 |
שבב אלקטרוני לתלמידים בהרצליה לשם מעקב נוכחות | 1198 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
1) מה בעצם מונע מתלמיד אחד לקחת איתו את מחזיק המפתחות של תלמיד אחר, ובכך לרשום את הגעתו? 2) איך המערכת אמורה להתמודד עם איבוד מחזיק המפתחות? (ויצביע מי שבטוח שילדים לעולם לא יאבדו אותו...) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור שזה רק השלב הראשון, ובהמשך השבב יושתל מתחת לעורם של התלמידים. מה, חיות מחמד יותר חשובות מילדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות עולה אפילו על הדמיון החולני שלי, או לפחות מקדימה אותו. ובכן, *זאת* מחשבה מפחידה באמת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת ימים שבהם המחשבה שכל ילד ומבוגר יסתובבו עם טלפון נייד ויוכלו להיות זמינים בכל רגע הבעיתה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי היא עדיין מבעיתה. לכן אין לי (ובשאיפה גם לא יהיה) טלפון סלולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול פשוט להשאירו כבוי כאשר לא מתחשק לך. אותי יותר מדאיגה השאלה, כמה אמת יש בטענות על קרינה מסוכנת מהסלולריים ומאנטנות השידור. חברות הסלולר בעולם ובארץ כמובן לא תחשופנה מיוזמתן נתונים המצביעים על סיכון. אין לי מושג בקרינה אלקטרו-מגנטית. מה דעתך בעניין כסטודנט (תואר שני) לפיסיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי מהאינדבידואליסטים שהתנגדו לטלפון סלולרי, עד שיום אחד נתקעתי עם המכונית שלי. באותו יום עצמו, כשהגעתי סוף סוף לעבודה התקיים שם מבצע מכירות של טלפונים סלולריים. ראיתי בזאת אות משמים (אמנם אם הניצוץ האלוהי היה מגיע למצתים של האוטו היה עוד יותר טוב, אבל זה מה יש) וקניתי אחד. אני לא מצטער על זה. בנוגע לסכנות הקרינה, ראה למשל: http://www.sciencedaily.com/releases/2002/04/0204230... וגם http://www.sciencedaily.com/releases/2000/12/0012200... והמתנגדים להצבת אטנות, כדאי שיידעו שככל שהמכשיר רחוק מהאנטנה עוצמת הקרינה שלו עולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר לא זוכר למה, אבל היתה תקופה של כחצי שנה נפלאה בה אשתי ויתרה על הסלולרי שלה. מתישהו היה מבצע באוניברסיטה והיא קנתה חדש. למחרת נתקענו עם המכונית. אם היא לא היתה קונה, זה לא היה קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה הסיפור שלי, אפילו יותר גרוע. התנגדתי התנגדתי, עד שיום אחד ביצע עליי סמי-טריילר ענק פגע-וברח. המכונית שלי (ואני בתוכה) נמעכנו קלות, ובכל זאת הצלחתי לשחרר את עצמי מכסא הנהג ולצאת לרחוב. אסימון, טלקארד או כסף לא היו לי. בתמימות נכנסתי לחנות הראשונה שראיתי (זה קרה בצומת מרכזית מאוד ברמת-גן) ושאלתי אם אוכל להשתמש בטלפון, כיוון שהייתי מעורבת בתאונה ואני מעוניינת לקרוא לגרר. כשהמוכרת בחנות העשירית אמרה לי לא, יצאתי לרחוב וחייגתי קולקט מהטלפון הציבורי. וזמן קצר אחר-כך כבר היה לי סלולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הח''מ מחזיק טלפון סלולרי, למעשה פלאפקס - כבר שלוש שנים, ועדיין אני די חושש מהשלכות אפשריות של הקרינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש שנים?! זרוק אותו מהיד, בחייך. זה כמו שאני הפסקתי לעשן כבר חמישים פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול באותה מידה להיות בעל רכב אבל להשאיר אותו בבית ולנסוע באוטובוסים. זה לא עובד ככה. בקשר לקרינה, כל הניסויים עד היום בגלי רדיו, כולל גידול דורות שלמים של עכברים בשדות קרינה מטורפים לחלוטין לא הראו שום ממצא מדאיג. בכל מקרה, קרינה אלקטרומגנטית דועכת כמו המרחק בריבוע, כלומר אנטנה במרחק של 50 מטר ממך צריכה לשדר בהספק פי מליון מהטלפון הסלולרי שבמרחק 5 ס"מ מראשך כדי ליצור את אותו האפקט. במילים אחרות, אם אתה מדבר בטלפון סלולרי ואין לך אנטנה במרפסת אין לך סיבה לדאוג בגלל האנטנות. לגבי הטלפון עצמו, עד היום לא נמצאו ראיות לנזק כלשהו ואני מאמין שזה בטוח. מצד שני יש שמועות על יחידות של לוחמה אלקטרונית בצה"ל, שאחוז גבוה להפליא של יוצאיהן חלה בסרטן. סביר שמדובר באגדה אורבנית, אבל אם לא, אז יתכן שהסיבה היא קרינה אלקטרומגנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג כיצד להכניס קישור מכאן להודעה ספציפית בקהילות YNET, אז אביא את ההודעה המעניינת במלואה: נושא : תחנת הילל ליד צורן תאריך : 07/10/02 19:32 מחבר/ת : התותח על גבול הישוב שלנו שוכנת תחנת הילל – תחנת ממסר ואנטנות של בזק, בעלת אופי בטחוני. התחנה מקרינה בעוצמה חזקה שאינה מקובלת במקומות יישוב אחרים. בשנים האחרונות נפטרו פה מספר תושבים, בהתחלה בהפרשי זמן גדולים, ועכשיו – בהפרשים הולכים וקטנים – ממחלת הסרטן. תושבים רבים אחרים – חולים, ביניהם ילדה בכתה ג', שלמדה 4 שנים בביה"ס שליד האנטנות. בנוסף – יש פה הרבה מאוד הפלות – למשל – בשני בנינים סמוכים, היו 9 הפלות ספונטניות(!) בתוך כשנה וחצי. מלבד זאת – יש עוד הפלות רבות בצורן. הבעיות הקלות שלנו - תושבים רבים סובלים ממיגרנות ומתופעות נוספות שנגרמות עקב הקרינה. מכשירי חשמל לא עובדים טוב, הטלפונים מתנתקים במקומות מסויימים וכו'. עד כה – התדר שעלה על כולם היה רשת ד' בערבית, קיבלנו הודעה מבזק שהם חדלו לשדר, אך בבדיקה של מכון התקנים נמצאו 9 תדרים אחרים, מסוכנים לא פחות, המשדרים בעוצמות רבות, בין השאר – מקרינים את בית הספר היישובי, מועדון הנוער, גני הילדים והכניסה לישוב. אנחנו יודעים על ישובים נוספים הקרובים לאנטנות, ובהם יש ארועים דומים, אין לנו מידע לגבי מספרים או ארועים ספציפיים. אני פונה למשתתפי הפורום. אנחנו צריכים את עזרתכם לחשוף את כל המידע, ולפרסם אותו – כדי להפעיל לחץ על הגורמים המקבלים החלטות, שיפסיקו להרוג אותנו. אם מישהו יכול לעזור בכל מידע שהוא, נודה על כך מאוד. מבחינתנו, מדובר ב"פרשת הקישון 2". אנחנו לא רוצים להגיע לאותן תוצאות טראגיות. אנחנו רוצים לחיות, וכל חשיפה, בכל אמצעי תקשורת, תוכל לעזור לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית היקר היי, חברתי מתגוררת במושב סתריה אשר סמוך לעיר רמלה,סמוך למושב יש שדה גדול של אנטנות ששייך כמדומני לגל"צ,השדה נמצא שם כבר שנים רבות (קצת פרטים טכניים : סוגי האנטנות בשדה הן : אנטנות יהלום,מפרש ולוג פריודיות המכונות "בים") ובמושב ישנן תופעות שאת חלקן אתה הזכרת,חוץ מהטרדה של מכשירים חשמליים המושפעים מהקרינה ואינם פועלים כשורה וההפרעות הקבועות בקו הטלפון. כבר מספר פעמים נערכו במושב בדיקות (אינני זוכרת מטעם מי בדיוק - הצבא או גורם אחר שקשור במדינה) והתשובה תמיד היתה זהה : אכן ישנה קרינה אך רמת הקרינה עדיין מותרת לפי התקן הישראלי. עד כה לא הייתה כל הצלחה לתושבים במאבק בתחנת השידור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נעזוב את הרשמיות... אם היו גם תופעות בריאותיות כפי שציינתי, אז כדאי להעלות זאת בפורום איכות הסביבה של Ynet . בעוד שסיוע ממשי לא יהיה כאן, אפשר ללמוד מניסיונם של תושבי צורן במאבקם באנטנות במקום להיאבק לבד. כמו כן, תושב צורן העלה לרשת ריכוז קישורים בעניין: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרילין שלום, האם לידיעתך קיים מידע כלשהו על המצב שציינת בסתריה? הנני מעונינת להיחשף לכל מידע בנוגע לפרטים טכניים, בדיקות, מאבק תושבים וכו' הקשורים באתר אנטנות זה. תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי נתונים סטטיסטיים אין לי מה לומר. בכל מקרה, שידורים בעוצמה גבוהה משפיעים על ציוד אלקטרוני בסביבתם, זה לא מפתיע. לגבי המגרנות, סיפור: באזור התעשיה של פתח תקוה יש מבנה גדול של "בזק". יום אחד החלו "בזק" לבנות אנטנת צלחת ענקית על גג המבנה. בחברה ששכנה ליד "בזק" החלו להשמע טענות שהאנטנה, כאשר תהיה פעילה, תסכן את בריאות העובדים. כאשר האנטנה הושלמה, החלו טענות על כאבי ראש וסחרחורות בקרב העובדים. קצין הבטיחות של החברה פנה ל"בזק", שבתגובה הבהירה, שאנטנות צלחת משמשות לקליטה בלבד ואינן פולטות שום קרינה מכל סוג שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי כאן בפסיכולוגיה ? הנה היסטריה המונית. אני לא יודע בקשר אליך easy, אבל חבר שלי שמסיים עכשיו תואר ראשון בביולוגיה, נתן לי הרצאה ארוכה מאוד על למה כל הסיפור של הקרינה של הטלפונים הסלולריים וסרטן מצוץ מהאצבע ביון שלקרינה אלקטרו מגנטית פשוט אין את הנתונים הדרושים כדי לגרום לשיבוש בתהליכים בתא ששיבוש בהם גורם לסרטן. את כל המידע הזה הוא לא המציא בעצמו, אלה שאל את המרצים שלו. אה כן, הוא גם גר בצורן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הקרינה היוצאת מן האנטנות המדוברות אינן יכולות לגרום למוטציות גנטיות, ולכן לא לסרטנים המבוססים על כך. 2. בגוף ישנן מערכות אחרות אשר יכולות להשתבש, מבלי שיהיו בהן מוטציות גנטיות. למשל, המערכת האנדוקרינולוגית, היא מערכת התקשורת הלא-חשמלית של הגוף, המבוססת על בלוטות, מערכת העצבים שהיא כן חשמלית, ומבוססת על שעטנז של פעילות כימית וחשמלית, וכדומה, כולן מערכות שניתן לשבש אותן גם על ידי קרינה בתדרים נמוכים, אך עוצמה גבוהה, בעיקר בשל החימום הלא-מאוזן הנובע מהן. יתכן שישנם גם סרטנים הנובעים מכשל מקומי או כלל-גופי במערכות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין? הסלולר שלך עובד בתדר מסויים (0.9 ג'יגה?), אז הוא שולח פוטונים עם אורך גל קצר, ובאנרגיה גבוהה. עכשיו, רוב הפוטונים הנ"ל יבלעו לך באוויר או בגולגולת, אבל חלק יגיעו למוח. חלק מאלה שיבלעו במוח, יעשו את זה בגרעין של תא. חלק מאלה שיעשו את זה בגרעין של התא, יקפיצו את אטום המימן מקשר מימני בד.נ.א. שלך, וכך יגרמו למוטציה. חלק מאלה שיגרמו למוטציה, יגרמו לאחת בעלת משמעות כלשהיא, ולחלק מאלה תהיה משמעות סרטנית. עכשיו, אני מסכים שכל פעם שכתבתי "חלק מ", הכפלתי במספר קטן ממאית את הסיכוי (אפילו קטן מ1e-4 לרוב), אבל אני לא יודע כמה כאלה יש, כך שאני לא מבין את הקביעה הא-פריורית שלקרינה אין את ה"נתונים הדרושים". המקום היחיד בו אולי הייתי יכול לעצור את השרשרת זה אם הייתי אומר שלפוטון אין את היכולת להקפיץ אטום מימן מחוץ לקשר, אבל בתדר כזה, להערכתי המלומדת, יש לו. (גם בתדר קטן פי 10). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לו יכולת להקפיץ. אנא קרא את הפתיל תגובה 28768 . אם אין לך סבלנות לקרוא את הכל (למרות שזה פתיל קליל ונחמד): תגובה 29051 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור עושה רושם שיש פה חלוקה נחרצת בין שני זרמים בקרב ביולוגים ופיסיקאים סביב הנושא. אני אישית נוטה יותר לכיוון האופטימי, לפי סכמת באג אלפיים שלא היה. לעומת הקרינה זה תחום שאותו אני מכיר טוב, ואני חושב שאותם סימפטומים מתקיימים גם כאן.אבל זו לא דעה מדעית מבוססת, זו הערכה אינטואיטיבית. אני בכל מקרה מבקר בצורן לפחות פעם בשבוע, ולא מרגיש פחד לעשות את זה יותר ממה שאני מרגיש כשאני הולך ברגל במקום ציבורי בתל-אביב. אבל זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קראתי את זה אז, ולדעתי סתו לא דייק. אתה בטח מתייחס למשפט שלו שאומר "האנרגיות הדרושות לשינוי מבנה מולקולרי הן מאוד מאוד מאוד רחוקות", והעניין הוא, ששסתו מדבר שם כפיזיקאי. הוא מדבר על אנרגיה מסדר גודל של ביקוע גרעיני, שינוי ממש של מולקלה. אני מדבר כביולוג (טוב, חשמלטור עם רקע בביולוגיה, אבל למה להתקטנן). למיטב ידיעתי וזכרוני, הדנ"א בגרעין מקודד לפי קוד של שני קשרי מימן (שני פיורינים) מול שלושה קשרי מימן (שני פירמדינים) (1). קשרי מימן הם קשרים חלשים מאד (שתי המולוקלות מתחלקות בפרוטון ואלקטרון), כך שאנרגיות הקשר נמוכות אפילו מה 13.6 eV הידוע (2). פוטון בתדר של 900 מגה הרץ בכיף פותח קשר כזה, (אם הוא בטעות פגע בפרוטון), והמסנתז שמעביר DNA לRNA בהחלט יכול לקרוא לא נכון, ולתת קשר פיוריני במקום פירמידיני או ההפך (3). אם במקרה למוטציה הזו גם יש משמעות, ואם במקרה המשמעות סרטנית, אז באסה. (1) בקלות יכול להיות שהפכתי את השמות, נא לא לסמוך עלי בגרוש. וגם יכול להיות שיש שם קשר מימן יחיד, לא כפול. (2) זה מהיגיון, לא מידע. (3) ואני שוב ממש מקווה שאני זוכר נכון, ושזה מה שהר.נ.א. פולימראז קורא. כבר סייגתי את ההודעה הזו, נכון? אז שוב פעם - דיסקליימר כפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנרגיה מסדר גודל של ביקוע גרעיני"? המפפפף. לגבי האנרגיה של פוטון ב 900 מגהרץ (תחבולה פואטית!) אתה רחוק בערך בשישה סדרי גודל מאותם 13.6 ev. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתו היה מאד נחרץ, אבל לא ממש נתן לנו שוב דבר מבוסס להסתמך עליו מלבד המילה של המרצה והדוקטורנט שלו. (גם הקביעה שלו שחלבונים מאבדים פעילות רק ב-70 מעלות היתה נחרצת מדי, שלא לומר שגויה). ככה שזה נחמד, ומרגיע במקצת, אבל בערבון מוגבל, עד שאיזה פיסיקאי פה יקח את העניין לידיים ויפסוק בסוגיה עם סימוכין של מביני דבר. מה זה "חשמלטור עם רקע בביולוגיה"? מה שזה לא יהיה, די קלעת ברב המקרים, אך לשם הדיוק והבהירות: DNA בנוי מארבעה אבני בניין נוקלאוטידיות, שניים הם הפורינים (A,G) ושניים הם הפירימידינים (T,C). A ו-T נקשרים זה לזה בשני קשרי מימן, ואילו C ו-G בשלושה קשרים. הרצף הגנטי הנ"ל נקרא הן ע"י ה-RNA Polymerase בתהליך ביטוי הגן (=שעתוק), והן ע"י ה-DNA Polymerase בתהליך השכפול (בעת חלוקת תא מיטוטית או מיוטית). אז מה נסגר עם קרינה בטווח סלולרי, מזיק לחומרים ביולוגיים או לאו? כיום ניתן להחדיר לאקטרודות דקיקות אל תוך תא יחיד ולמדוד את השינויים במתחו, ופרמטרים שונים. אני תוהה אם נעשה שימוש בכלי הזה לשאלה המודברת כאן. האם אפשר להניח שקיים תדר המשפיע על תערובת תאית כגון ציטופלסמה, כפי שגלי מיקרו משפיעים על מים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פיזיקה צריך לדעת? צריך לדעת את האנרגיה של פוטון בתדר 900 Mhz - זה ניתן לחישוב באמצעות הנוסחה הלא מאד מסובכת E=h*f כאשר h הוא הקבוע של פלאנק ו f הוא התדר (אפשר לעגל ל 1Ghz אם מתעצלים), וצריך לדעת את מקדם ההמרה מג'אול לאלקטרון וולט. את התשובה שיצאה לי כבר כתבתי, אבל כל תלמיד שביעית יכול לבדוק (האמת היא שלא אתפלא בכלל אם טעיתי). אם מכשיר סלולרי היה פולט קרינה מיננת רובנו כבר מזמן לא היינו כאן כדי לנהל את הויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, אתה צודק. (מעצבן, אבל צודק). קבוע פלאנק הוא מסד"ג של 1e-15 eVּsec וכפול תדר של 10^10 זה באמת רחוק בשש סד"ג מה10 אלקטרון וולט שטענתי. האמת, אני לא יודע את כמה אנרגיה צריך בשביל לפתוח קשר מימני, והייתי נדיב כל כך כי הייתי בטוח שעוד יש לי כמה סדרי גודל עודף (אינטואיציה פיזיקלית האחוריים שלי). אם להעריך מחדש את המציאות כך שתתאים לתאורייה שלי, אני חושב שאפשר לגלח ארבעה סדרי גודל מהערכה הגבוהה שלי לאנרגיית קשר של קשר מימני בלי בעייה בכלל. הרי 13.6 א"וו זה לרדיוס בוהר (כמה זה בימינו? 5 אנגסטרם?) וקשר מימני הוא קשר *בין* מולקלות, לא תוך מולקולרי, אז תן לי עוד סד"ג וחצי מרחק, בריבוע זה שלוש, ואני מגלח עוד אחד ככה, just for good measure (מתחלקים בפרוטון, אז שיסבלו). כן, עדיין אני קצת רחוק, ובטח שאני מאד רחוק ממה שסתיו התכוון אליו (לתהליך תוך גרעיני דרושה אנרגיה מסד"ג של MeVים), אבל תן לי עוד קצת לחשוב על זה, ואני אמצא משו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי שאני מעצבן אותך. בדקתי ומצאתי שקשר מימני הוא בעל אנרגיה פוטנציאלית של 0.1 ev בערך, כך שאתה מקבל שני סדרי גודל להערכתך המקורית (למעשה פחות, אבל לא אתקטנן איתך), ונשאר חייב עוד ארבעה. עכשיו תתעשת רגע ותחשוב על זה הפוך: אתה מאמין שהיו מאשרים לשימוש מכשיר שפולט קרינה מיננת בצמוד לאוזן שלך? אולי השב"כ היה נותן אחד כזה לרבין, אבל בטח לא לכלל הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא *אתה* מעצבן, מעצבנת העובדה שאתה צודק, כמובן. איפה מצאת נתונים על זה און ליין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זוכר איפה מצאתי? במקור מצאתי איזה אתר לפיו אנרגיית קשר קוו-ולנטי היא בסביבות 4.5 ev וקשר מימני בין כ 5-10 אחוזים ממנו (הקשר המימני בו אנחנו מתעניינים הוא החזק יותר, עניינים של כווניות מרחבית, עזוב). אבל עכשיו שאלתי שוב את הדוד החביב, ומצאתי משהו כאן: http://www.mdpi.net/ecsoc-5/e0017/e0017.htm ובפרט, הקטע הקטן הבא: ... the usual ionisation energies of biological compounds (13.6 eV), of covalent bond energies like OH (5 eV), hydrogen bonds (2 eV), Van der Waals intermolecular interactions (lower than 2 eV)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מתקטננים, רדיוס בוהר הוא כחצי אנגסטרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון נכון, פיורין נקשר לפירמידין, אוויל שכמותי. חשמלטור זה כינוי סונט לאחד מהפקולטה להנ' חשמל ואלק', ורקע אקדמאי בביולוגיה קיבלתי לפני יותר משנה (מה שמתרץ את אי הדיוקים), בגלל שאני מתמחה בתוך הפקולטה בתחום של אותות ביולוגיים ובקרת מערכות פיזיולוגיות, כך שהייתי צריך. מה שחשבתי אז (כשלמדתי את הבסיס), וכתבתי שלשום, כנראה לא נכון. קשרי המימן האלה הם לדעתי ה''חולייה החלשה'' מבחינה אנרגטית בד.נ.א., ואם פוטון לא יכול לפתוח אותם, אז השרשרת שכתבתי קודם קורסת. כך שאם יש נזק - הוא כנראה לא כאן. בקשר לפסקה האחרונה שלך, כאן כבר אפשר יותר בקלות להרגיע. מה שסתו כתב בנושא מדוייק, והשאלה של חימום ו''בישול'' המוח היא שאלה של הספקים, שלפלאפון אין. המתח שנופל על הממברנה של התא הוא כתוצאה מהפרשי הריכוזים של היונים השונים בתוך ומחוץ לתא (בעיקר האשלגן הנתרן והכלור), ואני לא חושב שזה רלוונטי לשאלה המדוברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אותות ביולוגיים ובקרת מערכות פיזיולוגיות", נשמע מעניין, רוצה להרחיב? קשרי מימן הם "החוליה החלשה" ב-DNA, אבל לא באמת. הם אחראים (ביחד עם אינטראקציות הידרופוביות) להחזקת שני גדילי ה-DNA צמודים, אבל אין להם אמירה לגבי יציבות הקוד עצמו, קרי, תוכנו של כל גדיל. לאור זה, אני תוהה האם יש בכלל טעם בהתעמקות בעניין קשרי המימן, שהרלוונטיות שלהם למוטציות היא ככול הנראה נמוכה (או לא רלוונטית). קרינה מייננת כגון UV למשל גורמת לשבירת אחד הגדילים ("nick") או שניהם (DSB=double strand break), ויצירה של קשרי T-T בלתי סטנדרטיים. כל אלו הינם גורם מזמן למוטציות קבע משום שמערכת תיקון השגיאות בתא, על אף תחכומה הרב, אינה יעילה ב-100%. למה זה רק שאלה של הספקים? האם גם בגלי מיקרו מדובר בשאלה של הספק, או שניתן לחמם מים בהספק נמוך במיוחד הודות לתהודה המתאימה למבנה המים, ואם כך (אני שב ושואל), למה שלא ימצא גל דומה לתהודת ציטופלסמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חימום איטי בהספקים נמוכים כאלה יתפזר מהר ולא יעלה את הטמפרטורה בשום נקודה למשהו משמעותי. כאשר אתה חולה1 טמפ. הגוף שלך עולה הרבה יותר בלי תוצאות קטסטרופליות. __________________ 1 - תהיי בריאה שם, את שומעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטופלזמה זה תמיסה של סוכר ומלח, לא? כלומר בכל מקרה רוב האינטרקציה של הקרינה תהיה עם מולקולות של מים וחזרנו לשלב א'. בכלל, רוב גוף האדם זה מים, כך שבכל מקרה זה הגורם הדומיננטי בכל אינטרקציה עם קרינה אלקטרומגנטית ארוכת גל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הזמן לצטט מרצה שלי במשפט שבחרתי לזכור: "עלינו לחשוב על ציטופלסמה כעל פודינג, לא בופר", עד כדי כך צמיג (כדי להביא גאולה לעולם- בני ארואוטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הזמן לצאת מהארון ולהגיד שאני הוא סתו (נראה מי ינחש למה השמטתי את הי'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתו = 466 גרינברג = 468 מאור = 247 468-2.47=465.53 ולכן סתו ולא סתיו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה מחזק את תאוריית הבאג אלפיים שלי או לא ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שזה מאוד עצוב שישנן כאלה אנטנות בישראל שגורמות לציבור כאלה נזקים.. כאשר לממשלה בכלל לא אכפת. הם דאגו לא להציב אנטנות כאלה ליד בעלי חיים.. אך לידנו לא היה להם אכפתת.. כאילו מה? החיים שלנו לא שווי ערךך? אולי רק אם אריק שרון ימות מקרינה יוחלט לעשות משו בנידון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל צריך לדמין מה היה קורה לו היו מבטלים את כפתור הכיבוי של הסלולרים (כמו על "מכשירי" הילדים מלמעלה וכמו על הטלסקרינים ב-1984). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ומדביקים את הבטריה ככה שאי אפשר להוציא אותה מהטלפון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם היה קורה אותו דבר שקרה כשמחקו את הצבע ממרקע הטלוויזיה - מישהו היה כבר מתחכם לטכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פותר את הבעיה, בדיוק כמו שהוא הורג טמגוצ'י | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא היה לי סלולרי ולעולם לא יהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש גם רישום נוכחות בכיתות (כתוב בידיעה בYנט). עוד כמה פרטים מדאיגים מתוך הכתבה: רשימת התלמידים המאחרים מתפרסמת על לוח מודעות בביה"ס (השלב הבא: המאחרים יועמדו אל מול כיתת זורקי ביצים), וכן אותם מאחרים נדרשים להשאר אחרי סיום הלימודים ולעשות עבודות רס"ר. פן אישי: אני מכיר את אברהם רביד. לא רק שהוא היה המנהל שלי כשלמדתי בבי"ס הזה, הוא גם לימד את הכיתה שלנו (שיעור העשרה שנשא את הכותרת "אקטואליה"). צנעת הפרט מעולם לא הייתה בראש מעייניו והוא לא התבייש להשפיל תלמיד באיזו בדיחה "שובבה" ומרושעת1. אם אני זוכר נכון, הוגשה נגדו תלונה לפני אי אילו שנים על הטרדה מינית של תלמידה, אם כי אין לי מושג איך זה נגמר. טוב, אני לא באמת צריך להגיד שרעיון האח הגדול הזה נשמע לי מתועב, נכון? 1 אנחנו קיבלנו את זה אז בשיוויון נפש, אבל כשאני חושב על זה שוב על רקע ההחלטה הנוכחית, זה מקבל גוון בעייתי חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן, כמנהג הנוהג בעולמנו, מטפלים בסמפטום במקום בבעייה. במקום להבין למה יש הברזות, ולתקן את הסיבות, מכריחים את התלמידים באמצעות טכנולוגיה להשאר- ולא משנה בכלל שבכך הנוכחות בביה"ס הופכת להיות המטרה ולא האמצעי. בדיוק כפי שנותנים לילד עם אי שקט ריטלין, הרבה פעמים בלי לבדוק בכלל מה גורם לו לאי שקט. ההנחה הסמוייה (והשגוייה): "בעיות חברתיות אפשר לפתור באמצעים טכנולוגיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים כי מדובר בהנחה שגויה. אבל זו לא ההנחה שלהם. ההנחה היא: "בעיות חברתיות אפשר תמיד לפתור באופן עיוור על ידי טיפול בסמפטומים." הטכנולוגיה לא מעלה או מורידה. (לא היו צריכים טכנולוגיה מתקדמת בשביל להגיד שגניבה ניתן לפתור על ידי הרג כל הגנבים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכמת על רגל אחת את אבן הנגף העקרית של הרפואה מערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נכון, ורפואה סינית, כמובן, מטפלת ישירות בבעיה - הבעיה, כמובן, נמצאת בכף הרגל. אתמול בעת שהייתי במכון כושר, ראיתי על מסך הטלוויזיה שם את "ערוץ החיים הטובים", שם ראיינו איזה דביל אחד על עוד אחת מתורות הרפואה האוויליות האלה. הוא טען שהפיזיקה המודרנית מסכימה עם חלוקת העולם ליסודות (אש, אדמה, אוויר, מים, אתר) - כי הנה, גם המדע אומר שהאדם מורכב מאותם יסודות מהם מורכבת הסביבה שלו. <אנחה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי (הדלה) בנושא רפואה אלטרנטיבית, כל הרעיון הוא בכלל לא לחכות לפרוץ הבעיה אלא לטפל בגוף הבריא על מנת שישאר כזה. רעיון שאפשר לאמץ, אם אתה שואל אותי. כשכבר קרה משהו רע לגוף, אני מסכים שהרפואה הקונבנציונלית שמיקדה את כל יהבה ברגעי המשבר, היא העליונה ברב המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כרפואה מונעת עדיף להתבסס על ידע מאושש מחקרית, אם נתעלם מאפקט הפלסיבו לרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרפואה המזרחית/אלטרנטיבית מעולם לא התיימרה לטפל במקרי חירום, תאונות ומצבים קריטיים של הגוף. כשמישהו נפצע בתאונת דרכים, אף אחד לא יעשה לו שיאצו. בדומה, גם כשהגוף לוקה בסרטן אין טיפול רפלקסולוגי, לא שיאצו ולא רייקי שמתיימרים לרפא זאת - מקסימום לחזק במשהו את "כוח החיים" של החולה, כטיפול משלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוח החיים זה כמו הניצוץ האלוהי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'י, קי, פראנה, יש לזה הרבה שמות. אבל זה לא כמו שום ניצוץ אלוהי, מדובר באנרגיה שקיימת בכל יצור חי במידות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא יצא לך לדבר עם מספיק חסידי רייקי ושאר הבלים. יש לי ידידה שעם השנים הלכה והעמיקה לתוך הביצה הזו, וכיום מתפקדת כהילרית לכל דבר. אין לה ספק שהיא יכולה לרפא סרטן הרבה יותר טוב מאשר הרפואה המערבית. כמה עצוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. וזה דבר שקשה להתמודד איתו כשנמצאים בצד השני. מקרים שאני זוכרת כרגע בבית החולים הקטן שלנו (ובלי לנסות אפילו לעשות סקירה מסודרת): ילד עם נזק לא הפיך בלב כי אנטיביוטיקה זה מיותר ופרחי באך זה מספיק טוב (כה אמרה אמא). בחורה בת 20 שמתה ממלנומה כי ההילרית אמרה שלא צריך לנתח. שתי נשים שנפטרו מסרטן שד (שהיה במצב בר טיפול בהסתברות גבוהה יחסית, אני לא מחשיבה את אלה שמגיעות מאוחר מידי) כי הן העדיפו טיפול בויטמינים ופרחים. עוד סיפר לי אונקולוג מוביל על הטיפולים המשולבים: לעיתים נותנים לחולים "ויטמינים" או "צמחולוגיה" כדי לחזק את הגוף ולהתמודד עם השפעות הכימותרפיה. לדבריו (אין לי מקור אחר, כרגע) חלק מהטיפולים הללו גורמים לשיפור בתחושה הכללית של החולה פשוט משום שהם מנטרלים את הכמותרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, זה נשמע קצת מוזר. האם "ויטמינים" או חומרים טבעיים המופקים מצמחים יכולים לפעול ברמה כזו של עוצמה, שהם מנטרלים השפעה של חומרים כימיים פוטנטיים כאלה, כמו בכימותרפיה? זה כמו שתגידי, שאם שתית כוס מיץ תפוזים ניטרלת את השפעתו של חודש של עישון סיגריות על הגוף. כי זה היה באמת עובד, האם לא היה אפשר לקחת אותם חומרים גם למניעה של תמותת תאים נורמלית - איבוד שיער, הזדקנות בכלל, אלצהיימר וכו'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עונה בהסתייגות, משום שזה לא התחום שלי, ואני מסתמכת על דברי אחרים (בלי שיש לי כרגע מקורות לתמוך בהם את דברי): ויטמינים מסויימים יכולים לשמש כקלטורים, ופשוט לקשור את החומרים הרעילים לפני פעולתם, ובכך להפחית את הריכוז של הכימותרפיה. בנוסף, הכל תלוי מינון. זאת אומרת, חולים אונקולוגיים לא מקבלים ויטמינים ברמה של כוס מיץ תפוזים, אלא עירוי של כמות משמעותית לתוך הדם (שיכולה לגרום הרעלה בפני עצמה, אבל זה סיפור אחר). ולבסוף, כן, חומרים טבעיים יכולים להשמש למניעה של מחלות מסויימות (ועל חלקם נערכו ניסויים מסודרים, ובכך הם הוכנסו כטיפולים מונעים מקובלים לרפואה המערבית). דוגמא אחת היא שימוש בחומרים חומציים (טבעיים, תה צמחים מסוגים מסויימים) לחולים עם נטייה לדלקות בדרכי השתן. החמצת השתן (באמצעות התה) מפריעה לקישור חיידקי ומשמשת למניעה בהצלחה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות (אם כי הפסקה האחרונה היא בדיוק על לא מה ששאלתי). ושוב: לו הפעולה האמורה היתה חזקה כל כך, היינו רואים שימוש נרחב - שעובד! - באותם ויטמינים למניעת מחלות ניווניות ואולי אפילו אוטו-אימוניות אחרות. אני יודעת שעושים היום שימוש כזה בטיפולי אנטי-אייג'ינג למשל. אבל לו זה היה עובד באמת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אחדים מחבריי הטובים ביותר מתפרנסים (ומפרנסים אחרים) מטיפולים אלטרנטיביים. אבל כנראה שיש פה שאלה של מידת השפיות. אף אחד/ת מהם/ן לא יפקיר את עצמו או את קרוביו לטיפול אלטרנטיבי בלבד, במקרה של מחלה קריטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך ורוד כמו שאת מתארת. קופות החולים החלו לאחרונה להכיר ברפואה הטבעית שמימדיה עלו בצורה מרשימה ביותר עם העליה מרוסיה. במקרים רבים מופנים חולים למרפאות כאב או לרופאים טבעיים בעיקר משום שהטיפול זול בהרבה מטיפול מודרני. היעילות היא בעיני הצרכן וכרוכה בהיבטים פסיכולוגיים בנוגע לאמונתו של החולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה לטיפול בגוף כדי שישאר בריא יכולה לכל היותר להיחשב כפילוסופית חיים אך לא להיקרא רפואה. אין לרפואה ''השלמות'' ו''אלטרנטיבות'' ואין רפואה מבלעדי הרפואה המערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואין רפואה מבלעדי הרפואה המערבית..."-וארז הוא נביאה.1 1 גילית צדקת, לא רק הדתיים קנאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם הרפואה המדעית1 מטפלת רק בבעיות לאחר שקרו, ולא במניעה שלהם? כמה דוגמאות נגד: 1. נדמה לי שמקובל לדבר על שתי המהפכות הגדולות שהזניקו את תוחלת החיים בחברות הטכנולוגיות במאה ה-20. השניה היא האנטיביוטיקה, המטפלת (אכן) בבעיה אחרי שזו קרתה. הראשונה היתה ההגיינה (לרחוץ ידיים וכאלה): רפואה מונעת. 2. ואולי גם המצאת החיסונים היתה מהפכה רפואית דרמטית לא פחות? רפואה מונעת. 3. אזהרות מעישון, אזהרות משיזוף, אזהרות מכולסטרול, אזהרות ממין לא בטוח... 4. ויטמינים ותוספי תזונה. ובכלל, כל הטיפול בתזונה. כאן, ורק כאן, משתתפת בחגיגה גם הרפואה האלטרנטיבית; עם ההבדל הקטן, כמובן, שהרפואה המדעית מתעקשת לא לתת המלצות ללא תיקוף מדעי. 5. לחץ דם. אני חושב שזה case study מצוין: נדמה לי שבעשורים האחרונים עולם הרפואה המדעית הוא באובססיה בנוגע ליתר לחץ דם2. משתתפים כאן ככל התותחים המפורסמים של הרפואה: רופאים ומחלקות שלמות שמתמחים בזה, תרופות על גבי תרופות, ניסויים, מחקרים, כתבי עת, כנסים... וכל זה רק כרפואה מונעת. אבל זה case study טוב כי חסידי הרפואה האלטרנטיבית בוודאי יקפצו כאן: יתר לחץ דם הוא כבר המחלה, וטיפול בו הוא מאוחר מדי: צריך למצוא את המקור לו ("חוסר איזון"?) ולטפל שם. לבושתי3 אני לא בקי במצב הידע המדעי על יתר לחץ דם ומקורותיו. אבל אני סמוך ובטוח שבמידה שהעניין עדיין מסתורי, אלפי רופאים וחוקרים בעולם עמלו ועומלים על כך בדיוק, כולל ניסויים, כתבי עת, כנסים, חברות תרופות וכל הג'אז. כולם (מדעית + אלטרנטיבית) רוצים ללכת למקור הבעיות, ולפתור אותן שם; כמובן, לא קל בכלל להגדיר את המקור, לא כל שכן לפתור אותו. אני חושב שהרפואה המדעית משקיעה המון ברפואה מונעת, ועם הצלחות מוכחות. הטענה הנגדית היא, לדעתי, טעות אופטית שנובעת מההצלחות (היותר דרמטיות ופוטוגניות, ללא ספק) שלה בטיפול במצבי משבר. 1 האם יש לי סיכוי להחדיר כאן את המונח הזה? הרי רפואות טפלות פותחו במערב לא פחות מאשר במזרח, אני משער - כלומר, בכל מקום שבו המדע לא היה דומיננטי מספיק, וגם בכמה מקומות שכן: ההומאופתיה, אאל"ט, הומצאה ("התגלתה"?) בגרמניה במאה ה-19. טוב, לא חשוב כל כך. 2 ואולי ההתרשמות שלי כאן מוטה, בתור אחד שמטופל בנושא. 3 ר' 2 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 - לא יודע לגבי "רפואה מדעית" אבל "רפואות טפלות" הוא מונח מצוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע ב"רפואות אליל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן השם הראוי ל''רפואה'' ה''אלטרנטיבית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי סעיף 4 - הלא חדשות לבקרים אנחנו שומעים על תיקופים מדעיים לצורת תזונה זו או אחרת, שאינם בהכרח מתקנים אחד את השני, אלא מתקיימים במשך שנים אחד לצידו של השני. למשל, כמה ביצים מותר לאכול ביום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חשבתי שמישהו יקפוץ עם זה. אבל מה בעצם הנקודה? העובדה שיוצאים מחקרים שאומרים דברים שונים, ולפעמים סותרים, וכולם בגישה מדעית, אומרת - מה, בעצם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה נכונה ובמקום, מלבד ''וכולם בגישה מדעית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, ניסוח יותר מדויק: יוצאים מחקרים בגישה מדעית, שאומרים דברים שונים ולעתים סותרים. (לצד מחקרים, או "מחקרים", שלא בגישה מדעית, שאומרים עוד דברים). עכשיו בסדר? אם כן, אני חושב שכוונתי קודם היתה די ברורה. אם לא, נא הסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם שאלתך ממקודם. היא היתה במקום (כמו שאמרתי). סתם רציתי לציין שקיומם של "מחקרים" לא מוריד מערכם של *מחקרים*. מתנצל אם נשמעתי קטנוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתגובה שלך אפשר להבין שאתה חושב שפירסום שמו של תלמיד על לוח המודעות כמאחר היא השפלה פומבית, האם באמת התכוונת לכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה ודאי שזו השפלה פומבית - כמו שלהעמיד ילד בפינה, עם הפנים לקיר, זו השפלה פומבית, וכמו שלהושיב ילד לשעתיים בכיתה ''של הקטנים'' זו השפלה פומבית. אותו דבר לגבי רישום הערה ביומנו של הילד לפני כל הכיתה, על רקע הלחישות שהוא שומע ''עצלן...'' כולן שיטות מקובלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש בית ספר בו השקעה אקדמית נחשבת למחמאה פומבית לתלמיד, והוספתו לרשימת התלמידים הלא משקיעים נחשבת להשפלה פומבית, לא בבתי הספר שאני למדתי בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל שאלה של כמה אתה ''שם על המורים''. ילדים חלשים יותר שמים הרבה יותר על המורים. החזקים יותר יכולים אולי להתגאות בהצבתם ברשימה או להיות משועשעים מכך, כי יש להם תימוכין אחרים למעמדם החברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה לפני זה יש את השאלה איזה מעמד יש למורה בחברת התלמידים, בחברות התלמידים שהכרתי מעמדו של המורה היה שלילי, ולכן, ילדים חזקים ש''שמו על המורה'' ירדו במעמדם, וילדים חלשים שלא ''שמו על המורה'' עלו במעמדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התיאור שלך, בבית הספר החנני שלנו היו קוראים לכם ''מופרעים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תיארתי את מצבי בבתי הספר, אלא את מצב בית הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני מסכים איתך, אבל אני מניח שמטרת הפרסום היא השפלה, אפילו שהילדים יתחרו ביניהם במי רשום יותר פעמים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה הקלה, לאורך הדיון עם ברקת הייתה לי הרגשה שהמציאות החברתית בבתי הספר בישראל שונה באופן קיצוני ממה שהכרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאר לך, אני לא זכיתי להכיר את מציאות חברתית בבתי הספר שבהם למדתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך איזה זיכרון עמום על כך שהוגשה נגדו תלונה על הטרדה מינית בעבר, אתה לא יודע איך זה נגמר(כנראה שהוא לא הורשע אם הוא עדיין מנהל), ואתה מוצא לנכון להעיר את ההערה האגבית הזו בהקשר של טענות מסוג אחר לחלוטין שיש לך נגדו? לי זאת נראית פעולה פגומה. __ הבהרה:אני לא מכיר את אברהם רביד, לא את ביה"ס, ולגבי הנושא- אם הילד שלי היה לומד שם, הייתי שוקל ברצינות להוציא אותו אחרי נוהל מתועב כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה לא הפתיע אותי כשראיתי את זה. גם אם התלונה ההיא נפלה, הרי שמשהותי שם זכורים לי מספיק מקרים שכיום יחשבו הטרדה מינית (מילולית), פשוט אז לא התייחסנו לזה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיע אלינו לאחר שפוטר מבי"ס אחר בעוון גניבה. אני לא משווה גניבה להטרדה מינית, אבל במציאות הצבועה כיום, אני חושבת שאם אף אחד לא ראה לנכון לעצור אותו אז, או למנוע ממנו ניהול מוסד חינוכי אחר, אין מניעה שימנעו עבודה מאותו מנהל שהטריד מינית או לא הטריד מינית תלמידה. קוראים לזה "מילה שלו כדמות סמכותית, מול מילה שלה כתלמידה בעייתית" (תמיד הן בעייתיות, לא?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך בזה. כל העניין מדיף ריח רע של חדירה כפויה לצנעת הפרט. ומה אם תלמיד לא רוצה לשאת שבב כזה, יפתחו נגדו בהליך משמעתי? אם יטען מי שזה לא כזה שונה מהחתמת כרטיס (כפי שטענתי הרגע כנגד עצמי), אענה שאדם עובד שלא נאה לו החתמת כרטיס מוזמן להתפטר, אין פה כפיה בכל מחיר. הכוונה אולי טובה אבל הישום רע, וזהו בדיוק מסוג הדברים שגרמו לי לתעב את בי"ס - הגישה הזו שמותר להעמיד תלמיד בפני כל עובדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תלמיד לא רוצה לשאת שבב כזה (או אפילו סתם מאבד אותו) עליו לגשת למזכירות ולהרשם כשהוא מגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כמו טרטור, על לא עוול בכף התלמיד. ואם הוריו מגבים את *אי* הרשמו במזכירות, מה אז? אני רוצה לראות מנהל מקבל גיבוי ממשרד החינוך לסלק תלמיד סביר מבי"ס על רקע כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרטור או לא, חובת הרישום במזכירות בגין סיבות שונות וכן בדיקת נוכחות בתחילת כל שיעור אינן המצאות של השבוע האחרון אלא נהוגות במערכת החינוך מזה שנים. אני רוצה לראות את ההורים שילחמו מלחמת חורמה במשרד החינוך מבלי למצוא בינתיים אלטרנטיבה לרחוב הקורץ לילד. סביר להניח שמלחמה כזו תהיה עקרונית יותר ממה שירצו באמת להשאיר את הילד בבית הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עולם כמנהגו נוהג, ילדים שונאים בי''ס, המערכת אטומה לתלמידים, ואין חדש תחת השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. עד שלא תשתנה דרך החשיבה בנוגע לצורה ראויה של מערכת חינוך, לא ישתנה דבר. בטח ובטח לא באהדה ובסימפטיה המינימלית לה זוכים מרבית בתי הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו רק צריך איזה שבב שישלח דוחות תנועה אוטומאטיים למי שהמכונית שלו עברה את ה 100 קמ"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוק כזה, באיזה כביש אגרה בארה"ב, שמסתמך על משפט מהחשבון הדיפרנציאלי (משפט לגרנז'?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמדובר על משפט ערך הביניים לנגזרות: אם עברת דרך של 200 ק"מ בשעתיים, חזקה עליך שהמהירות הרגעית הגיעה ל- 100 קמ"ש לפחות בחלק מהדרך. יש פרטים בקשר לכביש ההוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בערך "טיעון המדף" ששמור אצלי למקרה שאתפס במהירות מופרזת(1). המרחק אצלי מהבית לעבודה הוא כ60 ק"מ, ובדרך כלל לוקח לי שעה לעשות את הדרך בכל כוון, למרות שיש קטעים שאני נוסע בהם במה שאפרים קישון הגדיר פעם "מהירות על רפורטית". התרוץ השמור לי לשמוש אם וכאשר יבשר לי שוטר חמוש ממל"ז כי נסעתי 120 קילומטר לשעה, הוא משהו בנוסח: "מה פתאום, אני נוסע כמעט שעה ועברתי בקושי 50 ק"מ. ____ (1) למרות (ואולי בגלל) שאלע"ד, מומלץ לא לנסות את זה בבית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שמדובר בעניין רציני, אני לא רוצה להיות זה שיכשיל אותך. מדובר במשפט ערך הביניים, ולא כפי שכתבתי. ההנחות הן שהדרך (כפונקציה של הזמן) רציפה בכל משך הנסיעה (כולל בתחילת הנסיעה ובסופה), וגזירה (לא כולל בקצוות). אם השוטר יבקש הוכחה, שלח אותו אלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהמרחב-זמן רציף כשלעצמו? שיפור קטן בטכנולוגיה ועוד תראו מכוניות ש"קופצות" להן קפיצות קוואנטיות מת"א לבאר-שבע ב-0 שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא שמעת על קפיצת הדרך שמישהו הזכיר כאן רק אתמול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פול אטריידס היה פה אתמול?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מו-אדיב כנראה עדיין יושב לו על איזו ערימת SPICE ומחקה למשהו, אני לא יודע מה (וגם לא נדע משום שהספר השביעי והאחרון מעולם לא נכתב ופ.הרברט כבר לא איתנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל צ'ארס וואלאס מוריי קפץ לביקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הייתי בתיכון, פעלה שיטת האחוזים, שתיאורטית הייתה מאד הגיונית. השיטה פעלה כך שמכל מקצוע מותר להחסיר 20% מהשיעורים. (ובשישית- 15%. הטענה הייתה שבי"א י"ב יש טסטים, צו ראשון, זימונים של הצבא וכאלה) לא צריך אישורים מההורים, לא צריך אישורים מהרופא (למרות שמחלה מעל שלושה ימים לא נמנתה בחשבון האחוזים) ולא צריך לחפש תירוצים מההפטרה שלא נותנים כבוד לא למורה ולא לתלמיד. נקודת ההנחה הייתה שאנחנו ילדים מספיק בוגרים כדי לקבל אחריות על המעשים שלנו. בפועל המצב היה שונה- אני באופן אישי הייתי כל פעם מגיעה עם רשימה ארוכה ארוכה למורה שלי בשביל שתאשר לי חיסורים לצורך פעילויות של בית ספר (פגישותשל העיתון, של הרדיו, פגישות לקראת טקסים וכל אלה) ובדרך היא גם הייתה מאשרת לי חיסורים בגלל עוד מיון של הצבא (מתעלמת מהעובדה שבדיוק בשביל זה המציאו את השיטה הזו) וכל מיני דברים שאפילו אני לא חשבתי שהיא צריכה לאשר. בסופו של דבר, התוצאה הייתה שפרט לחיסורים ה"לגיטימים", יכלנו לא להגיע לעוד 20% מהשיעורים. לך תסמוך על תלמידים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו היה מותר לא להגיע לשלושה ימים ללא סיבה בכלל, וכאשר היו שואלים למה לא הגעת יכולת לציין כי לא רצית להגיע. כמובן שהניצול היה גבוהה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראי לי נאיבי, אבל מי צריך, באופן אידאלי, לרצות את הלימודים, הממסד או התלמיד? הרי זה אינטרס של התלמיד ללמוד, וזה גם אולי הפעם האחרונה שיתנו לו משהו טוב(?) בחינם. אבל מה, אנחנו חיים במציאות הפוכה בה נכפה על אדם (סקופ: תלמיד הוא אדם) שכבר יכול לחשוב ולבחור, ללכת בתלם. התוצאה, בשילוב עם קוקטיל הורמונים הוא מרד, ותוצאה הפוכה. (לא, אם תהית, זה לא מבוסס על נסיון אישי) במקום להעביר את האחריות לגב התלמיד לגבי עתידו, תוך כדי הבהרה שעליו לשאת בתוצאות מעשיו, מכריחים אותו ללמוד, ואז הוא מפריע לאותם אלו שכן בחרו ללמוד. מורה והשכלה הם מותרות מבורכות של העת החדשה, אבל הם עדיין צריכים את בחירת הלומד, אם לא ירצה ההוראתו של מורה מסויים, או נושא מסוים, למה לכפות? לראיה, ברב הקורסים באוניברסיטה אין חובת נוכחות, ועדיין השיטה עובדת טוב ואנשים יוצאים מושכלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לא זה שאנחנו חיים בו. אני מסכימה איתך שבאופן עקרוני מדובר באינטרס של התלמיד. נחש מה? יש אפילו כמה שמבינים את זה כבר בתיכון, ולא צריכים לחכות להשלמת בגרויות בשביל שייפול האסימון. אבל נכון לעכשיו המצב הוא לא כזה. ואם כבר לדייק, אז מרבית התלמידים לא מקבלים משהו כל כך טוב, וגם לא יותר מדי בחינם. מהחוק חינוך חובה חינם נשאר רק החוק והחובה. לא יותר. _______ העלמה עפרונית בין עבודה אחת לשנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לשבח יותר מדי את מערכת החינוך או את חוק חינוך חובה חינם, הרי עדיף שבכ"ז נשאר החוק והחובה. עדיף על לא כלום ואפילו עדיף על המצב ההיפוטתי שהיה נשאר החוק והחינם, אבל החובה היתה נעלמת. בהודו יש חינוך (אולי מספיק עם זה, על איזה חינוך אנחנו מדברים? - השכלה) חינם. כולל מכללות. אבל מה, זאת לא חובה. אז לא עדיף שהילד יעבוד בחלקת האורז המשפחתית (או יקבץ נדבות) ולא יבזבז את זמנו על השטויות שמכניסים לו לראש בבית ספר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעובדה שמדובר בחובה גורמת לכך שגם מי שלא מעוניין להיות בבית הספר יהיה בו, וגם מי שמעדיף ללכת לים יישב במקום על החוף על הכיסא מול המורה. כמו שאני רואה את זה, העובדה שכולם מחוייבים להגיע לבית הספר (נו, נניח) גורמת לזה שגם מי שלא מתאים לו יגיע, ויותר מזה- מי שמגיע לא מרגיש שניתנת לו בחירה. באחד הדיונים הישנים עלתה השאלה למה אנשים מוכנים להשקיע שעות רבות ללא תמורה (כשהכוונה כמובן לתמורה כספית). לדעתי התשובה היא פשוטה- אם אתה מאמין במשהו ומבין את חשיבותו, אתה תסכים להשקיע בו. מבחינתי לימודים (או השכלה או תעודת בגרות, זה בכלל לא רלוונטי) נכנסים לאותה הבחנה. אני מאמינה שאם כל אחד היה צריך לעשות לעצמו את ההחלטה האם ללכת לבית ספר או לא, ומחליט בסופו של דבר כן ללמוד, הוא היה עושה את זה בהרבה יותר נכונות.1 1 כשלמדנו למבחן הפסיכומטרי, לא היו שום בעיות משמעת בכיתה. לא בדקו נוכחות ולא בדקו שיעורים, ולמרות זאת, כולם עשו מאמצים עצומים כדי להגיע לכל אחד ואחד מהשיעורים. למה? כי הבחירה להגיע לשם הייתה שלנו. אף אחד לא הכריח. כל אחד עשה את השיקול לעצמו, ותהליך המחשבה גרם לכך שנסביר לעצמנו למה זה חשוב *לי* לעשות את זה דווקא *עכשיו*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הצגת הבעיה כחובה מול רשות היא פשטנית מדי. למרות שעברו כמה עשורים מאז עזבתי את מערכת החינוך, נראה לי כי הבעיה הגדולה יותר היא הפער, או אפילו הסתירה, בין היומרות החינוכיות של בית הספר, לבין התנהלותו בפועל. אם בתי הספר היו מסתפקים בתפקיד הצנוע ללמד (כן, כמו שכתבת כש*למדנו* למבחן הפסיכומטרי וגו'), או לחילופין היו מציגים דמויות ודפוסי התנהגות חינוכיים (1), האנטגוניזם לבית הספר היה יורד פלאים (נכון, הוא היה נשאר - בשוליים), גם כאשר הביקור בבית הספר היה נשאר בגדר חובה. _________ (1) אני בכוונה לא נכנס לדיון מיהם דמויות חינוכיות ומהם דפוסי התנהגות חינוכיים, ובוודאי שלא לְמה לחנך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעמותה למען החתול גובים קצת יותר ממאתיים ש''ח עבור חתול מאומץ. (זה מכסה את כל החיסונים, בטוח רפואי לחודש, ואם החתול בוגר גם את עלות העיקור) הסיבה הרשמית היא כיסוי הוצאות, הסיבה האמיתית היא שאנשים מעריכים יותר משהו שהם שילמו עבורו מאשר את מה שהם קיבלו בחינם. כמו שאדם חושב פעם נוספת לפני שהוא נוטש חתול שהוא שילם עבורו, כך גם לימודים שעולים כסף יזכו ליחס יותר רציני מאשר לימודים שהם גם חובה וגם חינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מפספסת את הנקודה. זוכרת את בעל זבוב ? "חברה הלוקה בכל תחלואיה של החברה האנושית" ? מערכת החינוך לא אמורה לתת רק השכלה. להיפך, רוב המשתתפים במערכת הפדגוגית בימינו מדקלמים את הסיסמא "לא השכלה אלה כלים לרכוש השכלה". מה שמערכת החינוך אמורה לספק (לדעתי) מעל הכל הוא *חינוך* (ונא לשים לב: "מערכת ה*חינוך*" ולא "מערכת *ההשכלה*", לעומת "מוסדות ל*השכלה* גבוהה"). מערכת החינוך אמורה לחנך את הילד והמתבגר כדי שהוא יוכל להשתלב בחברה האנושית. וכדי שבעל זבוב לא יקרה שוב במציאות. זה שהיא לא מבצעת את התפקיד הזה, ושזו בין השאר גם פונקציה של משאבים שמקצים לה, זה סיפור אחר. אבל בשם המטרה הזו רצוי ואולי אפילו הכרחי להחזיק את הילד בבית הספר. לא במחיר של שלילה מוחלטת של החופש הפרט שלו, אבל בהחלט תוך הגבלת חופש הפרט בתחום הסביר. וכל זה כמובן לא משנה את העובדה שאני הייתי מרסק את המכשיר, או פותח אותו ומנסה להבין איך הוא עובד כדי לעבוד על המערכת, או סתם נותן אותו לחבר שלי - ונהנה מכל רגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כדי שבעל זבוב לא יקרה שוב במציאות" - רק להזכיר: סיפור "בעל זבוב" מעולם לא קרה במציאות! זה סיפור. אולי סיפור בעל מסר חברתי, אלגוריה אם רוצים. ועם זאת, סיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו צורת ביטוי. אני יודע שהספר לא התרחש במציאות, אבל אני משוכנע שהתופעות המתוארות בו קרו גם קרו. רוצה דוגמא קלילה פשוטה ואקטואלית ? האונס שבוצע בידי הנערים מרמת השרון. איך ייתכן שחבורה של בני טובים בגיל יחסית מתקדם (זו הקדמה לכל מי שיעלה בעתיד את הטיעון של "בסדר, אבל בגיל 16 כבר...") מסוגלים לעשות מעשה שכזה ? מסוגלים. כאן ועכשיו. לא אי בודד, לא לפני כמה עשורים, ובלי עוני או אלימות במשפחה. ומהבחינה הזו, בקנה מידה ותנאים שונים, "בעל זבוב" חוזר ומתרחש במציאות יום יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הדילמה הישנה נושנה בה אנו פוגשים כל הזמן: האם לחתור אל האידאה (תוך מעבר חבלי לידה קשים) או לנסות להגיע לאופטימום של המציאות הקיימת (תוך קיבוע המשגה ע"י נוחות). שתי האפשרויות מוּנעות ע"י כוונה להיטיב אולם לעיתים פועלות זה כנגד זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, ממש אפשר לשמוע מדבריך את המורה תיקווה או רוחמה או אביבה אומרת: "אני את החומר הזה כבר יודעת. זה לא בשבילי השיעור הזה ואני לא מקבלת שעות נוספות. אם לא תשתקו לא תדעו ואז נראה אתכם בבחינה. כמו שמערכת החינוך נראית, קשה לשלב בין האינטרס (שברור להרבה תלמידים, לדעתי) ובין הדרכים להגיע אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוניברסיטה התפתחו מושגים כמו "מדעי הדשא" ו"חופולוגיה". אנשים מעבירים את זמנם בצילומים חסרי טעם של סיכומי שיעור של אחרים, בכתב יד שהם לא מבינים. מבריזים משלושה שיעורים בשבוע ואחר כך מתחננים וממציאים תירוצים מוזרים למתרגלים, למה לא יכלו להגיע. בסוף הם מקבלים תעודה וקוראים לה "פיסת נייר שאפשר ל*** איתה". ברור שאלה לא כולם, ובכל זאת - יש מספיק חבר'ה כאלה כדי שיהיה אפשר לאפיין אותם ולהתייחס אליהם. אנשים הם עצלנים, ובאוניברסיטה כמו במקומות אחרים, ולא תמיד הם הולכים *רק* במטרה אחת (להשכיל), ולא תמיד הם משיגים את המטרה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל מי שהולך לאוניברסיטה הולך במטרה להשכיל. יש מי שהולך על מנת לקבל תעודה (וההשכלה במקרה הטוב היא אמצעי), יש מי שהולך למצוא בן/בת זוג, יש מי שהולך בשביל להשתיק את ההורים, או כי כולם הולכים, ואני מניח שיש עוד סיבות. מי שהולך על מנת להשכיל, גם משכיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אבל זה לא מאשר לנו את ההנחה ''אנשים יוצאים מושכלים'', גם לא את ההנחה שאם מוסד מסוים הוא זכות ולא חובה, זה יסנן מתוכו את אלה שלא תואמים את מטרתו הרשמית. השגת יוקרה חברתית, למשל, היא סיבה טובה לעשות תואר, אבל זו רק מטרת לוואי של האוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוקרה חברתית - או ליתר דיוק, רכישת מקצוע והבטחת הכנסה לחיים - הם היום המטרות העיקריות לעשיית תואר. גם אני פעם האמנתי שהאוניברסיטה צריכה לחזור לאידיאל היווני העתיק של מוסד אליו פונים אלה המעוניינים בהרחבת אופקים. זה עבר לי מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה עבר לי מזמן." למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתכלתי סביב וקלטתי שהגיע הזמן להתמודד עם המציאות. ידעת שארבעים אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב לומדים business? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הגיע הזמן להתמודד עם המציאות. צריך לשנות אותה. אם אין כח לעשות מעשה, אפשר להתחיל בלהשאר נאמנים לעצמנו ולמה שאנחנו חושבים שהוא *נכון*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, הסברתי את זה במשך שנים לכל מי שהסכים לשמוע. ואני מן הסתם הדוגמא הטובה ביותר, בהיותי דוקטורנטית. עם זאת, מעבר להיותי נאמנה לעצמי, אני לא רואה איך אפשר לשנות. יש הצעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היו לי יומרות להציע דרכי שכנוע יעילות. התיחסתי אל "פעם האמנתי" ואל "זה עבר לי מזמן". הממ... סתם הצעה אפשרית: הקמת מוסדות/אירגונים אלטרנטיביים לאונ' (בהתחלה בהיקף מאוד מצומצם, כמובן). בשל טכנולוגיות התקשורת הנוכחיות, העלויות לכך יכולות להיות אפסיות. מן אונ' וירטואלית שכזאת, עם תוכנית לימוד ודיון מסודרת. (עכשיו אני חוזר לעיסוקי האונ' האמיתית... יש תרגילים להגיש. לילה טוב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה מלבנים חיפשה נוגה את ''המוסד אליו פונים אלה המעוניינים בהרחבת אופקים''. במקום לדמיין הקמת מוסדות חדשים, אפשר להתבסס על הקיים - בתוך האוניברסיטאות עצמן. מתגובות אחרות שלך אני מבין שאתה מרגיש שהאוניברסיטה ''ממוסחרת''. כולם לומדים אותו דבר, את המרצים לא מעניין מה אתה באמת רוצה לדעת, יש מבחנים וציונים ו''השיטה'' לא עובדת. אולי בלימודים לתואר ראשון (שבהם יש מסלולים מוכנים, והם לא תפורים לפי מידה), הביקורת שלך מוצדקת במידה מסויימת. בלימודים לתואר שני ושלישי המצב שונה לחלוטין, ולו בגלל שהדגש הוא על עבודה עצמאית וחדשנית (ברמה זו או אחרת). אני מציע לך לבחור נושא שמעניין אותך (במסגרת החוג בו אתה לומד, גם הוא לא קשור לקורס ספציפי) ולשאול את אחד מחברי הסגל האם הוא יכול להמליץ על חומר קריאה בנושא. אולי יפנו אותך לחבר סגל אחר, אבל אם אתה בחוג הנכון, תמיד יהיה מישהו שישמח לדבר איתך. אני מניח שאם תחפש, תופתע לטובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי את ההרגשה שדווקא אביב אכן מנצל את זמנו באוניברסיטה להרחבת אופקים. השאלה היא מה תעשה כדי לשנות את פניו של המוסד ככלל, כשלדעתי מרבית התלמידים לא מעוניינים לחלוטין בחומר הנלמד, אלא בפיסת הנייר איתה הם יצעדו משם בעוד שנתיים-שלוש. גם לי יש שניים-שלושה תלמידים בכל סמסטר שמבקשים הפניות לחומר נוסף בנושא; עם זאת, על כל תלמיד כזה, ישנם עשרה שרק מחכים לגמור עם זה כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מלחלק לסטודנטים שבבים-רושמי-נוכחות, נראה לך שיש משהו שאפשר לעשות כדי לשנות את הגישה של מרבית הסטודנטים, שרק "מחכים לגמור עם זה כבר"? אני פסימי. המחוייבות של האוניברסיטה, עם זאת, היא להשאר מקום שיכול להרחיב את האופקים של אותם שניים-שלושה שרוצים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעולם לא ביקשתי חומר קריאה נוסף. אני יודע להשתמש במנועי חיפוש בעצמי, תודה רבה, ובד"כ גם ככה אין לי זמן לקרוא מעבר למה שאני מחוייב לו, והניסיון הקבוע לקרוא גם קצת ספרי קריאה בזמני החופשי (ואתם עם ה-7000 תגובות בחודש שלכם לא עוזרים, אגב). אבל כשנותנים לי לכתוב עבודה, בד"כ אני עושה מספיק מחקר כדי להביא איזה 5-10 מאמרים מעבר לביבליוגרפיה הבסיסית. שנה שעברה הגשתי עבודה למרצה שלי שכללה הפניה למאמר שהמרצה שלי בכלל לא הכיר (למרות שהגעתי אליו דרך ביבליוגרפיות של מאמרים מתוך הסילבוס...). הייתה לי סיבה להגיד את כל זה... אה, כן - גם ככה מרצים מצפים מאיתנו להרבה מעבר למה שסטודנט עם עוד כמה קורסים, עבודות, מבחנים, וגם הצורך לממן את כל התענוג, על הראש. אני לא חושב שזהו הקריטריון הנכון לבדוק איזה תלמידים מעוניינים להרחיב אופקים ואלו לא. ואני אומר זאת שוב: באוניברסיטה *עיקר* הציון צריך להקבע ע"י עבודות, לא ע"י מבחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללי אצבע כאלה ("עבודות אין - מבחנים אאוט") מאד תלויים בחוג והפקולטה בה אתה לומד. בביולוגיה גיליתי (שימו לב כל המתעתדים ללמוד ביולוגיה בעתיד): שיחס הנקודות למאמץ המשתלם ביותר הוא למתן הרצאות (סמינריונים), אחר כך למבחנים, והכי גרוע עבור עבודות ודוחות. (מכל השלושה דרך אגב למדתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעניין אותי יחס הנקודות למאמץ. אני מתאמץ הרבה מאוד בשביל כל עבודה, ומקבל ציונים בהתאם. השאלה היא יחס רלוונטיות של ההישג לחומר או לגורמים אחרים. כדי להצליח במבחנים, בד"כ, אתה צריך זכרון טוב, ולא הרבה יותר מזה. אין לך זכרון טוב? הלך עליך. אם כל מה שהם בודקים זה הזכרון, אז למה לעשות מבחן לכל קורס? שיעשו לי מבחן זכרון אחד וידעו פחות או יותר כמה אני אקבל בכל המבחנים השונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, דברים משתנים מחוג לחוג. אולי החוג שלך זקוק לאיזה ניעור. שלי היה בד''כ בסדר ורלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחן זיכרון היה יכול לחזות את הסיכוי שלך להצליח במבחנים בהמשך. הוא לא היה מלמד אותך את החומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שגם המבחנים לא. דוחסים דוחסים, מקיאים הכל על הדף, ושוכחים מזה. זה בניגוד לעבודות, שיש בהן (בד''כ) דרישה לניתוח ומקוריות מינימלית כלשהי, ומעבר לכך - הן גם נשארות זמינות לסטודנט בהמשך, למקרה שיחפוץ, במקרה, לחזור לנושא עליו כתב עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''אפקט ההכבדה'' (שאני לא לגמרי בטוח שהוא קשור לעניינו אבל אני אנסה להוכיח שכן בכל זאת) גורס פרופ זהבי שבמהלך תקשורת בחברה, כל חברה אנושית או חייתית, על מנת לשכנע את הזולת בכנותך ואמינותך, עליך לגרום לעצמך לפגיעה מכוונת, או, הכבדה. הרעיון העומד מאחורי זה הוא שרק מי שמוכן לקורבן מתכוון ברצינות, בעוד שהמבלפים לא יהיו מוכנים לקחת את הבלוף שלהם כ''כ רחוק. שלוש שנים, בלבול מוח רציני והרבה כסף זו הכבדה רצינית עבור מי שלא מעוניין באמת בהשכלה. תוסיפו לזה את הזילות שפושה במעמד התואר הראשון והמצב במשק, ותיווכחו שזה בודאי מדיר את רגליהם של לא מעט שוחרי ''מדעי-הדשא''. ואלו שלא נבהלו מההכבדה קרוב לודאי ירדו מהרכבת האקדמית אחראי תואר ראשון, וינסו להפיק את המירב מהדיפלומה שלהם בעולם האמיתי. לגבי התלמיד המתעניין ועשרת המשתעממים, כל מה שעוזי אמר. האוניברסיטה נועדה להיות גן פורח עבור אלו שרוצים להגביר חוכמה, אפילו אם היא משכנת גם עשבים שוטים. (אני כנראה במצברוח מאו-צה'טונג היום...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיע אל חומר קריאה מענין אפשר לבד (פשוט נכנסים לספריה). אפשר גם ע"י המלצה של חבר, אפשר ע"י המלצות של אנשים באייל הקורא :) ואפילו אפשר, כמו שהצעת, ע"י המלצה של מרצה. מה לעשות שחומר קריאה, עם כל הכבוד שמגיע לו (ומגיע), זה לא תחליף למוסד אקדמי מתפקד. "השיטה" לא עובדת. מה שאתה מציע זה: עזבו את ה"שיטה" בשקט ותרחיבו אופקים לבד. האונ' מספקת לתלמיד מספר דברים: 1) מסגרת לימודית 2) הרצאות 3) תרגולים 4) דיונים (בצורותם השונות) 5) למידה בצוותא 6) ספרים ומידע טקסטואלי(או מידע בכל צורה אחרת) מה שאתה מציע זה לבצע את 6, על דעת עצמך ובלי 1-5. את זה אני כבר יודע לעשות. בשביל זה לא צריך מוסד אקדמי. מספיקה דלת פתוחה לספריה. לגבי השוני הגדול בתארים מתקדמים- אינני יודע. רמזים מכיוונם של אלו שלומדים (ולמדו) בתארים מתקדמים, שאני מקבל מאנשים שאני מכיר, גורם לי לפקפק קצת בטענה ש"בלימודים לתואר שני ושלישי המצב שונה *לחלוטין*", אבל זה רק פיקפוק. אני מניח שיש אמת מסוימת בטענה זו. עד כמה? אני באמת לא יודע. נוגה חיפשה את "המוסד אליו פונים אלה המעוניינים בהרחבת אופקים". היא, בניגוד אלי, כבר אחרי תואר ראשון. עובדה מענינת. כש"השיטה" לא עובדת לאורך זמן ואנשים זקוקים לשיטה, לא יעזור כלום: בסופו של דבר, שיטה חדשה נוצרת. חוק טבע שכזה (אונ' ראו הוזהרתן). ____________________ סימתי את התרגיל :) יש זמן לסופ"ש נטול לימודים. הולך לבדוק בעיתון, מה לעיר יש להציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה לא ישן כבר? ומה הכוונה ב"היא, בניגוד אלי, כבר אחרי תואר ראשון. עובדה מענינת"? נדמה לי שהשיטה לא עובדת כבר הרבה מאוד זמן. נדמה לי גם שהמקור לבעיה הוא בטבע האנושי, ולא בממסד. אולי לא כולם רוצים לבלות את זמנם בלימודים בשנות העשרים לחייהם. הרוב הגדול מעדיף לראות סיטקומז ולא תכניות מדע בדיסקברי צ'נל. הרוב הגדול קורא "ידיעות". הרוב הגדול בחר את "למבדה" לשיר המאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרוב מצביע ליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לישון? NEVER! סתם... עוד כמה שורות קוד ואני אכן קפוט. אני סתם מתכנת איזה משהו על המחשב וקופץ לאייל כשנמאס לי לטפל באיזה באג מעצבן (כמו שאפשר לראות, היו לי הרבה כאלה הלילה). בכלל, צריך לישון בשעות היום, ביום שישי, כי צריך כח בשביל לדפוק ת'ראש, ביום שישי בלילה. הכוונה ב"היא..." : מסתבר שלא רק אנשים בתואר ראשון מבקרים את השיטה. אנשים שעברו תארים מתקדמים יותר, כנראה גם קצת מקטרים. המקור לבעיה הוא הטבע האנושי? נהפוכו! אם הטבע האנושי היה מתאים לשיטה, אז לא הינו מדברים על בעיה. כולם היו מבסוטים ומרוצים. לא כולם רוצים לבלות את זמנם בלימודים בשנות העשרים לחייהם, זה נכון, אך יש מספיק אנשים שהיו רוצים לעשות זאת ובטח אם היה איפה לעשות זאת כמו שצריך. אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים שמדברים על דפיקות השיטה. אנחנו לא כל כך מיוחדים :) הרצון לדעת ו"להרחיב אופקים" הוא לא רצון חיזרי, אלא דבר די בסיסי בטבע האנושי. חלק מהבעיה באונ' היא ההנחה ה"דיפולטית", של חלק מהסגל, שאף אחד לא באמת מתעניין בחומר הלימוד. נבואות שמגשימות את עצמן. גם בזמנם של היוונים, אותם הזכרת קודם, הרוב העדיף שעשועים ולא את זיבולי השכל של כל המציקנים הסופיסטיים האלה שהסתובבו סביבו ושאלו שאלות. אך הנה, למרות הכל, את מדברת על אידיאל האקדמיה מיוון העתיקה. רוב *מוחלט* שקורא את אותו העיתון זה CASE מיוחד של עמישראל. קשה למצוא דוגמא דומה בעולם המערבי. לרוב שבחר את "למבדה" לשיר המאה, אני מאחל רק טוב (אולי גם כמה דברים פחות נעימים). אפשר להתנחם קצת בכך שבחרו אז שיר של "פינק פלויד" במצעד אחר בתחנה המתחרה. אז היה רוב ששמע את הגועל נפש המכונה רשת ג'... לא הייתי ממהר להגיד, בגלל זה, שרשת ג' זה הטבע האנושי. _________________ אלוקי אברקם! כבר בוקר!? הולכים לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אני מסכימה עם עוזי בכך שבתארים מתקדמים התופעה נדירה. גם כתלמידה לתואר שני בעברי, וגם כמורה לסטודנטים לתואר שני בהווה, התרשמתי שרוב תלמידי התארים המתקדמים אכן רוצים לדעת. - הטבע האנושי אכן מתאים לשיטה. הבעיה היא בעיני ובעיניך (תתפלא, אבל אתה *כן* מיוחד). זכורות לי שיחות עם בני כיתה מהתואר הראשון שלי, שגרמו לי לתת אגרופים בקיר מרוב תסכול כשגיליתי שאני כנראה היחידה שבחרה בחוג בו בחרה מטעמי עניין, ולא משיקולים של קל-להתקבל-קשה-להתקבל וכיו"ב. השיטה עובדת מצויין בשביל כולם, חוץ מהמעטים שבמעטים שאניח שאותם אתה מייצג. ועכשיו גם אני הולכת לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסביר לי בבקשה למה השיטה לא עובדת? עוד מישהו חושב ככה? כי אני חושב שעל כל חסרונותיה, היא מספקת ידע ויכולת וקוצרת מחקר, תוצאות, והייטק. חבל שזה כ"כ טרנדי להיות אקדמאי. הייתי עדיף שכולם יקבלו חינוך בסיסי הגון בבי"ס ואז ימשיכו בחייהם (אחרי שירות למדינה, כמובן). אני חושב שאלו שפועלים בלא גיבוי האופנה הם האנשים הראויים, על פי רב. אחרי הכל, לפי כמה שנים כו-לם רצו להיות עורכי דין, אחר כך מחשבים, היום, מי יודע, אולי ביולוגיה מתחילה להיות פופולרית. לא יכול להיות שכל האנשים האלה מוצלחים ליעוד העכשוי, הם סתם שטים בזרם, ויום יבוא ויגלו שיש להם ביד תעודה למקצוע שלא מעניין אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע לוותר על מה שקיים - להיפך. אבל אם המטרה היא "הרחבת אופקים", אפשר לנצל את המערכת גם בשביל זה. עד עכשיו (וגם בדיון הקודם) השתדלתי להיות "ממלכתי", ולענות מנקודת המבט האקדמית הכללית. ככל שאנחנו מנסים לפתור בעיות ספציפיות, הגישה הזו מפסיקה להיות תקפה, ו(כמו שארז ציין) הרבה תלוי בתחום הלימודים. יש הבדל גדול בין תחומי ידע רחבים ועמוקים. במתמטיקה, למשל, סטודנט בשנה ראשונה לא יכול לקרוא בערך 98% מהספרים בספריה (וסטודנט בסוף התואר - אולי 95%). אין הכוונה שהוא לא ירד לסוף דעתו של המחבר או שהוא יפספס משהו מהדקויות - הוא פשוט לא יכול לקרוא את הספר, כי בעמוד הראשון יש עשרה מונחים שהוא לא מכיר, ועד סוף הפרק הראשון ההוכחות הסתמכו על עשרות עובדות שהוא לא פגש מעולם. לכן ההנחיה האישית כאן היא חיונית, ודלת פתוחה לספריה לא תעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע. בצורה עמומה כלשהי, רעיון דומה של כמה חברים שלי הוא מה שהביא אותי להרהורים הראשונים שהביאו לבסוף לאייל הקורא (אחרי שהגעתי למסקנה ש''אוניברסיטה'' זה טיפ-טיפה יומרני מדי, אבל מגזין זה דווקא אפשרי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- זה לא נכון, יש לא מעט אנשים שעושים תארים בחוגים שלא מקנים להם מקצוע ואין להם אורינטציה מקצועית בכלל. - כדי שתהיה אוניברסיטה צריך כסף. הכסף מגיע משכר לימוד ומהקצבה ממשלתית. אם האוניברסיטה לא תיתן ערך כלכלי (למדינה, בצורת ידע שניתן להפיק ממנו תועלת כלכלית ולסטודנטים בצורך איזושהי הגדלה של יכולת ההשתכרות שלהם) היא לא תוכל להתקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-תארים במדעי הרוח והחברה לא מקנים מקצוע, אך מאפשרים חדירה אל מגוון רחב של משרות הדורשות תואר ראשון *ולא משנה במה*. הכניסה אל משרות אלה חסומה בפני מי שאין לו תואר ראשון. -ערכה הכלכלי-חברתי של האוניברסיטה הוא היותה כלי המיון העיקרי של שוק העבודה. הטיעון שלך מחזק את שלי - ידע ממנו מרוויחה המדינה שמספקים החוקרים (שולי), ודיפרנציאציה מעמדית-כלכלית שמושמת על הסטודנטים (מרכזי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אני לא מבין. למה לא קמים ארגונים עם ביצים שמוכנים לגייס לשורותיהם אנשים אחרי צבא, ללא תואר, שעברו סדרה מתישה של מבחנים וראיונות? הם יוכלו לשלם להם פחות כסף בהתחלה, ולהעלותו בהתמדה אם השכיר מוכיח עצמו כהשקעה ראויה. ואילו החבר'ה שקיבלו עבודה יהיו מאד מאושרים על ההזדמנות שניתנה להם, כמו גם על הויתור לרקוד במחול איוולת במטרה להשיג כל תואר לשם התואר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, ענית בעצמך לשאלה שהצגת למעלה (''למה השיטה לא עובדת''). ''תואר לשם התואר'' הוא העניין. ושוב, השיטה עובדת מצויין מזווית חברתית-כלכלית ומנקודת המבט של מרבית הסטודנטים, ועובדת רע לדעתם של שוחרי הידע המעטים, אשר גם נוטים להתדיין באייל בזמנם הפנוי. השיטה נתפסת על-ידינו כלא עובדת בדיוק בגלל אנשים מלאי אידיאלים כמונו. מרצים שניגשים לכתה בידיעה שהסטודנטים עושים תואר לשם התואר, מנהלים את הקורס באופן שונה מאוד מאלה הניגשים לכתה בהנחה שהסטודנטים מעוניינים בנושא ושואפים לידע. כסטודנט, אני משערת שכבר הצלחת להבחין בין השניים. ואז ישנם הסטודנטים האידיאליסטים, שמבחינתם השיטה לא עובדת בגלל אותם מרצים המלמדים מתוך נקודת הנחה שהסטודנטים עושים תואר לשם התואר, ואותם סטודנטים לא מקבלים מהקורס את מה שהם חשבו שיקבלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, וזה עצוב, אבל התופעות הללו הן אפסיות לעומת אפס-המוטיבציה שיש בבי"ס. למה? כי הרבה יותר קשה להסביר לעצמך (או לאמא) למה אתה מבזבז מרצונך משהו כמו 30,000 ש"ח על דמי לימוד (לא כולל הוצאות נלוות ומגורים), בעוד שבי"ס זה גם חובה, וגם חינם (טוב,נו..זול למדי). השילוב של הגעה מתוך בחירה, ותשלום ראוי (בד"כ לא מכבדים מה שניתן בחינם) נותן תוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בפועל "לנגב"? האם מהיום עלי להתחיל ל*** כלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עושים למי שמצהיר שעקרונית אינו מוכן לשאת עימו אותו שבב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתנו למנהל (האמיתי ולא התקליט) לדבר עם ההורים ולהסביר להם את ההגיון שיש בעיניו להחלטה הזו. אני מניחה שבמקרים קיצוניים עלולה הנהלת בית הספר לחפש ולמצוא עילות שונות לשליחת התלמיד הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, דיבר, ולא שוכנעתי. איזו סמכות יש לו לכפות עלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לו. לכן ציינתי קודם שהוא יכול למצוא אמתלות מאמתלות שונות כדי לשלוח את התלמיד הביתה ולשחרר אותו מעול שנת הלימודים בכלל. לצערנו, דברים כאלה קורים במערכת החינוך המשובחת שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא מוכן להחזיק את השבב (נו, באמת, כולה מחזיק מפתחות, מה אכפת לכם? למה סתם להתווכח? תמיד אתם מתווכחים, למה, יש לכם מה להסתיר שזה מפריע לכם?) צריך להגיע כל בוקר למזכירות ולהרשם שם. אני חושבת שהם יוצאים מנקודת ההנחה שזה כל כך מטריד, שהתלמידים יעדיפו כבר לקחת את השבב. _______ העלמה עפרונית, ודואל מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מספיק תלמידים יסרבו, יהיה כל כך הרבה לחץ על המזכירות בשעות הבוקר, שכל הענין יבוטל די מהר. ילדים - קצת אומץ לב (שיעור טוב לחיים). הורים - גבו את ילדכם כנגד הקשקוש הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה נאמר - מחיר החופש הוא לעמוד על המשמר כל הזמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקלות שבה ניתן להשיג דברים, במקרים רבים, כאשר אתה עומד על שלך בעקשנות, מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש. לשמחתי נהגתי ככה מספר פעמים גם בבית ספר התיכון וגם כאשר הייתי בדעת יחיד. חוץ ממקרה אחד, תמיד השגתי את מה שרציתי, בסופו של דבר (הדרך אף פעם לא קלה, אבל בסופה ההרגשה טובה הרבה יותר, מלבחור לא ללכת בה). אם הייתי תלמיד באותו בית-ספר, סביר להניח שהייתי מחזיר את מחזיק המפתחות, גם אם הייתי צריך להרשם במזכירות כל בוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו מפעילים את זה בביה''ס שלי, הייתי דואג להגיע לשיעורים בזמן - אבל לא להעביר את השבב בשער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני הייתי עומדת על הגדר, ומבלה חצי שעה- שעה בלהעביר את השבב הלוך ושוב מעבר לשער :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם שהילדים יעשו תורנות ''נושא שבבים''. כל יום ילד אחר סוחב לחבר'ה את השבבים לבית הספר, בזמן שהם מרביצים שיזוף בים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה כשחוטבים עצים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הזאת משדרת שאין אמון בתלמידים. זה גועל נפש, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה זה שונה מכך שהמורה בודק נוכחות של התלמידים בתחילת כל שיעור ? זה בערך אותו דבר רק קצת יותר אמין ואף חוסך את זמן בדיקת הנוכחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מדווח להורים אם התלמידים הגיעו או לא. זה משדר חוסר אמון בתלמיד, זה לא י כ ו ל להיות חינוכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכחו שאותו בי''ס לא ויתר גם על בדיקת הנוכחות השמית בכיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מגיעה בבוקר לעבודה אני מעבירה את הכרטיס בעל הפס המגנטי שנמצא בכיס האחורי של מכנסי דרך רשם הנוכחות. בסוף החודש אני מקבלת תדפיס שכולל את שעות העבודה החודשיות שלי,במידה ועבדתי פחות שעות ממה שמצוין בחוזה העבודה שלי בחברה,מנקים לי ימי חופש. עד לשנה האחרונה המכשיר לא היה קיים והעובדים מילאו את פרטי שעות העבודה שלהם בטופס Excell. האם זו חוצפה וחוסר אמון בסיסי בעובד מצד החברה עקב השימוש במכשיר זה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכרך מחושב בהתאם לשעות הנקבעות ע''י כרטיס הנוכחות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי את מקבלת כסף עבור הזמן שאת מבלה במקום העבודה שלך. ואם אני לא טועה, המעבר לכרטיס מגנטי נועד בשביל להקל על רישומי השעות. _______ העלמה עפרונית, שממלאת טופס פרטי שעות, ולא באמת נהנית מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז ?!? למען האמת,חוזה העבודה שלי הוא על בסיס שכר חודשי קבוע, אם אעבוד פחות מהשעות החודשיות הנדרשות יקוזזו ימי חופשה בהתאם. העניין הוא,שמחובתי להיות מספר מסוים של שעות בחודש במקום העבודה והמכשיר אכן מוודא זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הזו בסה''כ מאלצת את מי שאינו יכול למסור לחבריו את המפתח להתייצב בזמן לביצפר בבוקר. יעבירו כולם מפתח בשער, ואח''כ יצאו לשלום. זכורים לי כמה וכמה פתחי מילוט מהמוסד הסגור הזה, ובהם הגדר בצדו הדרומי של מגרש הכדורגל, יציאת החירום בקצה הצפון-מערבי, מעל בור הביטחון בקצה הצפון-מזרחי, וכמובן - בחזרה דרך השער הראשי והחוצה. איכות הלימודים בכיתת המחוננים של חט''ב הנגיד היתה הגבוהה ביותר בה התנסיתי בתריסר שנות לימודיי. המורים והיחס היו הרבה יותר טובים מבכיתת המחוננים ההמשכית בתיכון 'הראשונים'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק נדמה לי, או שבין קוראי האייל יש רבים שבילו חלק מסויים משנות בית-הספר ב"כיתות מחוננים" למיניהן? מפקד חברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מהמרת על כיתות ובתי ספר למחוננים ; קפיצת כיתה ; תוכניות דגל של האוניברסיטה (סיום בגרות מוקדם והתחלה מוקדמת של לימודים אקדמאיים) ; קורסים למחוננים באוניברסיטה (כמו אריקה לנדאו האלמותית 1). אפשר לעשות סקר :-) 1 הילדים שלנו הם דור שני מכל הצדדים 2, ובפגישה המחודשת שערכנו איתה, הופתעתי לגלות שהיא עדיין שם. עברו אי-אלו שנים... 3 2 טוב היו, עד שנטשנו לטובת ארצות הנכר. 3 ובחשבון זריז, כנראה גם שם נפגשנו לראשונה, למרות שאנחנו לא באמת זוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אותרתי כפוטנציאל למשהו שנקרא "העשרה", ושלחו אותי + חברה אחת לחוגים שבועיים שלא נקראו חוגי מחוננים אלא משהו אחר, מונח שלא זכור לי כרגע. בקיצור, לא קפה ולא תה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכן, וזה עצוב מאוד. מזכיר לי איזה אייל אלמוני שפעם כתב כאן ''אתר של אשכנזים חנונים'' או משהו בסגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מרמז לכך שהיחידים בעלי עניין במגזין כמו האייל הם אנשים בעלי אינטליגנציה יוצאת-דופן. הייתי רוצה להאמין שחלק קצת יותר גדול באוכלוסיה יכול ליהנות מדיון אינטלקטואלי (בהנחה שזה מה שאנחנו עושים כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפקיד שלי פה הוא להחזיק את הממוצע במקום טוב באמצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדי פעם אתה מזעיק כתה טכנולוגית לעזרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל ששמעתי שהאייל הקורא *אינטלקטואלי בטירוף* לא טרחתי להכנס אליו במשך חודשים. סתם, הזכרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא סיפרת את זה לג. ברזילי כשנזף בי על שאני מרחיק קוראים פוטנציאליים עם השטויות שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פעם שניה, אחרי שהקודמת נמחקה לי בטעות, במקור הייתה כל הידיעה, עכשיו רק תקציר:) בידיעות של היום מפרסמים על אפלייה מתקנת בכיתות המחוננים. מסתבר שמבין 12,500 המחוננים שאובחנו בישראל, רק שליש הן בנות. משרד החינוך ביקש מפרופ' ברוך נבוא מהחוג לפסיכולוגיה של אונ' בחיפה לנסח מבחן חדש שינטרל את אותם גורמים שמכשילים בנות: שאלות אמריקאיות ושאלות של תפיסה מרחבית. שלומית רחמל, מנהלך המחקלה למחוננים במשרד החינוך טוענת שאין ספק שקיימת אפליה במבחנים משום שהבנות מצליחות להתגבר על הפערים בנושאים הבעייתיים במהלך הלימודים במסגרות המיוחדות למחוננים. "מדובר בתופעה עולמית. במבחנים האמריקאיים נוטים הבנים להעז יותר ולהמר על תשובה, בעוד הבנות מעדיפות ללכת על בטוח ופשוט לא עונות. הכול נובע מהמסרים החבויים שמעבירים לבנים ולבנות כבר מרגע לידתם. אפילו כשאנו מאתרים ילדה מחוננת, הרבה פעמים ההורים אומרים לנו: 'בשביל מה היא צריכה את זה?"'. לדבריה, לאחר שהחלו בשימוש בנוסחה החדשה של המבחן, מספר הבנות שמאובחנות כמחוננות גדל. תגובתי: וואללה יופי, איזה הפתעה - כתבו מבחן נוח יותר לבנות, אז מספר הבנות שמאובחנות כמחוננות גדל. ממש הוכחה ללא דופי. מה עם העובדה שגם בחינוך המיוחד, כלומר, בצד השני של מערכת החינוך, יש יותר בנים? שם לא עושים אפליה מתקנת לבנות, למה לא? אולי כי לא מדובר ב"מסרים חבוים", אלא פשוט בעובדה שהשונות אצל בנים היא גדולה יותר מאשר אצל בנות? כלומר - יש יותר בנים בשני הקצוות המרוחקים מאשר בנות, והבנות מרוכזות יותר סביב הממוצע? הדרישה הזו להעדפה מתקנת היא אידיוטית. או שתגידו שאתם משנים את ההגדרה של מחוננים (למשל, תפיסה מרחבית לא נחשבת יותר), או שתעזבו את המבחן בשקט. אין זה הגיוני לשנות את המבחן כדי לעשות אותו יותר נוח לבנות ויותר קשה לבנים (יש להניח), אם אין מאחורי השינוי הזה הסבר שקשור לעצם רעיון המחוננות עצמו. די לפוליטיזציה של החינוך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
But this an admission exam to gifted class, not an independant qualification of the population. A gifted class is happier and healthier with 40% girls than with 20%, and so for the boys' own good it's beneficial to discriminate the genders.
We had 4 girls versus 20 boys in the 'one day a week' scheme of elementary school, than about 10 girls at 'Hanagid'. So one girl or two were definitely not gifted, while all the rest were very talented even if they were accepted in place of more intelligent boys. Besides, girls are more mature than boys, so one can say he's just considering the applicant's social intelligence too. Which, in the case of us hnanot, is quite useful. People in ordinary classes are generally less antipathic and more humane. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן אתה החנון השכבתי. אז ההומניות שלהם מתבטאת באלימות שבטית כלפי השונה- האנושיות בהתגלמותה. Humanity is over-rated - choose nuclear holocaust now.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הרשו לי בהזדמנות זאת להגיב על האגדה האורבנית (והאגררית גם, נראה לי) לפיה בנות בוגרות יותר מבנים - בולשיט. בנות אוהבות לצאת עם בנים גדולים יותר מהן כי (אלוהים יודע למה). הן לא בוגרות בגרוש, בממוצע, מהממוצע של הבנים בסביבתן. ואני ראיתי הרבה יותר אנושיות בכיתה שלי מאשר בקרב תלמידים אחרים שנתקלתי בהם, אבל יתכן כי אלו שנתקלתי בהם פשוט היו האלימים יותר מבין התלמידים ה''רגילים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא להגדיר בגרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רציתי לשבח אותך על ההודעה הזו: תגובה 100945 ואז אתה בא ומקלקל עם זאת. בנות דווקא *כן* בוגרות יותר מבנים. קצת קשה לי להוכיח את זה בלי שנגדיר קריטריונים מסודרים למונח המעורפל "בגרות". ולכן תצטרך פשוט להאמין לי. למה? כי אני יותר בוגרת. זהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדרך כלל הולך בדרך הנושנה של ''כי ננה בננה,'' אבל תמיד הייתי מיושן בהליכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת היתה הודעה שהפגינה את הבגרות הנשית בצורה הקרובה ביותר למציאות ("מה לא? דווקא כן! למה? לא יודעת. ככה! נה!"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא, הטיעון צריך להיות כזה: "בנות יותר בוגרות מבנים, ואם אתה לא מבין למה בעצמך, אז אני בטח לא אסביר לך". בחיים שלי לא שמעתי גבר משתמש בטיעון כזה. שמור לנשים, משום מה. קייס קלוזד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי שמור לחלק מהנשים אבל לא לכל הנשים. יש נשים שהן מספיק בוגרות נפשית בשביל להבין שאין שום קשר בין גבריות, נשיות ובגרות נפשית. לא כל הנשים חושבות בצורה סקסיסטית ולא כולן מתנהגות בצורה סטיראוטיפית (שהיא נורא משעממת לדעתי ואני אף לא מוצא בהתנהגות שכזו שום דבר נשי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנה, ג'סטה, אני אסביר לך: התשובה הטובה לאמירה הזו1 היא להצהיר "אני בחיים לא אפגע בך". ונכון, זה לא קשור. 1 אני מסכימה שהיא יכולה להוציא מהדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצנון נשאר מתגובה אחרת. מה שיש לי כרגע זה הצטננות קלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שכתבת "צeנoון", ותהיתי מה מעשייך עם הירק הנ"ל... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולשאלתך- בנות מעדיפות לצאת עם בנים מבוגרים יותר, כי יש להם אוטו, והם יכולים לבוא אליהם בלי להיות תלויים בתחבורה ציבורית. _________ העלמה עפרונית, שדווקא לא חושבת שזו אגדה אורבנית, והיא רואה הוכחות לזה כל יום בבית ספר, ואצל החבר'ה שהיא עובדת איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כי יש להם אוטו'' סיבה שלא בדיוק תורמת להגנה על הטענה שהבנות האלה בוגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, אמרתי "מבוגרים" לא בוגרים. טוב, לא ברור לי למה ציפיתי. טענה דבילית - פתיל דבילי. __________ העלמה עפרונית, שדווקא זוכרת טוב מאד מה גרם לה לכתוב את ההודעה ההיא, מזמן מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שטען שהבנות *כן* בוגרות מבנים (בשלב סוף התיכון) היתה הרופאה. את הוספת את העניין של האוטו וזה היה מעין גול עצמי עבור קו ההגנה הנשי בדיון זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז רק בשביל לסיים ויכוח חצי דבילי, כמה הבהרות: 1. יש בנות בוגרות ויש בנות לא בוגרות. באותה המידה, יש בנים בוגרים ויש בנים לא בוגרים. 2. נדמה לי, אם כי מדובר בעיקר בהרגשה ולא במחקר מדעי כזה או אחר, שבשלב של התיכון, בנות (ככלל כמובן,ולא יותר) קצת יותר בוגרות ובשלות מבנים בגיל דומה. 3. עובדתית, בנות יותר יוצאות עם בנים מבוגרים מאשר להפך. למה? שאלה מצויינת, אף פעם לא טרחתי לבדוק. (הטענה הרווחת מצייצת משהו שקשור ל2 שלי) 4. עניין האוטו היה אמור להיות רמיזה מסויימת (שכלל הנראה לא נקלטה במקום הראוי לה) משולב עם בדיחה חצי משעשעת. 5. זהו. __________ העלמה עפרונית, התעוררה מהחום, ותוהה מה הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. בנות יוצאות עם בנים מבוגרים בגלל שהן אוהבות לחשוב ש-2, לא בגלל ש-2 הוא נכון באיזשהו מובן של המילה. בנים גדולים יותר אוהבים לצאת עם בנות צעירות בגלל שהן כל כך לא בוגרות שקל לזכות מהן ליחס שגובל בהערצה, במקרים מסוימים, ובכל מקרה - יותר קל "לחנך" אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחנך אותן לעבור הלאה לבוגרים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך - איך להתלבש, איך להתנהג בחברה, איזה סוגי סקס לגיטימיים ובאיזה תדירות, ובכלל, השתלטות שכזו על אדם שאתה נמצא בעמדה חזקה מאד מולו. אולי הדבר המחליא ביותר שהמין הגברי יודע לעשות (לפחות במקרים הספורים שאני ראיתי). הורה - אם בתך התיכוניסטית יוצאת עם בחור בן +20 - יש לך סיבה אמיתית לדאגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכל הבנים המבוגרים יותר יש אוטו. למשל, לי אין, ולמעשה, לרוב מי שאני מכיר שהוא בגילי או בגיל מקביל לאחר הצבא אין. מצד שלישי, אני מכיר בעיקר סטודנטים ואילתים, אז זה לא נחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה בת רוצה לצאת איתך? מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שיהיה לו אוטו" זה לא בדיוק קריטריון מספר אחת במציאת בני זוג. לפחות לא בקרב אנשים שעברו את גיל 18. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אמנם הבחור האלמוני ניסח את הודעתו באופן פוגעני, אבל מבחינה מילולית, הוא יכול גם להתכוון: "לא יצאת עם בחורות צעירות ממך, נכון?" התשובה היא כמובן "כן, אבל..." ואז אני מוסיף את המידע החסר, שאותם אחרים, לא מעטים, שהכרתי יצאו עם צעירות מבלי שהיה להם רכב - אני לא דוגמה לטענה שלי, הם כן. תמרון מוצלח זה מוציא את העוקץ מהתקפתו, ומשאיר אותו מבולבל וחסר מוצא. ועל כך נאמר: אהאהאה-א! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הייתי צריך להוסיף, כי חלק לא קטן מאלה שאני מכיר, אלה חסרי האוטו, היו להם חברות צעירות בכמה שנים, בעבר. אולי זה קצת יותר רלוונטי לטענה של הע''ע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנות לא יותר בוגרות מבנים. למה ? אני אוכיח לך את זה. אם בנות לא יותר בוגרות מבנים, אז את לא יותר בוגרת ממני, ולכן אנחנו נמצאים באותו גובה בגרותי, שממנו אני יכול לראות אותך בגובה העיניים ולהגיד לך בפנים: את לא בוגרת בדיוק כמוני ! את לא בוגרת בדיוק כמוני. את רואה ? בנות לא יותר בוגרות מבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נחבר את השניים, נבין סוף-סוף למה יש פחות בנות באייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עסוקות בלטפוח לעצמן על השכם האינטלקטואלית :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלמדים אותנו איך לעשות את זה בחוגים למחוננים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הן כולן לפני צבא...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא, שרובנו עברנו את גיל הצבא באי אלו שנים (גילית, ברקת, דינה בארץ האיילים הן אלו שקופצות לי מיידית לראש. וגם אני מעבר לגיל צבא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצה, דינה, טלי ואנוכי (אלה השמות שעלו לי עכשיו בראש) גם לא משדרות רווקות מחפשת, למרות שכולנו אחרי גיל צבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם כן, איך נוצר לאבירי הרושם שכולנו לפני צבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 101015 לא היה לי כוח להמשיך לחפש, אבל לברקת ועפרונית או רק לאחת מהן (יש לי בעיה אם שתי אלו, מבחינת זכרון) הייתה אובססיביות מסויימת בקשר לביה"ס בכמה דיונים, שהוסיפו לרושם. תוסיפי את זה לעובדה ששליש מהתגובות בכל דיון כאן שייכות לשתיים מהנ"ל פלוס השוטה, וקיבלת רושם מוטעה. ---- אבירי, שרואה קטינות בכל מקום, גם כשהן לא שם(?!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לנוחותך, ההבדלים כדלקמן: אני יותר חסרת סבלנות מע"ע והיא יותר צעירה. לשתינו, לדעתי, אין "אובססיביות בקשר לבית הספר", כל בית ספר. ב. נמאס לי שאנשים מרמזים ש"אני כותבת הרבה" (אחרת מה היה נשאר לך לקרוא?), ונראה לי שכבר יישמתי עד לגבול האפשרי את עצות הקוראים הנכבדים כי אסתום את הפה. אגב, בזאת מבוטלת מכל וכל כל זכות שניתנה לך אי פעם לצטט אותי: תגובה 91422 ג. עם שם התואר ה"קטינה" אתה יכול להמשיך, אולי בסוף אראה בזה סוג של מחמאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אולי אובססיביות זו מילה חזקה מדי. "התעסקות חוזרת ונשנית שיוצרת תחושה שהדובר עדיין נמצא במסגרת הנ"ל" פשוט היה ארוך מדי. ב. אני לא *רומז* שאת כותבת הרבה, את כותבת הרבה ממה שראיתי בתקופה הקצרה שאני קורא את האייל. אבל אני לא חושב שאת צריכה לקצץ בכמות, סה"כ אני נהנה לקרוא את ההודעות שלך. ומי שלא, יכול פשוט לא לקרוא אותן (כן יש משתתפים בפורום שאני מדלג על הודעות שלהם). וד"א אני לא חושב שאני מצמצם בכמות הכתיבה שלי כאן, פשוט בנתיים עוד לא קיבלתי ביקורת. אז אנא, בבקשה ממך... ברקת חביבתי... אני יכול לקבל את זכות הציטוט שלי בחזרה עכשיו ? ג. אני לא קראתי לך קטינה, אני אמרתי שאני רואה קטינות איפה שהן לא נמצאות, מה שאומר שאת לא קטינה. אבל אם מעדיפה שאני אקרא לך קטינה, אז בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מצטערת, אנחנו באייל. תביא לינקים. ב. התחלה יפה :-) אני אחשוב על זה. ג. אפשר קטינה בוגרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב רציתי לדבר איתך על זה כבר קודם אבל עכשיו אני כבר לא יכול להתאפק יותר: "ברקת וצנון ע-נק" "צנון נכנס בברקת, דווקא" (תגובה 100662 ) מה, בשם כל היצורים הקטנים והגדולים, פשר הצנון הזה בשם שלך ? ולמה השימוש בו באופן ש... מעורר אסוסיאציות בעייתיות ? ב. כן כן... תסמונת נשית מובהקת. לא תקבלי עוד התחנפויות. בדיוק נגמר. טייק איט אור ליב איט. ג. אפשר. כל עוד את בת פחות משלושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכלכת. למה לציין גיל כשמדברים עם אשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז צריך להבהיר עניינים. ואני לא יודעת לגבי בנים ובנות בכלל. אני *משוכנעת* ששיקולי "מי בוגר יותר" לא תופסים אחרי סיום טקסי המעבר לבגרות בחברה הישראלית, שנגמרים בין סוף צבא וסוף לימודי מקצוע (במקרים הקיצוניים זה בסוף התמחות עוד"ים. רופאים איכשהו מקבלים את הבגרות עם החלוק הלבן.) בארה"ב יש מצב אחר לגמרי בעניין "בגרות", מי נחשב בוגר, מי נחשב בוגר יותר: היציאה מבית ההורים לחיים עצמאיים מהווה הנקודה שבה הסביבה מתייחסת אליך כאל בוגר. אם את במקרה בת 16 וילדת ילד ועברת לפרנס אותו באמצעות הומלסנס – את נחשבת בוגרת. אם במקרה אתה בן 16 וחסכת מספיק כסף במהלך ילדותך לרכישת אוטו ובית – אתה נחשב בוגר. ומי שנחשב בוגר נוטה להפגין סימני בגרות, משום שלא לעשות זאת גורם לפגיעה אנושה בסטטוס (משחקי נעורים כמו הרס רכוש וכדומה זוכים ליחס סלחני-יחסית אצל מי שעוד נמצא בחזקת הוריו וליחס בלתי-מתפשר אצל מי שלא.) בעניין ילדים, הכתבת שלכם לענייני בית ביכל-שונרא מדווחת שביתה בת ה-4 בוגרת יותר מבחינת הבנה חברתית (מחושבת יותר, מבינה יותר כיצד להתחבב על אנשים, מבינה יותר כיצד לפגוע באנשים) מבנה בן ה-11. האם זה בגלל שהוא אוטיסט (תסמונת אספרגר)? הספרות המקצועית המתארת אנשים עם תסמונת זו מתארת בנות בוגרות וחברותיות יותר מאשר בנים בני אותו הגיל ועם אותה התסמונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני המצאתי את הצנון האיילי: תגובה 98241 הכוונה היא, ואולי מישהו אחר יסביר אחרת, למידת הרצינות היאה לבמה סגולה נכבדת זו. ואם חשבת שאני מנסה לרמוז למופעים היאים לבאר (קטינות?) בתאילנד - אז או-הו, יש לנו בעיה, יוסטון, והיא לא בראש שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצנון פונה לגלעד, שבסה''כ העיד על עצמו כי בכוונתו לבצע ניתוח חליצת צנון רקטלית בעקבות מאנותיי בנושא. למותר לציין שגלעד מעולם לא הפגין סימפטומים של נושא צנון בישבן, מקסימום אולי צנונית, וגם זאת למקוטעין. הדגים השמנים באמת, אלה שבין רגליהם מבצבצת לפת אדמונית ונפוחה, אלה ישמרו על האייל סטרילי מרוח טובה לפחות עד בוא האביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו שהיה ספק בקשר לבעיות בראש עד עכשיו... ואני לא אגיב רק כדי לא לפתח את הנושא הבעייתי הזה. ---- אבירי, רגוע יותר, אך עדיין פסיכוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, ברקת ציינה איפושהו שהיא נולדה ב-22 לאפריל 68' 1(ואני לא אבדוק כי אין לי כוח). 1 שזה אומר ששה ימים לפני הווארד דונלד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד, עדי - לא לינקקת, אבל עדיין מדובר במופת של הצלבת אינפורמציה, ועוד כזו שפורסמה על ידי, ועוד באייל בלבד. יראו אנשי הארכיון ויבינו איך עושים עבודה כמו שצריך. (היי, זה באמת יותר משלושים :-) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההמ... אז "הקטינה הבוגרת ברקת"... ---- אבירי, מתפתל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בפתילים על בתי ספר, די סביר שאנשים יעלו זכרונות מימי בית הספר שלהם. בכל מקרה, רוב משלימי הבגרות שנתקלתי בהם עשו זאת אחרי הצבא, לא לפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בעצם, מאיזה גיל זה קטינה? 18 או 16? בכל אופן, בחנוכה אני בת 20.) אובססיביות בקשר לבית ספר? נו, יכול להיות שזו אני. (אובססיסיות? וואלה?) מה לעשות? התחלתי לכתוב באייל בתור תיכוניסטית, בשנת שירות שלי עבדתי עם בתי ספר, ואפילו עכשיו- אני מורה מחליפה. וכבר אמרה פעם מי שאמרה:1 "רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי בלה בלה בלה" עבודה קשה לארכיבאי אין איתי. תואר במדעי עופרת העיפרון, עדיין אין לי. אני מכירה בתי ספר, אני מתעסקת בחינוך. על זה אני מגיבה. _______ העלמה עפרונית והמון המון בגדים חדשים. 1כן אני יודעת שזו רחל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע: "אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש במילה קטינה הוא יחסי. כל בחורה לפני צבא תזכה לתואר הזה, בלי קשר למעמד החוקי שלה. זה מן מנגנון הגנה שכזה, שאמור להרחיק אנשים מלעשות טעויות מטופשות שכבר נעשו בעבר, וניתנות לצפייה מראש. כמובן שאת לא נחשבת קטינה לפי הגדרה זו. מזל טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(איך זה בתור תרגום טרום-קפה לביטוי beauty is in the eye of the beholder?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היופי הוא בעיני המתבונן" הוא בדרך כלל התרגום. חשבתי שתכירי אותו, לאור עיסוקך :-) --- Xslf נחה ואוספת כוחות לקראת בדיקת התרגום העברי של תוכנה שהיא תתחיל ביום שישי. הולך להיות מעייף... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש לך מזל שאני יותר בוגרת ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוברים להאבקות בבוץ, או רק סריטות ומשיכות בשיער? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנוציא את זה החוצה? אני וטלי מולך ומול ל.ב.פ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אבל אני קובעת את הנשק (ואני בעד פלמינגו'אים וקיפודים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצחתי. OFF WITH HER HEAD!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני גם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מצד שני, מי שבוכה כאן על חוסר בחברים רומנטיים בני המין השני, הם רק (או בעיקר?) בנים. רווקה? כן. (ה"עלמה" די מסגיר, לא?) מחפשת? לא בהכרח. _____ העלמה עפרונית אחרי יום קניות פורה. תקנאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסכום הכסף שהוצאת ולא יחזור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שבדקתי, כסף נועד כדי שיוציאו אותו, לא כדי להסתכל עליו בחביבות. עבדתי קשה מאד בשביל הכסף הזה, ואני לא רואה שום סיבה שלא להשקיע אותו בדברים שגורמים לי אושר. (כן, אני עד כדי כך שטחית. תתמודד עם זה. אני מתמודדת עם זה יופי) ואם אתה ממש מתעקש, אז באופן ממש מופלא שום דבר לא היה יקר באופן מיוחד. אפילו לא קצת יקר. אתה יודע מה? למרות שרק עכשיו מתחילים עם המכירות חורף, מצאתי דברים שממש ממש לא עלו לי הרבה כסף. ________ העלמה עפרונית, מתעקשת שלא ייהרס לה הכיף, בהודעה שמפגינה שיאים חדשים של שטחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... לא. איזה שניים, בכלל? לדעתי, במקרה הכי גרוע, כל אדם מהממוצע ומעלה יכול להנות מהאייל ולהשתתף בצורה ערה בדיונים שבו1. מכאן - חצי מהגברים, וחצי מהנשים. אין שום סיבה למה יהיו יותר גברים באייל. אגב, לא ספרתי, אבל נראה לי שאנחנו כבר די קרובים לשיוויון מלא, לפחות מבחינת מספר התגובות (אבל זה לא חוכמה, לכן יש את גילית...) 1 לדעתי גם אנשים מתחת לממוצע יכולים, אבל נגיד שרק מהממוצע ומעלה, לצורך הנוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמו חידה כזאת מהפסיכומטרי: נתון א: כל משתתפי אתר X למדו בחוגים למחוננים. נתון ב: יש יותר בנים מבנות בחוגים למחוננים. והשאלה: מי משתתף יותר באתר X, בנות או בנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של מחוננים. זה בדיוק הרעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידיעה ב"הארץ"1 מתנער פרופ' ברוך נבו מהידיעה על מעורבותו בפרוייקט: "אני זוכר איזו התייעצות, לפני שנה שנתיים, בטח לא דבר שקוראים לו תוכנית. התייעצו אתי ועזרתי לגבש רציונל לפיצוי הבנות". ובכן, איך מנסחים "מבחן חדש שינטרל את אותם גורמים שמכשילים בנות"? ההמלצה היתה "לתקן את העיוות בעזרת תוספת אחוז קטן מאד בציון לבנות. מדובר בפקטור, אין פה שום דבר מסתורי". אפילו לא טרחו לשנות את המבחן. הערות: 1. בעזרת הזזה מתאימה של דרישות הסף מבנים ומבנות אפשר להגיע לכל יחס שרוצים - ונשאלת השאלה, אם כבר, למה התוצאה היתה (לדברי פרופ' נבו) ש"במספר תוכניות מחוננים היחס השתנה קצת לטובת הבנות, אבל עדיין לא הגיע לחמשים אחוז". 2. ברור שתנאי קבלה שונים לבנים ובנות מבוססים על האקסיומה שאחוז המחוננים שווה לאחוז המחוננות. קשה להתווכח עם הנחה כזו, כי הנטיה היא להגדיר מחוננות באופן שיאמת את ההנחה. 3. עוד תוצאה של תנאי קבלה שונים: המחוננת הממוצעת תהיה חכמה פחות מהמחונן הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני קראתי את זה הבוקר, וזה הרתיח אותי עוד יותר. פקטור לבנות?! אני מופתע שהבנות המחוננות לא יוצאות כנגד ההפחתה הזו בערכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד שזה לא בסדר? טוב, גם אני חושבת שזה לא בסדר. אם היה לי זמן ללכת ולהפגין, הייתי טורחת ללכת ולהפגין על דברים שחשובים לי הרבה יותר מאשר על הזכות (שלא אומרת לי כלום) להקרא ילדה מחוננת. הכיתה שלימדתי אתמול עשתה את המבחנים לאיתור מחוננים שעה אחר שעזבתי אותם .ממש התאפקתי לא לספר להם מה דעתי על האיבחונים האלו. בכל זאת, ילדים בני 9... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה שמרגיז יותר, הוא ששוב מטפלים בסמפטום ולא בבעייה. אנחנו לא יודעים למה בנות מקבלות בבחינה ציונים נמוכים מספיק. אם באמת זה משהו גנטי, והבחינה מודדת כשרים שיש אותם פחות אצל בנות: so be it. לחילופין, אפשר להרחיב את הבחינה שתכסה יותר כשרים שיש אצל כולם, אבל כאן כמובן אנחנו נכנסים לביצה של הגדרת "מהו מחונן". הרי התוכנית לא מכסה את כל סוגי המחוננות. לדוגמא, אחותי לא נתקבלה לתוכנית המחוננים עם הבחינה הזו, אבל היא מוזיקאית מחוננת משיכמה ומעלה (היו כבר שקראו לה גאון). מצד שני, הבחינה לא בודקת מחוננות מוזיקלית, אז לא מפתיע שהיא לא התקבלה. מצד שני, אם לא מדובר כאן במשהו מולד, וגורמים סביבתיים הם אלו שגורמים לכך שפחות בנות יצליחו, אז צריך לטפל בגורמים האלו- סביר להניח שבמקרה כזה הגורמים הנ"ל מכשילים את הבנות בעוד מקומות. בכל מקרה, הוספת פקטור לבנות הוא אכן לא פתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיתון הבוקר שלכם הוא עיתון הערב (של אתמול) אצלי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזה עיתון הבוקר של אתמול. במשרד אנחנו מנויים על הארץ (ומעריב, וידיעות, וג'רוסלם פוסט, ופיננשל טיימס, כמובן, אבל אותו מקבלים ביום איחור), ולכן מקבלים את מוסף הארץ (וסופשבוע של מעריב. רק ידיעות מפיצים את כל המוספים שלהם ביחד) ביום חמישי בבוקר. נה לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אולי אשכנזי וחנון אבל רמת האינטליגנציה שלי (לפחות כפי שהיא משתקפת בציוני בבית הספר) ממוצעת לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאנשים בעלי אינטליגנציה יוצאת-דופן אינם כל כך יוצאי דופן. מצד שני, מכיוון שהאינטיליגנציה שלי אינה כל כך יוצאת דופן, כנראה שיחסית לקוראי האייל אני נחשב לבעל אינטליגנציה יוצאת-דופן (לכוון הלא נכון לצערי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עשיתי פעם מבחן I.Q מספר וקיבלתי 137. הייתי בטוח שאני גאון אבל גבי הירקן שהוא איך נאמר, מטומטם כמו נעל, קיבל 125 אז אני לא בטוח שהספר הזה באמת משקף משהו. בכל זאת זה נחמד לחשוב שיש לי 137 I.Q. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה תקופה שהייתי עושה לעצמי מבדקים כל חצי שנה בערך, וגיליתי שאני מאבדת נקודות אי קיו בממוצע של 11 לשנה. אז הפסקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית ממשיכה לאבד נקודות באותו קצב, הבעיה הייתה נעלמת מאליה (בערך בנקודה בה הייתה אובדת לך היכולת לחשב ממוצע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החישוב שלי זה לא היה קורה (שויץ שויץ), אלא אם כן הייתי חיה עד גיל 158. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא רשום לפניך של.ב.פ. היא בת 156. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי רואים שכבר עכשיו יכולת החישוב שלך לא כמו שהיתה פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לקפוץ למסקנות, למה? אולי היא באמת נולדה עם 1738 נקודות IQ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי בשום מסגרת מיוחדת. (לטוב ולרע) למעשה בקושי הצלחתי לסיים את כיתה י''א וגם זה רק כי זכרו לאבא שלי חסד נעוריו. (הוא היה שם מורה הרבה קודם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מאלו ששברו את הסטטיסטיקה: גם הייתי כמה שנים בכיתת מחוננים, גם הייתי כמה שנים בכיתת חינוך מיוחד (ושנה אחת הייתי בשניהם בו זמנית...), ובסופו של דבר עזבתי את ביה"ס באמצע כיתה י'. ---- xslf שעכשיו יושבת על התחת ולומדת באופן עצמאי לבחינות הבגרות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה ז' - כיתה למחוננים. ממוצע 7 (50% מהציונים 10 ושאר הציונים 4). בכיתה ט' - כיתה למאותגרים(בלשון המעטה) של חינוך מאוד מיוחד, עם מסלול מקצועי (ללא בגרות). ניסרתי המון ברזלים. בכיתה י'-יב' - מסלול עיוני רגיל לבגרות מלאה (אבל לא ממש הגעתי הרבה לבית הספר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיתה א - ו בית ספר רגיל. כיתה ז-ח חטיבת ביניים רגילה. כיתה ט - יב בית ספר תיכון מקצועי לילדים מאותגרים חברתית עם חצ'קונים. לא מזמן רכשתי הסמכה כמהנדס שפכים מהטכניקום של מינסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בסתירה: א. גם מחוננים הם חריגים (נורמטיבית - לטובה), וגם חינוכם הוא שונה מה"רגיל", ולכן - מיוחד. ב. אין סתירה בין ליקויי למידה שונים ובין מחוננות. אמנם אין לי סטטיסטיקה מוכחת, אבל מהתרשמות המבוססת על הכרות אישית, אחוז המחוננים מבין הסובלים מליקויי למידה שונים (כולל דיסלקציה, דיסגרפיה, ADD ו ADHD, ובעיקר אחוז הסובלים מאותם ליקויי למידה מקרב המחוננים, גדול מחלקם היחסי בקרב האוכלוסיה הכללית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור דיסלקסיה הוגדרה כהפרעה ממוקדת שאינה מלווה בליקויי למידה נוספים. ולכן בממוצע הסובלים מדיסלקסיה הם בעלי מנת משכל גבוהה יותר מאשר יתר האוכלוסייה (פשוט קצצו באופן מלאכותי את הזנב השמאלי של העקומה). הדבר נכון גם לדיסגרפיה. לגבי ADD ו- ADHD, שוב ניתן להאשים את ההגדרה, וגם את מצבם העגום של תלמידים מחוננים במערכות הרגילות (מ-ש-ע-מ-ם) מה שגורם להם לפתח דפוסי התנהגות מסויימים. ייתכן שעדיין משהו נותר בטענה המקורית שהעלת. אין לי מספיק ידע מעודכן בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו משיק שהתפרסם אתמול: http://newsroom.ucla.edu/page.asp?id=3612 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שיש לי מנת משכל, מעניין איפה אני באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי 5 שנים להשיג מעמד כזה לבני (גם מחונן, גם זקוק לחינוך מיוחד) ונכשלתי. כאן (בוושינגטון הירוקה) הוא מוגדר באמצעות שני סרגלי יכולת אלה בו-זמנית וקשיי ההתאמה לבית הספר הולכים ומתפוגגים להם. (אגב, בית הספר כאן מחזיק כיתה רב-גילית שלמה עבור אלה שקשה להם להתאים למסגרת. מי שרשום לכיתה יכול לבוא לשיעורים מסוימים או לא להגיע לאף שיעור, אבל חייב דוחות על האופן שבו בילה את זמנו. המבחנים במהלך הלימודים זהים למבחנים של יתר מערכת החינוך המקומית [זה עובד פה במישור מקומי]. הכתה משמשת במיוחד אנשים שמטיילים מתוקף תחביביהם, כמו שחקנים וספורטאים, ילדים שהוריהם חשים שלא-בנוח עם הכנסתם למסגרת מעיקה, וילדים חולים, שצריכים לשלב טיפול רפואים אינטנסיבי עם מערכת לימודים. הדבר היפה הוא שכל אלה היו נושרים באופן אוטומטי אלמלא מסגרת זו – והמסגרת מאפשרת להם ללכת בלי בית ספר, להרגיש עם, ולהשלים לימודים בצורה שתיחשב להם בעתיד, כשההורמונים או מה שזה לא יהיה שהפסיק אותם מללמוד, יירגעו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית הספר הזה נשמע אחל'ה. אולי אם הייתי במסגרת כזו, לא הייתי נושרת (ועכשיו תקועה עם הבגרויות המעצבנות האלה). אגב וושינגטון- מדובר בבירה, או במדינה? --- Xslf מתגעגעת לשנה וחצי שעבדה באיזור סיאטל. היא אפילו נהנתה מכמויות הענק של הגשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזור סיאטל (רק שלוש שעות נסיעה ממרכז העיר). אבל אצלנו ירדו רק 9 אינץ' גשם בשנה האחרונה. נדמה לי שזה פחות מתל-אביב. (ואנחנו רואים מכאן את מאונט רייניר, בימים טובים. איך יודעים אם היום טוב? בודקים אם אפשר לראות את ההר, מצב שמכונה "the mountain is out...") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם תהיי באיזור רדמונד או בלויו, תמסרי לערים הללו ד"ש- אני מתגעגעת :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שישי בבוקר אדביק פתק בנוסח כזה לאחד האוטובוסים שיוצאים ממרכז סיאטל לרדמונד או בלוויו. (ואללה, זו תהיה הפעם הראשונה שאני לבד בעיר הגדולה. כמה משונה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מסגרת דומה שנקראת ''הפתוח''. היא נותנת חופש יחסי גדול יותר לבחור מה ללמוד ומוכנה לנסות ללמד גם בדרכים שונות מהמקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתעקש: בין כיתות ו' לט' הייתי במעין תוכנית מחוננים מקומית אילתית. יום בשבוע, וכן הלאה. היה דווקא מעניין, אם כי לימודי המחשבים שם _דחו_ אותי מכיוון המחשבים לכמות זמן לא קטנה (המורה היה חולה-מייקרוסופט, והתכנות בבייסיק וויזואל בייסיק לא משך אותי במיוחד). בכל מקרה, מכתה י' ומעלה ניסו לארגן עוד כמה מחזורים, אבל המועמדים העדיפו להתמקד בללמוד את לימודי התיכון המפרכים, ולא להפסיד יום בשבוע. וזהו. אה, כן, והיו במהלך כתה ט' שיעורי העשרה במתמטיקה ובאנגלית על ידי מורים בחטיבה שלי, אני זוכר אותם לטובה. (במיוחד את המורה האדיר שלי לאנגלית, שהמשיך איתי לתיכון, וסייע לי ולשלושה מחברי לסיים את לימודי האנגלית שנה מוקדם יותר.) ניסיתי להתקבל לתיכון למדעים ואומנויות, אבל בסוף השתפנתי, כי לא רציתי ללכת לגור מחוץ לבית בגיל צעיר כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא הייתי בעיוני ב כאשר אצלנו היה א ב ג . הסיבה היא שבגלל שאני דיסגרף חששו שיהיה לי קשה. זה שהייתי מסיים את המבחנים בסביבות רבע מהזמן של אחרים ויוצא בציונים גבוהים לא שינה להם ממש. גם מתמטיקה סירבו לתת לי ללמוד ברמה שרציתי והייתי צריך בכל פעם להמתין לכיתה משועמם כאשר הייתי פותר תרגיל בראש בזמן שכל השאר היו עסוקים באיך בכלל לגשת אליו. אבל לי אין מה להתלונן פעם היה הרבה יותר גרוע לדיסגרפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי שלום, מה זה דיסגרף ? האם הכוונה לA.D.H.D ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסגרפיה מכילה בתוכה מספר דברים, כתב יד לא קריא , שגיאות כתיב וכדומה. דיסלקציה ששיכת לאותה משפחה מכילה בעיית קריאה , בעיית הבנת צורות, ובעיית ריכוז. בעבר היותר רחוק כמעט ולא הוכר הנושא ועל כן מי שסבל ממנו הואשם בעצלנות ואי רצון ללמוד, כמו כן באי השקעה ודברים דומים, מי שסבל מהליקויים הללו בדרך כלל לא סיים את בית הספר. היום זה ניתן לאיבחון הרבה יותר בקלות יחסית על ידי מספר אירגונים בהן ניצן שאיבחנו אותי בכיתה ד כסובל מהבעיה. הבעיה ביחידה באיבחון היא המחיר שלו שזה בסביבות ה1000 ש"ח לשלוש שעות מול הבוחן ועוד זמן מה שהוא מנתח את מה שיצא מכף ידך. לאחר איבחון מקבל הסובל מהבעיה הקלות לפי צורך אם זה מבחנים בעלפה או על ידי קלטת או שיכתוב ואם הערכות זמן למבחנים. הבעיה היחידה שהיות וזה דבר שלחלק מהאנשים עובר אם השנים (אן שהבעיה קטנה בצורה משמעותית) יש לעשות את האיבחון הזה פעם במספר שנים, אני עשיתי בחיי שלוש איבחונים הראשון כמו שציינתי בכיתה ד השני לפני מבחני הבגרות (שתפס גם לצבא) והשלישית לפני האוניברסיטה. אני לא מכיר את המושג שאתה ציינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Attention Deficit Hyperactivity Disorder. לא קשור לדיסלקציה/דיסגרפיה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי, תודה על התשובה. (הערת שוליים : אני נקבה). A.D.H.D עד כמה שידוע לי זה השם הכולל לקבוצה של בעיות קשב וריכוז הכוללת בתוכה גם את הדיסלקציה. האם אכן הרגשת בשיפור משמעותי לאורך השנים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסלקציה אינה הפרעת קשב וריכוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל אני מכירה אנשים שאצלם שתי התסמונות משתלבות - למשל מישהי שלוקה בהפרעת ריכוז, וגם מתקשה לאיית מילים ולחשב עודף. להגנתה, היא סיגלה לה התנצלות היתולית בנוסח ''אני לא טובה בשיטות עשרוניות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחשב עודף? זה כבר הפרעה שלישית שנקראת דיסקלקוליה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרילין היה הקוסם במלך ארתור וקשה לי להפוך אותו לנקבה בראש ועל כן אני מאמין שאני עוד אלול לחטוא בהקשר לנושא זה. בחלק מהנושאים שלי היה שיפור משמעותי ובחלק ממש לא. את הכתב שלי לא ניתן להבין במידה ואני כותב אותו על נייר כולל במקרה זה אותי שלא תמיד מצליח להבין מה הוא רשם. בנושא שגיאות הכתיב חל שיפור אולם כפי שניתן לראות לא פעם עדיין לא חסרות כאילו. זמנים וכדומה מעולם במקרה שלי לא היו בעיה למרות שמשום מה תמיד התעקשו לתת לי הערכה בזמנים ותמיד הייתי מסיים לפני רוב האנשים. מבחינת קריאה תמיד קראתי ואני עדיין קורא מהר יותר מרוב האנשים שאני מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרילין כותבת את השם שלה כמו מרי ואז לין. מרלין כותב את השם שלו כמו גו'ליאנו מר ואז לין. אין שום צורך בהיפוך מינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת מה אף פעם לא הבחנתי בזה . תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קשה לך לחשוב על מרילין כאישה, תנסה להזכר במונרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונרו זה לא ההצייד הנוכל השרמנטי שהצטרף למשלחת של החנונים בקונגו של מיקל קריטון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני תמיד מפספס את הדברים הטובים ? כמה שעות של הנאה היו מובטחות בפיתוח של שיטות שונות ומגוונות לעבוד על המערכת הזאת...? אפשר אולי להירשם לאיזה כמה חודשים לביה"ס הזה ? האברהם הזה נשמע לי בדיוק הטיפוס שאני הייתי שמח להיות תלמיד שלו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אפשר לשתול את הדבר הארור על המנהל, ושכבר הוא יעשה את הנוכחות בשבילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מערכת חדשה, שהושמשה בתיכון בבאר יעקב, מאפשרת לבתי הספר לעדכן את ההורים על היעדרות ילדיהם מהשיעורים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הושמשה"! מעניין. האם נהוג שם גם תשמיש, באותו בית ספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת הוסמסה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |