בתשובה לדורפל, 03/03/08 11:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה אתה מתכוון ב"קוברים ממש עמוק את ההבנה שלנו"? כשהייתי בכיתה ה', הייתי צריך, כמו כולם, לעבוד בפינת החי בקיבוץ. נכון שרוב העבודות היו עם בעלי חיים צמחוניים והעבודה הסתכמה בחלוקת חציר, לחם רטוב, תערובת מזון לעופות וכד' (וכמובן המון נקיונות) אבל תמיד מישהו היה צריך גם להאכיל את העופות הדורסים. המזון שלהם היה אפרוחים ממדגרות שנפסלו לשימוש (צולעים, מקור עקום, משקל נמוך וכו') והם גדלו בלול משלהם עד שהגיע תורם להפוך למזון. מאחר והעופות הדורסים גרו בכלוב רשת גדול, לאפרוחים לא היתה שום בעיה לברוח דרך הרשת החוצה. מסיבה זו, התבקשנו להרוג אותם לפני השימוש (לעופות הדורסים זה לא היה ממש אכפת). השיטה היתה פשוטה - שבירת המפרקת בין שני האגודלים (אפילו ילד בן 10 יכול לעשות את זה אחרי הדרכה מתאימה). כך יצא שכבר בכתה ה' התקבעה אצלי ההבנה שבעלי חיים כמזון זה דבר טבעי ואין שום בעיה עם זה שהשניצל שלי היה פעם תרנגולת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה מגדלים דורסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מגדלים חיות בכלל בפינת החי? באופן ספציפי, העופות הדורסים היו ברובם עופות פצועים שנמצאו בשדות והובאו לפינת החי לטיפול. ציפור ששברה כנף, בדרך כלל לא תוכל לעוף יותר ותאלץ לחיות בשבי. יוצאי הדופן היו גוזלים של בז שנפלו מהקן ואחרי שגדלו שוחררו. האכלתם היתה גם שעור אנטומיה מאלף, שכן הם לא יכלו לפרק לבד את הטרף והיה צריך לפשוט את העור ולפרק את האפרוח למרכיביו. ככה למדתי איך נראים הריאות, הכבד, המעיים, הלב וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשחרר גוזלי בז לטבע אחרי גידול "נאיבי"? אין להם בעיות החתמה וכאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. עובדתית הם שוחררו (החתמה עובדת על גוזלים עם עיניים פקוחות והתחלה של נוצות? נדמה לי שהחתמה עובדת בשעות הראשונות אחרי פקיחת העיניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שלשיטתו של רגב, אלו ההסברים האפשריים. אני, מן הסתם, לא מקבל אותם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |