 |
משרד החוץ: הכרה בישראל כמדינה יהודית היא חיונית | 3092 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
חוששני, כי בעצב רב עלינו להכיר בכך שלאט לאט אך בהתמדה ובנחישות, אנו נכנסים לפאזה חדשה בהיסטוריה של ישראל. בעידן החדש הזה ישראל מצטרפת למחנה אויבי השלום ותעשה את כל שבידה לעשות כדי להכשיל מהלכים העשויים להוליך למו"מ אמיתי או אפילו מדומה (ע"ע אנאפוליס). השינוי בתודעה הישראלית לכיוון "ליברמני", ההתחזקות של כוחות פוליטיים וציבורים שיש להם אינטרס מובנה בהמשך הסכסוך (התחזקות דוקא בגלל התמתנות והתקרבות לזרם המרכזי), השתרשות ההכרה בחוסר העניין והאינטרס הערבי ביחסי שלום עם גורמים זרים, בצירוף עם ההתחזקות וההקצנה של תנועות רדיקליות ערביות-איסלמיות, הביאו את הרוח הישראלית להתרחק מן החלום של השלום והמזה"ת החדש שהיה נפוץ מאוד בזרם המרכזי שלנו (ואפילו היה זה רק מצג שוא וכו' כפי שבודאי יהיה מי שירצה לטעון). הדרישה האבסורדית והאוילית של ישראל ביחס לדבריו הנכוחים וההגיוניים של אבו מאזן היא הפרי הראשון של ממשלת הנבלה של מר נתניהו. אותה ממשלה שלא אחדל להזכיר שיש בה כ-40 שרים וסגני שרים אבל אפילו לא שר בריאות אחד לרפואה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה חושב שישראל נסוגה מפסטיבל ה"תהליך המדיני"? מבחינה מסויימת הרטוריקה הישראלית דווקא רחוקה מלוותר על השלום - כפי שהיא רחוקה מלוותר על המוסר - ואדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת החלום נעשה מדובר וצדקני יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרטוריקה היא שאבדה (אפילו היטלר היה ''רודף שלום'' ידוע ברתוריקה שלו). מה שהולך ואובד הוא מה שהיה מעבר לרתוריקה - ראייה אותנטית של השלום כמטרה שראוי להשיגה. רדיפת השלום הישראלית, באה לידי ביטוי גם בתרבות הפופולארית שלה, בפרוזה ובשירה של אמנים ואנשים סתם שלא היו בעלי אג'נדה פוליטית. ללא קשר לויכוח על המחיר הראוי של השלום, נראה שלישראלים ככלל היתה כמיהה ונהייה אחר השלום. כעת נראה שיש לנו מחשבות שניות בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לדבריו "הנכוחים וההגיוניים" של אבו מאזן, ראוי לזכור את העמדה הפלשתינאית ביחס לאופיה של מדינת פלסטין; כאן החזון הליברלי של "מדינת כל תושביה" ללא זהות אתנית או דתית הולך קצת לאיבוד. קרא בבקשה בהצעה לחוקה של מדינת פלסטין: סעיף 2 קובע שפלסטין היא חלק מהאומה הערבית, והעם הפלסטיני הוא הוא חלק מהאומות הערבית והאיסלאמיות, ושואף לאחדות האומה הערבית. סעיף 5 קובע שהשפה הערבית והדת המוסלמית הן השפה הרשמית והדת הרשמית של המדינה הפלסטינית. סעיף 7 קובע שההלכה האיסלאמית תהיה מקור חשוב לחוק הפלסטיני. כנראה יש צורך להזכיר פעם נוספת שאבו מאזן דווקא מגלה עניין גדול מאוד באופיה של מדינת ישראל. אבו מאזן והעולם הערבי כולו עומד בתוקף על מה שמכונה "זכות השיבה". כלומר אבו מאזן דורש לשנות את ההרכב האתני של מדינת גבולות 67' באופן שבסופו של דבר תוכל מדינה זאת להצטרף לאומה הערבית המאוחדת לפי החזון שבסעיף 2 להצעת החוקה הפלסטינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה? שאבו מאזן יכריז שפלסטין היא מולדת העם הפלסטיני. הצהרות הן הצהרות ומעשים הם מעשים. אני מוכן להכיר ב"זכות השיבה" בתנאי ששום פליט לא ישוב. בפועל "זכות השיבה" הוא עניין חשוב בגלל ההשלכות המעשיות שלה. הכרתו או אי הכרתו של אבו-מאזן באופיה היהודי של מדינת ישראל היא הצהרה ריקה ממעש שלא מחייבת אף אחד לשום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא הצהרה ריקה ממעש שלא מחייבת אף אחד לשום דבר, מה הבעיה שלו להכיר בה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי פלשתיני הייתי מסכים איתך. לטעמי הוא אמר זאת בדרכו שלו "(אבו מאזן), שאמר מוקדם יותר כי אין זה מתפקידו להגדיר את מדינת ישראל, והוסיף: "תכנו את עצמכם איך שאתם רוצים, זה לא ענייני. כל מה שאני יודע הוא שעל מדינת ישראל להתקיים רק בגבולות 1967". מה שמכאיב הוא היחס בין דבריו ההגיוניים והמעשיים לבין הצהרות ודרישות הקש של ממשלת ליברמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד מצדך שאתה מעמיד תנאי ששום פליט לא ישוב. אבל אם כך מה ההגיון הפוליטי בהכרה בזכות השיבה אם אתה מתנגד למימושה? האם אין הכרה בזכות כלשהי מקרבת את מימושה? אי ההנכונות הערבית להשלים עם קיומה של מדינה יהודית ציונית, בעצם קיומו של עם ישראל (להבדיל מהמושג המלאכותי "עם ישראלי") ובזכות ההגדרה העצמית שלו, היא שורש הסיכסוך בין יהודים וערבים במזרח התיכון. המשמעות המעשית היא התעקשות על "זכות השיבה" והתעקשות על זכויותיהם הלאומיות של ערביי ישראל. שתי הדרישות האלה מובילות לחיסולה של מדינת ישראל. בחיסולה אני לא מתכוון חלילה לרפורמות בתחום הדת והמדינה, אלא חיסולה של המסגרת המדינית עצמה, והכללתה בתוך מסגרת ערבית רחבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני, כי עלינו להכיר בכך שלאט מידי אנו משתחררים מהפאזה הישנה בהיסטוריה של ישראל. בעידן הישן הזה ישראל בחרה לנהוג כסומא, להתעלם מן המציאות כהוויתה ולסמם את עצמה לדעת, בכך שהחליטה להצטרף למחנה ההזוי והמסוכן, שבחר לכנות את עצמו ''מחנה השלום'',ועשתה כל שבידה כדי להתעלם ממטרתם האמיתית של אוייבנו - להשמידנו (ע''ע אוסלו) תוך סיכון עצם קיומה. השינוי בתודעה הישראלית לכיוון ''ליברמני'', ההתחזקות הכוחות הפוליטיים והציבורים, שיש להם אינטרס מובנה בהמשך קיומה של מדינת ישראל במדינה יהודית (התחזקות שנבעה מהתפכחות כואבת), השתרשות ההכרה בחוסר העניין והאינטרס הערבי ביחסי שלום אמיתיים עם מדינת ישראל, בצירוף עם ההתחזקות וההקצנה של תנועות רדיקליות ערביות-איסלמיות כדוגמת איראן, כל אלה הביאו את הרוח הישראלית להיות ריאלית ושפויה יותר, יהודית יותר, ולהתרחק מן החלום המדומה של ''השלום'' ושל ''המזה''ת החדש'', שהיה נפוץ מאוד בזרם המרכזי שלנו (שהיה כמובן מצג שוא). הדרישה הצודקת והחכמה מהערבים להכיר ולקבל את מדינת ישראל כמדינה יהודית (כפי שמצרים שייכת לעם מצרים וצרפת לעם הצרפתי, למשל) הינה הפרי הראשון של ממשלת מר נתניהו, שאמנם הינה ממשלה מנופחת ואינה כלילת השלמות, אך היא שפויה יותר, ריאלית יותר, מחוברת למציאות יותר וצועדת לכיוון הנכון יותר. לכן, אין כל ספק שהיא תניב גם פירות טובים יותר, על אף מגרעותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכוונה מבלבל בין "מדינה יהודית" ו"מדינת היהודים"? בעוד שעל המושג השני יש איזו הסכמה רופפת בקרב חלק מהישראלים, הראשון בעייתי הרבה יותר, ובכל מקרה לא ברור מה זה עניינו של איזה אבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שיש אבחנה בין שני המושגים (בעיני הם אותו הדבר), אבל גם בהנחה שיש, הרי שגם הדוברים מעליך וגם אבו מאזן (במאמר) לא עושים את האבחנה הזו. שלושתם מתייחסים ל''ישראל כמדינתו הריבונית של העם היהודי'', אם לצטט את המאמר מהארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת היהודים היא מדינתו (הבית הלאומי) של העם היהודי. בפועל משמעות הדבר היא שרוב תושביה יהודים. מדינה יהודית הוא מושג קשה עוד יותר משום שפירושו הוא שהמדינה צריכה להיות יהודית באיזשהו אופן נוסף על זהותם הלאומית של רוב אזרחיה. מאחר והיהדות היא דת-לאום מובן שהכוונה היא בדרך כלל להכללה של חלק כזה או אחר של חוקי הדת היהודית בחוק החילוני של המדינה (באותו מובן שמדינה איסלמית היא מדינה מוסלמית). דוגמה תאורטית למדינה יהודית תהיה אם ההלכה היהודית תוגדר כעליונה על החוק החילוני. דוגמה מעשית היא מדינה המחייבת גם את אזרחיה החילוניים בנישואים וגרושים דתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם ההלכה היהודית תוגדר כעליונה... וגו"' אלוהים ישמור! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי התנגדות לכך, שאבו מאזן יבחר את ההגדרה מבין השתיים הנוחה לו, ובלבד שיבחר באחת מהן. אבל, כך גונב לאוזני, הוא מתנגד לשתיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה שעשית נראית לי בעייתית מעט. אם אתה טוען ש"כפי שמצרים שייכת לעם מצרים וצרפת לעם הצרפתי וגו"' אז אולי האנלוגיה היותר מתאימה צריכה להיות "כך ישראל שייכת לעם הישראלי"? (ישראלי לא במובן "בני ישראל" היינו יהודים באשר הם בלי קשר לאזרחותם, אלא ישראלי במובן אזרח של מדינת ישראל). הרי אין מצרים שחיים מחוץ למדינת מצרים ושהם לא אזרחים מצריים ומדינת מצרים רואה אותם כמצרים בפוטנציה בגלל קשר תרבותי-הסטורי, בעוד שבמדינת מצרים חיים בעלי תרבויות שונות וכולם נחשבים להלכה ולמעשה מצרים. אם תחליף "מצרים" ב"צרפת" ההשוואה תהיה עוד יותר הדוקה. (וזה מבלי להיכנס לוויכוח על דברי ליברמן ועבאס, או על אופיה של מדינת ישראל וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. הקופטים, שהם המצרים המקוריים, כמדומני רודפים במצרים. ועל היחס לפלשתינים בכלל מוטב שלא נדבר. ואגב, כמדומני גם בחוקת מצרים, מוגדר ש''מצרים היא מדינה מוסלמית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקופטים = את הקופטים, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו התגובה שלך סובלת מכשלים לוגיים שונים אבל אני לא מוצא הרבה טעם להיכנס לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שתגובתך מעוצבת כראי הפוך לתגובתי, למעשה היא כלל אינה מתיחסת לטענתי. "מצרים שייכת לעם מצרים וצרפת לעם הצרפתי" אכן כך וגם כך: שום צרפתי אינו טורח להעמיד פנים שחשוב לו אם האנגלים או הגרמנים מכירים בצרפת כמולדתם של צאצאי הגאלים. איזה ישראלי תולה את הבית הלאומי של העם היהודי בהסכמת שכנינו? אין שום דרך אחרת לפרש את הדרישה הטפלה הזו אלא כנסיון להעלות קושיות של קלוצים ולהערים קש וגבבה בדרכו של כל מה שמתחזה לסוג של מו"מ. מה שמפריע לי בממשלת נתניהו אינו נפחה. כבר היו ממשלות נפוחות כמעט כמוה, והסיבות לנפיחותה ידועות. מה שמפריע לי הוא שבעיות מערכת הבריאות של אזרחי ישראל כנראה אינן חשובות מספיק בעיניה, כדי ליחד להן שר של ממש מתוך כל המבחר העצום שיש לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני הסיבה להעדר שר בריאות (שאני מסכימה איתך שהוא מביש), היא שתיק הבריאות הובטח ליהדות התורה, שמסרבים, באופן עקרוני, להיות שרים בממשלה. לא משום ש''בריאות זה לא חשוב''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסירוב העקרוני של החרדים לכהן כשרים בממשלות חילוניות לגיטימי לחלוטין והוא עניינם. הצרה כאן היא, אני חושב, שהם תבעו משרת סגן שר במשרד שלא יהיה בו שר ונתניהו גם נכנע להם וגם מסר להם את משרד הבריאות. אולי מוקדם מדי לפקפק בכישוריו של סגן השר ליצמן כשר הבריאות בפועל, אך האיש כיהן כיו''ר ועדת הכספים של הכנסת ולא הותיר את חותמו על מפת קברניטי הכלכלה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההסתדרות הרפואית מנהלת קמפיין נגד מינויו של ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה לסגן שר הבריאות. ההסתדרות עתרה לבג"צ ומפרסמת מודעות גדולות. הטיעון הוא - אין לנו כלום נגד ליצמן. עובדת היותו סגן שר ולא שר, תפגע ביכולתו לנהל את המשרד. בעיניי, זה קשקוש וההסתדרות הרפואית יודעת את זה. ליצמן הוא הדבר הטוב ביותר שקרה למשרד הבריאות. בהתחשב בחלופות, כמובן. מי שמכיר אותו יודע שהוא אחד הפוליטיקאים האפקטיביים והמתוחכמים ביותר בכנסת. הוא נחשב ליו"ר ועדת כספים מוצלח ויעיל. ספק אם ביכולתו של אדם אחד לחולל שינוי משמעותי במערכת הבריאות המורכבת והמסורבלת. כנראה שזה דורש תשומת לב של ראש הממשלה ומדיניות ממשלתית ברורה וחדה. לפי כל הסימנים, אין לנו לא את זה ולא את זה, אבל סגן השר ליצמן בוודאי יכול לנהל את המשרד טוב הרבה יותר מהשר הפסיבי להחריד שהחזיק במשרד בשלוש השנים האחרונות, יעקב בן יזרי מהגימלאים." (רביב דרוקר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשמית ראש הממשלה הוא כעת שר הבריאות ואני מניח שהוא יפתור את בעיות מערכת הבריאות בכך שהוא יציע לה להלוות את כספי מס הבריאות לדנקנר/לבאייב/תשובה. שמעתי שהם זקוקים לכך בזמן האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שלא מינו שר בריאות כיוון שהמדינה הזו חולה כל כך שכבר באמת אין מה לטפל בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה הזאת מנופחת באופן מוגזם, אבל מחורבנת לא יותר ולא פחות מכל ממשלה ישראלית אחרת. בתוספת לדברי נועה וככל שניתן לשפוט: לדעתך, בזמנים שהיה מישהו שקראו לו "שר הבריאות" - האם זה פתר את בעיות הבריאות של אזרחי ישראל? (השאלה נשאלת, אכן, לגבי בעיות הבריאות של *האזרחים* - אינה נשאלת לגבי הבעיות של "מערכת הבריאות", שהיא יציר ביורוקרטי אינטרסנטי, המשרת, בלית ברירה ובאופן סלקטיבי ביותר, גם ענייני בריאות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרפתים קוראים לעצמם על שם הפראנקים שהיו שבט גרמאני, ולא על שם הגאלים שהיו שבט קלטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבותינו הגאלים" (GAULOIS LES ANCETRES NOS) הוא נוסח שגור בפי הצרפתים ומקורו בשורה הראשונה של טקסט ללימוד קריאה של ילדי ביה"ס (מקביל ל"דנה קמה"). ההבדל בין פראנקים לגאלים בצרפת משול להבדל בין נורמנים לסכסונים באנגליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להשמיץ, למה. נכון שאין שר בריאות, אבל יש סגן! -יעקב ליצמן- העומד על משמר בריאותנו 24/7 מפחד המחלות המאיימות עלינו לכלותנו. עובדה, רק אתמול הוא תפס סכנה בעודה באיבה והזהיר, שהשם "שפעת החזירים" עלול לפגוע ברגשות היהודים והמוסלמים (הרעות, נשאנוך בלי מלים!), ולכן עדיף להחליף את השם ל"שפעת מקסיקו". חג שמייח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
24/6 הוא לא עובד בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיקוח נפש דוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הצעה זו תקדם את הבריאות בארץ כפי שלא קידמה שום שר בריאות בעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק צחוק אבל עם או בלי קשר לסגן השר ליצמן, החליט ההוא (כלומר, ה-WHO) שלא להשתמש בכנוי "שפעת החזירים" למחלה, שכן הדבר הביא לציד מכשפות של החזירים ברחבי העולם1. __ 1 אולי זה רק נדמה לי, אבל אותה השמדת חזירים המונית התבצעה רק במדינות שמוסדות הדת מלחתחילה לא היו מרוצים מקיומם של החזירים בארצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וציד מכשפות של מכסיקנים מתקבל הרבה יותר על הדעת, במיוחד לאור החשיבות הכלכלית של החזירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שנטפלנו כבר לנקודה הקטנונית הזו של (סגן) שר הבריאות ולא ליתר העניינים: שלי יחימוביץ' אמרה בראיון לא מזמן שהיא דווקא מעריכה את ליצמן מבחינת הכרותו את מערכת הבריאות ופעולתו למענה. מכיוון שהגב' יחימוביץ' אינה מאוהבות הממשלה הנוכחית, אני מוכן להקשיב למה שהיא אומרת ולתת לו בינתיים לפחות להנות מהספק. שאלה אחרת היא לא מה הוא רוצה אלא מה הוא יכול. ליצמן כיום מבודד אפילו בתוך סיעתו־הוא. איזה כוח פוליטי יהיה לו בדיוני התקציב הקרבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריו של מחמוד עבאס לא מפתיעים אותי. לדעתי הדרישה להכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית כבר עלתה בעבר, וניתנה לה אותה תשובה - הגדרתה של מדינה היא עניינה הפנימי. עד כמה שאני יודע, ישראל הגדירה את עצמה כמדינה יהודית-דמוקרטית, ועל זה כבר נשפך מלל רב. רציתי להביא כמה דברים שכתב בן-דרור ימיני בסוף השבוע. ראשית, הוא כותב (ואני הופך כאן את סדר הפסקאות): "חוץ מלבנון, כל החוקות של מדינות ערב כוללות סעיף אחיד, בדרך כלל הסעיף השני, על כך ש"האיסלאם הוא דת המדינה". איש לא דרש מהן לשנות את הגדרתן העצמית. גם מדינות מערביות קושרות בין זהות לאומית לדתית. "סעיף 2 [בחוקה הפלסטינית, ע.ב.] קובע ש"העם הפלסטיני הוא חלק מהאומה האיסלאמית". סעיף 5 קובע: "האיסלאם הוא דת המדינה". וסעיף 7 מוסיף ומבהיר: "עקרונות השריעה האיסלאמית הם מקור לחקיקה". זו החוקה שגובשה על ידי צוות רציני של משפטנים, מהמערב ומהעולם הערבי, ובראשו עמד נביל שעת. איש פתח. לא איש חמאס. "זה לא מפריע לפלסטינים, כמו תועמלנים אחרים מהעולם הערבי, מהמערב ומישראל, לחזור ולדקלם את המנטרה ש"אין דבר כזה מדינה יהודית, ומדינה יהודית היא בהכרח מדינה גזענית"." אבל החלק המעניין יותר בעיני הוא ההתייחסות לדרישה מהפלסטינים והעולם הערבי להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. ימיני, שלא חשוד בשמאלנות יתר, כותב: "האם זה אומר שישראל צריכה לדרוש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית כתנאי מוקדם למשא ומתן? ממש לא. אין שום צורך באישור שלהם. רק זה עוד חסר לנו. שזכות היהודים להגדרה עצמית במדינה ריבונית תהיה תלויה באישור אבו מאזן או גוף פלסטיני אחר. הרי מדובר בזכות להגדרה עצמית. "הגדרה של הרוב היושב במדינת ישראל. אלא אם כן הפרויקט להפיכתנו למדינה דו-לאומית, הקרוי גם מפעל ההתנחלויות בתוככי ריכוזי הפלסטינים, יחסל את הסיכוי למדינה יהודית בחלק מארץ ישראל ההיסטורית. עד שזה יקרה, ובתקווה שזה לא יקרה, יש החלטה של האו"ם. "לא החלטה עמומה ומותנית, כמו בעניין זכות השיבה, אלא החלטה חד-משמעית. מדינה יהודית. ואנחנו, באיוולתנו, רוצים את אישור אש"ף, הפתח והחמאס, על תקן של מוסד ערעור עליון על החלטות האו"ם. השתגענו?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אנחנו חיים על חרבנו, אין לנו צורך בהסכמה ערבית לקיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי. ההתנגדות הערבית לקיומה של מדינה יהודית הוא הגרעין האידאולוגי של מאבק הערבים נגד מדינת ישראל. אם אנו רוצים שלום, כלומר להמשיך את קיומה של המדינה היהודית בלא צורך להגן עליה, הערבים חייבים להשלים עם קיומה של מדינה יהודית. אם לא ישלימו עם העקרון שיש עם יהודי ויש לו זכות הגדרה עצמית, הסכמי שלום יהיו רופפים וזמניים, כמו ההסכמים שיש לנו עם מצריים וירדן - הסכמים בין משטרים, ולא הסכמי שלום אמת. בן ימיני צודק שאנו לא זקוקים לחותמת כשרות או אישור מוסרי מהערבים. אבל הוא לא מבין שאם הערבים לא ישנו את תפיסת עולמם שלהם ביחס למדינת ישראל, לא יהיה שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא דווקא מבין היטב את הסיפא שלך, רק נותן לה פירוש מעשי (ועל כך עיקר המאמר שלו): מדינת ישראל לא תהיה הפתרון לבעיית הפליטים - היא תישאר מדינה שבה רוב יהודי. (אני מניח שאם תכופף לו את היד, הוא יהיה מוכן במסגרת הסכם שלום וסיום הסכסוך לקליטת מספר מועט, סמלי של פליטים, כדי לשמש עלה תאנה למנהיגים הערבים, אבל לא משהו שיגרום לשינוי במאזן הדמוגרפי, וידרוש את קליטת החלק הארי של הפליטים במדינות ערב ו/או במדינות אחרות) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |