 |
איזו חיית מחמד אתה מגדל? | 1404 |  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ודאי ממשיך לקשקש בזנב.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעתי שאין לי חיית מחמד, אבל אז ראיתי את האופציה ''עוף'' - ובאמת, אחד כזה יושב עכשיו בסיר המרק הע-נק, על הכיריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בצבא היה לי לחם מחמד. הוא גר במגירה, היתה לו פרווה ירוקה יפה וקראו לו חומי. זאת שהחליפה אותי הוציאה אותו לטייל ביום השני של החפיפה וחזרה בלעדיו, בטענה שהוא השתחרר מהרצועה וברח. __________________ ל.ב.פ, שבחרה בלית ברירה באופציה "חתול", למרות שזו מילה פשוטה מדי לתאר בה את הוד ניפלאותה, הנסיכה גרייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אפשר היה גם להצביע "אין לי חיית מחמד"? טוב מחביאים את זה בשורה הראשונה, ואח"כ מתפלאים שתוצאות הסקרים לא משקפות כלום. נו לא חשוב, הצבעתי לתנין (לפחות אני הראשון, אם כי בהנחה שיש זכות הצבעה נפרדת גם לפופק וגם ולהוגה שלו, אני צופה לפחות עוד הצבעה אחת כזאת), כדי להביע את מידת העניין שלי בסקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה המקום להזכיר שוב את נפלאותם של המקסימים מכל- איניגו מונטויה וצאצאיה משובבי הנפש המפרדינק גלוחת הבטן וווסטלי היפיפה. הם לא צריכים תעודות, הם אימצו אותנו, וזה מספיק. וחומציזה- שפעם היה לי כלב, ואז עוד אחד, ודגים, וצפרדע-מים(שהרגה את הדגים) ושבלולים (שסתם נתקעו באקווריום) וראשן בשם איזמרדלה, (שבטעות אנוש נוראית הרגתי אחרי שהייתה במצב מתקדם מאד של פיתוח אברי קרפדה) וקביה (ואז עוד כמה). אבל בעצם הכי רציתי איגואנה. וקוף. ___________ העלמה עפרונית, תוהה מאיפה פרץ הסקרים ה, הו, כה חיננים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין קטיגוריה של "דו חיים"? והאם שני כלבים זה "כלב" או "שנים או יותר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן אולי זה לא נראה לך, ואולי אתה היית רוצה להשמיד את כל הדו-חיים, אבל נחש מה? רוב העם מתנגד לכך, ואם אתה לא מאמין לי אתה מוזמן גם לקרוא את הקטע הרלוונטי ממגילת העצמאות: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". *מדינה יהודית*. אתה הבנת את זה? יהודית! ואם החוק לא נראה לך אתה מוזמן לפעול לשינויו. נראה מה יהיה לך להגיד להגנתך כשנתראה עוד 1500 הודעות. ________________ נו, למי התחפשתי? אה, פורים נגמר כבר? טוב בסדר, קבלו ביטול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, היה לי צב מים פעם, צבה ירקרקה ומקסימה בשם צילי, סקרנית ושחיינית מעולה. אבל היא לא החזיקה מעמד יותר מכמה חודשים. ועד שמצאתי וטרינר שידע מה לעשות עם צבים, היה כבר מאוחר מדי :-( קברנו 1 אותה בגינה של הבניין. ערכנו לה הלוויה יפה עם הספד - ועם הבטחה לשוב ולחפור אותה החוצה אחרי שנה, ולשים את השריון שלה שיתנוסס בסלון. ומה? אכן חזרנו אחרי שנה ויותר לבית ההוא, לשחרר את צילי. אבל האדמה היתה קשה, והיה חושך, ולא הבאנו כלי חפירה ולא זכרנו איפה בדיוק היה הקבר. ואז - מעשה שטן - עברה שם הדיירת החדשה בדירה והודיעה לי שאני צריכה לשלם עוד 150 שקל לטובת חשבונות ארנונה ישנים. שילמתי, יופטפויומט, וצילי אָיִן. 1 זה היה כשהייתי מדברת ב"אנחנו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומיהי גילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב, למעלה בהערה, שהתשובות ביחיד אבל מתייחסות גם לכאלה שיש להם כמה מאותו הסוג. אבל את בשלך, יוצרת לעצמך אנשי קש... (סתם, סתם, בצחוק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שלא ראה, למי שלא שמע, הנהו, החתול שפרץ את כל גדרי החתוליות והגדיר אותה מחדש, החתול שעומד גם ברוב דרישות התקן האירופי לחתולים, החתול שאליו כיוון בולגקוב בסיפרו "לב חתול" - פיץ! הקישור נמצא בתוך תגובה 121896 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונות נהדרות :-) טוב, מאז שעברתי דירה, מרתה הופרדה ממנגו. היא די מאושרת, אם כי אני מקווה להוסיף לה חבר/ה בקרוב. תמונות של מרתה (ומנגו) מלפני המעבר (וגם כמה שלי): כשהייתי ילדה, היה לי תרנגול מחמד שמאור אהבתי, אם כי לא נתתי לו שם. הוא בא אלי שאלטף אותו מתחת לכנף :-) הכל נגמר כשלילה אחד הרגה אותו נמייה (אם כי היא לא טרחה לאכול אותו. סתם השאירה את גופתו זרוקה, עד שפיניתי אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי העשוקה התידדתי עם תרנגול צבעוני ויפה שהיה מוכן לבוא ולנקר גרעינים מכף ידי. קראתי לו ''ארוחת צהריים'', אבל למרות זה הוא זכה לאריכות ימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנולדתי, למשפחה שלי היו אפרוחים בחצר (זה לפני שהם עברו להרצליה). עד שאח שלי מלק לאחד מהם את הראש יום אחד, ובא לאמא שלי עם שני חצאי האפרוח ואמר ''הוא לא זז יותר''. מאז לא היו לנו יותר חיות בבית. טוב, היו לנו ראשנים, אבל הם לא האריכו ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חמודיםםםםםםם. למי עוד יש תמונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: 1. ניקו היא כלבה מעורבת (פיט בול/רועה גרמני) שלקחנו מצער בעלי חיים הניו-יורקי לפני שנתיים. התמונות הן לפי הסדר: בראשונה היא בת חודשיים, בשניה בת שלושה חודשים, בשלישית בת ארבעה חודשים, ובשתי האחרונות היא בת שנה בערך. היום ניקו כבר בת שנתיים וחצי, אבל לא השתנתה הרבה מאז גיל שנה. 2. הלינקים המעצבנים הם עדות לשעה המאוחרת, ובעיקר ליכולות ה-html המאוד מוגבלות שלי. הכתובות הן case-sensitive, אז שימו לב לזה שהתעצלתי ושה-N משנה case כל הזמן. אז צריך לעקוב אחרי הלינקים במדיוק. התנצלותי הכנה. 3. כבר אין לי שיער וורוד מזה זמן רב. 4. אני יכולה לכתוב עמודים על גבי עמודים על הכלבה שלי ונפלאותיה, אבל אני אחסוך מכם את התענוג המפוקפק. אז הנה, תמונות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה זה שם, העיתונים על הרצפה? לספיגה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. היה לך פעם גור כלבים? אי אפשר להוריד לרחוב כלבלב בן חודשיים. ייאמר לזכותה של ניקו שלקח לה בדיוק 24 שעות ללמוד להשתמש בעיתון, מה שהפך את חיינו לקלים ונעימים בתקופה הקשה של חינוך הגור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני מקווה שגם הסיפור שבסוף נטען. על קריאת התגובות אוותר לך. בשלב זה. לא הזכרתי שהוא היה גם חתול האמצע חודשיים ברציפות בPlayCat, למרות שהתנגדתי לעניין. הוא אמר לי שזה כסף טוב, ובעולמנו הלא קל, אתה צריך לנצל כל יתרון שיש לך כדי להצליח. אז ויתרתי. לגבי חתוליך: בהחלט חמודים. ואני לא חושב כך על כל החתולים. מאז שאימצתי את פיץ, התחלתי לשים לב לגיוון הגדול של הצורות ויותר מזה, האופי של פרטים שונים מקרב אוכלוסיית החתולים. אחת ההבחנות שלי, הלגמרי לא מדעית היא שבאופן מולד, מתחלקים החתולים לידידותיים ולעויינים. בד"כ באותו שגר יהיו פרטים משני הסוגים. בעצם זה די מובן למה. החוויות בהמשך, ביחוד בשבועות הראשונים, משפיעות אך מעט על כיוון התפתחות האופי בהקשר זה. למרבה ההפתעה, רוב החתולים הביתיים הם תמהוניים עד עוינים, לפחות מאלו שאני פגשתי. מרתה משתייכת לסוג הידידותי, או שאני טועה? בעניין התרנגול, נזכרתי במקרה שתועד על ידי חוקרים באפריקה, של לביאה (או נמרה) שאימצה גור איילים, למשך מספר ימים וטיפלה בו באותה תקופה. לבסוף הוא נטרף ע"י לביאה אחרת. אכן, קנאת נשים תרבה בשר, או משהו. ראיתי גם בסרט, מקרה של גור של צבי תומפסון שמנסה לינוק מצ'יטה שרצתה לטרוף אותו. היא לא הניקה אותו, אבל עזבה אותו והוא חזר לאימו. טוב, זה לא לגמרי קשור. הנמיה הרי לא אמצה אותו. אבל נזכרתי. לילה טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמיה, כערפד המצוי, רק שותה את דם התרנגולות שהיא הורגת אוי! כמה לא רציתם לדעת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נמלה, דבורה. והוא צריך רישיון עבורה. קוראים לה אריק הדבורה? לא, אריק החצי-דבורה. הייתה לה תאונה. Half a bee, philosophically 1 שמישהו יפסיק אותי! בבקשה!must ipso facto half not be but half a bee has got to be a vis-a-vis its entity you see? But can a bee be said to be or not to be an entire bee when half the bee is not a bee due to some ancient injury? Singing: La-dee-dee, one two three Eric the half a bee Ho ho ho, tee hee hee Eric the half a bee 1 Is this a wretched demi-bee half asleep upon my knee some freak from a menagerie? No! It's Eric the half-a-bee2 Twiddly-da, twiddly-dee Eric the half a bee A, B, C, D, E, F, G Eric the half a bee I like this hive employee bisected accidentally one summer afternoon by me I love him carnally Semi-carnally Cyril Connelly? No, semi-carnally Oh... (Cyril Connelly( [whistle] The End. 3 2 הצילו! 3 חולערות. עושים צחוק ממגבלות של בן-אדם. לא יכולתם לעזור, נכון?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, בבקשה. הסיפור כל כך נפוץ שמונטי פייתון חזרו עליו בכמה וריאציות. הנה אחת מהן http://www.graphicszone.net/monty_python/scripts/Ser... אגב, בשיר שהעתקת מופיע אחד, סיריל קונולי. זוהי דמות אמיתי של אחד ממבקרי התרבות והספרות החשובים והמענינים של אנגליה בשנות השלושים והארבעים. הספרים שלו רווים בפילוסופיה מלנכולית והתאבדותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Let Eat Bee!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאחים עופר יש נמל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מחזיק דגים מלוחים בתור חיית מחמד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אוסף אותם ,מטפח אותם, משקיע מאכיל מגדל קצת מחנך ומשתעשע בהם בשעות הפנאי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאסף ע"י מה שמכונה בפיך "חיית המחמד שלי", מושקע, מגודל, קצת מחונך ע"מ שזה ישתעשע בך בשעות הפנאי. ולי היתה פעם חתולה שנקראה motors ע"ש הלהקה הנערצת עליה, ובנה הבכור בשלישיית תאומים נקרא ג'ינג'יס (לא שגיאת כתיב) חאן. אח"כ עברנו דירה לסביבה לא ידידותית לחתולים, והשארנו את "מוטורס ובניה" במקום הישן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמחתי לגלות שאני לא היחידי שמגדל תנין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
100,000 אליגטורים בדרום קרולינה ו-200,000 בג'ורג'יה עוקבים בכליון עיניים ובדאגה מסוימת אחר ההתפתחויות האחרונות בג'ורג'יה. 180 רשיונות ציד יוגרלו בג'ורג'יה במטרה להכניס רווחים לקופה ולדלל את אוכלוסית האליגטורים, שמוגנים בחוק מאז 1969. אבל פקידי "מחלקת הטבע" לא חוזים שהעונה תפתח בקרוב משום שאוכלוסית האליגטורים יציבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוסר על גידול חיות בר באופן פרטי. חבל. זה דווקא היה יכול להיות נחמד. תארו לכם מישהו בעל חצר פרטית במושב המגדל בה ג'ירפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרכסיסטים המרקיבים את העולם זה מאתיים שנה ויותר, הם שהביאו לעולם גם את השחיתות הזאת: החזקת חיות מחמד פרזיטיות בידי כל מיני מפונקים פרזיטים שאני צריך לשלם בשבילם. בחברה הפאודלית לא היו חיות מחמד. סוסים שימשו לרכיבה, בהמות השדה שימשו לעבודה, התרנגולות הטילו ביצים וחתולים הגנו על האסם מפני העכברושים. אנשים לא עסקו בשטויות וחיות לא חיו על חשבוני, אלא שירתו גם הן את הפיאודל רב החסד. צדק היה אז בעולם! כלל זה אינו תקף לגבי חיית המחמד של הפיאודל, כמו גם לגבי החתול של שרי אריסון. חיות אלה עדיפות על בן אדם, שהוא עובד ציבור פרזיט! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחד קוראים פו (כמה מקורי), ואני רוחשת לו חיבה רבה מכיוון שקיבלתי אותו מאחי, וקבלת מתנות מאחי זה לא דבר שקורה כל שנה. לדובי השני קוראים דובי (שוב, המקוריות חוגגת). לפני חודשיים טיילתי לתומי באיזור (נידח) בעיר מגורי (הנידחת), ולפתע ראיתי את הדובי הכי יפה שראיתי בחיים שלי 1. הוא היה קטן יחסית, והצבעים שלו היו ממש מיוחדים- עירוב של ורוד ותכלת וסגול בהיר, והוא היה כל-כך קטן ועדין וחמוד ורך ונעים שלא יכולתי לעמוד בפיתוי וקניתי אותו. וזהו. נכון מרגש? 1 אלף סליחות מהעורך הראשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדובים הבאים שלך כבר תקראי קננגיסר ואנשלוביץ, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בבית, חוץ מהכלב והחתול (ואשה, ושלושה ילדים), יש גם דב הרים רעב (או עוור). מי שיודע על מה אני מדבר מוזמן להרים את הכפפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כתביו של דב בער בורוכוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קולו של הרעם בשעות הערב המוקדמות היה רחוק ועמום, ואף על פי כן ניעור הייזי משנתו בבהלה גדולה. הוא טלטל את כתפו של אוסיר הזקן שישן במיטה הסמוכה: "נדמה לי", אמר, "שהסכר הגדול עומד להתמוטט". "או ששוב התנגש מישהו בעץ החושחש", רטן אוסיר הזקן שהקיץ אף הוא. הייזי התישב במיטתו, תוהה מדוע ירצה מישהו להתנגש בעץ החושחש שמעודו, עד כמה שידע לו, לא הזיק לאיש. ..."אולי אותו מישהו לא התכוון לכך", הרגיע את עצמו, אולי זה התרחש במקרה". "דברים אינם מתרחשים במקרה", אמר אוסיר הזקן, מפהק פיהוק רחב, "יש להם סיבה ולסיבה יש סיבה, ולכל דבר יש מדוע, ולכל מדוע המדוע שלו". "אם כך", אמר הייזי, "אם מישהו מתנגש בעץ החושחש, זה משום שאין הוא אוהב את המוסיקה העדינה שהוא משמיע, ואין הוא אוהב את המוסיקה, משום שהיא מזכירה לו צלילים ששמע בארצות רחוקות, שבעת ששהה בהן, כמעט נטרף על ידי דוב הרים רעב". "או עיוור" אמר אוסיר. "דוב הרים עיוור?" בחן הייזי את האפשרות. "לא", השיב אוסיר בחוסר סבלנות, "מי שנתקל בעץ החושחש כנראה לא ראה אותו, אבל מכיוון שעץ החושחש גדול דיו להיראות ממרחקים, אם נתקל בו מישהו בכל זאת, סימן שהוא עיוור". "או שמשהו הסיח את דעתו", אמר הייזי מהורהר, "והוא לא השגיח בעץ. כמו למשל", הוסיף בשלווה, "דוב הרים שפגש בדרך". הוא השתתק לרגע ופתאום הצטווח: "דוב הרים בגינה שלי?? נטפל לעץ החושחש שלי??" מבוהל אץ אל החלון ופתחו לרווחה." ____ מסע ההגיוניטים בחיפוש אחר אבן אי ההיגיון, מאת לאה שילון ובני גלעד, הוצאת כתר 1985. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה...לא.1 אבל אם אתה כבר כאן, אז שתדע לך (זה מידע חשוב, כן?), שלילד הראשון שלי (בן או בת, זה לא משנה), אני מתכוונת לקרוא ירדן, מפני שזה השם הכי יפה בעולם (אפילו לברבי שלי קראו ירדן, והיא באמת היתה הברבי הכי יפה בעולם). 1 אני מסכמת את זה במילה אחת, "לא", כי אני נורא מנומסת. ובכלל, מה עשו לי דב ודובי שאני ארד על השמות שלהם ואגיד שאם הייתי מתחתנת איתם אז הייתי שומרת את שם המשפחה שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 42430 שורה אחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 זה בסדר, כשאני אתחתן2 אני גם מתכוון לשמור את שם המשפחה שלה... 2 האהא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כמו שאסתי אמרה) תגובה 42454, שורה אחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להסתפק באחד, כשאפשר לקרוא לבן ירדן, ולבת ירדנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבן ירדן ולבת סוריה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמטודה נמטודה לא במיץ ולא בסודה במעיים היא גדלה וגורמת מחלה יו-לה יו-לה-לה(X2) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? אני מכיר שחרור, ושרשיר (מין של ברווז). יש לך משהו לחדש לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שראיתי את הצירוף "מין של ברווז" חשבתי לעצמי מה האיש מאחורי השתיקה המאוירת של הברווז (דודו גבע) היה אומר וגיליתי שאין לו אתר אינטרנט האם תוכלו להאיר את עיני באתר שהוא? וכדי שהתגובה תהיה רלונטית- יש לי כלב בוקסר גזעי שאימצנו מצער בעלי חיים בהרצליה ועכשיו הוא מטייל בחצר שלנו במושב ורודף אחרי חתולים וממצה את חייו הרבה יותר טוב מהיה יכול בהרצליה. וישן המון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי איזה מאה ציפורים, טוב לא נגזים איזה חמשיים מסוג אחד עוד 20 מסוג נוסף ועוד 10 מסוג אחר ועוד,, טוב אולי כבר יש לי באמת מאה. אבל מה שהיה לי זה המעניין. החלפתי בחיי לפחות חמישה סוגי כלבים מהגדולים באמת (דני ענק) כלב שדומה לחזיר אסקי יפיפה, זאבים ועוד כמה סוגים לא ידועים, היו לי חמור ואתון, לפחות 4 ברווזים , דגי זהב , כמובן חתולה שהמליטה לפחות 4 פעמים מתוך זה אחת במיטה שלי כאשר ישנתי בה.. טוב מה שכחתי. כינים לא נחשב? כמובן שפנים או שאולי ארנבות אבל מי סופר, צבים לפחות שניים, טווס אחד. וכמעט שכחתי להקה של תרנגולות ותרנגולים שחיים איתנו באושר עד עצם היום הזה ונוהגים להוכיח כל יום מחדש עד כמה השמש טועה כאשר היא חושבת שהיא תחליט מתי הזריחה, הם יודעים שהיא לפחות שעתים קודם. ואני מודה אני קטן על דודה שלי שהיום יש לה לאחר שעברה כמעט כל חיה קרפיון חמוד.. רוב החיות שלי הגיעו מהדודה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט שכחתי היו לי שני בזים עורב ונחש. וכמובן יונים . אני חושב שזה הכל אם אני אזכר בעוד חיות שהיו לי אני אוסיף. האם ציינתי שאני אוהב חיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זחלים, לא תולעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבנין הכרוב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם פרודניה, מה שאת רוצה, אבל את דיברת על זחלי טוואי המשי. בני אדם שמגדלים תולעים עושים זאת בד''כ במעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, צודק. (בוא, שרשורי, הולכים הביתה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שאבא גילה בזעזוע שהבת שלו הביאה הביתה באושר כה רב את המפלצות שהורסות לו את הפרחים.1 1פרודוניות, זה התולעים האלו שאוכלות את הכובע נזיר, נכון? זה היה כל כך מזמן. _________ העלמה עפרונית, פגשה היום את הבחורה הראשונה מהכיתה שלה שהשתחררה כבר מהצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתי נוהגת לשים כובע נזיר בסלט, אז מה אנחנו, פרודניות? וזחלים, זחלים (גם של פרודניה, גם של טוואי המשי), לא תולעים. זחל מתגלם (או שלא) והופך לפרפר (או לחרק אחר), תולעת נשארת תולעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוהגת לשים חסה בסלט.(או ליתר דיוק, סלט בחסה) אז מה אני, קביה? צב?1 1שבחוסר התחשבות מוחלט, התעלמתי מהשניים שלי ברשימת בעלי החיים שעברו לי בין הידיים. אז גרשון-יהושוע החיננית וקטנצ'יק הגדל- סליחה, ותודה. יום טוב שיהיה לכם. _________ העלמה עפרונית, והמפרדינק שישנה לה על הברכיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כבודו מתעצבן ככה? זחלי משי הוא השם הנכון, תולעי משי הוא כינוי החיבה (המשובש, נו) של החיות המקסימות האלה, עוד מילדותנו. ואני לא זוכרת שמישהי מהן לא באה כשקראתי לה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבודו לא מתעצבן ככה, מעצבנים אותו. ואם את לא זוכרת שמישהי מהן לא באה כשקראת לה כך, את יכולה להתחרות עם הדב על תואר ''הסנילי של האתר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב שרק לך היה יום קשה. אני רק הרגע גיליתי שפופק חשף את עצמו ועבר מן העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא יום קשה, זה סוף היקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? פופק חשף את עצמו? היכן? מתי? איך? למה לא הודיעו לנו? אני דורש וועדה!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 137414 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הראשון אייל אלמוני וארסי ברקת האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) לוגי גרסקו (אחרי שנחשף כלוגי גרסקו) שוטה הכפר הגלובלי מי מהם יישאר אחרון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אתה לא מבדיל בין סתם ניק לבין דמות שמצהירה על עצמה כפיקטיבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה לנו שאת לא פיקטיבית? האם דמויות צריכות להצהיר על עצמן שהן פיקטיביות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פופק נוצר במוצהר כדמות פיקטיבית שהגה כותב קבוע באייל. לעניין הוויכוח העייף "מאיפה לנו שניק א' או ב' אינו פיקטיבי" - נו, ואם הייתי קוראת לעצמי יוסי בן-לולו, הייתי יותר אמיתית? היית הולך לחפש אותי ברישומי הביטוח הלאומי? אני 1 ניק קבוע שמייצג בנאדם שעונה לאימיילים, וזה מספיק לצורך העניין האינטרנטי. 1 כמו רוב הגולשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, ופופק לא ענה לאימיילים? ולא כולם בקיאים בהשתלשלות הסיפור, כדי לדעת שפ. "נוצר במוצהר כדמות פיקטיבית". איך שאני תופס את זה, באינטרנט כולנו דמויות פיקטיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כולם בקיאים בהיסטוריה של הממלוכים, אבל זה לא מונע מבעד מי שכן מתמצא, לקבוע עובדות על סמך מידע שבידיהם. פופק היה תופעה יוצאת דופן יחסית, ולא ניק רגיל. ואם אתה טוען ש''כולנו דמויות פיקטיביות'', תצטרך גם להסביר לי למה הדמות הפיקטיבית ''דורון יערי'' אמיתית יותר מ''ברקת''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי ש"דורון יערי" אמיתי יותר מ"ברקת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנה, ברשימה שלך נכללו בעלי ניקים בלבד, לא בעלי "שמות אמיתיים". תגובה 138029 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני מודה שאם עלי להיות נאמן לטענתי עד הסוף, אסור לי להסתפק בחשיפת השם "הדומה לאמיתי", ועלי להניח שגם לאחר שחשפנו את "דורון יערי" החפירה לא נגמרה, וכך לגבי שאר השמות הנראים כאמיתיים, כולל השמות "טל כהן" "ירדן ניר" ו"דובי קננגיסר" הנראים כאמיתיים (ומישהו מצא זהות גימטרית בין האחרון לבין אחד משמותיו של "ד. קלטי", שאם זה נכון הנ"ל דאג לכסות את עקבותיו בתמונות שונות), ויש להמשיך ולחשוף אותם עד הסוף. היותם של אלה שהוזכרו בתגובה 138029 בעלי שמות "מעניינים", כלומר שאינם דומים לאמיתיים (פופק, למשל, כן נשמע כשם אמיתי למרות מוזרותו המסויימת ולמרות שבספר הטלפונים של בית שמש לא נמצא שם כזה) היא כנראה הסיבה לתשומת הלב המיוחדת, כאילו הם, בבחירתם בשמות לא שגרתיים, מזמינים על עצמם את האתגר והסכנה שמישהו ילך על חשיפת שמותיהם ה"אמיתיים", ואם תשאלי אותי, אני בטוח שחלק מהם נהנים כאן מעצם ההרפתקה הזאת, בעוד שאלה שבאים עם שמות "אמיתיים" בעצם אומרים: תעזבו אותנו במנוחה, אנחנו לא במשחק של חשיפת שמות. אנחנו לא מעניינים, וטוב לנו שתחשבו ככה. למעשה, הסיכוי היחיד לחשוף את החבר'ה שהצגתי בשמות "רגילים" (אך כפי שסיכמנו, לא בהכרח "אמיתיים") הוא אם בעבר במקום כלשהו הם הופיעו בעבר בשמות כאלה. אולי זה פחות מעניין ממה שחשבתי בתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשפט האחרון - אכן. "האתגר והסכנה"? אולי החיים שלי מעניינים מדי, אבל אני כבר מזמן לא רואה באאוטינג "אתגר" או "סכנה". סתם הפגנה של חוסר נימוס / חוסר כבוד לזולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות אינה מנומסת ואינה רוכשת כבוד לזולת. מי שמסתכן בניקים מושכי אש, חייב לדעת זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות לא חייבת שום דבר לאף אחד. אנשים, לעומת זאת, אמורים לשמור (לפחות על מראית עין של) כללים חברתיים כלשהם. האם אתה אומר, שאם בעל ניק כלשהו מעצבן אותך, תצא ותעשה לו אאוטינג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אומר דבר כזה, שכן המתגורר בבית זכוכית וגו'... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי לעזאזל ידביק לעצמו את השם "קננגיסר" מרצונו החופשי?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לשעבר מוחמד חוסיין אבו שראף, מבוקש ע''י האמריקאים בעיראק, שעלה בידו להסתנן למערב דרך סוריה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, ברקת כבר חשפה כאן את שמה. מנוע החיפוש הוא ידידך :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיפוש מהיר אחרי שמה (האמיתי) של ברקת, הוא נמצא ע"י מנוע החיפוש של האייל רק פעם אחת, וזאת, *לא* בתגובה של ברקת, אלא בציטוט שמגיב אחר הביא, לדעתי מבלי להיות מודע בקשר שבין ברקת לבין הציטוט שהובא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען השם, מה שמה האמיתי? ואיך כולם חוץ ממני יודעים אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ודי מוזס-ניר-שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהתראות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השם הזה לא מוזכר רק פעם אחת: תגובה 133118 תגובה 93558 (אגב, מה הקשר בין תגובה 93596 לבין תגובה 133248 משחזרים בדיחות, אה?) תגובה 75158 תגובה 49386 ועוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שיחזור בדיחות, אלא רפלקס פבלובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת לא חשפה כאן את שמה, ואף הביעה התנגדות לכך שאני אקשר לתגובה שנכתבה על ידה ב"אייל", ממנה ניתן יהיה לעמוד על זהותה. מה שכן (ולכך בוודאי התכוונת) היא חשפה כאן את ניקיה האחרים באתרים אחרים1, מהם יכול היה, מי שבעבר חירב את זמנו בפורומים שאינם ה"אייל", לעשות את ההקשר. 1 בפתיל שמתחיל כאן: תגובה 99558 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיטוט קל ברשת עולה שדפנה מרום היא רופאה בבי''ח שניידר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך שלרופאה יש כמות כזאת של זמן לגלוש באינטרנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יודע. יש רופאים שיש להם המווון זמן. קח למשל את אפרים סנה. או את גונן שגב (מישהו עוד זוכר?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר רם טוקלינדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שלא מכיר, גם בריג'יט פורסטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שלא מכיר ומתעצל (כמוני) לחפש - מי זאת בריג'יט פורסטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להבין את זה משם הכותב: "היפה והאמיץ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה. החכמתם אותי. ידעתי במעורפל שיש דבר כזה, "היפים והאמיצים", ולא קישרתי עם "יפה ואמיץ". חשבתי שהניק הזה, אולי זו איזו אירוניה לגבי גונן שגב. עכשיו מתברר שהבנות שלי דוקא מבינות מצויין ברשימת הדמויות של היפים והאמיצים ושאר סדרות בפרוטה. יכולתי לשאול אותן, והייתי מקבלת מיד על המקום קורס מלא ומקיף... אז זאת אומרת שסדרות של ערוץ 3, זוהי גם נחלתן של בנות אינטליגנטיות. גם בנקודה זו החכמתי זה עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שרוצה לדעת עליה עוד, אפשר גם בעברית וזו דרך אגב סדרה של ערוץ 2, לא 3. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף טופיק - בת כמה ברוק אמורה להיות בסדרה? כבר יותר מעשר שנים עברו בחיים, לא יודעת כמה בסדרה, והיא אמורה היתה להזדקן לפחות בעשרים (לפחות לפי גיל הילדים שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בין לבין היא קופצת לחלל, דבר שמאיט את הזדקנותה. בעוד שנתיים, בערך, בעזרת השם, היא תפתה גם את תום (בנו של רידג') וכך תשלים את סריית ה''פורסטר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הוקרן בארצנו הפרק ה4000 של הסדרה, דבר המצדיק ציון אפילו באייל הקורא. אני אגב מחבב, לפעמים אפילו יותר, את הסדרה המוקרנת לאחר מכן, "כל ילדי" המתרחשת בעיירה פיקטיבית בשם פיין ואלי. אני מחבב אותה כי היא קצת יותר אנושית, הטיפוסים בה הם טיפוסים שיש סיכוי לפגוש גם בחיים האמיתיים (לא כולם מיליארדרים) וגם הדברים שקורים להם עשויים לקרות לאנשים בשר ודם (הריון בגיל עשרה, התמכרות לסמים) ומותרת בה הופעת הומוסקסואלים ואף ר"ל נישואי תערובת (אמנם בינתיים רק בין כושי להיספאנית ולא לבנה לגמרי, אבל זה הרבה יותר ממה שמותר להעלות על הדעת ב"יפים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית מעדיף את "All My Sons." אה, רגע. לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיספאנית ההיא עברה בינתיים ל''יפים'' ושם היא משחקת את אמה של זאת שדור העתיד (בנו של רידג' ובנה של ברוק) רבים עליה. כך שגם שם יש סיכוי שנגיע לנישואי תערובת כלשהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיים, קתרין קלי לאנג תחגוג 42 בחודש הבא (לא זוכרת תאריך מדוייק. יש גבול). בסדרה, ברוק לוגאן פורסטר נ"י אמורה להיות בערך באותו הגיל. נכון שזה לא ממש מסתדר עם העובדה שריק כבר עבר את גיל 20, אבל המפיקים של הסדרה החליטו שאין להם הרבה מה לעשות עם ילדים קטנים שמתרוצצים לכולם בין הרגליים, אז כל כמה שנים הם מקפיצים לילדים המסכנים את הגיל (ריק, למשל נולד בשנת 89', נדמה לי. עכשיו הוא היה אמור להיות בן 14 בלבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שמישהו יפרסם מאמר באייל בנושא וזהו, אם זה כל-כך חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא הדיון המקורי היה, למי שזוכר "איזו חיית מחמד אתה מגדל". וממנו הגענו ליפים והאמיצים. (מה עם איזה סקר בנושא אופרות סבון? תוצאות מפתיעות צפויות). להלן, תיאור השתלשלותה של חד גדיא מקרית באייל הקורא: רועי פתח בסיכום כל החיות שהיו לו.תגובה 137118 ברקת תגובה 137158 תהתה על היעדרותם של תולעי משי, ומכאן נפתח דיון בינה לבין הגלילי על סוגים של תולעים, אליו הצטרפה גם העפרונית. בשלב כלשהו התעצבן הגלילי על ברקת, או כך לפחות הרגישה ברקת תגובה 138008 ותוך כדי וויכוח בשאלה "מי עבר יום קשה יותר" פצחה ברקת בתגלית תגובה 138019 שהסיתה את הדיון לאפיק חדש-ישן באייל: נושא הכינויים/דמויות המשנה, ואל הדיון הצטרף כותב התגובות הקודמות (לא ישן בלילה) במספר שאלות מעניינות תגובה 138029 שפצח עם ברקת בדיון מעמיק על ניקים ועל המוסריות שבחשיפת בעליהם. התערבותה של xslf תגובה 138076 הפכה את הדיון לדיון בברקת עצמה ובשמה/כינוייה תגובה 138076ואל הדיון הצטרפו גם פרשננו לענייני ברקת (מהדיון ההוא) ואלמוני/ם אחד/ים שעסקו בשאלה האם ברקת חשפה כאן או במקומות אחרים את שמה. כאן התערבה מאמינה באופטלגין שחשפה את הזהות בין שם שהשתמשה בו ברקת בפורום אחר לבין רופאה בביה"ח שניידר תגובה 138250 וכותב התגובות הקודמות גרם מכאן להסתה נוספת של הדיון לנושא חדש: זמנם של הרופאים.תגובה 138481 מכאן איילת בועזסון והמאמינה באופטלגין הציעו שמות של רופאים שיש להם, כמאמר המאמינה, "המוון זמן" ובנקודה זו נרדם הדיון ודומה היה שלא יתעורר יותר, אלא שחלפו חודשיים, 19 יום, 6 שעות ו35 דקות ולפתע עורר את הדיון מחדש יפה ואמיץ אחד, שנזכר גם הוא בשם של רופאה שיש לה זמן, תגובה 153028 ולמרות שהיא פיקטיבית, יש לומר שלא יותר מהד"ר שהציעה איילת, שאגב נעדר ממחוזותינו לאחרונה. אלמוני שהתברר אח"כ כמאמינה באופטלגין, שאל מי זאת בריג'יט פורסטר, עדי ענתה וכך הגיע הדיון פחות או יותר לנקודה שבה הוא נמצא כעת, למורת רוחו המסויימת של כליל נאורי, ועדיין, באייל כמו באייל, גם השמים אינם הגבול ומעניין יהיה להמשיך לעקוב בחודשים הבאים ובמהלך המילניום. אז לסיכום, מה היה לנו: חיות מחמד תולעים פופק כינויים ושמות מי היא ברקת זמנם הפנוי של רופאים היפים והאמיצים 7 נושאים, לפחות 14 משתתפים. וחד גדיא, חד גדיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט שירות חשוב. אתה יכול לקפוץ גם לדיונים אחרים ולספק תקצירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור איילולוג מטעם עצמו ומתמחה בלתי רשמי במטא-אייליות, הבאתי את הדיון הנ''ל כדוגמת חתך ניתוחית לתהליכים ודינמיקות באייל הקורא, ולא כשירות קבוע לאספקת תקצירים. חוץ מזה, אני מרגיש את ההודעה הצהובה נושפת בעורפי, אך אם יהיה ביקוש לתקצירים כאלה ייפתח מן הסתם ''בנק תקצירים'' ממנו אשמח להביא ציטוטים (שלא בשם אומרם) בעבודת הדוקטורט שלי בפקולטה לאייליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעוד חידה במסגרת פינתינו: "ילד מזדקן מהר, רק אצלינו ביפים": כשנולד סי.ג'יי, בנה הצעיר של ספקטרה, לפני איזה שש שנים (בארץ), נחשב הדבר לפלא ביולוגי. כלומר, היא היתה חתיארה כבר אז. בת כמה היא צריכה להיות עכשיו, כשס.ג' כבר הספיק להיות נשוי? ואם כבר אנחנו בשוונג של הדברים החשובים באמת, אז שאלה שכבר שאלתי: מי הז"ל בהארי החדש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אבל סאלי ספקטרה היא הדמות החביבה עלי. קצת אנדר-דוג, אבל סימפטית. על פי חישוב השנים בסדרה, גם היא וגם סטפני היו צריכות לעבור 5 מתיחות פנים עד היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנדרדוגיות שלה (ונטייתה המוזרה, בה נוכחה לאחרונה גם טרישה המעצבנת, לערוך טבילות באגמים או אמבטיות) היא מה שעושה אותה סימפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, לא מספיק שספיילרו לי כבר את הספר במקום אחד באייל (אגב, אני שוקל למחוק את התגובה ההיא)? אני עסוק כרגע בנסיונות נואשים לשכנע את הסניליות שלי לתפקד כמו שצריך. אכפת לך להפסיק עם חוסר ההתחשבות הזה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתמחים שלי, שיחיו, עוזרים קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וחיפוש על הניק שלה בפורומים האחרים מעלה את שמה האמיתי, בפעמים בהם גילתה אותו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הראשון הודה ששמו האמיתי אייל משהו. זה אומר שהוא לא דמות משנית של כותב קבוע. גם השאר לא נראים כדמויות כאלו (ואני מצהיר שאני איני דמות משנית של אף כותב מוכר). היחיד שיכול להיות מעניין הוא 'שוטה הכפר הגלובלי', שיש לי תחושה שהוא אחד מחברי המערכת. אה, ולא לשכוח את 'כותב התגובות הקודמות' - עוד ניק פיקטיבי שעלינו לפצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דמות משנית של כותב התגובה תגובה 153200 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרודניה היא לא מסוכנת בכלל נכון?? ?? ?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש מסוכנת1, אם כי חצי זחל פרודניה בסלט החסה עלול להרוס לך את הדייט. __ 1כלומר, לבריאותם של בני אדם. אם את עגבניה זה עלול להזיק לך, אם אתה מגדל כותנה זה עלול לפגוע בפרנסתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה פרודניה בתוך עגבניה שנאכלת, זה עלול להזיק לך, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת היו גם היו לפחות פעמיים אם אני זוכר נכון, האוכל שלהן היה עלים של עץ תות והיה מגניב לראות איך הם הופכים בסופו של דבר לפרפרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי בזמנו מסבא שלי ז"ל מלפפון ים שהוא מצא בנמל תל אביב. מטבע הדברים, המלפפון לא החזיק מעמד יותר מיום-יומיים, אך נצרב בזיכרון בתור היצור הביזארי ביותר שאי פעם "גידלתי". כיום יש לנו חתולה (בת 8). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אוכל דברים כאלו אבל רציתי לדעת (בשביל משחקי הארץ עיר השוכללים שלי) אם מלפפון ים נכנס לקטגוריה של פירות ים או שיש קטגוריה של ירקות ים ואם יש כזה דבר ירקות ים, מה עוד שייך אליה האם יש גם גזר ים ועגבניית ים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יצא לי לאכול אבל יצא לי לצלול ואם אני זוכר כאשר נוגעים בהם יוצא להם סילון של חומר כל שהוא. דווקא היה מגניב, לפני כמה שנים אי שם לים חדרה דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גזר ים אין... אבל עגבניית ים דווקא יש... זה בעצם שושנת ים אדומה... אני יודעת כי לא מזמן ראיתי כמה בטיול בחטיבה והיה לנו מדריך שיודע דברים כאלה... חחח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנענע כבר חיקו את המשאל הזה (מימין למטה). אבל להם יש פחות אופציות לתשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק הזה לא ישאר רלוונטי למשאל המסויים הזה. יתכן שכדאי יותר לשמור את http://forums.nana.co.il/Common/Poll/ShowPoll.asp?Po... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה קובעים טרנדים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שעירית מבשלת, עפ''י הסקר, את המזון הכי בריאותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק, סקר הוגן ולא מוטה כלל וכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו הגיע תורו של "Ynet" לעסוק בגזים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגדל רק דגי מים מתוקים . אבל זה רק כי אסור לגדל חיות אחרות במעונות. כשגרתי אצל ההורים, היו (ובעצם עדיין יש) הרבה יותר סוגים. כיום יש לנו 4 כלבים, 6 חתולים, תוכים, תרנגולות, אווזים, ברכיות, ברברים, יונים. בעבר היו לנו גם שרקנים, ארנבות, אוגרים ואיגואנה אחת. וגם כל מיני דגים, מים מתוקים ומלוחים. גם כרישים שאבא שלי גידל פעם (קטנים, באקוואריום). במסגרת החיות הלא-שגרתיות אני יכול לציין עקרב שאחותי תפסה בביצפר והביאה לי ברוב טובה (היא היתה בכיתה ז, אני ב-י), וארבה שקיבלתי במסגרת קורס קיץ לנוער על אנטמולוגיה בפקולטה לחקלאות. ציינתי שאני מושבניק? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "כרישים (קטנים)"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ בסדר גודל של עד חצי מטר, אותם ניתן לגדל באקוואריום (גדול, כמובן). אני הייתי אז ילד קטן, אז אני זוכר זאת במעורפל. (גדול = יש לנו אקוואריום של כ-300 ליטר שאבא שלי בנה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה כשמקבלים מים בחצי חינם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי כרישים גדלים במי ים. מי ים גם אתה (אולי לא כירושלמי, אבל כהרצליני בוודאי) יכול לקבל בחצי חינם. (כמה זה חצי ממחיר אפס?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בכיתה ד' אימצתי איזה כמה כאלה. 2 תוכים מזן קוקטייל למשל. שצורחים המון בעיקר ב-2 לפנות בוקר עכשיו אתם מצפים שתוחלת החיים של זוג ציפורים עם 3 תאי מוח תהיה קצרה במיוחד. אבל לא. הם בריאים ושלמים כאילו בקעו אתמול מהביצה (הסוד הוא בדוחן?) ולמה בגיל 20 צריך להמשיך לשלם על טעויות שעשית בכיתה ד'? בכל אופן אמא שלי (טיפוס קר וציני ביום יום) מגלה אליהם חיבה מיוחדת, וכל פעם שאני מציעה לעשות FREE WILLIE היא מסתכלת עליי במבט של: את בת 20 ועדיין בבית, ואת דווקא לא אוכלת רק דוחן. וכך זוג הצרחנים הזקן הדיח אותי לתחתית סולם המזון בבית. נשאר לתהות מתי יהפכו את החדר שלי לחדר ביליארד ויגידו לי לעבור למלונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שאני ממש מגדל אותם, אבל הגענו לרמת סימביוזה נסבלת ;) וברצינות - תוכית, ושמה בישראל "ירוק" (אני יודע, מאוד מקורי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הסיפור על הגברת שגידלה שני תוכים, אחד אדום והשני ירוק. יום אחד כאשר ניקתה את הכלוב, פרחו השניים, התעופפו דרך החלון, והתישבו על עץ סמוך. קראה הגברת לשכן, וביקשה ממנו שילכוד עבורה את התוכים. טיפס השכן על העץ, ולכד את התוכי האדום. "ומה עם השני?" שאלה הגברת. "הוא עדיין ירוק" היתה התשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנו יש שני כלבים (מענטש וחנוכה) וחתולה (ביסלי) שמצאתי ברחוב בגריניץ' וילג' (בניו יורק) והבאתי איתי במטוס הביתה ללוס אנג'לס. האם אני אמור להצביע פעמיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב העונים השיבו כי אין להם ולו חיית מחמד אחת? על מה זה מצביע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה לא מצביע על כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אותי זה מטריד. עם זאת, אחרי שעזבתי את בית ההורים חייתי בלי חיית מחמד למשך שנתיים-שלוש, עד שהחבר שלי דאז (בעלי דהיום) חזר יום אחד הביתה עם כלבה עזובה שהיתה בדרכה להימסר לצער בע''ח ע''י זוג ילדות שהוא פגש ברחוב. מאז החלפנו כמה כלבים, אבל אף פעם לא היינו בלי כלב למשך יותר מחודש-חודשיים. היום קשה לי לדמיין את עצמי חיה בלי כלב, אבל לפני הכלבה ההיא, לא היה לי שום צורך בחיית מחמד. הרבה יותר מטרידים אותי קומץ האיילים שמגדלים בעלי חיים גזעיים-עם-תעודות. כל-כך הרבה חיות עזובות מומתות מדי יום במכלאות ברחבי הארץ, שקניית כלב גזעי היא ממש לעג לרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעט תקופה של מספר חודשים שבה גידלנו חתול רחוב שאישתי אימצה לאחר שנינטש ע"י אימו מתחת לחלון ביתנו ונמסר לאחר שגדל מעט, התחזק השאיר עין אחת וזוג אשכים אצל הוטרינר השכונתי לאחותי (גם אשתי וגם אני אלרגיים), ותקופה קצרה אחרי כן שבה גידלנו פרעושים, מעולם לא גידלתי חיית מחמד. מדוע זה מטריד אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על התנין אתה לא מדבר כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. אמא שלך בטח כל כך גאה על תגובה בוגרת כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לערב הורים, אה? וחוץ מזה את נראית לי עצבנית. אולי תסבירי למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא עצבנית, הכל נובע מסימפטיה לפופק1 ואמפתיה ליוצרו. קורה שהתפלק לאיש, לא אסון נורא ואיום, לא נעים ולא אמור להפריע למהלך החיים התקין. לי אישית לא משנה לדעת מיהו יוצרו של פופק ולא שינה לי גם קודם, נוח לי לחשוב שגם ליוצרו של פופק לא משנה הפליטה הנ"ל ופופק ימשיך להתקיים בדרכו המיוחדת. תגובות כגון זו שלך מרחיקות את הסיכוי וחבל לי. 1 He makes me laugh...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמפתיה ליוצרו? גם את רצית פעם ליצור דמות פיקטיבית, שתבטא את רצונותיך הכמוסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל כמו שקראתי את פופק, המטרה לא היתה לבטא רצונות כמוסים כמו להכפיש ולהשמיץ בעילום שם, אלא לשעשע ולהתבטא בצורות פחות מקובלות ובו''ז להמשיך ולהתדיין ברצינות בשם אמיתי. כל הכוונות היו טובות ומכאן האמפתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק ואושר גדול גרמת לי. עכשיו אני רק צריך להתחיל להזהר, שמא יבואו אנשים אקראיים ברחוב, ויבקשו לחלוב את הפריחה שלי (סוטים!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להיות זה שמבשר לך אבל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד יש לומר? תנצב"ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי נארגן סיאנס איילי פעם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה העיקרית שפופק הלך לעולמו היא שפשוט הגעתי למצב שבו הפוסטים שלי כבר לא מצאו חן בעיני, החשיפה העצמית הייתה סתם תירוץ. גם ככה הרבה אנשים באייל ידעו לעשות את הקישור ורוב האנשים שמכירים אותי בחיים האמיתיים שמעו על הבלוג ממני כך שהחשיפה הזו לא באמת הטרידה אותי. בכל מקרה לא הערות מהסוג הזה הן מה שיחזיר או ימנע מפופק לחזור לחיים מה שלא סביר שיקרה בעתיד הנראה לעין (מצד שני אני קצר רואי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה. זוהי זכותך המלאה, אני רק רציתי לוודא שלא התבאסת :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אנחנו צריכים ללמוד מהעיתון (http://images.maariv.co.il/cache/ART472650.html) על זה שהבלוג של פופק חידש את פעילותו? (ולחשוב שכבר כמעט ויתרתי על סקירת העיתונים, שכבר הפכו לעיתוני האתמול). יש סיכוי לגיחות מהגיהנום גם לאייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, צריך איזה אפילוג מסודר עם הסברים, בנאדם לא יכול פשוט למות ככה סתם. תחיית מתים לא תהיה אבל אני לא יכול להבטיח שלא יהיו ד''שים מהשאול מפעם לפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבינה איך אף גרופי שלך לא פתחה בלוג בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת יש לי סימפטיה לפופק לא פחות מאשר לך. תגובתי נבעה מצער על כך שמר יערי ויתר על התנין ועל הפופק אשר איתו, ואני דווקא ראיתי בה סוג של קריאה לפופק: "אולי תחזור, אוהבים אותך ואת התנין". וכל זה עשיתי, בלי להגיד מילה על כך שי. הוא יוצרו של פ., המבין (מי שכבר ידע מיהו פ.) יבין, ומי שלא, ימשיך לא להבין (ולא לדעת) ושום אסון לא קרא. מי שחשף כעת במפורש את מה שאני ואחרים לא רצו להגיד זו את, בתגובתך האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וכל זה עשיתי": נא לקרוא "וכל זאת עשיתי "ושום אסון לא קרא": כמובן, לא התכוונתי אישית לאף אחד מהקוראים. התכוונתי ששום אסון לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי התכוונת לרמז לדברי אהרון בפרשת השבוע החולפת ''ותקראנה אותי כאלה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכרגע חשפת את כל אותם פרטים שאני לא ואתה טענת שאתה לא וכולי וכולי. אי לכך ובהתאם לזאת אני לא אגרר לפרובוקציה שתגרום לך נחת רבה כל כך. יום נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא מוצאת בזה פסול. לפעמים יש לזה סיבה טובה מאוד. לדוגמא, חתולים סיביריים נחשבים מתאימים לאנשים עם אלרגיה לחתולים, מפני שהרוק שלהם אינו מכיל את החלבון הגורם לאלרגיה אצל בני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודעת. אני אלרגית גם לכלבים וגם לחתולים. על חתולים וויתרתי לגמרי, אבל על כלבים אני לא יכולה לוותר, ועדיין לא המציאו את הכלב שמתאים לאנשים אלרגיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלבים גזעיים לא צריכים בית חם ואוהב? ללברדורים לא מגיע שיחבקו אותם וישחקו איתם? פודלים לא מחפשים חיבוק? תחשים לא רוצים בייגלה לפעמים? __________ העלמה עפרונית, וחיות שמעולם לא נשאו תעודות, לא מבינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכלבים גזעיים-עם-תעודות יש בית חם ואוהב. כלב גזעי שלא מצאו לו בית חם ואוהב בתוך 48 שעות לא מומת, כי כלבים גזעיים לא מגיעים לצער בע"ח, אלא נמכרים תמורת כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מישהו לוקח אותם, לא? כלומר, הם מקבלים בית, נכון? אז מה ההבדל בין זה שאני אבחר לקחת גולדן רטריבר יפיפה מבעלים, ואשלם עליו, לבין הכלב המקסים שאני אקח מצער בעלי חיים המקומי, ואשלם עליו? (תרומה, שיהיה) __________ העלמה עפרונית, מבהירה למען הסר ספק שהיא מעדיפה מעורבים, אבל זה לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את באמת לא מבינה? אנשים עומדים בתור בשביל גולדן רטריברים יפהפיים, אבל לא בשביל הכלבים המעורבים בצער בע"ח. יש מספיק אנשים עשירים שמאוד חשוב להם שיהיה להם כלב גזעי, שישלמו על הגולדן, אבל אף פעם אין מספיק אנשים שייקחו את הכלבים המעורבים מהאגודות ההומניטריות. כשיגיע היום וצער בע"ח יהיה ריק ומוכרי הכלבים לא יצליחו למכור את כל הכלבים הגזעיים שלהם, אז נדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה יפתיע אותך, אבל גם כלבים גזעיים מחפשים בית. וגם לבעלים של כלבים גזעיים לפעמים קשה למצוא בתים לשגר של תריסר צ'יוואוות. אף פעם אין מספיק אנשים שיקחו כלבים (או חתולים או ילדים נטושים) נקודה. אל תביני אותי לא נכון- אני לא בדיוק מחובבי תעשיית הכלבים. לא חושבת שבאמת משנה מה זווית הזנב או גובה האוזניים או תואר האבא. 1 אממה? אני בהחלט יכולה להבין אנשים שרוצים לדעת מה הם לוקחים, או שרוצים דווקא משהו מסויים. זה לגיטימי בעיני לא פחות מאשר אנשים שרוצים לקנות בגד עם תווית מסויימת. 2 גור הפינצ'ר הקטן רוצה שיאהבו אותו. לא אכפת לו שיש לו או אין לו תעודה, נכון? הוא כולה פינצ'ר בן שלושה שבועות. לא ככה? 1וחוצמזה, כלבים גזעיים נוטים לחלות יותר במחלות תורשתיות. הא! 2אפרופו הסקר הקודם. _________ העלמה עפרונית, חזרה הביתה בגלל כאב ראש, ומשום מה הוא עדיין קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקום בו גידול בעלי-חיים הופך לעסק מסחרי, וזה לא משנה אם במטרה למכרם למשחטות, למעבדות ניסויים או לאנשים פרטיים, מדובר בחדשות רעות מאד לבעלי-החיים. באמת אין הרבה הבדל אם את בוחרת לאמץ מעמותה כלשהי כלב גזעי או כלב מעורב. בצב"ח ת"א (לדוגמא) הורגים גם כלבים גזעיים, אם כי בדרך כלל נהוג לתת לכלבים כאלה קצת יותר צ'אנס מלכלבים אחרים. הבעיה היא שהרבה מאד כלבים (וגם חתולים) גזעיים נרכשים ישירות מחוות גידול מסחריות או בעקיפין דרך החנויות שקונות מהחוות. המקומות האלה מוכרים כלבים שאינם רק נוטים לחלות במחלות תורשתיות, אלא הם בעלי עיוותים גנטיים רבים וקשים (ר' למשל: http://www.nopuppymills.com/directory.htm), ושכמובן תופסים בקלות יחסית את מקומם של כלבים נטושים המשוועים לבית מאמץ ולא יקבלו אותו כי תורת הגזע הכלבי קובעת שהם פגומים. מי שרוכש כלב גזעי מחנות חיות מחמד או מחוות גידול, אפילו אם הוא עושה זאת רק כי הכלבלב סובל נורא בתוך הכלוב הקטן בחלון הראווה, מעודד בכספו תעשייה מיותרת ופוגענית. קניית הכלבלב המסכן רק מפנה את הכלוב עבור הכלבלב המסכן הבא שיירכש מאותו ספק. לפי דעתי, המעשה האחראי יותר הוא החרמת כל גורם מסחרי העוסק בסחר בבעלי-חיים, וכמובן עיקור כל חיות הבית שברשותנו (בלי קשר למידת גזעיותן) כדי לא להיתקל אף פעם בדילמת תריסר הצ'יוואוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, חלה ירידה עצומה באוכלוסיית צבי היבשה בארץ שכן אנשים לוקחים את הצבים מהטבע הביתה כחיות מחמד. לו יותר גידול מסחרי של צבים (שהם חיות בר מוגנות ע''י החוק), ומכירה של צבים בחנויות, יפחת הלחץ על הצבים בטבע, וניתן גם להתנות גידול מסחרי בכך ש''חוות הגידול'' תשחררנה מדי שנה מספר מסויים של צבים לטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עם חיות הבר הוא לא להתערב להן בחיים. לא מפתיע שחלה ירידה באוכלוסיית צבי היבשה בארץ - ככל שיהיה פחות טבע ופחות מודעות לשמירת טבע, יהיו פחות חיות בר. האם זאת באמת סיבה להפוך אותן לסחורה? באותו אופן שרשות שמורות הטבע הצליחה בשעתו לחנך את הציבור שאסור לקטוף פרחים מוגנים, ראוי שרשות הטבע והגנים תפעל נגד פגיעה בחיות הבר - אבל בלי הפעלת צעדים אגרסיביים שיגרמו להם סבל. אי אפשר? חבל מאד, אבל אז עדיף לדעתי שלא יהיו פה צבים בכלל, מאשר שגם הם יהיו בחנויות. אין סיבה להעניש עוד יותר את חיות הבר בגלל שאנחנו לא מצליחים לשמור על הטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם אפילו יש לינק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן חשוב לי להבהיר, גם עשר שנים לאחר כתיבת הפוסט המקורי. צבי היבשה שלנו (לא זוכרת כעת את השם המדעי), הם לא סתם חיה מוגנת, היא חיה בסכנת הכחדה חמורה מאד (שזה אומר חקיקה בינל') ואחד המקומות האחרונים שעוד יש בהם פריטים כאלה זה אצלנו בארץ המתלבשת שלמות בטון ומלט. זו דוגמא לחיה, שאנחנו בימי חיינו, חזינו בהיעלמותה הכמעט טוטאלית. הם בעיקר נכחדים כי שטחי המחייה שלהם נעלמים לטובת חשבונות הבנק של הנדל"ניסטים, והמנהג הישראלי של לאסוף אותם הביתה כדי שיישמשו חיית מחמד לאיזה זמן כמובן לא עוזר לקיומו של הזן. כך שמבחינה חוקית יש פה עבירה פלילית בינלאומית חמורה, ומבחינה מוסרית עוד יותר. וברמה הפרקטית: א. ככל הנראה הן לא חיות שמתרבות בשבי (כמו חלק גדול מהחיות בסכנת הכחדה). ב. בוא תספר לי על צב יבשה שמשמש כחיית מחמד לאורך שנים ארוכות בבית של אנשים. הם לא בנויים לזה וגם מעבירים מחלות לבני אדם, אגב. בדרך כלל הם לועסים עשב בתוך קופסה לאיזה זמן, עד שמשתעממים מהם ואז לכאורה - "משחררים אותם". אין כבר היום כמעט טבע שבו הם יכולים לחיות לאורך זמן. בוודאי שלא בסביבה עירונית. "לשחרר אותם", שזה בדרך כלל אומר שמצאו אותם בשדה או בטיול, ואז משחררים במרכז פתח תקווה, כמו גם עם חתולי בית, וציפורים מבוייתות ועוד - זה בעצם אומר לגזור עליהם גזר דין מוות בייסורים. כחלק מפרויקט הצלה בינלאומי יש בשלוחה של הפקולטה לחקלאות חווה לשימור הזן. ושם יודעים איך לאפשר להם סגנון חיים שמתאים להם, ואיך להרבות אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחת לכתוב ולו פסקה אחת בלי שגיאה נעבור אחת-אחת: ולכן חשוב לי להבהיר, גם עשר שנים לאחר כתיבת הפוסט המקורי. צבי היבשה שלנו (לא זוכרת כעת את השם המדעי), הם לא סתם חיה מוגנת, היא חיה בסכנת הכחדה חמורה מאד (שזה אומר חקיקה בינל') ואחד המקומות האחרונים שעוד יש בהם פריטים כאלה זה אצלנו בארץ המתלבשת שלמות בטון ומלט. השם המדעי הוא Testudo graeca terrestris, והוא מצוי בדרגת VU, שזו הדרגה הכי פחות חמורה של סכנת הכחדה, ובטח שלא סכנה חמורה מאוד. זו דוגמא לחיה, שאנחנו בימי חיינו, חזינו בהיעלמותה הכמעט טוטאלית. הם בעיקר נכחדים כי שטחי המחייה שלהם נעלמים לטובת חשבונות הבנק של הנדל"ניסטים, והמנהג הישראלי של לאסוף אותם הביתה כדי שיישמשו חיית מחמד לאיזה זמן כמובן לא עוזר לקיומו של הזן. לא יודע מה איתך, אני רואה אותם לא מעט בטיולים, אז לפחות בימי חיי לא ראיתי את "היעלמותה הכמעט טוטאלית", למעשה אני לא מכיר נתונים על ירידה בכמות הצבים. כך שמבחינה חוקית יש פה עבירה פלילית בינלאומית חמורה, ומבחינה מוסרית עוד יותר. אין דבר כזה חוק בינלאומי, ובטח שלא עבירה פלילית בינלאומית לגבי שימור צבים. לכל היותר יש הפרה של איזו אמנה, וגם זה כאמור לא קיים, כי המדינה כן מגינה על הצבים (שרחוקים מאוד מהכחדה). וברמה הפרקטית: א. ככל הנראה הן לא חיות שמתרבות בשבי (כמו חלק גדול מהחיות בסכנת הכחדה). ב. בוא תספר לי על צב יבשה שמשמש כחיית מחמד לאורך שנים ארוכות בבית של אנשים. הם לא בנויים לזה וגם מעבירים מחלות לבני אדם, אגב. בדרך כלל הם לועסים עשב בתוך קופסה לאיזה זמן, עד שמשתעממים מהם ואז לכאורה - "משחררים אותם". אין כבר היום כמעט טבע שבו הם יכולים לחיות לאורך זמן. בוודאי שלא בסביבה עירונית. צבים מתרבים יופי בשבי, ולעיתים קרובות מלווים את בעליהם שנים רבות. "לשחרר אותם", שזה בדרך כלל אומר שמצאו אותם בשדה או בטיול, ואז משחררים במרכז פתח תקווה, כמו גם עם חתולי בית, וציפורים מבוייתות ועוד - זה בעצם אומר לגזור עליהם גזר דין מוות בייסורים. עוד לא הכרתי דביל גדול מספיק לשחרר צב במרכז פתח תקווה (והכרתי כמה, גם משחררי צבים וגם דבילים), לעומת זאת בשדות קילומטרים בודדים משם חיים צבים רבים באין מפריע. כחלק מפרויקט הצלה בינלאומי יש בשלוחה של הפקולטה לחקלאות חווה לשימור הזן. ושם יודעים איך לאפשר להם סגנון חיים שמתאים להם, ואיך להרבות אותם. כחלק מאותו פרוייקט, רוצים בפקולטה לעשות בדיוק את מה שהציע עמית, "מניעת הכחדתו של הצב אפשרית רק על-ידי יצירת חוות רבייה מוגנות, שיספקו את הביקוש לחיית המחמד, במחיר שיהפוך את הסחר הבלתי חוקי ללא כדאי, ומאידך ישמשו כעין 'תיבת נח' לשם החזרת הצבים למקומות בהם נכחדו לחלוטין" (דוד לביא, מנהל הסברה ויחסי ציבור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ברחובות). כמובן שזה אפשרי גם בלי תיווכה של הפקולטה, שכבודה במקומה מונח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי דבילים רבים. ו''חוות השימור'' המקצועית בפקולטה היא בהחלט גורם חשוב. צב יבשה לא צריך להיות חיית מחמד. גם עם שאר חיות מחמד הציבור שלנו לא מתנהג תוך לקיחת אחריות מיטבית, ולראייה הכמות הגדולה (יחסית לעולם המערבי) של חתולי ''רחוב'' אצלנו - כל חתולי הרחוב האלה מקורם בחתולי בית שאנשים זרקו. אותם דבילים, שאתה לא מכיר ואשרייך, כשהם נוסעים לחו''ל ופתאום לא בא להם טוב הכלב. הם נוסעים רחוק וזורקים אותו אי שם. הרבה וטרינרים (אני לא רוצה להגיד כולם, כי אז תמצא את הטעות הסטטיסטית, ותגיד שזו ''שגיאה'') מוצאים כל בוקר ליד הקליניקה שלהם ארגזים עם גורים, בעיקר של חתולים. אנשים לא מעקרים וזורקים את ''הבעיה'' לפתחם של ארגוני הסיוע ושל וטרינרים, שסיפרו לי שנקרע להם הלב כל פעם, שהם צריכים להמית אותם כי מישהו החליט להפיל עליהם את האחריות. גם הארגונים נאלצים להמית חיות רבות, כי אנשים לא מבינים את האחריות שיש להם על חיית מחמד. כלבים וחתולים הן חיות מבויתות. חיות בר לא צריכות להיות כלל חיות מחמד. את המידע שלי אני רכשתי מהפקולטה. והם קוראים קריאה נואשת לאנשים לא לקחת צבים הביתה כשהם נתקלים בהם בטבע. וממה שאני שומעת מסביבי אנשים לא מודעים לכך שזו חיה מוגנת (ברמת הכחדה כזו או אחרת), כשרואים צב בטבע, הם לוקחים הביתה ''איזה נחמד, שיהיה לילדים''. מעטים הם ההורים שברגע שהם מבינים שהילד השתעמם מהמשחק טורחים להחזיר את הצב בדיוק למקום ממנו הם אספו אותו (וגם אז הוא לא חוזר ל''משפחה הצבית'' שממנה חטפו אותו). אם אתה מכיר כאלה זה משמח אותי מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה הזאת יש אותה תקפות כמו לטענה שאסור לזרוק אוכל כל עוד יש ילדים רעבים בהודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שכך הוא מסתכל גם על בני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה שלי זה מצביע על בעל בית שהכניס בחוזה איסור מוחלט על בע''ח. בתים הם לפעמים געגועים לחתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ביקשנו מבעל הבית רשות לגדל חתול, והוא הסכים בתנאי שכשנעזוב את הדירה נזמין מדביר שיעשה חיטוי מפני פרעושים. אז נכנסה חתולה, ואחריה עוד חתול (הפעם בלי ידיעת בעל הבית), ואח"כ היה גם מדביר, ובא לציון גואל. מה שכן, בחיפוש הדירה הבא כבר הייתי צריכה לשאול מראש לגבי חתולים (מה פתאום לוותר עליהם?), ושמתי לב שבעלי דירות נוטים לקבל את המושג "חתולים" כ"עשרות חתולים", במקום לחשוב שאולי מדובר רק בשניים 1. 1 בינתיים ההרכב שלהם התחלף - במקום מהרג'ה, שהלך לעולמו בנסיבות טרגיות, באה ארלקינה חצוית הפנים (לאחר תקופה ארוכה בה פורפרה.קום היתה בת יחידה. לא רצינו שהיא תחשוב שסילקנו את מהרג'ה לטובת חתול צעיר יותר), והפעם היחידה בה נשברתי לגמרי וחשבתי לחצי שניה על מציאת מסגרת חלופית עבורה, היתה כשהיא עלתה על השולחן במטבח (אסור באיסור חמור!), סחבה שקית עם קוסקוס, קרעה אותה ופיזרה את זה בכל הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אנחנו כבר למדנו שאסור להשאיר שום דבר מאפה מחוץ למקרר/תנור/ארון כי לצ'ה נורא אוהבת לפורר מיני בצקים ולפזר אותם בכל הבית, עדיף במיטה שלנו. (אתמול בערב כשחזרנו הביתה גילינו ששכחנו את החלה של שבת בחוץ. מה שנשאר זה קרעי השקית ומטבח מלא בפרורים וחתיכות חלה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא מרגשים הסיפורים שלכם על החתולים. מאמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר בעיני שפתאום כולם חייבים להכניס את השמות של החתולים שלהם לתגובות. הרי נגיד כשמגיבים כותבים על אחות שלהם, הם בדרך כלל כותבים "אחותי ראתה שאין להם בונזו" ולא "אמרתי לגבעונית שאולי כדאי לבדוק בחנות אחרת". כשזה מגיע לחתולים, לעומת זאת, כולם צריכים לפרסם את החתול שלהם בראש חוצות. אולי זה קשור לזה שבדרך כלל אנשי חתולים לא אוהבים להתייחס לחתול שלהם כאל "החתול שלי". הרבה פעמים בעלי חתולים מתגאים בכך שהחתול שלהם לא שם עליהם ועושה מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. אבל אם זה נכון, אולי השם ה"אמיתי" שלו הוא אחר לגמרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש לך שלושה חתולים ורק אחות אחת, זה הגיוני להגיד אחותי, אבל לציין כל חתול בשמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לפעמים קשה להבדיל בין השם של החתול לזה של האדם. ורד ומרתה- אחת היא אחותי, השנייה היא החתולה שלי (וזה אמיתי). ואני מכירה גם מישהי שלחתול שלה קוראים ''שמעון''. (ולדג הזהב שאחותי גידלה קראו ''שמשון''. באמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, צודקים. אז למקרה שמישהו התבלבל: לחתולה שלי קוראים הנסיכה גריסיובצ'קה מיאו גורגור השביעית, בקיצור גרייס, בעוד יותר קיצור פיצי. לאח שלי קוראים צחי. הם בכלל לא דומים (למשל, צחי אינו מכוסה כולו בפרווה אפורה נפלאה, וגרייס אוהבת להתכרבל בתוך בגדים (במיוחד אחרי שגיהצו אותם) אבל לא ללבוש אותם.). אני מצטערת אם מישהו התבלבל. אגב, גם בדירה שלי החוזה אוסר בעלי חיים. אבל זו דירה לא מרוהטת(1) אז ביקשנו רשות ובעל הבית הסכים. (1) כלומר אין ממש נזק שחתול יכול לגרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו משתדלים להמנע מקריאה לחתולים בשמות שכיחים של בני אדם. במקרה של לצ'ה ואינטי, זה כך. סילבי קיבלה את שמה מהבעלים של אמה, אבל עדיין, זה לא שם נפוץ בארצנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו משתדלים להמנע מקריאה לחתולים בשמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשהיה "לי" חתול, תמיד פניתי אליו כ"חתול!", במקום בשמו. גם לחתול הנוכחי של אמי ואחי אני קורא "חתול!" אבל אני עוכר חתולאל ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני דווקא ידוע כחתולופיל, ובכ"ז לחתול אני קורא "חתול!", או "חתולה!" (במלעיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאינני אוהב חתולים, אבל לעתים אין לי סבלנות אליהם. (במיוחד כשזה באמצע הלילה ופתאום החתול החליט שהוא צריך חברה, וכשלא מספקים לו אותה הוא מיילל ומיילל ומיילל. או כשהוא מתרוצץ בבית עם חתיכת חרא דבוקה לישבן.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל אחורה שניה. אתה רואה את זה שם? הקו הדקיק הזה? קוראים לו "גבול הטעם הטוב". או, במילים אחרות - אפשר די? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא התפעלתי מהדרך שבה נאורי הצעיר שבר טאבו 1 שהיה כבר דחוף לשבור בדיון הזה - כמעט היה אפשר להאמין שחתולים הם בני אלים 2. 1 מזכיר לי שבספריית הווידאו מישהו אמר "נו אמא, על מה את מסתכלת שם?" והיא שלפה איזה סרט ומלמלה: "טאבו... הממ, על מה הסרט הזה?" :-) 2 גילוי נאות - שנה וחצי אחרי שהסיאמי הבלתי נסבל נעלם מחיי, עדיין אפשר למצוא שערות פה ושם בתוך הארון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני עצלן, אז אני לא אחפש את הלינק, אבל הבאת כאן פרפראזה לתגובתו של טל לשכ"ג. אתה יכול לפרט את האנלוגיה בין תגובתו של כליל אשר הביאה אותך לכתוב את שכתבת, לתגובה ההיא של שכ"ג, או למצער להסביר לאלו שעיניהם טחו מלראות, במה עבר כליל את הגבול? ואם אני כבר כאן: העובדה שהתגובה שלך באה במלבן כחול ולא חום מעידה כי מדובר בדעתו האישית של אחד, ד. קננגיסר בלבד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר לא נכתב כפראפראזה אלא יצא משרעפי ליבי. הוא גם נאמר אך ורק כדעתי האישית ולא כמדיניות של שום דבר. פשוט התמונה המנטלית של חתול שמסתובב עם חתיכת צואה דבוקה לאחוריו גרמה לי לעשות "אאאאאאאאאאאאאאיכסה!" נורא גדול, אז חשבתי שאולי הבקשה שלי תמנע השנות של ההרגשה ההיא. ככל הנראה, טעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לפעמים להיות כנה מדי, לא עלה על דעתי שמישהו יפגע מן התמונה הזו.. אני באמת לא צריך לצרף אנשים אחרים לטראומות האישיות שלי. תודה לכל מגיני ודוברי טובתי, אבל אולי הייתי יכול לנסח זאת אחרת (או למצוא עוד דוגמה לכמה חתולים יכולים להיות.. אהם.. לא נעימים, שלא תהיה לא נעימה עד כדי כך שלעצמה). חוץ מזה, התמונה המנטלית של אלפי הרוגים בהפצצות גורמת לי לעשות הרבה יותר איכסה, וקצת בלעחס, אבל מעולם לא עלה על דעתי לזעוק כאשר מעלים אותה באייל כלאחר יד (או רגל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לזה ? תגובה 106038 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. כמו שנאמר: מלאכתם של צדיקים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אפשר גם לנסח את זה כצורה של איזה סקר): כשאתם קוראים הודעה מטעם המערכת בנוסח "הבט לאחור, אל האופק, וראה שם את גבול הטעם הטוב" כמה מכם זזים אחורה, כדי לקרוא מה לכל הרוחות כתוב באותה הודעה, אשר זיכה אותה בתשומת לב ובהודעה חיננית שכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי ההודעות המדוברות אינן הודעות של המערכת, למרות שכותביהן הם חברי מערכת. למרבה הצער, חברי מערכת מסוימים אינם ערים לכך שגם הודעותיהם הכחולות נתפסות, אצל חלק מהקוראים, כהודעות רשמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך. למרבה הצער, יש קוראים שאינם ערים לכך שתגובות כחולות של חברי מערכת הן תגובות של ''קוראים מן השורה'', אינן רשמיות, ואינן מביעות את עמדת המערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל אחורה שניה. אתה רואה את זה שם? אה, באמת? טוב, אנחנו לא. או, במילים אחרות - אפשר להירגע? על מה הרעש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים האחרונות אין לי חתולים (חוץ מבובה מקסימה של חתולה לבנה). אבל נזכרתי איך לחתולה שהיתה לי בילדותי, הייתי אומר "מתי כבר תהיי חתולה?" על משקל "מתי כבר תהיה בנאדם". בסוף התברר שזה בכלל חתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו "בסוף התברר שזה בכלל חתול", אצלי זה בדיוק הפוך. משום מה יש לי נטייה להיות משוכנעת שכל יצור חי שמאמץ אותי הוא זכר. כמובן, שהשם שמוצא אותו, בדרך טבע, הוא שם זכרי לחלוטין,ואז בטעות אני מגלה יומ'חד גורים או משהו מופלא אחר שחושף בפני שאולי לא כדאי היה לקרוא לצבה שלי גרשון-יהושוע. או לחתולה פזיק. או איניגו מונטויה. או המפרדינק. נו, טעויות קורות.1 1ומשום מה, אף פעם לא בכיוון ההפוך. __________ העלמה עפרונית, ובובה של כלב לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי היה חתול שקראו לו קלמן. יום אחד הוא גדל, ועזב את הבית, כלומר נעלם אי שם בשכונה. לאחר מספר שנים, נצפה קלמן כשהוא עושה מעשה מסויים עם חתולת הבית הנוכחית לאותו זמן, ומקץ מספר חודשים המליטה במז"ט שלושה גורים, ככל הנראה כל אחד מאב אחר, ואחד מהם, האפור, דמה להפליא לאביו, ואף קראנו לו על שמו: קלמן. אולם מקץ מספר חודשים התברר שגור זה היה היחיד מבין השלושה שהיה ממין נקבה. אבל השם נשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. למשל, גם לספרן בבית הספר התיכון קראו קלמן. ויש עוד, אבל זה מה שאני זוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לנו תוכיה, בזמנו (חכמה, אבל תחמנית. סיפורים יסופרו בהקשר מתאים). לאלה, כידוע, אין כל אברי מין חיצוניים: זכריים, נקביים, או אחרים, ולכן באמת אין שום דרך לדעת בלי אשכרה לפתוח את הציפור. בסוף סיכמנו שזו תוכיה, ולא תוכי, וקראנו לה "לוסי", בעקבות הטיעון המשכנע של אמא שלי: אם *הוא* יטיל ביצים, זה יהיה נורא מביך, אבל *היא* יכולה, אם היא רוצה (והיא רצתה), לשמור את יכולת ההטלה הפוטנציאלית שלה כפוטנציאל. זה קצת כמו נשק להשמדה המונית בעיראק, אם חושבים על זה. אם תתחילי לטעות בכיוון השני, תגלי שאת לא טועה יותר לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר לקרוא לה דוריס, ולהחליף לבוריס אם צריך. או להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהיה איזה ביו-סטרט-אפ שקם בדיוק כדי לפתור את הסוגיה הזאת. לא זוכר את השם ( אני יכול לברר אם זה חשוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבת שלי (לפחות טוענת שהיא) יודעת להבחין בין תוכי זכר לנקבה, גם בלי לפתוח את הציפור. נדמה לי לזה קשור לאיזה סימן על הנחיריים, אבל אני לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צריכה להריח את הציפור בשביל הסימן הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אצל תוכים גמדיים זכרים יש הילה סגולה סביב הנחיריים. לנקבות אין. לפחות זה מה שנאמר לי פעם. אני מאמין שזה אפילו נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב. לוסי לא היתה גמדית1 בכלל, היא היתה תוכי אפור. 1 ובעלת מקור מעורר אימה שהוריד לי חצי אצבע בפגישתנו הראשונה, כשהשחלתי אותה בין הסורגים בלי לבקש רשות קודם. אבל מאז היחסים השתפרו. במיוחד היא אהבה שיגרדו אותה מתחת לצוואר. ופפאיה. אח, הימים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזאת היתה אשתי לשעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא באמת הורידה לך חצי אצבע או שזה (אני מקווה) רק ביטוי כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה די הרבה דם, אבל לא נגרם נזק קבוע ולא נשארו חתיכות לא מזוהות בכלוב, אז אני חושב שאפשר לומר שזה רק ביטוי כזה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדל ציפורים אחד קנה וויאגרה. כיוון שהיה צריך ללכת, הטיל על התוכי לשמור על הכדורים "ושלא תעיז לגעת בהם" הזהיר את התוכי. בשובו, מצא את הציפורים שלו מרוטות ופצועות, והבין שהתוכי השתמש בכדורי הוויאגרה שלו בהצלחה רבה. מרוב זעם, לקח האיש את התוכי והכניס אותו לפריזר לכל הלילה. בבוקר מצא את התוכי חי ומיוזע מחום. "איך, איך, הכנסתי אותך לפריזר ואתה נראה כאילו היית בסאונה" תהה האיש. "לעזאזל" רטן התוכי, "כל הלילה ניסיתי עם תרנגולת קפואה ולא הלך לי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור על התוכי בברה"מ שקילל את סטאלין ובעליו החביא אותו במקפיא כשבאו אורחים. כשהוציא אותו הוא(=התוכי) התחיל לצעוק "יחי סטאלין, תחי תוכנית החומש". לאחר שבעליו התפלא על השינוי הוא אמר " אחרי שיגלו אותך לסיביר גם אתה תדבר אחרת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיחה של טוביה צפיר מימי ''זה הסוד שלי'' (אחרי שאורי זוהר פרש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי לנכון להצביע כך, שכן זו לא חיית מחמד שלי, והרי אני גר מחוץ לבית. רחוק מאד מהבית. רחוק מאד מאד. אהם. על כל פנים, בראיה כוללת, אני חייב לציין שאני מעדיף את זה ככה. אולי אם יהיה לי בית פרטי משלי, ואהיה מיושב, אחשוב על לצרף בעל חיים לחיי. כרגע אני נותן למרחבים העצמיים ולפוטונים המקוטבים לספק לי חברה לא-אנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לומר, אטומה לצורכיהם הרגשיים של אחרים. בחנו גם אתם את עצמכם - האם בעת הקריאה נפלט לכם "מה זה החרטא הזה?": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, נפלט. אולי בגלל שאצלנו האפשרות שהחתול יקח אותי לפסיכיאטר סבירה יותר מהאפשרות ההפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמעשה אפילו שקלתי ללכת לקורס הזה, אך מפאת קוצר הזמן וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אומר לך - ייעוץ פסיכולוגי לטיפול בחיות מחמד נראה לי, אפעס, קצת מרחיק לכת. כמובן שכל בעל חיים ראוי לטיפול נאות. אבל שמע, כשהכלב של השכנים מלמעלה מעיר אותי ביבבות בשבע בבוקר, זה בגלל שהם לא מסרבים לצאת מהמיטה החמה ולהוריד אותו. לא בגלל שהוא צריך ביטחון ואמון. כנ"ל בדוגמה שניתנה בכתבה עצמה - ארגז החול של החתול אמור להיות נקי, אחרת החתול יתעלם ממנו. זו עובדה בסיסית, א'-ב' של חתולים, ולא תסביך או פוביה שצריך מומחה ב-400 שקל בשביל לפתור. זה שאנשים אוספים חיות הביתה בלי לדעת דברים אלמנטריים על אופן הגידול שלהן, זו באמת בעיה. אבל לא זה הפתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש מדובר בייעוץ פסיכולוגי, אלא ביולוגי או זואולוגי. לחתולים יש דפוסי התנהגות מסויימים, שלצערי לא מספיק בעלי חתולים מכירים, כשהבעלים מניחים שהוא כמו ''ילד'' או כמו ''כלב''. כמובן שהציפיות שהחתול יתנהג כמו ילד או כלב לא ממש ריאליות, וכך נוצרים חיכוכים, ולצערנו הרבה פעמים החתול נזרק בעקבותם. הרעיון בייעוץ התנהגותי הוא להסביר לבעלים את דפוסי ההתנהגות הטבעיים של החתול, ובכך להפחית או להעלים חיכוכים. ברור שרצוי היה שבעלי חתולים ידעו מספיק זואולוגיה בשביל לדעת למה לצפות מהתנהגות החתול ומתגובתו לאירועים שונים, אבל במקרים שזה לא קיים, ייעוץ התנהגותי שימושי כתיקון בדיעבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, התחום העוסק בהתנהגות בעלי חיים נקרא אתולוגיה. (הוא אכן תת-תחום של הביולוגיה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה הראשונה שלך, אני מסכימה. "להסביר לבעלים את דפוסי ההתנהגות הטבעיים של החתול" - כלומר אנשים מוותרים על כל גופי הידע העומדים לרשותם בנושא, מספרות פופולרית (שפרה הורן וכו') ועד אתרי אינטרנט המוקדשים לחתולים - ומשלמים 400 שקל לאדם שיסביר להם את הבעיה בעל פה. לטעמי זה תמהוני. ועוד - מי שלא טרח לקרוא מידע מינימלי בנושא, למה שיזמין אליו יועץ מיוחד הביתה? אלא אם היועצ/ת יוצרת אצלם הרגשה שהיא מספקת להם יותר מאשר אותו ידע בסיסי שניתן למצוא בכל מקום. אפילו יותר מאשר הווטרינר המצוי, שביקור אצלו עולה כרבע מהסכום הנקוב. היתרון של היועצת אינו ברור כלל. אלא אם היא מתיימרת לחטט בנבכי נפשן של החיות האומללות במין תהליך מופלא של פסיכואנליזה ללא מילים. ופה, אני מצטערת - משקיעים בקצפת במקום שבו חסרים לחם וחמאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחסוך ויכוחים: תוכן הקורס: הסברים על יעוץ התנהגותי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בלינק (השני) עצמו כתוב שההתייעצות עם מומחה היא ''אפשרות נוספת'' על קריאת ספרים, ושמומלץ לעשות אותה לאחר פנייה לווטרינר. ואני אומרת, שלו בעלי החתולים המסורים האלה היו באמת קוראים ספרים ופונים לעזרת וטרינר, הם פשוט לא היו צריכים להמשיך לייעוץ. ואם מדובר על אותם אנשים שזורקים חתולים לרחוב, קשה לראות איך אתה מצפה שהם יוציאו את הכסף הזה על טיפול בחיה שמבחינתם היא צעצוע ולא יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת-ברקת-פצצה-מתקתקת, כבר מזמן :)) תגובה 96736 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראלי אחד בא לקנות כלב שמירה. להפתעתו, בין עשרות הכלבים הענקים והאימתניים שהוא רואה במקום המכירה, נמצא כלב קטנטן מסוג "צ'יוואווה". "מה זה" הוא שואל את המוכר, "סוג של בדיחה?" "לא", עונה המוכר, "זה כלב מיוחד: צ'יואווה קראטה!" "ומה הוא עושה?" "הוא שובר כל דבר שתגיד לו. אראה לך דוגמה, הנה אני אומר לו: צ'יוואווה קראטה, על הכסא הזה!" הכלב מזנק על הכסא ובמספר מכות, שובר אותו לרסיסים קטנים... טוב, אומר הישראלי: "יודע מה, אני קונה". אחרי כמה ימים בא אליו חבר שלו, והוא מספר לו שקנה כלב שמירה. החבר מבקש לראות, וכשרואה את הכלב פורץ בצחוק: "זה? זה כלב שמירה?..." אומר לו בעל הכלב: "זה לא סתם כלב, זה צ'יואווה קראטה". "כן, כן" הוא ממשיך ללעוג "...צ'יואווה קראטה... על ה.." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מוטב תניני יאור מסוסי יאור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה המקום הראוי לצפרדע מתגובה 264967 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדלי התנינים מתבקשים לשמור אותם קשורים היטב. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרתתי בפיקוד מרכז 1971 ברמלה בחיל קשר , הסמל של הפיקוד אריה, והחזיקו שם אריה אמיתי, שהמאמן היה מטייל איתו בכל המחנה, והגיע עד למשרד שלנו, כאילו הוא חיית מחמד אמיתי. וכעבור כמה שבועות אחד החיילים הביא מצלמה ויש לי תמונה עם האריה. בחיים לא גידלתי שום חיית מחמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם לביאה שם,הם היו זוג..השיגעון של גנדי שהביא אותם כאשר היה אלוף פיקוד מרכז.הקולות שהם היו עושים השניים האלה בזמן עונת היחום,הרימו את הפיקוד כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק חצי נכון ליחס את הלביאה לשיגעון של גנדי. מי שקיבל את הלביאה במתנה היה משה דיין, והוא גידל אותה מאז שהיתה גורה. כאשר גדלה, ולא יכלה להישאר בבית תרבותי, הוא העביר אותה לפיקוד מרכז, שאריה היה סמלו עוד לפני כן. גנדי, כמו גנדי, פשוט הסכים לקבל אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע " כאשר גדלה, ולא יכלה להישאר בבית תרבותי"? דיין גידל אותה להיות ברברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה דיין היה עסוק מכדי לגדל אותה, כך שמי שגידל אותה בפועל היתה רות דיין, והיא ודאי שלא גידלה אותה להיות ברברית, אבל כל מי שגידל אי פעם חתול יודע שלא תמיד1 הוא גדל איך שאתה מגדל אותו. ובכלל, לרות דיין היו טענות ללביאה הצעירה על כך שהיא, כמו נקבות צעירות רבות, נמשכה אל משה דיין מבלי שהוא יעשה משהו כדי להצדיק זאת. עכשיו, זה לא שאני כזה חכם, פשוט האחיין של דיין כתב את כל זה לא מזמן בביטאון קיקיוני שנקרא אאל"ט "מינחה", או "מעריב", משהו כזה. ___ 1 המועמד שלי לפרס "אנדרסטייטמנט השנה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא. ידעתי שלקנאה יש יד בעניין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |