למי צלצלו התווים? | 3541 | ||||||||
|
למי צלצלו התווים? | 3541 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
במוסף הארץ של השבת פורסם על להקה שוודית בשם Shout Out Louds שפירסמה תקליט כתבנית לקרח - ממלאים במים, מכניסים למקפיא, וכעבור כמה שעות מוציאים תקליט לפטיפון עשוי קרח. רק חבל שהם לא פרסמו מה לעשות אחר כך עם פטיפון רטוב ומחשמל... הכתבה במוסף הארץ |
|
||||
|
||||
ודאי שפרסמו. התשובה בשם הלהקה. |
|
||||
|
||||
זה לא נורא סבנטיז, גג אייטיז? בימינו גם תקליט מויניל הוא הרי גימיק... |
|
||||
|
||||
קוראים לזה רטרו, וזה ממש באופנה עכשיו :) (מדווחים לי סוכני האופנה שלי) בחנויות תקליטים בארה"ב ראיתי לאחרונה (לפני 3 שנים ז"א) שיש חזרה של תקליטי הויניל, ופטיפונים נמכרים במחירים שלא היית מאמין. |
|
||||
|
||||
אני לא צריך להאמין. בסניף הקרוב אלי של "האוזן השלישית" ניכר צמצום גדול של מבחר ה-DVD וה-CD, והתמקדות נאה בויניל (אין לי מושג אם זה מספיק להם כדי להחזיק כלכלית). וכשקניתי לאחרונה מערכת סאונד ביתית התעניינתי גם בפטיפון (כדי לעשות משהו עם התקליטים האהובים שלי), וראיתי כמה זה יקר (ולא קניתי, בשביל שימוש פעמיים בשנה בהערכה אופטימית). אז כן, "ויניל זה גימיק" זו הגזמה, אבל נדמה לי ש"אזוטרי" הוא תיוג מדויק לויניל ולפטיפון - וזה מספיק כדי להחליש מאוד את האפקט של תקליט קרח, עם כל ההערכה, ויש. |
|
||||
|
||||
טוב, ברור כשמש שאפקט תקליט הקרח יימוג במהרה כשלג דאשתקד. אבל פתאום עלה לי רעיון אחר - לאחרונה יש התקדמות נאה בטכנולוגית מדפסות 3D. אז ייתכן ולא ירחק היום שתוכל להדפיס לעצמך בבית תקליט ויניל איכותי - וכל מה שנדרש הוא קובץ התקליט להורדה מהרשת! שלב נוסף ומעניין בטשטוש הגבולות בין דיגיטלי למאטריאלי. ואז תוכל לשמוע אותו בפטיפון הוינטג' שלך. הידד לאזוטריה. |
|
||||
|
||||
נראה לי יותר פשוט לוותר על המתווך. כמה מסובך לנגן במחשב תמונת תקליט (בלי לשרוט אותו)? |
|
||||
|
||||
מן הסתם לא מסובך כלל, רק מיותר - זה זהה ללנגן במחשב את קובץ השמע המקורי, למה לעבור דרך תמונת התקליט ללא צורך? ההבדל בין מה שהצעתי למה שאתה הצעתי שקול להבדל בין ייצור ספר כרוך וקריאה שלו1, מול קריאת קובץ הPDF מול מסך המחשב. וכן, אני יודע שעבור חלקנו ההבדל הזה קטן מאפסילון. 1 אפשר גם להכניס כאן את אופיין הסאונד של פטיפון מול מדיה אחרת וכו'. |
|
||||
|
||||
לא רק את התקליט, תוכל להדפיס בבית גם את הפטיפון (משום מה זה מזכיר לי אותו פטיפון שיכול להשמיע את כל היצירות חוץ מזאת שגורמת לו להתפורר בגלל רזוננס...). ובעניין משיק, אם תצליח לייצר מדפסת שתהיה טובה מספיק כדי להדפיס את עצמה, תוכל למכור בדיוק אקסמפלר אחד שלה. באסה. |
|
||||
|
||||
עדיין תצטרך את החומרים לצורך ההדפסה עצמה. העלות אינה אפסית ואינה בהכרח זניחה. לא מן הנמנע שבכמויות גדולות המחיר יהיה נמוך בהרבה. וכמובן, ר' reprap [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את הסיפור שלם עבור המדפסת של פיליפ ק. דיק. |
|
||||
|
||||
דומני שכבר היום הרווחים העיקריים של חברות שמוכרות מדפסות באים מהחלפת ראשים/טונר וכדומה. יש לי גם הרגשה שיש הבדל משמעותי בין הדפסת אובייקט מונוליטי - כמו תקליט - לבין הדפסת מכשיר רב חלקים ומרובה חומרים עד מאוד, כמו מדפסת. למשל, הייתי מניח שאת המעגל החשמלי (הלוח האלקטרוני כלומר (שבב העיבוד כלומר) ) לא ניתן יהיה לייצר על ידי מדפסת 3D ביתית, גם בעוד זמן רב. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי מדפסות תלת מימד היום לא מיועדות למשתמש ביתי. הן מיועדות למוצרים טכניים בלבד, בסדרות יצור קצרצרות או לייצור מוצר חד פעמי. מחיר המוצרים של מדפסות 3D גבוה מאוד, אבל לסדרות יצור קצרצרות או למוצרים חד פעמיים ייצור כזה זול יותר בהשוואה לייצור רגיל. (בייצור רגיל יש שלב הכנה, כגון גילוף "שטנץ", שלב ההכנה יקר ועלותו כמעט לא קשורה למספר הפריטים שייצרים). יתרון אחר הוא היכולת לפתח מוצר, אפילו מוצר חד פעמי, בצורה מהירה ומדוייקת יותר כי קל יחסית לפתח מוצר כזה בשיטה של "ניסוי וטעיה", חומרי הגלם לא עולים הרבה (כל עוד המוצרים קטנים), מה שעולה הוא "המדפסת". חומרי הגלם הם אבקות לייצור מוצרי מתכת, אבקות לייצור מוצרים קרמיים, כנראה גם אבקות לייצור מוצרים פלסטיים. |
|
||||
|
||||
ונזכיר את הסידרה של דני פוטר Pennies From Heaven עם בוב הוסקינס בתור סוכן מכירות של חוברות תווים. |
|
||||
|
||||
תמיד מכרו חוברות תווים, וגם היום חוברות עם מילים ותווים ואקורדים לגיטרה נמכרות במיליונים, וגם חוברות עם מילים ותווים ואקורדים לפסנתר נמכרות במיליונים רק קצת פחות. הגימיק של בק, שאני לא מכירה אותו אבל נשמע לי מוסיקאי כמו אמיר פיי גוטמן מהיי פייב, הוא די מביך בעיניי. יש לי חשד שהוא בעצמו לא קורא תווים, אחרת לא היה מתלהב כל כך מה"תגלית" שחוברות של בינג קרוסבי נמכרו ב-50 מיליון. כאילו דא? אבל יכול להיות שאני לגמרי טועה. |
|
||||
|
||||
לפי הדו"ח הזה מכירות תווים ב-2011 היו כ $340 מליון. זה נתון "כאילו דא" יחסית למכירות של קרוסבי. |
|
||||
|
||||
הדא הוא על התירוץ לגימיק התווים ולא על היקף המכירות. תמיד מכרו מילים ותווים למוסיקה קלה, יש לי לפחות 10 חוברות על המדף וזה מה שנשאר אחרי כל ההשאלות וההעברות, לך אין? אז מה ההבדל בין זה לבין השיר של בינג קרוסבי מ-1937. כאילו "תווים זה וינטג"'. לכן התירוץ לא אמין, ונשאר גימיק מסחרי במעטפת יומרנית. כמה אנשים מאלה שקנו את הגימיק יודעים ממש לנגן מקריאת תווים בלי לשמוע את השיר קודם? מתי מעט. אז מה הם קנו? הממ, את הגימיק? |
|
||||
|
||||
הם קנו את האפשרות לומר "היי, שמעת את החדש של בק? אה, אתה לא קורא תווים? כי אני כבר מנגן אותו cover to cover". ואכן זה נשמע כמו גימיק, רק לא כל כך מסחרי, אם זה מצמצם את קהל היעד בסדר גודל. אבל אולי זה מעלה את רמת המגניבות1. 1 הוא בכל זאת גדל בניינטיז, כן? |
|
||||
|
||||
תגובות כאלה עוד יגרמו לך להיות ראויה לתגובה 609881. |
|
||||
|
||||
הלו, לא מדברים ככה על חבר שלנו בק שאנחנו מכירים אותו מאז שהיה כזה קטן. וכן, הוא לא המציא את הגלגל, אבל הוא בהחלט מספק טוויסט בעלילה וכיפוף קטן של הכללים, וזה נחמד. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, זה הפסקול של שנות נעוריך? אז בטח שאני לא רוצה לחרב, סליחה. |
|
||||
|
||||
לא שנות נעוריי - שנות נעוריו ;-) (אני יכולה להיות דודה שלו, וביקום מקביל זה ודאי המצב). |
|
||||
|
||||
קראת את כל המבוא שלו? אם לא, כדאי. זה לא ארוך, ובעיני מרתק ואינטליגנטי. ספציפית לטענה שלך, מהם השירים שאת תוויהם ואקורדיהם מוכרים במיליונים? אני מעז לנחש שהביטלס, לד זפלין, נירוונה, וכו'. קהל היעד מכיר כבר את השירים בביצוע המקורי. ורובם של רבבות הקונים האלו, אני ממשיך לנחש, שואפים להישמע כמה שאפשר כמו המקור, או לפחות שומעים את המקור באוזני רוחם כשהם מנגנים. בק מציע לקהלו היכרות בתולית עם השירים באמצעות התווים (כמו שהיה עם בינג קרוסבי), מכריח אותם למצוא בעצמם פרשנות, אולי לדמיין איך הוא היה שר אותם. אני חושב שזה הבדל של שמיים וארץ. |
|
||||
|
||||
בגללך קראתי. לי נשמע שהצוציק בעל הפרטנציות חי בתוך גולם ולא שמע בחייו הקצרים כמעט שום מוסיקה קלה ובכלל, ופתאום גילה שיש דבר כזה שנקרא מלודיה, ויש ושירים שאפשר לשיר, ושהעיבוד הוא קריטי במוסיקה, ושתווים זה הכי רטרו מגניב. הבחור לא קורא תווים, אומר שאף אחד לא קורא תווים, ולכן זה רעיון נהדר למכור תווים כי מי לא יקנה. אם אתה וברקת נהנים מהגימיק ומההסברים אז זה יופי, אבל כואב לי הלב שעבדו עליכם ;), זה כמו שחקן אנלאפבית בסרטי בוליבווד שמגלה משהו רטרו שנקרא אותיות, ואם אנשים רק היו יודעים לקרוא הם היו יכולים להציג את הסרט, והוא מוכר להם דפים... ככה זה בעיניי. (לא כמו בינג קרוסבי, השיר של קרוסבי היה להיט רדיו ותקליטים ענק ועקב כך נמכרו המון גליונות שלו, בטוח שבפרוטות, כמו שנמכרו גליונות של שירים אחרים, ומן הסתם ה-50 מיליון עותקים זו הגזמה אורבנית.) נכון שבמוסיקה קלה לא צריך לדעת תווים ולא היה צריך גם בעבר, ובכל זאת תווים היו קיימים כל הזמן וגם היום, כדי להעביר את הוראות לנגנים במופע או בהקלטות, וכדי למכור לקהל הרחב. הביטלס למשל לא קראו תווים, ומוסיקאי מקצועי עשה קומפליציה של השירים שלהם כולל ההרמוניה בדיוק כפי שהם ניגנו. יש אנשים מוכשרים שלא צריכים את זה והם מנגנים מושלם את המנגינה והעיבוד משמיעה, אני כן צריכה את זה. ביצוע שירים - אני לא יודעת אם אתה מנגן (ניגנת את התווים של בק שהופיעו במאמר?) אבל די בטוח שאתה שר לפעמים, האם אתה שואף להישמע כמו הזמר המקורי? לגמרי תלוי. |
|
||||
|
||||
אהבתי את הדוגמא של השחקן האנאלפבית. רק שכחת כמה גורמים של השוואה. בעולם הזה שבו הוא חי, רוב האנשים אנאלפבתים, את הסיפורים שלהם הם מקבלים מהתאטרון או הסרטים וספרים נכתבים כמעט תמיד כדי לתעד סרטים או הצגות ולא עומדים בפני עצמם. אף אחד לא קורא ספר וחווה את הסיפור שכתוב בו בלי לראות אותו מומחז. יחידי סגולה מסוגלים אולי לדמיין את המחזה בעיני רוחם אבל הרוב הגדול של הקוראים זקוקים לאיזושהי העמדה של הסיפור עם שחקנים וקריאת הטקסטים בקול. בעולם כזה מי שקונה ספר יקנה אותו כדי לשחזר את חווית הסרט או ההצגה או כדי לייצר גירסה מומחזת משלו. בעולם הזה גם נדיר מאוד יהיה למצוא אדם שקונה ספר בלי שראה אותו מומחז בצורה כלשהי לפני כן, וממחיז אותו מחדש בצורה שאינה מושפעת מאינטרפטציות של מבצע אחר. בעולם כזה, הרעיון של להוציא ספר בלי לצלם את הסרט ובלי להעלות את ההצגה ולתת לקהל להעלות את הגירסאות שלו לסיפור שבספר בלי שיהיו בצל של ביצוע מקורי כלשהו הוא באמת רעיון פורץ דרך שיכול להוביל לתוצאות מעניינות. |
|
||||
|
||||
אוקי, זה הכיוון של ירדן - אם אתן לאנשים משהו עירום לגמרי, תיאורטית הם יהיו יותר יצירתיים מאשר בקאברים רגילים, ולכן זה מעניין. יתכן. יתכן, אילו אנשים יכלו לקרוא את התווים של בק. אבל הם לא. ויתכן, אם מי שכן קורא תווים וניגש לנגן לא היה שומע כבר ביצוע ביוטיוב. ויתכן אלמלא כמות הקאברים היצירתיים לכל שיר שמתפרסם לא היתה אינסופית גם ככה. היה מעצבן פחות אם לא היו נספחים לזה מלל על תווים מעידנים שעברו, ואם היה פשוט שר את השיר עם גיטרה, גם זה רעיון מהפכני, כל מה שישן בשבילי הוא פריצת דרך בשביל מישהו אחר. שיווקית הוא הצליח הודות לאייל הקורא, עובדה, ניגנתי את זה, זה שיר שנדבק :-). אני לא מכירה את המוסיקה של בק, אבל אני מניחה שהשיר הזה הוא יוצא דופן בשבילו, כי הוא מלודי ופשוט ונשמע שנות ה-60-מי, בוב דילני אולי, ולכן פתוח בקלות לביצועים שונים. אם היה לי כוח היית מקלידה את זה אבל זה הרבה עבודה. מתנדב? |
|
||||
|
||||
"...שאני לא מכירה אותו אבל נשמע לי מוסיקאי כמו אמיר פיי גוטמן מהיי פייב" "אני לא מכירה את המוסיקה של בק, אבל אני מניחה שהשיר הזה הוא יוצא דופן בשבילו, כי הוא מלודי ופשוט ונשמע שנות ה-60-מי, בוב דילני אולי, ולכן פתוח בקלות לביצועים שונים." על סמך מה מתבססות ההנחות? מציע להשקיע חצי שעה בהאזנה ליצירתו של האיש לפני שמפריחים השערות קנטרניות... |
|
||||
|
||||
:-) זה היה די קל, ככה זה נשמע (פלוס מינוס) |
|
||||
|
||||
"אני לא מכירה .. וגו"' - מזמן לא נתקלתי במחמאה פולנית מהודקת כזו. את אמנית! (אגב, השיר האהוב עלי משלו: https://www.youtube.com/watch?v=dFfAic-wsw8 ) |
|
||||
|
||||
יאללה יאללה. השיר שקישרת מצא חן בעיניי עד הוא התחיל לשיר, לא סובלת הקלטות כאלה שהקול מאחורה, אבל יאללה פסדר, די התמכרתי לזה :-) |
|
||||
|
||||
ועוד פנינה חביבה עלי מאלבומו האקוסטי המצוין: http://www.youtube.com/watch?v=NT_3umMs01A |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה: מה פירוש אלבום "מצוין"? או לחילופין "משובח". מתי אומרים מצוין או משובח, ומתי אומרים יפה, נהדר, מהמם, ממית. |
|
||||
|
||||
את שואלת אותי? אני עדיין זוכרת עולם ללא המילה "מגניב". |
|
||||
|
||||
אז אני בכלל לא מבינה מה פירוש ''מצוין''. זאת מילה שלא יוצא לי להשתמש בה לתיאור מוסיקה, ועד כה חשבתי שזו מילה של אניני מוסיקה, ופירושה המעשי הוא אלבום שאני לא כל כך אוהב. |
|
||||
|
||||
זו דוגמה מצוינת לאי-הבנה, הכוונה כמובן לאלבום שאני מאד אוהב.1 1 מועמדת חזקה לעשרת התגובות הטריוויאליות ביותר שכתבתי. |
|
||||
|
||||
אכן דוגמה לאי-הבנה, הייתי צריכה לנקד - אוהָב |
|
||||
|
||||
כיול דחוף. למונחי השפה לפחות. |
|
||||
|
||||
:-) אוהָב,אוהָב, אני לא אוהָב, שם התואר "מצוינת" מתאר מנסיוני מוסיקה שאני ככל הנראה לא כל כך אוהָב, זה ציון במבחן ולא תיאור למשהו יפה, בכולופן לא הייתי מתארת כך משהו שאני אוהבת, המוסיקה של ארתה פרנקלין היא נאדרת, מאממת, אורסת ואורגת. --- אגב, בהארץ נתנו קישור לתזמורת צ'לואים שמבצעת את התווים של בק וזה יפה מאד, תקשיבי במיוחד ל we do. |
|
||||
|
||||
ואגב קאברים, הנה הביצוע הראשון - או אחד מהראשונים המוקלטים - לשיר הישן הזה |
|
||||
|
||||
לא אומרים נהדר, מהמם. אומרים נאדר, מאמם. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני "נאדר" היא דווקא מילה ממשלב גבוה יותר מ"מצוין". hspell לא מכיר אותה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל כוונתי היתה לנוהג המקובל להגות הא ועין כאלף. |
|
||||
|
||||
לא ירחק היום (אולי אנחנו כבר שם) שחלק ניכר מאומרי מאמם ומדאים (או סתם אנשים צעירים מאד) ישאלו בתגובה לשאלתך: מה פירוש "אלבום"? |
|
||||
|
||||
מה פירוש אוהב קאברים? יש ז'אנר כזה? אבל לא קישרת לקאבר, קישרת לקליפ שברקת קישרה אליו. |
|
||||
|
||||
הבוקר שמעתי ביצוע יפה לשיר של הנשמות הטהורות ''שלא יגמר לי לילה'', אך לצערי לא אמרו מי היתה הלהקה. הביצוע הזכיר קצת ברוחו את הסגנון של סטילי דאן. |
|
||||
|
||||
הפתעה - "חביבי". עושים זאת שוב: http://www.youtube.com/watch?v=DQGBfBQef58 ובאותו עניין: http://www.youtube.com/watch?v=DlWNZGmhtV0 |
|
||||
|
||||
ממש הפתעה יפה, והכיסוי של אקשטיין לסטילי דאן עוד יותר מפתיע ומהנה. תודה. |
|
||||
|
||||
ולפיכך, "הכל עובר חביבי" לא קאברו כאן את הנשמות הטהורות, אלא את... עצמם, בגלגולם כ"אף אוזן גרון". הם ביצעו את זה לפני הנשמות (שלא ייגמר לי הלילה [ויקיפדיה]). (לא מצאתי ביוטיוב. לטעמי, ביצוע/עיבוד שמחפש את דרכו ולא מוצא, אבל יש לי סימפטיה לחיפוש. תקופה מבלבלת לרוק והפופ הישראלי.) |
|
||||
|
||||
צודק, תודה! (גם לא שמתי לב בכלל שהלחן של כספי. כל כך מתאים לו לעשות את העלייה הזו ב"הל-איי-לה"). |
|
||||
|
||||
צדקת, לינק לא נכון. נפלאות הקליפ בורד.... |
|
||||
|
||||
כלומר במקום ווידאו הוא יתאר בתקליט מה תהיה שפת הגוף שלו ושפת הפניפ שלו. ככל שהבנתי, הוא רק התבדח. |
|
||||
|
||||
אמנם קלישאה, אבל המוזיקאי ג'ון קייג' כבר הוציא ''שיר פנטומימה''. |
|
||||
|
||||
איזו פלצנות.. הוא לא יכל להוציא שירים נורמאליים וזהו?! פשוט נסיון להיות מיוחד ויהי מה.. תקליט עשוי מקרח? שיר פנטומימה? נו באמת.. בואו נשמע מוזיקה איכותית וזהו |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |