 |
מאות מתמודדים התמודדו בעשרות רשימות שונות ומשונות בבחירות האחרונות, אבל בסופו של דבר נשארנו עם עוד מאותו הדבר. האם אפשר ללמוד מהבחירות המקומיות גם על השיקולים שלנו בבואנו להצביע בבחירות הארציות?
|
|
| פוליטיקה • יוסי נתנזון • יום ד', 29/10/2003, 15:26 |
|
| |
אחת התופעות הבולטות בתוצאות הבחירות המוניציפליות היא מספרם הקטן של מהפכים: החלפת ראש העיר המכהן ומתמודד במועמד אחר, או שינוי משמעותי בכוחן של הרשימות המרכזיות בעירייה. ברוב העיריות והרשויות המקומיות ניתן להבחין שהייתה יציבות בתוצאות לעומת המצב ערב הבחירות ורק במקומות מעטים יחסית ניתן לדבר על שינוי גדול. לא מדובר בתופעה חדשה, אלא בפנומן הקיים כבר שנים רבות ומערכות בחירות רבות מאוד (אלפים, אם מכפילים את מספר סבבי הבחירות במספר העיריות והרשויות המקומיות).
הדבר מעניין במיוחד מאחר שלרוב מכיר האזרח מן השורה את המתרחש בעירו באופן טוב למדי – ובוודאי שהרבה יותר מאשר את המתרחש ברמה הלאומית. כל תושב יודע בפרוטרוט מה איכות שירותי הניקיון, הגנים הציבוריים או החינוך ביישובו. מצד שני, כמה מאיתנו יודעים באמת כמה מתנחלים יש, מה גודל התקציב הלאומי או מה בדיוק אומרת החלטת האו"ם האחרונה בענייננו (הדגש הוא על "בפרוטרוט" ו-"יודעים באמת" – מעבר לרמת כותרות העיתונים)?
על פניו, בחשבון פשוט, ניתן היה לצפות כי בערך בחצי מהמקומות תהיה תחלופה גדולה הן באישיות ראש העיר והן במערך הכוחות בעירייה. גם אם נסתכל בהשוואה לבחירות לכנסת, אנו רואים שכמעט בכל בחירות יש שינויים גדולים במערכי הכוחות ולעיתים קרובות מוחלפת הנהגת המדינה – בעיקר מאז הופעלה שיטת הבחירה הישירה, הקיימת גם בבחירות לרשויות המקומיות. מאחר שאותם אזרחים שהצביעו לכנסת (ובעבר, לראשות הממשלה בנפרד) מצביעים גם בבחירות המקומיות, ניתן היה לצפות להתנהגות דומה. ובכל זאת – התוצאות הפוכות.
מה הסיבה לכך? האם לרוחב ולאורך המדינה יש לנו ראשי ערים מכהנים מוצלחים כל־כך ומועמדים חליפיים חלשים כל־כך? האם חברי העירייה כולם אנשים משכמם ומעלה, והרשימות המתמודדות מורכבות בצורה כה מוצלחת, שאין מקום לשינויים גדולים? אני מניח שאין חולק שלא זה המצב – יש לעיתים ראשי עיר לא מוצלחים במיוחד שנבחרים שנית, ומועמדים מעולים שנשארים בחוץ. יסתכל כל אחד על הערים אותן הוא מכיר ויראה בעצמו.
חושבני שהתשובה לתמיהה על המספר הקטן של המהפכים טמונה בעיקרה בתיאור לעיל: "בדרך כלל, האזרח מן השורה יודע מה קורה בעירו באופן טוב למדי". אני יודע מה תדירות איסוף האשפה בעירי, כמה גנים ציבוריים יש במרחק הליכה מביתי ועד כמה ואיך מעורבת העירייה במה שקורה במערכת החינוך.
אם אני יודע את כל זה, אני יודע לשפוט היטב את תפקודו של ראש העיר המכהן ושל המועצה העובדת איתו (לרבות פעילותן של רשימות האופוזיציה) – עד כמה הוא עשה דברים, מה מידת המנהל התקין שבו מתנהלת האדמיניסטרציה, וכד'. לפיכך, כאשר אני בא לקלפי, אני יכול לקבל החלטה מושכלת למדי.
ומה היא אותה החלטה מושכלת למדי? בדרך כלל, ובדקתי זאת עם מספר גדול של אנשים, התשובה היא שראש העיר פעל באופן מתקבל על הדעת ביחס לאילוצים במסגרתם הוא פועל. כן, הוא עשה שגיאות, היה ניתן לעשות יותר טוב בעניין הזה או ההוא, אבל מי לא טועה? אם נתבקש לכמת את זה, ראש העיר שלנו יכול היה לשפר את השגיו בערך בעשרה או חמישה־עשר אחוז, לא יותר. אותו הדבר לגבי הרשימה שהצבעתי עבורה בבחירות הקודמות: הם רחוקים מלהיות מושלמים, וכוחם של חברי המועצה מוגבל, אבל ביחס לציפיות שהיו לי בזמן שהנחתי את הפתק בקלפי לפני חמש שנים, קיבלתי תוצרת סבירה למדי. שוב: בתחום הסטייה של עשרה עד חמישה־עשר אחוזים.
אז מה, בשביל סטייה כה קטנה נעשה מהפיכה? תזכורת: המועמד החדש הוא "חתול בשק". מול פוטנציאל שיפור של 10-15 אחוז יש סיכון הרעה של עד 100%. תזכורת נוספת: ראש העיר שלנו עובד במערכת אילוצים נוראית – הכנסותיו מוכתבות על ידי משרד הפנים, הוא אינו יכול לבצע שינויים משמעותיים ברמת השירותים לאזרח, כוח האדם שלו נתון וכמעט לא ניתן להחלפה, שכר העובדים נקבע ברמה הארצית, בקיצור – חופש הפעולה שלו צר עד מאוד. מה אם נחליף אותו? החדש ההוא, נכון שבמערכת הבחירות הוא הבטיח שמים וארץ, אבל כולנו יודעים מה שוות ההבטחות האלו – כמה הוא יכול כבר להוסיף? אבל לקלקל – הו־הו, לזה אין גבול. בסך הכל, הדברים מתנהלים די בסדר, ואנחנו לא רוצים שיתדרדרו.
והנה התוצאה: מרבית האנשים בעקבות השיקול דלעיל הצביעו עבור ראש העיר הנוכחי, וגם בהרכב הרשימות במועצה יחולו שינויים קלים בלבד.
האם אנו יכולים לגזור מהשיקולים לעיל גם לרמה הלאומית? לדעתי, כן.
גם ראש הממשלה שלנו עובד תחת מערכת אילוצים קשה: יחסי החוץ, הצרכים ורמת השירותים הקיימת כיום, מערכת החוקים המכתיבה לו מה מותר ומה אסור, השחקנים השונים במערכת הפוליטית עם האינטרסים ומערכי הכוחות שלהם... בקצרה, אין לראש ממשלה הרבה מרחב תמרון. עובדה – מעטים ראשי הממשלה שניתן להגיד עליהם שבתום הקדנציה הם הביאו לשינוי כה משמעותי עד כי המדינה שונה באופן ניכר מזו שהופקדה בידיהם ביום בחירתם. באותו האופן ניתן להשוות את חברי הכנסת לנבחרים למועצה. אלו ואלו, אין בידם כוח משמעותי, ההחלטות מתקבלות על־ידי הרשות המבצעת ובידם רק הזכות להצביע "בעד" או "נגד". ביכולתם להקשות את החיים על הראש באמצעות שאילתות, גילוי דברים שהוא רוצה להשאיר סמויים, וכד'. אולם מבחינה ביצועית, הן חברי הכנסת והן חברי המועצה מוגבלים בכוחם.
האם ניתן להסיק מסקנה רחבה יותר, כללית יותר, מהתנהלותנו בבחירות המקומיות? שוב, התשובה לדעתי היא כן: בואו לא נצפה יותר מדי מראש הממשלה ומחברי הכנסת. הם אנשים החיים בעולם מלא אילוצים, הם אנשים בדיוק כמו חברי המועצה בעיר או במועצה המקומית שלנו (לטוב ולרע). אין הבדל מהותי בין ה"לכלוכים" הקטנים של חבר עירייה X לבין מה שעושה חבר הכנסת Y – רק עניין של קנה מידה. כך גם במה שניתן לצפות מאותם אנשים.
כבר היו לנו מערכות בחירות בהן הצבענו עבור "כוכבים" חדשים שהפציעו להם פתאום. כמעט תמיד התאכזבנו כשגילינו כמה מעט אור חדש מביא איתו, בסיכומו של דבר, אותו כוכב. כשמסתכלים על המיקרו דלעיל, קל להבין מדוע הציפיות היו מוגזמות ולא במקומן, ועד כמה התוצאות היו צפויות מראש.
בבחירות הבאות לכנסת, בכוונתי לשאול את עצמי ערב הבחירות: "המפלגה עבורה הצבעתי בפעם שעברה – האם יכולה הייתה לעשות דברים באופן מאוד שונה ממה שעשתה בפועל בקדנציה האחרונה? האם השיקול לפיו הצבעתי עבורה אז היה יכול להשתנות באופן ניכר?" התשובות לשאלות הללו יהוו חלק נכבד ממערכת השיקולים שלי.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש