|
ואתה צודק בהחלט בשאלת התם שלך. הכל מתחיל בבלוף הזה שישראל היא מדינה, ועוד יותר מכך שהיא דמוקרטיה.
מדינת ישראל על מאפיניה (ערכים, שפה, טריטוריה וכו') היא פשרה בין הזרמים השונים בעם ישראל (עולים, ותיקים חילונים, דתיים, חרדים, מתנחלים וכו'). במסגרת פשרה זו נאלצו בני עם ישראל להשלים עם העובדה שלא הצליחו לגרש מכאן את כל הערבים למרות שניסו שיטות שונות(גאולת קרקע, הפקעת נכסים, גירוש, רצח).
חלק מהערבים ששרדו את הקמת המדינה "זכו" להיות אזרחים "שווי זכויות" במדינת ישראל בתנאי שלא יתרבו יותר מדי כדי שישארו מיעוט ולא יאיימו על ערכיה של ישראל מהבחינה הלאומית. לכן סמליה וערכיה של ישראל זרים לכ-20% מאזרחיה. תחושת זרות מלווה אותם בכל מקום ובמיוחד ביחס לצבא שבמידה רבה מאד מסמל את הרחקתם מהשתתפות בעיצוב ערכיה.
מכאן שלרבים מאזרחי ישראל שאינם בני "עם ישראל" צבא ההגנה לישראל הוא בעיקר המכשול למימוש זהותם הלאומית, ובמילים אחרות צהל הוא צבא הכיבוש והנאקבה.
לדעתי מוטב שערביי ישראל יבינו שבישראל רק לעם היהודי יש זכות למימוש הלאומיות. שאר האזרחים זכאים לכל החובות והזכויות פרט למימוש לאומיותם. זהו מצבם של בני העם היהודי שחיים בארצות ניכר ונהנים מזכויות דתיות אבל לא לאומיות.
כמו שכתבת בסיום:
מי איפוא קבע ש"צבא העם" פירושו *כל העם* ללא יוצאים מן הכלל? מה, לא מספיק רוב מיוחס?
|
|