 |
|
 |
||
|
||||
 |
באשר לשלילת אוטונומיה בה אתה תומך, אולי כאן פשוט נצטרך to strongly disagree. אני לא ליברטריאן קיצוני1, ואני מסכים שלעיתים קרובות מאד אנשים אכן "לא יודעים מה טוב לעצמם". אבל אני בכל זאת ליברטריאן במידה מסויימת - וזאת משני טעמים: הסיבה הראשונה, הטבעית, והמשעממת היא אידאולוגית. אתה מן הסתם יודע מה אני צפוי לכתוב: זכותו של אדם לנהל את חייו כרצונו היא זכות בסיסית, ודרושה הצדקה מאד-מאד חזקה כדי לשלול את החופש הזה. מה ההצדקה במקרה של זנות? עד כמה אתה בטוח שהמניעים שלך לא tainted מכך שזנות קשורה למין, וסביב מין נוטים להווצר טאבו? העליתי קודם היפותזה לפיה ב-"עולם אידיאלי" אין שום בעיה עם זנות2. אתה מסכים איתי שזו אפשרות סבירה, או שלדעתך עבודה בזנות היא בעייתית מסיבות אינהרנטיות שלא תלויות בנסיבות חברתיות? כניסוי מחשבה, חשוב למשל על הסטריאוטיפ של "זונת צמרת", כמו דמותה של ג'וליה רוברט ב-"אשה יפה" (נראה לי, אני לא באמת זוכר את הסרט). אני לא יודע אם קיימות כאלה, ולא טוען שכן: זה ניסוי-מחשבה שמטרתו לבודד האלמנטים הבעייתים בעבודה בזנות. גם הן לא יודעות מה טוב עבורן? בהקשר דומה, מה עמדתך בנוגע ל-"איסור הלפ-דנס"? הסיבה השניה היא פרקטית: אמנם שכיח ש-"אנשים לא יודעים מה טוב לעצמם", אבל לפחות באותה מידה הם גם "לא יודעים מה טוב עבור אחרים". זה לא תמיד נכון, אבל זה הכלל. איזו סיבה יש לך לחשוב שכאן מדובר באחד המיקרים יוצאי-הדופן? למה אתה מאמין שדווקא אתה יודע מה טוב עבורן? למשל כתבת "כנראה יעשו מה שעושים אנשים במצוקה שאין להם אופציה של זנות": מה הם המעשים האלה? הרי לעיתים קרובות, אנשים כאלה פונים לפשע3 או (לעיתים נדירות יותר) מוותרים לגמרי4. אני מניח (ומקווה) שזו לא ההצעה שלך עבורן, נכון? אז מה כן? אבל זה בעצם לא משנה כי לשיטתך גם אם איכשהו נדע שיש להן חלופות סבירות ונבין היטב את המשמעויות שלהן - אתה מניח שהן לא יודעות לשקול אותן, והן לא מבינות את המשמעויות שלהן. אז למה אתה מניח שאפילו אם יש בנמצא אפשרויות טובות יותר הן יבחרו בהן, ולא יפנו לפשע או יוותרו? 1 לשיטתי :) אולי גם על זה לא נסכים. 2 אוקיי, סביר שממילא לא תתקיים בעולם אידיאלי תופעה של עבודה בזנות. אז נניח עולם "יותר אידיאלי", אבל לא מושלם. 3 כמו פשיעה אלימה, הונאה וכו' (אני מפרט, כי טכנית אפשר כמובן להפוך גם זנות לפשע). 4 אני כולל בקטגוריה הזו למשל מכורים לסמים שהפכו לדרי-רחוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"זכותו של אדם לנהל את חייו כרצונו היא זכות בסיסית, ודרושה הצדקה מאד-מאד חזקה כדי לשלול את החופש הזה. מה ההצדקה במקרה של זנות?" התשובה היא שאכן זכותו של אדם לנהל את חייו כרצונו היא זכות בסיסית כל עוד הוא לא פוגע באדם אחר וזנות היא לא בחירה ולא אופציה מועדפת מבין כמה אופציות אפשריות אלא ניצול מיני ומנטלי של נשים שלא ניתנה להן הזדמנות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפי סער מתייחסת בין השאר לענין ההעסקה האלטרנטיבית, כמובן שממנה זה נשמע אחרת מאשר כשזה נאמר מפי ליברנט שדואג רק לחופש הניצול של העשירים והחזקים. מדבריה: "סגירתם של מועדוני חשפנות בתל אביב היא בשורה מצוינת, הכרה בכך שקניית גוף של אשה למטרה מינית היא פעולה שמבזה נשים ותופעה שראוי שתעבור מן העולם. בו בזמן, אי אפשר להתעלם מכך שכרגיל במקומותינו, נעשתה כאן חצי עבודה: המועדונים נסגרו בלי שלנשים שעבדו בהן הוצעו אלטרטיבות, נתיבים להסבה מקצועית, אופציות פרנסה חלופיות וכדומה. כמה מהן אכן מוחות על כך, ועם כל התמיכה בסגירת המועדונים שבהם הן עבדו, אי אפשר ואסור להתעלם מקולן. זה לא אומר שחשפנות צריכה להתקיים, זה אומר שמיגורה חייב להיות מלווה בצעדים מתאימים למען הנשים שנקלעו למציאות הזאת." היא מזכירה לנו: "אבל מה בנוגע לכך שחלק מהנשים שעוסקות בחשפנות, ואף בזנות, אומרות שהן עושות זאת מרצון? ובכן, כאן עומדים נתונים שצריך להיות בעל לב של אבן כדי להתעלם מהם: הגיל המוקדם של הכניסה לזנות (14), השיעור הגבוה של נשים בזנות שנפלו קורבן להתעללות מינית בילדותן (כ–90%), תוחלת החיים הקצרה להחריד של נשים בזנות (40 שנה) ועוד." ומסכמת: "ובכל זאת, יהיו מי שיקשו, מי אתן שתחליטו בשביל נשים אחרות מה טוב בשבילן? ומה בנוגע לנשים שאכן עושות זאת מרצונן? ובכן, אני מוכנה להאמין שבקרב הנשים בחשפנות ואולי אף בזנות יש מי שבוחרות בכך בחירה חופשית; אבל הן מתי מעט, ואם מעמידים זה כנגד זה את "חופש העיסוק" שלהן לעומת גורלן המר והקשה של הרוב הגדול של נשים בחשפנות ובזנות — ברור מה צריך להכריע. יתרה מזאת, יש גם אנשים שהיו רוצים מאוד למכור כליה נניח, כדי לכסות חוב מאיים בשוק האפור או כדי לפרנס את משפחתם שנקלעה למצוקה. החברה מעמידה כאן קו אדום ואומרת: לא, זה לא מוסרי וזה אסור. העובדה שהחברה אינה מציבה קו אדום דומה בהקשר של מכירת מין היא תעודת עניות ועניין שדורש תיקון. ואחרי שכל זה נאמר, אסור בשום פנים ואופן להשליך לגורלן את הנשים בזנות או בחשפנות. השינויים המבורכים בחוק ובאכיפה חייבים להיות מלווים בתוכניות מקיפות ומעשיות שיסייעו לנשים אלה למצוא דרכים חלופיות להתפרנס. וזאת לא כמס שפתיים: אי אפשר לצהול על סגירת מועדוני חשפנות אם הנשים מושלכות לרחוב. הממשלה אמנם אישרה לפני כשנה תוכנית לשיקום מזנות, אך על פי עתירה שהוגשה בסוף 2019, זו אינה מיושמת. דווקא אנחנו שתומכות במיגור התופעה צריכות להיות הראשונות לתבוע את יישומן המיידי והמקיף של תוכניות השיקום האלו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי משרת טשטוש התחומים בין זנות לחשפנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה טישטוש? במועדוני חשפנות יש ניצול נשים ומסחר בגופן. כמו שנכתב כאן: "ביקור במועדוני חשפנות משווק לציבור כבילוי לכל דבר, תוך התעלמות מהנזק שנגרם לנשים הלכודות בתחום. הלאפ-דאנס מוצג כריקוד, אבל במהלכו החשפניות מוחפצות ומבוזות. פרופיל הנשים המגיעות לעבוד כחשפניות אינו שונה מאלה שנקלעות לזנות - צעירות שמרביתן עברו פגיעות מינית, שסובלות ממצוקה כלכלית ופעמים רבות מדיכאון ומהתמכרויות. קל ללכוד ולגייס צעירות כאלה באמצעות מודעות המבטיחות שכר עצום." כפי שמצוין בקישור המצורף, תפיסה זו של מועדוני החשפנות של תעשיית זנות במסווה של "בידור מיני" נקבעה בפסיקה משפטית מ2017 וחוזקה בהנחיה של שי ניצן מ2018. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה טשטוש? זה בדיוק מה שאני שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תזכר בסרט תגלה שרוברטס משחקת זונת רחוב שבמקרה נופלת על איש עשיר. במהלך הסרט מקפידים (היא והוא) להסתיר את זהותה והיחיד שיודע מי היא באמת מנסה לאנוס אותה כי מרגע שכסף נכנס לתמונה ''מה ההבדל בין שלי לשלו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי להזכיר שלפני האשה היפה ג'וליה רוברטס היתה אשה יפה אחרת, שירלי מקליין כזונה הפריסאית אירמה לה דוס. עבורה מסתבך השוטר הטוב ג'ק למון, בגלל המפקד המושחת שלו שעוצם עין מהזונות בתמורה לשרותי מין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה"1 הגיוני כמו ללמוד על הצבא הסיני מהסרט מולאן. 1 שבמקור נכתב כדרמה על זנות וסמים, אבל אז אולפני דיסני נכנסו לתמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה לא סרט דוקומנטרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כמות האנשים שמשתמשים בו כרפנרס בדיונים מהסוג הזה - אפשר היה לחשוב שכן! וברצינות - יש סרטים מתוסרטים שמייצגים מציאות באופן ריאלי או כמעט-ריאלי, סרטים של דיסני לא נוטים להיות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, סרטים הוליוודים רחוקים מלשקף מציאות כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מסכים. גם לסרטים, ספרים וכדו' יש תפקיד בבירור המציאות והאמת. אפילו אם נשתמש בדוגמא שלך שעו"ד הדין1 ניסה לאנוס את ויוויאן ('וליה רוברטס). אנחנו כועסים עליו ואת קוראת לזה "אונס" בדיוק בגלל שאנחנו מודעים לקונפליקט בין היותה זונה - ואז זה לא אונס, לבין הסיטואציה בה היא הייתה איזה מהוגנת. למעשה בשלב הזה של הסרט היא עדיין שיחקה תפקיד, בתשלום. אנחנו כועסים עם עורך הדין, אנחנו גם שמחים לאידה של המוכרת בחנות הבגדים בדיוק כי אנחנו יודעים שבהיררכיה החברתית זונה נמצאת בתחתית, שלא מבחירה, והנקמה הקטנה שלה במוכרת היא מעין פיצוי למצב הזונה, ואולי גם קתרזיס לצופים שיודעים שמדובר בזונה בזויה ודוחה (למרות שמלמת אותה כוכבת זוהרת). רוב הצופים לא יתקרב למתחם התחנה המרכזית בדיוק בגלל שזה דוחה, מגעיל, מטונף ובזוי. אבל יש בהם קצת חמלה לנשים ואם ג'ולייה הצליחה להכניס למוכרת אז זה עושה לנו טוב. אנחנו גם נשנקים מדמעה כשריצארד יר עולה במדרגות האחוריות וכוח האהבה מתגבר על פחד הגבהים שלו. גם העוצמה הרגשית של הסצנה הזו נובע מבסיס הידע שלנו על אומללותן של הזונות, אל נבלותן, וזה שהן למעשה נמצאות בדרך ללא מוצא. והנה, אחת מהן, נקייה, עם שיניים מושלמות, מצליחה לצאת מהביב. סרטים, ספרים נותנים משהו שאין בדוחות יבשים, כרוניקה משטרתית, ואפילו בספר כמו "מופקרות – נשים בזנות" של ענת גור, למרות שהיא מספרת סיפורן של נשים. הספרות, הספרים מספקים נארטיב, סיפור, שזה מה שבד"כ "עושה לנו את זה". אנחנו מתחברים לדברים שדומים למציאות שאנחנו חווים יום יום. שיחות, רהיטים, מראות טבע או אורבני, וכיוצא בזה. יש לזה כוח מטלטל, שמתווסף למה שהמספרים אומרים לנו. כשויאולטה, הגיבורה של לא טראוויאטה שרה "תאהב אותי אלפרדו כמו שאני אוהבת אותך"2, הלב שלנו נכמר לא רק בגלל המוזיקה השמימית. אנחנו יודעים שמדובר בזונה (אמנם זונת צמרת) שאין לה ברירה והיא שבויה בגורלה. הסיפור ממחיש ומחבר אותנו רגשית, ואולי אולי יניע אחדים לעשות משהו לתיקון המצב. יש עוד הרבה ודגמאות. ישנה איזו הבנה למצבה של בקי שארפ, הגובורה של יריד ההבלים של טרולופ. אנחנו מכירים את הסטטוס של הנשים באנגליה הויקטוריאנית והתלות לשהן בגברים או בשוק עבודה קשוח ואכזרי. אנחנו יודעים שבקי נמצאת שני צעדים מלהיות איזו שפחה או אולי שלושה צעדים מזנות. אם היא רוצה איכשהו להתקיים בעולם הזה, היא צריכה לסמוך על הערמומיות שלה, וכן על מעט נכלוליות, כדי לשמור על עצמאות וסיכוי. גם היחס שלנו לצ'ו צ'ו סאן, היא מאדאם באטרפליי, לא יכול להצטמצם רק לזה שהיא שרה יפה. מדובר על ילדה בת 15 שקצין הצי פינקרטון רוצה לשאת. ברור לנו שמדובר בפדופילה, אולי אפילו בהורים שמכרו את ביתם כדי לתת לה סיכוי לצאת מחיים של עוני. לכן ליבנו יוצא אליה, לא רק בגלל אהבתה לפינקרטון אלא גם בגלל שאנחנו מבינים את הרקע, ואת הרצון לגאולה. לכן גם לומר שזנות זה שלח יד בגלל שיש כמה נשים (וגברים) שהחליטו מרצונם ללא לחץ לבחור לעסוק בזה משיקולים כלכליים (או אולי אסתטיים?), זה כמו לומר "שלעבוד בחברת הנדסה זה כמו להיות זונה" בגלל שכמה מהנדסים נאלצים לעבוד בתנאי לחץ והשפלה. 1 כנראה עוד סיבה מדוע לא צפיתי בסיינפלד. השמנוניות של ג'ייסון אלכסנדר הייתה די דוחה, שלא לדבר שהסדרה לא הצחיקה אותי 2 זאת האופרה שהם טסו לראות בסן פרנציסקו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקשר לסיינפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הסצנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מזל שלא זכרתי את הסצינה הזו כשראיתי סיינפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסטיבן סונדהיים מלאו 90 בימים אלה והקשבתי לתוכנית איתו. הם ניגנו קטע משיר Opening Doors ממחזמר בשם Merrily we roll along. אחרי 3 וקצת דקות מתחיל לשיר הדמות של המפיק, ושר דווקא לא רע. הנה אלכסנדר קיבל כמה נקודות זכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על סרטים וספרות כעניין כללי, דיברתי מאד במפורש על סרטים של דיסני (למעשה, אפילו לא דיברתי על ''סרטים'' של דיסני אלא ספיציפית על הסרט מולאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למה שכתבת, "ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה"...". אבל בסדר. מדי פעם אני מקשיב לפודקסט בנושא חוק ומשפט ובהתחלה הם תמיד אומרים "אל תקבלו עצה משפטית מפודקסט" :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכרת מה כתבתי - זה היה "ראוי גם לציין שללמוד על תעשיית זנות מהסרט "אשה יפה" הגיוני כמו ללמוד על הצבא הסיני מהסרט מולאן." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה בדיקו עניתי וניסיתי להראות מדוע אני לא מקבל [לגמרי] את המשפט הזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פרוע: התכוונת לכתוב "...ניסיתי להראות מדוע אני לא [לגמרי] מקבל את המשפט הזה שלך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. בנסיון לשחזר מה התכוונתי לכתוב נראה שאתה צודק. אבל, אחרי שנזכרתי בתגובה המקורית שלי נראה לי שמיקום הסוגריים המרובעים דווקא התאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך הורכבה משני חלקים. האחד, נסיון להסביר למה אפשר ללמוד על זנות מהסרט "אשה יפה", נסיון שבעיני הוא חסר תועלת כי מדובר בסרט שאינו משקף את המציאות, בדיוק כפי שאף אחד לא היה מנסה ללמוד על פעילות הצבא הסיני מהסרט מולאן, גם אם במקרה בשניהם יש חלקים "אמיתיים" (אני מרשה לעצמי להניח, למשל, שבצבא הסיני לוחמים אנשים, וגם בסרט מולאן יש לוחמים שהם אנשים!). השני, סקירת של יצירות תרבות אחרות שעוסקות בנשים בזנות, וזאת למרות שלא טענתי בשום שלב שאי אפשר ללמוד שום דבר משום יצירת אמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על איזה עובדות על זנות אפשר ללמוד מהסרט, אלא מה כן הוא חושף, ולמהף גם הוא מבוסס על ידיעה מפורשת או חבויה שיש לנו על מושג הזנות. ולכן יש לו תרומה למה שמרכיב את הבנת המציאות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר, אני חש כאן שמץ שמנופוביה. בסיינפלד יש משהו מאד חריג בכך שאדם שמנמן מגלם אדם שהוא בחיים רזה מאד (לארי דייויד). מי שרוצה יוכל לראות בכך שמנופוביה שזקקה מלארי דייויד את כל התכונות הבזויות אל ג'ייסון אלכסנדר השמנמן והותירה את LD הנורמלי בסיינפלד. אחרים יאמרו שכישרון המשחק של אלכסנדר הוא ששכנע את יוצרי הסדרה להכניסו כאלטר אגו של LD למרות שג'ורג' קונסטנזה הוא בעיקר גוץ, קרח ולא ממש יפה תואר, ולא דוקא שמן כמו למשל הדוור ששמו פרח מזכרוני, שהוא שמן מרושע ארכיטיפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהייתי מאד ברור שמה שדחה אותי היתה ההתנהגות של עורך הדין, אשר גולם ע"י אלכסנדר. נראה ליחס מחפיר כלפי נשים יש השפעה חזקה על עיצוב התפיסה שלי. למשל, ראיתי לפני כמה שנים את הסדרה Outlander שמספרת על אחות שבסיום מלחה"ע-2 השתחררה מהצבא ונוסעת לחופשה בסקוטלנד עם אהובה. שם היא מוטלת דרך חור בזמן לסקוטלנד של המאה ה-18. באחד הפרקים היתה סצנה של נסיון אונס ברוטלי. עצרתי את הסרט וחשבתי אם להמשיך. בסוף המשכתי לראות את כל העונה הראשונה - רק כדי לדעת מה יקרה בסוף - תוך חשש שמא סצנה כזאת תחזור. אלא שהיו עונות המשך, ובהן החלטתי שלא לצפות (גם בגלל שבסופו של דבר היה לסדרה מעין נופך של אופרת סבון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אהבתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |