מהו מקור החדשות המרכזי שלכם? | 1632 | |||||||||||||||||||||||||
|
מהו מקור החדשות המרכזי שלכם? | 1632 | |||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הצבעתי ראשונה! הצבעתי ראשונה! הצ...טוב, די. "האייל הקורא", כמובן. זאת לא היתה אופציה הומוריסטית בשבילי. |
|
||||
|
||||
למעשה ממ מתרחק מהן, כאשר יש ברדיו מעביר תחנה, כאשר יש בטלוויזיה (מה שמכעט גם כך כבר לא פועל אצלי) מעביר תחנה, Ynet מתרחק כמו מאש. אגב האם רק אצלי האב חולה חדשות? לפחות 12 פעם ביום מסניף אותם לתוך הווריד. |
|
||||
|
||||
אם מקור החדשות העיקרי שלי הוא ערוץ 99 בלויין, שם מוקרנות כותרות האתר "וואללה", האם זה נחשב אינטרנט או טלוויזיה? |
|
||||
|
||||
תתחבר לאינטרנט וזהו! :) ובכלל, וואלה זה לא חדשות. |
|
||||
|
||||
אתר הארץ לוקח בגדול לדעתי. ynet פשוט נוראי עם כל הבאנרים שקופצים והפרסומות עם הרעשים המבהילים, ממש זוועה חודרנית. אתר מעריב דל למדי ואתר רשת ב' כבר לא פועל. "הארץ" היה ונשאר אתר החדשות הכי רציני. למשתמשים בדפדפן Mozilla יש את האופציה הנפלאה של לאגוד את כל אתרי החדשות בתוך סימניה אחת ולפתוח את כולם בלחיצת כפתור אחת על הבוקר: חדשות הארץ, דיווחי תנועה של רשת ב', מזג אויר של וואלה, slashdot, האייל (כמובן), לוח הודעות של האוניברסיטה וCNN. אפשר גם להורות לדפדפן לפתוח אותם אוטומטית לפי שעה. יחי מוזילה! |
|
||||
|
||||
והטוב מבין אתרי החדשות הישראליים. אבל לעיצובו יש כמה מגרעות. למשל, בכל איזור בעיתון הכתבות מיוצגות בתור רשימה ארוכה של קישורים. הטקסט של קישור הוא כותרת הכתבה. כמעט לא מסופק תקציר כלשהו. באופן זה, ומאחר שבמקרים רבים הכותרת לא אומרת הרבה, קשה לדעת מה תוכן המאמר לפני שאתה נכנס אליו וקורא אותו. עמוד הדעות הוא ממש מגוחך בגלל זה, כיוון שהוא פשוט רשימה אחת ארוכה שמכותרותיה לא ניתן להבין דבר לגבי תוכן המאמרים הפנימיים. אפילו הקריקטורה היומית זוכה לקישור המלבב ''קריקטורה יומית'', לצידו של הקישור רב-המשמעות ''מאמר מערכת''. וזו רק דוגמה אחת. הרבה יותר נוח לקרוא את העיתון המודפס. אתר האינטרנט של הארץ לא מבטא לא את היתרונות של מדיום הדפוס ולא את אלו של מדיום האינטרנט. הוא פרווה, וזה חבל. |
|
||||
|
||||
איך עוד היה אפשר לקרוא לקריקטורה היומית? |
|
||||
|
||||
את רוצה לחוות קריאה בעיתון כמו גלישה במסד נתונים?? |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להמתין רבע שעה לטעינת עמוד ראשי, בייחוד אם הקריקטורה לא מעניינת אותי. |
|
||||
|
||||
(עקרונית, אם דף HTML נכתב בצורה הגיונית, אפשר להתחיל לקרוא עוד לפני שהגיעה קריקטורה או תמונה אחרת שלא מעניינת אותך). בכלל, אם עיצובו של הארץ רצה להיות עיצוב טקסטואלי ונקי, אז (לדעתי) הוא נכשל בכך כישלון חרוץ. יש שם יותר מדי פרסומות צבעוניות, באנרים זזים וגרפיקה צ'יזית (שלא קשורה לפרסום) בשביל שזה יהיה "easy on the eye". יש גם בעיות בהצגת התוכן, אבל על כך כבר דיבר אופוסיט-ג. |
|
||||
|
||||
אתר הבית שלי עד לפני חודשיים היה YNET אך הואיל וכעת אני יכולה רק לצפות בעמוד הראשי שלו, אני כמעט ולא מתעדכנת בחדשות מהארץ. לפני כחודש עברה בי המחשבה לעשות מנוי לאתר ואחרי כמה דקות, התחוור לי שהצורך היחיד שלי בעדכונים, נובע כתוצאה מקטסטרופות שאני יכולה לוותר עליהן בזמן אמת (כמו למשל הפיגוע בקפה הלל). אם יקרה משהו שאצטרך לדעת עליו, כבר יעדכנו אותי. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מקפיד להתעדכן במדור ''ישנות'' באייל, במיוחד בימים האחרונים.. |
|
||||
|
||||
לפני כמה זמן שידרגתי את המכשיר שלי וקיבלתי כ"בונוס" הרשמה חינם לחצי שנה לשירות נהדר. בכל פעם שמתרחש פיגוע או שיש איזו חדשה מרעישה אחרת (למשל תקופות המאסר שנגזרו על חברי המחתרת החדשה), אני מקבל SMS. |
|
||||
|
||||
וליודעי ח"ן יש שירות דומה ב*חינם*, אם כי מעט מסורבל. |
|
||||
|
||||
מעניין באילו אתרים גולשים כל הניזונים מאתרי חדשות באינטרנט. ההימור שלי -- אתר ''הארץ'', שכבר זכה כאן לשבחים, מוביל בגדול. |
|
||||
|
||||
אני גולש בעיקר לYנט. |
|
||||
|
||||
ynet לא אוהבת את "הארץ", למרות המחמאות שהוא קיבל כאן.יכול להיות שאני מגלה נאמנות כי הוא היה הראשון שגיליתי, ומתרגלים לקונספט של אתר. כשיש משהו שדחוף לי לשמוע מהר- רוטר. |
|
||||
|
||||
וכשאת רוצה לדעת את האמת? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האתר של יואב קרני שווה עיון. http://www.notes.co.il/karny/ לפעמים נתקע (כמו היום) אבל בדרך כלל אחלה כתבות שמשקפות ידע רחב של המחבר עם הבנת תהליכים היסטוריים-חברתיים (נשמע פלצני, אבל כיף לקרוא). |
|
||||
|
||||
אחרי התייעצות קלה עם עצמי, הגעתי למסקנה שעם כל הכבוד, עיתון זה דבר שאני קוראת כל יום.1 לפעמים שניים, עם אופציה (חריגה) לשלושה. טלוויזיה אני כמעט ולא רואה, מהאינטרנט (וואלה!, למתעניינים) אני מתעדכנת רק בסופי שבוע כשאני מגיעה הביתה, ואת הרדיו מזמן זנחתי לטובת הדיסקמן שלי.2 1 אם אני יוצאת מהבית, אז אני מסניפה את העמוד הראשון ביחד עם השתייה. באמצע השבוע אני פשוט חורשת את העיתון ביחידה בשביל לתת לעצמי זמן להפנים את העובדה שכבר בוקר, והגיע הזמן להתחיל לתפעל את עצמי ואת מערכת היחסים המעורערת שלי עם העולם. 2שנפטר לפני שבועיים וטרם הוחלף. בקשות רחמים ימסרו לפי דרישה. __________ העלמה עפרונית, צרכנית אקטואליה כבדה. |
|
||||
|
||||
לא יודעת למה מסרבים הטייסים ולא כמה קיבלו חברי המחתרת היהודית החדשה. לא רוצה לדעת איזה ישובים בתוך הגדר ואיזה מחוצה לה. לא יודעת למה עזבה שרי אריסון ומיהם שרון ויואב (רק לי זה מזכיר את שמשון ויובב?). לא יודעת מיהו סיריל קרן ואיפה האי היווני. לא רוצה לדעת על השתיקה של גלעד שרון ועל קרובי המשפחה של ענבל גבריאלי. לא מתעניינת בסיבות לשביתה בנמלים ולא ביומולדת לשמעון פרס. ונראה לי שיחסית לאחת שלא קוראת/ שומעת/ צופה בחדשות, אני די יודעת מה קורה... |
|
||||
|
||||
מה שאת לא יודעת זה בעיקר מה את לא יודעת. וכנראה שזה לא דברים נורא חשבוים או שיש לך השפעה אליהם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהסיבה שאת יודעת את כל הדברים האלו, שאת בכלל לא מעוניינת לדעת, היא שישנן ''חדשות שבעל פה'' או חשב''ע, אלו הכותרות הגדולות של החדשות, הנאונים הזוהרים, לא השגרה החדשותית, ההתפתחויות ה''קטנות'' של החקיקה וכיו''ב, אלא מיקרים שהם בגדר ''אדם נושך כלב'', שהופכים, כמו פרטי הטריוויה של ''קחי אותי לישון'', שכולם שיננו ודיברו עליהם אפילו בלי לראות, לחלק מה'מציאות' שלנו, אך בניגוד לגלי הפגועים, הסיכולים הממוקדים, או עוד חוק בלתי אזרחי שעובר בקריאה ראשונה בכנסת, אלו דברים שדווקא עשויים לשעשע או להטריד אותנו באמת. |
|
||||
|
||||
½ of the readers use the Internet…much more that I would expect.
Although easy and fast I still like to come home, put my feet up and open the paper. There is something in looking at a printed article (I wouldn’t dream of reading a book on the Net) that gives it a different meaning. |
|
||||
|
||||
זה לא שאני לא קורא עיתון. אני כן. אבל המקור המרכזי שלי לחדשות זה עדיין באינטרנט. כלומר, כשאני רוצה לדעת מה קרה היום, אני מתחבר לרשת. כשאני רוצה להבין מה קרה אתמול, אני קורא עיתון. עניין של מהירות תגובה. |
|
||||
|
||||
אכן משעשע לעבור בבוקר יום, לקרוא את כותרות העיתונים, ולהבין שכבר הספקת לדון עליהן באינטרנט, ''להתעמק'' עליהן בחדשות אמש, ולהשתעמם מהן לגמרי. |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
לפי העיתונים, צו איסור הפרסום בעניין חטיפתו של אלחנן טננבאום "הוליד גל שמועות באינטרנט". למה נגרע חלקנו? |
|
||||
|
||||
המערכת הורידה את הידיעה שהופיעה בhttp://www.haayal.co.il/reply.php3?id=1632&rep=1... ולפיכך נגרעה מאיתנו הידיעה שבלונדינית דו מינית מהממת, מנופפת בזרי הדס כציודה היחיד, פיתתה את טננבאום בעומדה מעבר לשער פטמה לחצות את הגדר ולבצע איתה עיסקת נשק. |
|
||||
|
||||
מוזר. השמועות כאן לא מדברות על נשק, אלא על עסקאות מסוג אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאני קיבלתי כבר דוא''ל עם ''הסיפור האמיתי'', שלא טרחתי לקרוא. בדרך כלל אני מצליח לשכנע אנשים לא לקדם אלי בכלל הודעות שרשרת כאלה. |
|
||||
|
||||
עכשיו שאני יודע מה השמועות אומרות, נראה לי שהן לא כל-כך רלוונטיות. אם מר טננבאום לא היה שליח מובהק של מדינת ישראל במסעותיו בחו''ל, אינני מבין מדוע מנהלת המדינה בכלל משא ומתן לשחרורו. אין נכנעים לחוטפים לא בגלל שלא אכפת לנו מהחטופים (של ההווה), אלא בגלל שכן אכפת לנו מהחטופים (של העתיד). |
|
||||
|
||||
אותו עיקרון (שבסוף תגובתך) תקף גם לגבי רון ערד? והחטופים מקולומביה? |
|
||||
|
||||
רון ארד נפל בשבי (של ארגון טרור, לרוע מזלו), ולא נחטף. המוטיבציה ללכוד בשבי חיילים בזמן פעילות מבצעית - כבר קיימת, והנסיון לפדות את השבוי אינו משנה את המצב מעיקרו. למשא ומתן לגבי מי שנחטף כאזרח, כשהוא עסוק בענייניו הפרטיים יש השלכות כבדות לגבי המוטיבציה של ארגוני טרור לחטוף אותי, כשאני עסוק בענייני הפרטיים. זה רחוק מלמצוא חן בעיני. המטיילים שנחטפו בקולומביה החליטו על דעת עצמם לטייל דווקא במדינה שחוטפים בה כעשרה אנשים מדי *יום*. אם ארגונים פרטיים רוצים לשלם תמורת שחרורם, זה עניינם (למרות שהם בוודאי גורמים נזק גדול לתיירים אחרים שיכנסו לקולומביה); אני מצפה שמדינת ישראל לא תתערב (בתשלום הכופר, ותסתפק בסיוע הומניטרי). |
|
||||
|
||||
החטופים מהר דוב, http://www.idf2000.co.il/kidnapinfo.htmlנחטפו, ולא נשבו, מה הכלל לגביהם? |
|
||||
|
||||
ה''חטופים'' מגזרת הר דוב נחטפו כחיילים. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל המוטיבציה היחידה לחטוף אותם הייתה חילופי שבויים אופציונלים, הפעילות המבצעית בה הם עסקו הייתה פעילות שגרתית, הם לא נשבו במהלך קרב, אלא במהלך סיור שגרתי. לפי העיקרון שבסוף תגובה 174826, לא צריך לנהל משא ומתן לשחרורם, לא בגלל שלא אכפת לנו מהחטופים (של ההווה), אלא בגלל שכן אכפת לנו מהחטופים (של העתיד). אם ננהל משא ומתן שכזה, נעודד אירגונים עויינים להמשיך ולנסות לחטוף חיילים ישראלים. |
|
||||
|
||||
מנקודת מבט תועלתנית, מדינת ישראל צריכה להתנער מן החטופים שלה: שידעו בכל העולם שאין שום טעם לחטוף ישראלי, כי הוא ממילא ימחק מיד מן התודעה שלנו; לא נעשה שום מאמץ לשחרר אותו, וודאי שלא נשלם עבורו בשום דרך. גישה כזו אמורה, מן הדין, לגרום לארגוני טרור להבין שאת המאמצים שלהם צריך לכוון לכיוונים אחרים. אם כבר, הבה נכליל את השיטה: נפרסם שגם מההרוגים שלנו לא אכפת לנו. נאמר שאיננו מתכוונים להכנס למשא ומתן על הפסקות-אש, שהרי הצד השני ממילא אינו יכול לגרום לנו שום נזק (חוץ מלהרוג כמה אנשים, אבל ממילא לא אכפת לנו מהם). גישה כזו אמורה להקטין את המוטיבציה של ארגוני טרור להרוג ישראלים (מה הטעם להרוג אם זה לא מטיל פחד על הנשארים בחיים?) אלא שכמובן, אנחנו יכולים להודיע הודעות כאלה עד שנתפקע, ואיש לא יאמין לנו: אוייבינו מכירים אותנו טוב מדי. אפילו במקרה של החזרת גופות איננו מצליחים להעמיד פנים שלא אכפת לנו. יהודים היינו, ויהודים נישאר. אוייבינו יודעים גם את זה. (המצרים לא טרחו עד היום לאסוף את גופות אלפי החללים שלהם ממלחת יום כיפור, הפזורים בסיני). גם כאן - אם אנחנו מוכנים לשלם מחיר כבד על החזרת גופות, אין לחוטף שום סיבה להתאמץ לשמור על השבויים בחיים; ולמרות התובנה הזו, המובנת מאליה, אנחנו לא חוסכים שום מאמץ כדי להחזיר גופות של חיילים שנשבו. ולאחר כל ההקדמה הזו, כשחוטפים אזרחים, אני מצליח להעמיד פנים בקלות שאינני מעוניין להכנס למשא ומתן (משום שאני חושש לאזרחים שיחטפו בעתיד). לו היו חוטפים בן משפחה שלי, העמדת הפנים הזו הייתה מתפוררת מיד. באותו אופן, מכיוון שאני ביקשתי מן החיילים ההם לפטרל בגזרת הר דוב, אינני מצליח להעמיד פנים שלאחר שהם נחטפו הם מפסיקים לעניין אותי. |
|
||||
|
||||
חשבתי שכל ישראל אחים, או משהו כזה. 1 באמת. |
|
||||
|
||||
דווקא; "חברים" ולא "אחים". אם תרצה, גם זו דרך להסביר את ההבדל בין חייל לאזרח בהקשר הזה. |
|
||||
|
||||
והסיפור הזה, שכולנו בניו של יעקב, הוא "מיתוס"? דוד יודע את זה? |
|
||||
|
||||
אתה מן הסתם מבין שלא מדובר בהצהרה גנאולוגית, ושיש בשפה העברית עוד מלים פרט ל''חברים'' ו''אחים''. |
|
||||
|
||||
לאחר עיון קצר גיליתי שאני מתקשה למצוא את השאלה בתגובה שלך. |
|
||||
|
||||
האם אתה יכול להסביר לגבי "אתה מן הסתם מבין שלא מדובר בהצהרה גנאולוגית" משום שאני לא מבין? |
|
||||
|
||||
לא כתוב ''כל ישראל אחים'', אלא ''כל ישראל חברים''. ואפילו אם היה כתוב ''אחים'', אין לזה שום קשר עם קיומו או אי-קיומו של אב היסטורי משותף. וכשאני מדגיש שלא כתוב ''אחים'', גם לזה אין שום קשר עם קיומו או אי-קיומו של אב היסטורי משותף. וממילא כל בני האדם ''אחים'' (מה לי אדם הראשון, ומה לי לוסי מחדאר), וממילא לכל אחד מאיתנו יש מספר קטן מאד של אחים. |
|
||||
|
||||
נו, תגובה 174970. |
|
||||
|
||||
אבד הקשר עם שליחנו בעיניין קולומביה, אילן רמון |
|
||||
|
||||
מה לגבי מקרים שבהם לא מדובר על משא ומתן? האם על מדינת ישראל לבצע פעולות צבאיות כדי לחלץ ישראלים? ספציפית, מה לגבי ישראלים שהחליטו על דעת עצמם לטייל לשטחי הרשות הפלסטינית (בניגוד לצו אלוף)? |
|
||||
|
||||
למה לא לבצע פעולות צבאיות? הנכונות שלנו לפעול בכח כדי לשחרר חטופים מפחיתה את המוטיבציה לחטוף, ולא להיפך. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי דווקא למוטיבציה שלנו כמדינה שלא לעודד ישראלים להפר צווי אלוף, משהו כמו שלטים של ''חוף אסור ברחצה'' בהם אין מצילים (וגם איזו מילה או שתיים על הסיכון לחיילים שצריכים להכנס ולחלץ את ה''מטיילים''). |
|
||||
|
||||
אני לא מוצא דמיון בין המקרים, פרט למלה ''מוטיבציה'' שמופיעה בשני השיקולים. בארגוני טרור צריך להלחם, והקטנת המוטיבציה שלהם לפעול היא חלק מהותי במלחמה הזו. מול אזרחים שלנו, יש לנו דרכים אחרות לפעול (ומניעת עזרה אינה אחת מהן). אני מניח שאין בכוונתך להציע שמעשנים שחלו בסרטן ריאות לא יתקבלו לאשפוז (כדי להקטין את המוטיבציה של מעשנים אחרים), או שנהגים לא זהירים שרכבם התהפך יושארו לדמם למוות (כדי להגביר את המוטיבציה של נהגים אחרים להזהר). |
|
||||
|
||||
אם מניעת עזרה אינה אחת מהן, מדוע הצעת אותה (להבנתי לפחות, על ידי אי ניהול משא ומתן) כאן: תגובה 174826 ? |
|
||||
|
||||
ההחלטה לא לפתוח במשא ומתן עם חוטפים מכוונת נגד החוטפים; לא הייתי מקבל אותה כגישה חינוכית נגד החטופים. |
|
||||
|
||||
אז לא הבנתי. מה יש לעשות במקרה של טננבאום לדעתך? אם אתה לא פותח במשא ומתן עם החוטפים אז טננבאום, אזרח ישראלי, נשאר בידיהם. "הגישה החינוכית" כלפי החוטפים באה על גבו של החטוף. להבנתי, אי אפשר להפריד בין הדברים. |
|
||||
|
||||
המובן-מאליו הזה מובן מאליו גם לי. אלא שכניעה לחיזבאללה במקרה הזה מציירת לכל אזרח ישראלי שיוצא מן הארץ לוח מטרה על הגב; אני חושש לגורל החטופים הבאים, שוודאי יבואו אם במו ידינו נלמד את ארגוני הטירור כמה משתלם לחטוף אותנו. |
|
||||
|
||||
אז עדיין לא הבנתי, מה אתה מציע לעשות? |
|
||||
|
||||
עכשיו: לא לנהל משא ומתן עם החיזבאללה על החזרת השבויים, מן הסיבות שמניתי עד כאן. מה היה צריך לעשות מיד אחרי החטיפה: תגובה בת שני שלבים. בראשון, להודיע לחיזבאללה שאם מר טננבאום לא יוחזר למשפחתו בתוך שלושה ימים, נעשה מה שהאו"ם ממילא טוען כל הזמן שאנחנו עושים: נגיב בכח לא פרופורציונלי. בשלב השני, לקיים את ההבטחה. |
|
||||
|
||||
מה עם לחטוף אזרחים לבנונים? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאנחנו חלשים מספיק עד שהשיטה הפסולה הזו תהיה מותרת בשימוש. עדיף למקד את התגובות במען רלוונטי יותר. |
|
||||
|
||||
לא השתמשנו כבר בשיטה הזו? |
|
||||
|
||||
''פסולה'' ו''השתמשנו'' אינם תרתי דסתרי. כשהמטרה מצדיקה זאת, יתכן שיש צורך להשתמש גם בשיטות פסולות. כפי שכתבתי, אני לא חושב שאנחנו חלשים מספיק כדי להצדיק שימוש בשיטות כאלה (במקרה הזה). |
|
||||
|
||||
דיון 442 והיום אני מוסיף, שאפשר היה לחטוף את מחבלי חיזבאללה ממערך העמדות שהם פרסו לכל אורך גבול הצפון, ולהפוך אותם לקלף מיקוח בעיסקת חילופי שבויים. מבחינתי מדובר בכוח לוחם ולא באזרחים, ובחטיפתם יש משום מידה כנגד מידה. |
|
||||
|
||||
שני תושבי מזרח ירושלים נחטפו בעירק. גורמי בטחון: "מדינת ישראל לא מקיימת כרגע משא ומתן לשחרור החטופים". "השניים נסעו לעיראק על דעת עצמם ומדינת ישראל לא תבצע כל עסקה בעניינם". כזכור, גם טננבאום נסע לאן שנסע "על דעת עצמו", מה שלא הפריע למדינת ישראל לרדת על הברכיים בשבילו. מוזר. מסביר ח"כ יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון) את ההבדלים: "אין לישראל מחויבות לפלשתינאים". אכן. אלא שלפחות אחד משני החטופים ישראלי. אולי הוא חשוד שנחטף בכוונה? גם בזה אני חושש שהוא לא הראשון. |
|
||||
|
||||
תגובה 210892 |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, אתמול שמעתי את גדעון עזרא (שרואיין כנציג הממשלה) מצהיר שישראל מחויבת לעשות כל מה שאפשר כדי לשחררם. הוא גם אמר שהאינטרס של החטופים הוא להמעיט עד כמה שאפשר בזיקה של ישראל אליהם ולהדגיש את היותם פלשתינאים, ושבהתחשב בכך האנשים העוסקים בדבר ישקלו מהי הטקטיקה שתביא את מירב התוצאות. ההצהרות הסותרות האלה הן כר פורה לבלבניזם. אני חושב (כמו שאני חושב כל פעם שאני שומע את מר עזרא) שהוא פשוט טיפש. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |