 |
ביה''ד לעבודה: חוק שעות עבודה ומנוחה חל גם על חנויות בקיבוצים | 2757 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מדובר בתקדים מהפכני: חוקי מדינת ישראל אינם נעצרים בשער הקיבוץ. חסר לנו שגם יתחילו לאכוף בקיבוצים את תקנות התעבורה, ואנו, אנה אנו באים? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וידוע כי הקיבוצים חיים לנרו של ברל שעדיין בוער, השופט רבינוביץ ציטט מדברי ברל כצנלסון, מראשי תנועת העבודה, שכתב כי ''השבת בשבילי היא מעמודי התרבות העברית וההישג הסוציאלי הראשון של האדם העובד בהיסטוריה האנושית'', ודרש מחבריו בקיבוצים הימנעות מוחלטת מעבודה. ''כאנשי טבע וכפועלים - ולנו יש צורך בשבת יותר מאשר למישהו אחר - נרים זאת על נס ונבנה על פי זה את החיים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט קצת מצחיק בהקשר זה. הרי הקיבוצים השאירו את ''ההישג הסוציאלי הראשון של האדם העובד בהיסטוריה האנושית'', ואפשרו לכל אחד מחבריהם יום מנוחה שבועי, רק לא בשבת הרשמית דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהמשטרה כבר ממזמן ''התלבשה'' על הקיבוצים בענייני תנועה. קרובים שלי, שגרים בקיבוץ בעמק יזראל, כבר לא מתפלאים כשהם רואים שוטר תנועה מקפץ מבין השיחים של שבילי הקיבוץ ודורש לראות רשיונות. מיותר לציין שנוכחות השוטרים בשעות יום לא הקטינה כהוא זה את הגניבות והשחתת הציוד המתרחשות בשעות הלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן עקרוני הקיבוץ הוא חלק ממדינת ישראל והחוק חל גם עליו. השאלה היא מהם סידרי העדיפויות של משטרת ישראל? להביא מה שיותר דו"חות? לפני כ-25 שנה קיבלתי זימון לקורס נהיגה מונעת בגלל שהגעתי ל-8 נקודות. איך הגעתי ל-8 נקודות? עבדתי אז בגידולי שדה ובין השדות עבר כביש. כדי לעבור בין השדות הייתי צריך לנסוע 20 מ' על הכביש בג'יפ מלא הבוץ של הענף. שם קיבלתי דו"חות על חגורות בטיחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבוצים מחדשים מסורת עתיקה של עבדות עברית: מעסיקים אנשים (גם יהודים) 7 ימים בשבוע, לפעמים 12 שעות ביום. פעם נאבקו למען עבודה עברית - היום מחוללי עבדות. איפה ברל ואיפה אידיאלים...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו הן הכללות שודאי מבוססות על מצב אמיתי, אבל אינן יותר מהכללות. ככאלה הן גורמות עוול לרבים שאינם מחזיקים במסורת הזאת. פעם לפני שנים,ראיתי תכנית בערוץ 33 שעסקה בענייני כלכלה. ישבו שם בכיר אוצר לשעבר, אחד מ"ראשי המשק", ליאורה מרידור, אריאל הלפרין ועוד שני עיתונאים. הם תקפו את הקיבוצים על שהם מבצעים הפרטות ואינם שומרים על השוויון. התיאור החל לחפוף כמעט סטראוטיפים אנטישמיים. מי שלא שם לב לסיטואציה ההזויה הזאת היה יכול להתרשם ולמחזר את טענותיהם- והיו שעשו את זה. בכל אופן היתה מידה עצומה של חוצפה בהטפות המוסר של אותם אנשים, שמיקסום רווחים והפרטות היו מרכז חייהם. אריאל הלפרין היה היחיד שאיזן את התמונה, בהיותו ראש מטה ההסדר ומכיר מקרוב את האנשים השונים שגרים בקיבוצים. אני יודע שיש בקיבוצים מעסיקים גרועים ורודפי בצע- יש גם הרבה לא כאלה. לידיעת כן, בוס: האידאלים של ברל היו בעיקר בערים; הקיבוצים בזמנו התקיימו רק על עבודה עצמית. מדוע אינך משווה את החברה הישראלית לעומת האידאלים של ברל? כל המדינה שלנו השתנתה כולל אזרחיה מהקיבוצים. באיזו זכות אתה מבקש מהם להשאר מוצג מוזאוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי לא מעט שבתות, ולפעמים גם 18 שעות ביום. לא זכור לי שזה הפריע למישהו, ובטח לא לברל והאידיאלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עכשיו כל אדם בישראל היה שייך לדת כלשהיא, דבר מוזר בפני עצמו. אבל עכשיו לא רק בני אדם אלא גם אגודות שיתופיות הן דתיות? ולא סתם אגודות שיתופיות, אלא אגודות שהוקמו על בסיס אנטי דתי במובהק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבוץ הוקם על בסיס אנטי-דתי מובהק? או שמא היה זה בסיס דתי במובהק? תגובה 420680 :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה את משננת את תורתו של סמיילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בסוף גם בפרקליטות קיבלו שכל. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3468901,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפעם הראשונה בה אני שומע על מישהו שניצח בבית המשפט, אבל ויתר על נצחונו כשהצד השני ביקש לערער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע''ד, אבל אני משוכנע שזה לא הפעם הראשונה שזה קורה. עד כמה שאני יודע לפרקליטים של המדינה יש מחוייבות אתית גם לצדק, ולא רק ללקוח שלהם, פרקליט מדינה לא יכול לבוא לבית המשפט ולתבוע אזרח במדינה רק בגלל ששר מסויים החליט שהוא לא אוהב את אותו אדם. אם אין בסיס לתביעה, חובה על המדינה לסגת ממנה, ואם בית המשפט בערכאה נמוכה והפרקליט הקודם טעו (מה שקרה במקרה הזה באופן די מובהק) זה לא בהחלט מחייב את הפרקליט החדש, להפך, עקרון הצדק מחייב אותו לסגת מהתביעה הקנטרנית מהרגע שברור לו שהיא כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהוא סתם לא רוצה שיקבע תקדים בעייתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי פעם תובע צבאי כזה-איש מילואים- שהגיש כתב אישום נגד צעיר שזרק אבנים. תוך כדי המישפט הוא שמע והתרשם שקצת התעללו בצעיר. בהפסקה הוא ניגש אליו והציע לו לא לוותר ולהתלונן על מה שעשו לו. לא שהוא האמין שזה יעזור, אבל חוש הצדק החלקי שלו בכל זאת עבד. בכל זאת: עצם קיומם של המונחים "נצחון" ו"הפסד" במישפט, מכניסים להתנהלות ענייני אגו מאד חזקים שמעוותים את ההתנהלות לאור מושגי הצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע מכך שנראה לך מובהק שהפרקליט הקודם טעה. בית הדין בערכאה הנמוכה פסק לטובת הקיבוץ, בית הדין הארצי הפך את ההחלטה ופסק שהקיבוץ חייב בדין. איך אתה מבין מכאן שהתביעה קנטרנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתביעה טועה ברגע ששמעתי עליה, חשבתי שבית הדין הארצי לעבודה טעה ברגע שהוא פרסם את עמדתו, ואפילו נימקתי למה באייל (כאן, במעלה הפתיל) ומאז לא קרה שום דבר שיגרום לי לשקול מחדש את דעתי. מה כאן מפתיע, זה שלא שיניתי את דעתי, או הדעה עצמה? "איך אתה מבין מכאן שהתביעה קנטרנית?" זהו, שאני לא מבין רק מכאן, אני חי בארץ הזאת כבר איזה שבוע, ומכיר את הנפשות הפועלות, את החוקים, ואת הנורמות. מההכרות הזאת אני מסיק שתביעה כל כך מופרכת, כל כך מנוגדת לחוק עצמו, לרוח החוק, להגיון הבריא ולנורמות הקיימות, תביעה שמוגשת, במקרה, דווקא כשעל משרד העבודה ממונה שר מסויים, ומוגשת דווקא כנגד אנשים מסויימים ששייכים לאוכלוסיה מדויימת במקום מסויים, לא יכולה שלא להיות קנטרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא כל כך מנוגדת גם לחוק וגם לרוחו, איך אתה מסביר את העובדה שבית המשפט קיבל אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה לי הסבר, לא הייתי חושב שהיא מוזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יום המנוחה אינו נקבע לפי דתו של העובד עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את פסק הדין לא מצאתי אבל הנה תמצית מפסק הדין המקורי מהסיכום עולה ששאלת "דת הקיבוץ" רלוונטית רק לעניין האישום הפלילי כנגד הקיבוץ. האישומים הפליליים כנגד העובדות עצמן נשקלים בנפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הדת של חברה ציבורית? הדת של מחזיקי המניות שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה צריך לשאול את כבוד השופטים, אני כל כך לע''ד שאפילו לא ידעתי שאפשר להאשים אגודה שיתופית בפלילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה שייכת לכאן דתו של הקיבוץ. נניח שאני (יהודי לצורך העניין) עובד בגנים הבהאיים. האם הארגון המעסיק אותי (בהאיי כאמור) פטור מעניין האישום הפלילי, במידה והוא מעסיק אותי בשבתות? אגב, האם לבית כנסת (יהודי ללא צל של ספק) מותר להעסיק חזן, או שליח ציבור, בשבתות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיהתך תמיהה. הקיבוץ הואשם במפורש על פי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה: "העבדת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12" (אישור מיוחד של שר העבודה). והשופטים פסלו את האשמה בגלל ש"אי אפשר לקבוע את דתו של הקיבוץ". ז"א, כאילו פירשו "במנוחה השבועית" של המעביד. יש הבדל אחר בין הגנים הבהאים לקיבוץ - חברות הקיבוץ אינן שכירות. לכן ניתן היה להעמיד אותן לדין. אולי לבתי כנסת יש היתר כללי לפי סעיף 12 ב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש היתר ל"שמשין בבתי כנסת" אבל לא ל"חזנין" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי לסדרי העדיפויות במדינה; משפטים ועתירות נסחבים שנים אבל מערכת המישפט עוסקת בעיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי הדת שלי? הרי אני מצהיר על עצמי שאינני דתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נחשב מבחינת המדינה ליהודי (גם לענין נישואין וגרושין חוק השבות וכו'). ההצהרה שלך אינה משנה כלום לענין זה. מבחינת המדינה דת היא ענין של שיוך ולא של אמונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע מה יש למדינה. למדינה יש בעיה פוליטית עם הציבור הדתי. לא כתבו בתעודת הזהות "דת", כי בהגדרה דת היא אמונה ואדם יכול להיות דתי או לא, להמיר את דתו וכו'. אם היה כתוב סעיף דת, אז הדבר היה מגיע לבג"ץ והבג"ץ היה מקבל את העתירה בצדק- והיו מאשימים אותו שהוא בעל אג'נדה, אבל זה כמובן היה לא דמוקרטי בעליל לכתוב כך. לכן כתבו לאום. אלא שהדתיים שולטים עדיין במישרד הפנים בשלט רחוק, דואגים שבתמצית פרטים של איש לא דתי כמוני יהיה כתוב: דת-יהודית. אם היה לי הרבה כסף הייתי מגיש בג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגרה להגשת בג"ץ היא משהו כמו 300 ש"ח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלו כל עלויות הבג"ץ? מה עם עורך דין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעריץ "U2" לא גבה שכר טרחה (4,3) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרו בונו :-) _________ ברקת, סוף סוף פותרת משהו לפני הקשה המקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רגע של נוסטלגיה. הנה, חלף) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-))) שזה בעצם: חבר של קננגיסר בדרום אמריקה (3, 6) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש למישהו מושג איך מגיעים לפסק הדין עצמו (שאמור להיות מקושר לדיון כאן למעלה בידיעה, במקום קישור ל"הארץ" כקישור בלעדי משום מה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל לוקח כמה ימים עד שפסקי דין מועלים לאתר הרשות השופטת. כדאי לחכות לשבוע הבא ואז לחפש שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאחד מעורכי המערכת, אולי תסביר בבקשה למה עלינו לחפש שם במקומכם לצד הדיון כאן? ולמה יש כאן רק הפנייה למעוז השמאל, "הארץ"? האם חסרים דיווחים מהימנים דיו על הפרשה, אפילו בהארץ, כמו למשל: http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did... ולסיום, הנה עמדתה של אבירמה גולן בהארץ:http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-117052-00.html?ta... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336636,00.h... http://www.inn.co.il/News/News.aspx/157028 ---------> והמשך התפתחויות בדיווח מעוז השמאל: כמובן שאין צורך ואין גם מקום לקשר לכולם, אבל לפחות לאזן באופי הדיווח ההוגן והניטרלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי פז | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ייתכן, מר פז הבטיח לקבל ממני אישור לפני כל תגובה באייל, והתגובה המדוברת לא עברה דרכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורכי המערכת? אוכלי חינם, העורכים, עוכרי חינם, האורחים. נעיף את אלה ואת אלה, שלא יהיו מקופחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעת העלאת הידיעה חיפשתי, ולא מצאתי, ידיעות מקבילות באתרי חדשות אחרים. עם הקוראים הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מאוחר'' לא, ''מיותר'' כן. בידיעה יש קישורים לכל הידיעות בנושא שהיו קיימות בעת הפרסום, ודי בכך. (לטעמי, לפחות. אנא, חסכו ממני את הויכוח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לסייע לכולנו ולחפש. נשמח אם תמצא אותו ותביא אותו כאן בתגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה נדמה לי שמאז פרישתו של נשיא בית המשפט העליון הקודם אהרון ברק, מתייחסים אל אשתו השופטת בשם אלישבע ברק-אוסוסקין. כמדומני לפני כן השם הנפוץ היה אלישבע ברק. האם מישהו יודע האם יש ביסוס להתרשמות זו? באתר בתי המשפט שמה בעברית הוא ברק-אוסוסקין אך באנגלית רק ברק. בחיפוש בגוגל מקבלים 18,500 איזכורים למחרוזת אלישבע ברק, 14,200 איזכורים למחרוזת אלישבע ברק בהסרת המחרוזת אוסוסקין ורק 691 איזכורים למחרוזת אלישבע ברק אוסוסקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, כמובן, שיש גם ''אלישבע ברק'' אחרות. כמו, למשל, ''...בית אלישבע. ברק כתב...'', או ''אלישבע, ברק, אלימלך...'' וכיו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים כי החיפוש בגוגל יכול רק להוות אינדיקציה. ישנם מקרים רבים בו הוא יכול להיות מוטה בצורה קיצונית (אם למשל היינו מחפשים את משה כהן(926,000 איזכורים לאדם הפופולרי)). כדי להפחית את הסיכוי לטעות בדקתי גם את שופטת אלישבע ברק אוסוסקין - 41 איזכורים מול שופטת אלישבע ברק - 463 אזכורים כאן היחס לטובת אזכורים נטולי אוסוסקין יותר גדול אולם המספרים המוחלטים נמוכים משמעותית מאלה שללא המילה השופטת. כדאי גם לשים לב כי קבוצת דפי האינטרנט עם אוסוסקין צריכה להיות מוכלת בזו ללא אוסוסקין. מכיוון שאני לא רואה בחיפוש הנ"ל בגוגל יותר מאשר אינדיקציה שאלתי את השאלה המקורית בתקווה שלמישהו יש מידע יותר מוצק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע יותר מוצק אין לי ואינני יודע מדוע הוא דרוש לך. אם אכן חיפשת "שופטת אלישבע ברק" נראה לי מפתיע שמצאת כל כך הרבה איזכורים. סביר בהרבה למצוא אותם ב"*ה*שופטת אלישבע ברק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרוש לי? זה לא ממש דרוש לי. במקרה הבחנתי בכך כשהתחילו לדבר על השופטת ברק-אוסוסקין ושאלתי את עצמי מי זו. קצת הופתעתי לגלות שהכוונה לשופטת ברק. אם גוגל פשוט מחפשים את מילות החיפוש בתוך הטקסט הרי שכל דף המכיל את המחרוזת "השופטת" מכיל גם את המחרוזת "שופטת" (וגם "שופט", "ופט", "פט" וכדומה"). מכיוון שלא ידועים לי פרטי המימוש של גוגל אני לא בטוח שזה אכן כך. סביר להניח שגוגל מבצעים אבחנה מסויימת לגבי מילים שלמות כדי לא להחזיר (או לא להחזיר במיקום גבוה) דפים המכילים את המילה "שופטת" כאשר מחפשים "שופט" (זו דוגמה למילה המכילה מילה אחרת, אין ברצוני להתייחס להבדלי המינים כאן). מצד שני סביר שגוגל יודעים להתדמוד אם תחליות כדי להחזיר בחיפוש של שופטת גם דפים המכילים "השופטת", "ושופטת", "לשופטת" ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. נסה וראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. השופטת - 607,000 איזכורים שופטת 158,000 איזכורים השופטת -שופטת (איזכורים של "השופטת" ללא איזכור "שופטת") 532,000 איזכורים טוב לדעת שזו ההתנהגות. זה נראה כאלו הם משווים מילים ולא מתייחסים לתחיליות. מעניין האם זו ההתנהגות הקבועה שלהם או שהכלל כאן יותר מורכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחרוזת "אלישבע ברק אוסוסקין" יש 409 איזכורים בדפים שהתעדכנו ב-3 החודשים האחרונים ובדפים שהתעדכנו בשנה האחרונה. כלומר, לא היו דפים בהם השם מאוזכר בתשעת החודשים האחרים. דפים המאזכרים את המחרוזת בכל עת יש 658 (עוד 149) ולא 691 כמו שמצויין בהודעה מעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה בודק מתי הם התעדכנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השאלה היא מתי הדפים התעדכנו, בחיפוש המתקדם של גוגל יש אפשרות לבחור רק דפים שעודכנו מתאריך מסויים. אם השאלה היא מתי גוגל עידכנו את הדפים שהם סרקו (כסהבר לפער בין מספרי הדפים), אין לי מושג. יכול להיות שגוגל מפרסמים את זה אבל אני בספק. כמו כן אני לא בטוח שסריקה נוספת של גוגל יכולה להסביר את הפער במספר האיזכורים אבל אין לי רעיון להסבר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהרון ברק פרש ב-14 בספטמבר 2006. אישוש לכך שאיזכורה של אישתו כ ברק-אוסוסקין קשור לפרישה יהיה במעבר של איזכורים משלושת החודשים האחרונים לאיזכורים הכללים כשלושה חודשים לאחר מכן (עכשיו בערך). זה בתנאי שהדפים בהם האיזכורים מופיעים לא יעודכנו שוב אולם הדבר לא סביר בעיתון ופרסומי בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן המקום להעיר את מה שהפך להיות "קלישאת ויקיפדיה": מבחן גוגל על גופתי החטובה! בגוגל כותבים גם "אינטִיליגנטי", "וינטלטור", "אורגינלי" ו"אינציקלופדיה"! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כוונת המשורר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה, כשיש מחלוקת על איות של מלה/מונח/שם מסויים, לפעמים מוצע "מבחן גוגל" כהכרעה: מחפשים את האיותים השונים, והאיות שקיבל מספר גדול יותר של תוצאות מתקבל. מה שהכותב מעליך מציין הוא, ש"מבחן גוגל" מראה (במקרה הטוב) מה האיות *הנפוץ*, לאו דווקא מהו האיות ה*נכון*, ושיבושים נפוצים מקבלים גם הם מספר מופעים גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה ידוע לי. אבל לא הבנתי את הקשר לשופטת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לשופטת הוא שכשם שגוגל הוא לא הכלי המתאים לבדיקת האיות הנכון אלא האיות השכיח כן הוא לא הכלי הנכון לבירור שמה הנכון אלא לבירור השם בו מכנים אותה לרוב. ואכן פסקי הדין עליהם היא חתומה מעידים כי היא שינתה את שמה מברק לברק-אוסוסקין כבר לפני כמה שנים. כמו ש''מבחן גוגל'' מעיד שינוי זה לא הוכר על ידי הציבור עד לפני כשלושה חודשים מה שאכן יוצא בערך בתאריך פרישתו של אהרן ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי חיפוש בפסקי דין של השופטת הרי שלפחות החל מ 2004 היא חתמה כ"ברק-אוסוסקין". ראו לדוגמה פסק דין זה ישנם פסקי דין מוקדמים יותר עליהם חתומה אלישבע ברק. במנגנון החיפוש בבית המשפט עדיין מופיע אלישבע ברק ולא ברק-אוסוסקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצב מצחיק במיוחד. השופטת שינתה את שמה לפני כמה שנים. הכתבים המשפטיים שמסקרים את פסיקותיה לא שמו לב לכך למרות ששם השופטת מופיע שם בבירור. דוברת בתי המשפט לא שמה לב לכך. אהרון ברק פרש ונראה ששם פתאום שמו לב. אולי הזכירו את שמה הנכון בטקס הפרישה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי מצב מצחיק אבל הוא שגרתי לחלוטין. בהרבה מאוד מוסדות - אולי אפילו ברובם המוחלט - שינויים מסוג זה אינפ נרשמים כלל או שהם נרשמים באיחור רב. ואנשים שמכירים מישהו בשם אחד, או שאינם מכירים אותו ממש אבל נוהגים מדי פעם להזכיר את שמו, גם הם לא מזדרזים להוסיף את השם שהוסיף לעצמו באזכורים הבאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהמצב הוא שגרתי. אם השכן של השופטת לא היה מודע לשינוי שמה לא הייתי רואה בכך משהו מצחיק. כאשר כתבים משפטיים לא מודעים לשם השונה של השופטת במשפט עליו הם מדווחים זה מצחיק או במחשבה שניה מדאיג. הכתב אמור לספק דיווח אמין ואולי כמה תובנות על מושאי הדיווח. כאשר כל הכתבים נופלים בכך באופן כה גורף לאורך זמן כה רב הדבר הוא עדות לא מחמיאה למצב העיתונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הדבר הוא עדות לא מחמיאה למצב העיתונות''. וואלאק. אופטימיות מדהימה, לחשוב ש''נפילה'' כזו היא משמעותית כל כך ביחס למצבה הכללי של העתונות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, המצב רע גם מבחינות אחרות. מה שמפריע כאן הוא שנראה שהדרישה כל כך נמוכה. מה כבר רצינו, שהכתב יקרא את פסק הדין עליו הוא מדווח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהיכרתי את אחורי הקלעים של כתבות עיתונאיות מסוימות, קיבלתי בהחלט תחושה שמה שמגדיר ''עיתונאי'' במקרים רבים הוא שהוא איננו נמצא באירוע שעליו הוא מדווח, או נמצא ולא מסתכל עליו, או מסתכל ולא מבין אותו, או מבין אבל מדווח מהרהורי לבו דווקא... אבל בעניין ''שיקרא את פסק הדין שעליו הוא מדווח'' - אנשים יכולים בהחלט לקרוא את פסקי הדין שעליהם הם מדווחים ועדיין לא ''להתביית'' על השם המלא של הפוסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים אכן יכולים לא לשים לב לשינוי השם, בעיקר כשאינך מצפה ששם מסויים ישתנה. זה קרה גם לי במקרה הזה. מה שמוזר הוא שכל אותם אנשים (כתבים, דוברת בתי המשפט והשופטת) לא שמו לב לכך כל כך הרבה זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מוזר. לא שהם לא שמו לב, וגם לא שאולי שמו לב אבל שכחו להוסיף את השם ''אוסוקין'' באזכורים משלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם שמו לב והתעלמו זה כבר לא מוזר, זו חוצפה. ראוי שאדם יוכל לבחור את שמו ושהחברה תכבד זאת. זאת כמובן כל עוד לא מדובר בשינוי השם לכבוד השופטת השולטטטטטטטטטטטטת!!!!!!!!!!!!!!!1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למערכת/ המתכנתים: הוספת ההערה המציעה לערוך מחדש הודעה המכילה יותר משלושה סימני קריאה היא גם משעשעת וגם תורמת לרמת הדיונים באייל. האם אפשר לקבל סטטיסטיקה על הפעמים בהם מופעל מנגנון זה. יהיה מעניין לראות מספר הפעלות, תדירות,אחוז מכלל ההודעות, התפלגות בין כותבים וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר היה מעניין לראות כמה פעמים ההערה הזאת באמת גרמה למישהו לתקן את ההודעה!!!!!!!!!!!1 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו שמפריע סביקור המשפטי ומדעי בעיתונות הפופולרי הוא ההתעלמות מסימוכין. בשני התחומים פותחה מערכת סימוכין שנועדה לאפשר לאתר בקלות מסמכים. אורך הסימוכין הוא מילים בודדות עד משפט. בעיתונות לעומת זאת כותבים ''בפסק דין של בית המשפט העליון...'' ואפילו ''מחקר מדעי הוכיח...''. אפשר לטעון כי הסימוכין לא חשובים משום הציבור לא מתעניין בהם אולם אז חשיבות פרסום הידיעה עצמה מוטלת בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלה סימוכין הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה המשפטי הסימוכין הוא זיהוי פסק דין (ראה פסקה בשם זה בערך). במקרה המדעי מדובר בשם הירחון בו התפרסם המאמר, תאריך, שם הכותבים וכדומה. לדוגמה אלו הסימוכין למאמר עליו מדבר גדי בדיון על יכולותיו של המחשב. On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem במאמרים מאוחרים יותר מ 1936 נהוג להוסיף לסימוכין כתובת אתר אינטרנט בו המאמר מוצג.
Alan Turing Proceedings of the London Mathematical Society, Series 2, 42 (submitted May 28, 1936, read November 12, 1936), pp 230–265. Errata appeared in Series 2, 43 (1937), pp 544–546 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שאני נכנס לספריה מדעית, שולף ספר משנת 1936, פותח אותו בעמוד 230 ומוצא שם את המאמר שחיפשתי, יש לי תחושה של נס קטן. אולי משום שאני יודע שאם המאמר היה בעמוד 240 הייתי צריך נס כדי למצוא אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שאחת ממכרותיי נכנסה לספריית האוניברסיטה וחיפשה במחשב מאמרים רלוונטיים לדוקטורט שלה. המאמר הראשון שעלה שם היה מאמר שלה מתקופת המאסטר, 20 שנה קודם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי ספק, מדובר בתחום שיש בו ענין אקדמי רב... לא פעם אתה רואה מאמרים שנפתחים במשהו כמו "לאחרונה התעורר ענין רב ב... 1 2 3". כאשר אתה מציץ לאן מפנים שלושת הרפרנסים אתה מגלה שמדובר במאמרים של החוקר, דוקטורנט שלו ומסטרנט שמקווה לעשות את הדוקטורט אצל אותו חוקר ומבסס את דבריו על ציטוטים מ-1 ו-2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים חוסר ענין אקדמי מעיד על בשלות של תחום, תחום בו נפתרו הבעיות העיקריות. אין היום הרבה מחקר על תפוחים הנופלים מעצים. חוץ מזה לא נעים אבל צריך להודות שגם בעניין אקדמי יש אופנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם ידיעה (לא מצאתי לינק) על מפגש של "בעלה של השופטת" 1 עם כתבים משפטיים בהם כבודו נזף בהם על איכות הסיקור. מעניין אם הוא חשב על שמה של אישתו כאחת הדוגמאות לסיקור לקוי. 1 מעניין כמה פעמים מתייחסים לאנשים כאלה כאל "בעל/ אבא / אח של". מי אלה שקראו לאלברט "הבעל של מילווה"?\ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק לחשוב שגם השופטת עצמה לא שמה לב/ לא התעניינה מספיק בכך שלא משתמשים בשמה המעודכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע מה הרקע לתביעה נגד המרכז המסחרי בשפיים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |