|
||||
|
||||
לא רק את התקליט, תוכל להדפיס בבית גם את הפטיפון (משום מה זה מזכיר לי אותו פטיפון שיכול להשמיע את כל היצירות חוץ מזאת שגורמת לו להתפורר בגלל רזוננס...). ובעניין משיק, אם תצליח לייצר מדפסת שתהיה טובה מספיק כדי להדפיס את עצמה, תוכל למכור בדיוק אקסמפלר אחד שלה. באסה. |
|
||||
|
||||
עדיין תצטרך את החומרים לצורך ההדפסה עצמה. העלות אינה אפסית ואינה בהכרח זניחה. לא מן הנמנע שבכמויות גדולות המחיר יהיה נמוך בהרבה. וכמובן, ר' reprap [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את הסיפור שלם עבור המדפסת של פיליפ ק. דיק. |
|
||||
|
||||
דומני שכבר היום הרווחים העיקריים של חברות שמוכרות מדפסות באים מהחלפת ראשים/טונר וכדומה. יש לי גם הרגשה שיש הבדל משמעותי בין הדפסת אובייקט מונוליטי - כמו תקליט - לבין הדפסת מכשיר רב חלקים ומרובה חומרים עד מאוד, כמו מדפסת. למשל, הייתי מניח שאת המעגל החשמלי (הלוח האלקטרוני כלומר (שבב העיבוד כלומר) ) לא ניתן יהיה לייצר על ידי מדפסת 3D ביתית, גם בעוד זמן רב. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי מדפסות תלת מימד היום לא מיועדות למשתמש ביתי. הן מיועדות למוצרים טכניים בלבד, בסדרות יצור קצרצרות או לייצור מוצר חד פעמי. מחיר המוצרים של מדפסות 3D גבוה מאוד, אבל לסדרות יצור קצרצרות או למוצרים חד פעמיים ייצור כזה זול יותר בהשוואה לייצור רגיל. (בייצור רגיל יש שלב הכנה, כגון גילוף "שטנץ", שלב ההכנה יקר ועלותו כמעט לא קשורה למספר הפריטים שייצרים). יתרון אחר הוא היכולת לפתח מוצר, אפילו מוצר חד פעמי, בצורה מהירה ומדוייקת יותר כי קל יחסית לפתח מוצר כזה בשיטה של "ניסוי וטעיה", חומרי הגלם לא עולים הרבה (כל עוד המוצרים קטנים), מה שעולה הוא "המדפסת". חומרי הגלם הם אבקות לייצור מוצרי מתכת, אבקות לייצור מוצרים קרמיים, כנראה גם אבקות לייצור מוצרים פלסטיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |