|
לדבריך: "הרי במקרים מובהקים של "הגנה על הבית" סביר שיימצאו מספיק אזרחים שישמחו לתת את חלקם" אני אומר שאותם אזרחים שישמחו לתת את חלקם במקרים מובהקים של "הגנה על הבית", יאלצו כמדומני: לנהוג בטנקים, להפעיל מחשבי ירי, לכבוש יעדים מבוצרים, לתקן מטוסים (וכמובן גם להטיס אותם), לאסוף מודיעין ועוד כהנה זוטות. מלחמות, עד כמה שנסיוניינו הדל מלמד אותנו, יכולות לפרוץ במפתיע ולעומת זו לימוד כל אותם כישורים שהוזכרו לעיל לוקח זמן. אתה עוד מוסיף ואומר: "ואם לא יימצאו - אפשר לראות בכך עדות לכך שהמשימה שהוטלה על הצבא היא לא לגמרי נחוצה בעיני האזרחים. אז מאין מגיעה ההצדקה לכפייה?". הדבר היחיד שאני יכול לומר על כך הוא: שעד כמה שאני לא סומך על שיקול דעתם של הפוליטיקאים, אני עוד פחות מכך סומך על שיקול דעתם של האזרחים שבחרו באותם פוליטיקאים. לבסוף אתייחס לענין הכפייה: הגיוס לצבא הוא מתוקף חוק, בכל חוק יש אלמנט של כפייה אולם חוקים שחוקקו במדינה דמוקרטית ע"י כנסת שאנחנו האזרחים בחרנו, מחייבים אותנו, זהו היסוד הכי איתן של הקיום האזרחי היום יומי שלנו. בלעדיו אפשר כבר להגיד לאחרון שיצא שיכבה את האור ושיסגור את הדלת מאחוריו. לאחר שאמרתי כל זאת, אוסיף ואומר כי אני מסכים עם רוב הדעות המובאות במאמר.
|
|