 |
האם המגזר הפרטי יעיל יותר מהציבורי ביצירת חדשנות טכנולוגית? | 3604 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הראשונה שלי, למקרא תקציר הידיעה, היא שיש סתירה בין שתיים משלוש ההמלצות: מנגנונים שמאפשרים ל"מדינה" (או ליתר דיוק: למוסדות המחקר. אבל לעצם העניין: זה מחליף מימון של המדינה) כבר קיימים. הקופקסון מכניסה סכומים די נאים למכון ויצמן ולכמה חוקרים שהיו מעורבים בפיתוחה. אבל המניע הכלכלי הזה הוא בדיוק מה שיוצר אינטרס של חוקרי האקדמיה לדאוג לכך שהידע שלהם "יופרט" ויהפוך לפטנטים מניבים במקום שיהפוך לתרופות זולות. כמוכן, אחת מהדוגמאות שמוצגות בכתבה לא מוצלחת במיוחד: "אבל אולי כל זה טבעי, אפילו מובן מאליו? המדינה והגופים הציבוריים, בגיבוי תקציבי מסים, הם היחידים שיכולים לקחת על עצמם פרויקטים טכנולוגיים גדולים באמת, אשר הסיכון לכישלון בהם גבוה. אף חברה מסחרית הממומנת בכספי משקיעים פרטיים לא תשים אדם על הירח, לא תפצח את סודות האטום ולא תקיף את כדור הארץ בלוויינים כדי לייצר מערכת ניווט גלובלית". * יש כיום כמה מיזמי חלל פרטיים ששאפתניים בערך כמו תוכנית אפולו (בזמנה). * לא מוכרת לי תוכנית ליצור תחליף פרטי לרשת ה־GPS. אולי אין בזה טעם (רק הרוסים והסינים עושים את זה כי הם לא סומכים על האמריקאים). אבל מיזם דיספרוסיום (אירידיום) העלה לאוויר כמות מרשימה של לוויינים כבר לפני שנים. לגבי "סודות האטום": באמת לא נראה לי שמימון מסחרי היה מצליח לבנות את המאיץ של CERN ומיזמי מדע בסיסי אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאומרים מגזר ציבורי הם מתכוונים למגזר הצבאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם, ואולי אפילו בעיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שנאס"א למשל תיפול בהגדרה הזאת, גם אם אני לא אתפלא לדעת שיש לה פרוייקטים מסוימים שמסונפים לצבא1. 1אבל הרי כך גם בואינג, ולאחרונה גילינו שגם מיקרוסופט ויאהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרנט הומצא במקור על־ידי סוכנות DARPA, השייכת למשרד ההגנה האמריקאי;... רשת לוויני ה-GPS הוקמה בידי ממשלת ארצות הברית; התקשורת הסלולרית הומצאה בצבא האמריקאי; ... אפילו תוכנת ה-Siri, המאפשרת למשתמשי אייפון לשלוט בקולם על המכשיר, מבוססת על פיתוחים של סוכנות DARPA שהוזכרה לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ששש... זה תענוג לצפות בשמאלני הרשת מוחאים כף, בלא שימת לב, לצבא האימפריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שאתה מתענג, ואני גם רוצה: איזה שמאלני שמדבר על האימפריאליזם האמריקאי השתתף בדיון הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון הגלילי. למקרה שלא הבנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגילי כבר לא זוכרים הכל. אתה יכול להזכיר לי מתי שמעת אותי מדבר על האימפריאליזם האמריקאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. לפני שני תגובות בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגילי גם לא כל כך מבדילים בין זכר לנקבה, וגם מתבלבלים בספירה. לפי הספירה שלי שתי תגובות לפני התגובה לה אני עונה כרגע, זוהי תגובה 618622. בגילי גם הראיה היא לא מה שהיתה, אבל אני לא רואה בה איזו אמירה שלי על, ובוודאי שבגנות, האימפריאליזם האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. בגילך אתה כבר לא צריך להתבייש מתמיכה באימפריאליזם האמריקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני מקווה שאתה, למרות שאיני יודע מה גילך, כן מתבייש קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התביישתי להביע תמיכה באימפריאליזם האמריקאי, עוד בצעירותי, כשבמקום לתמוך באימפריאליזם ציפו ממני לצרוך LSD בוודסטוק במקום להתגייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה פשוט. ירדן ניר בוכבינדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לתמיכה באימפריאליזם האמריקאי, התכוונתי להתנהלותך בפתיל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה אי פעם טאגליין ראוי לשמו :-) זהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אענה במה שאמרה חמותי עליה השלום: "לפחות היא יותר טובה מכל האחרים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כאן. הפיד שלי בפרצופספר התמלא בשמאלנים שחולקים בלינק למחקר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
DARPA לא מפתחת היא נותנת כסף על מנת שאחרים יפתחו. תאגידים אינם ששים לעסוק במחקר בסיסי והם גם לא יהיו מאוד טובים בו למרות מרכזי מחקר מרשימים של חברות רבות (רק נזכיר בקצרה שהטרנזיסטור הומצא במעבדות ATT). תאגידים נוצרו כדי להרויח כסף. הם לוקחים רעיונות או המצאות, שלהם או של אחרים ומפתחים מוצר, אותו הן מוכרים במחיר הגבוה ביותר שהם יכולים, ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות מוכיחות את ההפך מהנטען. המדינה טובה במימון2 מחקר בסיסי, אבל לא כל כך בישום שלו1. האינטרנט, בגרסתה הקדומה, פעלה במשך עשרות שנים כרשת פנימית, ואחרכך פנים-אקדמאית. רק ההנגשה שלה לציבור, תוך ויתור מסויים של הממשלה על השליטה בה, איפשר את הפריחה שאנו מכירים. לוויני הGPS הנחו פצצות במשך שנים ארוכות לפני שביל קלינטון החליט שגם לשימוש אזרחי מגיע דיוק סביר. לצבא היו מערכת דמוי-רדיו שלא באמת דמו למערכות סלולאר כמו שאנחנו מכירים, חברות אזרחיות (בין היתר במימון צבאי) פיתחו את הטכנולוגיה לאפשר תקשורת טובה יותר. ושוב, הזינוק הגדול בא כאשר הטכנולוגיה יצאה לשוק הפרטי. HTML וHTTP זה אחלה, אבל זה תוצר של גוף גדול שיש לו גישה לרשת וצורך בה. אם הסתדרות המורים היתה הראשונה לשבת על רשת תקשורת נתונים, גם הם היו מפתחים משהו דומה. אני האחרון לזלזל בחשיבות של כספי הציבור למימון מדע בסיסי, אבל ביחס לכמות הכסף שהמדינה לוקחת, התרומה שלה למדע ישומי היא לא גדולה. 1 להוציא כמובן את פצצות האטום, אכן ישום מוצלח מאוד (איקון של סרקאזם). אם כי, אני לא חושב שבתעשייה מישהו היה סובל תחום בינלאומי בן עשרות מיליארדים, כאשר הפעם האחרונה שנעשה שימוש במוצר היתה לפני 60 שנה, וגם אז רק פעמיים. 2 לא הייתי מונה את האוניברסיטאות בין מוסדות המדינה, בטח שלא בחו"ל. זה גוף עצמאי שבחלק מהמקרים מקבל חלק נכבד מהמימון שלו מהמדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים באופן כללי, אבל עם הסתייגות קטנה: לחברות מסחריות יש מחלקת יחסי ציבור טובה ולכן הישגים שלהם יוצגו פעמים רבות כמוצלחים יותר ממה שהם באמת. 2 במקום "אוניברסיטאות בחו"ל" צ.ל. "אוניברסיטאות בארה"ב". יש לציין ש־DARPA המשיכה וממשיכה להיות מעורבת במימון פיתוחים טכנולוגיים. גם כאלו שקשורים לאינטרנט. אבל ה"פיתוח" העיקרי (ליתר דיוק: תיאום הפיתוח והתקינה) באינטרנט נעשה על ידי ה־IETF וה־W3C שני גופי תקינה שמייצגים אוסף גדול של גופים עצמאיים (רובם הגדול הוא חברות מסחריות). מצד שלישי, לזכות מעבדות המחקר של בל יש לפחות שני פרסי נובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושישה פרסי נובל ליבמ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שפרישת לוויני ה-GPS הסתיימה רק ב-94, לא סביר שהם הנחו פצצות שנים ארוכות לפני ביל קלינטון. 1 אם אתה כולל את ביקוע האטום לסוגיו כיישום מוצלח של פרוייקט מנהטן, הוא אכן הפך לתחום בינלאומי אזרחי של עשרות מיליארדים לייצור אנרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכות ניווט לוויני החלו בשנות השישים, הלווין הראשון של מערכת הGPS שוגר ב89 וכיסוי חלקי היה זמין עוד לפני 94. קלינטון הרים את המתג בשנת 2000. אני לא יודע עד כמה פרוייקט מנהטן תרם לפיתוח כורים גרעיניים. כמובן שישנה התרומה המוראלית, הידיעה שיש שם הרבה אנרגיה שאפשר להפיק, כמו גם שיטות לריכוז אורניום ועבודה איתו. אבל רוסיה הצליחה לפתח כורים גרעיניים בערך באותו זמן כמו ארה"ב. אולי אחד האיילים יוכל להאיר את עיניינו לגבי תרומת הפרוייקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי השימוש המבצעי הראשון ב-GPS היה במלחמת המפרץ, ב-1991. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב1990 הפלגתי עם מכשיר ניווט לווינים הוא נקרא סאט-נאוו 2000 והיה בנוי על מערך של חמישה לוויני איכון, נדמה לי שהפרויקט היה צרפתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפלגתי עם סאט נאוו כבר ב 82 אאז"נ, והיו אז שבעה לווינים במסלול, ועוד שניים בדרך. הדיוק היה כמאתיים-שלוש מאות מטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר הלווינים לא היו מפוזרים בצורה סימטרית לכן יכולת לקבל איכון מאחד, שניים או שלושה. המכשיר הראה בין ארבעה קווים לאחד מה שנתן לך אידיקציה לרמת הדיוק. בהתאם הטעות היתה בין שלושה מייל למאות מטרים בהתאם, מה שסיפק את צרכינו כמעט בכל מצב אבל בטח לא מספק צרכים צבאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש מעט מדי לווינים הם לא יכולים להיות מפוזרים בצורה סימטרית, כי אז לא תראה מספיק לווינים1 משום מקום כמעט. האי-סימטריה (הגדרה קצת משונה אבל אינטואיטיבית משהו) גורמת לזה שבחלק מהאזורים בחלק מהזמן תראה מספיק לווינים לאיכון סביר. כיום כמובן מאות מטרים לא מספיקים גם לצרכים אזרחיים. 1 מספיק זה שלושה כמדומני. בשביל פתרון טוב צריך ארבעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט בים (מיקום דו-מימדי כי הגובה ידוע) אפשר לחיות גם עם שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. חיתוך 2 מעגלים על פני מישור נותן 2 פתרונות אפשריים, אלא אם כן אתה בדיוק על הקו המחבר את המרכזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה זה יכול להיות מספק, כי בגלל הרדיוס של המעגלים המרחק בין 2 הנקודות האלה כל כך גדול, שאפשר לפסול אחת מהן בקלות (בהנחה שאתה יודע שאתה בים התיכון נאמר, והנקודה השנייה יוצאת באטלנטי). הסיבה שזה רק לכאורה, היא שצריך לווין נוסף בשביל המשוואה של הזמן. 2 לווינים נותנים 2 מעגלים, בהנחה שיש ברשותך שעון אטומי מדויק. כשאין לך כזה, אז הפתרון לא עובד, או שהדיוק שלו תלוי בשגיאת השעון שלך כפול מהירות האור. זאת הסיבה גם שבפעילות תקינה צריך 4 לווינים ולא מספיקים שלושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם היה כיסוי חלקי לפני 94, זה לא אומר שפצצות יכלו לסמוך עליו, ובכל מקרה הטענה של 'שנים ארוכות לפני שקלינטון הרים איזה מתג' לא מחזיקה גם אז. אגב, הדיוק האזרחי באותן שנים עמד על עשרות מטרים, ועם כמה כיולים מקומיים יכול היה להגיע לדיוק טוב בסדר גודל. אם זכרוני אינו מטעני, הכור הראשון דה-פקטו נבנה תוך כדי פרוייקט מנהטן עצמו1. כך שסביר שהתרומה שלו לייצור כורים היתה מכרעת. אפשר להתפשר ולומר שהתרומה של פרוייקט מנהטן לפיתוח כורים גרעיניים שקולה לתרומה של תוכנית אפולו לפיתוח טילים שיכולים להגיע לירח. הרוסים כידוע גנבו את רוב המידע מהאמריקאים, ואידך זיל גמור. 1 ומה first nuclear reactor [Wikipedia] אומרת על זה: "Chicago Pile-1 (CP-1) was the world's first nuclear reactor.45 The construction of CP-1 was part of the Manhattan Project, and was carried out by the Metallurgical Laboratory at the University of Chicago"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: גם ללא תוכנית אפולו הייתה בעולם הטכנולוגיה כדי להגיע לירח. אפשר היה לגנוב אותה מהרוסים. ליתר דיוק, כבר בשנת 1959 הטיל הסובייטי לונה 2 [ויקיפדיה] הגיע לירח. קודמו, לונה 1, היה מספיק חזק כדי להגיע לירח אבל פיספס אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוקפוק: נגדיר זאת אם כך 'להביא אנשים חיים לירח עם חללית שיכולה גם להחזיר אותם', שזה הרבה (הרבה) יותר קשה מלהגיע לירח לא מאוישים סתם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר שכתוצאה מצרכי תכנית החלל פיתחו האמריקאים עט שכותב הפוך (''על התקרה''). הרוסים הגיבו על כך שהם מסתפקים לצרכים הללו בעיפרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיון בכתבה בעניין ב"הארץ" מסתבר שהמימון למחקר הנ"ל הגיע מהממשל הבריטי, עובדה שנעלמה לחלוטין מהדיווח כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, הזדקנתי סופית. אני מוצאת עצמי משתוממת שוב ושוב נוכח גילויים "מרעישים" שנחשפים בתחקירים חסרי תקדים בהקפם. חושפים אמיתות שחשבתי שהיו בגדר מובן מאליו. למשל, שממשלה (לעתים דרך האקדמיה) היא האחראית לשורה של גילויים פורצי דרך בחקר החלל, התקשורת ועוד1. לאחרונה גם נחשף בתקשורת כי יש אפליה והסללה היסטוריות שפועלות לרעת מזרחים בישראל. גם כאן רעשו אמות הספים ושוב התחיל הדיון, כן או לא. בעיקר נדהמתי נוכח אנשים שניגשו לנתונים אלה כאילו הם חדשות הבוקר. גם אם לא מסכימים שיש אפליה מבנית כזו, הדיון והטענות סביב נושא זה, גילם כמעט כפול מגילי שלי. צירוף המילים "פער עדתי" מעלה בזיכרוני הקלוש שעת חברה בכיתה ד', אמצע שנות השבעים. אבל כולם מתנהגים כאילו שמעו על כך לראשונה השבוע בטלוויזיה. מה קרה לדור הזה? לאנשים בכלל, ולנתיכי מוחם בפרט? האם צריך להחליף את האוכלוסייה? או שמא, אם נמתין מספיק זמן, אני זו שאתחלף, ולשומע ירווח? 1 דמיינו כאן קישור איילי שבו אלמוני א' מנסה לשכנע אלמוני ב' בערך המוסף של חקר החלל הממשלתי. כותרת משוערת "אבל הטפלון!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא את שהזדקנת, זה הציבור הישראלי שהזדקן והזכרון שלו כבר לא משהו. אני רק תוהה מתי כבר מישהו ירהיב עוז להגיד את האמת בפנים: מיסדי המדינה ראו לנגד עיניהם מדינה מערבית ופעלו להגשמת חזונם. מהרגע שהוחלט שהמדינה תהיה מדינה מערבית זה יצר העדפה ברורה של התרבות המערבית על פני התרבות המזרחית ובכך הפלה לרעה את העולים ממדינות שאינן מערביות. אפשר לדון בשאלות אם כפו את התרבות באכזריות תוך מחיקת התרבות המקורית או אם לא נתנו מספיק כלים מתאימים להשתלב בתרבות המועדפת, זה לא ממש משנה. היתה (ועדיין יש) העדפה של תרבות מסויימת על חשבונן של תרבויות אחרות ולדעתי היא היתה מוצדקת. מעטים יטענו שהיה עדיף לו ישראל היתה מוקמת כשמדינות המזרח התיכון הן האידאל שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה לא כל כך היתה עם העדפת התרבות כמו העדפת המוצא וצבע העור. בדוגמא האישית שלי (שבגללה אני אלמוני, ברשותך), סגל בית הספר היסודי שהיה כמעט כולו נשים אשכנזיות שלח את הילדים הלבנים לתיכון עיוני ואת השחורים למקצועי - בלי קשר לתוצאות מבחני המיון. אם נחפור גם ברמת המיקרו, בזמן השיעורים המורות רוב הזמן התעלמו מהילדים ה"לא נחמדים", ואם פנו אליהם זה היה בצורה הרבה פחות אוהדת וסבלנית מהצורה שדיברו לילדים ה"חמודים". ההתפלגות בין הילדים ה"חמודים" לשאינם כאלו בעיני המורים חפפה כמעט לחלוטין (אם כי לא לגמרי) להתפלגות בין אשכנזים לספרדים. כשילדים חווים את זה החל מכיתה א', קל להבין למה ה"לא נחמדים" מתקשים להשתלב במערכת (גם אם הילדים ה"חמודים" בכלל לא הרגישו שמשהו לא בסדר קורה מתחת האף שלהם). אני ממש ממש נגד הנפנוף בדגל הקיפוח, אבל גם לא צריך להעמיד פנים שזה לא קיים. ___ הסתייגות קלה - אין לי טלויזיה, ולא ראיתי את הגל החדש של כתבות הפער העדתי. האם פספסתי משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בדוגמאות אישיות אנקדוטליות עסקינן, אני לא נתקלתי באף אחת מהתופעות שציינת, וגדלתי הרחק מתחת לקו רוחב קרית גת. ודגל הקיפוח הולך ודוהה עם השנים, זאת לא חוכמה להביא דוגמה מהעבר הרחוק. אף אחד הרי לא טוען שלעולם לא היה כאן ולו שמץ של קיפוח. _______ לא הפסדת כלום, חוץ מהתבכיינות עבשה בת עשרות שנים שיצאה מהארון וניערו מעליה את האבק, כדי לפנות מקום לעוד אבק, כמו ששנו כוורת רבותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח האם העולים מארצות ערב היו פחות ''מערביים'' מהעולים ממזרח אירופה. אחרי הכל, התרבות שאותה העריכו מייסדי המדינה לא הייתה הרוסית או הפולנית אלא המערב אירופאית (אנגלו-סקסית, צרפתית וגרמנית - בעיקר), יהודי ''המזרח'' (למשל אלו שהדיעו ממה שר' יהודה הלוי קרא ''קצה מערב'' - צפון אפריקה), היו מצורפתים ומעורים בתרבות ''המערבית'' לא פחות וכנראה יותר מיהודי מזרח אירופה, כך גם קהילות ''מזרחיות'' רבות אחרות. העניין היה כנראה לא תרבותי אלא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמי בבולגריה למדה צרפתית ולטינית בביה''ס, אבי בפולניה למד לטינית וצרפתית וספרות אנגלית, שניהם חיו ולמדו בסביבה מאוד לא דתית ותוך העדפת הערכים המערביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דרך האקדמיה" זה לא נחשב - זהו ממסד עצמאי כמעט לחלוטין בהתנהלותו. אמנם יש מדינות (כמו ישראל) בהן מקור חלק משמעותי מתקציבו הוא מימון ממשלתי, אבל זה היגיון המוביל למסקנה שאולי יש לזקוף לזכות המגזר הציבורי את הישגיהן של צ'קפוינט וטבע בשל פטור ממיסוי ממנו הן נהנות, וכנ"ל לגבי סטארטאפים שקמו בחממות טכנולוגיות או נעזרו במדען הראשי, וכו'. לטעמי זו גישה אבסורדית ולא מועילה שמרוקנת את משמעות ההבחנה בין המגזר הציבורי לפרטי בהקשר של מדיניות ציבורית. לגבי המחקר המצוטט - לא קראתי אותו, ולא הבנתי עד הסוף את הטענה שלו. אם הטענה היא שפרוייקטים במימון ציבורי הם המקור לשורה של גילויים פורצי דרך, אז אני מסכים איתך וזה בגדר כלב נשך אדם. אם, לעומת זאת, הטענה היא שמוסדות ב-*ניהול* ציבורי אחראיים ישירות לגילויים פורצי דרך, אז אני מופתע מהמסקנה ולטעמי יש בה חידוש מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על טבע? נאס"א ו-DARPA פועלות במימון וניהול ציבורי. בכל אופן, בהצלחה בדיון השו"ח (שלא יכלול אותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... הידיעה עצמה היא דיון שו"ח. ובפרט ההודעה שאת כתבת בעצמך הייתה פתיחה של דיון שו"ח (לפחות במידה בה דיון על החוזקות והחולשות של המגזר הציבורי לעומת הפרטי הוא דיון שו"ח). אני מתנצל שהגבתי לעניין ואון-טופיק. ו-*אני* דיברתי על טבע. לשם הגעתי כשלקחתי רעיון שאולי הצגת (וניסיתי לברר איתך אם אכן הצגת) אד-אבסורדום. אני מתחיל לחשוד שאני משתתף במבחן טיורינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בדיוני שו"ח באייל היא לא הנושא אלא האופי הפרטיזני של הדיון. שתי קבוצות של פנבויז עם אותם טיעונים שחוקים ומשעממים, בלי שום ראיה והבנה של המציאות המורכבת, בלי שום רצון באמת לנהל דיון ובלי שום ביקורת עצמית. מועדון דיבייט לאנשים עניים מבחינה אינטלקטואלית. אפשר למצוא יותר תוכן בשרשור בו הנושא הוא: Android או iOS? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמח אם תפנה אותנו למועדוני דיבייט לאנשים עשירים מבחינה אינטלקטואלית ברשת, על מנת שנוכל להביט להחכים וללמוד דעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשמח גם להסבר מדוע אנשים עשירים איטלקטואלית יעסיקו עצמם בסוגיות של ''שו''ח בעד ונגד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הם הדיונים ההם, עם הקוקו והסרפאן? פעם היו כאן דיוני שו"ח מפלצתיים בנפחם, בדיוק עם המאפיינים שאתה מתאר. לפחות בשנתיים האחרונות נדמה לי שהדיונים בנושא קטנים יותר, גמישים יותר ומתונים יותר. טובים יותר? שאלה של טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה ב"דיון" הזה הוא שהמאמר מציג עמדה חסרת בסיס (עובדתי, לעניות דעתי. לא נראה לי שמישהו כאן ניסה לטעון ההפך). אתה מחפש בסיס מעניין יותר לדיון: ממשלות בכל העולם משקיעות סכומים נכבדים במחקר ופיתוח ברמות שונות. אפשר להציג מצד אחד מול זה את טענת תש"ח שהמימון הזה מיותר ויוצר עיוותים. מהצד הקיצוני השני אפשר לטעון את הטענה מהמאמר: אנחנו (הציבור) השקענו. למה שפרי ההשקעה ינעל אצל יזם? הדוגמה הראשונה שעולה במוחי היא המחקר הלשוני במימון המדינה שהושקע במה שיהפוך לעתיד להיות מורפיקס [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל בבקשה להרחיב על המחקר הלשוני במימון המדינה שבבסיס של מורפיקס? בערך בוויקיפדיה לא מצאתי התייחסות לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי: המחקר של פרופ. יעקב שוויקה על ניתוח לשוני של השפה העברית. אני אנסה למצוא פרטים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה עברת בהצלחה את מבחן טיורינג. רק שאתה בקבוצת הביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן כמה שכל דיון שגולש להשקפות עולם חברתיות/כלכליות מביא להם/ן חררה. כלומר מה שהם אומרים הוא שנאמר כבר הכול על שני העולמות: עולם השוק החופשי ועולם השוק הלא חופשי. וואלה איזה עומק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ברקת! אני לא יודע אם את הזדקנת. אבל ה"אמיתות שחשבת שהיו בגדר מובן מאליו" אינן אפליה של מזרחים, אלא ה ה ר ג ש ה של מזרחים שהם מופלים. אין ספק, מזרחים מרגישים כבר הרבה זמן - פחות או יותר מאז שהגיעו לארץ (חלקם כנראה עוד לפני כן) - שהם מופלים. סדרת טלויזיה מספרת לנו את זה שוב. אבל זה לא זהה לטענה שהמזרחים מופלים. אמנם ידוע שאם חוזרים על טענה שוב ושוב, יש רבים שמתחילים להתייחס אליה כאל אמיתה. אבל מה שדרוש לנו כאן זה לא עוד אילוסטרציה לכך שמזרחים מרגישים מופלים, אלא לכך שמזרחים הם באמת מופלים. את זה כבר קשה הרבה יותר להוכיח, אם כי ברור לי שיודיעו לי שאני מתמם, מכחיש, לא רואה את מה שלנגד עיני, וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה. באימון במילואים בזמן פנוי ניגשתי לבלות עם שני חברים, שניהם תימנים, שניהם נהגים. השניים ישבו בקבינת המשאית של אחד מהם, פתחתי את דלת הקבינה, התמקמתי בנוחיות על המדרגה והוצאתי ג'וינט. הצעתי לאחד מהחברים שנהג לעשן לפעמים, השני לא נגע בסם המסוכן, אני עישנתי את רובו, לפתע הופיע קצין חדש וזר, על אף שהעלמתי את הראיה המחשידה הבחור קלט את הריח וזיהה אותו, ומיד פתח בצעקות וצרחות על צמד התימנים. עבדך הנאמן שנושא שם אשכנזי וחזות תואמת ומחזיק בצבא בתפקיד של ''משכילים'' יצא חף מכל בעיה. אני יכול להעיד שמקרים רבים דומים קרו לי בימי חיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חושבים אינסטינקטיבית בסטריאוטיפים, ובדרך כלל אחר כך יכולים לרדת לגופו של ענין. גם אם היית בחורה והם היו גברים (מאותה עדה כולכם), סביר שהקצין לא היה צועק עלי(י)ך. בין זה לבין תלונת קיפוח חוצת דורות, יש הבדל ניכר. (ואגב, אני לא מבין את הקצין הזה - הוא לא יודע ששינקינאים עם עיגולדים עושים יותר מריחואנה מאנשי עבודה והגה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם ההנחה המיידית של הקצין נובעת מצבע עור ועדה, או מרקע סוציו-אקונומי, השכלה, מקצוע, סגנון דיבור וסגנון לבוש? במילים אחרות האם אתה מאמין שבסצנה ההפוכה שבה חננה מזרחי בתפקיד "משכיל" ושני הנהגים הם ערסים אשכנזים עדיין הקצין היה צועק על החננה המזרחי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופה, את מי רואים פה! ברוך שובך לצל קורתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני רק תגובה..." ברוכים הנמצאים :-) אני עדיין קורא מדי פעם. נמנע מלהגיב כי אז אני עלול להיכנס לדיון ומי יודע איך זה ייגמר...? הנושא הספציפי הזה קרוב ללב אז התפתתי להגיב. אבל אני מייד אחזור לקופסא שלי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הזו לא כל כך מעניינת, כי הקורלציה הצבאית מזרחיים-נהגים, אשכנזים-קמ''נים יותר מדי מובהקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקע הסוציו-אקונומי לא היה ידוע לקצין, בכל אופן השניים לא היו נהגי בוס עם מכנסי טייבאס אלא נהגי ריו ונגמ"ש מבוגרים יחסית, האחד כיפה סרוגה ילד טוב ירושליים, מנהל אגף באוסם (הרבה עוגות מדף סוג ב') והשני שמעשן לפעמים בעל רכב הסעות, יליד מושב שיצא לחופשי היה פריק מצביע מר"ץ חזר למקורות והתחרד לעומקו של עניין, שניהם נחשבו ביחידה למלח הארץ ושניהם חפים מכל חשד בארסיות ומבעיתיות, היתרון האובייקטיבי היחידי על שניהם היה גילי (מבוגר מהם בכמה שנים). אני זוכר את החרדי מספר ברוח טובה על חבר תימני אחר שלו שהתלונן על כך שהוא נעצר תכופות ע"י המשטרה לביקורת בכבישים, על כך ענה לו החרדי: מה אתה רוצה? אנחנו נראים כמו ערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות המובאות לעיל רק מחזקות את התחושה שאין למגזר הציבורי הרבה מה להציע. ראשית, ממשלות ברחבי העולם משקיעות (או מבזבזות) כמות עצומה של כספי משלם המיסים במחקר ופיתוח, האם זה מפתיע שחלק מההשקעה/בזבוז הנ"ל מניבים תוצאות? שנית, מבין הדוגמאות שהובאו כאן, רק רשת לוויני הGPS יכולה (אולי) להחשב כרעיון "ציבורי" במובן המקובל - כלומר - הדרג הפוליטי מוציא דרישה לפיתוח מסויים והדרג הביצועי מבצע (עוד דוגמאות, פצצת האטום, הנחיתה על הירח וכו). טים ברנרז לי הגה את הרעיון של HTML/WWW ויישם אותו בעצמו, לא הנהלת CERN. הענקת הקרדיט לפיתוח הווב לCERN מגוחכת בערך כמו הענקת הקרדיט לתורת היחסות למשרד הפטנטים השוויצרי. שלישית, הרשימה הקצרה מרשימה הרבה פחות כאשר אנחנו משווים אותה לרשימה של המצאות ופיתוחים פרי יוזמה חופשית (כולל אותם המצאות עליהן מתבססים, כמובן, הפיתוחים ה"ממשלתיים"). רק בשביל הכיף: נורת החשמל, שפורפרת הוואקום והטרנזיסטור, מיזוג אוויר, מנוע בערה פנימית, הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, צילום, שבב המחשב, המטוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושקע לא מעט מימון במחקר (בסיסי ויישומי) באוניברסיטאות. מושקע לא מעט מימון (ציבורי ופרטי) ביצירת מוצרים מסחריים מאותם המחקרים. יש חברות גדולות שיכולות להרשות לעצמן להחזיק מעבדות מחקר (לדוגמה: יבמ). אולם לשאר, החיבור הזה עוזר מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הספר אז יש לי שאלה למי שבאמת התעמק בנושא האם ד"ר מצוקאטו אומרת שלפי המדד של מס' חידושים/שימושים לשקל השקל הפרטי והשקל הציבורי יעילים באותה מידה? זו באמת טענה חדשנית ודורשת הוכחות רציניות או שזו טחינה נוספת של טיעון המחקר הבסיסי והתשתיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מטה את הדיון לכיוונים בהם כמדומני היא לא עסקה. היא לא עסקה ביעילות השקל הציבורי לעומת השקל הפרטי. היא טוענת שאת החידושים הבסיסיים -לא הנגזרות מהם-עשה המגזר הציבורי. אם אתה רוצה השוואת יעילות בין מגזרים, אתה יכול לקרוא מחקר של רוברט פולין על יעילות שקל שהושקע בתחום האזרחי לעומת שקל שהושקע בתחום הצבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זוהי מטרת האקדמיה, לא? לחדש במדע בסיסי, שהמגזר הפרטי לא עוסק בו. יש איזה שהוא מודל עסקי שיכול להצדיק מחקר בסיסי במגזר הפרטי? הרי אי אפשר לרשום פטנט על נוסחא מתמטית או חוק פיזיקלי. זה כמו לטעון נגד המגזר הפרטי שהוא לא עוסק מספיק באכיפת חוק לעומת המגזר הציבורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חוזר על הטיעונים שלה, אלא טוען שהם מובנים מאליהם גם בלי לפרסם מחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הם מובנים מאליהם כשכל כך רבים היו טוענים שרק המגזר הפרטי מפתח ואילו הציבורי רק מפריע לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובן מאליו שתפקיד האוניברסיטאות לעסוק במחקר בסיסי, ואילו של גופי מו"פ פרטיים במחקר שימושי ובמסחורו? אתה מכיר מישהו שטוען שגופים פרטיים צריכים לחקור את תיאוריית המיתרים, למצוא מאובנים מהפרה-קמבריון, או למצוא הוכחה למשפט פרמה, או שאוניברסיטאות צריכות לייצר פאנלים סולריים, תרופות או מכוניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שהזכרת תרופות. חלק לא מבוטל מההון שמושקע בפיתוח תרופות, בא מהממשלה האמריקאית. החברות גובות מחיר שיכסה גם את העלויות האלו. הן אינן מחזירות את כל מה שהממשלה השקיעה לממשלה. בעלי המניות והמנהלים נהנים מהרווחים הללו. האם על כל עקרון שפותח באקדמיה ואפשר את פתוח המוצר הוצא פטנט ושולמו תמלוגים? אבל כל פיתוח, אפילו שולי, מוגן בפטנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ''עקרונות'' (כמו גם על נוסחאות מתמטיות, חוקי טבע וכו') בד''כ לא ניתן לרשום פטנט. זו בדיוק הסיבה שהשוק הפרטי לא עוסק בפיתוחן. השוק הפרטי - בהגדרה - לא ישקיע שקל (או דולר) בשום דבר שאין לו מודל כלכלי שמאפשר רווח. דווקא לתרופות (לפחות של מחלות נפוצות בעולם המערבי) יש מודלים כאלה, ולראייה חברות ה''ביג פארמה'' שמשקיעות מיליארדי דולרים במו''פ. זו גם בדיוק הסיבה שבגללה ''מחלות יתומות'', או תרופות למחלות המאפיינות את העולם השלישי, שהסיכוי לרווח מפיתוח תרופות להן אפסי, זוכות למימון ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "עקרונות" לא ניתן לרשום פטנט. על תוצאות מחקרים ניתן לעתים לרשום פטנט (על ידי החוקרים ו/או המוסדות האקדמיים). עצם האפשרות לרשום פטנטים מעודדות את החוקרים (באקדמיה) לא לפרסם את תוצאותיהם. לכן המסחור הזה גם פוגע באקדמיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו נכנסים לדיון שהתקיים באייל. ההתנהלות בתחום הפטנטים (קניין רוחני) עברה כבר את גבול אזור האבסורד. גם ההתנהלות בתחום חוקי הקניין מתקרבת לשם אם לא הגיעה כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק הרעיון של מצוקאטו: להפוך את מוסדות המחקר הציבוריים לטרולי פטנטים אפילו יותר גדולים ממה שהם היום. בקשר למאמר עצמו, לא מטריד שהעיקר חסר?1 היינו צריכים לצפות ממחקר מדעי שמשווה גדלים להציע שיטה למדוד את הגדלים. לכאורה שיטת המדידה הייתה צריכה להיות התרומה היצירתית העיקרית של המחקר. אבל החלק הזה חסר לחלוטין, וכנראה התחליף היחיד הוא רטוריקה של המון עדויות אנקדוטליות שאמור להרשים את הקורא, ולסחוף אותו לכיוון אג'נדת הממשלה הגדולה של מצוקאטו. (הצעה לכותרת של ספר: "מחקר ציבורי ואג'נדות פוליטיות".) כיום הדרך היחידה לכמת ערך כלכלי של רעיון הוא לקיים משא ומתן בין בעל פטנט ומשתמש פוטנציאלי. אבל איך מודדים מרחק בין רעיונות? איך מודדים מידת החידוש של רעיון? איך מודדים את העלות הכלכלית של פיתוח הרעיון? משלמים למצוקאטו משכורת כדי שתעשה מחקר בסיסי במוסד ציבורי על חשבון הציבור. אז בבקשה שתתמודד עם השאלות הקשות ותציע מודלים מתמטיים שיש בהם חידוש ומצדיקים מימון ציבורי. רעיון לסטרטאפ אקדמי2: בפקולטות ההנדסיות מכנסים אחת לשנה חוקרים לישיבות של סיעור מוחות עתידני. מזהים כיוונים טכנולוגיים שעשוי להיות להם ישום בטווח של 10-15 שנה. מפתחים קצת את הרעיונות למוצרים או שימושים עתידיים אפשריים, באופן סכמאטי כמובן, אין צורך להלחץ עם הפרטים מפני שאין כוונה להשקיע ולקחת סיכון עם מוצר אמיתי. ובסוף עורכי הדין של האוניברסיטה מיצרים מקבץ של בקשות לפטנטים. שיטת מצליח. לפזר שדה מוקשים של "רעיונות" לפני כל יזם עתידי בלי להתאמץ יותר מדי. 1 לא ממש עקבתי אחרי הדיון 2 בהנחה שלמצוקאטו אין כבר פטנט על המודל העיסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שכחת שפטנטים עולים כסף, שגדל באופן מעריכי ככל שהזמן עובר. לרשום פטנטים סתם, כדי "לפזר שדה מוקשים" יעלה הון תועפות ללא תועלת. 2. לא ניתן לרשום פטנט על מודל העסקי הנ"ל, לפחות לא בארה"ב (לפי הפסיקה האחרונה, האפשרות היחידה לרשום פטנט על מודל עסקי היא אם הוא מיושם במחשב) ובאיחוד האירופאי (בכלל לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם מחקר ופיתוח עולה כסף. ברור ששימוש בטכניקה כזו על ידי צדדים רבים רק תעלה את עלות המחקר באופן כללי ותגרום להשקעת משאבים רבים יותר במחקר שמיועד לעקוף פטנטים. יכול להיות תצליח להיות משתלמת לכל מיני גופים עם כיסים עמוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניסיוני הדל שמקיף פטנט אחד שהתקבל בארה"ב, רוב הכסף הוצא בשלבים שלפני קבלת הפטנט. אם אין משפטים ומאבקים אחרי קבלת הפטנט, לדעתי אגרת התחזוק של הפטנט לא כל כך יקרה, סדר גודל של אלפי דולרים בודדים הפרוסים על פני 20 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רשמתם את הפטנט בארה"ב בלבד, אז הנסיון שלך לא משקף כלום. בד"כ (אלא אם כן מדובר בפטנט שתופס רק בארה"ב, ו"מודל עסקי על מחשב" הוא דוגמה לכך) לא רושמים רק בארה"ב. 18 החודשים הראשונים הם זולים מאוד, אבל תהליך הבחינה (בכל אזור ואזור) עולה כמה עשרות אלפי דולר/יורו התרגום לשפת המקום עולה עוד כמה אלפי דולרים למדינה, ואח"כ כל שנה צריך לשלם אגרה שנתית של כמה אלפי דולר בכל מדינה ומדינה, כאשר, גם אם מסתפקים רק במינימום של המינימום: מושבות הכתר לשעבר (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד), המדינות המתועשות באירופה (מאירלנד עד פולין), ביפן, קוריאה, סין, טייואן ווהודו, מגיעים לעשרות אלפי דולרים כל שנה לכל פטנט. הרבה כסף גם למי שיש כיסים עמוקים, בשביל "שדה מוקשים". ולא דיברנו בכלל על טריטוריות נוספות וחשובות כמו דרא"מ, מזרח אירופה ומרכז אסיה, או על ההוצאות לעו"ד ולעו"פ, במידה שיש מאבקים משפטיים (והרי זו המטרה בשדה המוקשים מלכתחילה). --- דיסקליימר: הכותב הוא מנהל הIP בחברה טכנולוגית אירופאית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על על התיקונים. מסתבר שגם מוקשים עולים כסף, ועוד צריך לתחזק אותם. ההצאה המתוקנת: לא שדה מוקשים בשני שקל האחד, אלא כמה מארבים מתוכננים בשותפות עם טרולי פטנטים מקצועיים ויועצים שמילאו בעבר תפקידים בכירים בתעשיה. חיפוש בגוגל מגלה (כרגיל) שבעיקרון עושים את זה כבר: Bill Gates still helping known patent trolls obtain more patents ציטוט: The company has also filed more than 3,000 patent applications from its own "in-house inventions and those generated by our global network of inventors." בדיוק הרעיון שלי - מזל שאין פטנטים על מודלים עסקיים שלא במחשב.IV's brainstorming sessions and Gates's involvement in them have been well known for a few years. מדוע בעצם לא לתת לסטודנטים לעשות את העבודה? בשביל מה בעצם נוסד מוסד הסמינרים אם לא כדי לעשות סיעור מוחות? חושפים את הסטודנטים לכיוון טכנולוגי מבטיח, כמה הרצאות על הנושא עצמו, כמה הרצאות של אורחים מהתעשיה ומשפטנים והרבה עבודה יצירתית מודרכת. צוות שעושה עבודה מוצלחת שבסוף הופכת להיות פטנט, מקבל בנוסף ל-100 גם זכות לכמה אחוזים ברווחים אם יהיו. יש לי תחושה שסמינר כזה היה מאוד פופולארי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך משהו יותר רציני? אם היית כותב משהו על הכתבה, הייתי מתייחס לתוכנה. האם אתה עומד מאחורי הנימוקים ששם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כתבה שמתקשרת לנושא,אני לא מבין בזה דבר על פניו נשמע לי הגיוני ומעניין,למה זה נראה לך לא רציני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהדיון הזה חייב להמשיך בשאלה: מה מהמיזמים הקיימים שמתוארים בכתבה הוא מיפוי של המוח האנושי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטואיציה שלי אומרת 2 דברים:1. שאם עושים ניסויים רפואיים על חולדות בגלל המתאם הגבוה לבני אדם,גם מידול המח החולדתי הוא איזה משהו בדרך ל.. 2.חברה מסחרית לא מנסה לפתור את בעיית המיגרנה של חולדות,אם היא משקיעה כסף זה ע"מ להרוויח מאנשים,חולדות ידועות כאוכלוסיה עניה אבל לצערי,כנראה שאתה צודק |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |