 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ושמחתי לשמוע על יוזמות כל כך יפות. תודה! |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר אולי לקבל עוד פרטים על האתר בו המאמר התפרסם במקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר בו התפרסם המאמר במקור, שאני אחד מעורכיו, הוא אתר המרכז בתוכו עשרות בני נוער, פעילים יותר ופחות, הכותבים בנושאים שונים, תוך הקפדה על רמת כתיבה גבוהה. האתר קיים כבר כשנה וחצי, ומתעדכן בתדירות של 4 כתבות בשבוע. לינק - בצד הכתבה. ולאסף - כל הכבוד. הצלחת להביא תמונה מקורית, מאוזנת ושונה מאוד של רואנדה, ואתה ראוי למלוא ההערכה על כך. אני גאה בך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר יפה. נעים לקרא על מדינה באפריקה שלא בהקשר של רעב חולי וסבל. ולגבי הצד הישראלי: הרבה לפני שמעון פרס וכל הקשקשנים שמעולם לא הורידו את העניבות, היה ישראלי אחד אייבי נתן שמו, שכבר ב-1967 נסע לסייע עם מזון ותרופות לרעבים באפריקה. בזמן המלחמה ברואנדה הוא הקים מחנות לפליטים בזאיר באזור גומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית - תודה. באמת מעורר אופטימיות. שנית - אולי אפשר לומר עוד כמה מלים לגבי הכעס על הצרפתים? מה בעצם ציפו מהם לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה שהקדשת את הזמן לקרוא את המאמר. לגבי שאלתך: להלן כמה קטעים מדבריו של סנגוואה שלא נכנסו למאמר מאילוצי מקום ורלוונטיות, אבל בהחלט עונים על שאלתך זו. "למעלה מ-2400 חיילים מכוח השלום של האו"ם, רובם בלגים, שהו ברואנדה במהלך ההתקפות. 2400 חיילים, ואף אחד מהם לא מושיט ידו להושיע? בקיגאלי אונסים ילדות והם נותרים בבסיסים. ככה נראה "כוח שלום"? רק על שלום החיילים שלו חשב הכוח!" "מדינות מערביות רבות שלחו כוחות סיוע לרואנדה - בלגיה, צרפת, איטליה, ארה"ב - אבל מה הם עשו? איבטחו את פינוי הזרים מהמדינה. דאגו להוציא את אזרחיהם, אבל להשאיר את הרואנדים להתבוסס בדמם! יותר מכך הם אף סרבו לכנות את הרציחות "Genocide", מהלך שהיה מאלץ אותם לנתב משאבים וכוחות לרואנדה מתוקף חתימתם על ה-Genocide Convention של 1948". "ב-22 יוני 1994 התקבלה באו"ם החלטה 929 שקבעה כי כוחות צרפתיים יכנסו לרואנדה במטרה "To contribute to the security and the protection of displaced persons, refugees and civilians at risk including through the esteblishment and maintenance of secure humanitarian areas". בפועל שאפו הצרפתים לחזק את משטר ההוטו אשר החל להראות סימנים של קריסה נוכח נצחונותיהם הרבים של כוחות ה-RPF בדרום ומערב המדינה. המחנות "הבטוחים" (Safe Humanitarian Zones) שנוצרו במסגרת המבצע הצרפתי התגלו מהר מאוד כאתרים להגנתם של בני הוטו לוחמים אשר החלו צוברים נשק וכוח במסווה של עזרה הומאניטרית". מקווה שעניתי על שאלתך, תודה על השאלות - אני אשמח לענות אם יהיו לך שאלות נוספות... -לובין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה שהקדשת את הזמן לכתוב את המאמר.:) מה שאתה מספר נשמע עצוב ביותר. הייתה לי רק עוד שאלה אחת: האם ידידיך אלה סיפרו לך גם על זכרונות אישיים שלהם מתקופת המלחמה? (ואגב, מאיזה שבט/ים הם?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם טוטסים - ויכול להיות שבגלל זה גישתם היא מעט סובייקטיבית. בכל זאת יש היסטוריונים רבים המוצאים גם לא מעט אשמה בהנהגה הטוטסית, בייחוד בפועלה בשנות ה-70 וה-80. אבל אני אישית לפחות מקבל את ההנחה, שלמרות שמאות אלפי בני הוטו נרצחו במהלך 30 שנות הלחימה, במונח "רצח עם" אפשר להשתמש רק בהתייחסות לטוטסים, שכן רק במקרה שלהם היה מדובר ברצח שיטתי ומחריד המבוסס על תורות השמדה וגזע מערביות. פרט לסיפור עימו סיימתי את המאמר הם העדיפו שלא להעמיק בסוגיית הזוועות. אביה של סינתיה הוא קורבן למלחמת האזרחים הנוראית של רואנדה, אך היא העדיפה כמאמרה: "להשקיע יותר בבנייה מחדש, מאשר בהתבוססות בהרס!". המאמר, הם שאפו, נועד לקדם את רואנדה החדשה ולא לשמר בקרב הקוראים תמונות מרואנדה הקודרת של ה-CNN. זה מה שהם ביקשו, וזאת התמונה שבחרתי לצייר. -לובין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרחה לציין שידידיך אלה נשמעים אמיצים ביותר, ונקווה שהם מייצגים במידה מסוימת את הדור שלכם ברואנדה. תודה לך.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותב המאמר והמגיבים עליו מעודדים מהקדמה שנחתה על רואנדה. לא עוד מלחמות בין-שבטיות, רואנדה מתקדמת לעבר המערב! אותו מערב שכבש אותה, "שחרר" אותה וחימש את מלחמת האזרחים שלה, זוכה בה מחדש, והכל על חשבון התרבות הייחודית שהיתה לאנשי אותו מקום בעבר. התקדמות זו לעבר עולם שבו לכל משפחה יהיה טלפון היא רמיסה של המגוון האנושי, ושל כל תרבות השונה מזו שלנו. אם ההוטו והטוטסי רוצים לטבוח האחד בשני - מי אני שאפריע להם? אמנע מלמכור לצדדים הלוחמים את כלי המשחית, לא אקים משטרי בובות, אך אעמוד מנגד ואניח להם לחיות את מותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגעת בתשובתך בשתי נקודות, אתייחס לכל אחת בנפרד: 1) "התקדמות לעבר עולם שבו לכל משפחה יהיה טלפון היא רמיסה של המגוון האנושי" - איש לא כופת את ידיו של האזרח הרואנדי מהרחוב ומכריח אותו לרכוש את המכשיר הסלולארי או להאזין לבריטני ספירס. הם מבקשים זאת. די בלהאזין לסנגוואה, מתאר לפרטי-פרטים את אתר האינטרנט שלו המקשר אותו למדינות רבות בכל רחבי העולם לרבות יפן ישראל וארה"ב. הם מבקשים להפוך לחלק ממשפחת העמים ולא רואים בצעד זה מעין "ירי של כדור לרגל" כפי שאתה מנסה להציג זאת. ל-"התמערבות" או לתהליך ה-"מודרניזציה" יש הרבה מאוד השפעות שליליות, אני מודה, אך הוא בא גם עם הרבה מאוד טכנולוגיה, ידע, התפתחות - שהם אבן חוק בעידן המודרני. אז לטובת אותו "מגוון אנושי" אנשי רואנדה צריכים להמשיך לחיות בבקתות מעץ ולמות ממחלות שיש להן מרפא? רק כי אתה רוצה במגוון אנושי הם צריכים לסבול? מעבר לכך אפשר לקחת אלמנטים מערביים ולשמר ייחוד מקומי - על זה בדיוק מדבר פרלמנט הנוער העולמי של פורום גלוקאל (Glocal = Global + Local) גלוקאליזציה היא התחברות לעולם הגלובאלי תוך שימור על מאפייני הכפר... זה אומר למשל היפ-הופ ציוני כמו סאבלימינל או מנה של שווארמה שמוגשת בברגר קינג... 2) "אני אעמוד מנגד ואניח להם לחיות למותם" -אז זה מה שהעולם היה צריך לעשות בשואה? לתת ליהודים למות? זו באמת גישתך? אתה שמחת כשארה"ב השאירה את המטוסים בשדות התעופה ולא שיגרה אותם להפציץ את רכבות המשא לאושוויץ? אתה שמחת כשהבריטים העדיפו להתכחש לידיעות המטפטפות מפולין על רציחות של יהודים בתאי גזים? זה עשה לך טוב לדעת את זה שהמערב השאיר אותנו לחיות למותנו? כך גם זה לא עשה טוב לרואנדה, וכך גם יש לכל מדינה שיש ביכולתה לסייע, את האחראיות האנושית להציל בני אדם מרצח עם שכזה! -לובין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף למה שאמר אסף הרי שגם חבריו במאמר מביאים כעס רב על אלה ש"עמדו מנגד והניחו להם לחיות למותם". ניתן להתקדם ולהינות מפירות הטכנולוגיה המודרנית וגם לשמר תרבויות שונות ויחודיות. בנוסף לכך, כל מי שאפילו קצת בקיא בהיסטוריה של רואנדה ובורונדי יודע היטב שרחוק מלהיות "תרבות יחודית" מימי קדם הרי שה"הוטו" וה"טוטסי" הם פרי המצאה של המעצמה הקולניאלית הבלגית! כך שהתקדמותם של הרואנדים אל מעבר לפילוג המטופש הזה הוא דבר מבורך ואף מראה על סימנים של השתחררות מהשפעות הקולוניאליזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) גלוקאליזציה - משמעותה בפועל היא התמערבות טוטאלית תוך השארת שיירים קוסמטיים של "התרבות המקומית". משהו בנוסח "אני רוצה להיות בריטני ספירס אבל לשיר בצרפתית" (או במקרה הטוב באחת מהשפות המקומיות). האם מטרת הקיום האנושי לחיות בגורדי שחקים וליטול תרופות ("העידן המודרני")? ודאי ישנם ערכים אחרים אליהם ניתן "להתקדם", אם בכלל יש צורך בהתקדמות. אתה קובע לאנשים אחרים כיצד עליהם לחיות, ואני מנסה (באותה חוצפה) להגן עליהם. 2) בוודאי שלא שמחתי על הפקרת בני עמי למוות, וזאת בגלל שבני משפחתי נמנו עימם. לעומת זאת אינני חש באבל כאשר אנשים ביבשת השכנה הורגים זה בזה. לכל היותר "רעידה קלה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף, להעמיד פנים שאני הומאניסט נאור. פשוט מעורר סלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אז אתה סתם אדיש לחייהם? בסדר; מה אכפת לך אם הם מתמערבים או נשארים פראים אצילים? ובקשר לניסוח הנורא שלך מהתגובה הקודמת: "הוטו וטוטסי רוצים לטבוח אחד את השני" - ההוטו, מסתמא, רצו לטבוח טוטסי. הטוטסי, אני מנחש, לא רצו להיטבח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציניות היא אולי לא תכונה אטרטיקטיבית במיוחד, אבל היא לפחות מונעת מהנגועים בה את הטעות של חלוקת ציונים מוסריים ופוליטיים לאנשים במקומות מרוחקים מבלי לטרוח אפילו לנסות להבין במה מדובר. אפשר היה למשל לקרוא את הלינק הבא: זה נחמד שיש חברים צעירים ונחמדים מכל מיני מקומות. זה לא ידידותי לחשוד במניעיהם, אבל לעיתים זה יכול להיות מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הערתך ליובל. כאן רק ברצוני לאמר שנכון שאת הג'נוסייד של 1994 יזמו ההוטו ונכון שהם יותר קיצוניים אך אל לנו לחשוב כי הטוטסי הם קורבן נטו בסכסוך. להוטו ולטוטסי יש היסטוריה ארוכה ועקובה מדם של פשעים אחד כנגד השני, שבהם לקחו חלק גם מיליציות טוטסיות. על אף שאני סולד מהנטיה של אלה בשמאל הקיצוני להאשים הכל על "אימפריאליסטים", "קולוניאליסטים", "קפיטליסטים", "המערב" ושאר מילות מפתח, הרי שבמקרה של ההוטו-טוטסי הבלגים צריכים לסבול את מרבית האשמה להיווצרות הסכסוך, אשמה שמעטים מדי מטיחים בה (או מודעים לה). הבלגים הם שיצרו את ההפרדה המלאכותית בין "הוטו" ו"טוטסי" על פי תורות גזע שהיו אופנתיות אז באירופה. בזמן שהם שלטו שם נהנו הטוטסי מיחס טוב יותר משזכו לו ההוטו שהועבדו בפרך, תחת פיקוח טוטסי. כמו בקונגו השכנה, הבלגים יצאו מהאיזור לאחר שגרמו שם כל-כך הרבה נזק ולא לקחו אחריות למעשיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 2 - חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי את סוג התיירים שמסתובב במחוז לה-דק בצפון הודו ומצקצק בכל פעם שיליד טיבטי נראה לבוש ג'ינס ולפעמים ,אלוהים ישמור, מאזין למוזיקה באמצעות ווקמן. זה ממש נורא. איך הם מעיזים לנטוש את תרבותם, לשפר את רמת חייהם ולהרוס לנו את הטיול... זה גם מזכיר לי את הבדואי מחניון בארות שרק מחכה כל יום שהמטיילים יעלמו על מנת להציא מהסליק את הקוקה קולה, הלחם הלבן והגבינה ולאכול כמו בן אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שאני אפסיק לשאול אם דרומית לבאר שבע יש חשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כמעט מיליון הרוגים רק ברואנדה בפחות מארבעה שבועות''. (עיבל גלעדי, ראש מערך תיאום ואסטרטגיה, בראיון רדיופוני אצל יצחק ליבני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התקציב השנתי של "פרלמנט הנוער העולמי"? מה התפוקה של ארגון זה? אני חושד שהתפוקה האמיתית היא לא בתחום הקידום הממשי של מטרותיו הנעלות, אלה בקידום מעמדם החברתי של התורמים. (אולי גם קצת אפשרות לחלוקת טובות הנאה למקורבים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה הכסף שלך? מה אכפת לך? אולי עדיף שתהיה שאינו יודע לשאול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל "ממונו הרב" של פרלמנט הנוער העולמי מגיע מהבנק העולמי (אותו וולפנזון שמופיע עכשיו הרבה בתקשורת הישראלית) ומתרומות חיצוניות של אנשים שמצאו לנכון לתת מכל הלב. תפוקתו העיקרית במאמר מסוג זה. באפשרות לקחת נער ישראלי ולהפגישו עם בני נוער מאפריקה - ואז לאפשר לו לחזור לארץ המקור ולהעביר את המסר. אני חושב שדי בתפוקה זו בשביל להחזיר מעל ומעבר את ההשקעה + ריבית. אין פה טובות הנאה, אין פה שחיתויות - אגב אין גם יותר מדי כסף. אף אחד בפרלמנט העולמי לא חי את החיים הטובים בבתי מלון יוקרתיים ברומא על חשבון משלם המיסים, אז הסר דאגה מליבך - אחי הנאבק בשחיתות... מן הסתם הבנק העולמי ועיתון המטרו נהנים מפרסום חיובי בעקבות סיועם לפרלמנט, אבל זוהי אינה המטרה הראשית כלל וכלל - הפרלמנט יזם חזון לשנת 2020 בתחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך, הבטחון, התשתיות- ובכנסים השונים הוא יוזם פרוייקטים וצעדים להגשמת החזון... - זה הכל. מדובר בבני נוער חלוציים עם רוח התנדבות - זה טהור בדיוק כשם שזה נשמע. לא כל יוזמה פוליטית-חברתית-כלכלית בעידן המודרני חייבת להיות מוכתמת באיים יווניים והלבנות הון... -לובין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מרתק, אסף, המון תודה. יצא לי לחשוב הרבה על החלק שיש לאירופה ביצירת הקונפליקטים האלה אחרי שלגמרי במקרה קראתי את The Posionwood Bible של ברברה קינגסולבר, ושבוע אחר כך ראיתי את "מלון רואנדה" המצויין. הדמיון בין שני התיאורים היה מפחיד, במיוחד לאור העובדה שספרה של קינגסולבר עוסק בקונגו/זאיר של שנות הששים והשבעים. הדאגה הבלגית/אמריקאית/אירופית לשלומם של הזרים, תוך גילוי חוסר אכפתיות מוחלט לתוצאות ההרסניות של מדיניותם על המדינה אותם הם עוזבים, היתה ממש מבהילה. הספר: http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/006093... הסרט: http://www.mgm.com/ua/hotelrwanda/intro.html אגב: בסרט, וגם באחת התגובות כאן, נאמר שהחלוקה ל"הוטו" ו"טוטסי" היא חלוקה שרירותית של הבלגים על פי תווי פנים, שלא היתה לה שום משמעות לולא הקולוניאליזם. במקומות אחרים שמעתי שהבלגים פשוט ניצלו איבה בין שני שבטים, ושהבעיה היא בחלוקה השרירותית ללאומים בלי להתחשב בגבולות שבטיים. מה נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ההוטו והטוטסי הם בני עמים שונים. נכון ששניהם קרובים בגזעם (דוברי שפות בנטו). אבל הם שונים לחלוטין במראם ואין שום בעיה לזהות שהצעירים שבתמונה הם בני העילית השלטונית של הטוטסי. ב. הטוטסי השתלטו על ההוטו וייסדו ברואנדה-בורונדי חברה פאודלית המבוססת על אריסים בני הוטו ובעלי קרקעות טוטסי, לפני 500 שנה, כאשר הבלגים אפילו לא חלמו על קולוניות באפריקה. ג. השלטון הבלגי סה"כ הפך את בעלי העבדים למשגיחי עבדים. ד. הפרשה הנבזית של הקולוניאליזם הבלגי באפריקה היא פרשה ידועה. אין שום קשר בינה לביו מעשיהם של כמה עשרות חיילים בלגים שהיו בזמן הג'נוסייד ברואנדה והיו נתונים בשליטת האו"ם. ה. הכוחות הצרפתיים והבלגיים נשלחו לרואנדה כדי לאבטח את פינויים של הזרים. הפרשה שהתפתחה סביב הכוחות האלו, שהאפריקנים מנסים לנפח אותה מעבר לכל הגיון כדי לערב את האירופאים בקלחת הזוועות הפנים-אפריקניות (לא העכבר גנב, החור גנב) אינה אלא זאת: מפקד בשטח של אחד הכוחות ביקש להתערב בנעשה כדי להציל קבוצות של נרדפים טוטסים. הבקשה נענתה בסירוב ע"י הממונה מטעם האו"ם על הכוחות, קופי ענאן (הגנאי אאל"ט). ו. הצרפתים תמכו בשלטון ההוטו מן הסיבה הלא בלתי מתקבלת על הדעת שההוטו הם 85% מאוכלוסיית רואנדה. מה לעשות שהדמוקרטיה אינה בראש מעייניהם של ההוטו וטבח הטוטסי דוקא כן? ח. השלטון הנוכחי ברואנדה הוא שלטון חונטה סמי-דמוקרטי, שאינו מסתדר אפילו עם האופוזיציה הטוטסית שלו, והעולם משלים איתו, פשוט משום שהאלטרנטיבה היא סכנת ג'נוסייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צנזורה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Thanks, Shuki. I've done some reading on this since and I see that Belgium exploited an existing situation rather than created it from scratch.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פעם שמעתי מרואנדי שאין הבדל מהותי בין הוטו וטוטסי, שהיו לאורך השנים הרבה נישואי תערובת, ש''טוטסי'' הפך למילה שמתארת לא שבט מסוים אלא ''עשיר'' או ''אציל'', ושאפילו חלק ממנהיגי הטבח היו בעצמם עם שורשים ''טוטסיים'' במשפחתם. אני לא יודע מהי האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הרבה נישואי תערובת. בתקופת הקולוניאליזם, הבלגים שיתפו את ההוטו יותר בממשל המקומי ובכך יצרו מצב שהטוטסי תופסים לא רק את המעמד הגבוה של בעלי קרקעות , אלא גם את מעמד הביניים. הריבוד הגזעי אכן זהה לריבוד החברתי. יחד עם זאת כאמור מדובר בהבדל פיזי ברור (למשל הטוטסי גבוהים יותר מן ההוטו, ההוטו מקורזלי שיער ובעלי נטייה להשמנה), וגם זר יכול להבחין ביניהם די בקלות. אני לא חושב שטוטסים של ממש היו מעורבים בטבח ("שורשים" זה מושג רחב ומעורפל מאוד), כיון שלטבח היה מימד גזעני של ממש (במובן המקובל של הגזענות באירופה). ההיפך הוא נכון: היו גם הוטו רבים שנטבחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה צ"ל כמובן: "הבלגים שיתפו את הטוטסי יותר בממשל המקומי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהאנשים בשרשור הזה כתבו שהבלגים נושאים באשם בלעדי ליצירת המחלוקת בין ההוטו והטוטסי, ואילו המגיב הקודם אליי כתב כי לפי מיטב ידיעתו, החלוקה הייתה קיימת עוד קודם, והבלגים החריפו אותה. והוא אכן צודק- ההוטו והטוטסי היו שבטים נפרדים עוד הרבה לפני הכיבוש הבלגי. התוצאה הבעייתית של הקולוניאליזם הבלגי הייתה פער המעמדות האדיר שנוצר בשטחה של רואנדה בין מיעוט קטן של טוטסי לרוב גדול של הוטו. הטוטסי זכו לשיתוף פעולה מצד הכובשים הבלגיים, שהשתמשו במדיניות ברורה של ''הפרד ומשול'', וסייעו לטוטסי לייצר משטר של עבדות, שהתמתן במהלך השנים לעליונות כלכלית ברורה ''בלבד''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע עם הערתך בנוגע להטחת ''אשם בלעדי'' כוונה גם אלי אבל הרי בפירוש אמרתי כי על הבלגים לשאת במרבית האשמה ויש די מקום לאשמה במחוזות אחרים. ברור גם כי האחריות על מעשי הטבח היא על הנוטלים בו חלק בלבד וכל המסיתים לקראתו (תשדיר רדיו של המיליציה ההוטוית למשל, קרא לחתוך את בטנן של נשים טוטסיות הרות לאחר שנרצחו ולוודא כי גם העובר מחוסל). אולם, רצוי כאן רק לאמר עוד מילה או שתיים על הסכסוך. יש הבדל פיזי, כפי שכבר צוין, בין ההוטו והטוטסי - כאשר ההוטו יותר ''אפריקאים'' במראם. אולם לפני הגעת הבלגים לא הייתה הפרדה גזעית של ממש. היו נישואי תערובת ולמעשה היו גם הוטו שהפכו לטוטסי ולהיפך שכן הקו העיקרי המפריד בין הקבוצות היה הקו הסוציו-אקונומי שכמו במקומות רבים בעולם, השתקפה גם בדומיננטיות של קבוצה אחת על השנייה. הבלגים לעומת זאת הם שהניחו את אבני היסוד להפיכת מערכת מעמדות לסכסוך גזעי. הם אף חילקו תעודות זהות אשר זיהו את נושאם כהוטו או טוטסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בדבריך, אך אני חייב להוסיף עניין פעוט נוסף - אפילו בסוף המאה ה-20, על סף הטבח של 1994, עדיין נישואי התערובת היו נפוצים מאוד בחלקים נרחבים של רואנדה. ממש כמו בגרמניה הנאצית, הוטו שהתחתנו עם טוטסי יכלו להינצל- אך לרוב בחרו ללכת יחד עם יקיריהם אל המוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומת זאת אני זוכר סיפור בכתבה של אביבה אבירם, על ראש-כפר הוטו שכינס את תושבי כפרו ההוטו, והורה להם על התחלת הטבח - והתחיל בדוגמה אישית, בשיסוף גרונה של אשתו הטוטסי וילדיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה למען השם הסיבה שבגללה ההוטו רצו לרצוח את הטוטסי עד כדי כך שראש כפר יבצע מעשה שכזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש הכפר ממילא תיעב את אשתו, כיוון שהתנשאה עליו כל הזמן מתוקף היותה טוטסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אידיאולוגיית השנאה, וההכנה המנטלית לרצח עם, מטופחות בקפידה, אז כנראה שזה עשוי להגיע גם לכך - אבל ממקרה אחד באמת אי אפשר להסיק מסקנות גורפות, אנחנו לא יודעים מה היה ביניהם (מי יודע, אולי הבדיחה של האלמוני מעלי דווקא נכונה), וכבר שמענו על מקרים שבלי הקשר גזעני איש רוצח את אשתו וילדיו. אם נשים בצד את הסיפור הזה, אתה מוזמן לשאול "מה למען השם הסיבה שבגללה ההוטו רצו לרצוח את הטוטסי?", ויש מומחים שידעו לענות טוב ממני - רק זכור שלא מדובר באיזו שנאה ספונטנית "מלמטה", אלא באידאולוגיית שנאה שטופחה בקפידה ובהכנה מנטלית שבוצעה "מלמעלה" במשך כמה שנים. לכן אומרים שההשמדה ברואנדה היתה מתוכננת כמו זו של היהודים בידי הנאצים, גם אם היתה כרוכה בפחות לוגיסטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותך רואנדה, אתה כותב פה אל אנשים שחלק מהם לא מאמינים גם שיש טלפון בבאר שבע או בירוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טלפון בירוחם ? ועכשיו אחרי שהחזירו אותם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירוחם זה לא של בדואים בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לדעת באיזו מידה של רצינות יש להתייחס לדבריהם של סאנגווה וסינתיה – שניהם בנים לאנשים החיים על כספי סיוע מערבי, ומכאן נציגים מאוד לא מייצגים. ניתן לפקפק במידה בה התייחסותם לסיוע ("שימשיכו לשלוח גם דגים") עשויה להיות מוטה מהעובדה שהוריהם והם עצמם מתפרנסים על הסיוע הזה; אפשר ואולי צריך לפקפק במידה בה אנשים המביטים על המצב מעמדה זו אכן מבינים אותו לאשורו. העובדות המסופקות במסגרת המאמר מאפשרות להעלות תהיות, לא להכריע. אפשר להעלות תהיות רבות יותר ביחס לאמירה "למען התפתחות כלכלית צריכים להתאחד שלושה מרכיבים עיקריים: המרכיב השלטוני, הבא בדמות תוכנית אסטרטגית סדורה ומנהיג חזק; המרכיב הכלכלי, המתבטא במשאבים נזילים ובמשקיעים זרים; וחשוב מכל – המרכיב האנושי, קרי, דחף ציבורי, תעוזה ונחישות אישית." מהמרכיב השלישי, שהכותב מרבה להדגישו, אפשר למען האמת להתעלם לחלוטין. ניתן להניח כי אם כל העמים שווים לערך ביכולתם, הם שווים גם בהנעתם להצליח. כאשר המצב הנוכחי גרוע, קיום הנעה לשנותו קיים ממילא. האמירה הראשונה בדבר "תוכנית אסטרטגית סדורה, ומנהיג חזק" גם היא מפוקפקת. יש טעם רע במחיאות כפיים לדיקטטור. אפשר, אולי, לטעון כי הוא הכרחי. לבטח אין צורך להתייחס לנשיא שנבחר ברוב של 95 אחוז וכולא את מתנגדיו בתיאורים מביכים כמו "נתפס בעיני הרואנדים כדמות פטריוטית מן המעלה הראשונה... המחוייב מעל לכל לטובתה של רואנדה [בהשוואה לרודנים אחרים] הוא מתגלה כסמל להגינות שלטונית". מעבר לכך, קיום תוכנית אסטרטגית סדורה אינו ערך כשלעצמו. לתוכנית צריכה להיות מטרה כלשהי שניתן לממשה. כפי שמתברר להלן, הערה זו אינה הטפלות סמנטית. "המרכיב הכלכלי" אינו יכול להתבטא, כפי שאתה כותב, ב"משאבים נזילים ובמשקיעים זרים". הסיוע המערבי, אם לכך התכוונת, לא יועיל במאום כאשר מדובר בנדבות. ואם התכוונת למשאבים נזילים בדמות הלוואות והשקעות זרות, הרי שאלו הן תוצאות של התפתחות כלכלית, לא הסיבה לה. התוכנית הכלכלית הממשית של רואנדה, שאותה אינך מזכיר במילה, שונה במקצת: * הפרטה:1. התוכנית הייתה להפריט 72 חברות, ומתוכן הופרטו עד היום 25 ועוד 17 נמצאות בהליכים. * המרצת השקעות באמצעות פטורים ממס, הורדת מכסים עקבית, וכדומה 2 * הבטחת הקניין הפרטי והסדר הציבורי, במיוחד באמצעות ה-NTB, אם כי גם לפעולת הדיקטטור שם יש תרומה מסוימת (אני מנחש כאן). לצד זאת, ישנם גם סימנים פחות מעודדים. הרעיונות שביסוד ה-RRA עשויים להיות הרע במיעוטו, אך ישנן תפניות מפוקפקות במדיניות המכיסה והמיסוי כמו המיסוי הרצחני על סוכר ואבקת חלב שהוטל ב-2003, המכסים הגבוהים מדי על לימונדה ובירה, וכו'. התפנית המדאיגה ביותר, לדעתי, היא הקיטון בהכנסות מחברות גדולות בשנתיים האחרונות, לעומת עלייה מסחררת בהכנסות מפרטים ומחברות קטנות. הרבה פחות מעודדים הם הסימנים לתסמונת ההיבריס-הביורוקרטי בדמות ארגונים כמו RIPA והיישום התמוה של הרפורמה הקרקעית הנחוצה עם תכנונים ל"ארגון מחדש של האוכלוסיה באיזורי הכפר", "קונסולידציה של אדמות", "תוכנית אב לשימוש בקרקע ופיתוח אדמה", "תקנות" ומרעין בישין כאלו.3 התחושה שלי היא שהממשלה העדיפה להתעלם מעצותיו של רובין פלמר ודומיו, שעל הממשלה לתפוש תפקיד של "מאפשרת" ולא "לנהל" את הרפורמה והתוצאה תהיה כשלונה.4 תוכנית מנהל האדמות היא פשוט מתכון אל-כשל לכשלון 5, שרבים הסיכויים שיביא, במסווה של רפורמה "ריכוזית" לתועלת כלל הרואנדים, לנישול העניים ודחיקתם.6 כולנו יכולים כמובן להתפלל לנס, אבל בהסתכלות שקולה, אין מנוס מהמסקנה שהכיוון שאליו הולכת רואנדה הוא לא קדימה אלא אחורה. מה שמנחם הוא שגם כאשר יתברר שמדיניותו של הדמות הפטריוטית מן המעלה הראשונה תתברר כאסון רבתי, עדיין יטענו רבים שהבעיה אינה בשיטה, אלא בדמות הפטריוטית מן המעלה הראשונה, שהתבררה כמושחתת, מנוולת, מחטטת באף ומטגנת את קרובי משפחתה בשמן סויה, ואז תעלה לשלטון עוד דמות פטריוטית מן המעלה הראשונה, שתנקוט בעוד "רפורמה ריכוזית" וכן הלאה אד אינפיניטום. ========== 1 ראה: http://www.minecofin.gov.rw/agencies/privatization/i... 2 ראה: http://www.minecofin.gov.rw/investors/investment_inc... 3 ראה: http://www.international-alert.org/our_work/regional... 4 ראה: http://www.oxfam.org.uk/what_we_do/issues/livelihood... 5 ראה: http://www.fig.net/pub/fig_2002/Ts7-7/TS7_7_rurangwa... וקודם: http://129.194.252.80/catfiles/1504.pdf. 6 ראה: http://www.gbf.ch/Session_Administration/upload/hugg... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאמר בכתבה שהרואנדים למדו להגן על עצמם. והם אכן למדו. המשך הסכסוך בין ההוטו והטוטסי התמזג בתוך מלחמת האזרחים שבזאיר/קונגו. בשלבים מסויימים החזיקו הרואנדים בחלקים ניכרים משטח קונגו: לפרטים נוספים, אפשר להתחיל ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כבר דיברנו על זה לא מזמן: תגובה 547789. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היסודית - הסכסוך השבטי - עדיין שם, עכשיו הטוטסי שתמיד היו מיעוט ובעקבות הטבח מיעוט קטן עוד יותר שבו לשלוט, כמה זמן זה יחזיק? ההתערבות בקונגו היא התערבות במלחמות שבטיות (משום מה סכסוכים אתניים באפריקה מכונים שבטיים) שם שקשורות לסכסוך הפנימי ברואנדה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |