מחלפות הראש
2958
סדרת שירים מתוך הספר ''פינה'' שיצא לאור בהוצאת ''קורות''.
יצירות אמנות • איריס ש. • יום ג', 11/3/2008, 0:47
 
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

we are impressed 473767
mousomer יום ד', 12/3/2008, 12:52
אמא שלך ריססה לך את הראש ב K300? איפה היתה המועצה לשלום הילד?

ברצינות, החלק הראשון היה קצת שטאנצי מדי לטעמי (השיטה הזו של לכתוב רשימת מכולת של זכרונות ילדות היא קצת לעוסה מדי). אבל הסיפור עובד. נשאבתי פנימה.

תודה.
we are impressed 473769
איריס ש. • בתשובה לmousomer יום ד', 12/3/2008, 13:12
תודה מאוזומר על תגובתך. לגופו של עניין ולגופה של תגובה אומר להגנתי, שאני זו שביקשה והפצירה ואכן רוססתי קלות בקצוות שערותיי בקוטל החרקים הצהוב והמוכר. מאז, ראה זה פלא, שערי פורח ומלבלב ברון ובגיל נטול חרקים זעירים מרובי רגליים.
we are impressed 473770
האייל האלמוני • בתשובה לmousomer יום ד', 12/3/2008, 13:38
אני לא קורא שירים בד''כ (למעשה, השירים המתפרסמים באייל מהווים אחוז משמעותי מהשירים שקראתי מאז סיימתי את ביה''ס התיכון), ואולי משום כך סגנון הכתיבה לא נראה לי שטאנצי ולעוס. אהבתי את השירים מאוד, יותר משירים אחרים שהתפרסמו באייל - ובעיקר את החלקים דמויי הפרוזה וזרם התודעה. בהצלחה.
we are impressed 473799
איריס ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 12/3/2008, 22:13
אייל אלמוני יקר, תודה גדולה על מילות העידוד. אין דבר משמח עבור אדם שכותב לקבל שבחים מן הסוג שחלקת לי. עשית לי את הערב הזה ועל כך תודתי לך.
שערך הארוך נערה 473785
מיקי מילר יום ד', 12/3/2008, 16:02
איריס שלום,

יהיה זה מוגזם לבקש ממך להתפייט עוד על גבי השירים?!

אני מניח שהבחירה שלך בשֵׂעָר כאביזר מרכזי בשלושת השירים באה ממקום מאד אישי. איך נעשה מצבור התאים המתים הזה למשהו כל כך חושני דווקא וכמעט הרה גורל אצלך?! - אני מבין, שזה סוג השאלות ממין "למה התכוון המשורר", שפוטרים אותו כמו שתמיד פוטרים קלישאה. אבל, במקרה הזה את המשוררת, אפשר תנסי לנבור קצת בעצמך כדי להשיב? אני מקווה שזה לא כרוך בהתערטלות מיותרת או בהתקרחות. חלילה.
שערך הארוך נערה 473802
איריס ש. • בתשובה למיקי מילר יום ד', 12/3/2008, 22:42
מיקי! קודם כל תודה על תגובתך. שנית, האינך יודע שכותבי שירה דווקא אוהבים להתפייט על שירתם? היה לי פעם מרצה באוניב' שנהג לומר כקונטרה לתגובות התלמידים על התרשמויותיו הכלליות והלא פרטניות בעליל לשירים רבים, ששירים אינם לימונים סחוטים, אז לא אפרוט משיריי פרוטה לפרוטה, אני גם לא בטוחה אם זה אכן יעניין מישהו, כי כאשר נותנים לשיר לדבר בעד עצמו, עפ"י רוב - טווח האפשרויות והמשמעויות שלו יהיה רחב יותר. "לדבר על" יהיה כמו לעשות אדפטציה מספר לסרט, יש ויתורים, יש מחיר. למה לנו? (אלא אם אתה רטוריקן גדול ואני לא כזאת). אני כן אומר, אם לחזור מעט אחורה בזמן, שהשירים הללו נכתבו לפני כשנתיים וחצי בתהליך כתיבה אינטנסיבי ומרוכז יחד עם עוד כמה עשרות שירים בעלי נימה אוטוביוגרפית מאוד, שירים "שקופים" שלא מנסים להתחכם יותר מדיי עם שכלולים ספרותיים או תודעה צינית (שדווקא הולכת חזק היום בטרנד הפואטי לדעתי), שרוכזו להם יחדיו. אני לא רואה בשיער "מצבור חיים מתים", כלשונך, מה לעשות שכמה עוגני זיכרון משמעותיים למדיי בחיי נקשרו בסוגיית מחלפות השיער או הראש והרגשתי צורך לתת לכך ביטוי פואטי, שימחיש רגשות שעלו וצפו בי עם הרגעים ההם של אהבה געגוע עצב וכאב, שלושה שירים שהם שלוש תחנות בזמני חיי, יחד עם אנשים יקרים לי, חלקם לצערי כבר לא איתי, וכל המתואר אכן התרחש, זו הביוגרפיה שלי, אלה הם חיי.
473787
האייל האלמוני יום ד', 12/3/2008, 16:47
השירים פורשים פיסת חיים ונוגעים אל הלב, ותודה לך על הרגעים האלה.

את בטוחה שסבתא באמת אמרה "שַׁיְנֶה אִינְגָלֶה"?
תודה 473803
איריס ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 12/3/2008, 23:03
אייל יקר, תודה על מילותיך. שנית, אני פועלת עפ"י הזיכרון הסובייקטיבי שלי, לעיתים הוא אינו עומד ביחס 1:1 עם ההארד קור של המציאות, על כן, ייתכן שזה היה "שיין אינגלה". לצערי, סבתי כבר אינה בין החיים, אבל הקול שלה, טוב הלב הקטיפתי שלה, הנוכחות שלה ומאגר הזכרונות ממנה כ"כ חשובים לי ויקרים לי, שהביטוי הספציפי לא כ"כ חשוב, בסופו של דבר. רציתי להעביר אווירה יותר מאשר דקדקנות לשונית (כשהענינים הלשוניים דווקא כן יקרים ללבי, כפי שכבר תואר בשיר).
משהו בשביל מישהי 473809
האייל האלמוני • בתשובה לאיריס ש. יום ה', 13/3/2008, 9:05
נו טוב, יפה. מכל מקום - "אינגעלע" זה ילד - בן זכר, ועפ"י ההקשר גם עלם, נער, בחור צעיר ‏1. ברבים - אינגאלאך/אינגלעך. ואילו ילדה, בת ממין נקבה - מיידעלע, ובנות רבות - מיידאלאך/מיידלעך. ייתכן שסבתא אמרה אינגעלע פעם אחת, מיד אחרי התספורת הקצוצה - לאמור, כמין אמירה שבקריצה, שהילדה מזכירה ילד. ייתכן גם שהשתמשה מדי פעם ב"אינגעלע", באופן כללי, כשם קיבוצי לילד/ה, אך ספק, היות שמקובל השימוש בשם קיבוצי משותף לילד בזכר ונקבה גם יחד - קינד ("איריס'ל, מיין קינד.."), וברבים - קינדערלאך ‏2. סביר בעיני שאמרה - "שיינע מיידעלע", "ילדה יפה" - אולי יותר מ"אינגעלע" - "ילד יפה" - אבל מה אני יודעת :-) .

לא שזה כל כך חשוב, כל זה, הרי העניין הוא, כמובן, האווירה האנושית המלאה אהבה וטוב, שאותם הצלחת להעביר באופן מופלא הנובע מחום הלב ומשיב חום אל הלב ואל הלבבות, אלא שאני - שפת היידיש קצת יקרה לליבי, וכאן נמצאה לי הזדמנות להעניק (להזכיר?) משהו זעיר ממנה למישהי...

‏1 כמו שאומר הקומיקאי היהודי-אמריקאי פייבוש פינקל (Picket Fences) ביידיש, קצת אמריקאית גם היא: "איך בין שוין וידער סינגל, פינקט אזוי וי א אינג'ל.." - "שוב אני רווק, כמו בחור צעיר". http://www.youtube.com/watch?v=cDu0-jPoDd0&featu...

‏2 כמו בשירו הידוע של מרק ורשבסקי על החדר שבו מלמד הרעבע ילדים קטנים, קליינע קינדערלאך, את האל"ף-בי"ת (במציאות סיפור החדר היה לעיתים קרובות הרבה פחות מתוק, אבל מי שואל). http://www.youtube.com/watch?v=JkS3cZntDTY&featu...

ולסיום: סליחה על הנודניקיות.
משהו בשביל מישהי 473813
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 13/3/2008, 10:02
‏2 שמעתי גם ששרים פשוט "קליינע קינדערען", בלי תוספת החיבה.
משהו בשביל מישהי 473816
איריס ש. • בתשובה לברקת יום ה', 13/3/2008, 10:18
טוב, אז תודה על שתי התגובות האחרונות. השפה היידית חשובה גם לי כמי שגדלה על שיחות ביידיש בין האמא לבין הסבתא (והשאלה "ווס הייצך בדייה" סליחה אם עיוותתי את הכיתוב - הפכה לרפריין אצלנו בבית...) וכמי שכל המשפ' מצד אמה דיברה ביידיש כשפת אם. בדיוק אתמול קניתי לאמי 3 תקליטורים ביידיש, אחרי שהרגשתי שהיא מתגעגעת לתקליטי הילדות הישנים שלה ביידיש שאין לנו היכן להקשיב להם בבית. אגב, סבתי ז"ל ובעיקר סבי ז"ל פנו אליי מעת לעת בלשון זכר ובכל מקרה, גם כשברחו להם מילים ביידיש בשטף השיחה העברית, מעולם הם לא פנו אליי בכינוי מיידלע, דווקא הכינוי הזה מזכיר לי נשכחות לא טובות, אולי בגלל הניכוס שלו לימים (בידי וייצמן ותקרית אליס מילר שרצתה להיות טייסת). בכל מקרה, לקחתי לתשומת לבי את ההערה/הארה ואני מודה לכם על תשומת הלב.
משהו בשביל מישהי 473818
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ה', 13/3/2008, 11:22
טוף, עכשיו ספרתי: "קינדערלאך" מופיע בשיר המקורי של ורשבסקי ארבע פעמים, כולל ה"קליינע קינדערלאך", שכבר הזכרתי, ופעמיים, בבית השלישי ובבית הרביעי, כאשר המלמד מרצין ומסביר לתלמידיו את חשיבות הלימוד - "קינדער".

"קינדער", זוהי צורת הריבוי התקנית, המקורית, אבל ככלל, נראה לי שבמילה המסויימת הזאת, ילדים, ה"לאך" עבר ממעמד של תוספת חיבה למעמד סיומת כמו-רשמית. ב"קינדר" השתמשו ההורים אולי יותר כשקצת כעסו או כשדיברו על נושאים רציניים, כשכינסו את ילדיהם ע"מ להזהירם מפני סכנות אורבות וכו'. לתחושתי, הדבר קשור בצורך הנפשי להבדיל בין המילה היידית (והילדים היהודיים) לבין Kinder ו-Kindern בשפת המקור הגרמנית (הרבה לפני השוקולדים של פררו האיטלקית).
יינג ויאנג 473842
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/3/2008, 7:47
לא מקובל יותר לכתוב "יינגלע", "יינגאלאך" וכו'?
יינג ויאנג 473845
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 14/3/2008, 10:29
לא חושבת שמקובל יותר. בגוגל "אינגעלע" מופיע הרבה יותר מ"יינגעלע", ונדמה לי שכך גם אצל ש. אנסקי, מחבר "הדיבוק" (לא שאני מומחית גדולה, אבל זה בערך מה שזכור לי מלפני שנים). גוגל, כידוע, אינו מהווה סמכות, אבל הוא יכול לתת אינדיקציה לגבי נפיצות השימוש. כותבים בשתי הצורות. "אינגעלע" הוא הצורה התקנית, זו השאובה מן הגרמנית, ו"יינגעלע", או "יינגל" - זו הקשורה יותר ב*אופן ההגייה* באזורים נרחבים במזרח אירופה. פייבוש פינקל, זה מהקישור שנתתי, שנולד בניו-יורק למשפחה יהודית שהיגרה, כרוב יהודי ניו-יורק דאז, ממזרח אירופה - הוגה "יינגל", ואולי היה נכון לכתוב כך אבל נטיתי לאיות ה"רשמי" יותר.
יינג ויאנג 473850
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/3/2008, 12:08
מילון ויינרייך שלי גורס ש"יי-" הוא הכתיב הראשי, וב"אי-" הוא מפנה ל"יי-". דווקא נראה לי ש"יי-" הוא תעתיק ישיר יותר מה-"ju" הגרמני, ורוב המילים שבאופן חד-משמעי מתחילות ב"אי" הן אלו שבגרמנית מתחילות ב-i או ב-ü.
יינג ויאנג 473861
דורון הגלילי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 14/3/2008, 16:17
יש להיח שאכן ''יינגלע'' הוא הכתיב התקני, כמו ששמה של השפה הוא ''יידיש'', אלא שכמו שבדיבור מכנים את השפה ''אידיש'' (ובעברית אידית), כך גם הילד בתעתיק דיבור הוא אינגלה (כן, בה''א בסוף, כמו בייגלה).
יינג ויאנג 473884
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 15/3/2008, 6:16
הכתיב וההגייה "אידיש" (הגייה? מי עוד הוגה בכלל א', באיזושהי מילה?) הם תועבה. ולמרות שזה לא קריטריון מכריע בדברים האלה, נחמד לגלות שווֹקס גוּגלי מסכים.

אידית? זה כבר שעטנז: למה לא ללכת בעקבות עוזי אורנן, שרואה גם ב"יידיש" תועבה (על משקל "אינגליש"), ולומר "יהודית"?
יינג ויאנג 473991
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 16/3/2008, 15:35
יידיש זה קיצור של יידישע טאייטש (judische deutch) - גרמנית יהודית, בגרמנית (או יידיש).
יינג ויאנג 473866
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 14/3/2008, 18:16
נו, אז הם בודאי צודקים :-) (ומה שנאמר לי נאמר לפני שנים רבות ואולי לא מתוך מומחיות אלא מתוך המנהג, או מסיבות אחרות כלשהן)
יינג ויאנג 473875
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 14/3/2008, 19:59
קרוב מבוגר שלי אומר שזה התחיל פשוט מעניינים של נוחיות. אפשר להגיד משפט פנייה עם אינגלה, אבל קשה להגיד בדיבור שוטף ''אה אינגל'' בלי לעשות הפסקה בין שתי המילים, כך שאם מדברים באופן טבעי זה בין כה יוצא ונשמע כמו ''אה יינגל'', אז יש כאלה שגם כותבים ככה.
יינג ויאנג 473883
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 15/3/2008, 6:15
יותר סביר לדעתי שזה פשוט בעקבות המקור הגרמני (ובמקור הגרמני ההסבר של הקרוב שלך לא תופס, כי שם ''איין יונג'').
יינג ויאנג 473892
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 15/3/2008, 10:08
לא יודעת, ההסבר של קרוב שלי הגיוני בעיני ולא רק בגלל שהוא קרוב שלי אלא בגלל שכללית אני חושבת שחיי היום יום קובעים את הדיבור ולא ניתוחים מהסוג שאתה עושה או שאפילו ניתוחים שעושה שמלומד שכותב מילון, עם כל הכבוד. וזה נכון לגבי היידיש יותר מאשר לשפות אחרות, כי היידיש התחילה, אם אני ל טועה, כשפה של העם הפשוט, ורק בשלב מאוחר התחילו לכתוב בה ונוצרה ספרות ותרבות.

אני אנסה להסביר לך למה אני מתכוונת. כשאיזה יהודי היה עומד בחנות שלו באיזה שטעטל במאה התשע עשרה ומנסה למכור לבחור צעיר סדינים בהנחה, יותר סדינים ממה שהבחור התכוון לקנות, הוא היה אומר לו כדאי לך, כי כשייוולד לכם אה-יינגל אתם תצטרכו יותר סדינים. ולא נראה לי שהוא ועוד אלף יהודים כמוהו בסיטואציה כזאת חשבו על הגרמנים באותו רגע. ואותו יהודי בדיוק, כשהוא היה נח את מנוחת הצהריים שלו והילדים למטה היו עושים לו רעש, הוא היה אומר להם אינגלך לכו מכאן. אינגלך ולא יינגלך, כי לא נשמע לי כל כך שמישהו יתחיל מילה ראשונה במשפט ב''יי'', עם חיריק, בלי שום מילה שהיתה לפני כן. אם תגיד את זה לעצמך בקול רם, אני חושבת שתרגיש למה אני מתכוונת. אז כשהוא היה אומר אינגלך לכו מכאן, הוא לא היה אומר להם אינגלך לכו... רגע רגע עוד אל תלכו, תנו לי קודם לחשוב איך הגרמנים היו אומרים את המילה הזאת ביחיד לפני כמה מאות שנים, עוד לפני שהמציאו את היידיש. הוא פשוט היה מדבר וזהו. וככה, כשהרבה אנשים דיברו בצורה שנוחה להם, זה מה שקבע את הדיבור וגם בטח השפיע בסופו של דבר על הכתיבה אצל אנשים פשוטים, לא דוקא באקדמיה אבל אצל אנשים פשוטים ורגילים.
יינג ויאנג 473893
דורון הגלילי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 15/3/2008, 10:29
החילוף בין יו"ד חרוקה לאל"ף חרוקה הוא חילוף די שגור בשפה המדוברת, הן ביידיש והן בעברית (ולא רק האשכנזית). כך אצל כל יצחק הכותב את כינויו "איציק", וכל ישראל המתקרא "איסי" (או "איזי").
יש גם פתגם עברי עתיק שהוא אביה הקדמון של האימרה ש"כל הסינים נראים אותו דבר"‏1, והוא "לכל היוונים אותם פנים". ביידיש הפכו היוונים של ימי בית שני לאיבאנים של מזרח אירופה‏2.

___
‏1 מה שכמובן ממש לא נכון.
‏2 אלעס איבונים העבס די זעלבע פונים (במגבלות (חוסר) שליטתי ביידיש)
פאר וואס "איבונים" און "העבס"? 473996
אור • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 16/3/2008, 16:11
איך טראכט אז "איבונים" שרייבט מען "איבאנים" וייל "א" (מיט א קמץ) איז O אויף יידיש, און "העבס", מיין איך, זאל זיין "האבן". "פנים" איז אויף העברעיש און זאל האבן העברעישער אויסלייג: "פנים." און פאר וואס "אלעס" או נישט "אלע"? איך ווייס ניט. דערבאר: "אלע איבאנים האבן די זעלבע פנים." אבער איך בין ניט זיכער. מיין יידיש איז ניט אזוי גוט.
פאר וואס "איבונים" און "העבס"? 473997
דורון הגלילי • בתשובה לאור יום א', 16/3/2008, 16:14
דיינע יידיש איז ניט אזוי גוט?
פאר וואס "איבונים" און "העבס"? 473998
אור • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 16/3/2008, 16:35
נישט. א סך טעויות. א שווערע שפראך, זייער שווער. אפשר מיין יידיש זעט אויס גוט אבער עס איז נישט.

אבער פאר וואס "דיינע יידיש"? איך טראכט אז "דיינע" איז פאר מערצאל, למשל, "דיינע קינדער". אבער מען קען קיין מאל וויסן מיט יידיש.
פאר וואס "איבונים" און "העבס"? 473999
דורון הגלילי • בתשובה לאור יום א', 16/3/2008, 16:41
זהו, כאן איבדתי אותך. היידיש שלמדתי במכולת אצלנו בשכונה בילדותי‏1 לא מספיקה כדי להבין מה אתה אומר.

__
‏1צורך קיומי. על האזיאתים שלא שלטו במאמע לושן נגזר להמתין עד שעות סגירת המכולת כדי לקבל איין שווארצע ברויד אונד צען אייעס.
פאר וואס "איבונים" און "העבס"? 474567
דורפל • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 26/3/2008, 2:50
מנחש על סמך ידע חלקי בגרמנית: "שפה קשה, מאוד קשה. אולי היידיש שלי נראית /לך/ טובה, אבל היא לא. אבל למה 'היידיש[ים] שלך'? אני חושב [אני חושב שהוא חושב] ש'דיינע' זה לרבים. למשל 'הילדים שלך'. אבל אף פעם אי-אפשר לדעת עם יידיש."
יינג ויאנג 473926
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 15/3/2008, 19:14
אני אפילו לא בטוח למה כל אחד מאיתנו מתכוון כשאנחנו מדברים על הגיית "יי" לעומת "אי". א' עיצורית של ממש, כמו ששומעים אצל ערבים (ולאחרונה שמתי לב בהתפעלות להגייתה המופתית מפי זוהר ארגוב) קשה לי להאמין שמישהו בחלקים אלו של העולם אמר, כמו שהיא די נעלמה מהגייתם של רוב הישראלים. עכשיו השאלה היא עד כמה מדגישים את החצי-עיצור Y, לעומת סתם להגות תנועת I בלי עיצור - בהבחנה הזו באמת מאוד סביר שהקשר המשפט משחק, כפי שאת אומרת.

כל זה לא נראה לי שקשור לכתיב: כתיב הוא בכל מקרה משהו של מלומדים; הם יבחרו כתיב אחיד למלה, ומאוד סביר שילכו לפי תעתיק שיטתי מגרמנית.

בכל מקרה, ברור שאף אחד לא חושב "תנו לי קודם לחשוב איך הגרמנים היו אומרים את המילה הזו". שפות זה עניין של הרגל, אבל הרגל שמתגלגל מדור לדור ושבו שפה נולדת משפה. הרי אין חולק על כך שהיידיש נולדה מהגרמנית. למה בכלל אומרים "יינגלה"/"אינגלה" ולא "כדרלעומר" או כל צירוף הברות אחר, אם לא בגלל הגרמנית?
יינג ויאנג 473864
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/3/2008, 17:45
באייל הקורא צריך לכתוב כך: *אינגעלע*. לא חשוב מה יש בין ה***‏1, העיקר שיש ***‏2

‏1 *כוכביות*
‏2 *כוכביות*
מאוד מרגש 475119
האייל האלמוני יום ה', 3/4/2008, 13:34
כמי שחובב שירה, וחוטא בכתיבה בעצמו לעיתים, מאוד התחברתי ונסחפתי עם השיר(האם זהו לא שיר אחד?), במיוחד לחלק השלישי.
משהו חסר, (אולי) 475613
מתנחלת יום ג', 8/4/2008, 1:56
הכל זורם ורך ומתרפק וכתוב נהדר ובכל זאת חסרה לי איזו אמירה מעבר לשיתוף בחויה האישית.
משהו חסר, (אולי) 537849
המחריד והמפליץ • בתשובה למתנחלת יום ה', 11/3/2010, 18:10
ולי לא חסר פה כלום. אני רואה פה סיפור אנושי קורע לב, שיכול להתרחש רק בארץ הזאת ובעם הזה, והמסופר בשפה עדינה להפליא. אולי עדינה מיד יחסית לאירועים שהוא מתאר.
המשיכי ככה.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות