|
||||
|
||||
אם מספיק תלמידים יסרבו, יהיה כל כך הרבה לחץ על המזכירות בשעות הבוקר, שכל הענין יבוטל די מהר. ילדים - קצת אומץ לב (שיעור טוב לחיים). הורים - גבו את ילדכם כנגד הקשקוש הזה. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר - מחיר החופש הוא לעמוד על המשמר כל הזמן |
|
||||
|
||||
הקלות שבה ניתן להשיג דברים, במקרים רבים, כאשר אתה עומד על שלך בעקשנות, מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש. לשמחתי נהגתי ככה מספר פעמים גם בבית ספר התיכון וגם כאשר הייתי בדעת יחיד. חוץ ממקרה אחד, תמיד השגתי את מה שרציתי, בסופו של דבר (הדרך אף פעם לא קלה, אבל בסופה ההרגשה טובה הרבה יותר, מלבחור לא ללכת בה). אם הייתי תלמיד באותו בית-ספר, סביר להניח שהייתי מחזיר את מחזיק המפתחות, גם אם הייתי צריך להרשם במזכירות כל בוקר. |
|
||||
|
||||
אם היו מפעילים את זה בביה''ס שלי, הייתי דואג להגיע לשיעורים בזמן - אבל לא להעביר את השבב בשער. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאני הייתי עומדת על הגדר, ומבלה חצי שעה- שעה בלהעביר את השבב הלוך ושוב מעבר לשער :-) |
|
||||
|
||||
אפשר גם שהילדים יעשו תורנות ''נושא שבבים''. כל יום ילד אחר סוחב לחבר'ה את השבבים לבית הספר, בזמן שהם מרביצים שיזוף בים. |
|
||||
|
||||
ככה זה כשחוטבים עצים... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |