|
דבריו של מחמוד עבאס לא מפתיעים אותי. לדעתי הדרישה להכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית כבר עלתה בעבר, וניתנה לה אותה תשובה - הגדרתה של מדינה היא עניינה הפנימי. עד כמה שאני יודע, ישראל הגדירה את עצמה כמדינה יהודית-דמוקרטית, ועל זה כבר נשפך מלל רב.
רציתי להביא כמה דברים שכתב בן-דרור ימיני בסוף השבוע. ראשית, הוא כותב (ואני הופך כאן את סדר הפסקאות):
"חוץ מלבנון, כל החוקות של מדינות ערב כוללות סעיף אחיד, בדרך כלל הסעיף השני, על כך ש"האיסלאם הוא דת המדינה". איש לא דרש מהן לשנות את הגדרתן העצמית. גם מדינות מערביות קושרות בין זהות לאומית לדתית.
"סעיף 2 [בחוקה הפלסטינית, ע.ב.] קובע ש"העם הפלסטיני הוא חלק מהאומה האיסלאמית". סעיף 5 קובע: "האיסלאם הוא דת המדינה". וסעיף 7 מוסיף ומבהיר: "עקרונות השריעה האיסלאמית הם מקור לחקיקה". זו החוקה שגובשה על ידי צוות רציני של משפטנים, מהמערב ומהעולם הערבי, ובראשו עמד נביל שעת. איש פתח. לא איש חמאס.
"זה לא מפריע לפלסטינים, כמו תועמלנים אחרים מהעולם הערבי, מהמערב ומישראל, לחזור ולדקלם את המנטרה ש"אין דבר כזה מדינה יהודית, ומדינה יהודית היא בהכרח מדינה גזענית"."
אבל החלק המעניין יותר בעיני הוא ההתייחסות לדרישה מהפלסטינים והעולם הערבי להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. ימיני, שלא חשוד בשמאלנות יתר, כותב:
"האם זה אומר שישראל צריכה לדרוש מהפלסטינים הכרה במדינה יהודית כתנאי מוקדם למשא ומתן? ממש לא. אין שום צורך באישור שלהם. רק זה עוד חסר לנו. שזכות היהודים להגדרה עצמית במדינה ריבונית תהיה תלויה באישור אבו מאזן או גוף פלסטיני אחר. הרי מדובר בזכות להגדרה עצמית.
"הגדרה של הרוב היושב במדינת ישראל. אלא אם כן הפרויקט להפיכתנו למדינה דו-לאומית, הקרוי גם מפעל ההתנחלויות בתוככי ריכוזי הפלסטינים, יחסל את הסיכוי למדינה יהודית בחלק מארץ ישראל ההיסטורית. עד שזה יקרה, ובתקווה שזה לא יקרה, יש החלטה של האו"ם.
"לא החלטה עמומה ומותנית, כמו בעניין זכות השיבה, אלא החלטה חד-משמעית. מדינה יהודית. ואנחנו, באיוולתנו, רוצים את אישור אש"ף, הפתח והחמאס, על תקן של מוסד ערעור עליון על החלטות האו"ם. השתגענו?"
|
|