 |
המשטרה סגרה שלושה מועדוני חשפנות בשל הגדרת ''לאפ דאנס'' כזנות | 3991 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זה פשוט מגוחך. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה מגוחך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחיית שי ניצן, ועילת סגירת המועדונים המדוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחיית ניצן פורטת לפרוטות את החוק הקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסחר בבני אדם, השפלת המנוצלות וביזוי המין הנשי באופן כללי לא מגוחך (והרבה מעבר לזה, מתועב) בעינייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתועב בעיניי. ומה איתך? אתה תומך בעבדות, התעללות וניצול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ואני לא מפרסם תגובות בגנות מי שפועל נגדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, רק בגנות מי שחושב שפעולות מסויימות נגדם הן מגוחכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומר, תוכל אולי לפרט מהי הדרך הנכונה לדעתך להתייחס בחקיקה ובאכיפה לתופעת הזנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אבל בתור התחלה הייתי מבדיל בין "סחר בבני אדם" לבין "תופעת הזנות", נאבק באחד בכלים של משפט פלילי ואכיפה אגרסיבית, ומתמודד עם השני במסגרת עבודה סוציאלית ועזרה ממוסדת (כדי למנוע מנשים להגיע לשם, לעזור להן לצאת משם, ולהגן על כל מי שבכל זאת נמצאת שם). אני משוכנע שהפללה של עובדות בזנות או של הבאים אליהן מזיקה לכולם, ומשרתת רק את מצפונם של צדקני-הכורסא משמאל והשמרנים הסקסופוביים מימין. אבל כל הדיון הזה, בעצם, הוא הסחת דעת: חוקים שקובעים את מידת האינטימיות המירבית המותרת בריקוד לפני שתשלום עליו הופך לפלילי הייתי משאיר לדיסטופיות תיאוקרטיות. זה אבסורד שגובל בטירוף, בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני משוכנע שהפללה של עובדות בזנות או של הבאים אליהן מזיקה לכולם איזה נזק לדעתך הפללה של לקוחות תגרום לעובדות בזנות? האם התועלת שאולי תצמח בטווח הארוך מהפללה כזו לא תגבר על הנזק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שבעיני צריכת זנות היא לא ראויה, החשש שלי מהפללת צרכנים היא דחיפה של הזנות לידי העולם התחתון ופגיעה קשה בזונות, שיאלצו לעבוד בתנאים מחתרתיים, ללא אפשרות לפיקוח והגנה. כבר כתבתי על זה בתגובה 696859. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוגיקה משונה. כבר היום כל מה שסביב לזנות הוא עבירה פלילית. מה בהפללת הצרכים ידחוף את הזנות לעולם התחתון יותר מהיום בדיוק? הרי כבר היום סרסור, החזקת מקום והשכרת מקום לצורך שירותי זנות וניצול רווחי זנות (שלא על ידי האשה עצמה) הם עבירות פליליות. כבר היום לקוחות-זנות-קטינים הם עברינים. אני לא בדיוק רואה פיקוח והגנה מרשימים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לחקיקת החוק להפללת צרכני זנות, היו זונות שעבדו בגלוי ללא מעורבות של גורמים עבריינים וגם אם היה גורם חיצוני שסיפק לזונות וללקוחותיהן את המקום ואולי גם פרסום תמורת אחוזים או תשלום קבוע, לא היתה אכיפה בפועל על האיסור לנצל רווחי זנות. המעבר להפללת הצרכנים העלים את הזנות הגלויה. אולי הזנות נפסקה והבעיה נפתרה, אבל אולי היא עברה למחתרת, מה שלדעתי יגביר את המעורבות של גורמי פשיעה מאורגנת ויפגע בתנאים של הזונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עברנו לדבר על אכיפה לוקה, לא על חקיקה עודפת. כמו כן, ממה שאני יודעת הסיפור של זונות מרצון שכל הכסף הולך אליהן ממש לא היה והוא עודנו לא המקרה הנפוץ. עדיין לא הבנתי על מה מבוססת דעתך פרט לתחושת בטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המידע שיש לי הוא רק מכתבות עיתונות שהתפרסמו בנושא הזה לפני, במהלך ולאחר החקיקה בנושא. נניח כנתון ש''הסיפור של זונות מרצון שכל הכסף הולך אליהן ממש לא היה והוא עודנו לא המקרה הנפוץ''. נניח שלפני החקיקה אותן זונות, שנאלצו לעבוד בזנות מחוסר ברירה ו''נהנו'' רק מחלק מהכסף (ואולי אפילו מחלקו הקטן), עבדו בגלוי (פרסום באינטרנט, כרטיסי ביקור שפוזרו ברחובות וכד') ובידיעת גורמי אכיפת החוק (שלמיטב ידיעתי התעלמו מהעיסוק בזנות, אבל מנעו סחר בנשים, בעיקר ממזרח אירופה ואולי גם עבירות נוספות כמו כליאה, שימוש באלימות ואילוץ לעבוד מעבר לרצון הזונה). אחרי החקיקה, שוב, למיטב ידיעתי, לא ניתנה לזונות אלטרנטיבה ממשית של שיקום, הכשרה תעסוקתית, עזרה כלכלית או תמיכה נפשית. במצב כזה, בהיעדר אלטרנטיבה, אני מנחש שלפחות חלקן ממשיכות לעבוד בזנות, אך בצורה סמויה יותר, כשלגורמי אכיפת החוק יש פחות יכולת לסייע להן במקרה של עבירות נלוות כמו סחר, אלימות, עושק וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניעת סחר בנשים אכן הייתה מטרה שהוצבה איפשהו בשנות האפס (אולי כבר בסוף שנות התשעים?) בגלל לחץ בינלאומי שכלל הכנסה של ישראל לרשימה שחורה כלשהי, ואכן היקף הסחר בנשים הצטמצם. לגבי עבירות נוספות כמו כליאה, שימוש באלימות, אילוץ לעבוד ולקיחת מרבית הכסף (א.ק.א - גניבה) - ממה שלי ידוע, בהחלט לא הייתה אכיפה של גורמי החוק. ההפך הוא הנכון - לא חסרים מקרים בהם שוטרים העלימו עין בעקבות לקיחת שוחד או ניצול של הנשים עצמן "ברשות" הסרסור.1 גם לא כל כך ברורה לי ההתייחסות לשימוש באלימות ואילוץ לעבוד (פעמים רבות ברצף, בזמן מחזור, בזמן הריון) כעניין חריג ל"העסקה" בזנות ה"רגילה". ממה שאני מכירה ויודעת מדובר בעבירות שהן חלק בלתי נפרד מהמצב הרגיל. החיים הם לא ג'וליה רוברטס באשה יפה וגם לא הסטודנטית לרפואה שלא מתחשק לה למלצר. לגבי העדר שיקום וחלופה אין לי ויכוח איתך. צריך שיקום, צריך חלופה, צריך לתקצב ואסור להשאיר את נפגעות הזנות לחסדי עמותות שמנסות להושיט יד. הקשר בין זה לבין הפללת לקוחות, לא ברור לי כלל. 1 המקרה האחרון שהתפרסם ולכן טרי בזכרוני: https://twitter.com/newsisrael13/status/1219880755838... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הדרך המועילה לדבר על העיסוק בזנות הוא מן ההיבט הכלכלי, אפילו המרקסיסטי. ההתנגדות ארוכת הימים של נשים לתעשיית הזנות נובעת מן העובדה שגברים רבים מבזבזים את כספם על השירותים האלו וגוזלים אותו מצרכי משפחתם. מאחר שלפחות במקומותינו עוד לא שמעתי על תנועה להוזלת שירותי הזנות, האלטרנטיבה היחידה הקיימת היא הפעלת פיקוח משטרתי נגדה. מה שכן צריך לחשוב עליו, הוא שאם הפיקוח המשטרתי לא יהיה יעיל, שכרו יצא בהפסדו. הדבר היחיד שיקרה הוא שהשירותים הללו יתייקרו. אני לא יודע אם נקודת המבט הכלכלית נותנת כיסוי מספיק לנושא, אבל הגישה האחרת הרואה באופן טהרני בתעשיית הזנות סוגיה של ניצול נשים ע''י גברים היא בעיניי שקרית וצבועה. היא מובילה בעיקר להנחה האבסורדית שבלתי אפשרי שנשים עוסקות במקצוע זה מרצונן. מה זה בדיוק ''רצונן'' אינה שאלה טריביאלית, אבל הרצון להלחם בזנות ע''י הענשת הלקוחות בלבד הוא עיוות מציאות ממש קרדינלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזו כל כך הדהימה אותי ששקלתי אם בכלל לענות לה. החלטתי להסתפק בכך שהרצון לעצור את תעשיית המין ממש לא מוגבלת לשאלת "הענשת הלקוחות בלבד" - זו אמירה שמעידה על בורות של ממש. במישור הפלילי, הפללת הלקוחות היא החקיקה האחרונה בנושא ולכן עולה לדיון - מזה שנים ארוכות שכל פעולה "סובבת זנות" היא עבירה פלילית, אפילו הזכרתי דוגמאות לכך אי שם במעלה הפתיל. מעבר לכך, הארגונים שנאבקים בתעשיה נאבקים גם לטובת תקצוב מערכת תמיכה וסיוע לאותם נשים וגברים שמנסים להחלץ מהעולם הזה, ולא רק תקצוב אלא גם מתן מערכות תמיכה וסיוע ישירות. אני לא רואה במסחור המין "ניצול נשים על ידי גברים" אלא ניצול של חלשות וחלשים על ידי חזקים וחזקות. כן, בדרך כלל מדובר בנשים ובגברים אבל בהחלט יש סרסוריות ובהחלט גם גברים מנוצלים. בגילאים הצעירים ההבדל בין נערים ונערות אפילו לא כזה גדול למיטב זכרוני, אבל אין לי מספרים בשלוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל נוב בתגובתו כתב הרבה דברים נכונים. ואני רואה שהייתי צריך להבהיר שאיני רואה בהיבט הכלכלי קונספט הממצה את הבעיה. יש לה אכן צדדים מוסריים ואנושיים נוספים כפי שציינתם שניכם. אני טוען שההיבט הכלכלי הוא הכלי הנכון להתיחס לפתרונות השונים המוצעים, דוקא בגלל סוג ההזדעזעות ש''הטלתי'' אותך לתוכה. בדברייך את רצה אל הסרסורים ואל ארגוני הפשע המתפרנסים מן המסכנות הזאת. אני רוצה לאחוז בתשומת לבך ולהניח אותה על העסקה הבסיסית בין זונה ללקוח. אני משווה עסקה זו לעסקת סמים בין סוחר ללקוח. התפיסה המקובלת בעסקת סמים אומרת שהלקוח הוא קורבן ואילו הסוחר הוא פושע. אני משער שהמציאות יותר סבוכה בפרט שחלק גדול מן הסוחרים הקמעונאים הם נרקומנים בעצמם. באופן הפוך בעסקת זנות, רבים מן הלוחמים בזנות מדברים על הזונה כקורבן (של החברה, הכלכלה הסרסורים וכו') והלקוח הוא הפושע המסית לדבר עבירה. גם זו תמונה מאד מאד ''מעוצבת'' של המציאות ולדעתי לפעול בהתאם לה הוא בזבוז זמן. מדובר כאן בעסקה עבריינית שהענשת הלקוח היא עניין סביר, בודאי לא פחות מהענשת עברייני תנועה אקראיים. אי אפשר לתלות את כל עוולות העולם וחולייו על צמד העבריינים בעסקה הזו. נער הייתי וגם זקנתי, ובשנות חיי ראיתי איך סחר בעשבים נרקוטיים הפך לכמעט פרקטיקה רפואית וענף ייצוא. לכן אבקשך לסלוח לי שאיני נכנע מייד לתפיסות מוסרניות ופשטניות של המציאות. ברצותך תאמרי שאינך מתיחסת לעבירה הבסיסית אלא לקבוצת הנרקומניות והנשים שעברו התעללות מינית הממלאות את שורות התעשייה הזו. דוקא הגישה הכלכלית שלי מסבירה מדוע זה לא משנה ובכל מקרה יש לחברה אינטרס להלחם בעבירה הזו. לא נראה לי שאת מן התומכות במיסוד הזנות כפתרון ולכן אני מצפה שלפחות את הנקודה הזו תרשמי לזכותי. אני ממש לא מיזוגניסט או אדם מיתמם האוטם ליבו למצוקות המציאות. אני פשוט מציע נקודת מבט שקולה ומציאותית יותר מאשר נערות תמימות וגברים סוטים המתעללים בהן. אני לא אומר שאת הצגת טענה כזו, אבל זה סוג הטענות שיצאתי נגדו. דוקא סוג הראיה שלי מסביר את האינטרס החברתי להלחם במה שרבים רואים בו פשע חסר קרבנות ומחלה חברתית הקיימת באופן עקבי בכל סוגי החברות האנושיות. עד כמה שאני זוכר, דוקא מדינות סקנדינביה שהן החלוצות ביזמות הללו להענשת הלקוחות, שמות את הדגש על חיוב הלקוחות העבריינים להשתתף במעין קורסי ''נהיגה מונעת'' שם מסבירים להם על הנזק שגורמת הזנות לחיי המשפחה שלהם וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציעה שבשלב ראשון תבסס את הטענה ש''חלק גדול מהסוחרים הקמעונאים הם נרקומנים בעצמם'', ואת הטענה (הנרמזת) שתעשיית הזנות מבוססת על ''עסקה'' בין שני גורמים, כי בינתיים נשמע שהעמדה שלך מבוססת על ניחוש איך המציאות נראית ולא על איך שדברים קורים בפועל. הרמיזה שנקודת המבט שלי אינה שקולה ומציאותית או שאני נכנעת ל''תפיסות מוסריות ופשטניות'' לא בדיוק מעודדת את המשך הדיון. אבל עוד יותר מכך - לדון עם מי שחושב שזנות היא ''פשע חסר קורבנות'' אני פשוט לא יכולה (לא כהחלטה ערכית, זה פשוט יהיה דיון חסר טעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת עומד מאחורי המשפט "ההתנגדות ארוכת הימים של נשים לתעשיית הזנות נובעת מן העובדה שגברים רבים מבזבזים את כספם על השירותים האלו וגוזלים אותו מצרכי משפחתם"? גם אם נשים לרגע בצד את כל הצדדים הנוראיים הנלווים (סחר בנשים, כליאה, כפייה, ניצול, וכו'1), לדעתך לא מתלווה2 לזנות אומללות אדירה, שהרבה נשים - וגברים - היו רוצים לחסל, מתוך אחווה אנושית פשוטה? ולא שמת לב שיש נשים שמתנגדות לזנות למרות שבני הזוג שלהן לא מבזבזים את כספי המשפחה על מין? או אפילו נשים שמתנגדות לזנות בלי שיש להן בני זוג או משפחה, רחמנא ליצלן? ______________ 1. כן, הם לא נלווים תמיד, אוקיי 2. לא נלווית תמיד, אוקיי. לא שכחתי את הסטודנטית המשועממת ההיפותטית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנזק הוא שהפללה מתנגשת ישירות עם "עבודה סוציאלית ועזרה ממוסדת". אם מישהי פנתה לזנות מתוך בחירה מושכלת, כי לימודי הרפואה שיעממו אותה, השעות לא נוחות והכסף גרוע - הנח לה ולעיסוקיה. אבל אני מניח שאנחנו מסכימים שבמצב העניינים הנוכחי הרוב המכריע של אותן עובדות בזנות שאינן מוחזקות בכפייה ישירה (אתה לא כופר בקיומן של כאלה, נכון?) מן הסתם הגיעו לשם רק כשזו נותרה אחת האופציות האחרונות עבורן. איך הפללת הלקוחות אמורה להועיל להן? היא מקשה עליהן להתפרנס בדרך האחרונה שעוד נותרה פתוחה בפניהן, ומרחיקה אותן מהגנת המשטרה ועזרת הרשויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הפללת *הלקוח* מונעת מהאשה שבזנות לפנות למשטרה או לרווחה? מה שמונע מנשים בתעשיית המין היום לפנות לרשויות זה חוסר אמון, חוסר יכולת לגייס כוחות להחלץ מהמקום שהן נמצאות בו, ושיתוף פעולה של גורמים ברשויות עם הסרסורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את נקודת המוצא שלך. איך למשל אפשר לצפות מעסק1 לקבל בברכה נוכחות משטרתית בסביבתו, כאשר מתפקיד השוטרים לעצור את הלקוחות שלו? מובן שבמצב כזה העסק1 יעשה כמיטב יכולתו להבטיח ללקוחות פוטנציאלים1 שאין סיכוי לנוכחות משטרתית בסביבה. לכן מן הסתם הסף לרמת המצוקה שתוביל מישהי מהעסק1 להזמין משטרה בכזה מצב הוא גבוה מאד. אז לא רק שההפללה מצמצמת את הקליינטורה1 ומחלישה את הפוזיציה של נותני-השירות1, ולא רק שהצמצום הנ"ל הותיר רק את הלקוחות המסוכנים יותר (הרי נותרו רק כאלה שמוכנים להסתכן במעצר) - אלא שאותם לקוחות מסוכנים יותר גם משוכנעים שאף אחד לא יעז להזמין משטרה. אני לא חולק על דעתך שחוסר אמון, חוסר כוח ושחיתות מקומית יוצרים בעיות קשות עבור נשים בתעשיית המין (אין לי שום ידע קונקרטי בעניין, אבל זו הנחה סבירה). כל זה לא עומד בסתירה לכך שהפללת הלקוחות יוצרת להן בעיות נוספות. את מוכנה אולי להסביר את התמיכה שלך בהפללה? איך את מצפה שהיא תועיל? הרי התרחיש הכי אופטימי (לא?) שהוא שהפללה מהווה הרתעה אפקטיבית, וכל הלקוחות מפסיקים להגיע. מה את מצפה שהעובדות בזנות תלכנה לעשות עם עצמן? למה הן לא עשו את זה קודם? (ואני רק מזכיר שוב שבלי קשר לנושא אליו גלשנו בטבעיות, הידיעה למעלה עוסקת בכלל במועדני-חשפנות ולאפ-דנס) 1 מצטער על האבסטרקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שכבר היום כל (או כמעט כל) הפעולות סובבות-הזנוּת הן עבירות פליליות, כבר היום "העסק" לא מקבל בברכה נוכחות משטרתית בסביבתו. אני לא רואה איזה שינוי בפועל תגרום הפללה בהקשר הזה. אני חושבת שעיקר המחלוקת ביננו נובעת מהעובדה שאתה רואה באשה שנותנת שירותי זנות כמי שיש לה שליטה על "העסק" ו"הפרנסה". זה יהיה נכון להניח שאתה מתאר סיטואציה שבה אשה מנהלת "עסק" ומתקשרת למשטרה כשלקוח מתחיל להיות אלים או מסרב לשלם? ממה שאני יודעת ומכירה (גם על בסיס שיחות אישיות עם שורדות זנות וגם על בסיס קריאת חומר אקדמי ופסיקה רלוונטים), בפועל מי שמנהל את העניינים הם אנשים אחרים, שממילא נחשבים כבר היום כעבריינים. להם בטח אין שמץ של רצון שהמשטרה תסתובב בסביבה. אני מצפה שהפללה תגדיר אונס בתשלום כפעולה אסורה ובכך תצמצם את היקף העבירות. להגדרה שמעשה כלשהו הוא פלילי יש משמעות, ובין השאר אני מקווה שהתוצאה תהיה שגברים שרואים בעצמם אנשים שומרי חוק ונורמטיבים יפסיקו לאנוס בתשלום ולחשוב שזו פעולה לגיטימית. זה מה שאני מקווה, בהחלט. נשים בתעשיית המין עושות את זה בכפייה, ואם לא בכפייה אז מחוסר ברירה. אני מצפה שאותן נשים (וגברים) יקבלו מענה מהרשויות כמו כל אדם אחר שמצוי במצוקה. אם אשה (או גבר) נמצאת במצוקה, הפתרון הוא לא לשלוח אותה למצב של מצוקה אחרת, שגורמת בעצמה לשלל נזקים חדשים ובלתי הפיכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שהחוק רק מחמיר את הסיטואציה, ושגם לפניו היא הייתה לא טובה. כתבת "נשים בתעשיית המין עושות את זה בכפייה, ואם לא בכפייה אז מחוסר ברירה.". לדעתי יש הבדל של שמיים וארץ בין "בכפייה" לבין "חוסר ברירה", וטרמינולוגיה כמו "אונס בתשלום" הולמת את המקרה הראשון, ולא שייכת למקרה השני. בניגוד אליך אני חושב שתשלום לעובדת מין העוסקת בכך לא כי מכריחים אותה (וגם לא כי זו משאת חייה, אלא פשוט כי זו דרכה להתפרס) - אמורה להיות פעולה לגטימית1. אני מתאר לעצמי ששנינו נסכים שבעולם אידיאלי אף אחת לא הייתה נקלעת לנסיבות חיים בהן זו האלטרנטיבה התעסקותית הטובה ביותר שלה2, אבל עולם כזה הוא לא אופציה. במציאות הנוכחית אפשר (וצריך) לתת מקסימום תמיכה כלכלית וסוציאלית לכל מי שנזקק לה, בתקווה למזער את מספר הנדחקים למציאות חיים מאמללת, ואפשר (וצריך) להכיר שהעיסוק הזה הוא בדרך כלל בגדר המוצא האחרון. המסקנה שלי היא שכאשר לא מדובר בעובדות בכפייה אז יש אלטרנטיבה די ברורה: או שבפני העוסקות בזנות עומדות חלופות והן פנו לזנות כי זו הייתה האפשרות המשתלמת ביותר עבורן, או שבאמת מדובר היה במוצא האחרון - והחקיקה רק מחמירה משמעתותית את מצבן3. מה האפשרות השלישית? לכן הציפיות שלך עדיין לא ברורות לי - אלא אם כן הנחת העבודה שלך היא שכל עובדות המין עושות זאת ממש בכפייה ישירה. זו הנחת העבודה שלך? אם כן, על מה היא מבוססת? אם זה אכן המצב, ועבדות היא תופעה כ"כ נפוצה בישראל - אז יש כנראה צורך בצעדים אגרסיביים בהרבה מהחוקים הקיימים. (אגב, אני סקרן לשמוע מה דעתך על בהקשר של הידיעה לעיל ומועדוני החשפנות) 1 אבהיר שאני לא מדבר מפוזיציה אישית, לא צורך שירותי מין, וסולד אישית מהרעיון (את כנראה צריכה להיות מרוצה: עצם העובדה שאני בכלל חש צורך לציין זאת, מעידה על כך שהצד שלך מנצח בוויכוח הציבורי סביב שאלת הלגטימיות). 2 או שאולי בעולם אידיאלי, עבודה בזנות לא כ"כ שונה מעבודה כפיזיותרפיסטית או פרוקטולוגית? 3 לעומת מצב (וזו לא הצעה רצינית) בו בתי-בושת צריכים לפעול ברישיון שמתנה הצבה של שוטר בדלפק הקבלה שלהם, ראיון של כל המועסקות עם עובדת סוציאלית פעם בחצי שנה, ובדיקות רפואיות אחת לחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני אומרת "חוסר ברירה" אני לא מתכוונת ל"מצאתי את עצמי פקיד קבלה מחוסר ברירה כי לא מצאתי עבודה אחרת ואחרי חצי שנה נגמרו דמי האבטלה". אני מתכוונת לחוסר ברירה אמיתית. אני לא חושבת שאנחנו כחברה/מדינה צריכים לאפשר לאדם במצוקה לפנות לאפשרות שתגרום למצוקה עמוקה אחרת. הנחת העבודה שלי שמי שמתדרדרות לזנות עושות את זה על רקע מצוקה קודמת (בדרך כלל - פגיעה מינית חמורה בילדות), ומפתחות תוך כדי מצוקות חדשות - התמכרות לסמים, אובדן ערך עצמי (במישור עמוק ותהומי, לא "איבוד בטחון עצמי"), ושלצד זה רואים שיעור גבוה של התאבדויות ומוות בגיל צעיר, כמו גם חוסר יכולת לצאת ממעגל הזנות ולחזור לחיים בריאים. זנות היא לא עיסוק שאפשר להכנס אליו כשנוח ולצאת ממנו כשלא מתאים. זה פשוט לא הדרך שבה החיים עובדים ואני בספק גדול אם מישהו "נכנס לתחום" מטעמים רציונלים והצליח לצאת ממנו בלי טראומה וצלקות. אני מוכנה לקבל את העובדה שבעולם קורים דברים מפתיעים ומשונים ולכן מוכנה, כעניין עקרוני, להניח שאולי קיימות כמה נפשות כאלה שמתהלכות ביננו. אבל גם אם יש אי-אילו מקרים כאלה (עניין ש,כאמור, קשה לי להניח) הם בטח לא צריכים להיות הדפוס שלאורו נקבעת מדיניות והכרעות מוסריות. לעניין מועדוני החשפנות, מדובר מבחינתי בספקטרום. תעשיית המין היא דבר שלילי מבחינתי פשוט כי יש דברים שלא אמורים למסחר אותם. האם חשפנית על עמוד נמצאת במצב טוב יותר ממי שנמצאת סגורה בחדר ונאלצת שיחדרו אליה 4-5-6-7 גברים בלילה? כן. אבל גם גרימת מוות ברשלנות פחות גרועה מרצח ועדיין את שניהם אנחנו לא רוצים לקבל. מעבר לזה, מועדוני החשפנות ותעשיית המין הכאילו רכה בעייתיים בשני מישורים נוספים. האחד, העובדה שבפועל מנהלי המועדונים דוחפים (כך על פי מיטב ידיעתי) את ה"עובדות" לפעולות של זנות ממש. השני, שמסחור נשים אחרות משפיע על הדרך שבה גברים נוהגים בנשים באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה את מצפה שהעובדות בזנות תלכנה לעשות עם עצמן?" כנראה יעשו מה שעושים אנשים במצוקה שאין להם אופציה של זנות: שילוב כלשהו של עבודות קשות ולא מכניסות, וסעד (מדינה, בט"ל, עמותות). לא חיים הכי טובים, אבל עבור רובן המכריע - כך אני מתרשם לפי כתבות בתקשורת - יותר טובים מזנות. "למה הן לא עשו את זה קודם?" אני מניח שבישראל, על מעטות מופעל כוח פיזי שמונע מהן. ולכן, התשובה הלא נעימה שלי היא "כי רובן לא יודעות מה טוב להן, או שכוח הרצון שלהן חלש מדי להביא את עצמן לעשות מה שטוב להן". כלומר, אני שולל מהן אוטונומיה. זה ממש לא נעים. אני נוטה לתמיכה בהפללת הזנאים, לא מאה אחוז משוכנע, ונדמה לי שכל מי שתומך בהפללה בהכרח שולל מהן אוטונומיה (עפרונית, אשמח אם תראי לי שאני טועה)1. אולי לעשות חסד עם העמדה הזו יהיה לטעון שכיום לרובן בפועל האוטונומיה מוגבלת (גם אם בהווה הסיבות לכן יותר פנימיות מחיצוניות), ואנחנו רוצים להקטין אותה עוד יותר כדי שבסוף תהיה להן יותר אוטונומיה. 1 אפשר לומר שהגדלת רשת התמיכה הכלכלית-חברתית מאפשרת גם הפללה וגם אוטונומיה, אבל זו קצת התחמקות. השמיכה התקציבית תמיד קצרה מדי. מי שחושב כך, צריך לפחות להתנגד להפללה כל עוד לא הובטחה הרשת הכלכלית-חברתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשלילת אוטונומיה בה אתה תומך, אולי כאן פשוט נצטרך to strongly disagree. אני לא ליברטריאן קיצוני1, ואני מסכים שלעיתים קרובות מאד אנשים אכן "לא יודעים מה טוב לעצמם". אבל אני בכל זאת ליברטריאן במידה מסויימת - וזאת משני טעמים: הסיבה הראשונה, הטבעית, והמשעממת היא אידאולוגית. אתה מן הסתם יודע מה אני צפוי לכתוב: זכותו של אדם לנהל את חייו כרצונו היא זכות בסיסית, ודרושה הצדקה מאד-מאד חזקה כדי לשלול את החופש הזה. מה ההצדקה במקרה של זנות? עד כמה אתה בטוח שהמניעים שלך לא tainted מכך שזנות קשורה למין, וסביב מין נוטים להווצר טאבו? העליתי קודם היפותזה לפיה ב-"עולם אידיאלי" אין שום בעיה עם זנות2. אתה מסכים איתי שזו אפשרות סבירה, או שלדעתך עבודה בזנות היא בעייתית מסיבות אינהרנטיות שלא תלויות בנסיבות חברתיות? כניסוי מחשבה, חשוב למשל על הסטריאוטיפ של "זונת צמרת", כמו דמותה של ג'וליה רוברט ב-"אשה יפה" (נראה לי, אני לא באמת זוכר את הסרט). אני לא יודע אם קיימות כאלה, ולא טוען שכן: זה ניסוי-מחשבה שמטרתו לבודד האלמנטים הבעייתים בעבודה בזנות. גם הן לא יודעות מה טוב עבורן? בהקשר דומה, מה עמדתך בנוגע ל-"איסור הלפ-דנס"? הסיבה השניה היא פרקטית: אמנם שכיח ש-"אנשים לא יודעים מה טוב לעצמם", אבל לפחות באותה מידה הם גם "לא יודעים מה טוב עבור אחרים". זה לא תמיד נכון, אבל זה הכלל. איזו סיבה יש לך לחשוב שכאן מדובר באחד המיקרים יוצאי-הדופן? למה אתה מאמין שדווקא אתה יודע מה טוב עבורן? למשל כתבת "כנראה יעשו מה שעושים אנשים במצוקה שאין להם אופציה של זנות": מה הם המעשים האלה? הרי לעיתים קרובות, אנשים כאלה פונים לפשע3 או (לעיתים נדירות יותר) מוותרים לגמרי4. אני מניח (ומקווה) שזו לא ההצעה שלך עבורן, נכון? אז מה כן? אבל זה בעצם לא משנה כי לשיטתך גם אם איכשהו נדע שיש להן חלופות סבירות ונבין היטב את המשמעויות שלהן - אתה מניח שהן לא יודעות לשקול אותן, והן לא מבינות את המשמעויות שלהן. אז למה אתה מניח שאפילו אם יש בנמצא אפשרויות טובות יותר הן יבחרו בהן, ולא יפנו לפשע או יוותרו? 1 לשיטתי :) אולי גם על זה לא נסכים. 2 אוקיי, סביר שממילא לא תתקיים בעולם אידיאלי תופעה של עבודה בזנות. אז נניח עולם "יותר אידיאלי", אבל לא מושלם. 3 כמו פשיעה אלימה, הונאה וכו' (אני מפרט, כי טכנית אפשר כמובן להפוך גם זנות לפשע). 4 אני כולל בקטגוריה הזו למשל מכורים לסמים שהפכו לדרי-רחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זכותו של אדם לנהל את חייו כרצונו היא זכות בסיסית, ודרושה הצדקה מאד-מאד חזקה כדי לשלול את החופש הזה. מה ההצדקה במקרה של זנות?" התשובה היא שאכן זכותו של אדם לנהל את חייו כרצונו היא זכות בסיסית כל עוד הוא לא פוגע באדם אחר וזנות היא לא בחירה ולא אופציה מועדפת מבין כמה אופציות אפשריות אלא ניצול מיני ומנטלי של נשים שלא ניתנה להן הזדמנות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפי סער מתייחסת בין השאר לענין ההעסקה האלטרנטיבית, כמובן שממנה זה נשמע אחרת מאשר כשזה נאמר מפי ליברנט שדואג רק לחופש הניצול של העשירים והחזקים. מדבריה: "סגירתם של מועדוני חשפנות בתל אביב היא בשורה מצוינת, הכרה בכך שקניית גוף של אשה למטרה מינית היא פעולה שמבזה נשים ותופעה שראוי שתעבור מן העולם. בו בזמן, אי אפשר להתעלם מכך שכרגיל במקומותינו, נעשתה כאן חצי עבודה: המועדונים נסגרו בלי שלנשים שעבדו בהן הוצעו אלטרטיבות, נתיבים להסבה מקצועית, אופציות פרנסה חלופיות וכדומה. כמה מהן אכן מוחות על כך, ועם כל התמיכה בסגירת המועדונים שבהם הן עבדו, אי אפשר ואסור להתעלם מקולן. זה לא אומר שחשפנות צריכה להתקיים, זה אומר שמיגורה חייב להיות מלווה בצעדים מתאימים למען הנשים שנקלעו למציאות הזאת." היא מזכירה לנו: "אבל מה בנוגע לכך שחלק מהנשים שעוסקות בחשפנות, ואף בזנות, אומרות שהן עושות זאת מרצון? ובכן, כאן עומדים נתונים שצריך להיות בעל לב של אבן כדי להתעלם מהם: הגיל המוקדם של הכניסה לזנות (14), השיעור הגבוה של נשים בזנות שנפלו קורבן להתעללות מינית בילדותן (כ–90%), תוחלת החיים הקצרה להחריד של נשים בזנות (40 שנה) ועוד." ומסכמת: "ובכל זאת, יהיו מי שיקשו, מי אתן שתחליטו בשביל נשים אחרות מה טוב בשבילן? ומה בנוגע לנשים שאכן עושות זאת מרצונן? ובכן, אני מוכנה להאמין שבקרב הנשים בחשפנות ואולי אף בזנות יש מי שבוחרות בכך בחירה חופשית; אבל הן מתי מעט, ואם מעמידים זה כנגד זה את "חופש העיסוק" שלהן לעומת גורלן המר והקשה של הרוב הגדול של נשים בחשפנות ובזנות — ברור מה צריך להכריע. יתרה מזאת, יש גם אנשים שהיו רוצים מאוד למכור כליה נניח, כדי לכסות חוב מאיים בשוק האפור או כדי לפרנס את משפחתם שנקלעה למצוקה. החברה מעמידה כאן קו אדום ואומרת: לא, זה לא מוסרי וזה אסור. העובדה שהחברה אינה מציבה קו אדום דומה בהקשר של מכירת מין היא תעודת עניות ועניין שדורש תיקון. ואחרי שכל זה נאמר, אסור בשום פנים ואופן להשליך לגורלן את הנשים בזנות או בחשפנות. השינויים המבורכים בחוק ובאכיפה חייבים להיות מלווים בתוכניות מקיפות ומעשיות שיסייעו לנשים אלה למצוא דרכים חלופיות להתפרנס. וזאת לא כמס שפתיים: אי אפשר לצהול על סגירת מועדוני חשפנות אם הנשים מושלכות לרחוב. הממשלה אמנם אישרה לפני כשנה תוכנית לשיקום מזנות, אך על פי עתירה שהוגשה בסוף 2019, זו אינה מיושמת. דווקא אנחנו שתומכות במיגור התופעה צריכות להיות הראשונות לתבוע את יישומן המיידי והמקיף של תוכניות השיקום האלו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי משרת טשטוש התחומים בין זנות לחשפנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה טישטוש? במועדוני חשפנות יש ניצול נשים ומסחר בגופן. כמו שנכתב כאן: "ביקור במועדוני חשפנות משווק לציבור כבילוי לכל דבר, תוך התעלמות מהנזק שנגרם לנשים הלכודות בתחום. הלאפ-דאנס מוצג כריקוד, אבל במהלכו החשפניות מוחפצות ומבוזות. פרופיל הנשים המגיעות לעבוד כחשפניות אינו שונה מאלה שנקלעות לזנות - צעירות שמרביתן עברו פגיעות מינית, שסובלות ממצוקה כלכלית ופעמים רבות מדיכאון ומהתמכרויות. קל ללכוד ולגייס צעירות כאלה באמצעות מודעות המבטיחות שכר עצום." כפי שמצוין בקישור המצורף, תפיסה זו של מועדוני החשפנות של תעשיית זנות במסווה של "בידור מיני" נקבעה בפסיקה משפטית מ2017 וחוזקה בהנחיה של שי ניצן מ2018. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה טשטוש? זה בדיוק מה שאני שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תזכר בסרט תגלה שרוברטס משחקת זונת רחוב שבמקרה נופלת על איש עשיר. במהלך הסרט מקפידים (היא והוא) להסתיר את זהותה והיחיד שיודע מי היא באמת מנסה לאנוס אותה כי מרגע שכסף נכנס לתמונה ''מה ההבדל בין שלי לשלו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי להזכיר שלפני האשה היפה ג'וליה רוברטס היתה אשה יפה אחרת, שירלי מקליין כזונה הפריסאית אירמה לה דוס. עבורה מסתבך השוטר הטוב ג'ק למון, בגלל המפקד המושחת שלו שעוצם עין מהזונות בתמורה לשרותי מין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה"1 הגיוני כמו ללמוד על הצבא הסיני מהסרט מולאן. 1 שבמקור נכתב כדרמה על זנות וסמים, אבל אז אולפני דיסני נכנסו לתמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה לא סרט דוקומנטרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כמות האנשים שמשתמשים בו כרפנרס בדיונים מהסוג הזה - אפשר היה לחשוב שכן! וברצינות - יש סרטים מתוסרטים שמייצגים מציאות באופן ריאלי או כמעט-ריאלי, סרטים של דיסני לא נוטים להיות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, סרטים הוליוודים רחוקים מלשקף מציאות כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מסכים. גם לסרטים, ספרים וכדו' יש תפקיד בבירור המציאות והאמת. אפילו אם נשתמש בדוגמא שלך שעו"ד הדין1 ניסה לאנוס את ויוויאן ('וליה רוברטס). אנחנו כועסים עליו ואת קוראת לזה "אונס" בדיוק בגלל שאנחנו מודעים לקונפליקט בין היותה זונה - ואז זה לא אונס, לבין הסיטואציה בה היא הייתה איזה מהוגנת. למעשה בשלב הזה של הסרט היא עדיין שיחקה תפקיד, בתשלום. אנחנו כועסים עם עורך הדין, אנחנו גם שמחים לאידה של המוכרת בחנות הבגדים בדיוק כי אנחנו יודעים שבהיררכיה החברתית זונה נמצאת בתחתית, שלא מבחירה, והנקמה הקטנה שלה במוכרת היא מעין פיצוי למצב הזונה, ואולי גם קתרזיס לצופים שיודעים שמדובר בזונה בזויה ודוחה (למרות שמלמת אותה כוכבת זוהרת). רוב הצופים לא יתקרב למתחם התחנה המרכזית בדיוק בגלל שזה דוחה, מגעיל, מטונף ובזוי. אבל יש בהם קצת חמלה לנשים ואם ג'ולייה הצליחה להכניס למוכרת אז זה עושה לנו טוב. אנחנו גם נשנקים מדמעה כשריצארד יר עולה במדרגות האחוריות וכוח האהבה מתגבר על פחד הגבהים שלו. גם העוצמה הרגשית של הסצנה הזו נובע מבסיס הידע שלנו על אומללותן של הזונות, אל נבלותן, וזה שהן למעשה נמצאות בדרך ללא מוצא. והנה, אחת מהן, נקייה, עם שיניים מושלמות, מצליחה לצאת מהביב. סרטים, ספרים נותנים משהו שאין בדוחות יבשים, כרוניקה משטרתית, ואפילו בספר כמו "מופקרות – נשים בזנות" של ענת גור, למרות שהיא מספרת סיפורן של נשים. הספרות, הספרים מספקים נארטיב, סיפור, שזה מה שבד"כ "עושה לנו את זה". אנחנו מתחברים לדברים שדומים למציאות שאנחנו חווים יום יום. שיחות, רהיטים, מראות טבע או אורבני, וכיוצא בזה. יש לזה כוח מטלטל, שמתווסף למה שהמספרים אומרים לנו. כשויאולטה, הגיבורה של לא טראוויאטה שרה "תאהב אותי אלפרדו כמו שאני אוהבת אותך"2, הלב שלנו נכמר לא רק בגלל המוזיקה השמימית. אנחנו יודעים שמדובר בזונה (אמנם זונת צמרת) שאין לה ברירה והיא שבויה בגורלה. הסיפור ממחיש ומחבר אותנו רגשית, ואולי אולי יניע אחדים לעשות משהו לתיקון המצב. יש עוד הרבה ודגמאות. ישנה איזו הבנה למצבה של בקי שארפ, הגובורה של יריד ההבלים של טרולופ. אנחנו מכירים את הסטטוס של הנשים באנגליה הויקטוריאנית והתלות לשהן בגברים או בשוק עבודה קשוח ואכזרי. אנחנו יודעים שבקי נמצאת שני צעדים מלהיות איזו שפחה או אולי שלושה צעדים מזנות. אם היא רוצה איכשהו להתקיים בעולם הזה, היא צריכה לסמוך על הערמומיות שלה, וכן על מעט נכלוליות, כדי לשמור על עצמאות וסיכוי. גם היחס שלנו לצ'ו צ'ו סאן, היא מאדאם באטרפליי, לא יכול להצטמצם רק לזה שהיא שרה יפה. מדובר על ילדה בת 15 שקצין הצי פינקרטון רוצה לשאת. ברור לנו שמדובר בפדופילה, אולי אפילו בהורים שמכרו את ביתם כדי לתת לה סיכוי לצאת מחיים של עוני. לכן ליבנו יוצא אליה, לא רק בגלל אהבתה לפינקרטון אלא גם בגלל שאנחנו מבינים את הרקע, ואת הרצון לגאולה. לכן גם לומר שזנות זה שלח יד בגלל שיש כמה נשים (וגברים) שהחליטו מרצונם ללא לחץ לבחור לעסוק בזה משיקולים כלכליים (או אולי אסתטיים?), זה כמו לומר "שלעבוד בחברת הנדסה זה כמו להיות זונה" בגלל שכמה מהנדסים נאלצים לעבוד בתנאי לחץ והשפלה. 1 כנראה עוד סיבה מדוע לא צפיתי בסיינפלד. השמנוניות של ג'ייסון אלכסנדר הייתה די דוחה, שלא לדבר שהסדרה לא הצחיקה אותי 2 זאת האופרה שהם טסו לראות בסן פרנציסקו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקשר לסיינפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הסצנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מזל שלא זכרתי את הסצינה הזו כשראיתי סיינפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסטיבן סונדהיים מלאו 90 בימים אלה והקשבתי לתוכנית איתו. הם ניגנו קטע משיר Opening Doors ממחזמר בשם Merrily we roll along. אחרי 3 וקצת דקות מתחיל לשיר הדמות של המפיק, ושר דווקא לא רע. הנה אלכסנדר קיבל כמה נקודות זכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על סרטים וספרות כעניין כללי, דיברתי מאד במפורש על סרטים של דיסני (למעשה, אפילו לא דיברתי על ''סרטים'' של דיסני אלא ספיציפית על הסרט מולאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למה שכתבת, "ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה"...". אבל בסדר. מדי פעם אני מקשיב לפודקסט בנושא חוק ומשפט ובהתחלה הם תמיד אומרים "אל תקבלו עצה משפטית מפודקסט" :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת מה כתבתי - זה היה "ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה" הגיוני כמו ללמוד על הצבא הסיני מהסרט מולאן." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה בדיקו עניתי וניסיתי להראות מדוע אני לא מקבל [לגמרי] את המשפט הזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פרוע: התכוונת לכתוב "...ניסיתי להראות מדוע אני לא [לגמרי] מקבל את המשפט הזה שלך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. בנסיון לשחזר מה התכוונתי לכתוב נראה שאתה צודק. אבל, אחרי שנזכרתי בתגובה המקורית שלי נראה לי שמיקום הסוגריים המרובעים דווקא התאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך הורכבה משני חלקים. האחד, נסיון להסביר למה אפשר ללמוד על זנות מהסרט "אשה יפה", נסיון שבעיני הוא חסר תועלת כי מדובר בסרט שאינו משקף את המציאות, בדיוק כפי שאף אחד לא היה מנסה ללמוד על פעילות הצבא הסיני מהסרט מולאן, גם אם במקרה בשניהם יש חלקים "אמיתיים" (אני מרשה לעצמי להניח, למשל, שבצבא הסיני לוחמים אנשים, וגם בסרט מולאן יש לוחמים שהם אנשים!). השני, סקירת של יצירות תרבות אחרות שעוסקות בנשים בזנות, וזאת למרות שלא טענתי בשום שלב שאי אפשר ללמוד שום דבר משום יצירת אמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על איזה עובדות על זנות אפשר ללמוד מהסרט, אלא מה כן הוא חושף, ולמהף גם הוא מבוסס על ידיעה מפורשת או חבויה שיש לנו על מושג הזנות. ולכן יש לו תרומה למה שמרכיב את הבנת המציאות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר, אני חש כאן שמץ שמנופוביה. בסיינפלד יש משהו מאד חריג בכך שאדם שמנמן מגלם אדם שהוא בחיים רזה מאד (לארי דייויד). מי שרוצה יוכל לראות בכך שמנופוביה שזקקה מלארי דייויד את כל התכונות הבזויות אל ג'ייסון אלכסנדר השמנמן והותירה את LD הנורמלי בסיינפלד. אחרים יאמרו שכישרון המשחק של אלכסנדר הוא ששכנע את יוצרי הסדרה להכניסו כאלטר אגו של LD למרות שג'ורג' קונסטנזה הוא בעיקר גוץ, קרח ולא ממש יפה תואר, ולא דוקא שמן כמו למשל הדוור ששמו פרח מזכרוני, שהוא שמן מרושע ארכיטיפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהייתי מאד ברור שמה שדחה אותי היתה ההתנהגות של עורך הדין, אשר גולם ע"י אלכסנדר. נראה ליחס מחפיר כלפי נשים יש השפעה חזקה על עיצוב התפיסה שלי. למשל, ראיתי לפני כמה שנים את הסדרה Outlander שמספרת על אחות שבסיום מלחה"ע-2 השתחררה מהצבא ונוסעת לחופשה בסקוטלנד עם אהובה. שם היא מוטלת דרך חור בזמן לסקוטלנד של המאה ה-18. באחד הפרקים היתה סצנה של נסיון אונס ברוטלי. עצרתי את הסרט וחשבתי אם להמשיך. בסוף המשכתי לראות את כל העונה הראשונה - רק כדי לדעת מה יקרה בסוף - תוך חשש שמא סצנה כזאת תחזור. אלא שהיו עונות המשך, ובהן החלטתי שלא לצפות (גם בגלל שבסופו של דבר היה לסדרה מעין נופך של אופרת סבון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אהבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הנתונים, אבל לפחות בספרים שאני קורא הרבה פעמים זנות קשורה להתמכרויות קשות. כמה הרואין אפשר לקנות מעבודות ניקיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה הפוך: כמה הרואין צריך כדי להיות מסוגלת לעבוד בזנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי חידת טריוויה: מי מהמשתתפים הקבועים באייל מופיע במוסף סופשבוע האחרון של הארץ, כולל תמונה? לעצם העניין, כאמור אני לא מכיר את הנתונים לגבי המעגל ההרסני של זנות-התמכרות, כלומר אני לא יודע אם המקרה הטיפוסי הוא שקודם מגיעים לזנות ואז מתמכרים או להיפך. הידע המועט שלי בתחום מגיע מכיוון ההתמכרויות כך שאני "מכיר" (מסרטים וקריאה) יותר מקרים בהם ההתמכרות היתה הגורם הדוחף לכיוון הזנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי, אבל היחידה מבין קבועי האייל שראיתי מדי פעם ב''הארץ'' היא הע''ע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כן קראתי. למעוניינים (כתבה לא מאוד מעניינת) הנה לינק פרוץ לכתבה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, גם רן בר-זיק כותב שם לעיתים קרובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הגיוני שמי שצריך כסף באופן נואש (וסמים זה תרחיש נפוץ) יהיה מוכן ללכת למקומות קיצוניים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |