בתשובה למאיה, 24/09/12 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שותף לברקת בדיכאון משדות תעופה, ונתב"ג בפרט. הרכבת לשדה התעופה היא מקום שבו עדיין אני מרגיש את ההתרגשות והכיף של לפני. בשדה, אחרי הצ'ק אין ובחיכיון למטוס, אני יודע שהדבר הבא שמצפה לי הוא טיסה, שהיא לא שיא הכיף בעצמה. כנראה מה שעוד מחמיר את הדימוי שיש לי מנתב"ג הוא שכמעט תמיד החיכיון הוא בשעות קטנות של הלילה, ואני מת לישון, לפעמים כבר לא יכול לקרוא, והכיסאות די נוחים לישיבה אבל כאילו עיצבו אותם להכעיס כך שאי אפשר יהיה לישון בהם1. אולי מה שעוד לא עוזר עכשיו הוא ששלוש הטיסות האחרונות שלי היו מהעבודה, לבד. לא תגידי, אלו היו נסיעות נעימות וכיפיות בכללותן - אבל בכל זאת אני מתאר לעצמי שנתב"ג היה הרבה יותר נחמד בטיסות לחופשה עם אשתי. 1 אולי באמת? אני יכול לדמיין שיקול כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא שדה התעופה הוא בדרך כלל מקום נחמד, ובפרט נתב"ג שמאפשר לבעלי כרטיסי אשראי Business ו-Corporate (שיש כמעט לכל עובד היי-טק) כניסה חופשית לטרקלין דן, שם יש אוכל ושתייה חופשיים וכורסאות נוחות (אפילו לתנומה קצרה). בטיסות האחרונות שלי, גם כשהיתה לי המתנה לטיסת המשך, תמיד מצאתי לי מקום נוח לשבת ולקרוא או לגלוש עם I-Pad. החלק המדכא זה הטיסה. אני מתקשה מאוד לישון, המושב ממש לא נוח וזה פשוט לא נגמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה אישית: טיסת העבודה האחרונה שלי למזרח הרחוק הכילה את השינה הרצופה הארוכה ביותר שלי בשנתיים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "חיכיון" כשיש בעברית מלה הרבה יותר שימושית כמו "המתנה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הצליל של ''חיכיון'' יפה יותר, ו(לפחות אצלי) הוא מעורר טוב יותר את בלוטות הציפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיפך. ''חיכיון'' נשמע כמו סוג של מחלה (דיכאון, שיגעון, מחלון וכיליון) שממנה סובל ירדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שמקור המילה מוכר לדור הצעיר (''ציונה והעין המקולקלת'', שייקה אופיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדור הצעיר" שלא מימי טיכו, אני מבין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה: אם תמשיך ככה אני אתחיל לחבב אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שלא הכרתי, לפחות לא במודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוויה שלי יש מובחנות ברורה של הנאת לבד והנאת ביחד, גם אם הנאת הלבד מהולה לפעמים ברגעים פחות מהנים. אולי שלוש טיסות לבד הן באמת קצת יותר מדי... (וההבדל בין טיסת עבודה/חופשה וודאי מוסיף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאת הלבד = לשחק בדד.. גם לי יוצאת הברקה לפעמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |