|
יתכן, רק יתכן (מאחר ונדמה לי שאני היחיד מבין המגיבים שלא מיודע אישית עם כותב המאמר), שכותב המאמר הביא כאן נסיון להוכיח את הציבור הימני בפרט, אך בהכרח הישראלי בכלל, על כך שפעמים רבות הוא מבסס את דעותיו הפוליטיות על פי הדעות של מתנגדיו. לדוגמא - למה, בהכרח, המפלגות החרדיות אוטומטית מזוהות עם הימין? ומדוע, אם כבר, אין תמימות דעים בין מרצ לש"ס ואגודת ישראל בנוגע לביטול שירות החובה (כאידאה, לא כבר מחר בבוקר)? הרי ידוע לכל הנוגעים בדבר שגם למרצ וגם לאגודה יש בעיות עם חוק שירות הביטחון, וכמפלגות סקטוריאליות אין שום מניעה משתי מפלגות להסכים אחת עם השניה בנושא אחד ולהתנגד זו לזו במשנהו.
התשובה, אשר לא מופיעה במאמר, פשוטה למדי. קל יותר לקבל את תמיכת הבוחרים כשאתה מתנגד לכל מה שהאנטיכרייסט (בעיני הציבור אליו אתה פונה) אומר, מאשר באמת לבסס את המצע שלך ולהסביר אותו בכל הזדמנות. לאזרח הממוצע אין זמן או סבלנות לקרוא את כל המצע של כל אחת מהמפלגות, ועל כן הוא בוחר מפלגה שנראה לו שהוא פחות או יותר מסכים איתה (או פחות מתנגד לה), והיא מקבלת את הקול שלו בבחירות הבאות. לכל מי שיש בעיה עם זה, הוא מוזמן לשנות את טבע האדם מיסודו בהזדמנות הראשונה שתזדמן לו.
|
|