|
לדעתי השיקול המשפיע ביותר הוא תפיסת המצביעים את הכח בידי הרשות המקומית לעומת השלטון ברמה הארצית. תורמים לכך כמובן ענייני תקציב וכו', אך בעיקר המדובר בסמכויות. הממשלה יכולה בקדנציה הבאה לצאת למלחמה או לחתום הסכם שלום (שני המקרים כבר קרו) ומצביעים רבים מעוניינים להשפיע על ההחלטה איזו משתי החלופות תיבחר (אני מקצין בכוונה- ממשלות רבות לא בחרו באף אחת משתי הדרכים). לעומת זאת - אילו החלטות הרות גורל יכול ראש המועצה לקבל? הרי אפילו בתל-אביב ברור שאין לראש העיריה סיכוי לקדם למשל פרוייקט רכבת תחתית (ואכן מזה שנים רבות שהנושא לא מככב אפילו בקמפיין, וכשכיכב לאחרונה לא נראה שמצביעים רבים "קנו" את ההבטחות). הדבר גורם לשני אפקטים: (א) אחוזי ההצבעה הנמוכים אצל אלה שאנים רואים סיבה לטרוח או (ב) אלה שחשחים שזו חובתם להצביע - במקרים רבות אינם טורחים כלל ללמוד על שלל ה"טוענים לכתר" ובוחרים בראש העיריה המכהן. (הרי לא יעלה על הדעת שאזרח אחראי יצביע עבור מישהו שאינו מכיר?) בסקר לא מייצג של מכרי ניתן להבחין במגמה זו בבירור. לשם השוואה: בארה"ב ראש עיר מופקד על תחומי אחריות רבים יותר (המשטרה העירונית כפופה לו בין השאר), ואכן מערכות הבחירות המוניציפליות שם סוערות יותר הן במבחינת עניין, הן מבחינת אחוזי הצבעה והן מבחינת מהפכים.
|
|