לא יתקן כי איכות כוח האדם היא טובה אבל כאמור אין כסף).

המסקנה היא שצה"ל כיום גדול על ישראל וחלקים ממנו הולכים ומתישנים. המאמץ לשמור על הקים פוגע בהתעצמות ובחידוש פני הצבא. לכן אין מנוס מצבא קטן יותר אך מאומן ומצויד היטב.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278723
ניתוח מעניין, וכבר נשמע כמוהו הרבה בעשור או שניים האחרונים, אבל מתברר, לפחות על פי האקטואליה, שהחמ"מ וכל האמצעים המתוחכמים אכן חשובים אבל רק בשלב *הלחימה*. מההסתכלות שלי ( כההדיוט) על מה שקורה בשטחים ובעיראק, התקופה של הלחימה האינטנסיבית ( נניח חומת ברזל או דזרט סטורם) היא מאוד קצרה, כנראה באמת הודות לתיחכום הצבאי, אבל רוב ההתשה קורית לאחר מכן בשלב ה"כיבוש". כלומר, הצבא מתחלק לשניים- אותו חלק קטן ומתוחכם שמשתמש בCCC הי- טקי שאולי ראוי לבנות אותו מיחידות קבע, וחלק גדול של בשר תותחים קלאסי - חיילים שיבצעו תפקידי שיטור, פיטרול ובאופן כללי ישמרו על הסדר. אני לא רואה בפועל איך אנו יכולים לשרוד ב"עימותים של עצימות נמוכה" ללא צבא המונים.

יש לי נימוק אחר לטובת מערך המילואים, שאמרתי יותר מפעם אחת- יש תוספת ליציבות הדמוקרטיה במדינה בה הצבא אינו מהווה מובלעת מבודדת.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278746
אם אתה רוצה ''בשר תותחים'' לתפקידי שיטור עדיף להנהיג גיוס חובה למשטרה.
ישנן הצעות לכול מני מודלים של צבא מקצועי פלוס גיוס חובה לתקופה קצרה (שנה) שבה לאחר טירונות קצרה יעסקו רק בתפקידי בט''ש. בלי הכשרה ללחימה בקנה מידה מלא.
לדעתי גם זו טעות ואת תפקידי השיטור יש לתת ליחידות מקצועיות בשטח זה. יחידות שיתמחו בכך, ויכירו את השטח בו יפעלו באופן קבוע. גדוד מילואים שבא לחודש בשנה לא מכיר את הגיזרה לא מכיר טקטיקה של לחימה בעוצמה נמוכה (את האימונים שכבר יש מקדישים ללחימה קונבנציונלית) ומצויד באופן חסר (יצא לי לדבר אם מג''ד סדיר שסיפר לי שכשיצא מקו בשטחים לקח איתו את כול הציוד האורגני של היחידה שלו וגדוד המילואים שהחליף אותו בא בלי כלום. ראה את הציוד של הסדירים והתחיל לבכות)
לכן יהיה פחות יעיל וניתן יהיה להחליף אותו ביחידת קבע קטנה של מג''ב בצרוף אמצעים טכנולוגים מתקדמים.

בקשר לדמוקרטיה, שמעתי פעם את יוסי פלד אומר שבישראל לא תהיה הפיכה צבאית כי אין מספיק חניה לטנקים מסביב בניני הטלויזיה.
אם גנרלים משתחררים ומיד הופכים לפולטיקאים ומועמדים לראשות הממשלה הצבא אינו מובלעת מבודדת ואין להם סיבה ליזום הפיכה כשבמילא השלטון יגיע לידיהם.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278749
כן, אבל אם הצבא יפסיק להיות (או ליתר דיוק, יפסיק להתיימר להיות) ''צבא העם'', גנרלים משתחררים לא יהפכו מיד לפולטיקאים ומועמדים לראשות הממשלה.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278765
מסלול קידום צבאי הוא כלי המנפה את המוכשרים מהערב רב (בתאוריה) ולכן הגנרלים כקבוצה נחשבים לאנשים בעלי יכולות הנהגה. ובמדינתנו דלת ההנהגה האזרחית פונים אלהם לעת מחסור. לא נראה לי שזה ישתנה עקב מעבר לצבא מקצועי.
(שם לב שכולם לוחמים, מפקדי אוגדות ופיקודים ולא גנרלים של אפסנאות או שלישות)
דיפוזיה של אינפורמציה בצבא עם אנסמבל גרנד קנוני 278753
זה כבר עניין טרמינולוגי אם אתה רוצה לקרוא למסות "מג"ב" או "חי"ר". בכל מקרה מדובר על גיוס רחב היקף. האם הגיוס הוא לשנה, לשלוש שנים או לחודש? לפי הלוגיסטיקה הקיימת אני לא חושב שאפשר להסתדר עם פחות משנתיים, אבל כאמור, אני לא מבין גדול.

בעניין הדמוקרטיה, לא הבהרתי את עצמי. לא התכוונתי שהמילואימניקים ימנעו הפיכה צבאית, אלא שריבוי תחלופה בקרב החיילים, והחיכוך שלהם עם האזרחים ( דרך חיילי מילואים) מזריקים מימד של "אזרחות" לחשיבה הצבאית. לא פעם אנו קוראים על ההבדל בין סדירים ומילואימניקים במחסומים למשל. והידיעה של המפקדים שהחיילים הללו ישובו להיות אזרחים תוך חודש גם יד בה מימד מרסן. יש גם את עניין השקיפות. כל מיני מעשי זוועה נחשפים יותר מהר ( לפחות כך אני רוצה לקוות) במערכת שמחליפה חיילים עם הסביבה מאשר במערכת סגורה.
דיפוזיה של אינפורמציה בצבא עם אנסמבל גרנד קנוני 278771
דיפוזית מידע קימת גם מהצבא הסדיר דרך ההורים לכרמלה מנשה.
אבל אם מאגר החום פלוס חלקיקים אינו אנסופי התאוריה של צבר גרנד קנוני קורסת כי אי אפשר לבצע פיתוח לפוטנציאל כימי בלבד ויש להתחשב בהשפעת מעבר חילים, לא רק על המערכת אלא גם על המאגר (החברה האזרחית).

בכול מקרה לא הבנתה את הנקודה. את המסה אמור להחליף כוח קטן מקצועי ומצויד בטכנולוגיה מתקדמת גם במשימות הבט''ש.
זה יהי זול מזימון המוני מלואמניקים ויעלה את הרמה המבצעית.
דיפוזיה של אינפורמציה בצבא עם אנסמבל גרנד קנוני 278778
רציתי באמת לכתוב כרמלה מנשה אבל לא רציתי למחזר את עצמי תגובה 172372. בצבא קבע יהיו פחות ילדים שהוריהם ילשינו.

אולי לא הבנתי את הנקודה, אבל אני לא רואה שאמריקאים בעירק והישראלים בג'נין מסתפקים במזל"טים וטילי שיוט. מישהו צריך לשבת במחסומים ומישהו צריך לחפות על הדי-ניין.

אולי גם יש נקודה אחרת: זה שהצבא יהיה יותר יקר ב*כסף* לא אומר שזה לא *ישתלם*. אני רוצה להזכיר (שוב ממחזר) שדמוקרטיה עולה כסף.
דיפוזיה של אינפורמציה בצבא עם אנסמבל גרנד קנוני 278797
לא הצעתי ללכת לקיצוניות של מאזן אש תמרון לבטל את צבא היבשה ולהשאר רק אם הטילים הגרעינים.
ברור שהצבא המקצועי יכלול יחידות חי"ר ובנוסף לכך יהיו הכוחות המקצועים לבט"ש. כיום רוב הפעילות בשטחים מבוצעת ע"י הכוחות הסדירים אז במקום ארבע חטיבות חי"ר סדירות יהיו ארבע חטיבות חי"ר מקצועיות ובמקום שבו מתחלפים 12 גדודי מילואים בשנה תהיה פלוגת מג"ב אחת.
בנוסף לכך יהיו כוחות מילואים כפי שקימים בצבא האמריקאי והבריטי המקצועים. כוחות שיקבלו תגמול חומרי על השרות במילואים במו שהמשמר הלאומי מממן לימודים לסטודנטים המתנדבים לשרת. כוחות שיתאמנו בלבד ולא יעסקו בבט"ש עד למצב חרום כמו חומת מגן שאז יוכלו להחליף כוחות מקצועים שירוכזו למתקפה.
נ.ב. 278802
נ.ב:
גם בצבא האמריקאי ובכול צבא מקצועי אחר יש כוחות חי"ר. לא הכול חיל אויר ומודיעין.
מהו הערך הדמוקרטי שבצבא מילואים שבו אתה רוצה להשקיע.
בתקופה בה מקצצים בתקציב ומחפשים יעילות הנחלת ערכי הדמוקרטיה אינה מתפקידו של הצבא. כמו שמורות חילות וגלי צה"ל אינם מתפקידו של הצבא.
הצבא בישראל ממלא מעורב כמעט בכול תחום כך שאין חשש שהוא יסתגר לו בבועה.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278903
המאמר מתייחס לנזקים הנגרמים ל*חינוך ולתרבות* הישראליים בהיות הצבא צבא העם.

הוא הביא אותי למחשבה:

האם אני רוצה שהצבא הוא יחנך את הילדים שלי?

אולי אין לי בעצם מספיק מה למכור להם?
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 278929
החינוך לא מתחיל בצבא. יש לך 18 שנים לחנך את ילדיך. הצבא רק מנסה להשלים חוסרים בגיל שבו זה כבר מאוחר מדי. ובכול מקרה זה לא תפקידו וזו סיבה נוספת לעבור לצבא מקצועי.
ההרגשה שלך היא סוביקטיוית ומובילה לחזרה בתשובה או נסעיה להודו. זו בעיה נפוצה בתרבות המערבית כיום אבל צרת רבים היא נחמת טיפשים. אני לא חושב שאת צודקת.
הסיבה הנכונה לצבא מקצועי 279079
צרת רבים היא חצי נחמת טיפשים.
אליה וקוץ בה 279367
מאמר חשוב ונכון, רק חבל שהכנסת שלא לצורך התקפה על הימין. ה''בטחוניזם'' הוא דווקא מסימני ההיכר של השמאל הציוני, לא של הימין.
אליה וקוץ בה 279402
למה אתה חושב ככה?
אליה וקוץ בה 279431
מבחינת שינוי לדוגמא, המדינה לא צריכה להיות מדינת היהודים, אלא מדינת "עושי צבא"
"גירוש הורי חיילים שאינם יהודים
רקע: עולים שאינם יהודים גורשו. זה קרה גם אם ילדיהם שירתו בצה"ל.
ההשג: משרד הפנים בראשות פורז לא יגרש יותר הורי חיילים, בלי קשר ליהדותם." (מתוך http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%D7%9E%D7...)
אליה וקוץ בה 279441
שינוי היא מפלגת מרכז מיליטריסטית, שיו"ר ועדת החינוך מטעמה, מלי פולישוק, קראה לפני יומיים להחרים אמנים שלא שירתו בצה"ל http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3040091,00.h...
אינני יודע למה אתה מדביק מפלגה כזאת לשמאל, מלבד הפתרון הזהה לשאלה "איך לא לראות ערבים" אין במפלגה הזאת שום שמאל.
בלי קשר לזה שאתה די צודק, שגם מה שקרוי במקומותינו שמאל, מאוהב יותר מדי בבטחוניזם לסוגיו.
אליה וקוץ בה 279442
זה הרי כינוי ידוע בעבר לאשי השמאל-''הגנרלים''.
אליה וקוץ בה 279487
לא סתם אמנים שלא שירתו בצה''ל, אלא ''אמנים'' שהשתמטו מצה''ל כי הם חושבים שהם מורמים מעם.
אליה וקוץ בה 279506
האמירה של פולישוק לא מבהירה זאת, תודה על פירוש הקננגיס''ר שהאיר את עיני.
אליה וקוץ בה 279501
מלבד זנדברג, אין ב''שינוי'' שום דבר שאינו שמאל (במובן הישראלי). למעשה, זו המפלגה היחידה שנשארה בשמאל הציוני.
אליה וקוץ בה 279508
חה. אם שינוי שמאלנית, אז אפשר לקרוא גם לשרון שמאל.
אליה וקוץ בה 279520
בהחלט
שרון חוזר למקורותיו המפא''יניקים
אליה וקוץ בה 279529
אהה.
וכאשר אלילם של כתבי הכלכלה בעיתון לאנשים חושבים, אם יזכה ויגיע לכך חו"ח, ימשיך את מדיניותו ההתנתקותית של שרון (כי כך הדוד מאמריקה רוצה), לאיזה מקורות הוא יחזור בכך?
אליה וקוץ בה 279603
לפעמים גם יין מוליד חומץ
אליה וקוץ בה 279600
אני בטוח שאם יקראו לשינוי היא תבוא
אליה וקוץ בה 286890
גם גנדי בא, כשהיה צריך.
צבא העם? כבר לא 279673
"בשיח הציבורי האמריקאי נשמעה בשנות ה-‏70 האמירה כי במלחמת וייטנאם נהרגים החיילים העניים. אמירה זו התייחסה לשינוי בהרכב הצבא, שאפרו-אמריקאים תפסו בו בהדרגה את מקומם של צעירי האליטות. נראה כי צה"ל נמצא בעיצומו של תהליך דומה. המיפוי החברתי של הרוגי הצבא מאז אינתיפאדת אל-אקצה מספק אינדיקציה ברורה למגמה זו.
[...]
השינוי בהרכב מסביר גם מדוע גילו כוחות השדה התלהבות יתר, רבה מבעבר, למשימות כוחניות שבאמצעותן הקבוצות החדשות מוכיחות את עצמן כראויות לזכות במעמד בתוך הצבא ומחוצה לו. שינוי ההרכב החברתי צימצם את האפשרות הפוטנציאלית שחיילים רגישים יעוררו, כפי שאירע בעבר, את דעת הקהל באמצעות הרשתות החברתיות החוץ צבאיות שלהם. בל נשכח, תנועת "שוברים שתיקה" של חיילי חובה משוחררים, שחשפה התנהגות מתבהמת כלפי תושבי השטחים, הופיעה רק לאחר ארבע שנות אינתיפאדה."
כמה בעיות אצל לוי: 280173
1. אפרו אמריקאים *לא* נהרגו בוויאטנאם יותר משיעורם באוכלוסיה.
2. וזה יותר משמעותי: הוא לא נותן שום מקום לנסיבות חיצוניות. כלומר, התגובה של החברה הישראלית \ הצבא לכל משהו, נובעת אצלו *רק* משיקולי מוביליות חברתית (זה גם ככה ב'צבא אחר לישראל' שלו). לטעמי, ההבדל בין 'ארבע אמהות' למצב כיום נובע הרבה מאוד מזה שישראלים רבים עדיין חושבים שהמלחמה מול הפלשתינאים היא איום קיומי מסוג זה ואחר, ואילו - עוד לפני קום ארבע אמהות - האמונה הזו התחילה להתפוגג ביחס ללבנון. יכול להיות שתקום תנועה כזו ביחס לרצועת עזה (שתכנית ההתנתקות מבטיחה להוציא אותנו רק מחלקה, ולהשאיר את ציר פילדלפי בתור פוטנציאל עימות נרחב עם הפלשתינים), אבל עוד לא היה מספיק זמן לתנועה כזו להתבשל.
וגם ההתנדבות העצומה - כולל של אלה שלוי סובר שנטשו את הצבא - ב'חומת מגן' העידה על כמה דברים שאינם קשורים למוביליות חברתית דווקא.
3. מפקדי חלק ניכר מהמבצעים הכוחניים-אליבא-דלוי הם לא מזרחים מהפריפריה ולא חילונים מההתנחלויות, אלא דווקא אנשים כישראל זיו, אביב כוכבי, ואחרים - שאין לי שמץ של מושג מה דעותיהם הפוליטיות וגם לא מעניין אותי, אבל הם לא בדיוק קבוצה חדשה מבחינה חברתית ועדתית.
כמה בעיות אצל לוי: 280197
לפי http://www.skytroopers.org/vietnam_war_statistics.ht... 12.5% מהמתים במלחמת ויאטנם היו שחורים-כושים-אפרו-אמריקאים ולפי http://www.infoplease.com/ipa/A0922246.html אחוזם באוכלוסיה נע בזמן המלחמה בין 10 ל11 אחוז. נראה לי יותר.
אני ראיתי נתונים שונים טיפה, 280215
באיזה ספר שפרח מזכרוני, אבל בהנחה שטעיתי פה, זה עדיין הבדל זניח בין יחסם לאוכלוסיה ליחס המתים מתוכם, ולא משהו שיכול היה להצדיק את הטענות (באיזה ספר עוד יותר ישן ראיתי את הטענה שלמעלה מעשרים אחוז היו אפרו-אמריקאים, אבל גם אותו אינני זוכר, צר לי).
אז יהיה קביל אם אתקן ואומר "לא נהרגו בצורה משמעותית יותר משיעורם באוכלוסיה"?
אני ראיתי נתונים שונים טיפה, 280305
מה זאת אומרת "לא נהרגו בצורה משמעותית"? נהרגו חפיף כזה?
בשיעור משמעותי. עכשיו בסדר? 280492
צה''ל מעבר לצבא... 279819
אני חייב לחלוק על המאמר.
לצה"ל, בלי לדבר על למה ומה הוביל לזה, מתגייסים כולם ע"פ חוק. דבר זה עושה את הצבא חלק כל כך גדול מהחברה הישראלית ומהחיים של אחד ואחד מאיתנו.
דבר זה גרם לכך שצה"ל, בין אם נרצה ובין אם לא, הוא גם מראה של הפוליטיקה הישראלית, וגם חלק גדול בעיצוב החברה.
לפי דעתי צה"ל עשה פה צעד חסר תקדים וחכם לאין שעור.מתוך ראיה שהצבא כל כך משמעותי, הוא "פלש" לתחומי חיים אחרים, אשר משפיעים על החברה. אילולא היה עושה זאת, היה גוף כל כך גדול ומשמעותי בחברה מאבד כל משמעות, והופך ל... צבא!
צה''ל מעבר לצבא... 279848
"מתגייסים כולם ע"פ חוק". לא נכון.
יש כמות גדולה של כאלה שמשתחררים עפ"י חוק. כאלה שמקבלים פרופיל נמוך, אי התאמה, ערבים, *מסורבי גיוס*.
גם הם צריכים להיות חלק מהחברה הישראלית כמו כל אחד מאיתנו.
צה''ל מעבר לצבא... 279853
ערבים, אגב, אינם ''משוחררים על פי חוק''. הם פשוט לא מזומנים לגיוס על ידי הפוקד.
צה''ל מעבר לצבא... 279861
מה זאת אומרת "פשוט לא מזומנים לגיוס על ידי הפוקד"? למיטב זכרוני, הפוקד, בנוסף לצוי זימון אישיים, טורח לפרסם בעיתונים ועל לוחות המודעות "צו פוקד" כללי. אאז"נ אותו צו פוקד מופנה לכל מי שלא קיבל הודעה אחרת (אישית) ונולד בין תאריכים מסוימים המצוינים בצו. פטורים מהתיצבות, ע"פ אותו צו, הם אשה נשואה, אשה הרה או אם לילד. כל השאר חייבים בהתיצבות.
צה''ל מעבר לצבא... 279867
אתה צודק ואכן יש מעטים שנענים לקריאה (מעניין אם היא מפורסמת גם בעיתונות הערבית ועל לוחות המודעות בישובים הערביים כמו בישובים היהודיים). אולם מדוע מקפיד הפוקד באופן גורף לשלוח גם זימונים אישיים ליהודים (ומוכרים גם המקרים הלא-נעימים בהם נשלח זימון למשפחה שבנה/ביתה כבר נפטרו), אולם נמנע באופן גורף מלשלוח זימונים אישיים לערבים? תמהני.
יותר משהפרה מסרבת להניק 279903
יותר משהפרה מסרבת להניק 279917
כבר מזמן הגיע הזמן לעקוף את הפרה ולפנות ישירות לעגלים.
למעשה, זו פרה שמסרבת להניק ודורשת לינוק 280046
אנשים בלי פנים 280131
אחת הגדולות של צה''ל היא שלאנשים המשרתים בוא יש דעות. הקביעה הפשיסטית של הכותב כי לצבא מיקצועי אסורות מנירות אנושיות מראה צרות אופי ולדעתי אין בעיה לאדם לפעול בניגוד לדעותיו ולטובת הכלל. אם תתנו לאנשים מקום להצליח, הם יצליחו. אם תצפו מהם לפעול כמו חיות, זה בדיוק מה שתקבלו.
במקרה פורסמה היום כתבה בנושא 280808
במוסף סופשבוע של מעריב.
תמצית הכתבה: היום, כח האדם הקרבי בצה"ל מתבסס על פריפריות: מזרחיים, דתיים, עולים חדשים ומיעוטים. לעומת זאת, בקרב ה"אליטות הישנות"; התיכונים המבוססים בערים הגדולות, ובעיקר בקרב אצולת הקרקעות הקיבוצית, אחוזי ה"השתמטות" - החוקית או האפורה - גבוהים במיוחד.
גם פורסמה היום כתבה בנושא 402654
גם פורסמה היום כתבה בנושא 402666
וגם אורי גרוסמן ז''ל נהרג במלחמה.
צה''ל בע''מ 285062
מאמר מערכת כתב העת "תכלת" בגיליון הטרי (אביב התשס"ה / 2005, מס' 19):

בנייתה של חברה אזרחית 288725
עלינו לבצע מעבר הדרגתי מחברה בה העם הוא הצבא והצבא הוא העם לחברה בעלת ערכים אזרחיים איתנים ודבק אזרחי מלכד. לשם כך דרוש קודם כל דיאלוג בין הציבורים השונים בחברה הישראלית שיוביל מאוחר יותר לעיצוב דמותה של המדינה וליצירתה של חוקה בהסכמה. רק מעבר שכזה מחברה בה הגורם המגבש הוא הפחד לחברה בה אומנם ישנו פלורליזם אתני אך היא מאוגדת ע''י ערכים אזרחיים ולאומיים משותפים.
בנייתה של חברה אזרחית 288726
הרעיון שבדבריך הוא מובן, אבל נדמה לי שלמשפט האחרון בתגובתך נחוצה איזו מסקנה - או לפחות סיום תחבירי סביר.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים