 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתב ביקורת מעניינת על ניצול השואה לצרכים שונים ומזכיר בבהקשר זה גם את הסטלגים ,כאן ובהקשר זה קוריוז מעניין : כאשר שלחתי את המאמר הנ"ל לפירסום בכתב העת המכובד "זמנים" אמרה לי העורכת( נעמה שפי חוקרת השפעות התרבות הגרמנית על התרבות הישראלית ) שהיא מעוניינת מאוד שהוא יתפרסם בין דפיו . אולם כמקובל בכתב עת מדעי הוא נשלח לבדיקתם של לקטורים שיראו אם הוא מתאים מבחינה מדעית וכו' . חלפו חודשים וחלפה שנה וכאשר ביררתי מה קורא עם המאמר אמרו לי שעדיין לא היגיעו לכלל החלטה . הבעתי את תמיהתי על כמה זמן לוקח ללקטורים לקרוא מאמר אחד מסכן כדי להגיע להחלטה. ועז ענתה לי העורכת תשובה שהדהימה אותי :" אף אחד מהחוקרים שפנינו אליהם כדי להיות לקטור לא היה מוכן לקרוא את המאמר ". דהיינו ברגע שנודע להם הנושא המאמר הפך להיות פסול מראש ללא קריאתו . המאמר פורסם מאז כידוע במקומות שונים וזכה בתגובות חיוביות אפילו מאקדמאים ,אולם הייתי שמח אם אחד מאותם לקטורים אלמוניים (שכמובן אינני יודע מי הם ) היה מסביר מדוע מאמר הוא פסול מראש לפני שקראו ממנו אפילו שורה אחת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העורכת כבר ענתה לך על שאלתך: המאמר לא נפסל בשל רמתו, אלא בגלל הנושא שלו. בשביל זה לא צריך לקרוא כלום מלבד את הכותרת. זה עדיין קצת מוזר, ניתן היה לצפות שבכ"ז הוא ייקרא ולו רק כדי להיווכח שאין בו איכויות שמצדיקות פרסום *למרות* הנושא (לדעתם של הלקטורים), ואם יותר לי ניחוש פראי הם כן קראו אותו, לפחות ברפרוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זמנים'' זה כתב עת מתסכל נורא. תמיד מופיעה על כריכתו תמונה מלהיבה, שנותנת תחושה שהגליון עומד להכניס אותך לעולם של הרפתקאות היסטוריות מציתות דמיון. גם הנושא שמופיע באותיות גדולות על הכריכה נשמע מרתק. אבל בסוף אתה מגלה שחלק קטן מהמאמרים מעניין, ורובם יבשושיים, עמוסים בפרטים שאין להם כל חשיבות ומשעממים במידה עוצרת נשימה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |