 |
423 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
תמיד נעים לקרוא את מאמריו של אלי אשד. כתיבתו המרתקת והנושאים המענינים מספקים פסק זמן מבורך מן הפוליטיקה. אני מחכה לחלק ב' בלהיטות.. :) אך באמת מתמיהה העובדה של שימוש בשמות בדויים, איך אף אחד לא 'עלה' על זה? עיתונים לא עשו תחקירים אז? מדוע לא השתמשו בשמות ישראלים? |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לשימוש בשמות הבדויים , הייתה מסחרית גרידה , קל היה יותר למכור ספרים כאלה אם נראה היה שהם כביכול ממקור זר. אבל זה לא היטעה אף אחד גם בלי תחקירים חלק גדול מהקוראים חשדו שהמדובר בתוצרת מקומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו תמיד, אנחנו מגלים בעזרתו של אלי אשד כי העבר לא היה כל כך משעמם כפי שנהוג היה לחשוב. מעניין מה המקבילה של היום, אולי אתרים מוזרים באינטרנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של המאמר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סטאלג" ו"טרזן" אתמול, והיום "רמבו" "כוח המחץ" ודומיהם. אתמול ספר מצ'וקמק בכרכת נייר שרמתו מינוס 0 והיום סרט, מלא אלימות אקשן וטימטום שגם הוא ברמה מינוס 0. כמה עצוב, אלה גם אלה ממלאים צורך באקשן, בסדיזם אצל חתך רחב באוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדוני כנראה נמצא במסע בזמן ,זוהי שנת 2001 עכשיו. רמבו וכוח המחץ היו פופולאריים בשנות ה-80 לפני יותר מ-15 שנה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מדהים ומרתק. הג'ינגל הזה של גלגל''צ, שבו הם מנגנים הפוך ויוצא ''סטאלג-לג-לג-לג'', כבר לא יישמע אותו הדבר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מבטאים סטאלג, אגב? STALG? STELG? STALEG?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם STALAG מקורו למעשה בקיצור המונח הגרמני Stammlager, קיצור הנובע מהאותיות STAmmLAGer. פירוש המילה הינו מחנה (ריכוז) ראשי, מרכזי, ראשוני, (במקור 'מוצא', 'שבט', 'גזע-עץ'), אשר ממנו יכולים להתפצל מחנות ריכוז משניים, כפי שהיה הדבר לדוגמא באושוויץ. הפקידות הגרמנית נהגה לקצר לעיתים שמות ארוכים אלו, ובתכתובת פרטית הופיע הקיצור בצורה Sta. Lag.(אינני מצליח להביא את הנקודה לסוף המילה Lag א. מ.), כפי שלדוגמא צבא ההגנה לישראל מקצר שמו לצה"ל, או האירגון לשחרור פלסטין (בעברית) לאש"פ. לכן יכולים המדקדקין בהחלט ניתן לרשום סטל"ג או סטאל"ג. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שחפץ לדעת כיצד יש לבטא את המילה סטאלאג - http://www.bartleby.com/61/wavs/80/S0698000.wav אטימיולוגיה ואופן הגהה ניתן למצוא ב - בנוסף, מעניין לציין בהקשר זה את המנהג הצבאי המעצבן למדי של שימוש נרחב יתר על המידה בקיצורים ובראשי-תיבות שונים (בגרמנית זה עוד מובן, בהתחשב במספר האותיות הגדול שלרוב יש לשמות העצמים וביכולת לחברם לכדי מילה בודדת, אך בעברית זה ממש מוגזם), לדוגמא - גלגלצ, קיצור (או חיבור שתי מילים למילה בודדת) של ראשי תיבות של ראשי תיבות של ראשי תיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרים השונים יש איותים שונים של המילה STALAG לא פחות מארבעה כאלה והאיות יכול להשתנות בין דפי הספר עצמו! ובכן ידידי הלשונאי ואספן ספרי הכיס חיים נקר נכנס לעובי הקורה וקבע שיש להשתמש מעתה ואילך רק באיות הזה "סטלג" מאחר שהאלפים למיניהם הם מיותרים. כך שמאתה ואילך המדובר רק ב"סטלג". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש מקום שבו אפשר לראות ספרים אלה היום? 2. מישהו יודע האם קיים בעולם זרם ספרותי שדומה לסטאלגים האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרי הסטלגים הם נדירים מאוד כיום . אתה יכול למצוא אותם פה ושם בחנויות לספרים משומשים , וידוע לי על שלושה ארבעה אנשים שאוספים אותם . פרט לכך אתה יכול למצוא אותם רק בספריה הלאומית . באשר לשאלה השניה שלך , ראה חלק ב' של המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מופתעת מעט לגלות, שגם אבא שלי, כשהיה בצבא (במחנה של חיילי גולני חרמנים) קרא גם הוא (כן כן) סטאלגים... :-\ ובנוסף לכך, בספריה אצלנו קיימים גם כמה סטאלגים! דמוסתנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענת אימי גם לאבא שלי היה אחד כזה, אבל חיפוש בספרייה שלנו העלה אבק. יש לציין כי יש סיכוי סביר שהאבק הזה הוא הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעורי היסטוריה (י"א-הנושא העיקרי הוא השואה) לא יראו אותו דבר עוד... במיוחד לא הסמינר שאני יוצאת אליו בעוד שבוע... מחכה לחלק השני בקוצר רוח! דמוסתנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את המאמר בידיעות כאשר פורסם וגם עכשיו נהנתי ממנו מאוד. ממתין לחלק ב ומי אמר שיש רק פוליטיקה באייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מענינת הקשורה לענייני היום היא אם ה "חשיפה" האחרונה של ראפיק חלבי במבט הינה תוצאה של חינוך א לה סטאלג 13? אלא שהיום נראה שלמפיצי היופי הזה ישנה כסות פסאודו פוסט מודרניסטית - הכל מותר וכביכול גם נחוץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חשיפה? לא כולנו רואים ערוץ 1... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלטת של מעשה אונס והתעללות כתבות מיום שישי הארץ מעריב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם צופי ערוץ 2 לא מקופחים. המהדורה של חברת החדשות הישראלית הובילה ברייטינג (גם) בערב בו נפתחה בתיעוד הוצאותו להורג ע"י כיתת יורים של עלאן בני עודה, פלסטינאי שהורשע בשיתוף פעולה עם ישראל. דיון 397 ערוץ 1 בסך הכל ביצע ביום חמישי פעולת-תגמול במלחמת-הרייטינג. היום ב"ערב חדש" בחינוכית, ניסתה ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש) להסביר מדוע היה ראוי לשדר את הדברים (גם היא סייגה זאת ב"עריכה שונה", כפי שאומרת היום רשות השידור). ממש כמו עירית לינור שישבה לצידה, גם אני התקשיתי להשתכנע. התייחסות פורום החדשות של רשות השידור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל נא תשכח את שידורי מוחמד א-דורה, הפגזת רמאללה וכמובן - הלינץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו שאתם אתר של חנונים הבאתם אותה באחלה קטע אפילו שיכולתם לדבר פחות ולהראות יותר תמונות. יש הרבה וידיואים בקטע של סטלגים ובתי סוהר עם כוסיות ולמי שזה בראש שלו שיראה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמצא במאמרי ביקורת על הסרט שנעשה על חייה "החיים המדהימים הנוראים והמופלאים של לני ריפנשטאל " בבמאמר בשם "מה בעצם ראתה לני ריפנשטאל " :http://www.english.upenn.edu/~afilreis/Holocaust/mas... ובמאמר ביקורת נוסף בימים אלה נעשה על חייה סרט בהוליווד בכיכובה של ג'ודי פוסטר. מן הסתם נשמע עליה הרבה יותר כשהסרט יצא למסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיון איתה בעיברית שהופיע במעריב תקציר שלו נמצא ב: והגרסה המלאה נמצאת ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר של אורי אבנרי "צלב הקרס " ( שניכתב בתקופה בה הופיעו הסטלאגים הראשונים וכמוהם הופיע בהוצאה של ספרים אירוטיים , אם כי היה זה ספר היסטורי תיעודי) מביא את הסיפור המעניין הנ"ל על היחסים בין ריפנשטאל ובין אדולף היטלר. ריפנשטאל היכחישה תמיד שהיו בינה ובין היטלר יחסים אינטימיים אם כי לא הכחישה שהוא רצה בכך, למעשה הסיפור האמיתי היה מסובך הרבה יותר . לדברי הספר של אבנרי ( שמבוסס על ספר שאותו כתב מקורבו של היטלר הנאצי שטראסר ) ריפנשטאל רצתה לקיים יחסים אינטימיים עם הפיהרר שאותו העריצה. לבסוף זכתה להזמנה לבילוי לילה עם הפיהרר וסיפרה על כך לכל חבריה לתיאטרון שבו עבדה והיבטיחה לתת להם את הפרטים המלאים על מה שהתרחש למחרת... סיפר אחד מאותם חברים לשטראסר : "למחרת בבוקר מיהרנו כולנו לדירתה של לני , מתוך תקווה שסוף סוף יתגלה לנו משהו על החיים הפרטיים של הפיהרר .ץ אולם לני הייתה מאוכזבת נורא , הפירר התגלה לה כאונאניסט ( דהיינו בלשון זמננו האיש הסתפק באוננות לפניה )יותר מכן לא רצתה לגלות ". ריפנשטאל לא רצתה לגלות , אולם אנו יכולים לנחש מה שקרה שם. ריפנשטאל הייתה מעוניינת לקיים יחסי מין וכך גם היטלר, אולם ככל הניראה בנוכחותה של אותה אישה דומיננטית היטלר לא היה מסוגל להגיע לזיקפה ... אין זה מקרה שאהובותיו של היטלר כמו אחיינתו ואווה בראון היו נשים פסיביות שקיבלו את הדומיננטיות המוחלטת שלו. בנוכחותה של אישה מסוג שונה לחלוטין , ריפנשטאל, היטלר לא היה מסוגל לתפקד מינית לתיסכולה הרב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שגם העיתונאי רון מייברג מבקר מדי פעם בדפים אלה או לכל הפחות בכתבה הספציפית הזאת , כפי שמראה הקטע הזה על הזיותיו המיניות לגבי מגישת החדשות יעל שטרנהל כמפקדת סטלג עם בגדי עור שחורים ושוט בידה. לכל הפחות הכותר אינו נראה כחסר קשר לכתבה זאת . מייברג התייחס אגב גם לכתבה על הסטלגים בגירסתה המקורית כפי שהופיעה ב"שבע ימים" כאן : ככל הנראה יש לו עניין אישי מסוים בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לני ריפנשטאל זוכתה בימים אלה מהאשמה ששיקרה לגבי גורלם של הצוענים במלחמה . הגברת היגיעה גם לגיל 100 ,וכמדומני זה עושה אותה לסלבריטאית הזקנה ביותר בעולם כיום \ובוודאי לאישיות החשובה היחידה ששרדה מגרמניה הנאצית . עוד על כך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד צמד מאמרים נפלא מבית יוצר של אלי אשד. ישר כוח! הציטוט מ"משפחת שמחון" הזכיר לי את הציטוטים שאבי נוהג להביא לפרקים מתקופת תסכיתי הרדיו. יש סיכוי שתכבד אותנו גם בכתבה על אותה אופנה של שנות החמישים והשישים? "נאווה בבית?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגליון הבא של מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני "המימד העשירי " ( שאני מקווה שכבר יצא סוף סוף בחודש הבא , דותן לתשומת לבך !) יש מאמר על תסכיתי הרדיו . כל מי שמתעניין מוזמן לפנות לדותן דימנט בעניין . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו דותן דימט, וכתובת הדואל שלו היא: dotan@corky.net
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דותן מודיע לי שהחוברת הבאה של ''המימד העשירי'' תצא ''בקרוב מאוד מאוד''. בה ניתן יהיה למצוא כאמור מאמר מקיף על תסיכיתי רדיו , ברדיו האמריקני , הבריטי ובעיקר הישראלי. כל מי שמתעניין מוזמן לפנות לדותן או לאגודה הישראלית למד''ב כדי להשיג חוברת . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבשורה האחרונה שקיבלתי מדותן בעניין הייתה שהמאמר לא יופיע אחרי הכל בגיליון הבא של המימד העשירי מסיבות שונות של עימוד וכו' שקטונתי מלהבינם. ובכן מכיוון שאני שונא לבזבז מאמרים , זה אומר שהמאמר יופיע בשבועות הקרובים באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר, לא ישכח פול טמפל הבלש האלמותי שלתסכיתיו היו הילדים נוהגים להקשיב בלילה בהחבא, וגם את מנגינת הנושא בביצוע הצלליות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחפש את שם השיר של הצלליות שפתח את הסדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The frightened city כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון המון תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, יש מאמר על "משפחת שמחון": http://www.notes.co.il/eshed/2427.asp | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אלי - "פני מלאך"??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תוטעי מהתמונה , היא ככל הנראה צולמה כשגרזה הייתה בבית הסוהר ובהחלט לא נראתה במיטבה. עדויות שונות וגם של אנשים שסבלו מידיה מגדירים אותה כיפיפיה מדהימה מה שלטענתם הפכו את העינויים מידיה לנוראיים עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האישה ששימשה כמודל לכותבי הסטלגים בארץ הייתה צעירה יפה שנהגה להתעלל מינית באסירים ובאסירות שתחת פיקוחה ואף אהבה לבצע עליהם ניסויים רפואיים שונים. היא הייתה בין השאר גם עוזרת של רופא מסוגו של מנגלה שביצע ניסויים ביהודים שלא לדבר על כך שהיא הייתה המאהבת של מנגלה עצמו , עד שזה נטש אותה כנראה משום שגילה שהיא בי סקסואלית). עוד על גרזה : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טרחתי לקרוא את הכתבה בעיתון כשהבחנתי בה אך כאשר פגשתי בה שוב כאן הורדתי אותה בעבודה והדפסתי אותה מעניין-מרתק-מזוויע אני שמח שיש כבר חלק שני עוד שנייה אני מוריד וקורא חושבים שזה יוכל להוות חומר לקריאה לפני השינה? תודה שוב, אלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילי ווילדר שביים את הסרט, נפטר היום בגיל 95. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לבשר שספרי "מטרזן ועד זבנג : הספור של הספרות הפופולארית בישראל " יוצא לאור בימים אלה בהוצאת בבל. "מטרזן ועד זבנג" עוסק בתולדות הספרות הפופולארית בישראל מראשיתה ועד היום וכולל פרקים על סופרים ידועים כמו שרגא גפני והסדרות השונות שלו ( דנידין הימאים\ הספורטאים הצעירים ועוד ) ,סדרת חסמבה של יגאל מוסינזון , סדרות קופיקו וצ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר , סדרות "תוכידס " ועוז יעוז של עידו סתר , סדרות מערבונים "רינגו " ו"ביל קרטר " בהוצאת רמדור , סדרות קומיקס כמו "זבנג " של אורי פינק ו"יואב בן חלב" ועדד רבות רבות אחרות . וכן יש שם גם גירסה שונה ומשופרת של מאמר זה. ספר זה הוא הסקירה השלמה והמקיפה ביותר עד כה של תחום שנזנח עד כה בחקר הספרות העברית . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך שנים רבות הייתה הספרות הפופולארית בעברית , סופרים כמו יגאל מוסינזון ושרגא פני סדרות כמו חסמבה ודנידין הילד הרואה ואינו נראה , ספרי מדע בדיוני שונים על מלחמות עתידניות וספרי כיס שונים שנקראו "מתחת לשולחן" ה"ילד הדחוי" של התרבות העברית . הכל ידעו על קיומה והרוב קראו אותה והרבה יותר בשקיקה מאשר את הספרות הנחשבת של עגנון הזז יזהר ושות' .והיום חלק לא קטן של הציבור נוסטלגי לספרות זאת הרבה יותר מאשר הוא נוסטלגי לעגנון למשל ,ואפשר להוכיח שההשפעה שלה על החברה הישראלית הייתה לכל הפחות שווה ואולי אף יותר מכך מזו של הספרות "התקנית ". למרות זאת עד היום האקדמיה התעלמה כמעט לחלוטין מספרות זאת להוציא כמה מאמרים בודדים וכמה איזכורים פה ושם . האקדמאים למאותיהם מעדיפים תמיד להתרכז לחלוטין במספר מצומצם מאוד של כמה סופרים תקניים "נחשבים " כמו עגנון וחנוך לוין ,ולהתעלם מכל השאר. ובכך הביאו "להסתרה " של חלק חשוב מאוד של ההיסטוריה של התרבות העברית . ביום רביעי זה ב-7 בערב אתן הרצאה על נושא זה של הספרות הפופולארית העברית והשפעותיה על החברה הישראלית בחנות הספרים טאואר רקורדס במגדל האופרה בתל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב ביקורת מעניינת על ניצול השואה לצרכים שונים ומזכיר בבהקשר זה גם את הסטלגים ,כאן ובהקשר זה קוריוז מעניין : כאשר שלחתי את המאמר הנ"ל לפירסום בכתב העת המכובד "זמנים" אמרה לי העורכת( נעמה שפי חוקרת השפעות התרבות הגרמנית על התרבות הישראלית ) שהיא מעוניינת מאוד שהוא יתפרסם בין דפיו . אולם כמקובל בכתב עת מדעי הוא נשלח לבדיקתם של לקטורים שיראו אם הוא מתאים מבחינה מדעית וכו' . חלפו חודשים וחלפה שנה וכאשר ביררתי מה קורא עם המאמר אמרו לי שעדיין לא היגיעו לכלל החלטה . הבעתי את תמיהתי על כמה זמן לוקח ללקטורים לקרוא מאמר אחד מסכן כדי להגיע להחלטה. ועז ענתה לי העורכת תשובה שהדהימה אותי :" אף אחד מהחוקרים שפנינו אליהם כדי להיות לקטור לא היה מוכן לקרוא את המאמר ". דהיינו ברגע שנודע להם הנושא המאמר הפך להיות פסול מראש ללא קריאתו . המאמר פורסם מאז כידוע במקומות שונים וזכה בתגובות חיוביות אפילו מאקדמאים ,אולם הייתי שמח אם אחד מאותם לקטורים אלמוניים (שכמובן אינני יודע מי הם ) היה מסביר מדוע מאמר הוא פסול מראש לפני שקראו ממנו אפילו שורה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העורכת כבר ענתה לך על שאלתך: המאמר לא נפסל בשל רמתו, אלא בגלל הנושא שלו. בשביל זה לא צריך לקרוא כלום מלבד את הכותרת. זה עדיין קצת מוזר, ניתן היה לצפות שבכ"ז הוא ייקרא ולו רק כדי להיווכח שאין בו איכויות שמצדיקות פרסום *למרות* הנושא (לדעתם של הלקטורים), ואם יותר לי ניחוש פראי הם כן קראו אותו, לפחות ברפרוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זמנים'' זה כתב עת מתסכל נורא. תמיד מופיעה על כריכתו תמונה מלהיבה, שנותנת תחושה שהגליון עומד להכניס אותך לעולם של הרפתקאות היסטוריות מציתות דמיון. גם הנושא שמופיע באותיות גדולות על הכריכה נשמע מרתק. אבל בסוף אתה מגלה שחלק קטן מהמאמרים מעניין, ורובם יבשושיים, עמוסים בפרטים שאין להם כל חשיבות ומשעממים במידה עוצרת נשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפורום "חוויות כואבות " שנמצא ב: http://www.heberotic.co.il/FD שעוסק בענייני סאדו מאזו,גבירות , עבדים וכולל סיפורים ותמונות בטעם רע במיוחד שלפעמים דורשים קיבה של ברזל אם לשפוט על פי סקירה קצרה ומנוהל בידי "המכשפה " גבירה קיצונית במיוחד בטעמה אם לשפוט לפי תוכן ההודעות שלה,התקבלה לאחרונה בעניין רב הכתבה הזאת על דמות הקומיקס אשת חיל : מתוך הנחה שאם הם מתעניינים באשת חיל אז בודאי הם יתעניינו בסטלגים נשלחו אליהם קישורים לצמד המאמרים הנ"ל . התגובה לכך הייתה זאת : "הלינקים לסיפורי סטלג שצורפו להודעה זו נמחקו. לאחרונה עלו מספר דיונים בנושא זה כאן בפורום אולם לאור הבקשות הרבות והפגיעה הקשה בחלק מהמשתתפים, בעיקר בהיבט הנאצי, התקבלה החלטה לא לעלות נושא זה לדיון נוסף. בברכה, המכשפה נ.ב לטעמי האישי, חלק מהסטלאגים היו די נחמדים (ואפילו מחרמנים), אולם לפעמים צריך גם לכבד את דעת רוב המשתתפים כאן. בשם חופש הגלישה והפתיחות בפני סטיות שונות ולטובת המעונינים לגלוש בזמנם הפרטי הלינקים נלקחו מהאתר הבא: תגובות על הנושא הזה ימחקו לאלתר." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורסמה בידי הכתבת רז יובן במעריב . ראו : במדינת החרמנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין פורנוגרפיה פשוטה (ויעילה) לבין ספרות שיש בה גם תאורים פורנוגרפיים היא בדיוק ההבדל בין הסטאלגים לבין הספרים (האוטוביוגרפיים) של ק. צטניק. השאלה, כשבוחנים פורנו, היא תמיד - האם יש בזה ערך מוסף, מעבר לרצון לעורר ולגרות את הצופה? וק. צטניק, עד היום, עדיין, מצליח לזעזע אותי מאוד. לא לגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך הלינק (המעניין כשלעצמו, תודה) מתקשר לנושא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |