 |
כ-700 אלף מכשירי אייפד נמכרו בארה''ב ביום ההשקה | 3197 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם חדש לך שגודל כל צג וצג מצוין באינטשים?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תומכת בריבוי משימות? באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מערכת ההפעלה אלא הממשק הגרפי. הממשק הגרפי יכול להיות יותר פשוט אם אתה לא מרשה ליותר מ"יישום" אחד לרוץ בו־זמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אני יכול לגלוש באייל ולשחק נטהק בו זמנית, ופשוט לא לראות את שניהם בבת אחת אלא לעבור עם המקבילה לאלט-טאב שלהם? אפשר לחיות עם זה, אם כי זה קצת קקי במקרים מסויימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. יש תמיכה בריבוי משימות (בבסיס מערכת ההפעלה עומד וריאנט של יוניקס) אבל אפליקציות צד שלישי אינן יכולות לרוץ ברקע. (תוכנות של אפל יכולות - אפשר למשל להקשיב למוסיקה המנוגנת על ידי תוכנת האייפוד ולהפעיל אפליקציות אחרות) הטעם לכך איננו מגבלה טכנית אלא הרצון לפשט את הממשק ולהאריך את חיי הסוללה. בעיני זה טעם מצויין וההרגשה שלי שכל המתלוננים על העדר ריבוי המשימות מפספסים את הפואנטה של האייפון/אייפד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...מפספסים את הפואנטה של האייפון/אייפד" שהיא: .... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפואנטה היא שהוא אמור להיות מכשיר קל לשימוש ואמין והמגבלות שהוא "סובל" מהן הן ברובם פרי החלטה מכוונת של אפל שנועדה לאפשר את קלות השימוש והאמינות. מה שעולה מהטענות של רבים הוא שהם סבורים שאפל לא כללו ריבוי משימות או חלונות חופפים או שורת פקודה מתוך חוסר הבנה של השוק, חלמאות טכנית או רשעות ולא משום שהם סבורים שהדבר עושה את המוצר לטוב יותר. אפשר להתווכח עם ההגיון של אפל: האם באמת יש סתירה בין ריבוי משימות וקלות שימוש ואמינות (לדעתי כן) אבל צריך להבין מאיפה הם באים (קרי - הפואנטה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכוונה לשימוש בו בתור מחשב: זו בהחלט מגבלה. אם הפואנטה היא שהוא לא אמור לשמש כמחשב: מובן למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השימוש ה"אחר"? קיצוץ ירקות? האייפד הוא מחשב וכל שימוש שתעשה בו יהיה כמחשב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשב שלא מאפשר לי לעבוד על שתי תוכניות במקביל, הוא מגבלה רצינית. המגבלה הזו לא קיימת במחשבים הרגילים של אפל, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם העובדה שהוא לא מריץ סביבת פיתוח ואין ממשק פקודה היא לא מגבלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יהיה צורך, אין שום מניעה שגורם צד גימל ייצר סביבת פיתוח וממשק פקודה. כאן יש מגבלה שגם אם יהיה צורך, אף גורם צד גימל לא יוכל למלא אותו בלי החלטה מפורשת של היצרן. כמשתמש בטפון חכם, כן הייתי רוצה שתוכנות צד שלישי מסויימות יעבדו ברקע (למשל: סקייפ, גוגל טוק, תוכנת דוא"ל, או לקוח טורנטים), וקשה לי להבין מישהו שקונה טלפון חכם שלא מסוגל לעשות את המינימום הזה, שנראה לי (מנסיוני האישי) שימושי למדי. אבל זה אני, ומשום מה אני במיעוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הדרך הכי פשוטה ליצור "חוויית משתמש". כזכור, מערכות MacOS ישנות מספיק נראו יציבות למשתמשים, למרות היותן מערכות http://en.wikipedia.org/wiki/Cooperative_multitaskin... והסיבה לכך היתה נסיון של אפל לדאוג שלא יהיו תוכנות "שלא יעמדו בסטנדרטים". כזכור, התוצאה האחרת היתה שפשוט לא היו מספיק תוכנות מכיוון שהמגבלות הללו לא היו נוחות למפתחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בתחום הטלפונים החכמים לאפל יש הרבה יותר תוכנות מרוב המתחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים. כמוכן צריך לזכור שלא כל היישומים הם מה שנמצא ב''חנות היישומים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. הסיבה לשימוש בריבוי משימות קואופרטיבי לא הייתה הרצון של אפל למנוע תוכנות שלא עומדות בסטנדרטים אלא העובדה שמערכת ההפעלה הישנה התחילה את חייה כמערכת חד משימתית וריבוי המשימות נוסף באופן פרוביזורי למדי בהמשך (במקור ריבוי המשימות התאפשר באמצעות התקנת תוכנת צד שלישית שנמכרה לאפל רק מאוחר יותר). זאת הייתה מגבלה טכנית שנבעה מהפרימיטיביות של מערכת ההפעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דוגמה אחרת למגבלה שמפריעה למפתחים. ליתר דיוק - הצורך להקפיד על איכות התוכניות כדי למנוע מהן לפגוע האחת בשניה. גם כאן זו בעצם הבעיה הבסיסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אלא שהמגבלה ההיא לא הייתה מכוונת... הבחירה של אפל לשווק גרסה מנוונת כל כך של OS X באייפון ובאייפד - השד יודע למה - היא סיפור אחר לגמרי, ונראה שהיא אינה לבד במגמה הזו: מיקרוסופט החליטה לאחרונה לשווק את Windows 7 Mobile בלא כל sdk לפיתוח יישומי exe רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שיקול נוסף: יבילות (פורטביליות). אם מדובר על תוכנה קניינית, אי־אפשר לסמוך על כך שמה שנכתב על מעבד אחד יעבוד גם על מעבדים ופלטפורמות אחרות (זה לא קסם, אלא פשוט העובדה שהמשימה הזו מתחלקת על הרבה יותר אנשים ומי שזה באמת מפריע לו יכול לעזור לתקן את הבעיה). לכן צריכים ליצור שכבות שיפרידו בין היישומים שכותבים המפתחים העצמאיים לבין המערכת המקורית. אנדרואיד ו־Windows Mobile לא מיועדות למעבד בודד, ולכן יותר קשה להם להתחמק מהבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מאפשר ריבוי משימות אתה חייב לספק חיווי כלשהו שיאפשר למשתמש לדעת איזה תוכנות רצות וממשק שיאפשר לו לסיים את פעולתן ובאופן כללי אתה צריך לספק פרדיגמה שתספק מידע על שלושת המצבים האפשריים של התוכנה (לא רצה, רצה ברקע ורצה בחזית) וכל זאת בשעה שרוב המשתמשים מתקשים להבין את הרעיונות הללו, גם אחרי שמסבירים להם, הרבה פעמים, בסבלנות. לא בגלל שהם טיפשים, אלא בגלל שהם לא מעונינים (או צריכים באמת) להבין איך המחשב עובד. אותו כנ"ל לגבי מערכת הקבצים שאפל "שכחו" לשים באייפון ובאייפד. את רוב האנשים זה מבלבל. כל הממשק הזה והבלבול בשביל מה? בשביל לאפשר שמע ברקע של תוכנות צד שלישי בשעה שיש למכשיר את היכולות הללו ממילא באמצעות התוכנות המובנות של אפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשדתי שאפל מפתחים ומוכרים מוצרים להדיוטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר באיזה שנה יצאה לשוק win95, אבל אני די בטוח שבשנים שעברו מאז רוב האנשים למדו להתמודד עם רעיונות מוזרים כמו ריבוי משימות, או מערכת קבצים, או תוכניות שמשיגים דרך צד שלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מכיר אישית אי-אלו אנשים שלא למדו. ושבכל פעם שהם פונים אלי בבקשת תמיכה, אני חושב כמה טוב היה אילו היתה להם מערכת הפעלה הרבה יותר פשוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים שלא יודעים לעבוד עם שני חלונות פתוחים בו זמנית? שלא יודעים להעביר קובץ על CD או כונן USB? יש כאלה, אבל לא הרבה, והם לא קהל היעד של ה-IPad. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. המושגים הללו קשים לרוב האנשים וימשיכו להיות כך. רוב האנשים ''מסתדרים איך שהוא'' עם המערכות הקיימות אבל זה לא אומר שהם מרגישים נוח במערכת הקבצים או עם מעברים בין תוכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן גם אפל לא כוללת אותם ב־OSX. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האנשים (ובעיקר חובבי האלקטרוניקה שיקנו את הIpad) יודעים לעבוד עם הדברים האלה לפחות בצורה בסיסית, ואם לא אז הם פשוט לא משתמשים באפשרויות הנ"ל. אם windows היה סוגר אוטומטית את החלון הקיים לפני שהוא מעלה חלון חדש, אתה חושב שזה היה מקל על השימוש במחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שאפל מכוונת אל "חובבי האלקטרוניקה" עם האייפד? לי נראה שהם מכוונים אל קהל שונה לגמרי. הנקודה החשובה כאן היא שיש למחשבים של היום (כולל מחשבי מק, למקרה שמישהו חשב שאני טוען אחרת) בעיות קשות של שמישות המקשות על רוב האנשים. המצאת ממשק המשתמש הגרפי לפני כמה עשורים הייתה התקדמות גדולה שהפכה את המחשבים לנגישים יותר אבל זה לא סוף פסוק וזו פשוט טעות לחשוב שכל הבעיות כבר נפתרו וכולם התרגלו לקונספטים של מערכת קבצים וריבוי משימות. הם לא. ומי ש"ינצח" בקרב הזה הוא לא מי שחושב שהמשתמשים ישתנו כי מה שישתנה זה המחשבים (או ליתר דיוק - הפנים שתציג מערכת ההפעלה בפנינו) בכל מקרה אני חושב שלמצוא פתרון לבעיות הללו זה עניין ממש לא טריוויאלי ומה שאפל עושים עם המערכת של האייפון/אייפד הוא נסיון לפתור את חלקן. אפשר להתווכח עד כמה הם באמת מצליחים או עד כמה נחוצים האמצעים שהם נקטו (כמו ביטול החלונות החופפים ומערכת הקבצים) אבל זאת לא נקודה שיש מה לבקר אותה כשלעצמה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפל לא פתרו בזה שום בעיה, הם פשוט נעלו אפשרויות שלכאורה משתמשים לא מבינים. (ואגב, המשתמשים בהחלט משתנים, ההיכרות של משתמש ממוצע עם מחשבים היא הרבה יותר גבוהה משהיתה לפני עשרים שנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכל'ס. מה הבעיה להחביא ב"אפשרויות מתקדמות" של המכשיר אופציה של "אפשר הרצת יישומים במקביל"? שלא יעטפו את האופטימיזציות באידאולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה הגישה לעיצוב ממשקי משתמש בעבר: הממשק הראשי "פשוט," ואילו בחלון האפשרויות אפשר לדחוף הכול מהכול. ראה למשל את חלונות האפשרויות של Netscape ושל Eudora עליהם השלום. בשנים האחרונות המגמה התהפכה, ועל פי רוב לא מייעדים אף ממשק גלוי למשתמשים מתקדמים. כך, למשל, מחלון האפשרויות של Firefox (שהיה בראשיתו העתק של חלון האפשרויות של Netscape) מוסרות עוד ועוד אפשרויות בכל עדכון של הדפדפן. למה? ככה זה, אמרקאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל־firefox יש גם "ממשק מתקדם" בשם about:config . למה? כי המשתמשים צריכים את האפשרויות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממשק ממש - וודאי שלא ממשק גלוי. אי אפשר להשתמש בו בלא מדריך כלשהו שיסביר כל אפשרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שצפריר אמר. לרוב התוכנות משאירות פתח אחורי לכל המקנפגים למיניהם, תוך שהן מנסות להסתיר את קיומו ממשתמשי קצה פחדנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לאייפון אין command line (החלטה סבירה, נראה לי), ולכן כל אפשרות מחייבת הוספת ממשק של ממש. מכל מקום, לא משנה מה סטיבי ושם-אופציונולי אומרים, ריבוי משימות הוא פונקציה בסיסית - לא אפשרות מתקדמת. אפל הבינה את זה קצת מאוחר, וזה כל הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
about:config וה־registry של חלונות אינם ממשקי שורת פקודה. אחת התוצאות של נסיונות "לפשט את הממשק" יכולה להיות החבאה של אפשרויות התצורה במקומות פחות נוחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים עצם קיומן של אפשרויות התצורה מהווה בעיה, וזה לא משנה איזה ממשק אתה נותן להם. לפעמים עדיף לתת פחות אפשרויות ולהתמקד בחשובות. למרבה הצער הגישה הזאת לא ננקטת ברוב המקרים בפרויקטים של קוד פתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לתת דוגמה למשפט הראשון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצי מהאפשרויות ב"לוח הבקרה" של חלונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שמשתמשים לא מתוחכמים - או הילדים בני ה 12 שלהם - עושים שם סמטוכה נוראית, ואחרי שהמחשב שלהם מגהק בהתאם הם פונים לתמיכה הטכנית, מעמיסים את הקוים, מטרידים את המסייעים במשימות מורכבות וגם מתלוננים על כל צעד ושעל שהמוצר לא טוב, שהשרות גרוע, שהחברה מסריחה וכד'. בכך הם מרחיקים רוכשים פוטנציאליים וגורמים נזק לחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה "לא משנה איזה ממשק אתה נותן להם"? אם הממשק לא יהיה כזה שמשתמש פשוט יודע איך להגיע אליו בכלל, הבעיה נפתרה. כמה משתמשי קצה יודעים על קיומו של about:config בפיירפוקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיחפש firefox בגוגל - וזה לא נדיר, יגיע, למשל לפתיל הזה וילמד על קיומו של אותו קונפיג מסתורי. הסיכוי שהוא יטרח לספר על זה לסיוע הטכני (כדי שיוכלו להגיד לו להחזיר את ברירות המחדל לפני המשך הטיפול) לא גדול, בפרט אם מישהו אחר מבני ביתו עשה את הניסויים האלה. טוב, FF הוא לא דוגמא טובה כי ממילא אין למי לפנות בטענות, אז הצב "לוח הבקרה של windows" במקומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לרקוד על שתי החתונות - גם להתייחס למשתמש הקצה כאידיוט גמור, וגם להניח שהוא יחפש פיירפוקס בגוגל, יגיע לפתיל הזה, ומקריאתו יגיע למסקנה שצריך לכתוב about:config במקום שבו צריך לכתוב אותו ולהתחיל להשתולל. אני מקבל את הרושם שאתה (לפחות בעברך) תומך טכני מנוסה...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם ילחץ על "I'll be careful, I promise" לאחר מכן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשת, לא צריך להיות אידיוט גמור כדי לחרבש משהו בקבצי קונפיגורציה. שנית, גם אידיוטים גמורים כבר שמעו על גוגל. מאחר ו"about:blank" מופיע לעתים מזומנות בדפדפן נפוץ למדי, השאלה איפה לתקתק about:config לא כל-כך קשה. מעולם לא הוגדרתי כ"תומך טכני" אבל יש לי נסיון לא מבוטל בתמיכה במשתמשי קצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. בכמה אנשים שחירבשו לעצמם את ה-about:config נתקלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד, אבל מעולם לא נתתי תמיכה טכנית למוצר הזה (ומשתמשי FF שאני מכיר הם ממש לא הדיוטות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מעז לטעון טענה נועזת: התרחיש הבדיוני שלך על אותו משתמש קצה הדיוט שבכל זאת מתעלל לעצמו ב-about:config, ועוד אחרי שגיגול הביא אותו לאייל (?) לא קשור למציאות (גם אם מורידים את הקטע עם הגיגול לאייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אני מניח שרק מי שנותן תמיכה טכנית למשתמשי FF יוכל להכריע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתתי תמיכה טכנית למשתמשי Firefox. זה היה נדיר כשלעצמו, כי בדרך כלל מי שמתקשר לתמיכה לא מודע בכלל לאפשרות לעבוד עם דפדפן חלופי, מבין האנשים שבכל זאת עבדו עם FF אני לא יודע אם מישהו התעסק עם הגדרות מתקדמות מהסוג הזה, לפני שמתחילים לחפש שם פשוט מתקינים מחדש את התוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"FF הוא לא דוגמא טובה כי ממילא אין למי לפנות בטענות," מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מה? מי שמפתח ומתחזק את FF לא חייב לי כלום כי לא שילמתי לו פרוטה. מי שמכר לי windows כן חייב לי משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה זה שקנה את windows? שמעתי שמועות על קיומך אבל הייתי בטוח שמדובר באגדה אורבנית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי לאחרונה קיבלת תמיכה? למעשה, התרחיש של תגובה 540178 יכול להתרחש באותה מידה עם התמיכה הטכנית של ספק החיבור לאינטרנט. זה גם נשמע יותר סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את Firefox מייצרת חברה מסחרית (Mozilla Corp). אולי היא לא חייבת לך כלום (יבוא יום ואקרא את ה-EULA), אבל יש למי לבוא בטענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל מי שרוצה יכול למכור תמיכה ל־Firefox . או למכור את Firefox כחלק מהמוצר שלו. זה היה פחות או יותר המצב בשני המחשבים האחרונים שקניתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה קונה תמיכה, כמובן יש לך למי לבוא בטענות. רוב משתמשי FF שאני מכיר פשוט הורידו אותו מהרשת, כמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קניתי תמיכה. קניתי מוצר. FF (בשם אחר) היה חלק ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שככל שיש יותר אפשרויות כך קשה יותר למצוא את האפשרות שאתה מחפש. כל אפשרות תצורה שאתה מוסיף גורעת מהיכולת למצוא ולהבין את אפשרויות התצורה האחרות. סתם בתור דוגמה: נניח שיש לך תוכנה המציגה רשימה של פריטים. סביר לצפות שתוכל לשלוט באופן הסידור של הפריטים (אלפבתי, הפוך, לפי תאריך, לפי גודל וכו), אולי סביר גם שתוכל לשלוט בגודל האות או בסידור העמודות אבל פחות סביר שתוכל לשלוט באלגוריתם המיון של הרשימה. אפשרות השליטה הזאת היא אולי שימושית למגזר מסויים של משתמשים והוספתה לא פוגמת ביעילות התוכנה או מוסיפה באופן משמעותי אפשרויות לבאגים אבל הממשק הנוסף הדרוש לשליטה באפשרות גורע מהנראות של פריטי הממשק האחרים שנחוצים כדי לשלוט בתכונות היותר חשובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק במקרה שעיצוב הממשק הוא גרוע. באופן כללי נהוג לשים במקום בולט וברור את האפשרויות החשובות ביותר, ואת היתר להסדיר מאחורי הקלעים בקובץ קונפיגורציה או משהו בסגנון about:config, שבו ממילא לא צריך לחפש אחר כפתור ספציפי ללחוץ עליו (ב-about:config ספציפית משתמשים בפילטר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שגדי אמר. מספיק לשים אפשרות כזאת בלשונית שנייה תחת הכותרת "Advanced", ואולי לזרוק איזה popup בסגנון של "אלו אפשרויות מתקדמות שיכולות לפוצץ את התוכנה שלך ואת היקום, הן מיועדות רק למשתמשים שיודעים מה הם עושים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה לא קצת אירוני שאתה פותר בעיה של עודף פריטי ממשק באמצעות עוד פריטי ממשק? כשאני נותן תמיכה לאנשים אני תמיד אומר להם לא לפחד מכל האפשרויות שהם לא מבינים, אם אתם לא צריכים את הפונקציונליות, אל תשתמשו (וכשתצטרכו, סביר שהפונקציה תהיה יותר מובנת). בעיני זו עצה פרקטית טובה להתמודדות עם המצב הנתון אבל בפועל, ריבוי פונקציות בלתי מובנות, גם אם הם מוסתרות באמצעות עוד ממשק או אם כתוב עליהם "לא לגעת" עדיין נותנות למשתמשים הרגשה רעה ומקשות על השימוש בתוכנה. איך היית מרגיש אילו היית נכנס למכונית עם כפתורים כמו קוקפיט של 747 והיו אומרים לך: "כן, תשמש רק בהגה ובגז", יכול להיות שתצליח לנהוג במכונית אבל הנהיגה תהיה מלווה כל הזמן בתחושה של חוסר שליטה ופחד פן תלחץ בטעות על איזה כפתור לא נכון או שמשהו יתחיל לצעוק ולא תדע מה לעשות. התווית "מתקדם" נותנת למשתמש תחושה של מי שלא חבר במועדון, שהוא טיפש, שאין לו באמת שליטה בתוכנה. יש גם הרבה משתמשים שלא מצליחים להפנים את הרעיון שהם יכולים להתעלם מתכונות מסויימות של התוכנה וקיומן של תכונות שהם אינם מבינים מטריד אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לעשות סקר ולבדוק כמה משתמשי קצה בכלל יודעים על קיומו לש about:config (וכמה נעלבים בשל כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא עריכה של prefs.js נראית לי יותר מבטיחה (בסגנון dot emacs). אפשר לכתוב שם קוד, וגם יותר נוח להעתקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן - את ההתאמות האישיות עדיף לשמור תחת user.js | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני "נעלב" ממעצבי-ממשק שמתעלמים לחלוטין מהדירשות של משתמשים מתקדמים - איננו מיעוט נכחד כפי שמשתמע ממקצת ההודעות בדיון הזה. ואולם את זה גם אפל מבינה בשנים האחרונות. שאם לא כן, איך אפשר להסביר את הימצאו של "דיסק כלי פיתוח" בערכת הההתקנה של OS X. אגב, עם "כלי הפיתוח" האלו נמנה Property List Editor. כמו about:config, תכליתו העיקרית היא שינוי הגדרות שאין להן ייצוג בממשק הרגיל. על משתמשים שנעלבו מהדיסק הנוסף או מהכלי המתקדם, שאינו כלי פיתוח של ממש, טרם שמעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, גם על גריזמונקי, ואני די מתוסכל מכך שאין לי דרך נוחה לגישה/הבנה/התקנה של "דברים". כהדיוט שלומד לבד להפעיל את המחשב אני מרגיש שיש כאן שתי רמות, למפגרים וליודעי סוד. חסר לי בממשק המחשב שלב הביניים "למפגר המתקדם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה את מנהל התוספים (Tools->Addons). בגרסאות הארחונות הוא מאפשר גם חיפוש במאגר של מוזילה מבלי שתצטרך לנבור מחוץ לממשק הדפדפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גריזמונקי הוא בעל פוטנציאל נזק גדול: מאפשר לך בקלות להריץ קוד של אנשים אחרים. דוגמה פשוטה לנזק שיכול להגרם: תיקון פשוט של טופס ההזדהות באייל, שישלח את את פרטי ההזדהות ל־http://dubikan.com/cgi-bin/ayal-proxy.cgi (אשר יעביר אותם לאחר מכן חזרה לשרת של האייל). ההזדהות תעבוד כצפוי, אולם מישהו יקבל עותקים של כל הסיסמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המפגר המתקדם'' בעיקר גורם לעצמו נזק וצריך לשחק בארגז חול. לא כל כך קשה להפסיק להיות מפגרים אם רק רוצים ומוכנים ללמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהיותו מפגר ''מתקדם'' אינו גורם נזק כי אינו עושה כשאינו מבין. אבל נשאר מתוסכל. בענין הרוצה ומוכן, הייתי מעדיף שהמכונה תתן לי עמוד אפשרויות מפורט אותו אלמד ביום מאשר מאות מאמרי ארכיון ב''כלכליסט מחשבים'' (ותודה מקרב לב לצוות הכותבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינו עושה כשהוא מבין שאינו מבין, ועושה כשאינו מבין שאינו מבין, ולכן חושב שמבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר בעיה כלל אנושית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ubiquity נותן פתרון לא רע לשוא"ש. אפשרויות תיכנות, אבל במעיין סקריפט מאוד פשוט כשהבסיס הרבה פעמים כבר כתוב ורק צריך לעבור התאמה לצרכים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש לא להבין את מה שנכתב ולהתדיין עם איש קש. אתה לא באמת צריך אותי פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסגנון הזה אף אחד לא באמת צריך אותך פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסגנון הזה מבזבז הרבה פחות זמן לשאר הקוראים ומכעיס הרבה פחות את שאר המגיבים מאשר דיון מעגלי אינסופי של דמגוגיה ואנשי קש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחשוב שאין משתמשים כמו שתיארתי אבל זה הנסיון שלי וזו זווית הראיה שלי על העולם. אתה לא חייב להגיב, ובטח לא בגסות כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא לא עם תפיסת העולם שלך או הניסיון שלך, אני דווקא מבין את העמדה שלך מצוין. הבעיה שלי נעוצה בקשר שבין תוכן ההודעה שלי לתוכן התגובה שלך - או יותר נכון לחוסר הקשר בינהן. אתה מוזמן לקרוא את התגובות שלי שוב ולשאול את עצמך אם אתה עונה לי או לעצמך. אני חושב שהגזמנו קצת פה עם כל עניין ה"גסות". בסה"כ הודעתי לך שמבחינתי התגובה שלך לוקה בדחליל_(כשל_לוגי) [ויקיפדיה], ופעם השנייה שזה קרה הודעתי לך שאני פורש מהדיון. אם מישהו היה מפנה כלפי את התגובה שלי הייתי מקבל אותה בחיוך, מבין את הרמז, וקורא מחדש את ההודעות האחרונות בפתיל. אותי באופן אישי דווקא מכעיס הרבה יותר מצב שבו הצד השני לא מתדיין איתי אלא עם איש קש שהיא יצר מהתגובה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבחינתי התייחסתי ברצינות ובכבוד להודעה שלך. וקיוויתי ליחס דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב מתקשה למצוא קשר בין התגובה הזו לתגובה שלי שאליה היא מופנית... בוא נעצור כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתמש במכשיר האייפון כמעט מהיום שיצא. מבחינתי, כממשתמש - בין אם זה בטלפון או במחשב, רוב הממשקים לא נעשו להדיוטות אלא לאנשים שמבינים/ בעלי רקע טכנולוגי כלשהוא. זו לדעתי טעות גדולה בהבנת מיהו המשתמש. דוגמא קטנה - בזמנו יצאה תוכנה (לא חוקית) שאיפשרה ליצור באייפון ספריות אפליקציות. הרעיון היה שניתן יהיה לצמצם את כמות האפליקציות בדפים ולרכזן לפי נושאים/ קטגוריות שניתנות להגדרה עצמית. הורדתי בשמחה כי חשבתי שזה יקל על החיים. אבל אחרי שלושה ימים בלבד הבנתי כי מה שלכאורה נראה טריוויאלי כומ בכל מחשב, יצר חיסרון גדול מבחינת חווית המשתמש שלי. הרי שלא זכרתי אלו אפליצקיות יש לי - ולפחות כמה עשרות היו מותקנות. גם לא זכרתי היכן קיטלגתי כל אחת. אתה מוצא את עצמך נובר בספריות לחפש אפליקציה שקודם הייתה פשוט מול עינך. הנקודה שלי היא שיש אנשים רבים, ואני בינהם, שמשתמשים בחשב באופן יומ-יומי - כל היום, אך הם אינם טכניים, ולהם חווית הפשטות חשבוה מאד. מי שניסה פעם להתקין ראוטר אלחוטי לבד בוודאי מבין את הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיש עודף אפליקציות זה מכיוון שלמשכתנת מן השורה קשה מדי לתרום קוד לענף הראשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפשרות השליטה הזאת... [אולי לא] מוסיפה באופן משמעותי אפשרויות לבאגים" זו נקודה שנרמזה פה ושם בדיון הזה, אבל לא הודגשה מספיק לטעמי: אני לא רואה איך אפשר להוסיף אפשרויות שליטה בלי להוסיף משמעותית, כמעט אקספוננציאלית, אפשרויות לבאגים. או לייקר משמעותית את המוצר בגלל עלויות מאמירות אקספוננציאלית של אבטחת איכות. או כל תערובת מקובלת של השניים. אפשר ליישב את זה עם המודל של אלו שרוצים אפשרויות מתקדמות חצי-נסתרות: להכריז גם שהאפשרויות האלו פחות נבדקו, והיצרן פחות לוקח עליהן אחריות. זה יכול אולי לעבוד במוצרי קוד פתוח, שבהם המשתמשים באפשרויות המתקדמות הם גם בדיוק אלו שיכולים לתקן את הבאגים בהן. במוצרים מסחריים של קוד סגור אני מניח שזה מעשית יהרוג את האפשרויות המתקדמות. אם אני צודק עד כאן, אני בהחלט מבין את ההחלטה פשוט לחסום את מה שבסוף יביא רק כאב לב לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושים את זה כשלתוכנה יש משתמשים. כמו שהזכירו קודם, גם לאפל יש משהו דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלקוח משלם רוצה משהו, לקוח משלם יקבל את זה. לכן החלופה ל''הגדרות מתקדמות'' היא לבנות גרסה שונה עבור אותו לקוח משלם. זה מייקר בהרבה את עלות הבדיקה - אתה מגיע למספר אקספוננציאלי של גרסאות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אבל הפתיל דיבר על מוצר מדף (של אפל), כשאתה צריך להחליט מה לאפשר ומה לא, להשקיע את הכסף, ואז להציע את זה ללקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפשר ליישב את זה עם המודל של אלו שרוצים אפשרויות מתקדמות חצי-נסתרות: להכריז גם שהאפשרויות האלו פחות נבדקו, והיצרן פחות לוקח עליהן אחריות. זה יכול אולי לעבוד במוצרי קוד פתוח, שבהם המשתמשים באפשרויות המתקדמות הם גם בדיוק אלו שיכולים לתקן את הבאגים בהן. במוצרים מסחריים של קוד סגור אני מניח שזה מעשית יהרוג את האפשרויות המתקדמות. אם אני צודק עד כאן, אני בהחלט מבין את ההחלטה פשוט לחסום את מה שבסוף יביא רק כאב לב לכולם." ראשית, רוב "המשתמשים המתקדמים" אינם מפתחים. שנית, הצרכנים הראשונים של האפשרויות המתקדמות הם המפתחים עצמם. וכך, גם אם הן מצויות בתחתית סדר העדיפויות של הבלבתים, הן זוכות לדי תשומת לב מהמפתחים כדי שהן יהיו שמישות ושימושיות - אם כי לא בהכרח מהוקצעות כמו האפשרויות הגלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברי כוונו בעיקר לאופציות של העדפות ("קינפוגים") ולא ליכולות מתקדמות של התוכנה. אולי זה המקור לאי ההבנה שנוצרה כאן. במקרה של העדפות אני חושב שברוב המקרים אין תוספת משמעותית לבאגים מלבד אלו הנוגעים לקוד של ממשק ההעדפה עצמו. זו שאלה של כמה החלטות אתה נותן למשתמש להחליט בנוגע למהלך ביצוע הקוד. בנוגע ליכולות מתקדמות. בעצם לא ברור לי במה הם נבדלות מתכונות רגילות. אני יכול לחשוב על שימוש הגיוני בprogressive disclosure במקרים מסויימים כאשר אפשר לבצע בחירה כללית ופשוטה בממשק מסוג מסויים עם אופציה לממשק אחר מורכב יותר לבחירה יותר ספציפית. למשל, בורר צבעים בתוכנה דמויית פוטושופ שמאפשר לבחור צבעים מתוך פלטה מצומצמת בממשקה "החיצוני" וכאפשר לוחצים על כפתור מוצג חלון עם אפשריות RGB או HSB. אבל פה אנחנו מדברים יותר על סוג של קיצור דרך. ------ אני מתנצל מראש בפני כל הרואים בהודעתי מקום משכן לאנשי קש ודמגוגיה זולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלינ''ב, אבל להבנתי הודעתו התייחסה (גם) לכך. ברגע שיש יותר אפשרויות, יש יותר מקרים לבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נדמה מה שצפריר אמר, אבל אולי יעזור אם תביא דוגמה (לאפשרות נוספת שאתה נותן למשתמש, שאינה מגדילה בהרבה את הסיכון לבאגים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקרון ברור שצפריר צודק. כל אפשרות שאתה מוסיף היא אפשרות לבאגים אבל יש אפשרויות בהן התוספת זניחה, אתה יכול לתת למשתמש לבחור פונט, גודל, צבע וכו. (מאחר ואתה משתמש בפונטים וגדלים וצבעים ממילא תוספת הסיכון נמוכה). אתה יכול לתת למשתמש לשלוט בפרמטרים שונים המזינים את האלגוריתמים של התוכנה. אפל למשל נתנה שליטה בשיטת הAnti Aliasing של טקסט במשך כמה שנים, אני לא בטוח אם זה אכן המצב אבל אפשר לדמיין שאופציה כזאת שולטת בפרמטר מסויים המוזן לתוך האלגוריתם של הרסטרייזר. (אפל הסירו את האפשרות הזאת לאחרונה ואני חושב שזו דוגמה מצויינת לרמת המחוייבות שלהם להקטנת מספר האפשרויות כעקרון של תכנון ממשק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא ממילא מתשמש בפונטים וגדלים וצבעים, אתה ממילא משתמש בפונט, גודל וצבע - אחד מכל אחד. יכול להיות שלאפשר המון מכל אחד לא משנה הרבה, אם אין להם אינטראקציה עם מאפיינים אחרים. אבל מחר תרצה להוסיף מאפיינים שכן יש להם אינטראקציה: נניח, שימוש בצבע שני כדי להבחין בין דברים (מצד התוכנה). עכשיו פתאום בחירות צבע מסוימות של המשתמש, או עצם היכולת לבחור, מסבכים אותך. תאמר, כשנגיע אל הגשר הזה נשרוף אותו, כלומר נבטל את האפשרות של המשתמש לבחור צבע. לאניני הצבע לא תהיה הצדקה לכעוס על הרעת התנאים, שהרי ממילא הגדרנו את האפשרות הזאת תחת דיסקליימרים. השאלה היא איך בכלל תדע - היכולת לחשוב על כל האינטראקציות האפשריות של מאפיין חדש עם כל האפשרויות המתקדמות היא מוגבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עיוור (צבעים) למציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תאיר את עיניי (בצבעים עליזים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוורון צבעים גורם לכך שהצבעים (וצירופיהם השונים) אכן חשובים ולא בהכרח מתאימים לכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עיוורון צבעים לאדום-ירוק הוא נפוץ מאוד, ואני בעד שיהיה תקן לצבעים באפליקציות שיתחשב בכך, ולא יצריך כוונון מצד המשתמש. בהיעדר תקן, סתם מודעות של מפתחים גם תעזור. (לצערי, תחום אחד שאני עוסק בו התרגל בדיוק לבחירה האומללה בשני הצבעים האלו להבחנה הקריטית - כנראה בעקבות אותה בחירה אומללה מצד מי שעשו את הרמזורים הראשונים.) עיוורון צבעים אחר הוא כל כך נדיר, שאני חושב שעבור הלוקים בו עדיף לתפור "מטא-פתרונות" שעובדים מעל כל האפליקציות ואינם תלויים בהן (כמו מגדילי מסך ללקויי ראייה קיצוניים). 2. תאמר, אם לא בחירת צבעים אז יש עניינים אחרים שבהם אפשרות בחירה למשתמש היא מועילה מאין כמוה. בהחלט סביר, ואני לא שולל מתן אפשרות בחירה, כולל של צבעים - רק לדעת שיש לכך מחיר בלתי-נמנע, בתחום הבאגים ומחיר מניעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעיוור צבעים אני יכול להעיד שלי (ולמיטב ידיעתי לחלק נכבד, אם לא רוב, החולקים עמי את הלקות האמורה) אין בעיה להבדיל בין ירוק של כן לאדום של לא, ובכלל אין לי בעיה של זיהוי צבעים. הבעיה היא של קונטרסטים, ומכאן של אבחנה בצבעים. גוון מסוים של אדום, לשם דוגמא, כאשר הוא בא על רקע של גוון מסוים של ירוק, מבחינתי הוא מסתווה בו, בעוד שלרוב האוכלוסיה הוא צועק. לעומת זאת גוון מסוים של ירוק על רקע גוון אחר של ירוק, אשר לכלל האוכלוסיה מהווה הסוואה מושלמת, בשבילי זהו ניגוד צועק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם כל אלו שקנו כלי סבון ירקרק, ונדהמו כשאמרו להם בבית שזה אדמדם? שמעתי במו אוזני סיפורים כאלה משני עיוורי צבעים שונים (אחד מהם ייסד איזה אתר אינטרנט, לא משנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה, יש גם כאלה שרואים שחור-לבן, אבל הרשה לי להפנות אותך אל השורה המצוטטת ביותר באתרי ההכרויות (ומכיוון שרחל המשוררת נחה על משכבה בשלום כבר למעלה מ 70 שנה, אין כאן אפילו רמז לפגיעה בזכויות יוצרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא סבון, תאר לך שזה קורה עם מכונית! תגובה 282773 (למען האמת, ירוק וכחול זה פחות מרשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירוק וכחול זה לא סתם "פחות מרשים", זה לפעמים סתם עניין של הגדרה, במיוחד כאשר שמות הצבעים כוללים מבחר מצומצם ואינם כוללים שמות כמו "טורקיז", "כחול פלדה" או "ירוק פטרול". נניח שאתה שולח למדפסת (שפועלת GRY, להבדיל מהמסך שפועל RGB) את הצרוף G 255, R 0, Y 0 אין ספק שתקבל הדפסה של ירוק. אם תשלח למדפסת את הצרוף G 255, R 0, Y 255 אין ספק שתקבל כחול. אתה מוזמן להעלות את ערך הצהוב בין 0 ל 255 (לא בהכרח במדרגה של 1, גם של במדרגות של 8 פרדוקס הערמה יעבוד) ולהחליט היכן עובר הגבול בין כחול לירוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדפסות (בדרך כלל) משתמשים ב CMYK, או CMY בשעת הדחק, אף פעם לא ב RGB (לא מתאימים כבסיס לחיסור צבעים). כחול ב CMYK זה 100,100,0,0 (באחוזים, סולם רציף, לא 8 ביט), ירוק זה 100,0,100,0 סתם לידע כללי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצופים, איך הם ידעו איפה אני עובד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדווח לטל כהן על באג באייל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו בדיוק הבאג? באמת רצית להתחבר ל: http://about/ לפורט מספר "config"? "about" הוא לצורך העניין "פרוטוקול" כמו http. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי שה REGEX של טל יזהה את http://about:config כקישור תקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה "http://about:", ומכל מקום, מטעמי אבטחה לא ניתן לקשר ל-about:config. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהר ונמק. איזו בעיית אבטחה יש כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדפדפן הוא שמונע את הקישור, ועל כן אין טעם לוויכוח. עם זאת, הרי לך הסבר קצר. לעמוד about:config יש הרשאות שאין לעמודים רגילים - הוא מורשה, למשל, לקרוא את הגדרות הדפדפן הנוכחיות ולשנות אותן. יש עוד עמודים כאלה - נסה להקליד את הכתובת chrome://browser/content/browser.xul בשורת הכתובת של Firefox. הקישור לדפים אלה מדפים רגילים מסוכן למדי, מכיוון שכאשר עמוד מסוים מקשר לעמוד אחר יש לעמוד המקשר באי-אלו תנאים גישה לתוכן עמוד המקושר (כלומר, לקוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באילו תנאים יש לעמוד מקשר גישה לתוכן של עמוד מקושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה, הערך המוחזר מ-()window.open הוא החלון שנפתח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קישור, זה javascript. אין שום סכנה בקישור פשוט בין שני עמודים. גם לעמוד שפותח עמוד אחר בעזרת javascript אין גישה לתוכן של העמוד השני אם הוא נמצא תחת דומיין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> גם לעמוד שפותח עמוד אחר בעזרת javascript אין גישה לתוכן של העמוד השני אם הוא נמצא תחת דומיין אחר. היום. רוב הפרצות בדפדפנים קשורות בבעיתיות הזו. אם תרצה אקשר אותך לכמה באגים (שנסגרו) בבאגזילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הבאגים. בכל מקרה הטענה המקורית הייתה לגבי קישורים, ואין שום סכנה בקישור פשוט בין שני עמודים. javascript זה javascript, וגם בלי באגים זו פרצת אבטחה לאפשר תוכן javascript מהמשתמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק דיברנו...: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זכור לי שטל לא עוקב אחרי הדיונים הללו, ומומלץ לשלוח בקשות בדואר. ב. אבל אולי בהזדמנות זו, להוסיף תמיכה ב: gopher://hal3000.cx/1/Search%09%09%2B
telnet:towel.blinkenlights.nl mailto:editors@haayal.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכיוון שזה קשור גם לדיון: הבקשה שלי (אם תמולא) היא דוגמה למחלה הידועה פיצ'וריטיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני חושף כאן בורות במחשבים, אבל איך זה קשור לטל? כשאתה מכניס http://blabla בדפדפן שלך, גם אם כרגע מציגים דף מהאייל, זה לא עובר דרך השרת של האייל...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיימס ביקש שטל יוסיף לאייל קוד שיהפוך את הטקסט "about:config" לקישור לכתובת הזו (<a herf...>). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. רק שאלתי את עצמי 1 מדוע הכתובת http://about:config אינה קישור באייל, ואילו http://www.this_page_does_not_exist.gov.fr כן. זה הכל. את התשובה שקיבלתי אפשר לתמצת כך: "אתה פשוט לא מבין איך כל העסק הזה של "אינטרנט" עובד. עזוב". האמת, עליתם עלי. 1 ולצערי, גם אתכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקינים: תקין בעיקרון, בפועל כנראה לא רצוי: לא URL תקין: כתובת תקינה ב־firefox ובכמה דפדפנים דומים: about:config דבר הדודה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה! ':' יכול להופיע בכתובת URL רק לפני מספר פורט או בנסיון להזדהות מול אתר (ואולי כחלק משאילתא, אחרי '?'). אחלה, עכשיו זה הרבה יותר מובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, יש מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוברט לב (Robert Love), תכניתן לינוקס ותיק שעובד כיום בגוגל על האנדרואיד מתקן כאן: הבעיה העיקרית אינה המעבר בין משימות או צריכת חשמל. הבעיה היא מחסור בזיכרון: http://blog.rlove.org/2010/04/why-ipad-and-iphone-do... הוא גם טוען שם שהגישה שבה נקטו מפתחי האנדרואיד היא שונה: להעביר מה שאפשר לשירותים שרצים ברקע. אך גם לוודא שבשעת הצורך אפשר להרוג תהליכים עודפים ללא שהמשתמש ירגיש, ע"י שמירת מצבם.The real reason that the iPad and iPhone do not allow third-party applications to multitask is likely more complex, more technical. Bear with me here. Both the iPad and iPhone, as mobile devices, have limited memory (256MB in the current incarnations) and no hard drive. No hard drive means no swap file. Limited memory and no swap imply that applications have a small, fixed amount of memory at their disposal. They don’t have the luxury of seemingly-infinite memory, as a modern system with swap has. Memory consumption is thus a critical system constraint. Like most systems, the iPad and iPhone deal with this by killing applications that use too much memory via a mechanism called the out of memory (OOM) killer. Unlike most systems, applications designed for the iPad and iPhone know how much memory they have at their disposal, and are designed to operate within those constraints. This is classic memory management in embedded programming. No swap, fixed memory, you deal. במאמר מהיום מרחיבה אחת המפתחות על הגישה של האנדרואיד לנושא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, קושי טכני? אז למה התברברנו כל כך סביב הנימוקים האידאולוגיים והעלבת האינטליגנציה של המשתמש הפשוט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת, אפל יכלו לייצר את ה-iPad עם יותר זיכרון, אבל בחרו לא לעשות זאת כדי להקל את העבודה על המתכנת הפשוט, שלא ידע להשתמש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיחה טובה, וצחקתי, אבל לטובת הקוראים הלא טכניים, נבהיר: יותר קשה למתכנת הפשוט לעבוד עם זיכרון מוגבל. בעצם אני כותב את זה לטובתי, כדי שמי שמבין בזה משהו ולא סתם מנחש כמוני יתקנני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר קל לעשות דברים כמה שיש יותר זכרון. אבל: הכי קל כשיודעים בדיוק כמה זכרון יש, כי פשוט לבדוק את התוכנה וההתנהגות שלה צפויה בהרבה יותר נסיבות. אם יש הרבה תוכנות רצות שמתחלקות ביניהן בזכרון, זה מכניס חוסר ודאות למערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתן להתעלם גם מבעיות אבטחת מידע (וחוקיות) - אפליקציה פופולרית שרצה על אייפון פרוץ מאפשרת להקליט את השיחה. זה מסוג הדברים שאפל לא היתה רוצה ששמה ייקשר בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, מאוד הייתי רוצה את היכולת להקליט את השיחות שלי. הייתי רוצה להיות יכול לעשות איתם דברים מועילים. בתור מי שפעיל בפיתוח אסטריסק [ויקיפדיה], די ברור לי ש"טלפון" זה לא סתם קול אלא חלק מיישום. יישומים יכולים לפגוע בפרטיות בדרכים אחרות. אפשר למצוא את יומן השיחות ולשלוח אותו למישהו אחר. אפשר למצוא את ספר הכתובות ולשלוח הודעות בשמך למישהו אחר. האם אפל מונעים מיישומים לגשת לספר הכתובות? לרישום השיחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הערך בויקי, חשבתי שכוכבון הוא ''ג'וקר'' בכל ביטוי רגולרי, לא רק ביוניקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה מהשניים (יוניקס [ויקיפדיה] או ביטוי רגולרי [ויקיפדיה]) יהיה יותר ברור לקורא המצוי (או ליתר דיוק: פחות פחות ברור). מבחינה הסטורית זה הגיע מיוניקס, למיטב ידיעתי, אבל זה לא רלוונטי כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאתה ''פעיל בפיתוח אסטריסק''. זה לא משנה את העובדה שברוב המדינות בארה''ב הקלטת שיחה ללא ידיעת מי מהצדדים היא עבירה פלילית. גם אני הייתי רוצה אפליקציה שתקליט את השיחות שלי, ותשלח לי מייל עם השיחה כקובץ טקסט. באייפון אנחנו לא נראה את זה בקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההגדרה "ללא ידיעת מי מהצדדים". האם *שני* הצדדים אמורים לדעת שהשיחה מוקלטת, או שמספיקה ידיעת אחד מהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרושה הסכמת שני הצדדים (כל הצדדים המוקלטים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה לא מדייק. אני מודע היטב למגבלות הללו. הנה דוגמה קטנה לסיבוך שנוצר בגלל התקנות המסובכות של מה שחייבים להקליט ומה שאסור: ב. אבל זו לא הנקודה. אם יש לך יישום זדוני, הוא יכול לעשות דברים לא חוקיים גם ללא הקלטת שיחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רוב היישומים מפתחות חברות אחרות גם ב-e71 לא הותקנה תוכנה להקלטת שיחות, ואולם נראה שנוקיה משדלת אותי לעבור על החוק - יש בנמצא כמה וכמה תוכנות כאלו למערכת סימביאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפל בהחלט מונעים גישה לרישום השיחות. נכון לעכשיו דומה שאפל עושים עבודה די טובה באבטחת הפרטיות של המשתמשים, על כמה הפרות שמעת? איך זה עומד מול 150 אלף תוכנות בחנות. נראה שלי שאתה מצר שהאייפון איננו לינוקס וחושב שזה חסרון בשעה שאני חושב שזה מזל גדול. נדמה לי שאני לא היחידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפל מונעים מיישומים גם גישה לספר הכתובות? על כמה תביעות שמעת נגד משתמשי N900? נגד משתמשי OpenMoko? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבודה הטובה שאפל עושים בהגנה על חווית שימוש נעימה והגנת הפרטיות של המשתמשים שלהם לא סותרת את האפשרות שגם אחרים יצליחו. מאחר ואין לי מידע על המערכות שציינת אינני יודע באיזה מידה הם בטוחות יותר או פחות. אני סבור שמה שאפל עושה כמו סינון תוכנות לחנות והגבלת הגישה של תוכנות לחלקים שונים של המערכת היא דבר חיובי ונחוץ לצורך שמירה על פרטיות המשתמשים. האם מערכת שבה כל תוכנה יכולה לגשת לכל חלקי המערכת וכל אדם יכול להפיץ כל תוכנה תוכל גם לשמור על אותה רמה של הגנה? אני סבור שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
150 אלף תוכנות שרובן לא שוות הרבה. זהו בעצם החיסרון הכי גדול באייפון, התוכנות בחנות עולות כסף, גם הפשוטות ביותר. אם היה שוק חופשי, אני בטוח שהיה ניתן למצוא אותן באיכות גבוהה יותר ובחינם. המדיניות הזאת של החברה היא ממש לא הוגנת. מדוע שלקוח שקנה מוצר במיטב כספו יהיה משועבד לחברה ממנה הוא קנה אותו? מדוע שמתכנת יהיה תלויי לגמרי בחברה לשם הפצת מוצרו? אני לא מרגיש בנוח עם "צנזורה" של תוכנות זה לא נכון ולא מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לסלוח להם על הכל חוץ מהשפה הנוראית הזאת שהם המציאו. ראבאק כל דבר אחר בעולם הסלולרי מבוסס Java, אז למה להיות נודניקים...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון ל-Objective C אז זו לא המצאה שלהם, אלא של טום לאב ובראד קוקס מ-1986: http://en.wikipedia.org/wiki/Objective-C | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם לכתוב ב-c++. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שפה נהדרת ומוצלחת בהרבה מג'אווה או סי פלוס פלוס. אבל אתה יכול גם לפתח עם סי פלוס פלוס אם אתה כל כך אוהב לסבול | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שלא תעיז לחשוב על ג'אווה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חארות. אין מילים אחרות לתאר את זה. כולי תקווה שהאנדרויד יצליח להתחרות במוצר השטני הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על האיש קש, אבל יש לי מספיק אוכל פה. אני לא רוצה לסבול, ולכן אני לא רוצה לפתח אפליקציה לטלפון נייד לא ב-C\C++, ולא ב-Objective C, אלא ב-Java. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה תוכנות בחינם. הסיבה שאפל עושים את הזה היא פשוטה. זאת דרך טובה לדאוג למשתמשי האייפון שהם גם, במקרה, הלקוחות שלהם. המתכנתים קצת מתבלבלים. נדמה להם, בטעות, שהם הלקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתכנתים לא מתבלבלים, הם פשוט רוצים קצת אהבה בדמות סביבה שנוח יותר לפתח בה, כדי שהם יוכלו לפתח אפליקציות לאייפון ביתר קלות ופחות עלויות, עבור הלקוחות שהם במקרה גם הלקוחות שלהם וגם הלקוחות של אפל. אפל לא מילאה את האפסטור, המתכנתים מילאו אותה. ברגע ש-smarphones אחרים יצליחו להשתוות לאייפון, קלות הפיתוח עבור הפלטפורמה והאנטגוניזם הכללי שאפל ייצרו בקרב המתכנתים יטו את הכף לטובת ה-smarphones האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה אופן הם דואגים להם? למנוע אפשרות בחירה זאת לא דאגה. אם הם פוחדים מתוכנות זדוניות הם יכולים להמליץ על תוכנות, אך הבחירה צריכה להישאר בידי המשתמש. בהרבה המקרים (לא המקרה של אפל) כשמדובר בתוכנות "תוצרת בית", המתכנתים הם כן הלקוחות (או שמא הלקוחות הם המתכנתים). צריך להבין שמדובר כאן בעניין עקרוני. הסוגיה כאן היא זכויות הקנין שיש לאדם על מוצר, אחרי שהוא קנה אותו. אפל מנסה להעביר, שגם אחרי שקניתי את המוצר שלהם, הוא עדיין לא שייך לי אלה ממשיך להיות שייך לחברה. בפעולה הזאת ופעולות נוספות (למשל העניין עם חסימת הרשתות) אפל מנסה ליצור תקדים ולגטימציה לפעולות נוספות וקיצוניות יותר. למשל רצות כל מיני שמועות על תכנונים לפרסומות שנועלות את המכשיר עד לתגובה של המשתמש (מפסיקות את המוזיקה לדוגמא). לדעתי כל צרכן אלקטרוניקה צריך להיות מודאג בגלל שאפל היא מוביל שוק, וחברות רבות (לא כולן אני מניח) יחקו את מעשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן אפל הם "מובילי שוק"? עם כל הרעש של אפל, הם היו רק 15% משוק הסמארטפונס ב2009 (שלא לדבר על השוק הכללי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם דואגים להם באופן הזה שאי אפשר להתקין תוכנה זדונית מבלי דעת. רוב המשתמשים רואים בכזה מצב דבר טוב ורצוי וזה עדיף על מצב בו הם צריכים לבדוק אם היא בטוחה. רוב המשתמשים בכלל לא מודעים לאפשרות שיכולה להיות כאן בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקרן לדעת, איך אתה יודע מה רוב המשתמשים רוצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שרוב האנשים מעדיפים שלא יגנבו להם את ספר הכתובות או יחטטו ברשימת השיחות שלהם. אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניח? ככה סתם? מחוץ לכחול? ללא סימוכין? תתבייש לך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טענת ש"רוב המשתמשים רואים בכזה מצב דבר טוב ורצוי וזה עדיף על מצב בו הם צריכים לבדוק אם היא בטוחה". למרות שהמשפט קצת פתלתל, הבנתי ממנו שאתה טוען ש*רוב* האנשים מעדיפים את המודל התפוחי. על סמך מה אתה קובע את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא ש א. רוב האנשים אינם מעוניינים בתוצאות אותן מביאות תוכנות זדוניות ב. חלק ניכר מהאנשים אינם יודעים מהן תוכנות זדוניות וכיצד להמנע מהן בשוק ''פתוח'' לכן הרעיון של המלצה או תקן של אפל לא יצלח כדי למנוע התקנה של תוכנות זדוניות ג. מודל בו אפשר להתקין רק תוכנות שעברו סינון הוא מודל אפקטיבי כדי למנוע התקנה של תוכנות זדוניות ד. הבחירה של אפל במודל הנ''ל משרתת את האינטרסים של הלקוחות שלה ה. המפתחים אינם הלקוחות של אפל במילים אחרות, אם אנשים נופלים כל הזמן מהצוק אפשר להתקין שלט ''זהירות תהום'' ולהקטין את מספר הנפגעים ואפשר פשוט להתקין מעקה ולאפס אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני ואתה מסכימים שמחשבי אפל מתאימים יותר להדיוטות ולעצלנים (נראה לי שזה נובע מסעיפים ב. וג. בתגובתך, אנא תקן אותי אם אני טועה), בזמן שמערכות אחרות יכולות להתאים יותר לאנשים אחרים (ונוותר על הדיון איזו קבוצה היא הרוב). אז על מה בעצם מתווכחים פה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצוף. אני מעדיפה מחשב שמתנהג כמו מקרר או טלוויזיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא היתה לי שום כוונה להעליב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב"הדיוטות ועצלנים" אתה מתכוון לאנשים שאינם בעלי מקצוע בתחום תחזוקה או תכנות מחשבים אז כן. אגב, האם יש בכלל ספק שזו הקבוצה הגדולה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. התוצאה היא שהמכשירים עדיין owned ע"י אפל. זה לא משרת את האינטרס של הלקוחות. אפל כבר השתמשה לא מעט פעמים בשליטתה הזו כדי למנוע מדברים שמועילים ללקוחות (אך מפריעים לכיסה) להגיע למכשירים. הדוגמה הברורה ביותר: איך מנגנים שם קובצי OGG/FLAC או OGG/VORBIS? (פורמטים מתחרים לפורמטים שמהם יש לאפל הכנסות מפטנטים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאפל יש הכנסות מפטנטים מAIFF וMP3? אני בטוח שיש הרבה פורמטים שאפל לא תומכים בהם, לפחות לגבי חלקם נדמה לי שהסיבה היא שהם פשוט זניחים. אולי יש דוגמה אחרת לשימוש לרעה שאפל עושה בכוחה, זאת לא משכנעת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי AIFF - נראה לי שאם היו עליו פטנטים הם כבר פגו. למרות שאני לא אתפלא אם יש להם פטנטים על ורייציה זו או אחרת שלו. בכל מקרה, מדובר על פורמט קבצים "של אפל" שפופולרי אצל משתמשיה. את MP3 היא הכניסה מכיוון שלא היתה לה ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם OGG/VORBIS היה פופלארי כמו MP3, הייתה לה ברירה? חוץ מזה, בעצם אני לא מבין את הטענה שלך בעניין הפטנטים. אם לאפל יש פטנט על הפורמטים שלהם והם אלו שמשתמשים בהם, איך אפל מרוויחה? היא משלמת לעצמה? יש פה משהו לא ברור. אם נחזור לעניין המרכזי יותר (כך נדמה לי) אני לא סבור שהדגמת בצורה משכנעת שהסגירות של המערכות של אפל פוגעת בצרכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון: אפל החליטה "לשחרר" (כלומר: לשחרר מימוש ברישיון אפאצ'י [ויקיפדיה])1 של ALAC, הפורמט המתחרה שלה ל-FLAC. נראה שהוא נכשל לגמרי בתחרות. לדוגמה: יש מי שמוכר מוזיקה בפורמט FLAC. אין מי שמוכר מוזיקה בפורמט ALAC (כולל אפל). אולי עכשיו היא סוף-סוף תכניס תמיכה ב-FLAC? 1 רישיון אפאצ'י כולל גם רישיון שימוש בפטנטים: אפל מבטיחה כאן רישיון שימוש בכל פטנט שלה, אם יש כזה, שיידרש למימוש התוכנה. כבר היום יש מימושים של ALAC כחלק מ-ffmpeg / libav. אבל הספריה הזו תמיד התעלמה מכל מיני מגבלות פטנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש היום בשוק טלפון שמקליט אוטומטית את כל השיחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבילי: כן. סביבת פיתוח לא תמיד יכולה להיות על התקן ששטח הדיסק שלו מוגבל. כמובן שמי שרגיל לעבוד בלינוקס (או לצורך העניין גם FreeBSD ושות') כבר רגיל להנות מהיתרונות של סביבת פיתוח שמגיעה עם ההפצה ומשולבת איתה. שורת פקודה חשובה (בעיקר אם יש מקלדת סבירה). היא גם קשורה לגישה הפוכה לחלוטין מהגישה של אפל ("מותר לכם לעשות רק מה שאמרנו"). גם במקרה של ה־iPhone וגם במקרה של האנדרואיד, מדובר על מערכת שמנסה למנוע מהמשתמשים להתעסק עם הקרביים. מבחינתי אישית זה בלתי נסבל ולכן כמובן שלא אבזבז את כספי עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה השימוש ה"אחר"? קיצוץ ירקות?" כן! (וסינון שתן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, במקרה זה אני לא הולך "להתלונן" על האייפד; אני פשוט לא הולך לקנות אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוך כרבים אחרים. מה שקצת מוזר בעיני זה שאנשים מבקרים כל מיני היבטים של המכשיר תוך התעלמות מכך שהמכשיר מיועד, במידה רבה, להיות כזה מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא בדיוק אמור להיות? אפל עשו מזה כ"כ הרבה רעש, שלא ממש הצלחתי לשמוע שם משהו מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק. מדברים על הרעש שאפל עשו אבל בעצם רוב הרעש נוצר על ידי העיתונות, הבלוגוספרה וכ''ו. אפל עשו מעט מאוד כדי ליצור את ההייפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים: Apple's unveiling of iPhone OS 4.0, set for Thursday, will likely include full multitasking support, the new "iAd" mobile advertising service, and gaming related announcements, one analyst said Tuesday. המשך הדברים כאן:נראה שגם אפל אינה יודעת מה הצרכנים צריכים ולמה המכשיר היה מיועד מלכתחילה, ואין לדעת מה יוליד היום: אולי אפילו מקריא אלקטרוני שאינו מרצד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שמדובר בשמועה שלא מבוססת על כלום. הנה שמועה מתחרה ששלפתי מישבני - אפל תאפשר מולטיטסקינג של אפליקציות צד שלישי באייפון (ובאייפד) אמ''מ החומרה תשודרג משמעותית ורוחב הפס שמפעילות מספקות למכשירי קצה יגדל משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא הקשבתי לצ'רצ'יל. I always avoid prophesying beforehand, because it is a much better policy to prophesy after the event has already taken place.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נראה שזו שמועה לא מבוססת. אם אפל יציעו ריבוי משימות, לא סביר שהיא יהיה ''מלא'' אלא רק אפשרות מאוד מוגבלת להשמיע אודיו ברקע או מתן אפשרות לתוכנות להציע ''שירותים'' לתוכנות אחרות (בדומה לפלג אינים של דפדפנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, אם יפיצו, כמו בקומיקס ההוא של xkcd, מערכת הפעלה שכל מה שהיא עושה הוא להציג תמונה של היטלר - אז ממש לא מעניין אותי אם זו מה שמערכת ההפעלה מיועדת, במידה רבה, להיות כזו מלכתחילה; היא עדיין זבל (אבל טובה יותר מויסטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Godwin compliant :-)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל למען ההגינות האשמה מונחת על כתפי xkcd... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, הימים הישנים והטובים שבהם היה מותר לדבר על נאצים באינטרנט וכולם זכרו שחוק גודווין מדבר על *השוואות* לנאצים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגילי המתקדם אני כבר לא זוכר דברים, כמו למשך איך נקרא העקרון שאם a=b ו b=c, אזי a=c, אבל בשביל לחמוק מכרטיס אדום בשל גודווין, אפשר להשוות לאובאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את אובאמה כבר השוו לכל דבר ממרטין לותר קינג ועד ישו, כך שהשוואה לאובאמה היא כבר לפי העיקרון A=A. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעליקמא השוו אותו כבר ? או שהוא לא יודע לרכב על פילון ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא הוא יודע, אבל הוא לא קטון, כך שבמבחן עליקמא הוא נכשל בסעיף הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכובד. מעניין כמה היא תמכור מהמוצר הבא ביום ההשקה: Apple announced today that it has developed a breast implant that can store and play music. The iTit will cost from $499 to $699, depending on cup and speaker size.
This is considered a major social breakthrough, because women are always complaining about men staring at their breasts and not listening to them. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי למסקנה בחיים שיש לי רתיעה בלתי נשלטת מכל דבר שמנסים למכור לי דרך הייפ ושיווק אגרסיבי. ואחרי שזה נאמר, אם אני עושה מאמץ להתגבר על הגועל שלי מההייפ עצמו, אני חייב להוריד את הכובע לאפל ולהגיד שהם אכןmarket leaders. ייתכן שאני לעולם לא אקנה אחד מהמוצרים שלהם, לפחות לא בגל הראשון, אבל אני שמח שהם עושים את מה שהם עושים (מינוס ההייפ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם טיבי מגיב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתגובה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Nearly a week since the Communications Ministry announced it was banning Apple's new tablet computer - the iPad - until further notice, technology lovers are still up in arms. Meanwhile, the ministry announced that customs authorities at Ben-Gurion International Airport have so far confiscated 20 of the devices. "
http://www.haaretz.com/hasen/spages/1163837.html |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |