 |
החנויות בהן אני הכי נהנה להסתובב הן... | 3500 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ציוד מחנאות/טיולים | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. אך עדיין חסרה פה אפשרות: "לא נהנה להסתובב בחנויות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר לא עם אשתי. מאז שאפשר לקנות כמעט הכל באינטרנט, אני כבר כמעט שלא מסתובב בחנויות אלא לכל היותר מגיע אליהן כדי לקנות משהו ספציפי. החנויות היחידות שבהן אני שוהה שלא על מנת לקנות אלו חנויות ספרים שניתן גם לשבת ולקרוא בהן (או בקיצור, אקדמון באוניברסיטה העברית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעים, הריחות, הקולות, הסימטאות והדוכנים עם המציאות, המיקוח עם הסוחרים... כשאני רוצה לקנות אני הולך לחנות, כשאני רוצה להנות מהקנייה ויש לי זמן לזה אני הולך לשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקנאה (ית?) באוהבי השווקים. כשאני כבר שם, זו הנאה גדולה. מלכתחילה העומס החושי (הקולות, הריחות, המראות) מרתיע אותי ואני נמנעת וזקוקה לזמן התאוששות אחרי. בנוסף, נו באמת, מישהו חשב לרגע ש'חנויות ספרים' לא יקח כאן בגדול? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא שאותו מישהו לא כלל את האופציה "חנויות ספקים מקוונות"1, לפחות בתור האופציה ההיתולית. 1 שלא לומר אי-ביי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הצבעתי לאופציה של חנויות בניין וכלי עבודה, לפני שראיתי שהיתה גם אופציית ספרים :-) כלומר בטעות. אבל הדירוג שלי: 1) ספרים 2) כלי עבודה (לא שאני בנאית דגולה. זה פשוט מעניין). 3) כלי בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלי עבודה זה פשוט מעניין? באמת?:) אצלי זה מיידית משוייך לאבא/בן זוג (והנה שנות החמישים מפציעות...) הדירוג שלי: 1.ספרים 2.ספרים 3.ספרים 4.כלי בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שמנסה להשתלט על הבלאגן זו יותר הדחקה משכחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, באמת. אני לא ממש משתמשת בכל הכלים/צבעים האלה (גם לא קונה אלא כשהצורך חיוני ומיידי). פשוט מרתק לראות את הצורות ואת האפשרויות שהם מגלמים בתוכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים וכלי עבודה הן בין החנויות שהכי פחות מושכות אותי. המקום של ספרים בעולמי דווקא חשוב הרבה יותר משל בגדים, כלי בית, תכשיטים וחיות (אם לציין חנויות מעניינות יותר). מה מעניין אנשים בחנות ספרים? שני דברים, אני מניח - המשיכה לספר כאובייקט פיזי, שאצלי לגמרי לא קיימת, וההנאה מהיתקלות אקראית בספרים שגורמים לתגובות כמו "וואו, את זה בא לי לקרוא", "הי, את זה קראתי פעם, היה...", "או, את זה כבר מזמן רציתי לקנות", "לא הייתי מנחש שכך נראית העטיפה של זה", "לקנות או לא לקנות, לקנות או לא לקנות", ו"איכס". אני יכול לחוות את כל התגובות האלו, אבל כשהגעתי לתובנה שבתגובה 505593, פסקה שנייה, זה התחיל להיות לא מעניין. אם כבר יש לי חמש דקות פנויות לשוטט בחנות ספרים, עדיף לנצל אותן כדי להתקדם קצת בספר שאני קורא. זה בערך הקריטריון שלי לקריאת סקירות במוסף ספרים: מצד אחד, אני יכול תוך חמש דקות לקבל טעימה קטנה מהחוויה או התובנות שבאות עם ספר שאותו לא אקרא לעולם, וזה מושך. מצד שני, יש המון סקירות, וחמישיות הדקות האלו מצטברות לזמן שאותו אוכל לנצל לקריאת ספר ממש, שלם. רוב הסקירות נופלות במבחן האכזרי הזה, יש כמה שעוברות אותו (כמובן מדובר על ניחוש לפני שאני קורא אותן). משום מה סקירות של ספרי ילדים ונוער מצליחות לפתות אותי הרבה יותר מאשר סקירות של ספרים בסוגות שאני כן קורא לפעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין את הקסם בחנויות לכלי בית וכלי עבודה. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מוקסם מתרוודים, קולפנים ומערימת גיגיות הפלסטיק הצבעוניות ומתאווה לכמה כאלו בחצר, אולי כדי לקלוט מי גשמים, או לבנות מקלחת חיצונית מאולתרת ( למאיר שלו היה את הרעיון הנכון ב''יונה ונער'' וכבר יש לי נקודת מים חמים מחוץ לבית. רק פנאי ויכולת טכנית חסרים לי). בכל אופן, שאלו אותי לא מזמן מה מקור הרתיעה של גברים מחנויות בגדים. לאחר מחשבה מסוימת הגעתי למסקנה שלפחות עבורי, יש משהו בחוסר החמצן בחנויות הללו, בתוספת הכימיקלים מהשטיחים מקיר לקיר, שמפעילים אצלי את כל פעמוני האזעקה הקמאיים. ''ברח, ברח, מסוכן כאן'' מאותת לי המוח הקטן. כל רגע בחנות כזאת מעלה אצלי את רמת החרדה, ואני משתדל לבחור כמה שיותר מהר את הבגד הראשון שאני מסוגל לקחת, וממהר לקופה. אולי זה גם מסביר למה הרבה גברים מאותגרי אופנה- הם פשוט לא יכולים להשאר מספיק זמן בחנות בגדים כדי לבחור חולצה ומכנסיים תואמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה הלגלוג המתחבא בחיוכן של המוכרות, משהו במבט, כנראה עניין של התאמת צבעים או תגובה לסנדלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרתיעה הגברית מחנויות בגדים היא תוצר של הבניה חברתית מגיל צעיר. ''אם אכפת לך מבגדים, כנראה שאתה הומו. לך תשחק כדורגל, שם תוכל להתחבק עם גברים מזיעים בלי להתבייש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי היה מהפך - בגיל 25 לימדה אותי ידידה להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב חנויות בגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מחבבת חנויות בגדים, בפרט את המהודרות (אני כן נהנית למצוא בגדים יפים שמתאימים לי, אבל כמעט לא ניגשת לעניין כי זה תמיד יקר מדי ומבזבז לי המון זמן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השאלה? לגבי השם? שיניתי אותו לפני כחצי שנה. עוד שאלות - אנא בפרטי, ובלי להטריד עדרי איילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד אוהב להסתובב בחנויות חיות שמחזיקות את החיות בתנאים סבירים. במיוחד אני נמשך לחלק של האקווריומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד הדגיגים השוחים באקווריומים, כמעט אין חיה שמוחזקת בחנויות הללו בתנאים סבירים. דגי הזהב, כך אומרים, הם בעלי זיכרון של שלוש שניות בלבד, כך שסביר להניח שלא נגרם להם סבל רב בשל הדיור הצפוף ובעיקר הנוף המשעמם ("הופה! שם עוד לא היינו! בוא נשחה לצד השני של הזכוכית"). אם כי לאחרונה ביקרתי בחנות חיות שכנראה לא ממש מצליחה למכור את הדגיגים, ובינתיים הם מתרבים. האקווריומים שלהם - אחד לכל סוג - נראים עמוסים במיוחד, ללא מרחב מחיה (במקרה שלהם: מרחב שחייה) לדגיגים הקטנים. בכל אופן, חנויות של ציוד לבעלי חיים בדרך כלל אפופות בריח לא נעים שמגיע מכלובי המכרסמים השוהים שם בתנאים בלתי אופטימליים בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר שבאקוואריום צפוף דגים יצליחו להתרבות, אם מדובר בדגים משריצים, כנראה שהשרצים ייאכלו לפני שיספיקו להסתכל ולהגיד ''הופה שם לא היינו'', ואם מדובר במטילי ביצים כנראה שהביצים ייאכלו לפני שיגיעו לקרקעית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקום השני אצלי: חנויות ציוד לטיולים ומחנאות. כל מיני תרמילים/אוהלים/אולרים לגמרי עושים לי את זה. האמת, אני מתפלא שהז'אנר הזה של החנויות לא עלה פה עד עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 601485 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם חנויות שנכללות בתפילת יום הכיפורים המיוחדת של מאיר שלו "אשמנו, בגדנו, גזלנו, שימאנו..."? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר להדיוט(ות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שרון רומז לחנויות אופניים, שבהן נמכר ציוד של חברת שימנו. נשאר רק לפענח את הקשר של מאיר שלו לעניין. ובתשובה לשאלה של רון: דווקא חנויות אופניים לא נמצאות במיוחד גבוה אצלי ברשימה, למרות שרכיבת אופניים היא התחביב העיקרי שלי כבר כמה שנים טובות. באופן חצי אידיאולוגי, אני משתדל לא להיסחף לצדדים החוץ-רכיבתיים של עולם האופניים - אני רוכב על אותו זוג אופניים יד-שניה שקניתי כשחזרתי לארץ לפני שש שנים, מחליף חלקים רק כשממש צריך (וגם אז, כמעט תמיד לחלקים הזולים יותר), לא משתמש במכנסי רכיבה מרופדים, ולובש את אותה חולצת רכיבה שקניתי בכמה דולרים במכירת חיסול בקליפורניה לפני יותר מעשר שנים. ולמרות הכל, לא נראה לי שאני נהנה פחות מהרוכבים הסופר-מאובזרים שאני פוגש בשבילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך - אתה יכול להרשות לעצמך להתעליין עליהם שאתה נהנה מהרכיבה עצמה מבלי להזדקק לשופוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין הסופר מאובזרים, כיכול ללא צורך (אותם לא פוגשים בסינגלים) לבין שופוני (שאותם פוגשים אולי בפארק) יש את הפרקטי. בעניין מאיר שלו, הוא כתב ביום שישי מאמר שעוקץ את שר התחבורה שהכריז שיום כיפורים הוא הסמל הכי מקודש למדינת ישראל ולכן אין לאפשר השכרת אופנים בת''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהמאמר הזה הציטוט "אשמנו, בגדנו, גזלנו, שימאנו..."? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימנתי חנויות ספרים, אבל אני גם מאוד אוהבת סופרמרקטים. למעשה, בכל פעם שאני בחו"ל אני נכנסת לסופרמרקט מקומי כחלק מהנאות ההטיול1. אוכל, ציוד-ציור וספרים הם 3 התחומים הבודדים שאני נהנית לקנות, וכל היתר זו מסכת של סבל וייסורים. בכל זאת סימנתי חנויות ספרים, כי לחנויות ספרים אני נכנסת סתם כך, נכנסת לחנות שניה ושלישית באותו הרחוב (סתם כך), אבל אני לא אכנס סתם כך לסופרמרקט. 1 וחוץ מזה גם צריך לאכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מסמן לפחות, ללא שום סדר, חנויות אופנה, מזון, שווקים, תכשיטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהסקר הזה מתייחס לעולם האמתי אני מניח שהתכוונת לחנות קוסמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוצרים שנמכרים שם אמיתיים לגמרי, גם התשלום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנויות לציוד בע''ח. ויש להן את היתרון שבדרך כלל הן לא נמצאות בקניונים (להם אני שונאת להכנס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה. לא משנה באיזו חנות מדובר, אם היא בקניון הסיכוי שאשהה בה זמן ארוך1 - קטן. 1 כלומר, בהנחה שאגיע אליה מלכתחילה. כבר הרבה זמן שאני לא נכנסת לקניונים אלא אם אין לי ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כבר שנים לא נכנס לקניונים אלא אם אין לי ברירה, אבל ההגדרה של מתי אין לי ברירה הלכה והתגמשה... בתחילת הזוגיות הנוכחית שלי התברר לנו, בתהליך הדרגתי וכואב (כנראה לי זה כאב יותר), שכשאנחנו רוצים לקנות בגדים אז אין לנו ברירה אלא להיכנס לקניון (אחד מסוים)1. קצת אחר כך החלטתי שבגישה השלילית אני מעניש רק את עצמי, אילפתי את עצמי להפסיק לסבול מעצם הנוכחות של הקניון מסביבי, וזה קורה נדמה לי בערך פעם בחודש. אני מצליח אפילו למצוא פינות אור קלוש בחוויה המדכדכת. 1 גם בערים גדולות באירופה אנחנו מצליחים לקנות בגדים בהצלחה ובהנאה, אבל בהיקף מוגבל מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדידי, כל עצמה של קניית הבגדים היא עינוי איום, ולא משנה אם זה בקניון או מחוצה לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שבמקרה שלי, היות וממילא אני כמעט ולא קונה ברשתות, אין לי בעיה. מה גם שכבר כמעט עשור שאני גרה בערים עם רחובות מסחריים חיים, כך שהאידיאולוגיה מסתדרת עם הפרקטיקה שמסתדרות בתורן עם נטיית הלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הייתי רוצה להיות חתום על התגובה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסוגל לשהות בחנות חיות יותר מכמה דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא בחנות ציוד לבע"ח שאינה מוכרת בע"ח? (אלו רוב "חנויות החיותצ" בהן אני משוטטת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לפני 10-15 שנה נהניתי במיוחד בחנויות ספרים, וסבלתי מאוד מחנויות בגדים. עם השנים השתכללתי ולמדתי ליהנות כמעט מכל חנות - במיוחד בקניונים. אני אוהב לבחון את האסתטיקה של הסחורה ואופן סידורה, להסתכל במחירים, לתהות מי קונה פריט זה או אחר, לשים לב להשתנות האופנה. בחנויות בהן גם הריח חשוב (אוכל, סבונים) אני מבלה בין שלל הריחות ושם לב למה שכל אחד מהם מזכיר לי או מעורר בי. אבל יותר מכל אני אוהב לשוטט בחנויות לחומרי בניין וכלי עבודה. בניגוד לעבר, אין בקירבתי חנות מן הסוג שבה קונים קבלנים, אז אני מסתפק בהום-סנטר הקרוב, שם אני מבלה לפחות פעם בחודש, תוך בחינת החידושים בתחום הדבקים (קודם כל), האלקטרוניקה, הנורות וכמובן כלי העבודה. אחר כך כבר יותר קל הלחץ (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיל אקסטרים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם חנויות למכשירי כתיבה? המחברות וריח הנייר, היומנים שמזכירים את הילדות, השורות של קופסאות הצבעים והטושים... חוץ ממני כבר לא נשארו משוגעים לדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלוטין - גם אני סימנתי מכשירי כתיבה. אני אוהבת להסתכל על דוגמאות של קלסרים, עשרות הסוגים של כרטיסי ברכה, לוחות שנה, יומנים... בהחלט כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחח... חנויות למכשירי כתיבה. גם בהן וגם בחנויות הספרים יש ריח שמשמח אותי. אני נכנסת ולוקחת נשימה עמוקה כדי להסניף את ריח הנייר והדפוס. משום מה, תמיד מתחשק לי לקנות עט חדש או מחברת, למרות שיש לי בבית מספיק מהם שטרם נחנכו. עטים משמחים אותי במיוחד, בעיקר אלה שכתיבה באמצעותם נוחה וגם גורמת לכתב היד שלי, כך לפחות נראה לי, להיות יפה יותר מכפי שהוא נראה בשעת כתיבה בעט שאינו נוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות חשוב לי לאיזה חנות להיכנס. יותר חשוב לי עם מי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בחנויות יד שנייה יש עדיין את הריגוש של למצוא משהו נדיר ומקורי. בכלל רשתות המציעות מוצרים חדשים בנויות בימינו כדי להנדס את הצרכן ואני לא אוהב שעושים עלי מניפולציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחייתי בארה''ב קניתי שם הכל. אחרי שהתרגלתי, לא הצלחתי להבין איך אפשר לקנות בחנות רגילה בלי לקרוא את ביקורות המשתמשים ורשימות רבי המכר בתחום. חבל שהמשלוחים לארץ יקרים ואיטיים כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר - ואני מדבר על ספרי קריאה בעיקר - עבור מי שלא מעוניין דווקא ברבי מכר, ולא סומך על ביקורות של אחרים, הן מעניני טעם וריח והן מאחר והוא מעדיף לשמור את ההפתעות העלילתיות לקריאה עצמה1. 1 ספוילערים בלעז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטוט ברשת (או בקינדל) לא מגביל אותי לטעם ולאינטרסים של מסדרי הספרים בסטימצקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי גם שיטוט בסטימצקי לא, בתנאי שהם אכן שמים את כל הספרים על המדפים. כמובן שמעבר לזה יש לרשת מגוון רחב יותר, אין כאן ויכוח. אני אנצל הזדמנות זאת בכדי לציין, שאחד התחומים בו מצאתי שאנחנו אכן מפגרים בבירור אחרי ארה''ב, הוא חנויות הספרים. אם היה כאן תת-סעיף ''חנויות ספרים אמריקאיות'', הייתי מצביע בשבילו. כמובן שאז הוא היה בתחרות עם חנויות מוזיקה כנ''ל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שראיתי, גם חנויות הספרים באירופה מצטינות בשפע ומיגוון שאין בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההמלצה, אשמח לבדוק בהזדמנות הקרובה שתיקרה (שתיקרא?) בדרכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם הזה מבוסס על ביקור מהזמן האחרון? חנויות ספרים פיזיות בארה"ב, מהסוג שמוכר מבחר גדול של ספרים חדשים, הן זן הולך ונעלם (אני קצת מכליל, אני יודע). המקרה המפורסם ביותר הוא של בורדרס, רשת הענק שפשטה רגל לפני שנה-שנתיים. חנויות ספרים משומשים, חנויות אוניברסיטאיות, חנויות קטנות משולבות בבתי קפה וגם כמה חנויות גדולות עדיין קיימות אבל אני רואה הרבה פחות מהסוג האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי אתמול, להפתעתי הרבה, שאם אתה ישראלי אז לא ניתן לקנות ספרים אלקטרונים עבור I-Pad בחנות I-Book (את הספרים החינמיים ניתן דווקא להוריד בלי בעיה). לאחר ששקלתי את צעדי, החלטתי ללכת על המובן מאליו והורדתי בחינם עותק פיראטי של הספר המבוקש למחשב ומשם העברתי אותו ל-I-Pad. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקרן לדעת - אילו היתה דרך קלה לשלוח תרומה לבעלי זכויות היוצרים לאחר מעשה, האם היית עושה את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי. אם הסופר היה חי (הוא לא) והיתה לי דרך סבירה להעביר לו את הכסף (אם כתרומה ואם כתשלום ממש) הייתי עושה את זה. מכיוון שאין לי מושג מי בעלי הזכויות ואיך הן מתחלקות בין יורשיו ובין הוצאות הספרים אני לא הייתי טורח. לו זה היה חשוב להוצאות הן היו דואגות שיהיה ניתן לרכוש באופן חוקי את הספרים בפורמט אלקטרוני גם בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל בשקל. לפעמים אני יוצא עם מציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''האייל הקורא'' - אז ברור שחנויות הספרים יקחו כאן את המקום הראשון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב את חנויות כלי הנגינה במנהטן. כל חנות שם מיוחדת לסוג מוזיקלי אחר (ג'אז או רוק) ואפשר לשמוע נגינה בחנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
++ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו שמתי לב שחסרה התשובה "ספריות וידאו". (היום הייתי באוזן השלישית, אז עדיין יש כאלה, למרות הירידה במעמדן בשנים האחרונות). <אין הכוונה לפתוח גם פה את הדיון על יתרונות וחסרונות ההארד-מדיה לעומת המדיה הווירטואלית, אלא להזכיר בנימה רגשנית משהו את הנבירה בין ערימות סרטים, ואת ההתייעצות עם המוכר או החבר/ה המלווה, במה לצפות הערב> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסומת חינם- לפני כמה שנים חיפשתי מתנת יום הולדת ונכנסתי לבלוקבסטר בקניון הגדול בפתח תקווה. היה שם מוכר סופר נחמד וסופר מבין ( חיפשתי סרטים עם פול ניומן - אמנם לא אזוטריה, אבל בהתחשב בנוער הריקני והפוחח של היום). ממש חווית קניה מהנה. אבל אל חשש, אני בטוח שגם אם החנות עוד קיימת, המוכר הידען בטח כבר לא שם. אני יכול רק לקוות שהיום הוא סגן ראש המחלקה לקולנוע באוניברסיטה, או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבנקרופירסומיה עסקינן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה, אני מאחל לו אריכות ימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו כה נפלא לשוטט בסופרפארם ולתור אחר מוצרים מטופשים. זה עושה לי צביטת שמחה בלב!!! נסו את מחלקת טיפוח הרגליים והציפורניים, תמצאו שם כמה מכשירי עינויים שחשבתם שכבר פסו מהעולם....פשוט נהדר! מסע בזמן! תקראו שמות שנותנים לשפתונים ותתרשמו מהיצירתיות! תעברו במחלקת בשמים ותתיזו עד אשר תבקשו להפוך תתרנים! לגלגלו על הבטחות השווא וההצהרות המגוחכות של מוצרי האנטי אייג'ינג גשו לנודניקית עם הדוגמיות חינם כדי שהיא תספר לכם כמה שעור הפנים שלכם זוועה, וספרו לה את סיפור חייכם העגום בשביל קצת סימפתיה והכי חשוב- תצאו עם לפחות מוצר אחד שאין אתם באמת צריכים... מה? הוא היה במבצע ונורא חבל....! שיטוט בסופרפארם, אסקפיזם מהסוג המשובח ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה לי סוג החנות, בתנאי שהיא נמצאת בדיוטי פרי. לא בגלל החנות אלא בגלל הדיוטי. אני פשוט אוהב לנסוע לחו''ל. בדיוטי פרי כמעט לא קונה כלום. יקר. ישראלי שומע דיוטי פרי- עבורו זה מלה נרדפת לזול. בכלל לא, ממה שבדקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אוהב לנסוע לחו''ל, אבל הדיוטי-פרי הוא בעיניי אחד המקומות המדכאים ביותר עלי אדמות (טוב, פרופורציה, אדמות הצרכנות). הגרוע שבקניונים הוא שוק רב קסם לעומת הדיוטי-פרי. הדבר היחיד שאני טיפה אוהב בו הוא שמץ תחושת העליונות שהוא נותן לי על פני שאר רעי הישראלים כשאני חולף על פני חנויותיו מבלי למצמץ לכיוונן, והולך ישר לשבת באזור ההמתנה לעלייה למטוס (שגם בו יש מן הדיכאון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שדות תעופה הם מקומות מדכאים וכלל לא קסומים כמו שמנסים להציג אותם בסרטים. בכל המתנה למטוס אני חושבת לעצמי "מחכים כאילו שתיכף יגיע האוטובוס לפתח תקוה". האזור המדכא ביותר בתוך השדה הוא פינת המעשנים. כשהייתי מעשנת חוויתי אותה - קוביית זכוכית סגורה ממוזגת פי כמה מהחלל הרגיל, כדי לספוג את העשן, ו-5-6 אנשים בתוכה בכל רגע נתון, לא יודעים אם להתעלם זה מזה או לשגר מבטי הזדהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כנראה שלא טסתי מספיק או שאופיי הנוח להתלהב שוב ושוב...-) ישנה איזו ציפייה, איזו התרגשות, תחושת החופשה מתחילה אצלי בשדה התעופה, כן, גם בתורים הארוכים, משהו קל ומתרגש (ואולי עדיין גם קצת ילדותי). לשתות קפה בשדה התעופה זה כיפ:)... נכון שמתישהו אני פונה לספר ועדיין. ב"מסעותי עם דודתי" הוא כותב על הערתה של הדודה בתחנת האוטובוסים המאד שגרתית: "מי יודע להיכן הם נוסעים" (ציטוט לא מדוייק) ובקולה ציפייה להרפתקאות, שלצערו היא כנראה אכן זכתה להן... אז משו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הציפייה לנסיעה באמת מלהיבה. שדה התעופה מרכך את ההתלהבות, שלא לומר מנחית נבוט על ראשה. (אני מדברת על סיטואציות כמו המתנה של 4 שעות בין טיסות, נניח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף. גם לאחר עשרות טיסות, החיבה שלי לשדות תעופה, הציפייה שהם יוצרים, ה"רגע לפני" המעבר למקום רחוק ואחר, המוני האדם הנוסעים ממקום למקום - הגוונים והלאומים השונים של האנשים הנעים זה על פני זה1. אני מאד אוהב את זה. אני גם נהנה מהטיסות עצמן, בדרך כלל. נראה לי שזה גם "מרחב הביניים" בו נמצא הנוסע - כבר לא ממש במדינה שיצא ממנה, עדיין לא במחוז חפצו - שמעניקים איכות מיוחדת, רוגע מיוחד2, למקומות האלה. ובאשר לדיוטי-פרי - לגמרי לא בארץ, הוא התקלקל אנושות במעבר לטרמינל 3. 1 בעיקר בשדות כמו בנגקוק, הונג קונג, וגם אחרים שמהווים "hub" לטיסות מעבר. שלנו לא כל כך מהבחינה הזאת 2 טוב, בעיקר אחרי שהסתיים הצ'ק-אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן וכאן, וכאן, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי ומזדהה עם הגדרת "מרחב הביניים". את הטיסות גם אני אוהבת, כולל (אזהרה: פריוורטיה)הכיסאות הצרים וארוחות טיסה. נכון הוא שלא טסתי ארוכות (נאמר מעל עשר שעות)כך שנסיוני מוגבל. בדיוטי פרי, כיף לראות את הציפייה הסמויה (אולי בעיקר אצל הישראלים?)למציאות ואפילו להישתתף בכמו פסטיבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם שקיות הקאה? מה עם הנימול ברגליים? הערס המתרברב במושב לידך שכל הזמן מבקש לקום? השירותים החנוקים? וההמתנה המייאשת מרגע הנחיתה ועד פתיחת הדלתות? אותם את לא אוהבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נימול ברגליים - להניע אצבעות, ולקום להליכה קצרה ומתיחת איברים מדי שעתיים-שלוש (ולשחרר נעליים לוחצות). הערס המתרברב - אל תטוסי אל על. השירותים החנוקים - אל תטוסי אל על. ההמתנה המייאשת - שבי בשלווה ובנחת במושב עד פתיחת הדלתות. "אבל כולם כבר עומדים"1 - אל תטוסי אל על. 1 ובדיחה נושנה: "This is your captain speaking. Llease remain sitted until the belt signs are turned off. On behalf of the crew we'd like to wish all the sitting passengers Merry Christmas, and a Happy Hanuka for the ones standing up" . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חברות הרבה הרבה יותר גרועות מאל על. ___________________ ואם אתם רוצים אוכל אכיל, ועם אפשרות לצמחוני (לא, לא היה אפשר להזמין) ולא רוצים שיעירו אתכם בשביל עגלת הדיוטי פרי באישון לילה כשיש עוד שעה וחצי ויותר עד הנחיתה והטיסה כולה נמשכת 4 שעות - אל תטוסו Aigle Azur. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילים ממאדים וברקת מנגה. לא חיפשתי פתרונות, חיפשתי לקטר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) כן, יש משהו מעצבן בכל ה"אוהבת, אוהבת, אוהבת!" הזה. כשבוחנים את החלופות (לי מאד קל לעשות זאת, אבי מאנשי "העולם רע ולא מציאה שלא להתחיל כלל לדבר על האנשים שרק רוצים לרמות אתכם" ואימי מאנשי "העולם יפה, האנשים טובים והטבע מופלא") ההעדפה ברורה. מה שכן בד"כ יש ברשותי אטמי שמע לאזניים ולפחות ספר אחד כך שיש אפשרות חלקית לברוח מהמולה ולהמתין בנחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקיות הקאה? סקר מאולתר: מי מכם - (1) הקיא בטיסה (2) ישב ליד מישהו שהקיא בטיסה (3) יודע על הקאה בטיסה של מישהו שהוא מכיר אישית (4) ראה בכלל שקית הקאה [(5) אופציה הומוריסטית, ושתהיה מגעילה]. אני לא, וצברתי כבר איזשהו קילומטרז' טיסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי מישהו שהקיא בזמן המעצבן הזה של אחרי הנחיתה (מקרה קיצוני - בגלל איזו סיבה נאלצנו לחכות במושבים שעה פלוס והיה חנוק ומגעיל). מעבר לזה לא ראיתי - אבל שמעתי תיאוריה1 שבתקופה שבה התחילו הטיסות המסחריות להמונים, ההקאות היו שכיחות מאוד, וקשורות ללחץ ולהסתגלות לעצם רעיון הטיסה בשחקים, ואילו עכשיו כשהרעיון הופנם אנשים כמעט לא מקיאים יותר במטוסים. ניסיתי לחפש נתונים על זה אבל לא מצאתי. 1 שבטח בסך הכל קראתי אותה באייל פעם, ואם יש לי ממש מזל רע זו אני שכתבתי אותה מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבת שלי הקיאה בטיסה (והשתמשה בשקית הקאה). אני מנחש שהקאות בטיסה, כמו בשייט, קורות בעיקר בתנאי מזג אוויר קשים. מן הסתם, פעם מטוסים היו יותר מושפעים מתנאי מזג האוויר, גם מסיבות טכניות וגם בגלל גובה טיסה נמוך יותר והקאות היו יותר נפוצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי איפשהו שכשמישהו אחד מקיא בטיסה, זה נוטה ''להדביק''. כך שברוב הטיסות אף אחד לא מקיא בכלל, אבל בטיסות מסויימות, לא מעט מקיאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אלה אותן טיסות בהן הים גלי עד גבה גלי1? אבל זו יכולה להיות דוגמא נהדרת למה אפשר (אבל לא כדאי) לעשות עם קורלציות, בהנחה שאכן זו הסיבה. מצד שני, אם פיהוקים מדבקים, למה לא קיאוקים? 1 כיסי אוויר או התופעה האווירית המקבילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריח של המקיאה הראשונה1 בהחלט עלול לגרום לאדם נוסף עם בחילה לעבור את סף ההקאה, וזאת התחלתה של תגובת שרשרת. זה מה שנקרא, ותסלחו לי על האסוציאציה המלבבת, מדרון חלקלק. ______________ 1- מי אמר שאני לא pc? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, גרמת לי להזכר בסצנת המסעדה של מונטי פייתון. בררר. (לא לרכי הללב והקיבה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[צווח בצחוק וחוזר לעצמו על הפואנטה בקול רם כדי לגעות שוב בצחוק] הפעם הגדשת את הסאה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא אמרו לך ביסודי שאין מוקדם ומאוחר בתנ"ך? אני משוכנע שיש עדיין מספיק אנשים שתגיד להם "שש והצי, מהר יום הולדת" והם יצחקו. אוסיף ואומר ששלשום בבוקר באוטו בדרך לעבודה אמרתי לעצמי בקול רם "מדרון חלקלק" ופרצתי בצחוק רם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף לברקת בדיכאון משדות תעופה, ונתב"ג בפרט. הרכבת לשדה התעופה היא מקום שבו עדיין אני מרגיש את ההתרגשות והכיף של לפני. בשדה, אחרי הצ'ק אין ובחיכיון למטוס, אני יודע שהדבר הבא שמצפה לי הוא טיסה, שהיא לא שיא הכיף בעצמה. כנראה מה שעוד מחמיר את הדימוי שיש לי מנתב"ג הוא שכמעט תמיד החיכיון הוא בשעות קטנות של הלילה, ואני מת לישון, לפעמים כבר לא יכול לקרוא, והכיסאות די נוחים לישיבה אבל כאילו עיצבו אותם להכעיס כך שאי אפשר יהיה לישון בהם1. אולי מה שעוד לא עוזר עכשיו הוא ששלוש הטיסות האחרונות שלי היו מהעבודה, לבד. לא תגידי, אלו היו נסיעות נעימות וכיפיות בכללותן - אבל בכל זאת אני מתאר לעצמי שנתב"ג היה הרבה יותר נחמד בטיסות לחופשה עם אשתי. 1 אולי באמת? אני יכול לדמיין שיקול כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא שדה התעופה הוא בדרך כלל מקום נחמד, ובפרט נתב"ג שמאפשר לבעלי כרטיסי אשראי Business ו-Corporate (שיש כמעט לכל עובד היי-טק) כניסה חופשית לטרקלין דן, שם יש אוכל ושתייה חופשיים וכורסאות נוחות (אפילו לתנומה קצרה). בטיסות האחרונות שלי, גם כשהיתה לי המתנה לטיסת המשך, תמיד מצאתי לי מקום נוח לשבת ולקרוא או לגלוש עם I-Pad. החלק המדכא זה הטיסה. אני מתקשה מאוד לישון, המושב ממש לא נוח וזה פשוט לא נגמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה אישית: טיסת העבודה האחרונה שלי למזרח הרחוק הכילה את השינה הרצופה הארוכה ביותר שלי בשנתיים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "חיכיון" כשיש בעברית מלה הרבה יותר שימושית כמו "המתנה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הצליל של ''חיכיון'' יפה יותר, ו(לפחות אצלי) הוא מעורר טוב יותר את בלוטות הציפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיפך. ''חיכיון'' נשמע כמו סוג של מחלה (דיכאון, שיגעון, מחלון וכיליון) שממנה סובל ירדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שמקור המילה מוכר לדור הצעיר (''ציונה והעין המקולקלת'', שייקה אופיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדור הצעיר" שלא מימי טיכו, אני מבין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה: אם תמשיך ככה אני אתחיל לחבב אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שלא הכרתי, לפחות לא במודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוויה שלי יש מובחנות ברורה של הנאת לבד והנאת ביחד, גם אם הנאת הלבד מהולה לפעמים ברגעים פחות מהנים. אולי שלוש טיסות לבד הן באמת קצת יותר מדי... (וההבדל בין טיסת עבודה/חופשה וודאי מוסיף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאת הלבד = לשחק בדד.. גם לי יוצאת הברקה לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על טיסות, מישהו יכול להסביר לי מה עושות הדיילות בצ'ק אין? כל פעם שאני בשדה התעופה אני מופתע מכמות הזמן שזה לוקח, בעולם אידיאלי היית שם את המזוודה על המסוע, הדיילת הייתה מכנסיה את המספר דרכון למחשב, מדביקה את המדבקה, נותנת לך כרטיס ובלצ"ג תוך 25 שניות. במקום זה אתה מגיע, שם את המזוודה על המסוע, כעת עוברת דקה שבה הדיילת מתקתקת לה דברים על המחשב, ואז שואלת אותך שאלה או שתיים, מתקתקת עוד כמה תקתוקים, מוציאה את הכרטיס, מתקתקת עוד כמה תקתוקים, ולבסוף אחרי שתי דקות (אם אתה לבד), 3 אם אתה זוג, ועוד דקה נוספת לכל אדם בחבורה, אתה משוחרר לדרכך, מה קורה שם במחשב? מה היא מתקתקת שם? ולמה ההליך כזה מורכב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בהרבה מקרים אפשר לעשות צ'ק אין דרך האינטרנט, אני מנחש שהמסכים דומים למה שדייל הקרקע רואה. אם אכן זה המצב, למיטב זכרוני זו הפרוצדורה: האם מישהו נוסע עם תינוק? שמות הנוסעים, סוג תעודה מזהה ומספרה (בנסיעות לארה"ב גם לוודא ויזה וכתובת שהייה בארה"ב), בחירה או אישור המושבים, האם מוסרים מזוודה? כמה מזוודות? כמה מזוודות מעל המשקל המותר? דברים נוספים שהדיילים בטח עושים: מוודאים שהשם בדרכון זהה לשם על הכרטיס, לוודא שיעד המזוודות תואם ליעד הטיסה, להדפיס ולתגג את המזוודות. אגב, חלק מההמתנה היא פשוט כי מערכות המחשב איטיות. בהרבה מקומות יש מסופים בשדה שמאפשרים לך לעשות צ'ק אין עצמי (אותה פרוצדורה כמו באינטרנט) ואז דייל הקרקע רק בודק תעודה מזהה ולוקח את המזוודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. וגם בחו"ל זה ככה. בנסיעתי האחרונה נוכחתי איך אותם השוקולדים שנמכרים בחופן זלוטים בכל סופר זניח, בדיוטי קופץ מחירם פי 10. כאילו שהדיוטי פרי הפך מחנות זולה, פטורה ממכס, ל"שכחתם לקנות מתנות ועכשיו אתם קהל שבוי! נא!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כאילו. הדיוטי פרי1 הוא חנות זולה, פטורה ממכס, עבור מוצרים שיש עליהם מסוי גבוה - ובעברית: אלכוהול וטבק, ובשוליים מוצרי קוסמטיקה.2 לגבי שאר המוצרים לדיוטי פרי אין יתרון יחסי מצד אחד, ויש תקורות גבוהות מצד שני. בנוסף יש להם קהל שבוי שלא הספיק לקנות מתנות, וזאת התוצאה. ___ 1 לא רק בארץ, ברוב העולם. 2 מה שמפתיע שעדיין לא התחילו למכור בדיוטי פרי (לפחות בארץ) זה בנזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אלכוהול הרושם שלי הוא שבסופר או בחנות המשקאות, בחו''ל, תקנה את הבקבוקים יותר בזול מבדיוטי-פרי באותה המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי ברמת המסוי במדינה המסויימת, מנסיוני לרוב זה לא כך. מה שכן, בדיוטי בד"כ מחזיקים את המותגים היקרים יותר.1 ____ 1 לא בהכרח את הכי יקרים, אבל בפרוש לא את הממש זולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסוי או לא מיסוי, מחירי האלכוהול בדיוטי בארץ שערוריתיים לעומת דיוטי'ס אחרים, כולל באירופה ה''יקרה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה לדיוטי'ס אחרים, כולל באירופה ה"יקרה" היא השוואה לא נכונה. (אלא אם כן אתה עורך סקר שווקים לקראת מסע הקניות הבא שלך). ההשוואה הנכונה היא בין מחירי המוצרים השונים בחנויות הדיוטי פרי לעומת מחירם בחנויות הרגילות באותה מדינה. בהשוואה הזאת, בכל העולם1 הדיוטי מנצח בתחום הטבק והאלכוהול, נותן פייט טוב בתחום הפרפומריה, ומפסיד בכל שאר התחומים (בתחומי "מזכרות תיירים" ושוקולדים הוא לרוב ממש מובס). ____ 1 טוב, לא הייתי בכל העולם, אבל הייתי בלא מעט שדות תעופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב ביוקר המחיה בישראל בשנים האחרונות אני תוהה אם אירופה (ככל שאפשר לדבר על "אירופה" כמקשה אחת) באמת עדיין "יקרה".1 1כלומר, לתושבים. לא לתיירים. ובעצם, גם בהשוואה לתיירות אני לא בטוחה אם פה זול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אירופה זה מוסקווה וציריך, אז כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אירופה זה אתונה ובילבאו? (זה מה שהעלמה כינתה 'לדבר על "אירופה" כמקשה אחת') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ההשוואה לא נכונה? בד"כ טיסת ההלוך שלך תלווה בטיסת חזור, כעבור שבוע-שבועיים, ובאותה טיסה יתאפשר לך לקנות לפחות בדיוטי אחר אחד - או יותר כשיש לך טיסות מעבר. לכן התחרות המיידית של הדיוטי פרי המקומי הוא הדיוטי פרי ממנו תגיע חזרה, ולאו דווקא החנויות הרגילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ההשוואה לא נכונה? בגלל ההחרגה שבסוגריים. אני מבין שהיא לא חלה עליך. לגיטימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהיא לא חלה על כל תושבי הארץ שטסים על מנת לחזור, מלבד אלה שטסים לרילוקיישן. הייתי מנחש שזה אחוז די מכריע של החולפים בנתב''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, אנחנו לא מתנהלים באותו מישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין. עוזב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 נורא מגניב להתלונן על המצב בארץ, אבל בבריטניה, שהיא יצרנית נפט בפני עצמה, בנזין בתחנת הדלק עולה יותר מאצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא בריטניה, אבל בנורווגיה, עם כמעט חצי מאוכלוסיית ישראל ופחות מעשירית מאוכלוסיית בריטניה שמייצרת כמעט פי שניים יותר נפט מבריטניה (לא לאדם) המחיר הוא שני בגובהו בעולם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל התחבורה הציבורית שם1 אפקטיבית הרבה יותר. והשאלה המעניינת היא, כמה עולה ליטר בנזין בהשוואה למשכורות.3 1 זאת אומרת, בלונדון.2 לא מכירה את אנגליה ובטח שלא את בריטניה. 2 ועוד בהשוואה לגוש דן, לא ישראל כולה. 3 לא שאלה רטורית. אין לי מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הגלילי התבכיין על מיסוי הדלק בארץ; אין לנהי הזה הצדקה ועל כך הערתי. בלונדון יש טלוויזיה מצוינת, והאנשים יותר אדיבים, ומשתמשים אחרת בכספי המסים. ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגלילי לא התבכיין1 על מיסוי הדלק בארץ (כמו שהגלילי לא התבכיין על מיסוי האלכוהול או הטבק בארץ). הגלילי ציין את הדלק כמוצר שרכיב המס במחירו הוא משמעותי ביותר (כמו גם האלכוהול והטבק), ומכאן כמוצר בו יש לדיוטי פרי יתרון על פני מקומות הממכר האחרים. _____ 1באופן כללי הגלילי לא נוטה להתבכיין, אבל אם לקטר על המיסים בארץ, הגלילי2 מעדיף לשנות את אופן השימוש בכספי המיסים, ולא את עצם המס. 2 איזה כיף זה לדבר על עצמך בגוף שלישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 ועוד מתחת לקו! ____________ העלמה עפרונית, וקו על הבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטייניץ אוהב להגיד את זה הרבה, שעוד יש מקומות בעולם בהם הבנזין עולה יותר. כמה מרוויחים בבריטניה וכמה בארץ? והאם יש לתושבי בריטניה חלופות יותר יעילות לרכב מהתחב"ץ שיש לנו בארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקלתי לעבור לזמן-מה ללונדון. השקילה עדיין בתוקף, אבל המשכורות מאוד דומות למה שיש כאן, מס ההכנסה - גם, הדלק והאוכל קצת יותר יקרים, אבל הנדל''ן והגנון מטורפים באופן בלתי סביר. מזג האוויר זיפט, אבל הבירה זולה, והתחב''ץ, כמובן, תענוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להזכיר שהתחבורה הציבורית בבריטניה לא רק יקרה בהרבה מבישראל, אלא גם יקרה בהרבה מרכב פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
450 ש"ח לחופשי-חודשי באוטובוס http://www.tfl.gov.uk/tickets/14415.aspx איזו מכונית אפשר לקנות ולהחזיק בסכום הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שתחבורה ציבורית בבריטניה יקרה יותר גם מהחזקת אוטו פרטי בבריטניה וגם מתחבורה ציבורית בישראל. למשל, לפי גוגל עלות הדלק של נסיעה מרידינג לבריסטול (77.5 מייל, 124 ק"מ) היא 10.77 ליש"ט שהם 67 ש"ח. מחיר של כרטיס רכבת בין רידינג לבריסטול הוא 31 ליש"ט שהם 192 ש"ח (שזה יותר מ-67). לפי גוגל המרחק בין חיפה לאשדוד הוא 149 ק"מ (שזה יותר מ-124). מחיר של כרטיס רכבת מחיפה לאשקלון יעלה לך 51 ש"ח (שזה פחות מ-67 ומ-192). למעשה, פעם הייתי צריך לסוע מאיזור לונדון לאיזור קרדיף לכמה שעות, ויצא לי יותר זול לשכור אוטו ליומיים כולל דלק וביטוח מאשר לקחת רכבות ואוטובוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה אתה עוסק1? האם יתכן שבתחום שלך המשכורות דומות, אבל בתחומים אחרים - לא? * שכר מורה: לפי האתר הזה מורה, נניח ב-Main pay scale, מרוויח במינימום, בממוצע - £21,588 לשנה. כפול 6.2 וחלקי 12 - זה מקביל למשכורת חודשית של -11154 ש"ח אצלנו. * מעצב גרפי: לפי האתר הזה המשכורת למעצב מתחיל היא בין 14 אלף פאונד ל-21 אלף. כלומר - בין 7200 לחודש, שזה עדיין יותר מאשר בארץ, ל-10,850 - כמעט פי שתיים מבארץ. * עיתונאי מתחיל. מרוויח בסביבות 15 אלף פאונד. 7,750 שקל. מתברר שבבריטניה משכורות העיתונאים מטפסות עם הותק. עם 5-9 שנות נסיון מרוויחים בין 21,700 פאונד ל-35 אלף. כלומר, בין 11,211 ל-18,083. העיתונאים שהכרתי בארץ הרוויחו גרושים. גם עם ותק לא התקרבו לסכום הזה. * ומה לגבי משתכרי המינימום, שהם חלק עצום מהעובדים בישראל? באנגליה שכר המינימום הוא 6.19 פאונד לשעה, שהם 38 שקלים. בשעה טובה ומוצלחת, עלה שכר המינימום בארץ. כיום הוא עומד על 23 שקלים לשעה. ו-12 אגורות. 1 אם בהייטק - שמועה שמעתי שבמדינות אחרות בעולם אין פער עצום כל כך בין שכר עובדי ההייטק ליתר התחומים במשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצי פרי או רוכלים אחרים בכסות האדמה הם גם מוכרים ללא תמורה, גם מספקים את הסחורה הכי איכותית, וגם הכי נעימים לעין ומסבירי פנים. אני יכול שעות לעמוד ליד עץ תות ולנשנש לי כאוות נפשי. *** הכותב אינו טבעוני או מחזיק בדעות קיצוניות אחרות ואינו נותן יד לתפיסות עולם מתנשאות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" *** הכותב אינו טבעוני או מחזיק בדעות קיצוניות אחרות ואינו נותן יד לתפיסות עולם מתנשאות אחרות." - הכותב בחר לעצמו ניק מענייין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדמת אותי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניק רק נועד להצביע על כך שאני מתעלה עליך מבחינה אינטלקטואלית, לא מכוונה זדונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהניק מצביע על צבע הדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשדתי שהשמועות על מותו של פיינמן היו מוגזמות. היי, ריצ', לונג טיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני ששם החיבה הרלבנטי הוא דיק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שאתה עומד למרגלות העצים ולא דר באמיריהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני נהנה להסתובב באף אחד מהמקומות האלה. התכוונתי נהנה מתוצאות הקניה (האוכל שלי). פעם עוד הייתי נכנס לחנויות ספרים ונהניתי להיות בהן. בשנים האחרונות מסתערות על הנכנס העובדות ומתחילות לטחון את המח בהמלצות שאינן נדרשות כלל. וכשאתה אומר שזה בסדר, אני מסתדר. הן מסתכלות עליך כעל חייזר שנחת מן החלל החיצון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |