בקריית-שמונה מחזירים את התלבושת האחידה | 1229 | ||||||||
|
בקריית-שמונה מחזירים את התלבושת האחידה | 1229 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אני מקווה שבכל הערים בארץ ינהגו כך. חבל שרק במדינת ישראל תלבושת אחידה היא סממן לעוני ושפל כלכלי, בעוד שבמדינות אחרות ואף עשירות יותר התלבושת האחידה היא סממן של חברה בריאה, מאורגנת, מסודרת ונקיה. |
|
||||
|
||||
"חברה בריאה, מאורגנת, מסודרת ונקיה." כה אמר la grand facistico de mossulini |
|
||||
|
||||
אם כבר איטלקית, אז כך: Il gran fascista, Mussolini הצירוף שהזכרת אינו קיים. ובמציאות הוא כמובןלא אמר זאת. ככלל, השאיפה לסדר ,אירגון ונקיון ניתנת ליישוב גם עם רודנות טוטאליטארית מדכאת וגם עם דמוקרטיה חופשית בעלת תודעה אזרחית משותפת חזקה. זו דמאגוגיה להסיק ממאפיינים חיצוניים שוליים שכאלה על מהות המשטר. למוסוליני יוחס גם ההישג, שהרכבות באיטליה הגיעו בזמן. האם פירוש הדבר שאסור לדמוקרטיה הישראלית לדאוג שהרכבות יגיעו בזמן,כי זה פאשיזם? |
|
||||
|
||||
סליחה, לא אייל אנונימי אלא עבדך, דורון ארזי.טעות טכנית - לעולם איני מופיע אנונימית,ודאי לא בעת חילוקי דיעות עם מגיב אחר. |
|
||||
|
||||
רכבות בזמן זה כמובן דבר חשוב, אך כשזה נאמר כערך או אידיאל מעבר לצורך הפרקטי, נודף ממנו ניחוח לא נעים של פאשיזם. כנ''ל גם לגבי תלבושת אחידה שדעתי לגביה כדעת דובי. |
|
||||
|
||||
ציפיתי לתגובה הזו - ונחש מה? אפילו ידעתי שהיא תבוא ממך. באמת. אני חושב שדורון ארזי ענה בשבילי. תודה. |
|
||||
|
||||
הסתכלתי שוב בתגובתך ולא הבנתי למי או למה התייחסת. אם כוונתך למוסוליני אישית, הרי תוארו הרשמי היה Il Duce. Il gran fascista "הפאשיסט הגדול" אפשרי לשונית, אך מעולם לא היה בשימוש,לא בפי חסידיו ולא בפי אויביו. הוא סתם המצאה.המוסד העליון של המפלגה הפאשיסטית אכן נקרא Il Gran Consiglio Fascista או Il Gran Consiglio del Fascismo, אך מה הוא שייך? ומה עושה אצלך ה-de? |
|
||||
|
||||
מה לעשות, ספרדית שפה יפה יותר... |
|
||||
|
||||
אמת ויציב, אבל בספרדית אומרים El על זכר, ונראה לי שמילית החיבור de איננה במקום במשפט זה. |
|
||||
|
||||
de בספרדית הוא תואר אצולה, לא? |
|
||||
|
||||
בהחלט לא. de היא מילית שיוך כללית, אשר משמעותה יכולה להיות "של", "מ" (מקום), "ב" וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
אבל במילות שיוך משתמשים בהרבה שפות לציון תואר אצולה, לדוגמא duke of marlborogh. |
|
||||
|
||||
זה לא הופך אותן ל"תואר אצולה". האם "of" הוא תואר אצולה? כמובן שלא. תואר האצולה בביטוי שהצגת הוא "duke". |
|
||||
|
||||
התגובה שלך הזכירה לי תהייה אחת. אבל היא נוגעת להולנדית, אז כדאי שאני אשאל את גלעד דנבום. אה, הנה אתה, יופי. בתשבצים (האיומים) של טומי שמיר ("הארץ", "מעריב" לפחות פעם), אחת ההגדרות הסטנדרטיות שלו היא "תואר הולנדי", והפתרון הוא <ספוילר> "ון". אנו אכן מכירים "יאן ון דייק", למשל, אבל אני מנחש שה"ון" הזה בא מאותו מקום של "פון" (von) בגרמנית, שהיא מילת השייכות הסטנדרטית (וכמו of באנגלית, משמשת באופן די טבעי בתארי אצולה, למרות שהיא לא כזו בעצמה). אבל מכיוון שאיני יודע הולנדית, אני יכול לחשוב על שתי אפשרויות: 1. בהולדנית מודרנית "ון" כבר אינה המילה הסטנדרטית לשייכות, והשימוש בה אכן התייחד לתארי אצולה. 2. זה עדיין פשוט מילת שייכות, ואז ההגדרה הזו של טומי שמיר היא שטות. אגב, ב-duke of Albany ברור ש-duke הוא תואר האצולה; אבל אם אינני טועה, לפעמים תראה צירופים כמו William of Albany, ואז אכן בעיקר ה-of נותן את ניחוח האצולה המעודן. ושאלת ספין-אוף: ה"ון" הכי מפורסם הוא כנראה לודוויג בטהובן, אבל הוא היה בכלל גרמני ולא הולנדי. מה הסיפור? |
|
||||
|
||||
האמת היא שדי התחשק לי לכתוב על זה לאחרונה, אז תודה. המילה Van בהולנדית משמעה "מ" (ממקום מסוים), או ציון שייכות "של". דבר ראשון, התעתיק שלה לעברית איננו מדויק, שכן את האות V בהולנדית מבטאים קרוב יותר ל-F באנגלית (כמו ב-Foul, למשל) או ל-V הגרמנית מאשר ל-ו"ו העברית. נדמה לי שעדיף לכתוב "פן" (פ"א רפויה, כמובן). דבר שני, המילה נפוצה ורגילה למדי בהולנדית של ימינו. אני חושב שהשימוש הזה בתשבצים בעברית הוא אכן מוטעה מיסודו, וחבל שכך. מעניין מאיפה מקורו. בקשר לשמות האצולה: אינני יודע ממש. מצד אחד, ישנם שמות אשר נחשבים באופן מסורתי לשמות "מלכותיים", וכך החיבור שלהם עם מקום מסוים מעלה ניחוחות דם כחול, אך מצד שני, כיום כל העסק הוא כבר די חסר משמעות 2. כמו כן, ישנם שמות פרטיים שיכולים לשמש גם כתוארי אצולה: "ארל", למשל, ואפילו "דיוק". בקשר לבטהובן: אינני יודע איפה הוא נולד 1, אבל באיזור הגבול הגרמני-הולנדי המבטא והשימוש בשפה של התושבים משני הצדדים דומה מאוד, ולפעמים קל יותר לגרמני החי קרוב לגבול להבין את שכנו ההולנדי, מאשר את בן-ארצו הברלינאי, למשל. כמו כן, בהחלט יכול להיות שמשפחתו של בטהובן היגרה בשלב מסוים מהולנד לגרמניה, אך שמרה על שם משפחתה המקורי. 1 ביררתי: בבון. 2 אנקדוטה משעשעת: התואר המלא של המלכה ההולנדית הקודמת, וילהלמינה, היה: Wilhelmina Helena Pauline Marie, by the Grace of God Queen of the Netherlands, Princess van Oranje Nassau, Duchess of Limburg, Marchioness of Verre and Vlissingen, Countess of Vianden, Spiegelberg, Buren, Leerdamen and Culemberg, Burggravin of Antwerpen, Baroness of Breda, Diest, Beilstein, De Stad Grave, Het Land van Cuyh, Ijsselsteen, Granendonde, Eindhoven, Liedesvelde, Herstal-Warneton, Arlay and Nozeroy, Erf- en Vrÿvrouw (Heditary and Free Dame) of Armeland, Dame of Borculo, Breedevort, Lichtenvoorde, Het Loo, Geertruidenberg, Clundert, Zevenbergen, Hoge- en Lange Zwaluwe, Vallchrijk, Polanen, Sint Maartensdijk, Montfoort, Sint Vith, Burgenbach, Daasburg, Nienvaart, Turnhout en Besançon. מכיוון שהוא היה ארוך מדי, התואר של המלכה הנוכחית הוא:Beatrix Wilhelmina Armgard, Queen of the Netherlands, Princess van Oranje-Nassau, Princess of Lippe-Biesterfeld etc. etc. etc
|
|
||||
|
||||
בטהובן פירושו "גני סלק" :-) |
|
||||
|
||||
אולי בגרמנית, כי בהולנדית סלק זה Biet, ולא Beet. (אגב, נראה לי שהרסתי את האנקדוטה המשעשעת בהודעה הקודמת, כי לא הבהרתי שה"וכו' וכו' וכו"' זה חלק מהתואר הרשמי של המלכה, ולא סתם תוצאה של העצלות שלי להעתיק הכל מחדש. אז עכשיו אני מבהיר.) |
|
||||
|
||||
כמעט כמו המלך פרדיננד פדהצור בקיצור |
|
||||
|
||||
האם בהולנד מופרדת הדת מהמדינה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בגרמנית סטנדרטית סלק זה Bete, ולעומת זאת Beet זה 'מרבד' בהקשר של 'מרבד פרחים', או 'ערוגה'. אבל מי אמר שגרמנית סטנדרטית מודרנית היא מה שקובע כאן? הרי van הוא כבר סטייה. (וההבהרה שלך היא במקום: אני חשבתי לרגע על האפשרות הנכונה, אבל פסלתי אותה כבלתי סבירה בעליל. חשבתי שהקיצור הוא רק בהשמטת האזכור של אלוהים). |
|
||||
|
||||
טרחתי קצת וביררתי בנוגע לבטהובן, וככל הנראה השם הוא בפלמית, ומשמעותו היא "חקלאי סלק", "שדה הסלק", "ערוגת הסלק", או משהו בסגנון הכללי הזה. בקשר להגדרות בתשבצים, רציתי גם להדגיש כי בהולנדית/פלמית אין לקידומת Van את הנופך האצילי והמכובד שיש ל-Von הגרמני, ואין היא משמשת רק לשמות משפחה של שושלות אריסטוקרטיות. |
|
||||
|
||||
... אלא גם לציון כל שיוך לוקאלי - כמו "מן הסכר" Van Dijk וכולי. בשפה של תושבי צפון הולנד, פריס (Fries), משתמשים לציון השייכות בסיומת דווקא - stra (כמו: מערוץ הנחל - Veenstra). |
|
||||
|
||||
כלומר Djikstra's Algorithm הוא על שם מישהו שגר ליד סכר? |
|
||||
|
||||
"גר" בזמן עבר, כמובן, לפחות בשלושה וחצי חודשים האחרונים. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, כנראה שלא לגמרי טעיתי. בצרפתית de היא מילה המסמנת מוצא אצילי שצרפתים רבים אימצו אותה כהוכחה כביכול למוצא כזה. הדוגמא המפורסמת ביותר היא הסופר אונורה דה-בלזאק. |
|
||||
|
||||
לא ייאמן. התחלת באיטלקית, תירצת בספרדית, ועכשיו אתה עובר לצרפתית. בטח יש איזה ניב של פשטונית שבו de פירושו "אחלה גבר". |
|
||||
|
||||
ואם כבר צרפתית, איך הוא שכח אותי? שלא לדבר על הוד מעלתה: סיטרואן דה שבו. |
|
||||
|
||||
בוודאי זו היתה בדיחה שנונה, אבל למען מי שלא מבין: בדגם ההוא של סיטרואן זה לא de, אלא deux. הפירוש של "דה שבו" (deux cheveaux) הוא "שני סוסים". זה ההספק של המנוע. |
|
||||
|
||||
לואי הפלצן נהג במכונית מפוארת ונכנס באוטו שלי וכפיצוי הרשה לי להעביר את הקדילק היפיפיה שלו לריביירה. אבל, מי זוכר את החבר שלי שנהג בדגם קצת אחר של דה שבו? (רמז, הצרפתיות שלו היא הפוך על הפוך) |
|
||||
|
||||
de אני לא יודע, אבל לאיילים אלמונים מסוימים (לא כולם, יש גם נורמלים) קוראים בפשטונית חמור חמורותיים (ואני מתנצל בפני כל החמורים על ההשואה הלא נעימה) או אפס מאופס. |
|
||||
|
||||
תגובה 110262 |
|
||||
|
||||
חמור חמורתיים |
|
||||
|
||||
נעים מאוד. |
|
||||
|
||||
נעים מת בעיראק. |
|
||||
|
||||
רציתי לשאול אם הריבוי הזוגי צ"ל "חמורותיים" כפי שעולה כאן לאחרונה בתכיפות מדאיגה, או "חמורתיים" כמו "דקתיים". אבל מי יענה לי תשובה מוסמכת? |
|
||||
|
||||
"בלחי החמור, חמור *חמורתיים* (שופטים טו טז) |
|
||||
|
||||
חמורתיים כמו דקותיים, אבל למה לא לגוון? מה רע בחמור גרם? |
|
||||
|
||||
דקתיים... מי שחסר לך הוא מיץ פטל, אשר אמור לחזור מחר, על פי חשבוני. תגובה 81646 |
|
||||
|
||||
ארז דיבר על mossulini ולא על mussolini .mossulini היא בחורה ספרדיה. |
|
||||
|
||||
"ארז דיבר על mossulini ולא על mossulini". |
|
||||
|
||||
גם בספרדית צ"ל El gran fascista. גם בספרדית וגם באיטלקית התואר grande נמנה על קבוצה של שמות תואר המשנים צורתם לפי מיקומם לפני או אחרי השם שהם מתארים: בין ארה"ב למקסיקו זורם Rio Grande, אבל הרחוב הראשי במאדריד הוא Gran Via.(בשני המקרים עם אפוסטרוף מעל ה- i, שנשמט כאן מסיבה טכנית.) de בכל מקרה מיותר. וכפי שציין גלעד, גם בשמות אצולה (כגון duque de Alba, principe de Asturias, או conde de Goicoechea) הוא איננ התואר עצמו. האם ספרדית באמת שפה יפה יותר? גם בענייני לשון היופי הוא בעיני המתבונן. מבלי להעז ולפסוק הלכות, אף כי לספרדית -כמו לכל שפה כמובן - יש יופי ייחודי משלה, אני חושב שהיא "קשה" מדי ואיטלקית מוסיקלית, מתנגנת ויפה יותר. ואם כבר ברודנים פאשיסטיים עסקינן, רק השווה el dictador עם il dittatore - באיטלקית המושג כמעט חמוד. ואשר לאלמוני: מוסוליני הוא בחורה ספרדית???!!! אפשר הסבר? נראה לי שבחורות ספרדיות היו מוחות. |
|
||||
|
||||
עוד נקודה קטנה בקשר לפשיסטים: בספרדית ישנו ביטוי ידוע El Caudillo, שמשמעותו המילולית היא "המנהיג", אך מכיוון שהיה זה תוארו המקובל של פרנקו לכל אורך שלטונו, התקבע שם התואר הנ"ל בזיכרון הספרדי בתור מילה נרדפת ל"מנהיג דיקקטורי פשיסטי". העיתון החשוב והטוב ביותר בספרד, El Pais ("הארץ"), התייחס מספר פעמים ללה-פן במהלך הבחירות האחרונות בצרפת בתור "הקאודייו של הימין הקיצוני בצרפת". אין ספק כי זו דרך מעודנת ויפה לרמוז לקהל הקוראים על טבעו האמיתי של אותו לה-פן בעיני כותבי העיתון, אך מבלי לגלוש לעירוב אמיתי של דעות אישיות בתוך ידיעות חדשותיות. בקשר לבעיה הטכנית שבכתיבת אותיות לטיניות עם דגש (Acento): ניתן לעשות זאת בקלות במסמכי וורד (באמצעות Alt+<מספר>), אך אינני יודע האם ניתן להשתמש כאן באותה השיטה. טל? |
|
||||
|
||||
להיפך. השימוש בתואר שהוא נכון טכנית אך מוכתם היסטורית כמו caudillo/מנהיג בשביל מנהיג פוליטי בן זמננו הוא טכניקה -אולי מעודנת, אך ודאי לא ישרה - של עירוב עמדה אידיאולוגית בדיווח חדשותי כדי להשפיע על הקורא באופן תת-מודע. שווה הערך הוא שעתון גרמני יכנה יו"ר מפלגה כלשהי שם Fuehrer. מותר לסלוד מלה פן - אבל ביושר , בגלוי ובמאמרי פרשנות. הדבר מתאים ביותר לשיטת ה"קו" האידיאולוגי של El Pais מתחת למסווה ההגינות והאובייקטיביות. El Pais כמובן גם אנטי-ישראלי קיצוני, לא מעט בעזרת כתבו בישראל, ויקטור ציגלמן, שהוא פעיל שמאל קיצוני ותיק ואינו טורח כלל אפילו לנסות ולעדן זאת במינוח המוטה שבו הוא משתמש. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי ליצור את הרושם שרק El Pais מוטה אידיאולוגית - כך גם ABC, El Mundo ו- La Vanguardia השמרניים, רק בכיוון ההפוך. זהו הסיגנון השולט בכל המרחב הלאטיני - בעתונות הספרדית כמו גם בצרפתית ובאיטלקית - הרואות בעתונאי שליח אידיאולוגי יותר מאשר במרחב האנגלו-סאקסי. אין מה לעשות, אפשר רק לקרוא תוך מודעות ביקורתית. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאני נוקט בנקודת המבט כי אין דבר כזה "דיווח אובייקטיבי לחלוטין", וממילא כל בחירה לשונית היא אמירה פוליטית, הרי שדווקא הגישה המרומזת של El Pais הייתה חביבה עליי. אינני חושב שהשימוש במינוח Caudillo משפיע על התת-מודע הספרדי, לא יותר מאשר שימוש ב-Fuerher משפיע על זה הגרמני, שכל כל אדם ואדם בספרד מודע לחלוטין למשמעויות הנלוות לביטוי זה, ולכן יכול להעריך את עמדתו של העיתון בנושא. לא אכנס כרגע לעניין ה"אנטי-ישראליות" של El Pais, בעיקר משום שהספרדית שלי איננה טובה מספיק כדי לדבר על הנושא בצורה רצינית. אך ברצוני לציין כי שלמה בן-עמי (לשעבר שגריר ישראל בספרד) כותב בצורה כמעט קבועה ל-El Pais, ומאמריו זוכים להופיע פעמים רבות בעמודים הראשונים (כלומר, בתוך עמודי החדשות, ולא בעמודי הפרשנות). אפשר אולי לקשר את העניין למספר דיונים שהתנהלו פה בעבר על אופן ניסוח ואופן בחירת החדשות המופיעות באייל, כמו גם לנושא "גילוי נאות" (או שמא עדיף דווקא לומר "יציאה מהארון") של גופי החדשות בנוגע לתמיכתם בצד זה או אחר במפה הפוליטית (כפי שנהוג למשל בארה"ב). |
|
||||
|
||||
אינני יודע איך אתה עושה זאת ב-Word, אבל אניך זקוק לי כדי לבדוק אם זה עובד גם כאן... (אם זה לא עובד, תגלה זאת כבר במסך ה-Preview). |
|
||||
|
||||
אפשר או להדביק את התו מתוך "מפת התווים", אליה ניתן לגשת מתוך תפריט הוספה->סימן, או מתוך תפריט התחל->Accessories->System Tools->Character Map, או ללחוץ על Alt והמספר המתאים (i עם גדש זה 0237, למשל). הסיבה ששאלתי היא שיש לי בעיה מסוימת בגופנים, כך שאינני יודע אם זה אכן מופיע או לא. |
|
||||
|
||||
זה עíבד. |
|
||||
|
||||
לטעמי האיטלקית היא שפה צורמנית ולא מוסיקלית, ולעומת זאת הספרדית נעימה לאוזן. |
|
||||
|
||||
יאללה מכות, יאללה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סליחה, אבל בחו"ל תלבושת אחידה כוללת ג'קט ועניבה. בארץ, היא לכל היותר חולצת טי-שירט מסמורטטת (נראה לי שככה הן נראות אפילו כשקונים אותן!). ראיתי חולצות סיום מסלול שנראות יותר מכובדות מה"תלבושת האחידה" של בי"ס ברנר (כשעוד הייתה כזאת). כמובן שאינני דוגל בג'קט ועניבה. לא באקלים הישראלי, בכל אופן, אבל יש דרכים להשיג מהוגנות גם בלי לחנוק את הלובש האחיד. |
|
||||
|
||||
השאלה היא, מה המטרה שלך כשאתה קובע תלבושת אחידה בבית ספר. האם יצירת "גאוות יחידה"? יצירת "אווירת משמעת"? לפי מה שהבנתי, קביעת התלבושת האחידה במקרה הרלוונטי הזה היא מטעמים כלכליים. במקרה כזה, עדיף חולצת בית ספר בחמישה שקלים,ולא חליפה מכובדת במאה. _________ העלמה עפרונית, שאף פעם לא הבינה איך זה שבבית ספר שלה לא הייתה תלבושת אחידה, ועדיין כולם לבשו אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא עולה חמישה שקלים. גם תלבושת אחידה, אע"פ שהיא אמורה להיות זולה- היא לא תמיד זולה. ואולי לא צריך חליפה מכובדת (איכס!), אבל למה תלבושת אחידה צריכה (כמעט) תמיד להיראות כ"כ רע? |
|
||||
|
||||
בבית הספר שעבדתי בו בשנה שעברה, אמנם לא הייתה תלבושת אחידה, אבל הייתה "חולצת בית ספר". חולצה קצרה עלתה חמישה שקלים, סווטצ'רט ארוך עלה 15.(אני לא סגורה לגבי הסווטצ'רט, אבל זה סדר הגודל). ובלי קשר, יצא לי להוציא חולצות יותר מפעם אחת- חולצת טי-שרט קצרה, עם הדפס, בלי טובות ובלי הנחות יכולה לעלות 12 שקל בכמות של למעלה משמונים חתיכות. __________ העלמה עפרונית, אוהבת את החורף. |
|
||||
|
||||
כן, אלא שחולצת טי (שרט?, כמו רחוב דאונינג סטריט?) שעולה 12 שקל(ים), טובה לאיזה ארוע חד פעמי, או כמזכרת (כמו חולצות סוף מסלול שהוזכרו פה). חולצת בית ספר אמורה להלבש יום יום, למעלה מ 200 פעמים בשנה. גם אם נניח שתלמיד רוכש 3 חולצות כאלו, ושהוא לובש חולצה במשך שלושה ימים לפני שהוא (או הוריו) טורח לכבס אותה, מדובר בלמעלה מ 20 כביסות בשנה. חולצה שעולה 12 שקלים לא תעמוד בכך |
|
||||
|
||||
ושוב, השאלה היא מה המטרה שלך. זה הכל. הנקודה היא, שכשעושים קנייה מרוכזת, אפשר להשיג את הדברים הרבה יותר בזול, וחשוב יותר, לסבסד את הקנייה מבלי להביך את הילדים שאין באפשרותם לשלם את המחיר המלא. |
|
||||
|
||||
...היא שילדים שיש להם קונים 5 חולצות וילדים שאין להם קונים חולצה אחת, במידה גדולה יותר (שיהיה לילד מקום לגדול בתוכה). אני לא מאמינה שאפשר ליצור תלבושת אחידה כלשהי שתמחק הבדלי מעמד, משום שטבע האדם הוא להפגין ערכיו וערכו באמצעות מראהו. אז אם חסמת לקבוצת אנשים את היכולת להתבטא באמצעות חולצה, הם יתבטאו באמצעות מכנסיים. או עגילים ושיער ונזמים ואיפור (יש לכם מושג כמה עולה איפור?!? והוא גם מתכלה, בשונה מהחולצות) או סידור ציפורניים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לאיזו תלבושת אחידה התכוון המשורר בקריית-שמונה והעניין גם לא הוזכר בידיעה. נראה לי ברור מאליו שלא הכוונה לחולצת-טי מסמורטטת עם הדפס שיורד אחרי שתי כביסות (יחד עם הצבע והבד). אני לא פוסל, לעומת זאת, חולצת צווארון פשוטה, מהסוג שאתה או אני עשויים ללבוש ביום-יום. אין סיבה שילדים לא יתלבשו יפה, ויחד עם זאת יחסכו מעצמם ומהוריהם את בגדי המעצבים וחברות-הענק. |
|
||||
|
||||
רגע לפני שאנחנו הופכים את כל האנשים הקטנים לרודפי תוויות ומותגים, בוא נחזור רגע לפורפורציות.1 על הקו בין תלבושת אחידה לתלבושת-מעצבים-חברות-ענק יש כמה נקודות נוספות. בדיוק כמו שאני לא הייתי רוצה שיכריחו אותי ללבוש דווקא בגדים ספיציפים2 בלי שום קשר לאיך שהם נראים, ככה גם לא הייתי רוצה את זה כשהייתי תלמידה. בגדים, פרט לעובדה שהם מקור כל הרע שבעולם3 הם גם דרך לביטוי עצמי, למשיכת תשומת לב, ולעוד אלף ואחד דברים. ורק בשביל הפרוטוקול- אני לא חושבת שחולצות צוארון הם יפות במיוחד. קורה. 1אני לא מתייחסת כרגע לידיעה הספיציפית לגבי קריית שמונה. 2תנו לי להנות מהחודשיים וחצי שנשארו לי, תודה. 3בהתחלה חשבתי שאין צורך לציין שמדובר בסרקזם בסיסי, אבל אני כבר לא משוכנעת. |
|
||||
|
||||
קודם כל לעניין חולצות הצווארון שכה קרוב לליבי1: איזה לבוש (פשוט, של יום-יום) את מגדירה כאלגנטי? מן הסתם נכונים דבריך על כך שהבגדים הם דרך לביטוי עצמי ומשיכת תשומת לב. קחי אבל בחשבון שברוב בתי הספר (ואני חושב שיש הנחייה ממשרד החינוך בנושא) קיים קוד לבוש בכל אופן, כך שה"ביטוי העצמי" ו"תשומת הלב" נפגמים גם כך. ילד לא יכול להגיע לבי"ס עם ראש צבוע או עם בגדים קרועים, וכו'. עכשיו תטעני, ובצדק, שתלבושת אחידה תקח את הפגיעה הזו צעד אחד הלאה. נשאלת השאלה מה עדיף על מה - פגיעה בילדים שידם אינה משגת ואינם יכולים להביע את עצמם כפי שאולי היו רוצים, או פגיעה באלו שכן יכולים? ומה עם האפשרות שההוראה הזו גם תשנה כמה דברים לטובה? ילדים לא יהיו מושא ללעג וקלס בגלל שיש להם "גלי" ולא "נייק", ותנתן הזדמנות שווה לכולם להיות מי שהם באמת, בלי קישוטים וגינונים מיוחדים? כדאי שאפסיק עכשיו לפני שאהיה הבית"רי הראשון שתמך בפומבי בתורות סוציאליסטיות :-) 1גם אני לא משוכנע אם צריך לציין שמדובר בסרקזם בסיסי, או לא. |
|
||||
|
||||
אבל מי אמר שילדים צריכים להיות לבושים אלגנטי? ילדים צריכים להיות לבושים נוח. מהסיבה הפשוטה- הם ילדים. הם רצים, קופצים, משתוללים, משחקים עם טינופת1, מזיעים... שאני אמשיך או שהבנת את הנקודה שלי? אני באמת לא מבינה מה פגם מצאת בטי-שירט פשוטה. אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה היית בבית ספר, אבל לי לא יצא להתקל באיזה קוד לבוש חריג. בבית ספר בו למדתי _כן_ הסתובבו ילדים עם שיער אדום וירוק, ציפורניים סגולות וג'ינס קרוע ומקושקש 2. וזה היה רק ביסודי. בתיכון בכלל לא היו גבולות- לבוש גותי תמוה,אנשים יחפים עם ג'ינס בין הקרעים, קעקועים ופירסינגים על כל איבר אפשרי,שיער ארוך, שיער קצר, מאפרות קוצים, ראסטות, תצוגת מנגו, זארה, או שינקין, חולצות T מידה 8 צמודות,גופיות ספגטי, שאני אמשיך? הפעם הראשונה בה נתקלתי ב"קוד לבוש" היה בשנת שירות- המנהלת באחד מבתי הספר היסודיים אסרה על התלמידות (והמורות) להסתובב עם גופיות. אתה יודע מה? לגיטימי לחלוטין בעיני.3 ולגבי מה שטענת, לא אמרתי שאני נגד תלבושת אחידה.אם אני לא טועה, אפילו אמרתי כמה דברים _בעד_. כן, בעיקר בגלל העניין הכלכלי, ולא מתוך כוונה חינוכית כזו או אחרת (למרות שאני לא פוסלת. עדיין לא גיבשתי דעה בעניין) ורק נקודה אחרונה, אני תוהה עד כמה אתה מכיר ילדים. כמו שכבר ציינה כאן מישהי, גם כשכולם לובשים בגדים אחידים, עדיין אפשר לראות אם הנעליים מלונדון, התיק מפריז ומשקפי השמש מאיטליה.אם מישהו רוצה להפגין עושר, שום דבר לא יפריע לו.4 1במובן הטוב של המילה... 2אני עד היום מנסה להדחיק את הג'ינס שהפכתי לקיר גרפיטי צבעוני, והיה אחד מהבגדים החביבים עלי. 3בעיקר כי זאת לא הייתה המנהלת של הבית ספר "שלי". (; 4אני באמת חייבת לציין, שהיום ההבדלים בין מכנסים בשלושים שקל למכנסיים במאה חמישים בקושי קיימים, שאין לי בעיה למצוא נעלים סופר-אופנתיות ומגניבות ב29.90, ושבחנויות יד-שנייה יש את הבגדים הכי מדליקים בעולם. |
|
||||
|
||||
"הבדלי המעמדות" האלה לא באים לידי ביטוי רק בביגוד. יש גם את אלה שקונים בקפיטריה ואלה שמביאים אוכל מהבית, יש ילדים שלא יוצאים לטיולים שנתיים בגלל שהם לא יכולים להרשות לעצמם, וכו' וכו'. הפר"ח שלי גר בבית שנראה כמו משהו שראית בחלום רע, אין להם את הכסף לקנות את התלבושת האחידה שדיברת עליה! אפילו זה לא נמצא בהישג ידם של כל הילדים. |
|
||||
|
||||
יש ילדים שאין להם? האמנם? וואלה, תודה. מה הייתי עושה בלעדייך? איך הייתי יוצאת מהבועה שאני חיה בה מבלי להכיר את ה"עולם האמיתי שם בחוץ"? נחשי מה? עכשיו כשאת מעלה את הנושא, נראה לי שיכול להיות שיש ילדים שגם לא מביאים אוכל מהבית, כי לא ממש יש להם. לאאאאאאא, בטח זה לא דבר שקורה, נכון? את לא מכירה אותי. את לא יודעת מה ראיתי ומה לא ראיתי. בפעם הבאה, תקראי- העיריה טוענת שהיא תסבסד את התלבושת האחידה לאלו שידם אינה משגת. _________ העלמה עפרונית, עכשיו ממש עצבנית. |
|
||||
|
||||
חבל להתעצבן, באמת. על אותו משקל גם אני יכולתי להגיב בעצבים כשאמרת לי: "ורק נקודה אחרונה, אני תוהה עד כמה אתה מכיר ילדים". גם את לא יודעת מה אני ראיתי ואת מי אני מכיר או לא - ואת זה אומר מי שעשה שנת שירות במקומות לא הכי סימפטיים בעולם1. 1 אני משער שזה יזכה אותי בקצת יותר כבוד ממך :-) |
|
||||
|
||||
איפה לא זכית לכבוד ממני? לא זלזלתי בך בשום שלב, אנילא מכירה אותך מספיק... אני לא מכבדת אנשים יותר או פחות בגלל שהם כן או לא עשו שנת שירות או וואטאבר. בכל אופן, סליחה, תודה ושלום. צודק. _______ העלמה עפרונית,סתם במצב רוח מדכא. |
|
||||
|
||||
מצב רוח מדכא זה נורמלי, אבל להוציא את זה עלי?... |
|
||||
|
||||
העלמה, אין לי שמץ שימצו של מושג על מה העצבים... לא התכוונתי להגיד שלא ראית, לא התכוונתי להגיד שלא שמעת, לא אמרתי שאת חיה בבועה (מהתגובות שלך אני יודעת טוב מאוד שאת לא), ואני ממש לא מבינה על מה כל-כך התעצבנת. רק ביקשתי להמשיך את התגובה שלך, ולא לחלוק עליה. יכולתי להגיב לכל תגובה אחרת, לאו דווקא שלך, פשוט הסכמתי לגבי מה שאמרת (''נעליים מלונדון'', ''תיק מפריז''), והמשכתי. הייתי מתנצלת, אבל אני לא חושבת שיש לי על מה. את לחלוטין לא הבנת אותי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיה זה בכיתה י', כאשר החליטה הנהלת התיכון בו הוחזקתי להשיב את האחידות לתילבושת, כנראה בהשראת סגן המנהל מזרה האימה שהיה קומוניסט ושמרן. החלטה זו דחפה אותי ליזום מאבק בנושא. טענתי היתה שהאופנה הרווחת אז התבססה על בגדים משומשים (חולצות של אבא), דהויים וקרועים (ג'ינסים), מה שהעניק לשכבות המצוקה דווקא יתרון פתיחה (לא בדיוק בניסוח זה). אך היו עוד סיבות. בדיעבד התברר שגורם חשוב במניעי ההנהלה היה המכנסונים של חלק מן הבנות.* זה הגיע עד כדי השבתת הלימודים, למשך כשעה וחצי (עד שההנהלה שברה את השפנים), שהסתיימה בהשעייתי מן הלימודים ולבסוף גם בהדחתי ע"י חבריי לכיתה מן המועצה. כיום אין לי דעה בנושא זה (כמו גם ברוב האחרים). זה מאוד תלוי במה שקורה בפועל, מעבר לתאוריה והעקרונות. לא בכל שכונה ובי"ס ישנה אותה נהירה אחר מותגים ולא בכל מקום נוצרת הפרדה "מעמדית" וקינאה משמעותית על רקע זה. גם כשישנה בעייה כזו, ראוי שההורים יראו בכך אתגר חינוכי מרכזי ושעור חשוב לילדיהם, שכל חייהם עתידים להיתקל בחוסר השיוויון – בכל התחומים: כסף, צורה חיצונית, כישרון, מעמד ועוד. כדאי שהם ילמדו עוד בשלב זה ומתוך דוגמא אישית של ההורים להתמודד ולקבל את החיים כפי שהם. מצד שני... אם נחזור ל"מה שקורה בפועל", רוב ההורים אינם מסוגלים לחנך את ילדיהם כיצד להתמודד עם אופנות, מעמדות ושאר חולירות מושרות חברה. רוב ההורים, ומי שנתקל בהורים יודע על מה אני מדבר, אף חסרי כל הכשרה, שלא לדבר על רישיון ממוסד מוכר, המאשר כשירות מינימלית להולדה ולגידול הדור הבא באופן סביר. בד"כ גם הם עצמם נדים ברוחות האופנה ומתנשפים במעלה החברה ויעדיפו לפעול למען מעמדו החומרי הנוכחי של ילדם מאשר לשבת ולחשוב כיצד להסביר לו מדוע בעצם לא להחליף את מטפחות התחרה שלו בחדשות ויקרות שבעתיים, שעליהן מודפסות מילות "Las Ketchup"** (בטח יש דוגמא טובה יותר), למרות שלכל המקובלים כבר משתלשלות כאלו מן הכיסים, ולדאוג בכך לאושרו העתידי. כך שאולי זהו קרב אבוד ועדיף כאן למנוע מן הילדים את הסבל וההטמעה של התחרות המותגית היום יומית בתקופה כה משמעותית בעיצוב יחסיהם עם החברה הסובבת, לפחות בתחום הלבוש. אך יש לזכור כאן כי גם אז, המותגים יבואו לידי ביטוי בתיקים,בשעונים, בקלמרים, בנעליים.... מצד שלישי... החינוך בתיכון הוא השלב האחרון בחינוכנו הפורמלי, לפני כניסתנו כבוגרים אינדיבידואליסטים ואחראים לחברה דמוקרטית ופלורליסטית. כדי לגזול ממישהו אמצעי ביטוי אישי כה בסיסי, ראוי שתהיה לכך סיבה ראויה, מעבר לצורך הבסיסי שלנו, המבוגרים, להקל ולבטל את ערך החופש והצרכים האינדיוידואליסטים של בני הנוער מפני צרכים מסויימים שלנו, המבוגרים. כשעליי כפו בתיכון מדים אחידים, הרגשתי קטן, מושפל וקורבן להחלטות שרירותיות של בעלי כח שעושים שימוש בלתי ראוי בסמכות שניתנה להם. *לא תאמינו, אך התנהלו אז דיונים בין מועצת התלמידים להנהלה בנושא מידת הכיסוי לה מחוייבים ישבני התלמידות. היה גם מקרה בו המורה לכימיה...במחשבה שנייה כדאי לעצור כאן. בכל מקרה, תקופה נפלאה לעין. |
|
||||
|
||||
נכון! אני כמסיימת התיכון, כנראה שכבר לא "אפגע" מהמדיניות של הבית ספר שכנראה ישוב לסורו ויחזיר את התלבושת הזו, שהיא מיותרת לגמרי לדעתי. ואם כבר היו מחקים כמה בתי ספר באירופה מילא. |
|
||||
|
||||
משהו בידיעה הזו נשמע ממש מוזר. הילד בא להורה ומבקש "אבא, תקנה לי לוויס", וההורה, במקום להסביר לילד שאין לו כסף ללוויס ולהציע פתרון חלופי, מרים טלפון לראש העיר ומבקש תלבושת אחידה? חשוב לחנך ילד שאפשר לחיות חיים טובים ומלאים גם בלי אדידס. אסור לטאטא את העניין מתחת לשטיח. |
|
||||
|
||||
זאת ועוד: פערי מעמדות בביה"ס לא נעלמים עם הנחלת תלבושת אחידה. הז'קט, הנעליים, החגורה, אפילו התיק: אם רוצים, אפשר. "תחרות ברכישת ביגוד של חברות מובילות ואופנתיות" לא תיעלם. חברות נוער מצטיינות בזה, ולהאשים את ביה"ס זה מגוחך. וביום שישי בערב מה? הילדים שהיום חשוב להם כל-כך המותג, ימשיכו לייחס לו חשיבות עליונה. נדמה לי שההורים יתאכזבו כשהם יגלו שהילד עדיין מתעקש על ליווייס (או מה שלא יהיו המותגים עליהם מדובר), גם אחרי התלבושת האחידה. |
|
||||
|
||||
מגדילה את השוויון. |
|
||||
|
||||
מגדילה, מגדילה (אכן דוגמא מצויינת לנקודה שניסיתי להעביר בדיון ההוא). עם זאת, לצערנו, להוציא כמה ניסויים קומוניסטים מבודדים, עד היום לא מצאנו דרך אפקטיבית ליצירת שוויון (ולראיה - העולם). ייווצר שוויון בחולצה ומכנסיים - יותר מאשר קודם, כן. אבל אי-השוויון בדברים אחרים יישאר (תיק משקפי שמש וכו' וכו', כל מה שהוזכר כאן). |
|
||||
|
||||
את מתכוונת לאחידות, או שוויון תוצאתי, ולא על שוויון הזדמנויות או זכויות? |
|
||||
|
||||
תלוי באיזה דיון ומה הקונטקסט (קורצת בחזרה?). בנושא לעיל, הנחת היסוד של ההורים היא שהמעמדות בביה"ס מושפעים מלבוש, ומכאן שמי שיכול לממן יותר, תופס מעמד גבוה יותר (או כבוד, או - "כולם יודעים למי יש ולמי אין"). הילדים מפעילים לחץ על ההורים לרכישת מותגים יקרים כדי ליצור "מעמד" מסויים במיקרוקוסמוס של ביה"ס. אם תרצה, שוויון הזדמנויות בחברת נוער מסויימת (אם כי השימוש במושג "שוויון הזדמנויות" כאן הוא בעייתי, כיוון שאני מניחה שטענתם היא לא שהלבוש משפיע על הישגים בביה"ס, אלא רק על הפן החברתי). אם תרצה להשליך את זה הלאה, תושבים שמתקשים לממן לילדיהם מותגים מוצאים את עצמם עם הוצאה נוספת שיכולה היתה להיחסך מהם, ומקשה על מצבם הכספי הרעוע, מה שגורם להגדלת אי-השוויון הכללי בקרית שמונה (אותו מותג יעלה 5% ממשכורתו של עשיר ו-15% ממשכורתו של עני). |
|
||||
|
||||
בשנות השמונים כשהתלבושות האחידות היו נפוצות ברוב בתי הספר בארץ היו ילדים מוצאים את הדרך לביטוי עצמי ע"י חימצון השיער ונעיצת עגילים באזניהם. העניין של העגילים הפך כבר לשיגרה, אם פעם היו הסבתות נחרדות למראה בן עם עגיל זעיר באוזן, היום הוא יצטרך להרחיק לכת הרבה יותר כדי לסחוט את אותן קריאות זעזוע אפילו הנזם באף כבר הפך לחזיון שגור. האם השבת התלבושת האחידה תגרום לכך שבעתיד נראה את בני התשחורת מתהלכים ברחובות כשלגופם תלבושת אחידה, ראשיהם מעוטרים בכרבולות צבועות בשלל גוני הקשת ופיסות מתכת נעוצות בגבותיהם, שפתותיהם ור"ל לשונותיהם? ימים יגידו. ורק שלא יחזירו את על טעם ועל ריח. |
|
||||
|
||||
what're you talikn' about?
|
|
||||
|
||||
הגזירה הנ"ל היא סקנדל, אך מחאת התינוקות מעולם לא הועילה ולא תועיל. דרושה טקטיקה יותר מתוחכמת: על הילדים לבוא הביתה ולהכריז בפני הוריהם "הבו לנו כך וכך כספים על מנת שנרכוש לנו גרדרובה חדשה לגמרי לביה"ס. מיד!" הורים כפי שהם הורים ימהרו לסרב לגחמת הילדים המפונקים ויצאו למאבק עיקש נגד החלטת ראש העיר. והשאר, מערכון של קישון. |
|
||||
|
||||
רוני קובן מ"מעריב" מספר שהתלבושת האחידה היא הכוכב של השנה בבתי-הספר: |
|
||||
|
||||
תלבושת אחידה זה רעיון מצויין! ואני מאוד מקווה שזה יהיה כך! לפחות כבר בשנה הבאה! הלוואי והתלבושת האחידה תהיה כמו של הלהקה טאטו! כאילו חצאית, עניבה, גרביים כאלה ונעליים שחורות... זה יהיה הכי מגניב! זה מהמם! וכמובן נראה מאוד יפה ומכובד... בטוח ברבה יאהבו את זה ואם לא, אז יצטרכו להתרגל! זאת לדעתח התלבושת הכי יפה... |
|
||||
|
||||
גם בנתניה מחזירים את התלבושת האחידה, על פי דרישת התלמידים, בעקבות סדרת הטלויזיה "המורדים". |
|
||||
|
||||
בנתניה מחזירים את העונשים הפיזיים, על פי דרישת התלמידים, בעקבות תוכניות הסאדו-מאזו בערוצי הפורנוגרפיה. |
|
||||
|
||||
זהירות, אנשים עוד עלולים לחשוב שיש כאן בסיס להשוואה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בין השפעות מזיקות של הטלוויזיה להשפעות לא מזיקות ברובן. (ולא, אני לא משווה את המורדים לפורנוגרפיה) |
|
||||
|
||||
את טוענת שתלבושת אחידה היא מזיקה, בעוד שעונשים גופניים הם לא מזיקים? |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שבנתניה הפסיקו את העונשים הפיזיים. |
|
||||
|
||||
בקצב כזה, בעקבות הופעותיה התכופות של לימור ליבנת בטלויזיה, ידרשו תלמידים את מינויו של דוביכורדי למנהל בית ספרם. |
|
||||
|
||||
יש לך קונוטציות ארוטיות לשרת החינוך? |
|
||||
|
||||
במה שקשור לשרת החינוך, יש לי קונוטציות של סאדו-מאזו. |
|
||||
|
||||
אתמול ישבתי בבית קפה בעיר בית קפה לא ממש משהוא פעם דוקא אכלתי שם ארוכה שהיתה סבירה הקטע שבננו לישתות קפה ולאכול עוגה הם לקחו על עוגת שורלד הכי רגילה בעולם כ38 שקלים וזה היה ממש מזעזע אני אגב נשבעתי כשההיו לי ילדים אני לא אגדל אותם בנתניה עירי כיום. ולא בגלל מכירי הקפה אגב אתמול גילנו שב2 ליפנות בוקר אין איפה לקבל כוס תה או משהוא רק פיצוציה או משהוא דומה |
|
||||
|
||||
אל תדאג, כשתגדל ילדים, הדבר האחרון שיעניין אותך ב2 בלילה זה איפה לקבל כוס תה, מקסימום מיון ילדים הקרוב. |
|
||||
|
||||
כך מקווים להחזיר את הכבוד לבית הספר על פי מנכ"לית משרד החינוך: |
|
||||
|
||||
מעניין אם זה יתמסמס כמו שזה התמסמס: דיון 671 |
|
||||
|
||||
כנראה שעדיין לא התמסמס. גם ועדת החינוך בעד. ימים יגידו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדבר היפה ביותר בהצעה הזו הוא הטיעון שהיא תסייע ב"פחות הבדלים כלכליים בין התלמידים" ו"תלבושת אחידה חוסכת בעלויות הביגוד והדבר חשוב במיוחד במשפחות חסרות אמצעים. המשפחות יוכלו כך להתרכז יותר בחינוך ולא בקניית מותגים יקרים". האם מישהו באמת מאמין בשטויות האלה? (מעיון בדיון שעד עכשיו לא קראתי ראיתי שכבר התייחסו קצת לנקודה הזו, מילא). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |