 |
ג'ירף בריא בגן חיות דני הומת בפומבי, גי'רף נוסף צפוי להמתה | 3644 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אם לא היו אוסרים אפשר היה למסור אותו לקהילה היהודית שישמש לסעודת פורים הבעל״ט וכך לתפוס שתי ציפורים (או שתי ג׳ירפות) במכה אחת: גם להפטר מג׳ירף מיותר וגם להטיל את האשמה על היהודים האכזריים. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
It ain't Kosher as far as I know
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוות הגן לא יצליח למצוא סיבות חינוכיות-מדעיות לשחיטה הכשרה, ובכל זאת, מדוע ולמה לירות בג'ירף למוות? לתת את הגופה למאכל לאריות? ...אממה טבע, אז כמו בטבע האריות טורפים חיות, הכניסוהו חי לגוב האריות להיטרף, ואז לצוות הגן יהיה נימוק חינוכי-מדעי לפומביות הטריפה, כי זה טבעי כמו בטבע, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ולא מרעיבים את האריות, ואורח חייהם אינו מכתיב נסיון רב בצייד, לא נראה לי שאפשר להמר בבטחה על מה היה קורה אם היו מכניסים ג'ירף בוגר לכלוב שלהם. גם בטבע אריות לא ממהרים לתקוף ג'ירף בוגר, שבעיטה שלו יכולה להרוג אריה. סיכוי טוב שהם היו מקבלים כלוב בו להקת אריות וג'ירף אחד חיים בצוותא. סיכוי פחות טוב אבל קיים הוא שאריה היה נפצע קשה במהלך צייד הג'ירף. אני לא רואה אסון גדול בתסריטים הללו, אבל נראה לי שהמנהלים רצו קצת יותר שליטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, שתי ציפורים במכה אחת. הג'ירף לא מתרבה, וגן החיות זוכה באטרקציה א-לה חזון אחרית הימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כשר ועוד איך. מפריס פרסה ושוסע שסע כנדרש. יש אגדה אורבנית שאי אפשר לשחוט אותו על פי ההלכה כיוון שקשה למצוא את המקום המדויק בצוואר - גם זה לא נכון, על פי ההלכה כל הצוואר כשר לשחיטה כך שדווקא אצל הג'ירף לא חסר איפה. לפני כמה שנים היו רבנים שערכו גם בדיקה נוספת של מערכת העיכול של ג'ירפות כדי לבדוק האם הוא עומד במבחן אחר שמוזכר בגמרא - גם הבדיקה הזו עברה בהצלחה. אגב, רשימת החיות הכשרות המוזכרת בתורה כוללת "אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר". כל מתרגמי המקרא לערבית (בין אם היו יהודים רבניים, קראים או שומרונים) תרגמו את הזמר כג'ירפה, כלומר זו היתה המסורת של כל הקהילות בתחום השפעת האסלאם. אני סבור (אם כי טרם מצאתי אישוש לדעה זו בין העוסקים בתחום) שזו הכוונה בשורה הקצת תמוהה בשיר "היו לילות": "הוא היה אז בהיר, וגבוה כזמר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה (1986, תשמ"ו) ושאלתי: למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"? אורלנד ענה מיד: זה לא ג'ירפה (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה). שאלתי: הכרת את הפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות? השיב לי: לא. אינני מכיר. שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"? השיב: ככה חשתי כמשורר. הזמר הוא דבר שמרומם! הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל ללפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, למדתי משהו. תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה טוענים (בלי סימוכין) שאורלנד קצת מרמה. בתגובה 78672 נטען שבמכתבו האחרון (!) של הרב קאפח הוא הבטיח לסטודנטית שישחט לה ג'ירפה, אם תשיג לו. כשאני חושב על זה עכשיו זה נראה לי הדמיון הפרוע של לבשן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה אז בהיר, וגבוה כג'ירף? קשה לחשוב על דימוי פחות רומנטי מזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהה וקוצני כקיפוד? וורדרד ורכיכתי כמדוזה? מפוספס וריחני כבואש? 1 אמירה מיתולוגית המיוחסת לחיל האוויר הישראלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת הלא יאומן לא יאוחר ממחר. (היו זמנים ששחצנות נחשבה לתכונה טובה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לאור נבחרי הציבור והתקשורת כנראה שהרטרו כבר כאן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שחצנות לחשוב שזה מיוחס לחיל האויר הישראלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיש לזה מקור קדום יותר לא סותר את זה שזה מיוחס לחיל האוויר הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל. עם זאת, מדובר בשחצנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לייחס משהו לאומרו זאת שחצנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמי שהנחיל את האמירה הזאת בחיל האוויר ( אני אישית לא שמעתי אותה מייוחסת לחיל האויר עד אתמול) ידע שהוא מצטט, אבל עם הזמן ה''מורשת'' הזאת נתפסה כאמירה מגניבה ומקורית ישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ברור לי מי השחצן כאן, אבל ניחא, זה כבר ניואנס. אני מכיר את האמירה הזאת יותר מעשרים שנה, וגיגול קצר מעלה כי היא גם המוטו ה'רשמי' של אחת מטייסות הקרב הראשונות. אגב, חלק ניכר ממורשתו של חיל האוויר נבעה וינקה ממסורות, טקסים ומנהגים של חיל האוויר הבריטי, והמורשת הזאת דווקא לא הוצנעה ולדעתי בשנותיו הראשונות של החיל דווקא היתה מקור לגאווה ולא להסתרה. כך שלא אתפלא אם גם הציטוט הצנוע לעיל הגיע משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם קצת רגישים היום. לא התכוונתי שאתה שחצן. התכוונתי שהגיור המוחלט של האמירה המיתולוגית, עד שנראה שמאז ומתמיד לימדנו כך את הגויים היא שחצנית. כאילו שלקחו שיר, תרגמו אותו לעברית והציגו אותו כהתגלמות המוסיקה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר לא להרגיז את הגב' אפרת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכה, היום עוד לא נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר'ה, הפתרון פשוט מאוד. מה שקשה נעשה מייד, להמציא מכונת זמן לוקח\לקח קצת יותר זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
What do we want? Time travel!
When do we want it? Irrelevant! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק, לפני איזה עשר שנים נפל לי האסימון שהוא התכוון לג'ירפה. שוב אני מגלה שלא צריך להאמין לכל אסימון. ועכשיו, ניסיון להגיע למסקנות מפוקפקות מתוך ניתוח שירה בגרוש. ג'ירפה זה לא רומנטי, כמו שכתבה שם (שם, שם). אולי הארכאיות של "זמר" הפכה את זה בעיניו לכן רומנטי? אבל משורר כמו אורלנד, כך אני חושב עכשיו, היה נרתע אולי גם מ"גבוה כאורן" (שלא לדבר על ארז הלבנון). עשיתי עכשיו מחקר חפוז על השימוש של אורלנד בדימויים מפורשים (X הוא כ-Y, או X הוא z כמו Y). בדקתי תשעה מתוך 44 השירים של אורלנד בשירונט - בחרתי את אלו שאני מכיר ושהם רציניים או לפחות טיפה רציניים (הופתעתי לגלות שרוב גדול של שיריו שהולחנו, לפחות לפי כותרתם, הם שירי הווי לחבר'ה), וכיסיתי את טווח הרצינות עד מתחת "היו לילות" (עם "היה היו אי פעם בחורים" המקסים). הדימוי המפורש היחיד שהיה בכל התשעה, חוץ מ"גבוה כזמר", הוא "שתיים עינייך כשתיים יונים", שהיה יכול להיות דימוי סתמי-עד-מוזר, אלמלא היה ציטוט משיר השירים, וזה כמובן סיפור אחר. כלומר, המדגם הזה מלמד שאורלנד לא מוכר את עצמו בזול לדימויים. משורר ופזמונאי טוב במאה העשרים - ובעצם גם הרבה מאות אחורה - לא יכול להרשות לעצמו דימויים "סתם". "גבוה כאורן" זה דימוי סתם, הוא לא מוסיף כלום על "גבוה" (ו"גבוה כארז הלבנון" יותר גרוע, זה קלישאה). דימויים כאלה הם סימן היכר של פזמונאות (או רטוריקה) חובבנית1. כדי שדימוי יהיה ראוי להיכנס לשיר טוב הוא צריך להיות פגז (קומפוט). אחת האפשרויות היא דימויי WTF. יהודה עמיחי, למשל, היה רב אמן של דימויי WTF. "כבישים שבים בלי הרף, לבדם, כסוס בלי רוכבו". "ורוח באה כמתוך עיניים, כאפרכסת אוזן התקער הנוף". "בכייך הקטן מספיק להרבה כאבים, כמו קטר המושך קרונות רבים". "הוא היה גבוה כמו שיר" הוא לא ממש דימוי WTF, הוא נשאר מאוד מעודן (וטוב שכך, כי זה לא שיר כל כך רציני). אבל הוא בכיוון. הוא מטען חבלה קטן במנוע הסמנטי שלנו2. וכשמשתהים עליו הוא באמת סופר-רומנטי. ויש לי אפילו ניחוש (ברבע גרוש) למה דווקא הדימוי הזה. אורלנד כותב שיר בחרוזים, ובזמן הכתיבה יש חלק במוח שלו שטוחן חרוזים. הוא מנסה "הוא היה בהיר", והמטחנה מתיזה "שיר!". בסוף זה לא איפה שצריך חרוז ולא במשקל הנכון, אבל המילה הנרדפת "זמר" כבר קופצת. עוד ניחוש, הפעם בחצי גרוש: הוא בכלל לא היה מודע לקריאה האפשרית של ג'ירפה, ואילו היה מודע אז הוא היה משנה את השורה. זה הרי מגוחך, ואתה לא רוצה גיחוכים בלב הרומנטיקה. 1 בואו, הפציצו אותי בדוגמאות נגד. 2 נו, עמיחי אני כבר לא אהיה, וגם לא אורלנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! עכשיו אני יודע מאיפה מנחם בן גנב את השורה הראשונה בשיר שבתגובה 588252 . העניין הוא שאם ה"גורמים מביני דבר" צודקים, ייתכן שהיתה פה מעידה של אורלנד שהתבייש בה אחר כך (מכל הסיבות הטובות שציינת). גם מייקל ג'ורדן ודאי זרק אי-פעם איירבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ראית את תגובה 627554 ? בן מספר שם איך נכתב השיר. המאמר עצמו מרתק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רציתי להודות לך ושכחתי. הנה: תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק שהמלה "זמר" באה להחליף את המלה "שיר" כאשר "שיר" לא התאימה לחרוז ולמשקל. אבל לדעתי ה"שיר" לא הופיע שם כחריזה אוטומטית ל"בהיר", אלא כחלק מהמוטיב של היצירה. אם תציץ שוב ב"זמרשת" תראה שמובא שם נוסח מלא יותר של השיר, שבו הפתיחה היא לוּ גַם גַּנִּים נָטַעְתִי מִסָּבִיב, לוּ כָּל פְּרָחַי שָׁתַלְתִי וְרִוִיתִי, אֵיכָה יוּכַל לָבוֹא לִי עוֹד אָבִיב וְהַשִׁירִים גָּוְעוּ כְּבָר בַּעֵינָיִם. והסיום הוא יֵשׁ בָּעוֹלָם חִידוֹת לְלֹא פִּתְרוֹן וְשִׁיר וּפֶרַח יֵשׁ שֶׁלֹא יָנוּבוּ. אַךְ רַק עִם שִׁיר, עִם פֶּרַח אַחֲרוֹן בּוֹכִים עַל אָהוּבִים שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ. כלומר יש מוטיב חוזר של שירים+פרחים לכל האורך, ולכן צריך את השיר/זמר גם לצד (הכתנת עם) פרח הזהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה ''מוטיב חוזר'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את כל התגובות לגבי זמר= ג'ירף, אך אני תמיד חשבתי שמדובר בזמר= ענף גבוה, והנה אני בודק ברחבי האינטרנט ואני נתקל בהסבר הבא- זמר הוא ג'ירף הוא אשכול ענבים: זמר במקרא פירושו אשכול ענבים (זמורה) / כרם / גפן וזה גם המשמעות של של ג'ירפה , מלשון גרף / לגרוף / לקבץ / קבוצה / אשכול (ענבים) באנגלית (ובעוד שפות) - אשכול / קבוצה = group , (אשכול) ענבים grape |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית אשכול ענבים זה cluster/bunch of grapes והמהדרין יקראו לו בורדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קצת אנכרוניזם בצורה שבה אנו תופסים את הכשרות היהודית. בדורות האחרונים עניין הכשרות הפך לפרופסיה ממנו מתפרנסים רבים ואיכשהו זה חיזק את הדעה כאילו עניין הכשרות הוא עניין אקדמי (היו אפילו כמה חוזרים בשאלה שניסו לטעון כי צריך לאפשר ע"פ דין גם לאנשים חילוניים לכהן כמשגיחי כשרות). למה אני אומר זאת? ע"פ רוב הפסיקות הרבניות, הג'ירפה אינה כשרה, לא בגלל הקריטריונים הרגילים (מעלה גירה, מפריס פרסה) אלא בגלל מסורת אבות. פשוט אין מסורת אבות של אכילת ג'ירפה ולכן יש להקפיד ולפסול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטת הספרדים והתימנים (ואולי חלק מהאשכנזים) אין צורך במסורת לגבי אכילת חיות ובהמות, רק לגבי עופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מסורת האבות אצל התימנים וספרדים היא שאין כאן צורך לנהוג כבמסורת אבות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. בכתבה אחרת של הבי בי סי דנו ארוכות בסיבות ובאלטרנטיבות, ולקראת הסוף גם בסירוס ועיקור. אבל רוב הנימוקים שם נראים לי תמוהים - הם מדברים על נזקים אפשריים לג'ירף מסירוס1, אבל כל הנזקים האלו, למיטב הבנתי, יכולים במקרה הגרוע ביותר להוביל לכך שיהיה מסכן בעתיד - ואם כך אפשר לשקול להמיתו אז, ובינתיים לתת לו ליהנות מהסיכויים שלא יקרה הגרוע ביותר. ההסבר היותר סביר שהצלחתי לחלץ מהכתבה הוא שהמקום מוגבל. בגני החיות שמשתתפים בתוכנית, כל הג'ירפות משתתפות בתוכנית הרבייה2, ומייחסים לכך חשיבות רבה, בגלל שבטבע המין לא במצב הכי בטוח. בניסוח אחר, פשוט אין תקציב. מדברים בכתבה על האפשרות להעביר אותו לגן חיות שלא משתתף בתוכנית. ואז, אומרים, זו בעיה כי אין פיקוח על התנאים והוא עלול להגיע בסוף לקרקס. הייתי אומר, אם כך, שארגון גני החיות, שמפעיל את תוכנית הרבייה, יקים ועדה שתפקח ותיתן תו תקן לגני חיות שלא משתתפים בתוכנית הרבייה אבל עומדים בתנאים של רווחת חיות, ותרשה להעביר חיות עודפות אליהם. אני מניח שזה עלה בדעתם, בוריאציה כזו או אחרת, ויש סיבה שלא עושים זאת. ספקולציה פראית: החשש הוא שיהיה יותר נוח כלכלית להקים ולתפעל גני חיות מהסוג הזה, והם ישאבו תקציבים מגני החיות סוג אל"ף (ואף ישאבו גני חיות; כלומר, בלחץ כלכלי גני חיות יעברו מסוג אל"ף לבי"ת). 1 נזק אחד שנדמה לי ייחודי לג'ירף: כדי לסרס צריך להרדים. כמשרדימים ג'ירף הוא עלול ליפול. כשג'ירף נופל... 2 זה לא נאמר במפורש, רק מה שאני מצליח להבין ממה שכן נאמר, ומההנחה שהחבר'ה בסך הכל טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אז אי אפשר להרדים אותו אחרי שהוא כבר שכב2 לישון? 2 ואם הטענה היא שג'ירף נרדם בעמידה, אז הוא לא יפול ממילא, לא?3 3 טוב, זה היה קצת לא ברצינות, הטיעון האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשרוצים לסרס לא מחכים עד גיל שנה וחצי, מסרסים אותו כשהוא עוד קטן. 2. ההנחה שמנהלי גני חיות הם בסך הכל טובים היא שגויה, זה כמו להניח שמרביעי כלבים או מנהלי קרקסים או כל אדם אחר שמתפרנס מחיות הוא בסך הכל טוב לבעלי החיים. 3. מה שהזוי במיוחד בסיפור הזה הוא שהירייה בג'ירף והביתור שלו נעשו בתור תוכנית חינוכית כביכול לעיני ילדים קטנים. ועוד מתברר שזאת תוכנית קבועה שהנהיג מנהל גן החיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי, שכבר היה עדיף לשחרר אותו בטבע, ולתת לו את הסיכוי שלו. ישרוד - ישרוד, לא ישרוד - יאכל ע''י האריות. זה לא יותר גרוע ממה שעשו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת ראייה קצת קצרת טווח. סביר להניח שלמוסד כמו גן חיות שבנוי על מבקרים, פרסומת שלילית ומעוררת מחלוקת עשויה לעלות לו במבקרים פי כמה מאיזה כרטיס טיסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם, שאף אחד לא אמר שהג'ירף צריך לטוס. יש אוניות תובלה בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך ,לדעת המזדעזעים, הגיע הסטייק לצלחת שלהם? פרות וכבשים הם לא פחות חמודים מהג'ירף המסכן הזה. ביום שבו יתחילו לארגן סיורי חובה לקרניבורים האנושיים בבתי מטבחיים, תצנח אכילת הבשר בעולם פלאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנושות גדלה, צמחה והתפתחה2 בשבטים וכפרים שבהם כל ילד ראה תרנגולות נמלקות ופרות (או חזירים כנראה. או ממותות) נשחטות. משום מה דווקא אז אף אחד לא העלה על דעתו להיות צמחן1. 2 יש לא מעט טענות כיום שעצם המעבר לאכילת בשר איפשר את התפתחות המוח והתרבות, מאחר שהפך את הזמן הנדרש לעיכול המזון הנדרש לקצר הרבה יותר ופינה זמן לחשיבה על תיאטרון, פילוסופיה, טטריס וביקוע גרעיני. 1 התרגום שלי ל-vegan. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין בע''ח שנולד וחי בחצר משק, או במרעה שליד הכפר, בתנאים טבעיים פחות או יותר. ויום לבין בע''ח שנולד וחי בתנאים לא טבעיים ובד''כ גם לא טובים, ובסוף שולחים אותו ואת חבריו במסע יסורים ארוך לבית מטבחיים, שבו אחד גם שוחטים אותו במקום, הם עומדים ומחכים בתור לשחיטה, והכול מסביב דם אימה ומוות. באמת שיש הבדל. הג'ירף הקטן שהוצא להורג לפחות לא סבל. הפרות לבשר (וגם אלה לחלב) סובלות. אין לזה הצדקה בעולם שבו יש הרבה תחליפי בשר זמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנ"ל צ"ל: יש הבדל בין בע"ח שנולד וחי בחצר משק, או במרעה שליד הכפר, בתנאים טבעיים פחות או יותר. ויום אחד גם שוחטים אותו במקום, לבין בע"ח שנולד וחי בתנאים לא טבעיים ובד"כ גם לא טובים, ובסוף שולחים אותו ואת חבריו במסע יסורים ארוך לבית מטבחיים, שבו הם עומדים ומחכים בתור לשחיטה, והכול מסביב דם אימה ומוות. באמת שיש הבדל. הג'ירף הקטן שהוצא להורג לפחות לא סבל. הפרות לבשר (וגם אלה לחלב) סובלות. אין לזה הצדקה בעולם שבו יש הרבה תחליפי בשר זמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה נכון שיש הבדל בין עזים שגידלת בחצר ואתה שוחט מפעם לפעם או לקראת החג, לבין השחיטה ההמונית, בהמות שעומדות בתור ומבינות שהן לא רוצות להיות שם, ונהרות הדם בבית מטבחיים. לאחרונה יצא לי לקרוא את ''בית קטן ביער הגדול'' של לורה אנגלס ויילדר (ספר המשך ל''בית קטן בערבה''). יש שם המון תיאורי הרג וביתור של בע''ח, ושימוש בכל מיני חלקים מהם. שם די ברור שמדובר בהישרדות ואין ברירה אחרת. ועם זאת הרעיון או החיזיון של שחיטה, ביתור, הפשטת עור וכולי כלל לא משביתים שינה מעיני הבנות. למעשה הספר נפתח בכך שהילדות רוקדות מרוב שמחה כיוון שהאב הצליח לצוד צבי (נדמה לי) והן מאוד אוהבות בשר צבי. אחר כך הן משחקות בשלפוחית השתן שלו, כמו בלון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הספר נהדר ומומלץ מאוד לקריאה גם לגדולים. מתוארות בו המון פעולות יומיום שהיו חיוניות אז, ולנו בעולם המתועש הן נראות כזוללות זמן אדירות. למשל, האב מכין בכל ערב את כדורי הרובה שלו בעצמו, אחד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בקיבוץ... תגובה 473028 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אבל זה דומה מדי לשירות הצבאי שלי מכדי להיות אקזוטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה דעתך על צביעת גושי חמאה בתמצית גזר שגורר ונסחט במיוחד? (מפני שהחמאה יוצאת לבנה מדי לטעמם בחורף, מסיבות שאני לא זוכרת, וחמאה צהבהבה נראית טוב יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמית גזר זו אחת האירוניות הגדולות בתחום המזון ה"טבעי" ותוספי המזון למיניהם: החומר הנותן לגזר את צבעו הוא הבטא קרוטן. חומר זה משמש בין היתר כצבע מאכל (E160a), ובתור שכזה ליעד במלחמתם של שוחרי המזון ה"בריא" למיניהם (לא לחומרים משמרים, לא לצבעי מאכל). אלא מאי, הבטא קרוטן הוא חומר דרוש לגוף (צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום), שכן הוא אבן היסוד ליצירת ויטמין A. בתור שכזה הוא נמכר בחנויות הטבע למיניהן כתוסף בריאות המאריך ומשפר את חיי האדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטא קרוטן במינון גבוה מגדיל את הסיכון לסרטן ריאות אצל מעשנים. אגב, גם ויטמין E בכמות גדולה מעלה את שעור התמותה). שני אלה היו בכותרות לאחרונה בקשר לאי-נחיצותם של מולטי-ויטמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מודע לכך שבטא קרוטן במינון גבוה מגדיל את הסיכון לסרטן ריאות אצל מעשנים. כמות של פי שלושה עד עשרה מהמנה המומלצת ליום במשך 5-8 שנים. כשמדובר בויטמינים (וביסודות קורט) מומלץ לא להגזים. לא לכאן ולא לכאן.1 אני לא הייתי מודע לכך שויטמין E בכמות גדולה מעלה את שעור התמותה באופן כללי. שיעור התמותה הוא לא 100% מכלל האוכלוסיה, בלי קשא למינון ויטמין זה או אחר? ____ 1 ההמלצה שלי2 - אל תתנזרו ממאכלים צבועים בבטא קרוטן, ואל תצרכו כדורי בטא קרוטן. 2 מי שנוהג לפיה עושה זאת על אחריותו הבלעדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שיעור התמותה הוא לא 100% מכלל האוכלוסיה?" - בד"כ לא עד סיום המחקר (מה שקרוי endpoint). ______________ (יש הטוענים שהשוטה איבד את חוש ההומור שלו. לעומתם, יש הסוברים שמעולם לא היה לו כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מעניין, למרות ההשקעה האדירה בזמן על עבודות שהיום לא עושים או שבהינף אצבע מכונה עושה אותן, עושה רושם שיש להם הרבה יותר זמן פנוי. והילדים עם ההורים המון (טוב, נו, שניהם עובדים מהבית או ליד הבית, עד הספרים המתקדמים). מצד שני ולא כל כך קשור לזה, הרושם שלי שהחינוך שלהן והיעדר הקשר עם אנשים אחרים כל הילדות המוקדמת, הפך את כל בנות ווילדר, כולל לורה (שהיא הכי מוחצנת מכולן) לביישניות בצורה קיצונית, מתקשות לדבר עם זרים וכיו"ב. ___ אבל צריך לזכור שזה מה שמתואר בספרים, שעברו עריכה מדוקדקת, כולל ייפוי המציאות והתאמה שלה לתפיסות של לורה אינגלס ובתה (למשל, הן היו חופשיסטיות). הספרים התבססו על היומנים, שאמורים לצאת לאור בשנה הקרובה, וביומנים כתובים כמה דברים שהספרים דילגו עליהם. למשל - התקופה בה הם עבדו בבית מלון שבעליו רצחו חלק מהאורחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ You can check out any time you like, but you can never leave...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילד שרואה שחיטה בגיל 3 או 4 או 5 או גם מאוחר יותר לא שוכח אותה, וזאת חוויה מעצבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם העיזים בחצר רואות את חברותיהן נשחטות (וודאי התרנגולות). מבחינתי אפשר להרדים את הפרות קודם, שלא יעמדו בתור. ומיותר לומר שגם אני הייתי מעדיף שכל התרנגולות והפרות יאכלו באחו בכיף למשך כל חייהן. הפסקה השנייה שלך אכן מדגישה ומחזקת את הטיעון שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה לא רוצה חומר הרדמה בבשר שלך. וכן, אנחנו מסכימים עקרונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: זה לא ההמשך, אלא הראשון בסדרה. זה כמעט כל מה שאני זוכר ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: לא ספר המשך, אלא הראשון בסדרה. _______________ נדמה לי שהוא צד דב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 ואז המציאו את החקלאות, וצריכה הבשר צנחה פלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהמעבר לחקלאות הביא לירידה דווקא, גם לפני כן ציידים-לקטים אכלו לא מעט צמחים (זה מה שהלקטים הביאו), כי מן הסתם לא היה קל כל כך לצוד בעלי חיים שחיו בטבע. אם אני לא טועה, עם המעבר לחקלאות החל גם המעבר לגידול חיות משק למאכל, ביצים, חלב ופרוות, ולכן ייתכן שדווקא אז צריכת הבשר עלתה. אם יש לך נתונים אחרים את מוזמנת להביאם ולהקטין את בורותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריכת הבשר לא בהכרח עלתה. בתרבויות עמקי הנהרות, אכלו בשר רק האצילים והכוהנים. במסופוטמיה מצאו שהאצילים היו גבוהים יותר מהאיכרים -כנראה בגלל התזונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מנסה לרמוז שלצריכת בשר יש יתרונות בריאותיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם יתרונות חלבוניים. האם יש יתרונות בריאותיים? לא יודע. אולי האיכרים חיו יותר. צריך לזכור שהאיכרים חיו חיים עלובים ועניים ולכן קשה לקבוע מה היה בריא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הסתמכתי כמובן על ידיעותיו המלומדות של איציק ש. - ואני מצטט - "כנראה בגלל התזונה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאדם אומר, כפי שציטטת אותו, "כנראה בגלל התזונה", אין צורך בלגלוג הקל ל"ידיעותיו המלומדות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאדם סותר את עצמו (או משנה את דעתו תוך שתי תגובות ללא הסבר או התנצלות) יש מקום להרמת גבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מסכים אם אא (הרמת גבה וכאלה). ב. לא היה כאן לגלוג, לא קל ולא כבד. התגובה הראשונה שלי לאיציק הניחה כהנחת בסיס שמה שהוא אומר נכון ובדוק, ומשם המשיכה הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שבאיזורי הנהרות והחופים אכלו הרבה דגים וצדפות שההשקעה בליקוטם או צידם היא אפסית וכל ילד יכול לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכלו לחם, ועדשים במקרה הטוב. תחשוב על זה שהצייד-לקט יוצא לצוד כל אימת שחשקה נפשו לאכול בשר, וחוץ מזה אין לו המון מה לעשות בחיים. למזון הצמחי הלקט(ת) דואגת. הסיכוי שלו לאכול בשר גדול בהרבה משל האיכר שצריך לותר על חיית משק מניבה על מנת לאכול בשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, אבל יכול להיות שהיה סוג של שילוב בין השניים, חקלאות וחיות משק, וחלק (קטן יותר) מהאנשים עדיין יוצא לציד מדי פעם. מכל הדברים נראה לי שהסיכוי לצוד בשר 'מתי שבא לך' היה קטן מאז ומתמיד. אבל האמת כל הפסאודו תיאוריות האלה נראות לי מבוססות באותה המידה. אין לי באמת מושג כמותי סביר כמה בשר הם אכלו, לפחות ברור מהמאמר שקישרת אליו שחלב וביצים היו מעמודי התווך של התזונה גם של החקלאים, ועד כאן למיסיונריות הצמחנית (בקמץ) הפושה בנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שריכוז האוכלוסייה גדול יותר, הסיכוי להשיג משהו בציד (או סתם בליקוט) ''מתי שבא לך'' נמוך יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיכרים המצרים והמסופוטמים אכלו ציד או חיות משק? בניגוד לאיכרים ולרועים בא"י, גבו מהם מיסים באופן נוקשה-כולל מס עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני ששיטת המשטר באזורים שלא היו תלויים בנהרות הייתה שונה והרבה פחות עריצה. כדי לקיים את המנגנונים שמתחזקים את מה שכינה ויטפוגל, המערכת ההידראולית, היה צריך לגבות מיסים ולקיים שליטת ברזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל חקלאות אפשר לקיים גם בכפרים קטנים, שאין סיבה שיהיו הרבה יותר גדולים משבט נודד. אני מניח שהעיור התחיל הרבה אחרי המהפכה החקלאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבט נודד, גודלו יכול להיות גם כגודל משפחה גרעינית, או משפחה מורחבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותהרגי אותי אם אני מבין איך משפחה כזאת הצליחה לשרוד. (וגם להתרבות - משפחה זה לא מספיק בשביל זה, לא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא אמר שצריך להתרבות בתוך השבט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאדם בודד (להבדיל מקבוצה) חמוש בחנית אבן, יכול לצוד בערך כלום, אבל אולי אני טועה. אני לא יכול לדמיין איך עם חנית אפשר לצוד ממותה, צבי או ארנב באחוזי הצלחה גבוהים. בפרט, אחרי שהן יודעות שאדם זאת חיה מסוכנת. נראה לי שציד היה מבצע מסובך ומתוכנן הייטב, אם כי בהתחשב בהכחדה המהירה של החיות הגדולות, כנראה לא מסובך כמו שאני מדמיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל ארנב צריך קלע. לא חנית. בשביל כל האחרות צריך, ככל הידוע לי, קבוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלכודות. הבדואים בסיני צדו אפילו נמרים בעזרת מלכודות. בנגב נהגו לצוד צבאים ע''י כינוסם בעזרת סוללות אבן לא גבוהות, בעזרתן הובילו את הצבאים שמשום מה רצו לאורך הסוללות ולא דילגו מעליהן, לתוך זירת קטל מגודרת שם הרגו אותם עם אבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכלבים כמובן, כלבי הסלוקי מסוגלים להדביק צבי במרוצתו, שלא לדבר על שפנים וחיות קטנות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צייד יכול לצאת לצוד כל אימת שחשקה נפשו, אבל בשר הוא יאכל רק אם התמזל מזלו, ולעיתים קרובות זה לא קורה. אחד החסרונות המרכזיים של אורח החיים הזה הוא חוסר הוודאות באספקת המזון. למרות שבממוצע ציידים-לקטים אכלו טוב יותר מראשוני החקלאים, האחרונים שיגשגו והתרבו הרבה יותר. למה ? כי הצייד אולי אכל טוב הקיץ, אבל בחורף משפחתו עלולה למות ברעב בגלל עונה חלשה. לחקלאים היתה יציבות רבה יותר. מעבר לזה, כל מי ששהה בקרב חברות ציידים-לקטים כותב על היום העמוס שלהם, על חוסר ההבחנה בין מנוחה לעבודה וכו'. הרעיון הרומנטי של זמן רב פנוי לא מוצא ביסוס חזק בקרב מי שחי בקרבם. למשל "אבל מה שהכי חשוב להבין הוא שמושג הפנאי הוא מערבי ומודרני מכיוון שעבורנו פנאי זה מושג שהוא יחסי לתרבות של עבודה. אין להם פנאי במובן של לקרוא ספר, או לשכב בערסל ולרבוץ במשך כמה שעות. החיים שלהם הם סיפור אחד ארוך של השרדות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בציד - נכון. אבל בלקט תמיד מוצאים. דווקא היציבות, באופן פרדוקסלי, יותר גבוהה אצל ציידים לקטים. צייד-לקט מדלג על ארוחות, רעב כמה ימים - בסוף מוצאים אוכל. אבל איכר עלול לרעוב חודשים על גבי חודשים1. הציד והלקט מבוססים לעיתים קרובות על אורח חיים נוודי. נגמר הציד באזור? ליקטנו את כל הראוי ליקוט? עוברים לתחנה הבאה. אבל האיכר נייח. החקלאים שגשגו יותר מכמה סיבות. ראשית כל, כשיש יבולים טובים, בסופו של דבר זה יוצא יותר קלוריות על פחות מאמץ. כלומר, בעוד שאשה לקטת, אם היא מיניקה, סיכוי סביר שהיא לא תכנס להריון, איכרה עשויה להכנס להריון למרות ההנקה. וזה אומר - הרבה יותר לידות. ריבוי טבעי גדול יותר. שנית, אורח החיים של האיכרים פירושו יישובים גדולים יותר, עודפים שמאפשרים לפתח תרבות וציביליזציה - ומעמד של מורים, סופרים, מנהיגים, שלא כל כך קיים אצל ציידים לקטים. שלישית, אליבא דג'ארד דיימונד, החקלאות הביאה למחלות האפידמיות, גם בגלל הקרבה לבעלי החיים וגם בגלל שבחברה צפופה הן משגשגות יותר. ברבות הזמן, האוכלוסיה האיכרית מתחסנת, ואבוי לציידים-לקטים שבאו איתם במגע. היסטורית, בכל העולם, חברות איכרים דחקו את הציידים-לקטים לאזורים פחות ופחות נוחים. הקישור שהבאת מעניין מאוד. תודה. אבל אם יורשה לי - הגברת שכאן, שריד אחרון למשפחה שנמלטה לסיביר מהרדיפות של סטלין, על מנת שיוכלו לעבוד את אלוהים בשקט, חיה בחבל ארץ דומה לזה שהחאנטי חיים בו. היא איכרה, לא ציידת ולא לקטת. והיא עובדת כמו חמור מהבוקר עד הערב. אני לא בטוחה שזה אורח החיים - זו הסביבה. אחרי שקראתי את "רובים, חיידקים ופלדה" פתאום ראיתי את סיפור גן העדן באופן שונה לגמרי. 1 תחשוב על הרעב האירי הגדול: שנים רצופות של יבול בלתי ניתן לאכילה. "האדמה הטובה": כל עשור לערך יש רעב כבד שמאלץ את האיכרים לעזוב או לגווע ברעב או שניהם. מגפות הרעב של ימי הביניים, ש"הנזל וגרטל" הם שריד להן (בסיפור המקורי אין אם חורגת. זו האם הביולוגית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם החמישית בערך שאני רושם לי תזכורת לקרוא את הספר הזה. אולי בסוף זה יקרה. 1 (ושוב הזכרת לי כמה האגדות שליקטו האחים גרים היו אכזריות ומדממות במקור. סרטי אימה וגור2 אחת אחת). 2 Gore
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חקלאי מוצא דרך לשמר את מזונו, לכן מחסור של כמה חודשים ביבול הוא לא קריטי עבורו, בזמן שהוא קטלני עבור הצייד-לקט. ישובי קבע גם כן תומכים בשימור מזון. אני לא טוען שלא היו מקרים של רעב בישובים חקלאיים1, אבל עבור ציידים-לקטים זו היתה שיגרה (בתלות באזור). ההוכחה הטובה ביותר לכך היא קצב הגידול האיטי. גם עם פריון נמוך במקצת, ציידים-לקטים (שהתקיימו עשרות אלפי שנים לפני המהפכה החקלאית) היו מאכלסים את העולם בצפיפות. כשאוכלוסיה כמעט ולא גדלה, או גדלה לאט מאוד, משמע שישנו גורם שמגביל את הגידול שלה. חיות טרף לא היו גורם מגביל, למיטב ידיעתי גם לא טפילים ומחלות (שאמנם קטלו, אבל לא התקיימו כמגפות). רעב וסיכסוכים, שנובעים ממחסור במשאבים, הם שהגבילו את האוכלוסיה. דרך אגב, אני לא בהכרח מסכים עם הטענה שחקלאים השיגו יותר קלוריות בפחות מאמץ. אני חושב שעבור החקלאים הראשונים, שלא היתה להם כמעט טכנולוגיה חקלאית וחשוב מכך, נאלצו לגדל זני בר, סביר להניח שהיה מדובר במאמץ גדול בהרבה (במיוחד מול איזורים פוריים). 1 כל זמן שצפיפות האוכלוסיה היא יחסית נמוכה, לחקלאי תמיד פתוחה האופציה ללכת ללקט בעתות מחסור. בהרבה תרבויות, גם בנות זמננו, ליקוט מהווה השלמה תזונתית לחברה חקלאית ואף מתועשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מתי התחילו לשמר בשר ודגים במהלך ההיסטוריה, אבל שימור בשר ודגים ע''י ייבוש, עישון והמלחה מוכרים כבר דורות רבים. (לדעתי מרגע שהחלו להשתמש באש לצליה ובישול החלו לחקור אפשרויות נוספות, כמו עישון וייבוש) הבדואים של סיני נהגו לצאת למסעות דייג בורי של ששה חודשים עד חופי קניה ולשמר את הדגים בחביות מלח. הבדואים של סיני נוהגים ליבש דגים ולהעבירם לחבריהם בהרים. המצרים הקדמונים הכירו את השימור בשמן. כל זה לאיזורים החמים, באיזורים הקרים שימור בשר ציד במטמונות קרח לאורך מסלולי הנדידה שלהם הוא הפיתרון בו נקטו האינואיטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לשמר בשר רק אם יש לך עודפים ממנו - מה שנדיר למדי אצל ציידים (צריך לצוד חיה די גדולה בשביל זה, סתם ארנבת לא תספיק). כמו כן, ברוב הסביבות (שאינן ארקטיות) תצטרך לסחוב איתך בנדודיך את מה ששימרת או להשאיר אותו לטורפים. בחברה של ציידים-לקטים גם אין כמעט פיתוח של כלים - חביות מלח, למשל, לא רלבנטיות להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היו שיטות שימור כמו מלח, שמן או קרח, אבל קדמונינו נמנעו מלאכול את המזון המשומר כיוון שחומרים משמרים מזיקים לבריאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איני יודע מתי התחילו לשמר בשר ודגים במהלך ההיסטוריה'' - כמו שאמר פינקר, עד המצאת המקרר המקום הטוב ביותר לשימור בשר היה הקיבה של החבר שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, יתכן בהחלט שהחקלאים הראשונים היו בכלל רועים והחקלאות היתה להם רק עיסוק צדדי. שנית, גם אם נניח שהחקלאות לא התפתחה מתוך מרעה אלא ישירות ממצב של ציד/ליקוט, ברור שבמשך תקופה מסוימת היתה חפיפה בין העיסוקים - למשל, הנשים עוסקות בחקלאות במקביל לליקוט והגברים ממשיכים לצוד, או שעוסקים בחקלאות רק במשך זמנים מסוימים בשנה וכו'. כמו כן, ההתחלה היתה מן הסתם באיזורים פוריים שבהם היה פשוט להתחיל. לכן, בשלב שבו מתבססים על חקלאות כמקור יחיד או עיקרי למזון סביר להניח שכבר היתה התקדמות מסוימת בשיטות העבודה וגם בטיפוח הזנים המתאימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט שקראתי, נראה שחקלאות קדמה לרעיה. כמובן שמדובר בתהליך הדרגתי, אבל היתרון הגדול שלו, ומה שהוביל לאימוץ נרחב יותר ויותר, עד למצב הכמעט בלעדי בימינו, הוא היציבות היחסית באספקת המזון, כמו גם הגידול המתמיד בו (עם התקדמות הטכנולוגיה והזנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שקראתי בחברות ציידים לקטים לא היו עודפים משמעותיים. רק בעקבות המהפכה הנאוליתית החלו להווצר עודפים אמיתיים ואתם הומצא הסחר. מה שהקפיץ את מגוון המזונות שהניאולית יכול לצרוך היה הסחר. יש לי עודפי חלב עיזים אז אני עושה גבינה וגם מחליף תמורת זיתים ודבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מן הסתם" צייד של בעלי חיים שחיו בטבע היה לפעמים קל מאוד. ואפילו קל מדיי, ככה זה אחרי שמגלים את הטריק (לך וצפה בתילנדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוסים יש שיטה מעניינת לצוד זאבים. הם יוצרים סביב להקת הזאבים מעגל ענק מחבלים שנכרכים סביב גזעי עצים. על החבל, במרחקים קצובים, תלויות פיסות של בד אדום. הזאבים משום מה לא עוברים את החבל. הציידים מצמצמים בהדרגה את קוטר המעגל, עד מרחק יריה נוח, ואז הורגים את הזאבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הכי מעניין בשיטה הוא לא החבלים, אלא המכשיר הזה שיורה כדורים. אם היית צייד לקט, זה היה מפתיע אותך הרבה (הרבה) יותר מהחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרות אלפי שנים מפרידות בין התארוך בלינק שלך לתקופת הציידים-לקטים. לכן הוא לא נראה לי רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקופות מוקדמות יותר שנויות במחלוקת - מן הסתם. There is evidence to suggest that humans did cause the mammoth extinction, although there is no definitive proof. It was found that humans living south of a mammoth steppe learned to adapt themselves to the harsher climates north of the steppe, where mammoths resided בכל מקרה: לא מדובר רק בציד יחידני עם חנית מאולתרת כנגד כל הסיכויים (מה שהשתמע מדבריך כמדומתני ).
http://en.m.wikipedia.org/wiki/Mammoth http://en.m.wikipedia.org/wiki/Quaternary_extinction... -- Hunting hypothesis |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בין Vegan ל-Vegetarian: צמחן לא אוכל גם מוצרים מהחי, כמו ביצים וחלב. צמחוני לא אוכל את החי (לשעבר) עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, רק לדעתי זהו תרגום ומינוח שגוי ואני מנסה1 להפיץ מילה ראויה יותר. 1 כמובן שזה נועד להכשל, אבל לפחות ששת קוראיי באייל ייחשפו לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חזרתי על הפרשנות האטימולוגית שלי, כי כבר כתבתי אותה כאן: צמחן - הוא חן את בעלי החיים, והוא צמ כי הוא לא אוכל כמעט שום דבר. וגם הדמיון במשקל ובחריזה ל'צרחן' לא מזיק כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, שנינו נזרק ממילא לפח האשפה של העברית המתחדשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה נשמע כמו שם חיבה לצמצון הגיבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע כמו חידוש לשוני בסגנון אופק און-בר1. 1 האחראי על טבעונאות - raw(vegan)food, על טפח (במקום טבח, כי הוא לא טובח את האוכל, הוא מטפח אותו) ומטפח (המקום בו מטפחים את האוכל, במקום מטבח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסעדה תיקרא "מטפחת"? הממ. זאת הפעם הראשונה שאני שם לב לכך שמילה מטבח מתחילה ב-meat. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעת תכין מטבח מצר המנבח1 ____________ 1 חנוכה בתאילנד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה בסגנון דומה (ולכן לא ברור אם זו מחמאה או הוקעה). מהדוגמאות שלו שהבאת, התיקונים שלו באים להסוות את המקור של האוכל, בעוד שלדעתי המינוח שלי יותר קרוב ונכון למשמעות המושג האמיתית. שכן, אם עוד לא אמרתי לאחרונה, אין שום קשר בין צמחנות/טבעונות לבין 'טבע'. נהפוך הוא, המילה המכובסת 'טבעונות' בדיוק באה להסוות את זה שאין בטבע - גם לא בטבע האדם לדורותיו - שום טבעונות שהיא. והמונח הזה בא לרמוז כאילו 'זו הדרך הטבעית' לאכול - ובזאת להסתפח לאג'נדות תזונה אחרות, במרמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם חינוך כזה לדנים הקטנים, כבר פחות מפתיע לראות את הטבח השנתי בלווייתנים שעושים בחורים דנים עם סכינים בתור שעשוע מסורתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני אריות זקנים ושני גורים. טענו שזה נחוץ מבחינה חברתית של להקת האריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנימוק: רוצים להכניס אריה חדש ולא רוצים שהוא יטרוף את הזכרים שהורדמו. שוב מונעים מהקהל קרב אריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גן מתות. ב. אצלי בבית טענו שהיה ראוי לתת את גוויות האריות לג'ירפות. (ואם הן תסרבנה, אפשר לאנשים, במזנון, במכירה פומבית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות זה מבהיר שהם לא מפלים בין צמחוניים לאוכלי בשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדלים את הדור הבא של פסיכופתים | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |