|
||||
|
||||
כל עוד אנחנו חיים על חרבנו, אין לנו צורך בהסכמה ערבית לקיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי. ההתנגדות הערבית לקיומה של מדינה יהודית הוא הגרעין האידאולוגי של מאבק הערבים נגד מדינת ישראל. אם אנו רוצים שלום, כלומר להמשיך את קיומה של המדינה היהודית בלא צורך להגן עליה, הערבים חייבים להשלים עם קיומה של מדינה יהודית. אם לא ישלימו עם העקרון שיש עם יהודי ויש לו זכות הגדרה עצמית, הסכמי שלום יהיו רופפים וזמניים, כמו ההסכמים שיש לנו עם מצריים וירדן - הסכמים בין משטרים, ולא הסכמי שלום אמת. בן ימיני צודק שאנו לא זקוקים לחותמת כשרות או אישור מוסרי מהערבים. אבל הוא לא מבין שאם הערבים לא ישנו את תפיסת עולמם שלהם ביחס למדינת ישראל, לא יהיה שלום. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהוא דווקא מבין היטב את הסיפא שלך, רק נותן לה פירוש מעשי (ועל כך עיקר המאמר שלו): מדינת ישראל לא תהיה הפתרון לבעיית הפליטים - היא תישאר מדינה שבה רוב יהודי. (אני מניח שאם תכופף לו את היד, הוא יהיה מוכן במסגרת הסכם שלום וסיום הסכסוך לקליטת מספר מועט, סמלי של פליטים, כדי לשמש עלה תאנה למנהיגים הערבים, אבל לא משהו שיגרום לשינוי במאזן הדמוגרפי, וידרוש את קליטת החלק הארי של הפליטים במדינות ערב ו/או במדינות אחרות) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |