 |
ניתנו הסברים שונים לאחוז המצביעים הנמוך בבחירות לרשויות המקומיות, מהטענה שהציבור לא בוטח בכל הפוליטיקאים ולכן לא משנה לו מי יהיה ראש העיר, ועד לקביעה שלמעשה ידיו של ראש הרשות כבולות וכוחו להשפיע מועט, וסיבות נוספות. ברצוני להעלות כאן עוד טענה, שיש בה גם משום הסבר לעובדה שאופן כללי בערים גדולות היה אחוז הצבעה נמוך מהממוצע ואילו ברשויות קטנות אחוז ההצבעה היה גבוה יותר.
כולנו פוסטמודרנים ומתוחכמים ויודעים שהפוליטיקה כפי שהיא מוצגת במדיה בנויה מדימויים שיוצרים הפוליטיקאים לעצמם, מ"ספינים" תקשורתיים, מ"ספקטקלים" של בלונים וסיסמות ריקות וכו', שהפוליטיקה אינה אלא "אינפוטיינמט" (ראו דיון 886). הבעייה היא שכל כך התרגלנו להתייחס לפוליטיקה באמצעות הדימויים התקשורתיים הכוזבים והמתעתעים האלה, שבהיעדרם איננו יודעים עוד איך להתייחס לפוליטיקה - וזה מה שקרה בבחירות לרשויות.
לפוליטיקה של הרשויות אין כמעט התייחסות במדיה (בוודאי שלא באופן פרטני לגבי כל רשות ורשות), רק פוליטיקאים מקומיים בודדים הצליחו לבנות במדיה תדמיות שאיכשהו יש לנו יחס אליהן. ולכן, אף שהעיר עצמה ובעיותיה מוכרות לנו במידה לא מעטה, כפי שציין נתנזון במאמרו, הרי שאנחנו לא מחוברים לפוליטיקה שלה, בגלל חוסר הייצוג במדיה, ולו גם באמצעות דימויים כוזבים. רובנו כבר איננו יודעים ל"אכול" את הפוליטיקה בלי האינפוזיה של דימויי מדיה. ויש בכך לדעתי משום הסבר נוסף להתעניינות הנמוכה של רוב אזרחי המדינה בבחירות לרשויות.
הדבר נכון במיוחד לערים הגדולות שאין להם כל מגע ישיר עם נבחרי הציבור, ועם מוסדות העירייה, ולכן בלי הדימויים המתווכים של המדיה המגע נותק כמעט לחלוטין. ביישובים קטנים יותר, הקהילתיות גדולה יותר ויש בכל זאת תחושת קרבה והכרות אישית מסוימת עם הנבחרים ולכן התיווך של המדיה הוא פחות קריטי. ובהתאם לכך, בת"א אחוז ההצבעה היה 26%, ברשויות קטנות האחוז עלה על הממוצע הארצי של 40%, ואילו ברשויות מקומיות ערביות, שם ההצבעה מתנהלת על בסיס קהילתי-חמולתי נרשמו גם אחוזי הצבעה של 90%.
דומה, שבמידה רבה איבדנו את יכולתנו להתייחס לפוליטיקה בהיעדרם של הדימויים התיקשורתיים הכוזבים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש