542812
האלמוני המזוהה יום ב', 10/5/2010, 22:54
אני חולק על התפיסה הזו, כאילו הטכנולוגיה (הזו) עושה אותנו מטומטמים. היינו כאלו הרבה לפניה.

מצגות אשר משמשות לאנימציה מלווה בכותרות בזמן שהמרצה ממלמל לעצמו דברים טריוויאליים אכן תורמות לרידוד הנושא. אבל ישנן דרכים מועילות להשתמש בכלי הזה. בתחומים מסויימים של התעשיה והאקדמיה‏1, מקובל מאוד להשתמש במצגות במסגרת הרצאות אינפורמטיביות. הרוב המוחלט של החוקרים, כמו גם הסטודנטים, מעדיפים את השיטה הזו, בגלל היכולת להעביר באופן יעיל כמויות גדולות של מידע בזמן מוגבל. לראיה אין ירידה ברמה האקדמית מאז כניסת הכלי הזה לשימוש. אני יכול להעיד על עצמי שרעיונות שלא תפסתי מקריאה מהירה של מאמר, הבנתי לעומק בהרצאה (קצרה) של מחבר המאמר, הרצאה שלוותה באותו כלי מאיים, המצגת.

כדי להבין מה מבדיל בין שימוש תורם ומושכל במצגת, לבין הפיכתה לאוייב, צריך להבין מה זה לא. מצגת זה לא כלי שמטרתו להעביר את תוכן ההרצאה, בשום פנים ואופן זה לא תחליף למרצה ונסיון להבין את ההרצאה מהמצגת בלבד משול לנסיון להבין מחזה ממבט בבגדי השחקנים בחדר ההלבשה. תפקידה של המצגת לשרת את הרעיונות שמביע הדובר ויותר מכך, את הדובר עצמו. דובר קצר זיכרון ישים כותרות (וכאלו בלבד, שכן הצופה לא יקרא עמודים ע"ג המצגת) ומכל אחת יבנה, בע"פ ובפירוט, את הנקודה שרצה להעביר. על זה יש לחזור קודם ע"מ להעביר הכל ובצורה שוטפת ונעימה לאוזן. כמעט כל דובר יוכל להעזר במעט הומור, כשהומור ויזואלי הוא קל יותר, ומפיח רוח חיים חדשה בקהל. עזרים ויזואליים להבנת רעיונות, שיוסברו בע"פ ובפירוט, יכולים להיכנס. כמו כן פרטים קטנים שיובנו רק ע"י יודעי ח"ן ושהדובר אינו מתיחס אליהם, אבל ישקיטו ביקורת ויתנו אמון או ישלימו מידע לאותו חלק בקהל. סיכומים וסיכומי ביניים, מאפשרים לאילו שאבדו בדרך לשוב ולהיכנס לעובי הקורה. הצגת פרטים באופן ויזואלי מאפשרת לבעלי הזיכרון הויזואלי להטיב להבין ולזכור, כל זה במקביל להצגה בע"פ. לא כל יתרונות המצגת צריכים לבוא לידי ביטוי בכל הרצאה, ישנן הרצאות בנות שעה בהן חמישה שקפים יספיקו, אבל לבטל לחלוטין את השימוש בכלי הזה בגלל שימוש עודף וקלוקל של קצינים עמוסי בירוקרטיה וניירת ?

רבים מזכירים את נאומו המפורסם של לינקולן כדוגמה לחוסר הצורך במצגות. אולם נאום זה ארך דקות מעטות, פחות משלוש מאות מילים, וכמה מאיתנו יכולים לצטט מהזיכרון יותר מאשר את אותו משפט מפורסם ? גם ביקורת (לצד שבחים) לא נחסכה ממנו, והנאום אף כונה "מטופש, שטחי ונדוש", לא מפני שהיה כזה, אלא מפני שמסר אחד, פשוט ואוניברסלי, שהקהל צמא לו, הועבר שם. נאום זה בא לאחר נאום בן שעתיים של מי שנחשב אחד מגדולי הנואמים של זמנו, נאום שכמעט ואין איש מכיר היום. המסרים הנשגבים שללא ספק נאמרו באותו נאום ראוי ביותר, נשכחו וודאי עוד באותו הערב גם ממי שלא נרדם עד סוף הנאום. בשביל אותם רעיונות מורכבים, שצריכים להיות מועברים בזמן מוגבל, אפשר וצריך להשתמש בצורה מושכלת במצגות.

‏1 לא כל האקדמיה, אבל חלקים נכבדים.
543362
מ.כ.א. • בתשובה להאלמוני המזוהה יום ד', 19/5/2010, 16:07
נדמה לי שצריך להבחין כאן בין שתי ביקורות שונות.

הראשונה, שאותה אתה מציג, נוגעת לבלבול בין שני סוגים שונים של מצגות: מצגות שנועדו לשימור ידע ומצגות שנועדו להרצאה. מצגות הרצאה באמת אמורות להיות מוכוונות-הוראה, ורק ללוות את ההרצאה באמצעים גרפיים שיתרמו להבנה ולהפנמה. מצגות לשימור ידע בד"כ יאופיינו בהרבה מלל ולא ישמשו להצגה אלא להעברה בין אנשים שונים לקריאה פסיבית (יש שיטענו שאין מקום לשימוש במצגות PP לצורך שימור ידע ושיש להעדיף מסמכים וסקירות טקסטואליות, ואני נוטה להסכים). הביקורת במקרה כזה היא שאנשים מתבלבלים בין שני סוגי המצגות ומנסים להעביר הרצאה עם מצגת שמיועדת לשימור ידע ולכן עומדים כמו גלמים ולא עושים הרבה חוץ מלקרוא את מה שכתוב על המסך. לחילופין, יש גם מי שבונים מצגת טובה להרצאה שכל מה שיש בה זה כמה נקודות ומילות מפתח (כמו בדוגמה של נאום גטיסבורג) ואז מפיצים אותה במייל וחושבים שמישהו יבין ממנה משהו.

אבל זאת לא הביקורת שעליה מדברים טאפט ואחרים. הם טוענים שעצם השימוש בנקודות ובמבנה היררכי לינארי גורם לשטחיות (כי לא תמיד יש קשר היררכי וחד-כיווני בין דברים: לפעמים יש גם השפעות הדדיות, למשל). זאת טענה חזקה הרבה יותר, שתקפה גם במקרים שבהם עושים ב-PP שימוש נכון ולא נופלים למלכודת של הביקורת הראשונה.
543367
האלמוני המזוהה • בתשובה למ.כ.א. יום ד', 19/5/2010, 17:52
למה המצגת היא שהופכת את ההרצאה להיררכית ולינארית ? המרצה יכול להציג מורכבות, לחזור לנקודות קודמות ו*לדבר* על יחסי גומלין, כמו גם להראות סכמות שמתארות אותם (אם ניתן).

לגבי שימור ידע במצגות, גם לי זה נראה רעיון נורא.
543369
מ.כ.א. • בתשובה להאלמוני המזוהה יום ד', 19/5/2010, 18:24
לא אמרתי שאני מסכים עם טאפט :-)

כמו שאמרו כאן כבר, מצגות הן בסה"כ שיקוף של מי שהכין אותן. אם המרצה מבין את הבעיה באופן שטחי, גם המצגת שלו תהיה שטחית ולהיפך - אם הוא מבין את המורכבות הוא יוכל לבנות את המצגת כך שזו תשקף אותה. מצד שני, אני מוכן לקבל טענה שתאמר שיש משהו במצגות PP ש*מעודד* (אם כי לא מחייב) הצגה שטחית של נושאים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות