בתשובה לeasy, 14/08/13 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה לא כל כך היתה עם העדפת התרבות כמו העדפת המוצא וצבע העור. בדוגמא האישית שלי (שבגללה אני אלמוני, ברשותך), סגל בית הספר היסודי שהיה כמעט כולו נשים אשכנזיות שלח את הילדים הלבנים לתיכון עיוני ואת השחורים למקצועי - בלי קשר לתוצאות מבחני המיון. אם נחפור גם ברמת המיקרו, בזמן השיעורים המורות רוב הזמן התעלמו מהילדים ה"לא נחמדים", ואם פנו אליהם זה היה בצורה הרבה פחות אוהדת וסבלנית מהצורה שדיברו לילדים ה"חמודים". ההתפלגות בין הילדים ה"חמודים" לשאינם כאלו בעיני המורים חפפה כמעט לחלוטין (אם כי לא לגמרי) להתפלגות בין אשכנזים לספרדים. כשילדים חווים את זה החל מכיתה א', קל להבין למה ה"לא נחמדים" מתקשים להשתלב במערכת (גם אם הילדים ה"חמודים" בכלל לא הרגישו שמשהו לא בסדר קורה מתחת האף שלהם). אני ממש ממש נגד הנפנוף בדגל הקיפוח, אבל גם לא צריך להעמיד פנים שזה לא קיים. ___ הסתייגות קלה - אין לי טלויזיה, ולא ראיתי את הגל החדש של כתבות הפער העדתי. האם פספסתי משהו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בדוגמאות אישיות אנקדוטליות עסקינן, אני לא נתקלתי באף אחת מהתופעות שציינת, וגדלתי הרחק מתחת לקו רוחב קרית גת. ודגל הקיפוח הולך ודוהה עם השנים, זאת לא חוכמה להביא דוגמה מהעבר הרחוק. אף אחד הרי לא טוען שלעולם לא היה כאן ולו שמץ של קיפוח. _______ לא הפסדת כלום, חוץ מהתבכיינות עבשה בת עשרות שנים שיצאה מהארון וניערו מעליה את האבק, כדי לפנות מקום לעוד אבק, כמו ששנו כוורת רבותינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |