![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני הצבעתי לאופציה של חנויות בניין וכלי עבודה, לפני שראיתי שהיתה גם אופציית ספרים :-) כלומר בטעות. אבל הדירוג שלי: 1) ספרים 2) כלי עבודה (לא שאני בנאית דגולה. זה פשוט מעניין). 3) כלי בית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כלי עבודה זה פשוט מעניין? באמת?:) אצלי זה מיידית משוייך לאבא/בן זוג (והנה שנות החמישים מפציעות...) הדירוג שלי: 1.ספרים 2.ספרים 3.ספרים 4.כלי בית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמי שמנסה להשתלט על הבלאגן זו יותר הדחקה משכחה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, באמת. אני לא ממש משתמשת בכל הכלים/צבעים האלה (גם לא קונה אלא כשהצורך חיוני ומיידי). פשוט מרתק לראות את הצורות ואת האפשרויות שהם מגלמים בתוכם. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ספרים וכלי עבודה הן בין החנויות שהכי פחות מושכות אותי. המקום של ספרים בעולמי דווקא חשוב הרבה יותר משל בגדים, כלי בית, תכשיטים וחיות (אם לציין חנויות מעניינות יותר). מה מעניין אנשים בחנות ספרים? שני דברים, אני מניח - המשיכה לספר כאובייקט פיזי, שאצלי לגמרי לא קיימת, וההנאה מהיתקלות אקראית בספרים שגורמים לתגובות כמו "וואו, את זה בא לי לקרוא", "הי, את זה קראתי פעם, היה...", "או, את זה כבר מזמן רציתי לקנות", "לא הייתי מנחש שכך נראית העטיפה של זה", "לקנות או לא לקנות, לקנות או לא לקנות", ו"איכס". אני יכול לחוות את כל התגובות האלו, אבל כשהגעתי לתובנה שבתגובה 505593, פסקה שנייה, זה התחיל להיות לא מעניין. אם כבר יש לי חמש דקות פנויות לשוטט בחנות ספרים, עדיף לנצל אותן כדי להתקדם קצת בספר שאני קורא. זה בערך הקריטריון שלי לקריאת סקירות במוסף ספרים: מצד אחד, אני יכול תוך חמש דקות לקבל טעימה קטנה מהחוויה או התובנות שבאות עם ספר שאותו לא אקרא לעולם, וזה מושך. מצד שני, יש המון סקירות, וחמישיות הדקות האלו מצטברות לזמן שאותו אוכל לנצל לקריאת ספר ממש, שלם. רוב הסקירות נופלות במבחן האכזרי הזה, יש כמה שעוברות אותו (כמובן מדובר על ניחוש לפני שאני קורא אותן). משום מה סקירות של ספרי ילדים ונוער מצליחות לפתות אותי הרבה יותר מאשר סקירות של ספרים בסוגות שאני כן קורא לפעמים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני יכול להבין את הקסם בחנויות לכלי בית וכלי עבודה. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מוקסם מתרוודים, קולפנים ומערימת גיגיות הפלסטיק הצבעוניות ומתאווה לכמה כאלו בחצר, אולי כדי לקלוט מי גשמים, או לבנות מקלחת חיצונית מאולתרת ( למאיר שלו היה את הרעיון הנכון ב''יונה ונער'' וכבר יש לי נקודת מים חמים מחוץ לבית. רק פנאי ויכולת טכנית חסרים לי). בכל אופן, שאלו אותי לא מזמן מה מקור הרתיעה של גברים מחנויות בגדים. לאחר מחשבה מסוימת הגעתי למסקנה שלפחות עבורי, יש משהו בחוסר החמצן בחנויות הללו, בתוספת הכימיקלים מהשטיחים מקיר לקיר, שמפעילים אצלי את כל פעמוני האזעקה הקמאיים. ''ברח, ברח, מסוכן כאן'' מאותת לי המוח הקטן. כל רגע בחנות כזאת מעלה אצלי את רמת החרדה, ואני משתדל לבחור כמה שיותר מהר את הבגד הראשון שאני מסוגל לקחת, וממהר לקופה. אולי זה גם מסביר למה הרבה גברים מאותגרי אופנה- הם פשוט לא יכולים להשאר מספיק זמן בחנות בגדים כדי לבחור חולצה ומכנסיים תואמים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שזה הלגלוג המתחבא בחיוכן של המוכרות, משהו במבט, כנראה עניין של התאמת צבעים או תגובה לסנדלים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הרתיעה הגברית מחנויות בגדים היא תוצר של הבניה חברתית מגיל צעיר. ''אם אכפת לך מבגדים, כנראה שאתה הומו. לך תשחק כדורגל, שם תוכל להתחבק עם גברים מזיעים בלי להתבייש''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אצלי היה מהפך - בגיל 25 לימדה אותי ידידה להפסיק לפחד ולהתחיל לאהוב חנויות בגדים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אני לא מחבבת חנויות בגדים, בפרט את המהודרות (אני כן נהנית למצוא בגדים יפים שמתאימים לי, אבל כמעט לא ניגשת לעניין כי זה תמיד יקר מדי ומבזבז לי המון זמן). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה השאלה? לגבי השם? שיניתי אותו לפני כחצי שנה. עוד שאלות - אנא בפרטי, ובלי להטריד עדרי איילים. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |