בכירים בצבא ארה''ב מתנגדים לשימוש בפאוור פוינט | 3203 | ||||||||
|
בכירים בצבא ארה''ב מתנגדים לשימוש בפאוור פוינט | 3203 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בערך עשור לפני נורביג הופיע המאמר שהזכרתי בתגובה 406421. הגליון היחיד של Physics Today שיש לי בבית נשמר רק בגלל המאמר הזה. |
|
||||
|
||||
דולנלד קנות, הבחור שהמציא את TeX בשנות ה-70, אחרי שהגיע למסקנה שסדרי הדפוס הדיגטליים הקיימים לא מגיעים לקרסולי סדרי הדפוס האנושיים של המאה ה-19, כבר שנים משתמש בשקפים הכתובים בכתב-יד. הטענה שלו שכאשר הוא מציג שקפים מודפסים, אנשים מתרכזים בטיפוגרפיה במקום בתוכן. |
|
||||
|
||||
מצד שני, הוא גם לא משתמש בדואר אלקטרוני. |
|
||||
|
||||
לא מדוייק - לי הוא דווקא ענה פעם לאימייל. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי. באתר שלו הוא ביקש את עזרת הציבור בגילוי טעויות ברשימה שהוא הכין, של שמות האישים שבאינדקס של The Art of Computer Programming, כתובים בשפת אימם. כתבתי לו שצריך לכתוב בעברית "אבי ויגדרזון" ולא "אבי ויגדרסון", והוא הודה לי ותיקן. |
|
||||
|
||||
לא, איפה. הרשימה הזו לא היתה ממש חלק מהספר, לפחות בינתיים. |
|
||||
|
||||
כשאני בהרצאה עם שקפים בכתב יד, אני נאלץ להתרכז בהבנת כתב היד במקום בתוכן. |
|
||||
|
||||
פגשתי לא מעט מטומטמים בצבא גם לפני השימוש במצגות. אם זה מחמיר את הבעיה ולו באחוזים בודדים, אנחנו בצרות. מצד שני, כבר אלפי שנים מקטרים על העידן המודרני. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהבעיה היא בעיקר אצל קוראי המצגות. נקודה נוספת: "אני עסוק בכתיבת מצגות" נראה המקבילה המודרנית ל־"אני עסוק בכתיבת דוחות". תוכנות מצגות שונות מאפשרות כתיבת "notes", כלומר סיכומי הדברים, כחלק מהמצגת. לי אישית זה תמיד נוח יותר מכיוון שאני אף פעם לא זוכר מספיק טוב מה רציתי להגיד. ואם כבר מדברים על תוכנות מצגות שונות: אם יאסר השימוש ב־PowerPoint, אפשר, כמובן, להשתמש ב: http://en.wikipedia.org/wiki/OpenOffice.org_Impress נראה לי ששמה של התוכנה מעיד על מטרתה האמיתית. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני דרכים לכתוב notes. האופציה של נקודות בסדר כרונולוגי/הירארכי, כמו בפאואר פוינט, היא רק אופציה אחת - יש אופציות של "מפות מוח" למשל (mind maps) 1, שאמורה לסייע לזכור טוב יותר את הנקודות מתוך קשרים אסוציאטיביים ביניהן. בזמן לימודיי, עזר לי מאוד לצמצם את כל הסעיפים לנקודות של חצי שורה עד שורה (אפילו במקצוע עם תכנים מורכבים כמו היסטוריה), ולזכור רק אותן. אבל זה היה רק אחרי שכבר שיננתי את החומר המון פעמים וידעתי מה "מוכל" בתוך הנקודות הללו. וכמו כן, אני היא זו שסיכמתי ותימצתתי. לו הייתי נתקלת בתמצות נקודתי של מישהו אחר, לא הייתי קולטת ממנו הרבה. 1 אם כי נראה לי שבכתבה המקורית על האייטם הזה דווקא קישרו לתמונה של מפת מוח מסועפת מדי, כלומר יש ביקורת גם על אופציה זו. |
|
||||
|
||||
עד כדי הטלת האחריות להפסד במלחמה |
|
||||
|
||||
הביקורת הוטחה במי שישב מול הפלזמה. |
|
||||
|
||||
היא שאנשים מתרכזים בלהכין מצגת במקום בלהכין הרצאה. הם חושבים שברגע שהם הכינו את המצגת ההרצאה מוכנה. אף אחד לא מקדיש זמן לפסקול שמלווה את המצגת. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על כל המקומות שדורשים "הגשה" של המצגת המודפסת (או כקובץ). לטעמי, מצגת טובה אינה שווה הרבה ללא הפסקול המלווה אותה- ואם אפשר להבין כל מה שצריך רק מה-slides עצמם, הם כנראה לא ממש טובים. |
|
||||
|
||||
אולי נתקלת בסיסמה (מן הזיכרון): "מצגת טובה מכילה שקף תשובה לכל שאלה אבל מצגת מצויינת מונעת את השאלה"... אולי זה טוב כאשר בין המציג לבין קהלו ישנו ניגוד אינטרסים מסויים. |
|
||||
|
||||
פרט לשופוני, אין שום סיבה שמרצה ישקיע את רוב זמנו1 באפקטים ובעיצוב. PowerPoint וכל תוכנות המצגות האחרות כוללות תבניות מוכנות למכביר, שמאפשרות למרצה להשקיע את זמנו במשימה לה הוא נדרש - לארגן חומר לא-מאורגן, ולהציג את ראשי הפרקים. ______ 1אגב, "את מירב זמנו" משמע "את המקסימום של הזמן שלו"? |
|
||||
|
||||
אם אתה יכול לקרוא בעצמך רק את ראשי הפרקים, אתה חייב להשקיע יותר מדי זמן בהקשבה למצגת, ולא יכול לסקור בעצמך את הנתונים. |
|
||||
|
||||
> "להשקיע יותר מדי זמן בהקשבה למצגת" להקדיש זמן בבית, לישון בלילה, לשתות קפה, ליטול ריטלין (רק לא לספר את זה לארי שביט) - הכול לפי העניין. > "ולא יכול לסקור בעצמך את הנתונים." ברוב הקורסים שאני ממשתתף בהם נהוג להעביר את החומר הגולמי (והלא-מסווג) לפני ההרצאה או אחריה. פרט לענייני סיווג, איני רואה סיבה שהסידור הזה לא יעבוד גם אצל מרצים במדים. |
|
||||
|
||||
בתקווה שאני לא פותח שרשורפלצת: מה הקשר בין ארי שביט וריטלין? |
|
||||
|
||||
"יו"ר קדימה היא אדם ערכי, פטריוטי ונקי מרבב. היא אינטליגנטית ומהירת תפישה. ואולם, על פגם אחד שלה אין ויכוח: לבני קצרת רוח. המחמירים מעריכים שלשרת החוץ יש בעיית קשב. היא לא מסוגלת להעמיק במסמך או להאריך בדיון. היא לא מלבנת נושא עד תום. מחשבתה אינה בהירה והיא אינה יודעת להבחין בין עיקר לטפל." |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
שווה להציץ במצגת המדוברת, שקישרתי בתגובה 531837, שמנסה להמציג את מורכבות מערכת היחסים בין הקבוצות השונות שיש להם אינטרס באפגניסטאן. אבל הנה מאמר שמסכם את השינוי האסטרטגי המהיר והעמוק שעבר על צבא ארה"ב בחמשת השנים האחרונות. גנרלים כמו פטראוס ו-מקמאסטר הקימו מערך חשיבה שמשלב חשיבה צבאית ואקדמית ביקורתית שהוביל לרוויזיה בתפישת הלוחמה ומאבק בהתקוממויות-נגד, כמו למשל ההבנה שלפעמים התוצאה של הפעלת כוח עודף היא יותר אוייבים, לא הקטנה של מספרם http://www.nytimes.com/2010/05/07/opinion/07brooks.h... . בספרו "פיאסקו" על מלחמת עירק, טום ריקס כתב על התפיסה שלפיה האוכלוסיה היא "הפרס המיוחל" והחשיבות העליונה היא למנוע העמקת השינאה בקירבה, תגובה 419922. |
|
||||
|
||||
המצגת הנ''ל לא מובנת במיוחד (חוץ מההבנה שמדובר על משהו מורכב). אין שם הסבר ממשי על הקשר בין הגורמים השונים. |
|
||||
|
||||
שיזהרו מאפקט גרגציאן. |
|
||||
|
||||
שקף 1: * PowerPoint ** הרוצח השקטשקף 2: * מבוא ** מבנה מצגות PowerPoint ** מבנה מצגות דאשתקד ** השוואה, יתרונות וחסרונות ** ניתוח כשלים במצגות PP ** הצעות לפתרון ** מסקנות שקף 3: * מבנה מצגות PP ** כותרת עם בדיחה (או בלי, בצבא) ** מבוא שהוא כפייה ** הצגה מגמתית בעד ונגד ** מסקנות שלא ניתן להתנגד להם ** דיון עקר שקף 4: * הנלעג ** הקצנת תכונות הנלעג ** הגנה לכאורה על הנלעג, טכנית בלבד שקף 5: * הגיבור ** הצגת הגיבור בצניעות ** הצבעה על חסרונות לכאורה של הגיבור, עאלק שקף 6: * כולם ישנים? ** יופי שקף 7: * בוקר טוב ** כולם מסכימים איתי שהנלעג נלעג? ** רוצים לשאול שאלות טיפשיות? ** קפה ועוגה (בצבא בורקס עם ביצה) |
|
||||
|
||||
כמובן שהשורה "כוכבית PowerPoint" מוצמדת לשמאל בטעות, הוכחה נוספת לעליונות PP על פני טכנולוגיית האייל הקורא. |
|
||||
|
||||
הה, את מעלה נשכחות. בגירסאות הראשונות של PP, רוב1 הזמן הוקדש למאבק הירואי בתוכנה על מנת לשלב עברית ואנגלית באותה שורה (מזכיר קצת מאבקים דומים עם MSWord המוקדם לשלב טכסט ותמונות). _________ 1- מרוצה, מר רומנו? |
|
||||
|
||||
Keynote של אפל סובל מבעיות דומות עד היום. ________ 1 דווקא מר בכל"ם מתלונן? |
|
||||
|
||||
_________ לא התלוננתי כלל ועיקר. |
|
||||
|
||||
מה פשר התנועה העממית מטקסט לטכסט? |
|
||||
|
||||
אני תמיד נופל בעניין הזה. טקסט, טקסט, טקסט, טקסט. |
|
||||
|
||||
רומזים לנו שיש טכסט אחר. |
|
||||
|
||||
אבל מי מסוגל להתנגד למצגת כזאת: http://www.youtube.com/watch?v=dtvt428Hj4E |
|
||||
|
||||
אני חולק על התפיסה הזו, כאילו הטכנולוגיה (הזו) עושה אותנו מטומטמים. היינו כאלו הרבה לפניה. מצגות אשר משמשות לאנימציה מלווה בכותרות בזמן שהמרצה ממלמל לעצמו דברים טריוויאליים אכן תורמות לרידוד הנושא. אבל ישנן דרכים מועילות להשתמש בכלי הזה. בתחומים מסויימים של התעשיה והאקדמיה1, מקובל מאוד להשתמש במצגות במסגרת הרצאות אינפורמטיביות. הרוב המוחלט של החוקרים, כמו גם הסטודנטים, מעדיפים את השיטה הזו, בגלל היכולת להעביר באופן יעיל כמויות גדולות של מידע בזמן מוגבל. לראיה אין ירידה ברמה האקדמית מאז כניסת הכלי הזה לשימוש. אני יכול להעיד על עצמי שרעיונות שלא תפסתי מקריאה מהירה של מאמר, הבנתי לעומק בהרצאה (קצרה) של מחבר המאמר, הרצאה שלוותה באותו כלי מאיים, המצגת. כדי להבין מה מבדיל בין שימוש תורם ומושכל במצגת, לבין הפיכתה לאוייב, צריך להבין מה זה לא. מצגת זה לא כלי שמטרתו להעביר את תוכן ההרצאה, בשום פנים ואופן זה לא תחליף למרצה ונסיון להבין את ההרצאה מהמצגת בלבד משול לנסיון להבין מחזה ממבט בבגדי השחקנים בחדר ההלבשה. תפקידה של המצגת לשרת את הרעיונות שמביע הדובר ויותר מכך, את הדובר עצמו. דובר קצר זיכרון ישים כותרות (וכאלו בלבד, שכן הצופה לא יקרא עמודים ע"ג המצגת) ומכל אחת יבנה, בע"פ ובפירוט, את הנקודה שרצה להעביר. על זה יש לחזור קודם ע"מ להעביר הכל ובצורה שוטפת ונעימה לאוזן. כמעט כל דובר יוכל להעזר במעט הומור, כשהומור ויזואלי הוא קל יותר, ומפיח רוח חיים חדשה בקהל. עזרים ויזואליים להבנת רעיונות, שיוסברו בע"פ ובפירוט, יכולים להיכנס. כמו כן פרטים קטנים שיובנו רק ע"י יודעי ח"ן ושהדובר אינו מתיחס אליהם, אבל ישקיטו ביקורת ויתנו אמון או ישלימו מידע לאותו חלק בקהל. סיכומים וסיכומי ביניים, מאפשרים לאילו שאבדו בדרך לשוב ולהיכנס לעובי הקורה. הצגת פרטים באופן ויזואלי מאפשרת לבעלי הזיכרון הויזואלי להטיב להבין ולזכור, כל זה במקביל להצגה בע"פ. לא כל יתרונות המצגת צריכים לבוא לידי ביטוי בכל הרצאה, ישנן הרצאות בנות שעה בהן חמישה שקפים יספיקו, אבל לבטל לחלוטין את השימוש בכלי הזה בגלל שימוש עודף וקלוקל של קצינים עמוסי בירוקרטיה וניירת ? רבים מזכירים את נאומו המפורסם של לינקולן כדוגמה לחוסר הצורך במצגות. אולם נאום זה ארך דקות מעטות, פחות משלוש מאות מילים, וכמה מאיתנו יכולים לצטט מהזיכרון יותר מאשר את אותו משפט מפורסם ? גם ביקורת (לצד שבחים) לא נחסכה ממנו, והנאום אף כונה "מטופש, שטחי ונדוש", לא מפני שהיה כזה, אלא מפני שמסר אחד, פשוט ואוניברסלי, שהקהל צמא לו, הועבר שם. נאום זה בא לאחר נאום בן שעתיים של מי שנחשב אחד מגדולי הנואמים של זמנו, נאום שכמעט ואין איש מכיר היום. המסרים הנשגבים שללא ספק נאמרו באותו נאום ראוי ביותר, נשכחו וודאי עוד באותו הערב גם ממי שלא נרדם עד סוף הנאום. בשביל אותם רעיונות מורכבים, שצריכים להיות מועברים בזמן מוגבל, אפשר וצריך להשתמש בצורה מושכלת במצגות. 1 לא כל האקדמיה, אבל חלקים נכבדים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שצריך להבחין כאן בין שתי ביקורות שונות. הראשונה, שאותה אתה מציג, נוגעת לבלבול בין שני סוגים שונים של מצגות: מצגות שנועדו לשימור ידע ומצגות שנועדו להרצאה. מצגות הרצאה באמת אמורות להיות מוכוונות-הוראה, ורק ללוות את ההרצאה באמצעים גרפיים שיתרמו להבנה ולהפנמה. מצגות לשימור ידע בד"כ יאופיינו בהרבה מלל ולא ישמשו להצגה אלא להעברה בין אנשים שונים לקריאה פסיבית (יש שיטענו שאין מקום לשימוש במצגות PP לצורך שימור ידע ושיש להעדיף מסמכים וסקירות טקסטואליות, ואני נוטה להסכים). הביקורת במקרה כזה היא שאנשים מתבלבלים בין שני סוגי המצגות ומנסים להעביר הרצאה עם מצגת שמיועדת לשימור ידע ולכן עומדים כמו גלמים ולא עושים הרבה חוץ מלקרוא את מה שכתוב על המסך. לחילופין, יש גם מי שבונים מצגת טובה להרצאה שכל מה שיש בה זה כמה נקודות ומילות מפתח (כמו בדוגמה של נאום גטיסבורג) ואז מפיצים אותה במייל וחושבים שמישהו יבין ממנה משהו. אבל זאת לא הביקורת שעליה מדברים טאפט ואחרים. הם טוענים שעצם השימוש בנקודות ובמבנה היררכי לינארי גורם לשטחיות (כי לא תמיד יש קשר היררכי וחד-כיווני בין דברים: לפעמים יש גם השפעות הדדיות, למשל). זאת טענה חזקה הרבה יותר, שתקפה גם במקרים שבהם עושים ב-PP שימוש נכון ולא נופלים למלכודת של הביקורת הראשונה. |
|
||||
|
||||
למה המצגת היא שהופכת את ההרצאה להיררכית ולינארית ? המרצה יכול להציג מורכבות, לחזור לנקודות קודמות ו*לדבר* על יחסי גומלין, כמו גם להראות סכמות שמתארות אותם (אם ניתן). לגבי שימור ידע במצגות, גם לי זה נראה רעיון נורא. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאני מסכים עם טאפט :-) כמו שאמרו כאן כבר, מצגות הן בסה"כ שיקוף של מי שהכין אותן. אם המרצה מבין את הבעיה באופן שטחי, גם המצגת שלו תהיה שטחית ולהיפך - אם הוא מבין את המורכבות הוא יוכל לבנות את המצגת כך שזו תשקף אותה. מצד שני, אני מוכן לקבל טענה שתאמר שיש משהו במצגות PP ש*מעודד* (אם כי לא מחייב) הצגה שטחית של נושאים. |
|
||||
|
||||
הייתי היום ביום מילואים מיותר. ההילייט היה מצגת פאוורפוינט. אני חושב שהרגע המייצג ביותר של המצגת היה זה שבו הוצגה על המסך טבלת ענק, בפונט זערורי - גם אם היינו ממש ממש רוצים לדעת מה כתוב שם, לא הייתה לנו שום דרך לדעת, והמרצה לא גילה. |
|
||||
|
||||
> ההילייט היה מצגת פאוורפוינט כלומר: המצגת היתה העיקר ולא ההרצאה? |
|
||||
|
||||
הייתי חווה דעה אחרת על ההרצאה אלמלא המרצה היה שומר אותה בסוד וממלמל אותה לעצמו ולשורה הראשונה בלבד. |
|
||||
|
||||
מזכיר את הטענה שמצגות דומות השפיעו על אסון הקולומביה בנאסא: ולמרבה האירוניה, מצגת פאוואר פוינט עם אותה טענה: (וכקובץ ppt: http://www.aiche.org/uploadedFiles/CCPS/Resources/Kn... ) |
|
||||
|
||||
ישר נזכרתי בזה. ככל הזכור לי זו היתה חלק מטענתו של פיינמן. האזהרות היו כתובות בפונט קטן. ככה אלה שכתבו אותן רחצו בנקיון כפיהם אבל אלה שהיו אמורים להפנים אותן התעלמו. |
|
||||
|
||||
פעם נכחתי במצגת לקחים על מותם של 13 חיילים בג'נין (כמדומני). את המצגת הנחה סא"ל מלא בעצמו, שמילא את המצגת בסרטוני ווידיאו מהמזל"טים. בכל פעם ששאלנו מה הלקחים לדעתו, הוא אמר "חכו לסוף". לקראת סיום הזמן שהוקדש להרצאה, ביקשנו כבר שלא יראה את הסרטים, כי אנו מעוניינים בלקחים. מובן שלא עזר לנו - הוא התעקש להראות אותם. כצפוי, בסוף הזמן אזל ולא הגענו ללקחים עצמם. הוא נראה מאוד מרוצה - לדעתי לא בגלל שהתחמק מהלקחים, אלא בגלל יופיה המרהיב של המצגת שזה עתה הציג. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |