 |
אוטוסוגסטיה | 187 |  |
|||||||||
 |
|
 |
||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אז תגיד לי, תומס, אם המסר נשאר עמום ונסתר , מה בדיוק התועלת של הכתבה הזו | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אילני (סליחה אך כינויי החיבה הם לכורח, לדאבוני אנו מכירים, אל תעלב מר. מעוז, בלבד הסבר שכזה) אז אמרתי כי איני מוצא זאת לתועלת לפרוס כאן מולך את דקדוקה ופרטונותה של זה הקרוי לשמצה - מאמרי, אף על פי שהקובלנות מורות על מסר אלמוני, מטושטש ומעורפל מה, אני אקום ואסנגר את מילותיי, משום שאינני מוצא בהם חסרי שחר, לחלוטין, ההבנה הטבועה בבשר המשמעות, אשר לטענתך הנה מוכמנת, אך אזוטרית לי ולמספר נוספים, באה כאן לטעות, משום שאילני היקר, ראה כי אני אינני היחיד אשר תגובתו מצוייה כאן עמנו, בלבדי, מר. מעוז, ינשם עוד אחרים אשר את הכתוב פענחו, מבין הגווילים העלו והוציעו המשמעויות, אכן, ידידי, כפועל יוצא עלינו להקיש ולהסיק מעובדה חורצת זו, כי משני הסיבות אשר ראשיתם בחוסר עמידה על טבעו של זה, ניצבת בפרכוס מה, ובחוסר יציבות מדאיג, המחלה הקרויה - אלגוריה, רבות בשנים אילני, ועדיין אין אנו יכולים בדיוק לעמוד על טיבה, לכן אינני מצטער כי בדבר ערפולו של מאמרי, ואינני מתחסד ומתרצה לשפרו, חודו, מר. מעוז הוא בהשלכה, בסיפור ובמשל, ולא בלבד בכמה מילים פסקניות תודה רבה......תום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר תום כהן הנכבד- הנחרצות בה התנערת משאלתו של אילן מעלה את הרושם שלא בידך תשובות ובמיוחד תגובתך מעלה שאלות רבות בנוגע למאמר- 1) האמרה של אילן "עמום ונסתר" לקוחה ישירות מתוך המאמר ומתייחסת אל המסר המובא בו... 2)את משמעות הטקסט הבאת הצורה בוטה למדי ואך "קישטת" מסביב בעזרת מספר מילים יפות, לרוב כאשר מובאת אלגוריה, עליה להיות מובנית בצורה בה "פיצוח" האלגוריה מובא בסוף ולא בתחילה. (לפחות נאה יותר לקריאה) 3) סוף הכתבה מעוררת חיוך משום ההומור הטמון בה- לחיוב או לשלילה? 4)הקנקן או תוכנו? האם הילוך הטווס מקנה יופי לקריאתו? אף אל פי כן נהניתי לקרוא את המאמר ובתור אוהד סוויפט, בראוו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד לרישמיות ההדדית כי זו הופכת את יחסנו לפורמליים גרידא, מעניין הוא גם שאין האקספוזיציה יכולה שלא להתאפיין בקורטוב מה של אירוניה אשר לתיכוניסטים משועממים שכמונו, הרי מר. דותן, מיודעי משכבר הימים, הילוך הטווס יפה לו למאמר, ומסכים אני איתך שכתיבה יפה וכמה מילים רוויות מליצות ורהיטות אין בהן די על מנת למלא משמעות או הסבר לכוונה, פואנטה, ובכן, אינני מוצא שהמאמר מתבסס על פיגורה שכיחה זו של מבנה, הרי קוצרו מעיד על חיוניתו של רצץ מסויים, ומהלכיו, אף אם לא מגובשים בתכלית, וכן גם וודאי אינם מובילים לקשר כלשהו אשר יעדו במשפט חורץ לבבות, אאלץ להשיב לטענותיך, כי לדידי המסר הנו ברור וסמוי כאחד, פיצוחו תלוי בהבנת המצב, חשיבותו, אך אם נסתפק במעט מן היומרה והיהירות, ידיעת הסיפור על בוריו, האלגוריה משחקת תפקיד חשוב, הדמוי כלשעצמו בה אך ורק כדי להוכיח דבר מה, הרי כולנו, או לפחות רובנו מכירים כמעט באל פה את משל הביצה, לכן הפואנטה הנה די ברורה ושקופה עד כי איני מוצא טעם בחתירה שרירותית כלפיה......תודה רבה....תום (אלוהים ישמור, אין לנו חיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהמחבר לא התכוון באומרו כי המסר נשאר עמום ונסתר כי אין מסר או שהוא נכשל בהעברת המסר, דומני כי כוונתו היא שאותו לקח אשר ניסה, ולדעתי אף הצליח להעביר באמצעות המאמר, אינו נלמד על ידי אותם גופים אשר צריכים באמת להפנימו. הטעות אומנם היא בניסוח, אך לא במשמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורשה לי לחזק את ידיו של מר כהן, שהוציא בחוד מקלדתו מאמר לעילא, אם כי הסגנון הוא לצנינים בקרב בני הפלוגתא בעלי הנטיות היותר קונקרטיות. כשרות לציבור להלן כוונת הדברים בלשון בני אדם (גרסת 'פירוש רבינוביץ') ויסלח לי מר כהן אם יתברר כי לא בכל כיוונתי לדעתו. התזה של המאמר היא שהעמדות בשיח הפוליטי בישראל הן מחנאיות ולא ענייניות. אם צד אחד מחזיק, לדבריו, במונופול על התרבות היהודית, והוא ספרדי ברובו ודוגל בהתנחלויות ביהודה ושומרון, הרי שמייד האשכנזי חש צורך עז להתנער בכל מה שהפרימיטיבי הזה מאמין בו, כלומר: להיות חילוני ולנסות להיפטר מכל שטח שהושג לאחר מלחמת השיחרור. מובן שהוא מתבל מייד את דעותיו בנימוקים מלומדים, שאף אחד מהם אינו הסיבה האמיתית, שהיא רצונו להזדהות עם המחנה 'שלו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות. אם אתה תושב עיירת פיתוח עובד במפעל טקסטיל בסכנת סגירה, סביר להניח שאתה ספרדי, סביר להניח שאתה מסורתי ולכן סביר להניח שאתה רואה את ארץ ישראל השלמה כנחלת אבותיך ולכן אתה מתנגד למסירת שטחים לערבים (עליהם שמעת סיפורי זועה מסבא שלך מנוחתו עדן שבמרוקו נהגו להתעלל בו ובמישפחתו). מין הסתם אתה תשתייך למחנה שמבטיח לטפל בבעיותיך הדחופות ביותר קרי סכנת האבטלה ופחד מהידרדרות ילדיך לפשע (עם כל הכבוד לראציונאליזם וחופש, כל הורה יעדיף ילדים בישיבה על ילדים בבית סוהר ולפעמים אילו האופציות היחידות) ואם יש כאן גם זיקה למסורת וגאווה לאומית, מה טוב. לעומת זאת אם אתה עובד חברת היי טק, משכיל (ולכן מרוחק מהדת) אתה יכול להיות גם ספרדי אבל אתה נחשב משתאכנז, אתה תשתייך למחנה שמבטיח שלום איזורי ובכך פריחה כלכלית, גידול ההשקעות בתחום העבודה שלך וכתוצאה ישירה גידול בערך האופציות שלך. לא ממש איכפת לך ממצב האבטלה ומכך שהשר היחיד בעל הזיקה החברתית במחנה שלך מדבר בשפה שאף אדם בעל פחות מ 12 שנות לימוד (ורצוי תואר אקדמי או שניים) לא מבין. בקיצור. הפער הכלכלי הוא הבסיס לחלוקה למחנות, עליו מוספים לאומיות ודת(כשאין לך כסף, עדיף שיהיה לך אלוהים שיעזור לך וכשהבית שלך קטן עדיף שתהיה לך ארץ גדולה) שנגזרים מהמצב הכלכלי. למחנה אחד טוב שיש אנשים עניים מכיון שהם מביאים לו כוח. למחנה השני זה רע אבל הוא לא מוכן לעשות כלום כדי לשנות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה כאילו יש שילטון ויש מוחאי כפיים. השלטון בנוי מאנשים שהיו מוחאי כפיים. מה שחשוב זה לא מהיכן מכים על הביצה אלא מי מכה עליה. וכאן מה שחשוב זה שרק אוהבי מחיאות כפיים הם אלה שיפנו לפוליטיקה. והם ממילא לא האנשיםהנכונים להיות שם. הם קובעים כללי משחק שבהם מוחאי הכפיים לא חשובים ולכן זה רק משחק. בתוך עצמם הם משחקים משחק הפתוח לחברי המועדון בלבד. וחלק מהמשחק זה מדי פעם לפנות לקהל. אבל הקהל אינו חלק מהמשחק. לא באמת. ואם תסתכל סביב - לא רק בארצנו הקטנה - תגלה שחבל על הזמן. או שאתה איתם או שתתעלם. אלה שעושים מהפכות הם אוהבי מחיאות וכשהם נכנסים למשחק מתברר שהם אותו דבר. לא חשוב ימין ושמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. היחס שהיה כאן בשנות החמישים לעולי מדינות אסיה וצפון אפריקה היה זילזול מוחלט בהם ובתרבות שלהם ולא רק במנהגי קילוף הביצים. 2. הימין החליף את השמאל בשלטון במדינה לא רק בגלל שהוא קיבל את תמיכת אותו ציבור מקופח אלא גם בגלל מחדלי מלחמת יום כיפור ופרשות השחיתות הנפוצות (ביניהם זו שהביאה לסיום המוקדם של ממשלת השמאל אותה החליף). 3. נכון מחיאות כפיים והתלהבות סוחפת הביאו לשילטון משטרים אפלים לא אחת. שחיתויות וזילזול בחוק בחסות השלטון לעומת זאת גרמו אח ורק שיגשוג ואושר (לשיכבה השלטת בלבד כמובן). 4. לצערי עד היום ישנם גילויי אפליה כלפי אותם אנשים. אמנם היום האפליה מוסווית יותר כלומר לא יוצאי מדינות ערב הם המקופחים, רק השכונות או עיירות הפיתוח בהן הם גרים. לא מהמרוקאים נמנעת הכניסה למועדונים הנחשקים בעיר הגדולה רק מהארסים בעלי החזות המזרחית והמבטא. עד שלא יבין המחנה המכנה את עצמו שמאל את טעויותיו לא תהיה לא עדנה. התיקו הפוליטי בעינו ישאר ומפלגות כמו ש"ס שיזנבו בו ובמחנה המכנה עצמו ימין ללא הרף יהוו את לשון המאזניים. מי יודע אולי פעם תשבנה בארצנו הקטנטונת שתי מדינות זו לצד זו אחת מימין ואחת משמאל אחת ממזרח ואחת ממערב ותשקוט הארץ 40 שניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להצטרף לתמיהתו של מר מעוז, אותו נראה לי שלא הבנת כהלכה. על פי היכרותי איתו נראה לי שהנ"ל בהחלט הבין אלגוריה מהי ומה תפקידה במאמרך. אך הדבר התמוהה בעיני הוא שכתבת מאמר בנוי להפליא, אך חסר פואנטה! רק רציתי לברר מה אתה רוצה להגיד בכך שהינך מתאר את המצב שהיה קיים בישראל ושבזכותו עלה הימין לשלטון. האם מטרתו של משל חביב זה היא להחכים את ידיעותיו של הקורא וללמדו אוטוסוגסטיה מהי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן, רק יתכן (מאחר ונדמה לי שאני היחיד מבין המגיבים שלא מיודע אישית עם כותב המאמר), שכותב המאמר הביא כאן נסיון להוכיח את הציבור הימני בפרט, אך בהכרח הישראלי בכלל, על כך שפעמים רבות הוא מבסס את דעותיו הפוליטיות על פי הדעות של מתנגדיו. לדוגמא - למה, בהכרח, המפלגות החרדיות אוטומטית מזוהות עם הימין? ומדוע, אם כבר, אין תמימות דעים בין מרצ לש"ס ואגודת ישראל בנוגע לביטול שירות החובה (כאידאה, לא כבר מחר בבוקר)? הרי ידוע לכל הנוגעים בדבר שגם למרצ וגם לאגודה יש בעיות עם חוק שירות הביטחון, וכמפלגות סקטוריאליות אין שום מניעה משתי מפלגות להסכים אחת עם השניה בנושא אחד ולהתנגד זו לזו במשנהו. התשובה, אשר לא מופיעה במאמר, פשוטה למדי. קל יותר לקבל את תמיכת הבוחרים כשאתה מתנגד לכל מה שהאנטיכרייסט (בעיני הציבור אליו אתה פונה) אומר, מאשר באמת לבסס את המצע שלך ולהסביר אותו בכל הזדמנות. לאזרח הממוצע אין זמן או סבלנות לקרוא את כל המצע של כל אחת מהמפלגות, ועל כן הוא בוחר מפלגה שנראה לו שהוא פחות או יותר מסכים איתה (או פחות מתנגד לה), והיא מקבלת את הקול שלו בבחירות הבאות. לכל מי שיש בעיה עם זה, הוא מוזמן לשנות את טבע האדם מיסודו בהזדמנות הראשונה שתזדמן לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משל הביצה מעלה אי אילו הרהורים. כך למשל היותה של הביצה קשה או רכה הינו כבד משקל, שהרי אם בביצה קשה מדובר הרי שצידה העליון, התחתון, הימני או השמאלי נטולי משמעות מבחינת התוכן ו/או האכילה. אלא, שלדאבוניינו, הביצה שלנו רכה מדי! וכביצה רכה אבוי לביצה ולאוכלי הביצה מצידה התחתון שכן מכוח הגרביטציה יסתכנו האוכלים כך באיבוד שליטה ואיתו איבוד כל התוך. לאכול את הביצה מצידה התחתון משמעו להיות במצב בו הביצה מעליך, לא זו בלבד שתנוחת האכילה קשה וחסרת נוחות לאוכלים הרי זו גם אכילה בזבזנית שהשליטה קשה בה. הסכנה מתעצמת כאשר היא נעשית כדברי הכותב "לקול תרועת חצוצרה" (חומות יריחו נפלו מתקיעות חצוצרה, האין זאת?) כי התפרקותה הודאית של הביצה במקרה כזה תהיה מעל אוכליה. השכל הישר אומר כי תורות הצדק, היושר, והשוויון יפות וראויות הן מאוד ותמיד. אבל ביצה במיוחד אם היא רכה אוכלים רק מעטים, מצידה העליון ובזהירות (אגב, רעיון הקיבוץ שיושם כאן בהצלחה עולמית מהממת, איננו עומד במבחן הזמן) והמסקנה, עם כל הצער, שביצה במיוחד אם היא רכה צרכה להיאכל בזהירות מירבית, בשימת לב ורק מצידה העליון, אחרת אבוי לאוכלים ואבוי לביצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף לא אחד מצא זאת לנכון לפסוק כי אולי ישנם כמה רמזים גזעניים בטקסט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שאמרה הכותרת - והם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר כהן הנכבד, לצערי עלי לקבוע כי צורת הכתיבה בה הינך נוקט מעוררת בי את הרושם שהינך מצוי באוטוסטראדה של מחשבות חסרות כל תודעה וריסון, ולכן שימושך במונח ה'אוטוסוגסטיה' הינו חסר כל משמעות. תן דעתך על כך שעליך לבצע סייגים וסדר ראשוני בפרץ האסוציאציות הבוקע ממך, היות וכתיבה מסוג כתיבתך - אשר אינה ממיינת ומבדילה - שוללת למעשה את ההכרה ושלל אמצעיה, וסופה שתוביל לנוון קוגנטיבי. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מר. אלכסנדר מאן היקר (אם זהו אכן שמך רווח לי לשמוח 'מחמאות' שכאלו אודות העמדתי בראש האוונגרד של גל שנוי במחלוקת אשר כה הטבת במילים ספורות בלבד להגדירו, בלבד כמה רמזים מעורפלים ומופשטים, 'הכרה', וכן 'ניוון קוגניטיבי', אינו מוצא לנכון לפסוק כי טיב הניסוח היה לרועץ בפני המשמעות, אכן קוטרגתי רבות, ולא בהכרח על המסר, אך אם זאת, ואני מבין כי עודני בחיתולי (בלבד בן 16) אינני מסכים, או מתרצה בביקורת שכזו, אשר כה הטבתם, אתה ושאר מעניקי התגובות להפליא בניתוח אוצר המילים ודרך הרכבתו, אשר עלי לציין לכבודך כי מלבד צורתו הניגונית, הויזואלית אף הקוגניטיבית של הטקסט, ישנם כמה דברים אחרים בנמצא, אך אם זאת, תודה לך על שהארת את עיני, אנסה לקחת זאת לתשומת ליבי בעתיד. (ובלבד איני חושב כי צורת הניסוח גרעה רבות מאשר השתדלתי להעביר, באותו אופן ממש הייתי יכול לנסח זאת כך) ילד הלך לגן, אכל ביצה, אכל עוגה ורץ ורץ ורץ...........תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם עול ימים אתה (על פי הודאתך), אך בטוחני שאת סימני הפיסוק העבריים למדת זה מכבר. הנקודה למשל: שימושית מאין כמוה - עד כדי כך שיש הנוהגים לעשות בה שימוש מדי משפט! על אף עושרך הלשוני, אם כן, שכמותו כן ירבו בעידן זה של בורות ורדידות, כתיבתך מבולבלת ומפוזרת ביותר. התגובה שפרסמת, עליה אני מגיב כאן, היא דוגמה בולטת לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה הבעייה כפונקציה פשוטה של חיפזון ופיזור נפש הנובע ממהירות הכתיבה, אינני נוהג לעבור פעמים על טקסט מסוג זה, סימני פיסוק ונקודות, ובכן, להבא אשתדל לשים עליהם יותר תשומת לב מאשר בעבר, צר לי כי זו אינדיקציה עבורך, אך עלי להתייחס לכך כאל ביקורת עניינית תודה לך גם, נ.ב למישהו יש ספר לשון מכיתה ג'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתעלם משאלה כזו במשך שנתיים וחצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |