יותר מעשרה הרוגים באסון באולם שמחות בירושלים 539
חדשות • המערכת • יום ו', 25/5/2001, 1:40
יותר מעשרה הרוגים ולמעלה מ-‏250 פצועים באסון שהתרחש הלילה (יום ה') באולמי "ורסאי" בירושלים. הקומה השלישית של המבנה קרסה כאשר שהו בה כ-‏700 חוגגים במהלך חתונה. כוחות חילוץ והצלה הוזרמו למקום מרחבי האזור ו-‏250 אנשים נשלחו לבתי חולים, אך רבים עדיין קבורים מתחת להריסות.

המשטרה פוסלת לעת עתה את האפשרות כי מדובר בפיגוע, והחשד הוא כי מדובר בכשל הנדסי. עדי ראייה ציינו כי לא נשמע פיצוץ לפני הקריסה. שכנים אמרו ל-Ynet כי לאחרונה נעשו במבנה שיפוצים.
קישורים
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ריקוד בקצב התדר העצמי של המבנה 24043
דב אנשלוביץ יום ו', 25/5/2001, 2:21
ריקוד בקצב התדר העצמי של המבנה 24044
האזרח כליל נאורי • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 25/5/2001, 2:24
לא אמורים לפרסם לגבי כל מבנה, את התדר העצמי שלו?
מצד שני, פרסום כזה עשוי להיות מתנה משמים למחבלים פוטנציאלים, עם מערכת סטריאו טובה..
ריקוד בקצב התדר העצמי של המבנה 24045
ליאור חיימוביץ' • בתשובה להאזרח כליל נאורי יום ו', 25/5/2001, 2:28
Reasonance?
תהודה?
ריקוד בקצב התדר העצמי של המבנה 24046
האזרח כליל נאורי • בתשובה לליאור חיימוביץ' יום ו', 25/5/2001, 2:32
בוודאי. זו הכוונה כשמדברים על תדר עצמי של גוף כלשהו - התדר בו הגוף נכנס לתהודה.
ריקוד בקצב התדר העצמי של המבנה 24055
דב אנשלוביץ • בתשובה להאזרח כליל נאורי יום ו', 25/5/2001, 8:48
לא חשבתי על תדרים בתחום השמע שהם מעל חמישים הרץ ואיני חושב שהם יכולים לסכן מבנה, אלא ממש על תדרים של קצב הרקוד.
שמעתי פעם סיפורים על הרס גשרים עקב מעבר קבוצת חיילים עליהם כשהם צועדים בקצב אחיד, והעדויות על כך שלפני הקריסה הורגשה רעידה של הרצפה נתנה לי את הרעיון.
אבל זאת כמובן השערה.
פתרון פשוט 24059
יובל רבינוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 25/5/2001, 9:17
ב''נענע'' פורסם הבוקר שבעל אולם השמחות עוכב לחקירה משום שביקש מקבלן השיפוצים להסיר מספר עמודים מאולם השמחות.

חיילים הצועדים בקצב אחיד על גשר ימוטטו אותו ללא כל בעיה. הוא ייכנס לתדירות קריטית ויקרוס. אין צעידות מסודרות על גשרים בדיוק מהסיבה הזו.
פתרון פשוט 24065
ש''ק ריש • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ו', 25/5/2001, 11:32
נאמר לי פעם, שהיום גשרים נבנים כך שאינם מגיבים כולם לתדר יחיד (נניח, שני חומרים שונים). האם זה יכול להיות נכון?
כן 24067
ליאור גולגר 45568012 • בתשובה לש''ק ריש יום ו', 25/5/2001, 12:09
מהנדס הבניין מתכנן ריסון מתאים, שיאפשר להפנות את העירור הצפוי בתחומי תדרים שכיחים למנגנוני שיכוך (תרמי וכו') מתאימים. בני אדם יוצרים עירור בתדרים נמוכים מאד, מנועים (למשל במהלך שיפוצים) יוצרים עירור בתחום תדרים נבדל, שגם עליו יש לתת את הדעת. לכל מבנה יש רזוננסים שונים וניתן לחשב אותם ולשלוט בהם.

כתמיד, גם נושא זה ניתן להשליך לבני אדם ולהסיק מסקנות מעניינות. כל עוד המתים מוטלים לפנינו אשתדל לרסן את עצמי מלהפליג בפרשנויות.
פתרון פשוט 24075
דב אנשלוביץ • בתשובה לש''ק ריש יום ו', 25/5/2001, 13:47
לגופים מסובכים יש בדרך כלל יותר מתדר עצמי אחד. התדרים העצמיים הם פונקציה של הצורה הגיאומטרית ושל צפיפות החומר.
היום יש תוכנות קלות להפעלה (שמבוססות על שיטת האלמנטים הסופיים) שמאפשרות לדעת את התדרים העצמיים של גופים שונים.
התדרים העצמיים הם אלמנט חשוב בתכנון. בדרך כלל מחזקים את המבנה כך שהתדרים העצמיים יגדלו.
פתרון פשוט 24082
האזרח כליל נאורי • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 25/5/2001, 16:36
התוכל להפנות אותי למקור מידע בנושא שיטת האלמנטים הסופיים?
פתרון פשוט 24143
דב אנשלוביץ • בתשובה להאזרח כליל נאורי יום ו', 25/5/2001, 23:42
איני יודע מה בסיס הידע שלך.
שיטת האלמנטים הסופיים היא שיטה נומרית לפתרון משואות דיפרנציאליות. (אנליזה נומרית הינה ענף במתמתיקה שימושית.)
השיטה הנומרית הכי נפוצה לפתרון משוואות דיפרנציאליות היא שיטת ההפרשים הסופיים. שיטת האלמנטים הסופיים נוחה כאשר תנאי השפה (בעצם הצורה הגאומטרית) מסובכים.
עדיין מעניין אותך ?
יודע מה זאת משוואה דיפרנציאלית ?
אם אתה עדיין מתעניין, אני מציע שתפנה אלי באי מייל. הדיון הזה נראה לי לא במקום.
התמוטטות הגשר השלשי בגודלו בעולם 24085
רון בן-יעקב • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 25/5/2001, 16:51
בשנת 1940 התמוטט הגשר התלוי מעל מיצרי טקומה שבמדינת וושינגטון. ההתמוטטות, שתועדה בסרט, ארעה כתוצאה של רעידות המיבנה שנבעו מרוח לא חזקה יחסית של כ 60 קמ"ש, הגשר תוכנן לעמוד ברוחות של כמעט 200 קמ"ש.

ההסבר המקובל הוא שהרעידות שהלכו והתגברו באופן איטי וקבוע גרמו לתופעת התהודה ולהתמוטטות, כמו שקולה של זמרת אופרה יכול לשבור כוס.
הרב לאו 24070
רועי יום ו', 25/5/2001, 12:26
טען כי יש קשר בין אחד האשמים באסון המכביה לבניית המבנה.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24094
נעמה יום ו', 25/5/2001, 19:09
עדיין לא הבנתי מדוע התקשורת ששה לשדר את צילומי הוידיאו מרגע האסון
האם באמת מדובר במשהו בעל ערך חדשותי?
גם בלי להיות במקום רק מלראות את הצילומים אני אסבול מסיוטים.
מה עם רגשות האנשים שנכחו במקום וצריכים לראות את קרוביהם מתרסקים בשידור טלוויזיה מספר פעמים ביום
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24098
בת-חן • בתשובה לנעמה יום ו', 25/5/2001, 20:13
גם אני, בדיוק כמוך לא מבינה למה קרוביהם של האנשים צריכים לראות את יקיריהם נופלים אל מותם. גם ככה זה קשה להם אז לראות את זה בטלויזיה כל רבע שעה? ממש מוגזם. כנראה שרייטינג יותר חשוב להם מרגשותיהם של אנשים. ממש עצוב.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24105
האזרח כליל נאורי • בתשובה לבת-חן יום ו', 25/5/2001, 21:06
גם הרשתות הזרות משדרות את הסרט הזה.
תיאטרון מקאברי מאד.
נוסטלגיה זה אשליה 24118
רון בן-יעקב • בתשובה לבת-חן יום ו', 25/5/2001, 21:51
שני תהליכים המתכנסים זה לזה, שולטים כיום בעולם התקשורת.

האחד הוא תהליך ההיזון החוזר בין הרעב לכסף ולעוצמה שמפגינה המעצמה הרביעית לבין הציבור-טנטלוס הצמא לחזות עוד ועוד בזוועות האחר המתיסר. לא ברור בדיוק מי מזין את מי. עד כמה ההורדה המתמידה של סף הגירוי על ידי התקשורת יותר ויותר, מעורר את צמאון הצופים ואת השתעבדותם מרצון ומאונס (מה עוד יש לראות ?כולם רואים אז גם אני) או שבאמת יצר המציצנות והחיטוט בפצעו של האחר מושך את התקשורת לניצולו.

התהליך השני הוא הטשטוש הגובר והולך בין חדשות נטו לבין מה שנקרא דוקודרמה, דוקטייטנמנט, שופטייטנמנט וכיוב' מעצם טבעו המדיום התקשורתי איננו אמין ואירוע פשוט וקטן ככל שיהיה עובר דרך כל כך הרבה פריזמות מעוותות וסלקציה סובייקטיבית. זה מתבטא בתוכניות המנסות להמחיז ארועים, סרטים (מטבעם בדיוניים) המתחפשים ונתפשים כתחליף לאובייקטיביות היסטורית ועוד ועוד.
גם תוכניות הישרדות למיניהן עוזרות לשטטש עוד יותר את הקו שמלכתחילה
לא היה ברור.

לצופה מן השורה אין הרבה אפשרויות להגיב לתופעה ולהלחם בגל הצונאמי הזה, גם משןם שהוא מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. חשבו על כל אותם אנשים אשר מרויחים לחמם מעבודה ישירה או עקיפה בתקשורת.

האם יש בפנינו הוכחה נוספת לאנליזה המרקסיסטית שטענה שהתקשורת כחלק
מהתרבות איננה אלא כלי נוסף בניצול המעמדי שמטרתו לגרות לצריכה ויצור מוגברים.

או אולי האנליזה הבן גוריונית יכולה להתאים יותר לצופה/קורא - להשתמש בכפתור המכבה.

אין מה להלין יותר מידה ולחלום בנוסטלגיה מצועפת על ימים עברו, אלא אם מוכנים לקבל את כל מה שהיה אז ואני מאד פסימי אם בכלל יש כוח או אפשרות לשנות את המצב וליבי ליבי לדורות הבאים.

אילוסטרציה יפה סיפק סרט ישן עם שווארצנגר - Running Man.
נוסטלגיה זה אשליה 24121
חן שפירא • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 25/5/2001, 22:01
מכיוון שתהליך ההקצנה של הבידור אינו חדש, ועתיק כמשחקי הגלדיאטורים, ניתן להניח שזהו חלק מהטבע באנושי, ולא חלק מהחברה המערבית-קפיטליסטית.

השאלה האם יש מקום לערב חדשות ובידור היא שאלה ניפרדת. לדעתי יש טעם לפגם בכך שכיום כל מקורות החדשות שלנו הם מקורות בידוריים מעיקרם.

יש להפריד בין תכניות כמו הישרדות, שכמו הגלדיאטורים, הם חלק מ ''לחם ושעשועים'' הקיים בכל חברה, ובין העובדה המצערת שתכניות החדשות הפכו לתכניות בידור ולכן נתונות לאותו תהליך ולאותם כוחות.
המצאה יוצאת מן הכלל On/Off 24131
רון בן-יעקב • בתשובה לחן שפירא יום ו', 25/5/2001, 22:20
הגלדיאטורים ברומאיים לא היוו מקור אינפורמציה חדשותית. טשטוש הגבולות בין חדשות (בע''מ) לבידור מפורש הוא תופעה שהוקצנה עם פריחת הערוצים המרובים ולחץ התחרות ההולך וגובר על כיסו של המפרסם.

שימי לב, התחרות איננה על מוחו של הצופה אלא על כמות העיניים שאפשר למכור למפרסמים, ורוב רובם של תחנות הטלויזיה פועלות על פי המודל העיסקי הזה.

ולכן, אני חושב שזה חלק מהתופעה הנקראת קפיטליזם (וכתופעה אנושית הרי טאוטולוגית זה טבע אנושי) אני לא מעונין לפסול את הקפיטליזם כי כמו רובנו, זה מה שמשלם לי את המשכנתא וחשבון האינטרנט. רוב הצופים לא מבצעים את המושכל שלך - יש להפריד בין תוכניות - מסיבות שונות ומשונות. לכן, כל מי שרוצה יכול לנצל את החרות והזכות הקפיטליסטית שלו ולכבות את המכשיר.
המצאה יוצאת מן הכלל On/Off 24170
אסף עמית • בתשובה לרון בן-יעקב שבת, 26/5/2001, 18:35
ידוע שככל שתוכנית טלוויזיה נמשכת, ובמיוחד כזו שיש בה הפסקות לפרסומות המעודדות זפזופ, נוטים הצופים לעזוב אותה ולא שורדים עד הסוף. זו הסיבה שמנחים כמו רפי רשף ואמנון לוי נוהגים לשמור את האייטם האטרקטיבי ביותר שלהם לסוף התוכנית ומזכירים זאת לכל אורכה.

למה אני מזכיר את זה? כי עוד דוגמה לטשטוש הגבולות בין בידור לחדשות היא "מבזק החדשות המיוחד" המשודר כבר מספר חודשים בסיום כל תוכנית של "משעל חם". בלי בושה, משתפת חברת החדשות פעולה עם הזכיין כדי לגרום לצופים לחשוב שיש סיבה מיוחדת לצפות בתוכנית עד תומה כאשר הם כאמור מצפים לאותו מבזק מיוחד. אמנם כשהוא כבר מגיע מסתבר שלא היתה שום סיבה מיוחדת לשידורו (במקרים מעצבנים במיוחד הוא מוקדש לסיכום ה"סקופים" העבשים שחשפו האורחים דקה קודם בתוכניתו של משעל), אבל יוזמי הרעיון משוכנעים כנראה שעד השבוע הבא הצופים ישכחו איך עבדו עליהם בעיניים ושוב יחכו במתח לאותו מבזק מיוחד.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24154
גלעד דנבום • בתשובה לבת-חן שבת, 26/5/2001, 15:25
בפעם הראשונה זה מזעזע.
האסון נראה איום ונורא.

אחרי יום בו ראית את זה עוד 10 פעמים,
זה גורם לאדישות.
העוקץ ניטל מהאסון ומימדיו בתפיסה הפנימית של הצופה מצטמצמים.

אחרי שנה זה משודר בתוכנית אסונות בין חתול שנתקע על עץ ושני מטוסים שהתנגשו זה בזה במהלך תצוגה.
אז זה כבר משעשע, עוד פריט בידורי בהיצע התרבותי.

זה תהליך ההזנייה של המוות.

כשלעצמי, נמנעתי מלראות את הסרט המדובר.
אבל: "האם יש מקום להצגת הסרט"? 24156
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום שבת, 26/5/2001, 15:44
ולשיטתך, אם בפעם הראשונה זה נראה מזעזע - איך זה נראה אם לא רואים את זה בכלל (ועל כך תוכל להעיד מכלי ראשון)?

(וכותרת התגובה מתייחסת, כמובן, לסקר הקודם באייל, ואשמח אם תשיב על השאלה).
בהלך רוח של התקשורת היום - לא. 24169
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל שבת, 26/5/2001, 18:31
אדם שלא מסוגל להזדעזע מאובדן חיי אנוש באשר הם, גם מבלי לצפות באובדן שכזה באופן מציצני ופוגע בטלוויזיה, איבד את הרגישות הבסיסית לחיי אנוש ולערכם.

אין כאן שאלה של "זכות הציבור לדעת" ואף לא של "חדשות כהוויתן" - מדובר בבידור המוני, טהור ואכזרי.
מולך הרייטינג הוא הוא שגורם לשידור סוג כזה של צילום, וכל תגובה אחרת מצד כלי התקשורת שעוסקים בכך הינה בבחינת לעג לרש.

הסרט, אני מניח, לא תורם יותר ממה שכבר ידוע לך על פרטי המקרה.
הוא רק מציג את הזוועה הזו בצבעים חיים ובתמונה נעה על המסך שלך - בין הפרסומות הצבעוניות והקולות הסמכותיים של מגישי החדשות ומנחי תוכניות האירוח.

הצרחות, הפאניקה, ההתרוצצות, חוסר ההבנה הראשוני שמוחלף בבעת עז - כל אלו צפויים וידועים למי שמכיר את הרוח האנושית.
הרצון לצפות בכל אלו נובע יותר מסף רגישות נמוך ביותר מאשר ברצון "להתמודדות" עם האסון.

אם יש בו כדי להאיר את הנסיבות והגורמים לתאונה הנוראה הזו, הרי שיש להשתמש בו בבחינת עדות משפטית כאשר יהיה בכך צורך, לא מעבר לכך.

האם לתחנת טלוויזיה ישנה הזכות הבסיסית לשדר את זה? בסופו של דבר, כן.
זה מימוש חופש ההתבטאות שלהם.
האם ראוי לעודד או לצפות בזה? לטעמי, לא.
בהלך רוח של התקשורת היום - לא. 24187
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום שבת, 26/5/2001, 19:54
אני חוזר ואומר שארצה לדעת את תשובתך לשאלה "האם יש מקום להצגת הסרט?" או "האם יש מקום להצגת הסרט במהדורת החדשות?".

אמנה עכשיו סצינות ותמונות נוספות שהוצגו במסגרת מהדורות החדשות בטלוויזיה ובעתונות, והייתי רוצה לדעת באילו מן המקרים הצגתן "תרמה יותר ממה שכבר ידוע":
1. חטיפתו של אליאן גונזאלס מבית קרוביו בפלורידה.
2. סרט הווידאו בו נראה נחשון וקסמן עם חוטפיו, ובו הוא מציג את תנאיהם לשחרורו.
3. קבוצת חיילי צה"ל בלבנון שרים "רד אלינו אווירון ]...[ ונחזור בתוך ארון"
4. הצילומים בהם נראה יגאל עמיר יורה ביצחק רבין.
5. הצילומים בהם נראים שמעון פרסו יצחק רבין (בין היתר) שרים את "שיר לשלום" בעצרת, טרם הירצחו של האחרון.
6. שמי הלילה של בגדד מוארים בהבזקי ההפגזות האמריקניות.
7. הכניסה לקניון בנתניה, לאחר התפוצצות המחבל שם.
8. הילד מוחמד דורה ואביו מנסים לתפוס מחסה מפני ירי, ונפגעים מהירי אחר כך.
]רשימה ראשונה[
סיכום הדיון 24372
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ב', 28/5/2001, 14:16
מיץ ידידי, אינני מתכוון להגיב לרשימתך הספציפית הזו או לרשימות דומות בעתיד.

אני מוכן להגיב ברמת העיקרון.

אני חושב שחופש הביטוי וההתבטאות חייב להיות אבסולוטי ומוחלט בעבור כל אדם ודעה באשר הם.

במסגרת זו אני מביע את סלידתי העמוקה משידור הסרט המדובר, כמו גם את תמיכתי בנגינת יצירותיו של ריכארד וגנר - ואין התנגשות בין השניים כלל וכלל.

במקרה דנן אני נמצא בצד הנפגע של המשוואה - אני חש שלא בנוח אל מול עצם השידור, ואני מיישם את שקראתי לו במקרה ואגנר: אני מביע את סלידתי מהעניין, מכיר בזכותם של כלי התקשורת לעשות כרצונם, נמנע מלצפות בסרט ובולע את עלבוני בשקט.

בהקשר כללי לפסקאות הנ"ל אני רוצה להזכיר בשנית שלדעתי ישנו הבדל ממשי בין אדם פרטי וגוף מסחרי בנוגע לחופש הביטוי וההתבטאות (זאת למרות המגמה המשפטית במדינות קפיטליסטיות להשוות בין השניים מבחינה לגאלית בנושאים מסוימים), וכי לטעמי חופש זה איננו מוחלט וגמור במקרה האחרון, וניתן ואף חשוב לסייג אותו.
סיכום הדיון 24374
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ב', 28/5/2001, 14:38
אני חושב שהבהרת את עמדותיך בנוגע לסרט האמור מחד וליצירותיו של ואגנר מאידך, ואת היעדר הסתירה בין השתיים. הגם שאני מוצא את הסוגייה של ''מהן חדשות בטלוויזיה'' ואת השאלות הנגזרות ממנה, לגבי הערך החדשותי של מראות שונים (כולל אלה שהופיעו ברשימתי), אני מכבד את אי רצונך להתייחס לשאלה זו הן ברמת הפרט והן ברמת העקרון.

לסיום אעיר כי האופנה האיילית האחרונה של הכרזה חד-צדדית על ''סיכום דיון'' בכותרת היא (לפי שעה) משעשעת.
סיכום הדיון 24393
רון בן-יעקב • בתשובה למיץ פטל יום ב', 28/5/2001, 17:44
היה מעניין לקרוא ניתוח סמיוטי ורעיוני של ההשפעה המאנית (קרי אלכסנדרינית) על השינויים בהרגלי התגובה באייל.
סיכום הדיון 24394
גלעד דנבום • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 28/5/2001, 17:53
אני יכול להעיד על עצמי שאני מודע לכך ושלעיתים אני עושה זאת בכוונה תחילה.
כמו-כן, אני מוצא את אופן הכתיבה הזה להיות נוח ומעניין למדי, אם כי לעיתים טרחני ומנוכר משהו.

בכל מקרה, ב''סיכום'' לא הייתה כוונתי בהכרח לסיום, כי אם קטיעת כיוון ההתפתחות של הדיון למען מסקנה כללית יותר.

אשמח להמשיך ולהתדיין בנושא זה, באם יוצגו טיעונים נוספים וחדשים בעניין.

ואגב, אני משוכנע שלא רחוק היום שמאמר על אופן התפתחותו של ה'אייל' והזרמים התת-קרקעיים שבו יתפרסם, למעשה אני בטוח שכבר כעת ניתן להגיע לכמה מסקנות מרתקות בנושא.
הזמנה לדיון 24399
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ב', 28/5/2001, 19:38
לדעתי, כפי שכתבתי, אכן הצגת ''מסקנה כללית'' או למעשה עמדה ברורה בנושא העקרוני של חופש הביטוי, שממנה נגזר החלק הראשון, ''מותר'', בעמדתך ''מותר, אבל לא ראוי'' לגבי הסוגיה הפרטית של סרטון ההתמוטטות.

אני מציע לדון בנושא העקרוני של מהותן של חדשות, וחדשות בטלוויזיה בפרט, על מנת להבין מהי העמדה העקרונית שלך (ושל אחרים) בנושא זה, שממנה נגזר החלק השני, ''אבל לא ראוי'', של עמדתך בסוגיה הפרטית שנדונה כאן.
מקבל את ההזמנה 24410
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ב', 28/5/2001, 21:11
יפה, בוא נדון ב"מהותן של חדשות".
לעניות דעתי, פתיחת הדיון צריכה להיות בהגדרה הכללית כי כל נושא שיש בו חשיבות (ולא רק או אפילו בהכרח עניין) ציבורית ראוי לדיווח, מלבד...

ואת שלושת הנקודות ניתן להרחיב (אם בכלל) באמצעים, נושאים, מקרים או מניעים מסוימים.

לדעתי, המניע העיקרי שעמד מאחורי פרסום הסרט המדובר היה הגדלת הזעזוע של הצופה, מתוך שיקול קר של רווח ושאיפה למידרוג גבוה ככל האפשר (ראה הפמפום של ידיעות אחרונות ב-Ynet לגבי שידור הסרט מאוחר יותר באותו היום), זאת תוך התעלמות מסבלם הישיר והברור של הקורבנות, וללא תוספת מידע משמעותית כלשהיא למקרה דנן.

אשמח לשמוע הגדרה אחרת או תגובה מצידך לנושא.
מקבל את ההזמנה 24414
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ב', 28/5/2001, 21:38
כמו שקורה בד"כ כשאני מציג שאלה (או נושא), כך גם הפעם - אין לי תשובה מוכנה. אני עוזב בצד כרגע את שאלת המניע, כיוון שהיא לא קשורה לשאלת "מהות החדשות". אתה סיפקת תשובה משלך לשאלה "על מה ראוי לדווח", אולם כפי שאתה שם לב, התשובה לשאלה זו אינה מקדמת אותנו להבנה בקשר לחובה, לצורך או לאפשרות להציג את הסרט המדובר, כיוון שזו איננה שאלת ה"על מה", אלא שאלת ה"מה ואיך" (וזאת בהנחה שהאסון בירושלים הוא, גם לדעתך, נושא שיש בו חשיבות ציבורית). לפיכך אני חייב לחדד את השאלה, ואולי תוכל לענות עליה קודם כל מנקודת-מבט אישית: מה *אתה* רוצה לראות בחדשות בטלוויזיה. ודוק: לא *על מה* אלא *מה*. תשובה אפשרית קיצונית: "אני רוצה לראות את הטלפרומפטר. אין מקום לצילומי עתונות, להקלטות, ולווידאו". תשובה אפשרית קיצונית אחרת: "אני רוצה לדפדף בין מאות ערוצים, שכל אחד מהם מחובר בשידור חי למצלמה המוצבת דרך-קבע באיזה מקום בארץ או בעולם. אני לא רוצה לשמוע קריינים, פרשנים ומרואיינים (חדשות יד-שנייה), ובטח שלא לראות את ראשיהם המדברים".
מקבל את ההזמנה 24415
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ב', 28/5/2001, 21:54
נפלא - תשובות מוכנות הן לרוב דבר משעמם שנקרא כמו הכתבה של מורה לא מוצלח במיוחד לספרות.

בקשר לשאלה שלך - האם אתה שואל למעשה איך אני רוצה לצרוך את החדשות שלי? ("טקסט על המסך"/"מצלמה ללא פרשנות" כשתי אופציות קיצוניות)
אם כן, אני חייב להגיד שאין לי תשובה ברורה ואצטרך לשקול את העניין לפרק זמן.

כמו כן, חשבתי שאנחנו מדברים על מהות החדשות, והשאלה שלך (כפי שהבנתי אותה) נוגעת למעטפת, הקליפה החיצונית של האופן שבו החדשות מועברות אלי כצופה - היבט שנראה לי משני לעומת התוכן.
מקבל את ההזמנה 24418
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ב', 28/5/2001, 22:07
האם "החדשות" הן הדברים שמספרים לנו עליהם בחדשות, או הסיפורים החדשותיים עצמם? הדברים שמספרים לנו עליהם, כך אנו רוצים להאמין, הם *תמיד* המציאות, ובד"כ - המציאות-כפי-שהיתה-גם-אם-העתונאי-לא-היה-שם. מבחינה זו השאלה "מהן החדשות" (והתשובה "כלב נשך אדם - לא חדשות, אדם נשך כלב - חדשות") היא השאלה "איזה חלקים מהמציאות הם בעלי משמעות עבורנו", והיא קשורה קשר הדוק בשאלה "מי אנחנו". בכל אלה פחות מעניין אותי לעסוק, כאמור, כיוון שהם לא רלוונטיים (כפי שזה נראה בינתיים) לסרט-החתונה או למראות 1-8 מהרשימה שלי (שבסופו של הדיון, אני מקווה שלא תצטרך לומר לי מה דעתך על כ"א מהם, כיוון שתציג עקרונות-החלטה שלפיהם אדע מה דעתך בכל מקרה). מה שכן רלוונטי הוא שאלת הסיפור החדשותי כמהות נפרדת-בהכרח מהמציאות. מהן מטרותיו (אם יש לו, ואם צריכות להיות לו כאלה) ומהם האמצעים לקרבן. אם יש צורך להגיד זאת - כולם כולל כולם (כולל עתונאים-לעתיד-בשאיפה) מוזמנים לקחת חלק בדיון.
מקבל את ההזמנה 27409
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ה', 5/7/2001, 21:10
אני מדביק את המלבן הזה כאן, גם מתוך תקווה שאתה, גלעד, אולי תסכים לחזור לדיון הזה בינינו שנטשת אותו באופן חד-צדדי. ביהמ"ש התיר היום לשדר סרט וידאו שבו נראים נערים תוקפים קשות אזרח. הסרט הוצג הערב בחדשות ערוץ 2 (אינני יודע אם הוצג בערוץ הראשון או לא). מה דעתך? מה דעתכם? אגב, אינני בקיא בהגדרות, אבל הסרט הזה צולם ע"י מבצעי הפשע - זה הופך אותו לכמעט-סנאף או סנאף, הלא כן?
(דיווח ב"הארץ":)
"חסר לכם אידיוט?" 27436
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ו', 6/7/2001, 0:02
מצטער, לא ידעתי שנטשתי באופן חד-צדדי את הדיון...

ובכן, הנה שבתי, אך אינני מכיר את הנושא כלל וכלל ולא ראיתי את הסרט עליו אתה מדבר (והפעם לא מתוך כוונה תחילה).
מה היה האירוע (רקע כללי)?
האם מדובר בקטינים?
האם הסרט מגלה עובדות חדשות שלא היו ידועות?
האם זאת עוד דוגמא כמו הרבות שפירסמת קודם לכן, או שיש כאן משהו שיכול להרחיב את הדיון העקרוני, ולא רק הפרטני של מקרים כאלו?

באם תשיב, אולי אשיב גם אני.
"חסר לכם אידיוט?" 27438
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ו', 6/7/2001, 0:16
האם קראת את הדיווח ב"הארץ" אליו הפניתי? האם אתה מכיר את הארוע המדובר? לפחות חלק מהתוקפים הם קטינים (הפרסום הותנה בטשטוש זהותם). הארוע: השתכרו, יצאו החוצה, מישהו (זר להם) העיר להם על קולניותם, הפילוהו, בעטו בו, האיש סובל מנזק מוחי חמור, היה מחוסר הכרה במשך חודשים ועודנו מאושפז. המקרה, כאמור, קרה מזמן, ואף דווח בזמנו. מה ערכו של הסרט? האם אלה חדשות? האם זה חלק מהסיפור החדשותי? אני בהחלט מעדיף תשובות עקרוניות לשאלות ששאלתי בהודעות ה"עקרוניות" שלי בפתיל הזה (נדמה לי שאחת מהן תופיע *מתחת* להודעתי זו), אולם אם יש לך מה לומר בקשר לדוגמא פרטית זו (אני אעדיף, ככלל, הדגמה של העקרונות שלך ביחס לדוגמאות קונקרטיות - היפותטיות או לא) - אתה מוזמן. ולא רק אתה.
"חסר לכם אידיוט?" 27446
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ו', 6/7/2001, 0:43
קראתי עכשיו (מצטער, חשבתי שהוא נעלם לתהום הנשייה בזמן שראיתי את הודעתך לראשונה).
המקרה לא מוכר לי מהעבר, וכמדומני שרק עכשיו התוודעתי אליו.

ע"פ התרשמות ראשונית מהפרטים שסיפקת וממה שהיה ב"הארץ" אין בקלטת הזאת משום סיפוק מידע חדש על המקרה, ונדמה כי מטרתה העיקרית היא "לזעזע" (או בניסוח המכובס של הכתבה: "בשל חשיבותו הציבורית").

הקורבן מאושפז עדיין בבית-החולים וסובל מפגיעה מוחית קשה, מי שצריך לראות את המעשה שגרם לו להגיע לשם במצב שכזה כדי שיוכל להעריך את חומרת הפשע שבוצע בו הוא נכה רגשית.

בנוסף, שידור שכזה הוא חלק ממנגנון שמזין את עצמו, ככל שמשודרים יותר סרטים שכאלו יורד רף הרגישות הציבורית לתוכנם, ועולה רמת האימה והעוצמה הרגשית שסרטים עתידיים שכאלה צריכים לעורר בכדי שלמי שעתיד לשדר אותם יהיה אינטרס לעשות כן (והאינטרס הוא בסופו של דבר, אם לא בלבד, כלכלי - סרטים שכאלה הם מסחטות רייטינג ממדרגה ראשונה, גם ובעיקר בגלל שהם "אותנטיים").

אם כך, כפי שניתן לראות, אני מציב כמה שיקולים מרכזיים בבואי לבחון מקרה שכזה.
הראשון - האם יש בכך תועלת כלשהי?
האם הסרט מגלה לנו משהו חדש?
האם הוא חושף משהו שלא ניתן להבין מהתיאור המילולי של המקרה?
האם יש בו עניין ציבורי (ולא עניין לציבור) מובהק?

השני - האם ההקרנה שווה את מחירה?
כלומר, בהתבוננות על השינוי בשני המדדים הנגדיים שהצגתי כאן, ירידת רף הרגישות הכללית אל מול עליית רף ה"אמפטיה" הפרטנית (שהרי זאת מטרתם המוצהרת של הסרטים מהסוג שאינו מספק מידע חדש, ליצור אמפטיה אצל הצופה כלפי הקורבן, ולעיתים קרובות גם חוסר-אמפטיה כלפי המבצע).
כדאי לשים לב לכך כי ככל שהרף הראשון יהיה נמוך יותר, כך יהיה קשה יותר להגיע לנקודת ההשפעה, אם תרצה, של הרף השני.

השלישי - מי מרוויח משידור תמונות קשות וכואבות שכאלה, ומאילו סיבות?
האם שיקולים מסחריים עולים על שיקולים מוסריים או אנושיים?
האם צריך להניח לגוף מסחרי לסחור כך ברגשותיהם של בני-אדם, וכל זה לטובתו הפיננסית המובהקת שלו?

אלו רק כמה שיקולים שעלו בדעתי, ואני בטוח שיש עוד.

ובכן, מה דעתך על השאלות ועל הקריטריונים הנ"ל?
להסניף סנאף 29367
Xslf • בתשובה למיץ פטל יום ב', 23/7/2001, 15:45
לא קשור ישירות לסרט הספציפי הזה, אבל נתקלתי לא מזמן במאמר הטוען שהסיפור של סרטי סנאף הנו אגדה אורבנית, לפחות מלכתחילה.

המאמר:
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24157
דובי קננגיסר • בתשובה לגלעד דנבום שבת, 26/5/2001, 16:15
זוהי, אם תסלח לי, דמגוגיה זולה. בכל תוכניות האסונות המשעשעים דוגמת ''פוקוס'' הושם דגש על כך שכל האנשים המעורבים בתקריות שהוצגו יצאו מהן בחיים. לעולם לא תראה רעידת אדמה בתורכיה בתוכנית שכזו, וכך גם לעולם לא תראה את התמונות מאולמי ורסאי בקונקטסט שכזה.
אני מבין שאנשים רוצים להעביר ביקורת על התקשורת, ואכן יש הרבה מקום לעשות כן, אך הדברים שאמרת כאן אינם אלא שקר בוטה.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24171
גלעד דנבום • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 26/5/2001, 18:38
הבנתי - אז כל עוד אנשים רק נפצעים באורח קשה וחייהם תלויים על הסף, זה בסדר.

לעולם אל תאמר "לעולם".
מה שנחשב היום כטאבו בתוכניות אלו יגיע מהר מאוד להיות ה"לחם והחמאה" שלהם.
כשסף הרגישות הממוצע יאפשר זאת, גם סרטים מסוג זה ישודרו במסגרת תוכניות אסונות.

"מה הבעייה? אנחנו לא מראים ממש גוויות.
רק קטעים מדהימים ואמיתיים בהם היו גם פצועים והרוגים.
מוות ותאונות הם חלק מהחיים, ומי שמתכחש לזה שלא יצפה.
זה שוק חופשי ותמיד אפשר להעביר ערוץ"

מזל שאנחנו שומרים על המוסר שלנו ונמנעים מדמגוגיה זולה, הא?
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24176
ליאור חיימוביץ' • בתשובה לגלעד דנבום שבת, 26/5/2001, 18:54
דובי צודק במאת האחוזים - הדרך ממהדורת חדשות עניינית לתוכנית אסונות זולה היא ארוכה מאוד, ואני בספק אם הסרטון הזה יעבור אותה.
אני אישית ראיתי את הקטע ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה 10 דקות לאחר מכן. זה אומר שהשידור היה מוצדק, והיה נכון. הוא השיג את האפקט הרצוי. סליחה, אבל כשאתה רואה ספק ילדים ספק שלדים במדינת עולם שלישי מוכת רעב - זה לא מפריע לך, כי זה רחוק? אם כבר להיות צדקנים אז עד הסוף. לי זה לא מפריע, לדוגמא: אני חושב שאני צריך לראות את זה, שאלו חדשות, בין אם אני אוהב את זה או לא.

רק הערה - אתה מגיב בציניות לא עניינית לדעתי.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24183
גלעד דנבום • בתשובה לליאור חיימוביץ' שבת, 26/5/2001, 19:17
בנוגע לציניות - זה חלק מהאישיות שלי, משהו שנובע ממני באופן טבעי, במיוחד בדברים שנוגעים לי ומציקים לי במיוחד.
אני משתדל מאוד לשמור את השימוש בכלי הזה לפתיחה ולסיום בלבד במהלך הכתיבה שלי, או בכותרת או בהודעה קצרה מאוד (משפט אחד).

בתגובה הקודמת אולי באמת הגזמתי קצת, אבל באמת שאין בכוונתי לפגוע במי שהוא אלא רק להדגיש את האבסורד שאני רואה בטיעונים מסוימים.

אינני יכול להסיק דבר מהתגובה האישית שלך לסרטון, אבל הוא יכול לשמש סימוכין לכוחה העצום של התמונה הנעה וליכולת שלה לייצר ריגושים וחוויות חזקים ביותר בצופים בה - בכלי רב עוצמה שכזה יש להשתמש בחוכמה ובזהירות, וחוששני ששיקולים אלו אינם עומדים בראש דאגתם של הממונים על ערוץ 2 למשל, וזאת בלשון המעטה.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24224
חזי • בתשובה לגלעד דנבום יום א', 27/5/2001, 8:12
אפשר למצוא פגם בשיקולים של מנהלי הטלוויזיה בקשר לכל דבר שמשודר כמעט; קל מאוד לתקוף את התקשורת. לי אין בעיה עם שידור הסרט, ואני לא מתבייש בכך שהוא ייצר בי "ריגושים וחוויות חזקים"; מה לא בסדר בשני אלו? אני מזדהה עם דבריו של ליאור למעלה - הבנתי את גודל והיקף האסון כבר עם הידיעות הראשונות עליו, אך רק הצפיה בסרט גרמה לו להחרת בזכרוני לנצח; אין כל קשר ל"סף רגישות" נמוך או גבוה.

בקשר לפגיעה ברגשות המעורבים באסון, כפי שנאמר למעלה, אז הויכוח בנושא השמעת וגנר רלוונטי גם פה - אין גבול לרגישות, כידוע, ויהיו כאלו שיפגעו מצילומי האולם ההרוס, כאלו שיפגעו מנאומו של אריאל שרון וכאלו שלא אוהבים את הכומתה הכתומה של פקע"ר. הכלל תקף גם פה - לא רוצה, אל תראה.

גם טיעון הרדיפה אחר הרייטינג לא רלוונטי בכלל; בין כה וכה כל המדינה ישבה מרותקת מול הטלוויזיה לאחר האסון, אז שידור הסרט לא משך צופים חדשים; אם הם היו מודיעים, "בידינו סרט האסון ונשדר אותו בעוד שבוע בתשע בערב", זה היה סיפור אחר.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24238
מיץ פטל • בתשובה לחזי יום א', 27/5/2001, 10:09
זו בערך היתה התכנית: "ידיעות אחרונות" רכש את הסרט, והתכוון לממש את ההשקעה בעצמו (באמצעות מהדורה מיוחדת ו/או פרסום באתר האינטרנט השייך לו) טרם יאשר לרשות-השידור לשדר אותו, אלא שחברת החדשות הישראלית טרפה את הקלפים. הסכומים (כסף קטן אפילו במונחים של מקומון) והסיפור כאן:
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24173
אסף עמית • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 26/5/2001, 18:40
רפי גינת השתבח לא אחת בכך שתוכניתו ''פוקוס'' שונה מתוכניות-אסונות מסוגה המשודרות בחו''ל בדיוק מהסיבה שציינת - אצלו כמעט תמיד האסונות נגמרים בסוף טוב. מכאן אפשר להסיק (וגם אני יכול להעיד) שהדבר אינו כלל ברזל של הז'אנר כולו ושבתוכניות אחרות מסוג זה בהחלט מקובל להראות אסונות אמיתיים וקטלניים לעילא ולעילא ובלבד שיהיו פוטוגניים ומרשימים.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24205
דובי קננגיסר • בתשובה לאסף עמית יום א', 27/5/2001, 0:05
לא יכול להעיד על כל המדינות האחרות, אבל הן ''ריפלי'ס בליב איט אור נוט'' (המשודרת בארץ), והן תוכנית אחרת שיצא לי לצפות בה במהלך שהותי הקצרה בקנדה (איזה חסר חיים אני. טס לקנדה, ורואה שם טלוויזיה...) מקפידות לציין שהאנשים בסרטונים שהם מראים לא נהרגו בארועים, ובד''כ גם לא נפצעו באורח קשה.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24260
רן בר-זיק • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 27/5/2001, 12:28
לא היית צריך להרחיק עד קנדה, סרטיה המחליאים של התוכנית משודרים בארץ הקודש, בערוץ 3 בשעת הצהריים, כדי שהילדים הרכים יוכלו לראות ולהנות.
למה משדרים את צילומי הוידיאו? 24262
מאור גרינברג • בתשובה לאסף עמית יום א', 27/5/2001, 12:37
בין שאר עיסוקי הלא פרודוקטיביים תופסת מקום של כבוד אומנות GTA2.
מה הקשר? בערוץ 18 משודרים בזמנים לא ברורים מרדפי מכוניות לוהטים, על היי ווי'ז ביו אס אוף איי.
בשבילי זו ספרות מקצועית.
כמובן, שבאמצע מפמפמים מסרים חינוכיים שונים. לא לגנוב, לא להתחצף לשוטרים וכו', מעין עלה תאנה שקוף על ערוות הפורנוגרפיה המוטורית הזו.

ושם, מדווחים על הרוגים בחלק מהתאונות, שהן הסיום ל*כל* מרדף (אגב, זוהי תעמולה משטרתית)
ועדת החקירה הממלכתית 24609
יובל רבינוביץ יום ה', 31/5/2001, 0:08
הממשלה החליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון ורסאי:
זהו בסך הכל עוד צעד פופוליסטי. מדוע יש צורך בועדת חקירה? מה רע בחקירה משטרתית רגילה?

הצעד הזה הוא יותר חמור ממה שנראה על פני השטח. כאשר כשל נקודתי שווה מהבחינה הציבורית למלחמת יום כיפור, הדבר מהווה פתח לזלזול בועדות חקירה עתידיות.

ועדת חקירה ממלכתית נועדה למקרים שבהם יש לחקור את הדרג המדיני עצמו, או להשתמש בסמכויות שיפוטיות שאינן בהישג ידה של המשטרה בדרך כלל.

ועדות חקירה צריכות להיות נדירות ביותר, ללא תלות במידת הזעזוע שגרם האירוע שאותו הן חוקרות. הגורם היחיד שצריך להנחות אותנו בקביעת ועדה כזו הוא באם יש סכנה שהצדק לא ייעשה באמצעים פחות דרסטיים.
ועדת החקירה הממלכתית 24611
אסף שרעבי • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ה', 31/5/2001, 0:36
הכותרת של הידיעה (באתר החדשותי עצמו) כמובן שלא קשורה לידיעה עצמה.
בכותרת כתוב שהממשלה תחקור את אסון ורסאי, בה בשעה שהידיעה אומרת במפורש שהוועדה לא תחקור את האסון עצמו אלא את בטיחות המבנים הציבורים בארץ.
במחשבה ראשונה, גם עבורי הוודעה הזו נראתה לי מיותרת ומוזילה את ערך וועדות החקירה הממלכתיות. אלא שבמחשבה שניה (והיא תמיד מגיעה, החצופה) אולי יש מקום לבדוק את כל ההיבטים של הבניה בארץ. לבדוק אם אנחנו באמת מדינה מושחתת, חפפיפניקית וחובבנית או שאני סתם מעליל עלילות שווא וחושד בכשרים (מהנדסים, קבלנים, עירייה ועוד) ועל כך עוד אלקה בגופי.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות