|
||||
|
||||
שלא לומר, אטומה לצורכיהם הרגשיים של אחרים. בחנו גם אתם את עצמכם - האם בעת הקריאה נפלט לכם "מה זה החרטא הזה?": |
|
||||
|
||||
אכן, נפלט. אולי בגלל שאצלנו האפשרות שהחתול יקח אותי לפסיכיאטר סבירה יותר מהאפשרות ההפוכה. |
|
||||
|
||||
ולמעשה אפילו שקלתי ללכת לקורס הזה, אך מפאת קוצר הזמן וכו'. |
|
||||
|
||||
מה אומר לך - ייעוץ פסיכולוגי לטיפול בחיות מחמד נראה לי, אפעס, קצת מרחיק לכת. כמובן שכל בעל חיים ראוי לטיפול נאות. אבל שמע, כשהכלב של השכנים מלמעלה מעיר אותי ביבבות בשבע בבוקר, זה בגלל שהם לא מסרבים לצאת מהמיטה החמה ולהוריד אותו. לא בגלל שהוא צריך ביטחון ואמון. כנ"ל בדוגמה שניתנה בכתבה עצמה - ארגז החול של החתול אמור להיות נקי, אחרת החתול יתעלם ממנו. זו עובדה בסיסית, א'-ב' של חתולים, ולא תסביך או פוביה שצריך מומחה ב-400 שקל בשביל לפתור. זה שאנשים אוספים חיות הביתה בלי לדעת דברים אלמנטריים על אופן הגידול שלהן, זו באמת בעיה. אבל לא זה הפתרון. |
|
||||
|
||||
לא ממש מדובר בייעוץ פסיכולוגי, אלא ביולוגי או זואולוגי. לחתולים יש דפוסי התנהגות מסויימים, שלצערי לא מספיק בעלי חתולים מכירים, כשהבעלים מניחים שהוא כמו ''ילד'' או כמו ''כלב''. כמובן שהציפיות שהחתול יתנהג כמו ילד או כלב לא ממש ריאליות, וכך נוצרים חיכוכים, ולצערנו הרבה פעמים החתול נזרק בעקבותם. הרעיון בייעוץ התנהגותי הוא להסביר לבעלים את דפוסי ההתנהגות הטבעיים של החתול, ובכך להפחית או להעלים חיכוכים. ברור שרצוי היה שבעלי חתולים ידעו מספיק זואולוגיה בשביל לדעת למה לצפות מהתנהגות החתול ומתגובתו לאירועים שונים, אבל במקרים שזה לא קיים, ייעוץ התנהגותי שימושי כתיקון בדיעבד. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, התחום העוסק בהתנהגות בעלי חיים נקרא אתולוגיה. (הוא אכן תת-תחום של הביולוגיה.) |
|
||||
|
||||
לגבי הפסקה הראשונה שלך, אני מסכימה. "להסביר לבעלים את דפוסי ההתנהגות הטבעיים של החתול" - כלומר אנשים מוותרים על כל גופי הידע העומדים לרשותם בנושא, מספרות פופולרית (שפרה הורן וכו') ועד אתרי אינטרנט המוקדשים לחתולים - ומשלמים 400 שקל לאדם שיסביר להם את הבעיה בעל פה. לטעמי זה תמהוני. ועוד - מי שלא טרח לקרוא מידע מינימלי בנושא, למה שיזמין אליו יועץ מיוחד הביתה? אלא אם היועצ/ת יוצרת אצלם הרגשה שהיא מספקת להם יותר מאשר אותו ידע בסיסי שניתן למצוא בכל מקום. אפילו יותר מאשר הווטרינר המצוי, שביקור אצלו עולה כרבע מהסכום הנקוב. היתרון של היועצת אינו ברור כלל. אלא אם היא מתיימרת לחטט בנבכי נפשן של החיות האומללות במין תהליך מופלא של פסיכואנליזה ללא מילים. ופה, אני מצטערת - משקיעים בקצפת במקום שבו חסרים לחם וחמאה. |
|
||||
|
||||
כדי לחסוך ויכוחים: תוכן הקורס: הסברים על יעוץ התנהגותי: |
|
||||
|
||||
אפילו בלינק (השני) עצמו כתוב שההתייעצות עם מומחה היא ''אפשרות נוספת'' על קריאת ספרים, ושמומלץ לעשות אותה לאחר פנייה לווטרינר. ואני אומרת, שלו בעלי החתולים המסורים האלה היו באמת קוראים ספרים ופונים לעזרת וטרינר, הם פשוט לא היו צריכים להמשיך לייעוץ. ואם מדובר על אותם אנשים שזורקים חתולים לרחוב, קשה לראות איך אתה מצפה שהם יוציאו את הכסף הזה על טיפול בחיה שמבחינתם היא צעצוע ולא יותר. |
|
||||
|
||||
ברקת-ברקת-פצצה-מתקתקת, כבר מזמן :)) תגובה 96736 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |