 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדרך כלל אני חולק על דבריך מכל וכל, אולם הפעם הרשה לי להסיר את הכובע (שאין לי) בפניך. אם נתעלם מההתפרצות התמוהה והטיפוסית על מפלגות הימין והחינוך הדתי, ונקלף כמה מביטויי התועבה שכללת במאמרך, הרי שניתחת בצורה יפה בהחלט את מה שמתחולל בממשלתנו, ואין לי ספק שיש רבים וטובים, דתיים כחילוניים, ימניים כשמאלנים, השותפים לתחושתך. יתרה מזאת: אחד מהציבורים הפגועים ביותר ממדיניותה של ש"ס הוא דווקא הציבור הדתי לאומי, שרובו מתנגד ללהטוטנות הפוליטית של ש"ס. אצל רוב הציבור החילוני אין הבחנה בין ש"ס וציבור זה, ונהוג "להלביש" עליו כל גחמה של הרב עובדיה יוסף. וזה, כידוע למי שקצת מכיר את הציבור החביב הזה, אפילו לא קרוב לאמת. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שני דברים: אני לא מתיימר להיות בעל הבנה פוליטית גבוהה למדי, אבל דבר אחד אני יכול להבין: חוק הבחירה הישירה הוא חוק גרוע, חד וחלק. הכל באשמתו. מלבד זאת, ישנה עוד בעיה אצל ברק ומפלגת העבודה - ברק מתעקש להשאר במרכז המערכת הפוליטית. הוא נזהר מאוד שלא לטות שמאלה מדי, שכן כולנו יודעים שרוב המצביעים בארץ הם בעלי דעות פוליטיות הנוטות ימינה. לכן הוא הסתיר את ביילין במערכת הבחירות וניסה שלא להתקשר יותר מדי עם שריד ומרצ. ההתעקשות המגוכחת הזאת שלו - היא שמונעת ממנו להקים ממשלה אחת עם מרצ, שינוי והמפלגות הערביות בכלל. הרי דבר אחד ידוע - אם אם ש"ס תפרוש מהממשלה, הממשלה לא תחזיק מעמד זמן רב, ללא המפלגות הערביות, בכל מקרה. ומהפלגות הערביות הן שמאל קיצוני מובהק, וכמו שאמרתי - ברק מתרחק מזה. הבעיה, לצערי, היא לא בברק ולא במפלגת העבודה, הבעיה היא בארץ שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הבעיה עם חוק הבחירה הישירה? גם לפני כן היתה לנו בעיה עם שיעור קומתם השפופה של נבחרינו, אך תמיד היה להם תירוץ: הקואליציה אשמה, אני דווקא בסדר. עכשיו, לפחות, יש לנו כתובת. ברק אשם! הוא לא בהכרח אדם רע, אך הוא לא כשיר להיות ראש ממשלה. מה כל כך מסובך בזה? ונניח שהוא היה נבחר לא באופן אישי, אלא כחלק ממפלגת העבודה, כיצד בדיוק הדבר היה משנה את המצב? רק אם אתה מאמין שהוא זכה בפריימריז של מפלגת העבודה משום שהוא נחשב כמושך קהל ולא בשל כישוריו, ניתן להבין מדוע חוק זה הוא לצנינים בעיניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך איזשהו ספק שברק וביבי זכו בפריימריז במפלגותיהם רק משום שהם נחשבים מושכי קהל? והאם אפשר להאשים אותם, בסופו של דבר? חוק הבחירה הישירה אמנם נחקק כדי לתת כח רב יותר בידי ראש הממשלה, וכדי למנוע סחיטות פוליטיות של מפלגות כמו... סתם דוגמא... ש"ס! למען האמת, אני לא ממש רואה איזה כח נמצא עכשיו בידיים של ברק. הוא משקיע את מירב מרצו כדי לתפור קרעים ההולכים וגודלים בקואליציה הרופפת. האם המצב לא היה טוב יותר כאשר היו שתי מפלגות גדולות ששלטו בקואליציה כאשר כל אחת מהן היתה בשלטון? במצב כזה, ראש הממשלה יכול להשקיע בעניינים חשובים יותר שלשמם נבחר. זאת דעתי, בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הזכור לי, מעולם לא היה מצב דו מפלגתי אמיתי בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי שיהיו רק שתי מפלגות בארץ, אבל אם למפלגת העבודה היו 40 מנדטים ומעלה, כפי שהיה בתקופה ההיא, לברק היה הרבה יותר קל להשתלט על הקואליציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהתחיל את כל תרבות הקללות לאנשי ציבור הוא יוסי שריד בכבודו ובעצמו הוא קרא רוצח לבגין ולשרון אל לו להלין שאחרי כמה שנים זה חוזר אליו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר כאן בתרבות קללות, כי את הוויכוח הזה אפשר להמשיך הרבה. מדובר בסכנה לשלטון החוק: ש"ס נדרשת לפעול בצורה חוקית ומבוקרת, אינה מקבלת זאת, ולאחר שלא מסכימים לוותר לה, ראש המפלגה אומר דבר הסתה וניתנים אולטימטומים. בנוסף לכך, אני רוצה לציין שקיים הבדל גדול מאוד בין לקרוא לאדם רוצח ובין לקרוא לציבור לרצוח אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להד''ם. עלילה ימנית עתיקה, שחזרו עליה כל כך הרבה פעמים, שהיא נתפסת באמת. גדי שמשון, עורך נענע, הציע, לפני כחצי עשור, אלף שקלים לאדם שיצליח להביא את ציטוט העיתון או התמונה שבה שריד (או אלוני) אומרים זאת. איש לא הצליח לעשות זאת. זה, כרגיל, שקר של אנשי ימין, שכשאין להם מה לומר, אומרים (ומשקרים) ''אתם התחלתם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, הביטויים 'בגין רוצח' ו'שרון רוצח' נשמעו בהפגנות מול בית ראש הממשלה במלחמת לבנון, ורבים מייחסים לכך את התפטרותו של בגין לאחר מכן. היה זה יאיר לפיד, שאינו חשוד בימניות יתרה, שאמר שהבעיה של הימין היא האלימות, והבעיה של השמאל היא הארסיות, כפי שמדגים זאת היטב מר גורביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, עדיפה ארסיות על אלימות. מארסיות, אף אחד לא מת. מקסימום חטף אולקוס. שוב, בהחלט יתכן שכמה מפגינים קראו לשרון ולבגין "רוצחים", ובהקשר של מלחמת לבנון, הקריאה הזו אינה מופרכת כל כך. כל מלחמה היא רצח; הממשלה מתירה את שפיכת דמם של בני עם אחר, דבר שבכל מצב פרט למלחמה, היה מוגדר כרצח פשוט. כאשר המלחמה איננה צודקת, איננה מלחמת מגן; כאשר המלחמה נשענת על הולכת שולל של העם ונציגיו; כאשר המלחמה הופכת, במובהק, למלחמה נגד אזרחיפ - ראוי לתהות אם הכינוי "רוצח" אינו יאה לאנשים המנהלים אותה. בגין, אכן, הולך שולל על ידי שרון, היה תחת השפעת תרופות מסממות במהלך כל המלחמה, נרדם בישיבות ממשלה, וודאי שלא רצה במלחמה כפי שנוהלה - אבל הוא היה *ראש הממשלה*, האחריות המיניסטריאלית הייתה על כתפיו בדיוק כמו על כתפי שרון - והוא אף הבין זאת והתפטר. ודוק: מה שמותר למפגין לא מותר למי שמתיימר להנהיג מפלגה. ועדיין לא נמצא אף אדם שיוכל לייחס את הקריאות "רוצח" לאחד ממנהיגי השמאל. ההסתה - לפחות מאז התפגרותו של בן גוריון - באה מכיוון אחד בלבד. האלימות, מאז קום המדינה, אף היא באה מכיוון אחד בלבד. וגם הימין יודע להיות ארסי. תקרא פעם את הטרוריסט חגי סגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי נקודות החוזרות בתגובותיך בנושא זה, וראוי להבהירן: א. השמאל לא קרא לבגין לשרון 'רוצחים'. ב. בגין ושרון הם רוצחים. אנא, הואל להחכימני. נראה שאתה האדם היחיד בעולם שבגין לחש לו, על ערש דוי, מדוע התפטר. זהו כנראה המקור לידיעה שהוא התפטר בשל אחריותו המיניסטריאלית למלחמת לבנון. 'בגין היה תחת השפעת תרופות מסממות במהלך כל המלחמה' - מאין הידע הנרחב? האם גם כאן אתה איש סודו של בגין? באיזה תרופות מדובר? אספירין? אדולן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אריק שרון הוא רוצח. עוד מלפני מלחמת לבנון. היחידות שפיקד עליהן התמחו ברצח שבויים. בגין אחראי על מלחמה בלתי מוצדקת; זה הופך אותו לרוצח. זה בסדר, הוא בחברה טובה - יחד עם בן גוריון וגולדה. 2. מנהיגי מפלגות השמאל לא כינו את שרון או בגין "רוצח". מפגינים מסוימים עשו זאת; המנהיגות הסתייגה מכך. 3. לעניין התרופות של בגין - הדברים התפרסמו לאחר התפטרותו, בין השאר בזכרונותיו של השר ציפורי, שהיה ממתנגדי המלחמה. אני לא יודע באילו תרופות מדובר, אבל היו ישיבות ממשלה שלמות שהוא העביר בשינה, מה שאפשר לשרון לעשות מה שהתחשק לו. (כידוע, מלחמת לבנון נוהלה בכשרון - כי שרון אמר, כי שרון רצה...) 4. להתפטרותו של בגין: אני נוטה להאמין שבגין היה אותה ציפור נדירה, פוליטיקאי בעל מצפון. אני לא מאמין שהוא היה משקר לאומה ולכנסת, לאשתו ולנשיא ארה"ב, ואומר שהוא יוצא למלחמה מוגבלת, כאשר הוא יודע שהמטרה היא ביירות. מילותיו האחרונות בתפקיד - "אינני יכול יותר" - ידועות; הפרשנות (המקובלת; ראה עצמך חופשי להציג פרשנות אחרת) מדברת על תחושת כשלון ועל הצורך לקחת אחריות. גם למי שאומר, שההפגנות מול ביתו "הרגו" אותו (ובגין מת כעשר שנים לאחר המלחמה, למי ששכח) נאלץ להודות שההפגנות הללו, שספרו את מספרי החללים, םנו אל רגש האחריות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אותו הגיון, גם רבין היה רוצח, משום שהוא אחראי ישירות למהלכים מדיניים שגרמו למות יהודים רבים בפיגועים (זוכר את "קורבנות השלום"? אותו מונח מצמרר שנועד להסוות כישלון מדיני-בטחוני שמתוצאותיו אנו סובלים עד היום). אותו הכלל חל גם, כמובן, על כל שאר "אדריכלי אוסלו". ואגב, האם תסכים אתי כי גם ערפאת הינו רוצח? או שתחשוב שמלחמתו (=הטרור שהשליט בארץ לפני שנים מספר) היא מלחמה צודקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין כל קשר הגיוני ומתבקש בין מדיניותו של רבין לבין פיגועי החמאס. פיגועים היו, ויהיו, תמיד. פיגועים היו בזמן נתניהו, בזמן שמיר, בזמן בגין (היו כמה פיגועים גרועים במיוחד), וגם בזמן רבין. את הקישור בין הפיגועים לבין מדיניות ראש הממשלה, עשו אויביו הפוליטיים. ודוק: אותם אויבים ממש, כאשר היו פיגועים בתקופתם, טענו שאין קשר בין מדיניות לפיגועים. לאחר הפיגוע בשוק מחנה יהודה, הפליגה לימור לבנת בחוצפת שקריה ואמרה "מעולם לא אמרנו שמדיניות הממשלה קשורה לפיגועים". בסדר. באותה מידה אפשר לומר ששמיר אחראי להרוגים בתקופתו, תקופת הסכינאות, שכן הוא הקפיד לייאש את הפלסטינאים ולדכא את תקוותיהם. ב. "קורבנות השלום" הוא ביטוי שטבע נחום ברנע. שום דובר ממשלתי לא עשה בו שימוש. האופוזיציה, לעומת זאת, התנפלה עליו כמוצאת שלל רב, ותוך זמן קצר נוצרה האגדה האורבנית, או עלילת הדם אם תרצה, לפי רבין התייחס לנרצחי החמאס כאל "קורבנות השלום". האגדה הזו היא שקרית כמו האגדה על האדם, שלאחר רצח רבין, כשנשאל בבנק "מי הבא בתור", השיב "פרס", ונעצר. לא היה כזה דבר. ג. אשר לערפאת - מלחמה כנגד חיילים וכובשים (מתנחלים) היא מוצדקת. מלחמה כנגד אזרחים (ישראלים) איננה מוצדקת. אבל הצביעות, הצביעות! וכי מנחם בגין ויצחק שמיר לא היו טרוריסטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, יוסי, אתה מתעלם מהעובדות. א. רבין בעצמו, יחד עם צמרת צה"ל, הביע לא פעם את ההערכה כי התקדמות בתהליך השלום תביא להגברת הפיגועים מצד החמאס, מה שאכן קרה. אגב, אותם הערכות ממש נשמעות גם בימים אלה מצד אהוד ברק ומקורביו. פיגועים היו, ויהיו, תמיד - זה, כנראה, נכון לצערי, אולם השאלה היא כמה פיגועים היו ויהיו. בתקופת רבין עלתה כמות הפיגועים בצורה תלולה, ובתקופת שלטון הימין היא ירדה לרמה הנורמלית (אם אפשר לכנות כך טרור...). אם אינך מאמין לי (וסביר להניח שאינך), הבט בגרף שנמצא בקישור הבא: ב. במו עיני ראיתי, ובמו אוזני שמעתי, את יצחק רבין קורא לשני חברי שנרצחו בואדי קלט "קורבנות השלום". במו אזני שמעתי אותו קורא לשכני שנרצח באל-בירה "קורבן השלום". במו עיני ראיתי אותו מכנה את הרוגי פיגוע האוטובוס בירושלים (ואיני זוכר איזה מהם, אבל סביר להניח שכולם) "קורבנות השלום". ג. כלומר - אתה מצדיק רצח מתנחלים. עם אילו טענות בדיוק אתה בא לרב עובדיה? אותך לפרקליטות! ובנוגע לבגין ושמיר - גם אם נניח שאני מקבל את הגדרתך לגבי היותם טרוריסטים (ואני לא), כאשר הם כיהנו כראשי ממשלה הם בפירוש זנחו את הדרך הזאת. הם הבינו שזה אולי היה משהו שמתאים לימי הקמת המדינה, אולם כיום כבר לא רלוונטי. אולם ידידך ערפאת ממשיך גם היום וקורא תחת כל עץ רענן לרצח יהודים בכלל ומתנחלים בפרט, קורא לעם ישראל "קופים", מעודד רוצחים ומתקרב לגדולים שבאויבינו. לא בדיוק התנהגות של ילד טוב ירושלים. חשבתי לגמור כאן, אבל בכל זאת, אני חייב לכתוב משהו על ה"מלחמה המוצדקת" במתנחלים. נראה לי שלך, כאחד שמצדיק רצח אנשים רק משום שהם חושבים אחרת ממך, חסר משהו בהבנה. ולא, אני לא מדבר על העובדות בשטח, שכרגיל סותרות לחלוטין את הדברים שאתה כותב. אני מדבר על לויגקה טהורה. מדוע אתה חושב שלך יש זכות להצדיק רצח, אולם אינך מבין את שקולניק, למשל, שלטענתך רצח את הערבי המסכן והכפות (=מחבל) כאידיאולוגיה? מה ההבדל בינך לבין ברוך גולדשטיין? ויותר מכך - מה ההבדל בינך לבין יגאל עמיר, שרצח מישהו רק כי חשב אחרת ממנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אי התקדמות בתהליך השלום מתוך חשש - מוצדק או לא - כי התקדמות כזו תדרבן את ארגוני הטרור, היא כניעה לטרור; היא הסכמה כי ארגוני הטרור יקבעו את סדר היום המדיני של מדינת ישראל. חשבתי שאתם שם בימין מתנגדים נחרצות לכניעה לטרור - כנראה שאתם מתנגדים רק לכניעות שלא מקדמות את מטרותיכם הפוליטיות. ב. באשר לפיגועים בתקופת רבין, אתה שוכח שותף חשוב אחר - ברוך גולדשטיין. לפני גולדשטיין, לא היו פיגועי התאבדות. הם התחילו אחריו. לא רק "ויתורים לערבים" קרו בתקופת רבין, להזכירך. ג. אני מצדיק הריגת מתנחלים *על ידי פלסטינאים*, לא על ידי ישראלים. המתנחלים הם חיל החלוץ של הכיבוש, הם סיבתו העיקרית, הם הגורם העיקרי לאי סיומו. הם פושעי מלחמה, והם לא יכולים לרחוץ בנקיון כפיהם. מה גם שרבים מהם עודדו, מעודדים ויעודדו רצח לא יהודים. אני לא "מעודד" רצח מתנחלים, אני אדיש כלפיו. אני לא מצדיק את הריגתם על ידי ישראלים הרואים בהם יריבים פוליטיים, אלא על ידי פלסטינאים, הרואים בהם - ובצדק - כובשים ופושעי מלחמה. אנא, המנע מלשים מילים בפי. ד. האדם שנרצח על ידי שקולניק לא היה מחבל. נמצא עליו רימון, זה נכון, אבל הוא לא תקף אף אחד ולא ניסה להרוג אף אחד. יתכן שהוא היה בלדר, שהעביר את הרימון לחוליית טרור. יתכן גם, באותה מידה, שהרימון נשתל עליו על ידי המתנחלים שלכדו אותו. מה הוא היה, לעןלם לא נדע, כי הוא נרצח. ה. ערפאת אינו ידידי, לפחות לא בינתיים. התעמולה האנטי-ישראלית של הרשות הפלסטינית מצערת, אך מובנת; הם רק אוכלים קש מאיתנו. והאם עברת לאחרונה על ספרי בית הספר הישראלים? מחקר שנעשה לאחרונה, גילה כי לילדים צעירים יש דעה שלילית מאד על ערבים, כבר בגיל 7. חלקם נוטשים עמדות אלו בגיל מאוחר יותר, אבל קבוצה מסוימת - ניחשת: הדתיים - לא עושה זאת. טול קורה מבין עיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ועל אותו משקל תוכל לומר כי אם צה"ל היה ממשיך לא להגיב כלפי התקפות החיזבאללה - זו היתה כניעה לטרור, ולכן המלחמה בלבנון היא הכרחית, למרות הנפגעים שהיא גררה. ב. אם כך, איך תסביר את הירידה הדרסטית בפיגועים בתקופת נתניהו, שגם הוא היה בשלטון *אחרי* מעשהו של ברוך גולדשטיין? ג. האבחנה שאתה עושה היא מלאכותית וחסרת בסיס. אם אתה מצדיק הריגת מתנחלים (ואגב, מיהו מתנחל בעיניך? נניח שמשפחה מסויימת גרה ברעננה, ואתמול עברה לאלקנה. האם זהו רשיון לרצח?), זה לא משנה על ידי מי. באותה מידה יכול לבוא יהודי ולהרוג מתנחל, ואחר לטעון שעשה זאת מתוך הזדהות עם הערבים. ועל אותו משקל - הערבים, לטענתך הלא מבוססת, רואים במתנחלים "פושעי מלחמה" וזה מצדיק את הריגתם. לפיכך, למי שראה ברבין בוגד ומוסר יש את כל הגיבוי המוסרי לביצוע הרצח. ועוד שאלה: איך תגדיר את אנשי החיזבאללה? הרי הם גם רואים בצה"ל כובש? ד. האדם שנרצח על ידי שקולניק היה גם היה מחבל. הוא נקשר לאחר שדקר את אחד היהודים שהיו איתו ברכב, ובמזל זה נגמר בפציעה בלבד. מצד שני, מכיוון שלטענתך רצח מתנחלים בידי ערבים הוא מעשה צודק, הרי שהוא, אכן, לא היה מחבל. ה. הם אוכלים קש מאיתנו? הם קיבלו מאיתנו אוטונומיה, שטחים, כסף, נשק, כבוד בין-לאומי, ומה נתנו לנו? קברים. אולי פספסת את מהות הויכוח בין הפלסטינים ליהודים: טענת הפלסטינים היא שאיננו נותנים להם מה שהם רוצים, וטענת היהודים היא שהפלסטינים רוצים להשמיד אותנו (זו, אגב, גם טענת הפלסטינים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. החיזבאללה הם לוחמי חופש. הם נאבקים על שחרור דרום לבנון מהכובש הישראלי. מלחמתם מוצדקת, לפחות על ידי כל אדם שיש לו גישה למידע שאיננו עובר דרך המסננת של התקשורת הישראלית. בלבנון הובסנו; הוכחה פעם נוספת שאין דרך לנצח כוח גרילה, אלא בהשמדה שיטתית של האוכלוסיה; הגיע הזמן לסגת. הוא הגיע כבר לפני עשור, אבל מי הקשיב אז? ב. בזמן נתניהו, הצליחו השב"כ והשב"כ הפלסטיני בדברים שהם נכשלו בהם בזמן רבין-פרס. חוליות חמאס חוסלו, בכירי חמאס נלכדו, וראה זה פלא - אין מי שיבצע פיגועים. אגב, איך אתה מסביר את העובדה שתחת ממשלת השמאל הנוכחית לא היה פיגוע מוצלח אחד? הרי לשיטתך זו ממשלה הממשיכה את דרך אוסלו ואמורה להרוג באזרחיה. מוזר, אבל זה לא קורה. יכול להיות שברק לא מבריח חומר נפץ בשביל החמאס? ג. משפחה שעברה מרעננה לאלקנה היא משפחה שהחליטה לתמוך בכיבוש. מי יוכל לבוא בטענות לפלסטינאי שיאמר שדמה מותר? ד. במדינת ישראל יש בתי דין. אם מישהו חושב שהוא יוכל לבסס משפטית תלונה על בגידה - יש שופטים בירושלים. את המתנחלים, מצד שני, הפלסטינאים לא יכולים להעמיד לדין. בשורה משמחת: ראשי מדינת ישראל שיצאו לחו"ל עלולים להיות מועמדים לדין על פשעי מלחמה, בפני בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה, משום שכולם, בלי יוצא מן הכלל, סייעו בהקמת התנחלויות. אתה מבין, לא רק הפלסטינאים חושבים שהקמת התנחלויות היא פשע מלחמה; *כל העולם*, וחלקים נכבדים מהציבור הישראלי, חושב כך. ה. האדם שנרצח על ידי שקולניק לא תקף, כי אם הותקף; המתנחלים שהבחינו חשבו שהוא מתנהג "בצורה מוזרה", וניסו לעצור אותו. בנקודה הזו, הוא שלף סכין. אילו היה מחבל, מדוע לא השתמד ברימון שברשותו? אני חושב שאילו כל הפרשה הייתה נחקרת, ולא רק הרצח עצמו, יתכן שהיינו יודעים דברים אחרים. ו. "הם קיבלו מאיתנו אוטונומיה"? באמת תודה. אתה יודע מה זו הגדרה עצמית? משהו שמאפשר לעם להקים מדינה עצמאית? היה חלק מ-14 הנקודות של ווילסון, הוכר רשמית לאחר מלחמת העולם השניה? האם אתה יודע שהאו"ם, כשהחליט להקים מדינה יהודית, החליט גם להקים לצידה מדינה פלסטינאית? כדור הארץ לממי! אגב, חלק גדול מהיהודים לא טוענים ש"הפלסטינאים רוצים להשמיד אותנו". צר לי לאכזב אותך. עמדות הימין הקיצוני אינן מייצגות באופן מוחלט את עמדות היהודים. ז. אשר ל"הם נתנו לנו קברים": אין היום חולק על כך שישראל משמשת ככובש בשטחים. יש הטוענים כי הכיבוש הוא הכרחי, אבל איש אינו טוען שאין שם כיבוש. ומה לעשות, עמים כובשים מאבדים אנשים. אם הם רוצים להפסיק לאבד אנשים, עליהם לחדול להיות כובשים. מאד פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי כי אתה סותר את עצמך. מצד אחד - אתה טוען כי לפלסטינאים יש את כל הזכות לרצוח מתנחלים, כי הם פושעי מלחמה. שים לב - לא לתבוע (וכן, פלסטינים בהחלט יכולים לתבוע יהודים, והיו דברים מעולם) - אלא לרצוח. ומצד שני - יהודי שחושב שיהודי אחר בוגד - צריך ללכת למשפט. למה? צריך להפריד בין שתי נקודות במסר שלך: הנקודה האחת היא: אתה חושב שהמתנחלים הם פושעי מלחמה וכובשים. זכותך המלאה לחשוב כך, וזכותי המלאה לחלוק עליך. הנקודה השניה: אתה נותן לגיטימציה לרצח. זה כבר בעייתי, משום שהמסר הוא: אם אתה לא מסכים אתי - מותר לי לרצוח אותך. ובסופו של דבר, אם למר יוסי גורביץ' מותר לומר כך, מדוע שלרב עובדיה יוסף יהיה אסור? הרי מחר יכול להיכנס לאתר זה חמום מוח קיצוני, לקרוא את דיעותיך, ולהגיד לעצמו: "וואלה, צודק!". ומכאן ועד כותרות בעיתון הדרך קצרה. אסור לערב דעות עם מעשים. מכיוון שהבעת דעה היא לגיטימית, חוץ ממקרים קיצוניים באמת, הרי שהרצח יתפס כחלק מהדעה. אינך מבין זאת? נסה בכיוון ההפוך: באחת מתגובותיך הזכרת את המתנחלים שרואים ברצח ערבים אידיאולוגיה. לא אכנס כרגע לויכוח העובדתי על הקביעה המשונה הזו, אולם מה יש לך נגדם? אתה חושב שהם פושעים וצריך להרוג אותם, והם חושבים שהערבים פושעים וצריך להרוג אותם. אתה אמור,לשיטתך, להניח להם לומר - ולבצע! - זאת, משום שלשיטתך הם מביעים דעה לגיטימית! הם, כמוך, כורכים רצח באי-הסכמה. וכעת, לכמה עובדות שנסתרו מעיניך: האדם שנרצח ע"י שקולניק בהחלט תקף. כנראה שפספסת את מה שכתבתי בתגובה הקודמת. הוא לא רק *שלף* סכין, הוא גם השתמש בה, ולא כדי לחתוך לחם. למה הוא לא השתמש ברימון? הוא אמר זאת בפירוש - הוא שמר את הרימון לפיגוע רציני יותר. אני בהחלט יודע מה החליט האו"ם, ואני, בניגוד אליך כנראה, יודע גם מה קרה ביום הכרזת המדינה בשטחים עליהם הכריז האו"ם. שאני אזכיר לך? אני בטוח שהמושג "מלחמת השחרור" מוכר לך. (אם כי, לאור דיעותיך, אני כבר לא בטוח מלחמת השחרור של מי). לפני מלחמת ששת הימים לא היינו כובשים. היינו עם נאור ומכובד, שאיבד מאות מאנשיו בפעולות הפדאיונים. נראה שלא קריטריון הכיבוש הוא שגורם לפעולות הטירור של הערבים נגד היהודים, פעולות שהחלו הרבה לפני הקמת המדינה היהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שוב, יש הרבה אנשים שאני קורא למותם. המתנחלים אינם חלק מהם. כשתושבי איראן יתלו את האייטולות, אני אחגוג. אם פינושה יוצא להורג או יירצח, אני אפתח בקבןק יין משובח. האדם שיחסל את הוואכמן מסוביבור, איוואן-ג'ון דמניוק, יזכה לברכתי - ואף לתרומה צנועה למימון הגנתו המשפטית. כשגופתו של סדאם חוסיין תגרר ברחובות בגדד, אני אצהל; אני אשלח מברק ברכה לעם הסורי, כשיחסל את הרודנות שם. שמחתי תהיה רבה, כשתושבי צפון קוריאה יתלו את בני משפחת איל סונג, ואשמיע צווחות גיל עולות ויורדות, כששליטי סין יקבלו את הכדור בעורף שהם כה ראויים לו. למותם של מתנחלים בידי פלסטינאים אני אדיש. ודאי שישראלי ההורג מתנחלים הוא רוצח לכל דבר ודינו מאסר עולם, כמו כל רוצח. מצד שני, אינני רואה את עצמי כראוי לחרוץ משפט על אדם ההורג את מי שהם על כולא דעלמא כובשיו. יתכן שהייתי חושב אחרת אילו היו המתנחלים פחות אכזרים, פחות זחוחים, פחות להוטים לדם שכניהם, פחות נאציים באידיאולוגיה שלהם. כפי שהדברים עומדים, הם אינם ראויים להבנתי, חמלתי, או תמיכתי. נהוג לומר שאלימות איננה חהווה פתרון. זה לא מדויק. עריצות ניתנת לגירוש רק באלימות, ולרוב, הדבר נכון גם לגבי משטרים כובשים. המקרה היחיד שבו אני יכול להזכר כרגע, שבו עריצות ויתרה מרצונה על קיומה, הוא זה של דרום אפריקה - ושם קיים היה חשש ברור מאלימות. אבל הישראלים אינם נתונים לשלטון דיכוי על ידי המתנחלים, ועל כן אין להם כל רשות לנהוג כלפיהם באלימות. עם זאת, מאחר ורוצחי פלסטינאים זוכים ליחס סלחני מאד מצד מערכת הצדק הישראלית - לאו דווקא מבתי המשפט, אלא מוועדת השחרורים ומהנשיאים השונים, הנדיבים כל כך בחנינותיהם - לא אצטער כלל אם כמה מבני משפחות הנרצחים יעשו שפטים ברוצחים שזכו לעונשים קלים ביותר. נקמה עדיפה על חוסר צדק משווע. העובדה שלווינגר ישב ארבעה חודשים על רצח שהוא התפאר בו היא חרפה. העובדה שאנשי המחתרת היהודית, רוצחי ילדים, ישבו בכלא ארבע-חמש שנים ותו לא, היא חרפה. לא לי ולא למערכת הצדק יש את הזכות לומר שדמם של הפלסטינאים הוא הפקר. ב. האדם שנרצח על ידי שקולניק (והאין זה עוד סימן לקלות הדעת שבה אנו רואים את מותם של הפלסטינאים, שאף את שמו איננו יודעים?) הותקף על ידי שני מתנחלים. גם הם לא חולקים על כך. בנקודה זו, זה נשמע לי סביר לחלוטין להוציא סכין ולדקור. זה אפילו נחשב, ברוב המקומות, להגנה עצמית. ג. העובדה שהפלסטינאים תקפו את מדינת ישראל ב-1947 איננה מבטלת את זכותם להגדרה עצמית. גם הגרמנים, האחראים לשתי מלחמות העולם, ולמותם של מליוני קורבנות חפים מפשע, זכו שהעולם יכיר בזכותם זו. הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה נמשך שבע שנים; אנו שולטים בשטחים, מבלי לאפשר לתושביהם להגיע להגדרה עצמית, למעלה משלושים שנה. ד. ישראל שלפני 1967 לא הייתה "מדינה נאורה", כדבריך. היא הייתה אחראית לגירושם של מאות אלפי פליטים, ולטבח באלפים מהם. היא גירשה תושבי כפרים שלווים גם לאחר תום המלחמה; המקרה של אקרית וברעם הוא דוגמא קלאסית. תושבי הכםרים הללו פונו מבתיהם תוך הבטחה שהם יוחזרו אליהם תוך שנה, לאחר שצה"ל יסיים את אימוניו במקום. בג"צ קבע שיש להשיבם לאדמתם כבר ב-1951, אך פסק הדין שלו לא בוצע עד עצם היום הזה. רוב אדמות הכפרים חולקו לקיבוצים. טריקים מסריחים נוספים היו לאסור על כפרים ערביים לעבד את אדמתם במשך שנה - ואז להחרים את האדמות, בטענה שהן בלתי מיושבות, מפני שעל פי חוק, אדמה שאיננה מיושבת במשך שנה היא חסרת בעלים, או להפנות אדמות לקרן הקיימת, כדי למנוע מערבים להתגורר בהן - נושא שנדון לאחרונה בבג"צ, שקבע שהוא בלתי חוקי, כידוע לך בוודאי. מאז 1948 ועד היום לא הייתה כל תכנית מתאר לישוב ערבי חדש - ומאחר וגידול האוכלוסיה מחייב בניית מבנים חדשים, המבנים הללו מוגדרים כ"בניה בלתי חוקית" ונהרסים. עניין הבניה הבלתי חוקית כביכול קיים גם בשטחים הכבושים, למרות שבכלל לא ברור על פי איזה חוק היא בלתי חוקית, שכן החוק הישראלי לא חל בשטחים. מידת הנאורות של ישראל בשBנות מפא"י החשוכות הזכירה את הנאורות של העולם השלישי. ג. לעניין המסתננים: רובם היו בלתי חמושים, וכל מטרתם הייתה להציל משהו מרכושם שנגזל (ושאותו מסרבת ישראל, עד היום, להחזיר, או לשלם עליו פיצויים - אף שהיא תומכת, משום מה, בהחזרת רכוש יהודי שנגזל בעת מלחמת העולם השניה או במהלך הכיבוש הקומוניסטי שאחריו). משהחלה ישראל במדיניות של ירי לעבר כל מסתנן, החלו המסתננים לשאת נשק - ואף הגבירו את פעולותיהם, שאכן הפחו לרצחניות (אף כי מספר הישראלים שנפגע מפעולות אלו הוא עשרות, ולא מאות, כפי שאתה טוען). רק מדינה אחת - מצרים - הפכה את חימוש המסתננים ואת השימוש בהם לעקרון, וזאת לאחר חדירות ישראליות בלתי פוסקות לשטחה. המסתננים שבאו ממצרים אכן קיבלו את הכינוי "פדאיון", על ידי השלטונות המצרים, שעודדו את פעילותם. פעולות התגמול הישראליות היו ברבריות, ולעתים כוונו במפורש לגרימת נזק מקסימלי לאוכלוסיה אזרחית (לפחות במקרה אחד נשתמרה פקודת שר הבטחון בן-גוריון במילים אלה ממש: לגרום נזק מקסימלי לאוכלוסיה האזרחית). ישראל תכננה את גירוש תושביה הערבים, ולהגנתו, טען הסגן שהיה אחראי על הטבח בכפר קאסם שהוא האמין שמטרתו היא, על ידי טבח, לגרום למנוסה כללית של הפלסטינאים, כחלק ראשוני של תוכנית זו ממש. מסתבר שלי ולך יש הגדרה שונה מאד למושג "נאורות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה קראת את כל זה? בפראבדה? מדינת ישראל לא קמה כדי לעשות צדק לפלשתינים. היא קמה כדי למצא פתרון לעם היהודי. יכלו הערבים לקבל את החלטת האום, אך סירבו! עכשיו כולם נושאים בתוצאות. מזכיר לי את האנשים שמהמרים בבורסה. כל זמן שעשו כסף היו מרוצים, כשהבורסה התמוטטה רצו לממשלה בבכי ובתלונות על הבנקים. הערבים הימרו על מלחמה. הם הפסידו, עכשיו שלא יבכו. שום סיכסוך בעולם לא ניפתר בצורה צודקת. הצדק תמיד עם המנצח. נציגת הדמוקרטיה בעולם, אמריקה, נבנתה על אדמת אינדינים ואף אחד לא חושב לדרוש אדמה זו חזרה. רוסיה העבירה עמים שלמים ממקום למקום ומנהלת עתה מלחמה אכזרית נגד הצצנים. העולם כולו עובר כל הזמן שינויים דמוגרפים ללא הפסקה. פה לא מדובר על צדק אלא על קיום. אני אלחם בכל כוחי כדי לספק את הבטחון המירבי לילדי גם עם זה יבוא על חשבון העולם כולו. אנחנו חיים במזרח התיכון ולא בשוויץ ולא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של להיות הצדיקים היחידים בעולם. לולא קמה מדינת ישראל, לפלשתינאים לא היה סיכוי לקבל מדינה עצמאית. מצרים, סוריה וירדן (שהיא בעל רוב פלשתינאי ואפילו יש שם מלכה פלשתינאית) היו מחלקים את הטריטוריה בינהם. זכותך להתאבד בצדיקיותך, רק אל תיכח אותי איתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא בפראבדה (לעניינו: ספרי הסטוריה ציוניים, שהאמת לא הייתה נר לרגליהם, בלשון המעטה), כי אם בספרי הסטוריה אמינים, בפובלציסטיקה, ובעתונות. מומלץ גם לך. אם כי לאור דבריך המאוחרים יותר, אני בספק אם זה יועיל. ב. עד מה שמחתי לדעת, כי בישראל, שנת 2000, קם תלמיד מובהק של אדולף היטלר ושיטתו המדינית. ברכותי! הטענה ש"אין צדק, אין פתרון צודק, לא יכול להיות פתרון צודק, הצדק עם המנצח", היא טענה מרכזית של האידיאולוגיה הנאצית. אשרינו שזכינו, ובמדינתם של ניצולי השואה מצטטים ישראלים גאים ופטריוטים את המשנה המדינית של הרייך השלישי. כמה טוב, שכמו רוזנברג ואחרים אתה דוחה את רעיון ההגדרה העצמית, את רעיון השוויון המאוס של תנועת ההשכלה, ומציע להחזיר אותנו לימים כה אפלים, שימי הביניים נראים כתקופת זוהר לעומתם. בימי הביניים הכירו ברעיון של "מלחמה צודקת"; לשיטתך, אין מלחמה שאיננה צודקת - אלא אם, כמובן, זו מלחמה המכוונת נגדך. מה לך, אם כן, כי תלין על היטלר ומלחמתו ביהודים? הוא היה החזק, ולכן הוא היה הצודק. או שמא תאמר כי מלחמתו ביהודים פסולה אך ורק משום שהפסיד במלחמה? אני מצפה לתשובה מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאין מלחמה "לא צודקת" אין גם "מלחמה צודקת". יש רק מלחמה ובה יש מנצחים ומפסידים, וההיסטוריה תמיד נכתבת ע"י המנצחים. ארה"ב הטילה שתי פצצות אטום על יפן. לא סתם על יפן אלא על אזרחים. היא לא הפעילה את הפצצות נגד צבא ולא הסתפקה בפצצה אחת. לפי כל קנה מידה, אלה הם פשעי מלחמה חמורים ביותר. אך מי מבקר את ארה"ב בקול רם? מי דורש פיצוי מלא על הרצח האכזרי של נשים ותינוקות? הם ניצחו חבוב. הם ניצחו את האנדינים והם ניצחו את המקסיקנים ועכשיו קליפורניה שיכת לארה"ב. הרוסים ניצחו בצצניה. הביקורת על מעשיהם הניפשעים היא רפה ביותר. ומי אמר לך שאני דוחה את רעיון ההגדרה העצמית? אם אאמין שזה לא יפגע בבטחוני האישי ובעתיד ילדי אז מצדי שיקבלו שלוש מדינות. אין לי שום סנטימטים לאדמה זו או אחרת. אין לי שום סנטימנטים לממשלה זו או אחרת. לדעתי כולם צריכים לקבל הגדרה עצמית. גם אני רוצה הגדרה עצמית. נמאס לי שהחרדים קובעים מי אני ומי יהודי ומה אני אוכל ומתי אסע. ומה עם הגדרה עצמית לדרוזים? ומה עם הגדרה עצמית לתאילנדים שמתרבים בארץ ישראל? ומה עם הבדואים? מה עם התימנים ומה עם המרוקאים?הגדרה עצמית עכשיו ולכולם!!! באשר להיטלר, אתה האחרון שתלמד אותי מה היתה תורתו. הורי הם ניצולי שואה. אם היטלר היה מנצח במלחמה לא היה מקום שנקרא יד ושם ואף אחד לא היה משתין על היהודים שנשארו בחיים. ואני חוזר ואומר שלא הבעתי שום דעה על צדק. לא מדובר פה בצדק אלא בהשרדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה האדם שכתב תחת הכינוי "ברוך"? א. הטענה ש"אין מלחמות צודקות, שכן ההסטוריה נכתבת על ידי המנצחים" היא טענה פוסט-מודרניסטית, ולא מהחכמות שבהן. שכן, אם יש לנו קריטריון מקובל לצדק, אנחנו יכולים לקבוע מהי מלחמה צודקת. מלחמות מגן, למשל, הינן מוצדקות, לרוב. מלחמת העולם השניה, מצד בעלות הברית, היא מלחמת מגן, ולכן מוצדקת. ב. אין פירוש הדבר שכל מה שנעשה במלחמה, גם מוצדקת, מוצדק בעצמו; המטרה אינה מקדשת את האמצעים. צריך רק לזכור, באשר לפצצות האטום, את העובדות הבאות: 1. הירושימה ונגסאקי היו מטרות צבאיות, *לפי קני המידה של התקופה*. בהירושימה היה בסיס הצי היפני הגדול ביותר שנותר; בנגסאקי הייתה מפקדת ארמיה. 2. במלחמה ההיא, לא הייתה אפשרות לתקיפה מדויקת. במקרה ידוע לשמצה אחד, מטוס של יל האוויר התשיעי האמריקני (הידוע בכינויו, "הלופטוואפה האמריקני" בקרב חיילי ארה"ב) הפציץ את בלגיה כשהיה אמור להפציץ מטרה בגרמניה. 3. באותה מלחמה, תקיפת ערים נחשבה למעשה מקובל, שכן לא היו חוקים ללוחמה אווירית והתוקפנים היו הראשונים להחריב ערים מן האוויר. שני הצדדים עשו שימוש בטקטיקה בלתי ראויה, ולעתים נפשעת, זו; בעלות הברית היו פשוט יותר מוצלחות בה. במיוחד נגד יפן, שהייתה חסרה כל כוח מגן אווירי או כוח נ"מ. ההפצצה הקונוונציונלית על טוקיו, אגב, הרגה יותר קורבנות מההפצצה הלא-קונוונציונלית על הירושימה. 4. לפי המידע המודיעיני האמריקני, פלישה ליפן הייתה עולה בחיי כמליון חיילים אמריקנים - וכארבעה עד שבעה מליוני אזרחים יפניים. היפנים תכננו התאבדות לאומית, שהייתה אמורה לכלול שלושים וארבעה מליון מבני עמם. בחשיבה מספרית פשוטה, עדיף היה להחריב את נגסאקי והירושימה, להבהיר לאידיוטים במשרד המלחמה היפני שהמלחמה נגמרה, ולמנוע את הטבח ההדדי הזה. ב. אין לך כל זכות למנוע הגדרה עצמית מעם אחר, מפני שאתה "מאמין" שהדבר עלול לסכן אותך. אם מדינה ריבונית תוקפת אותך, מותר לך לנטרל את צבאה ולפרוק אותה מנשקה; אסור לך להחזיק אותה במצב של כיבוש מתמיד. החוק הבינלאומי מכיר בכוח כיבוש כדבר חולף בלבד. ג. ההתלהמות שלך לא עונה על העובדה, שכאשר אתה אומר ש"אין צדק, יש רק את מה שכותבים המנצחים, ולכן אני אהיה מנצח ואקבע מה יהיה הצדק", אתה מצטט, כמעט מילה במילה, את האידיאולוגיה הנאצית בכל מה שקשור ליחסים בינלאומיים. ההורים שלך - או שלי - לא קשורים לעניין. ד. מדינת ישראל לא נמצאת בסכנת הכחדה מצד הרשות הפלסטינית. מי שטוען שהוא נמצא בסכנה כזו, ועל כן זכותו למנוע את זכותם הטבעית של הפלסטינאים להגדרה עצמית, הוא או אוויל, או פרנואיד, או אופורטוניסט. דע את עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאתה כמו עובדיה יוסף לא מסוגל לסיים הערה ללא הצמדת תארים מכוערים למי שחולק על דעתך. השימוש הבלתי פוסק שלך בהשוואות לנציזם הופך את הנציזם למעשה יום יומי ורגיל. כל מי שאינו בקצה השמאלני הוא נאצי טהור בעינך. לפעולת הרייך השלישי לא היה אח ורע בהיסטוריה האנושית וכל השוואה לנאצים היא פשוט מטומטמת ומרושעת. אתה באופן אוטומטי סופח כל המוסגים המגעילים של התעמולה הערבית ויוצא לכל הפגנת הזדהות עם בעיית הטחורים של ערפת. ואם מה שכתבתי מופיע באידיולוגיה הנאצית, אז זה הופך לשקר? אם הצלב הוא סמל של הנוצרים אז אני צריך לפחד לצייר צלב? וכל מה שקשור אלי ולנאציזם קשור להורי. כל יום מחיי וכל דעה שיש לי בעיניין מושפעת מהחוויות האיומות של הורי בשואה. כל זמן שהגרמנים הובילו במלחמה הם היו צודקים. הפולנים שיתפו פעולה, האיטלקים, הצרפתים, הרומנים, כולם רצחו ביהודים וראו בכך מעשה צודק. אף אחד לא חושב את עצמו לנבל. וכן יש סכנה לקיום מדינת ישראל ע"י הפלסטינאים. אחת מדרישותיהם ה צ ו ד ק ו ת של הפלסטינאים היא זכות השיבה. כאשר יחזרו לישראל מאות אלפי הפלסטינאים החיים כיום במדינות ערב ויצתרפו למאות אלפי הפלסטינאים שכבר חיים במדינה תוכל להגיד שלום למדינת ישראל. מדינת ישראל הצליחה לשרוד את מלחמת העצמאות כנגד כל הסיכויים. לא צריך צבא גדול כמו של רוסיה כדי לנצח. מספיק טרור בלתי פוסק שידחוף החוצה הרבה מאוד אנשים שימאס להם. בנוסף המדינה הפלסטינאית לא תנהל לבדה מלחמה נגד ישראל. יצתרפו אליה מדינות ערב אחרות. כשמצב בטחונה של ישראל יחזור להיות כפי שהיה לפני מלחמת ששת הימים, הסיכוי לנצח את ישראל יחזור להיות ראלי. הסכם שלום כמו כל הסכם אחר, מתקיים רק כל זמן שהוא משרת את כל הצדדים. היינו ונשאר קוץ בתחת של העולם הערבי. מצריים כיום מתעצמת בנשק אמריקאי. לאחר שלום עם סוריה גם היא תקבל סיוע ותרכוש נשק אמריקאי. מאזן העצמה במזרח התיכון לא ישאר לעולם כפי שהוא היום. אשתמש לרגע בטון שלך. כל מי שחושב שמדינת ישראל יכולה להתקיים ללא נכסים אסטרטגיים הוא אידיוט או בעל שגעון גדלות. דע את עצמך. סין לא מאפשרת הגדרה עצמית לטיבטים ולא תכיר בהגדרה עצמית לטיוואן ולמרות שמעולם לא היתה חלק מסין. בגלל אינטרסים שונים כל גם שאר העולם לא מכיר בטיוואן. איפה הצדק? האם אתה סבור שיש משהו שיכל להוות סכנה קיומית לסין? רוסיה לא מאפשרת הגדרה עצמית לצ'צ'נים. איפה הצדק? ארה"ב נגד הגדרה עצמית לאלבנים בקוסבו. איפה הצדק? אין הגדרה עצמית לכורדים, לבסקים, ולעוד הרבה אחרים. לפלסטינאים כן יש הגדרה עצמית. ירדן. זוהי מדינה בעלת רוב פלסטינאי ומלכה פלסטינאית. זוהי מדינה שניתנה למלך עבדאללה ע"י האנגלים לאחר שהובטחה קודם ליהודים. ויתכן שללא מלחמת העולם היא היתה כיום חלק ממדינת ישראל. העולם לא מנוהל ע"י הצודקים אלא ע"י החזקים. הפלסטינאים, צודקים ככל שיהיו, לא היו מסיגים דבר לולא השתמשו בכח וללא נתמכו ע"י העולם הערבי שלא רוצה לראות מדינה יהודית באזור. אנחנו צודקים ככל שנהיה, בסופו של דבר נאלץ להיכנע לתכתיבים האמריקאים. אתה מצפה ממדינת ישראל שנמצאת במזרח התיכון הפרוע לוותר על נכסיה האסטרטגיים ועל מקורות המים העקריים למען הצדק. צדק של מי? צדק הוא דבר יחסי ומקומי. ולמרות כל מה שכתבתי למעלה, אני בעד לתת לפלסטינאים מדינה עצמאית שגבולותיה לא יפגעו בבטחון המדינה ורווחתה. לא בגלל הצדק, אלא בגלל שהמצב הנוכחי גרוע יותר למדינת ישראל. אולם שום הסכם שמדינת ישראל יכולה להגיע אליו לא יפתור את הבעיה הפלסטינאית ולא יחשב צודק בעיני הפלסטינאים (וגם לא בעיני). וסטינו לגמרי מהנושא של הכתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטיות מהנושא של הכתבה הן כל הכיף. מה כבר נשאר לכתוב? שחיים רמון הוא מלחך פנכה של ש"ס? כבר כתבתי. הטענה ש"לפעולת הרייך השלישי לא היה אח ודומה בהסטוריה" נתונה במחלוקת. אגב, האם אתה כותב כנציג המנצחים? לא הבנתי. אם מה שכתבת הוא חלק מהאידיאולוגיה הנאצית, הוא לא בהכרח שקר, אבל הוא עמדה שאנשים בני תרבות אינם רשאים עוד לנקוט. העמדה שלך, אם הבנתי אותה נכון, מסתכמת בעמדות הבאות: 1. אין אפשרות להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון ולא נכון. 2. דבר הוא "נכון" או "אמיתי", אם הוא נהנה מתמיכה משמעותית. המנצחים קובעים מהי אמת. אם אתה מקבל שתי הנקודות הללו, יש שתי בעיות עיקריות: 1. אין לך כל אפשרות לדבר על "אמת" או "שקר", כי אין דברים כאלה. אם אני אטען פה שהיהודים רצחו ששה מליון גרמנים, *לא תוכל לומר לי שזה לא נכון* - בהנחה, כמובן, שאצליח לשכנע מספיק אנשים בכך. 2. לשיטתך, אם הטקטיקנים הגרמנים היו מוצלחים מעט יותר, והיו מנצחים בקרב על בריטניה, בסטלינגראד, בקורסק ובמוסקווה - ובקיצור, מנצחים במלחמת העולם - הרי שהשמדת יהודי אירופה לא הייתה פשע, כי אם מעשה נכון ונחוץ. יתר על כן, אם הנאצים היו מנצחים, כל האידיאולוגיה האנטישמית הייתה הופכת, ומיד, לאמת מוצקה. האם אתה חש באבסורד? ענה לי על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת אותי נכון בערך... אבל אתה נסחף לקיצוניות. אמת מוחלטת יש רק לדתיים. רק הם מצאו את האמת ואת האור, אנחנו ממשיכים לחפש אותה. דוגמא לכך שהאמת נצאת אצל החזקים היא במשפט סימסון. בעזרת הממון הצליח להזדכות מאשמת רצח במשפט פלילי, אך כשנישפט בבית משפט אזרחי ומולו הועמדו עורכי דין מרופדים, הוא הפסיד. אז האם הוא רוצח או לא? אם האמת היתה פשוטה לא הינו זקוקים לעורכי דין ולמשפטים ארוכים. רק השנה שוחררו מהכלא בארה"ב מספר נידונים למוות שחפותם הוכחה ממש ברגע האחרון. ובוודאי יש נוספים כאלו שמזלם לא שפר. לכל אחד ברור שהסיכוי היחסי לצאת זכאי בבית משפט נמצא ביחס ישר לעושרו של הנאשם. וגם אם כבר הורשע, אז חומרת העונש ותנאי המאסר הם בהתאם. אתה אומר שאם תטען שהיהודים רצחו שישה מיליון גרמנים לא אוכל לומר שזה לא נכון. אז לא בדיוק... אוכל לטעון שזה לא נכון, אבל מה זה יעזור לי אם תהיה בידך אותה מערכת תעמולה שהיתה ברשות הנאצים? כמה אנשים כיום מאמינים בכל ליבם שהשואה לא היתה ולא נבראה ושהיא בסך הכל תעמולה ציונית? וזאת למרות העתונות החופשית. עכשיו תאר לעצמך שהנאצים ניצחו ואין עיתונות חופשית. האם אתה יודע כמה יהודים לא האמינו שהשואה מתרחשת למרות שזה קרה ממש מאחורי הפינה? אנחנו יודעים יפה מאוד איך הממשל האמריקאי משתמש בתקשורת כדי להפוך כל אויב שלהם לנבל כשזה משרת את האנטרסים שלהם. ואיך הם עושים ממנו לוחם חופש כשהוא יכול לספק להם נפט בזול. מה שאתה ואני יודעים על העולם זה מה שאנו קוראים בעיתונות ובספרות. השאלה היא מי כתב את הסיפור ומה היתה נקודת המבט שלו. עד היום יש ויכוח גדול על מי רצח את קנדי. האם אתה יודע מה האמת? אשר לסעיף 2 - אם הגרמנים היו מנצחים... ראה סיפור נוריאגה. הוא רצח מאות ואלפים מבני עמו. אך עדיין רוב העם רואה בו גיבור שביצע עבודה נחוצה וכשחזר מאנגליה התקבל בחגיגות המוניות. אז הוא צדק או לא צדק? הקורבנות שלו בוודאי חושבים שלא צדק, אך אלו שנהנו מהתוצאות בטוחים שכן צדק. היטלר בזמנו צדק כשטען שאף אחד לא רוצה את היהודים והוכיח זאת כששלח אניה עם פליטים לחפש מקלט ברחבי העולם. כולם דחו את הפליטים ושלחו אותם בחזרה אל מותם. אתה אולי מדבר על צדק מוחלט שצריך לשאוף אליו, אבל זה לא ראלי. העולם הזה קטן מלהכיל את כולם והאבולוציה היא הכח החזק ביותר בעולם. לכן החזק ישרוד והחלש יפנה מקום, בצדק או שלא בצדק. זו פשוט עובדה זו לא אידיאולוגיה! זו הסיבה שבני האדם שולטים כיום בעולם ולא הקופים, וזו הסיבה שבני האדם יעלמו בסופו של דבר והג'וקים כנראה יהיו אלה שיכבו את האור. ישראל תתקים באזור כל זמן שתהיה מספיק חזקה ואני לא רוצה לכחת יותר מידי צ'נסים. אני אולי פאראנואיד אבל זה עדיף מלומר אופס... תעיתי. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשאלת משפט סימפסון: משפט אזרחי קובע "מי יותר צודק", כלומר - מי שיש סיכוי של יותר מ-50 אחוז שהוא צודק - הוא המנצח במשפט. משפט פלילי קובע מי אשם, ולכן כדי למצוא מישהו אשם, צריך שלא יהיה צל של ספק באשמתו. כאשר אדם מורשע במשפט פלילי, הוא בהכרח יורשע במשפט אזרחי, אבל ההפך אינו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר גורביץ הנכבד, יש להעיר כי סעיף ג' אותו הבאת בהתייחסותך לגרמניה אינו מדוייק. גרמניה אכן זכתה לזכות ה'הגדרה העצמית', אך נאלצה לוותר על שטחים רחבים במזרחה, וזאת ללא כל קשר לחלוקתה בין הגוש המזרחי למערב. מליוני גרמנים אשר ישבו בשטחים אלו פונו וגורשו ללא כל כאבי בטן תיאולוגים-מורליסטים. גבולה המוכר והחוקי של גרמניה דהיום הינו קו האודר נייסה, ואף אירופאי שפוי אינו מעלה בדעתו שגרמניה תזכה אי פעם לקבל את מחוזות שלזיה, פומרניה ופרוסיה המזרחית - ולו משום שמחוזות אלו שייכים היום לאוקראינה ופולין. הצד התוקפן הפסיד - ונאלץ לשלם את המחיר. אמת מרה זו יצטרכו הפלסטינים להבין - עם או בלי שיעורי עזר במקצועות הבושה, הגאווה והכבוד האוריינטלים. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק לחלוטין. רק תהיה אחת: שילזיה היא לא, במקור, חלק מפולין? בספרו של אלברט שפר, הוא מדבר על אושוויץ כ"מחנה בשילזיה". אשר לפלסטינאים - הם כבר הפסידו את שלהם. גבולות ישראל העכשוויים גדולים הרבה יותר מהגבולות שנקבעו לה בהחלטה 181. הפלסטינאים איבדו את כל השטח הזה, והם לא דורשים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איני רואה עצמי ראוי לחרוץ משפט על אדם ההורג את מי שלכולי עלמא הם כובשיו" - מי הוא ה"כולי עלמא" שלך? תומרקין? ומדוע אתה חושב שאתה ראוי לחרוץ משפט על ה"כובש"? העובדה שהפלסטינאים תקפו את ישראל אינה מבטלת את זכותם להגדרה עצמית - אמור לי אתה, מה יכולים הפלסטינאים לעשות שכן יבטל את זכותם להגדרה עצמית, או - יותר נכון - זכותם להגדרה עצמית על חשבון מדינת ישראל? אני יודע שאני נתפס לפרטים, אבל בכל זאת, לנוחותך, השתלשלות העניינים במקרה שקולניק: 1. שני תושבי היישוב סוסיא מבחינים בפלסטיני המתנהג בצורה חשודה 2. השניים מבקשים ממנו להתלוות אליהם, ומושיבים אותו ברכב הביטחון, כאשר שניהם יושבים מקדימה והפלסטיני מאחור (שגיאה גסה!) 3. במהלך הנסיעה שולף הפלסטיני סכין ודוקר את הנהג, שנפצע קל-בינוני. 4. הרכב עוצר, ומתפתח מאבק, שבסופו מצליחים שני התושבים לגבור על הפלסטיני ולקשור אותו. 5. תוך כדי האירוע משודרת קריאת עזרה לכל כוחות הביטחון באיזור. הקריאה נקלטת גם אצל שקולניק. 6. שקולניק מגיע לאיזור, ויורה בפלסטיני. אלו העובדות. עכשיו ישפטו הקוראים מי תקף את מי. ובנוגע לעריצות: אם תינתן האפשרות לפלסטינאים לבחור תחת שלטון איזו מדינה ברצונם לחיות: ירדן, מדינה פלסטינית עצמאית, סוריה או ישראל, באיזו מהן הם יבחרו לדעתך? ונקודה אחרונה: אם אין בניה בלתי חוקית ביש"ע, מדוע פונו מאחזים של מתנחלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפרשת קורבן שקולניק: 1. אנחנו לא יודעים מה קרה שם, יש לנו רק את גרסת האנשים שהיו שם. הללו היו מתנחלים, וגרסתם חשודה מראש בנסיון לחפות על מעשה הפשע של חברם. 2. אני בהחלט יכול לתאר את השתלשלות האירועים הבאה: שני מתנחלים חושדים במקומי תמים, וחוטפים אותו (לקיחת אדם כנגד רצונו וללא סמכות חוקית היא חטיפה). הלה מנצל את ההזדמנות ודוקר אותם. כדי להסוות את מעשה החטיפה, הם טוענים שהם מצאו עליו רימון. כשהמשטרה מגיעה, הרימון כמובן כבר לא עליו, כי הם "פרקו אותו מנשקו" ולמעשה טענו שמצאו עליו רימון שמעולם לא היה עליו. בנקודה הזו מגיע שקולניק, ויורה בו למוות. הסיפור האמיתי לא מתברר לעולם, כי כולם מתמקדים בשקולניק וברצח, ולא במה שהוא לכל הדעות חטיפה (שעונשה, אגב, יכול להגיע לעשרים שנות מאסר) שאירעה קודם לכן. אני לא טוען שזה מה שקרה. אני טוען שזה סיפור אפשרי והגיוני לא פחות מהסיפור המקובל. מה באמת קרה - לא נידע לעולם. ב. שום דבר שיעשו הפלסטינאים לא יבטל את זכותם להגדרה עצמית. כל זמן שהם קיימים כעם, הם זכאים לה. אילו היו מבצעים פשעים נוראיים כשל גרמניה, היה אפשר לקחת מהם חלק משטחם, לחלק את ארצם לשניים, לפרז את מדינתם - אבל הם לא עשו זאת, והגדרה עצמית אינה דבר הניתן לביטול. זכות ההגדרה העצמית שלהם, כפי שהוגדרה על ידי האו"ם, איננה באה על "חשבון מדינת ישראל", שכן שתי המדינות תוכננו כך שיתקיימו זו בצד זו. השטחים הכבושים, לדעת כולי עלמא, אינם חלק ממדינת ישראל. ג. "אליבא דכולי עלמא", במקרה שלנו, היא דעת הקהל העולמית. אין ולו מדינה אחת - כולל ארה"ב - שאינה מסכימה שישראל היא כוח כובש בשטחים. אין ולו מדינה אחת - כולל ארה"ב - המסכימה לטענת חלק מהישראלים, לפיה ההתנחלויות הן חוקיות. על פי החוק הבינלאומי, המקובל על רוב מוחלט של מדינות העולם, ההתנחלויות הן פשע מלחמה. אליבא דכולי עלמא, במקרה הזה, הוא בדיוק מה שהוא אומר: על דעת העולם כולו. ד. התנחלויות הינן בלתי חוקיות, ולכן הבניה בהן היא בניה בלתי חוקית. גם לפי ההתחכמות הישראלית הנפוצה, התנחלויות נבנות כשהצבא חש "צורך צבאי בכך". מבנה הנבנה על ידי ישראלים בשטחים, שלא על דעת הצבא, הוא מבנה בלתי חוקי. די פשוט, כשחושבים על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור מתיאורית הקונספירציה שלך מה בדיוק היה האינטרס של שני התושבים (אחד מהם, אגב, קצין ביטחון שבהחלט יש לו סמכות להורות על כניסה לרכב) לחטוף את הערבי המסכן, אבל נו, מילא. לפי שיטתך, לערבים אין מה להפסיד במלחמה נגדנו. חיי אדם נחשבים בעיניהם בכל מקרה כקליפת השום, וכל הפסד אחר שלהם במלחמה - נחוייב להחזיר להם. כתבת בתגובה אחרת שלך במאמר שמלחמת מגן היא מלחמה צודקת - ומה היו מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים אם לא מלחמות מגן? ובכלל, אילו מלחמות היו למדינת ישראל שלא היו מלחמות מגן? לי נראה די צודק, שנכסים שהושגו במלחמת מגן, כאשר לצד המתגונן לא היתה כל כוונה להשיג אותם לפני המלחמה, לא יוחזרו, ולו על מנת שהצד התוקפן ילמד שיש לו מה להפסיד במלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה האינטרס שלהם? וויג'לנטיות. טיפוס חשוד מסתובב בשטח - בוא ניקח אותו הצידה ונקרע לו את הצורה. התנהגות טיפוסית לקציני ביטחון (ולשוטרים, אבל זה כבר באמת סיפור אחר). לא אני כתבתי שחיי אדם נחשבים בעיני הערבים כקליפת השום - אתה כתבת זאת. זו אינה עמדתי. זו עמדה גזענית יהודית. המלחמה היחידה שבה ישראל הייתה בצד המתגונן היא מלחמת העצמאות. מלחמת סיני הייתה מלחמה תוקפנית קולוניאליסטית, שתוכננה עם שתי מעצמות קולוניאליסטיות שוקעות. ישראל, למי ששכח, פתחה במלחמת ששת הימים. מלחמת יום הכיפורים נוהלה כדי להחזיר לסוריה ולמצרים את השטחים שנכבשו ב-1967, ולפחות מבחינת המצרים, זה עבד; בלי המלחמה, לא היה הסכם שלום. על מלחמת לבנון אין טעם להרחיב את הדיבור. לא ברור בכלל של"צד המותקף לא היו כל כוונות להשיג שטחים". בן-גוריון שאף במהלך כל מלחמת 1948 לכבוש כמה שיותר שטחים, כדי לקבוע עובדות בשטח. מבחינה זו, הוא היה אופורטוניסט לא פחות מפלסטינאים. אילו היה להם שכל והם לא היו יוצאים למלחמה, סביר להניח שהוא היה מוצא תואנה לתקוף אותם - גבולות החלוקה היו, מבחינתו, בלתי סבירים בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי להתייחס למשפט אחד מתגובתך: "ישראל, למי ששכח, פתחה במלחמת ששת הימים". מה, לשיטתך, היתה ישראל צריכה לעשות? לחכות עד שידידינו המצרים, סורים, עיראקים וירדנים יתקפו קודם, כמו שהצהירו פעמים כה רבות שבכונתם לעשות לפני המלחמה, ורק אז להגיב? או אולי לתת להם מראש את ארצנו הקטנטונת ולהפליג מרצוננו החופשי ללב ים? ועוד נקודה: לא אני המצאתי ש"חיי אדם חשובים בעיני הערבים כקליפת השום". האם לדעתך אסד מתעניין מאוד בחיי הפרט בארצו? ואולי בגלל זה הוא קיבל 99.9% מקולות הבוחרים בבחירות האחרונות...ומה עם סדאם חוסיין? האם באמת מזיז לו מה רוצה העם? וקח דוגמה קרובה יותר - מר ערפאת החביב. אם באמת כל כך מעניין אותו האזרח הקטן, אולי הוא יוכל להסביר לאן נעלם כל כסף הסיוע שהיה מיועד לפיתוח הרשות הפלסטינית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכן לקחת את הרעיון שמטרת החיזבאללה היא לשחרר את דרום לבנון מהכובש הישראלי? החיזבאללה (בתרגום מילולי: 'מפלגת האל') שמו לעצמם למטרה לשחרר את ירושלים מהכופרים. תנועת 'אמל' היתה זו שנאבקה לשיחרור לבנון מהכיבוש הפלשתינאי, הסורי והישראלי. מסיבות מובנות (רק ישראל היא מדינה נורמלית שניתן ללחוץ עליה) הם התרכזו בהתקפות על ישראל בלבד, אך האידיאולוגיה שלה היתה לצנינים בעיני הסורים, ולכן היא נעלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכן? מבדרי החיזבאללה עצמם. הם הודיעו מספר פעמים שכאשר ישראל תיסוג מלבנון, הם יתמקדו במאבק אידיאולוגי. הם לא אנשים חיוביים; הם חומייניסטים. אבל הם יתקשו לשכנע את אנשיהם להלחם כנגד ישראל, משזו תחדל להיות הכובש. לדעתי, הם יתמקדו במאבק פנימי בתוך לבנון, וינסו להפוך אותה למדינה איסלמית. זו לא מטרה חיובית, בעיני, אבל אני רואה בכך בעיה לבנונית, לא ישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יכול להחליט לפי מאמרך אם אתה באמת תמים וזאת לאור הציניות הרבה הנודפת מהמאמר. לגופו של ענין,כל זמן שהצבור החילונייהיה חלוק בדעותיו המדיניות ימשיך הצבור הדתי לנצל מחלוקת זו לקידום עניניו הסקטוריליים. מאחר וכל ''מחנה'' בציבור החילוני רואה ביישום תורתו המדינית כמטרה עליונה הוא ימשיך ''להקריב'' למען יישום מטרה זו אינטרסים מישניים כגון חופש הדת וכו. גם במקרה זה אהוד ברק רואה כמטרה אסטרטגית את יישום תורתו המדינית של מחנה''מרכז-שמאל ולמען זאת הוא מוכן להראות בעיניך כ''רכיכה'' ו''שפן''. מנהיגים גדולים נבחנו היסטורית לפי הישגיהם האסטרטגיים ולא לפי נצחונות טקטיים.ויש לכך מאות דוגמאות כגון צרציל, מאו הוצה מין ועוד. ה''חגיגות '' של ש''ס הן בעיקרן ''חגיגות'' תקשורתיות ובאות להעלות את המורל של צבור שקיבל בשנה האחרונה ''סטירות, '' לא מועטות. בגרות פוליטית של מנהיגי מחנה ''מרכז-שמאל'' תוציא את עוקצם של הדברים והמעשים הפרובוקטיבים של הצבור הדתי ובהכרח תביא אותם להתנהגות בוגרת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה באמת להתרפס לש"ס? אין סיבה. צודק הכותב הנכבד בדבריו. כעת החלף את המילה ש"ס במילה ערבים. אין שום סיבה להתרפס לערבים. יש כמובן הסברים: 1. אין בישראל עם. יש אוסף אנשים תלושים. אנשים חסרי זהות לאומית, ו/או תחושת שייכות. כאן נמצא גלגול נוסף של דור המדבר. אנשים מפוחדים מהצל של עצמם. 2. רגשות אשמה אצל מספר תלושים וחלושי נפש. "הערבים היו כאן, לקחו להם את הארץ..." שטויות חסרות ערך. 3. "למה הם נוהגים כך..." באמת למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, כל הניסוחים המוארכים לגבי הנזק שש"ס גורמת למדינה וכל שירי הומרוס לא ישנו את מאזן הכוח הבסיסי בישראל, שמתבטא בעובדות הנ"ל: 1. הממשלה לא יכולה לעמוד ללא ש"ס. במקרה וש"ס פורשת וברק בוחר להכניס, לדוגמא, את "שינוי" על מקומה, נוצר מצב בו המפד"ל, שעמדותיה לגבי התהליך המדיני ידועות,מסוגלת לפרק את הקואליציה על ידי פרישתה. במצב זה, תהליך השלום לא יוכל להתקדם, וכל התקדמות שתבוצע על ידי ברק תוביל לפרוק הממשלה, כפי שקרה לאחר הסכמי ווי הראשונים בשנת 98'. 2. במקרה וברק יבחר להכניס לממשלתו את המפלגות הערביות ובכך למנוע ממפלגה ספציפית אחת את היכולת לפרק את הממשלה, האופוזיציה תנצל לטובתה את ההרכב החדש על מנת לטעון כי כל הסכם הגולן נבנה על בסיס הקול הערבי. טענות אלו יביאו, בסופו של דבר, לכשלון הממשלה במשאל העם. אם כן, קל מאוד לשפוך הרי טקסט בגנות הממשלה ושותפותיה. השאלה היא האם יש כאן אופציה אחרת. האם, במקרה של פרישה של ש"ס מהממשלה, ניתן יהיה להעביר את הסכמי השלום בתקופת השנה הקרובה. כמובן שאין בטחון בהצבעתה של ש"ס כאשר ההסכם יבוא להצבעה בכנסת, אך הבעיה היא לא בכנסת כמו בממשלה. בכנסת יש לברק את הקול הערבי, שיוודא שההצעה אכן עוברת. הממשלה, אם יהיה לה גוון שמאלני מדי, היא זו שתגרום באופן עקיף להפלתו של ההסכם, על ידי כך שתספק בידי אויביו את הכלים לטעון כי אותו הסכם אינו טוב לעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אותו הגיון, גם צריכים לבקש מדרעי לחזור להנהיג אותנו. לא היה צריך הרבה לחץ ציבורי כדי לטפל בבעיה הזו: כבר רבין חתם על הסכם עם דרעי, שעם הגשת כתב אישום נגדו הוא יעוף מהממשלה. (הסכם שלא נדרש לבוא לידי קיום, שכן בג"ץ פסק שיש לפטרו כבר בעת הדיונים על הסרת חסינותו בכנסתף ועוד לפני הגשת כתב-האישום.) גם ברק קבע שהמורשע ד' לא ייכנס בצל קורתה של ממשלתו, וש"ס קיבלה זאת. (הפעם, תוך לחץ ציבורי מאסיבי.) כלומר, יש מקום להקשיח גב מול ש"ס, שלא יוביל בהכרח לקריסת המערכות שאתה מדבר עליה. ודרעי יוכיח, ממקום גלותו הפוליטית. (עד לערעור, שלאחריו ניתן יהיה, בעזרת השם יתברך, להכריז על מותו הפוליטי). את הרשת שלהם יש להבריא, כדי להסיר את החוליים של שוד כספי הציבור. ואין לתת להם סמכויות על רשת החינוך הזו (ע"ע משולם נהרי המובטל). עמידה נחושה על כללי משחק הוגנים בין ש"ס לעבודה, אשר במצב הפוליטי בישראל בסך הכל זקוקים זה לזה (ובזאת אני חולק על דימויי עולם החי שהובאו במאמר), יכולים לעמוד. רק עניין של נחישות. עם זאת, וכאן אני מכוון תשובה ליוסי גורביץ, את הכעס שאתה מפנה כלפיהם על "הקמת מערכת רווחה אלטרנטיבית" כדאי להפנות נגד מי שמתקצב את מערכת הרווחה המקורית. ואת מה שלא עושים לחינוך המסית החרדי מאז קום המדינה, אי אפשר לעשות לחינוך המסית של ש"ס. לא היום. אחרי השלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כמובן, מסכים - יש מקום להקשחת עמדות מול ש"ס, בדיוק באותו אופן בו יש מקום להקשחת עמדות מול הסורים, אם יותר לי להשוות. וכמו שממשלת ישראל זקוקה לסורים על אף ניגוד האינטרסים הבסיסי בין הממשלות, כך זקוקה הקואליציה לש"ס על מנת להשיג את יעדה המרכזי לקדנציה הנוכחית. כמובן שאסור בתכלית האיסור להכנע לכל דרישותיה של ש"ס, ויש לתמרן מולם על מנת לצמצם את כוחם הנוכחי למינימום. אך אין זה משנה את העובדה שברק זקוק לש"ס, בדיוק כפי שש"ס זקוקה לכספיו של ברק. ואני מעריך כי על אף שש"ס הצליחה להתאושש ממכת החלפתו של דרעי, ציבור בוחריה לא יסלח לה אם תזנח את הרב עובדיה יוסף באותה צורה. אני אף בספק כי המפלגה תהיה מסוגלת להתקיים מבחינה ארגונית - כאן יש להזכיר את נפילתם של גופים היררכים רבים אחרים, רובם דווקא ממדינותינו השכנות, לאחר שגורם הכוח המרכזי בהם הוסר וסגניו נותרו להתקוטט ביניהם. דוגמא טובה היא ארגון הג'יהאד האיסלאמי לאחר רצח פתחי שקאקי ב- 95' במלטה. כמובן שאם תמצא נוסחת פתרון לבעיה הנ"ל, אני בספק אם תמצא אדם שישמח יותר לראות את עובדיה מועמד לדין ממני. רק גזר דין קשה שיעשה דוגמה מהרב לכל שאר המסיתים הפוטנציאליים ימנע הישנות של מקרים כאלו בהם מנהיגים עממיים מנסים להגביר את האהדה כלפיהם על ידי קריאות לאלימות. כל אשר אמרתי בהודעתי המקורית בא בתגובה להנחתו הבסיסית של גורביץ, כי ש"ס היא נגע רע שיש לפעול לסלקו מהממשלה בהקדם האפשרי. אני מסכים עם החלק הראשון, וחושב שקיום מפלגה כמו ש"ס בכוחה הנוכחי מהווה תעודת עניות לציבור הישראלי, לדמוקרטיה הישראלית ולממשלת ישראל לדורותיה. אך הבחירה כאן היא פשוטה: או ש"ס ושלום, או לא ש"ס ולא שלום. בברכה, ניתאי ארטנשטיין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגם שזה בשולי הנושא, אני מרשה לעצמי להתייחס להערה בדבר גזר-דין קשה לעובדיה יוסף. נראה לי, שההתמודדות העיקרית בדוגמה הזו היא לא עם הפוליטיקאי המסית, אלא עוד קודמת לה ההתמודדות עם אדם, שחסידיו רואים בו מורם מחוק. כלומר, עוד לפני שנכניס את המשפט להתמודדות חזיתית עם חרצובות לשונו המסיתה של המרן (איבר קטן, אדום ורך יש לו לרב; מרעיבו - שבע), עוד קודם לכן, נצטרך להוכיח שכבוד המרן יכול גם יכול לשבת מול קצין משטרה ולענות לשאלותיו באזהרה; וזאת מבלי שיישפך דם ברחובות. זהו אתגר גדול יותר, ואף נעלה יותר, מגזר דין קשה, ואף גדול יותר מהעמדתו לדין של ביבי או ליברמן. זה לא צריך לטשטש את השאלה האם הדרך החכמה לעשות את זה היא "כן, לשבור". אולי זה יוביל אותנו במסלול התנגשות עם בוחרי ש"ס שרק יעצים את הניכור בינם ובין הדמוקרטיה. הייתי מעדיף להימנע מכך. לא מן הנמנע, שזו הסיבה שהיועץ המשפטי לממשלה, שכבר החליט בעניינו של עובדיה יוסף (כך הודיע), מעכב את פרסום החלטתו. לפי העיתונות, ההחלטה היא כן לפתוח בחקירה. אם כך, סביר שההמתנה מיועדת לאפשר לרב לשאת במוצ"ש נאום שיגרום לרובינשטיין לשנות מדעתו. אין ספק שזו דרך עדיפה. אם תיכשל, נוכל להצדיק את הגישה החריפה – הגם שנזקה עצום, הימנעות ממנה תגרור נזק גדול עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי פה בשבוע האחרון, אבל לפי העיתונים לפחות, היועמ''ש המתין עם הצהרתו כדי שלא יווצר חוסר של שוטרים (שעסקו באבטחת האפיפיור) אם אכן יפרצו מהומות בעקבות החלטתו. וגם הבנתי שעובדיה יוסף לא בדיוק ניצל את השבת כדי לפייס את רוחו של רובינשטיין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם כותבים פה על כמה שצריך להיכנס בש"ס למוסס אותם להקשיח עמדות מולם לצמצם את כוחם עד למינימום המקסימאלי והכל בשם שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק. זה נשמע לי קצת אבסורדי. ש"ס היא המפלגה השלישית בגדלה בישראל, והיא הגיע למעמד הזה ע"י בחירה דמוקרטית. זה עצוב לומר אבל ש"ס היא המפלגה היחידה בקואליציה שלא עושה ויתורים מרחיקי לכת במצע שלה רק כדי לשבת בקואליציה. כולם מדברים על זה שהמפלגה שודדת את הקופה הציבורית. אם נעשים דברים לא חוקיים, צריך להעמיד את האחראים למשפט (ועובדה שכשאפשר לעשות את זה נעשה) אבל אי אפשר לבטל מפלגה רק בגלל שאתם לא מסכימים עם המצע ודרך הפעולה שלה. שלילת הלגיטימציה של המפלגה הזו מסריח מחוסר דמוקרטיה לא פחות מהפגנת תמיכה של בוחריה במנהיגם הרוחני. מפלגת ש"ס בונה את כוחה ממצוקה של אנשי עירות הפיתוח והשכונות. מה לעשות שזו המפלגה היחידה שבאמת מתייחסת לבעיות החברתיות בישראל (לפחות לאחת מהן) כל עוד תמשך המצוקה התנועה תתחזק ותגדל. לא צריך לבוא בטענות לישי או בן עיזרי הם בסך הכל פוליטיקאים שדואגים לעשות את מה שהבטיחו לבוחרים שלהם. צריך לטעון נגד ברק שנבחר על סמך הבטחה לטפל בעניינים חברתיים (הזקנה במסדרון, כסף למובטלים במקום ישיבות וגו') וליוסי read my lips שריד שלא ממש מקימים את ההבטחות שלהם לבוחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא נטפל בזה היום, לא יהיה שלום. או, לחילופין, ננצח בשלום ונפסיד את המלחמה: יהיה שלום פורמלי בין מדינת ישראל לשכנותיה, אבל מדינת ישראל לא תהיה דמוקרטיה. קודם כל, לשבור את ש"ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לש"ס יש 17 מנדטים. שזה בערך חצי מליון בוחרים. חצי מליון זה די הרבה אנשים לשבור. ש"ס היא גם אחת המפלגות היחידות שפועלת למען ציבור הבוחרים שלה ולמען המטרות המוצהרות שלה. טיפוח רשת החינוך שלה קידום מעמד ההלכה היהודית במדינה. הבעיה היא לא בש"ס הבעיה היא פער המעמדות הגדל בחברה הישראלית, הבעיה היא חוסר ההשקעה בחינוך וברווחה. כל זמן שהמדיניות הכלכלית תהיה כזו ששוחקת את מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים הכוח של ש"ס יגדל. הדרך לצמצם את כוחה של ש"ס היא פשוט ע"י התייחסות לבעיותיו של הציבור שבוחר בה בגלל שהיא היחידה שמתיחסת אליו. ציבור המצביעים של ש"ס מורכב מגרעין קשה של חרדים (כמה עשרות אלפים כלומר ארבעה או חמישה מנדטים) והמון אנשים שלא ממש מזדהים עם המצע ומצביעים למפלגה בעיקר בגלל רשת החינוך שלה. המעין התורני היא הדרך היחידה שבה משפחה שמתפרנסת ממשכורת מינימום יכולה לדאוג לאזשהו חינוך לילדים. (ועם כל דת-פוביה, חינוך דתי עדיף על חוסר חינוך בכלל). ריסוק מערכת החינוך של ש"ס בלי לדאוג לאלטרנטיבה יוריד מאוד את רמת החיים של האנשים הללו ויעלה את רמת הפשיעה. הפיתרון היחידי הוא מתן אלטרנטיבה וזה יוריד את את המניות של ש"ס משמעותית. הבעיה האמיתית היא שלאף אחד מהמנהיגים שאמורים ליצג אותנו לא באמת איכפת מספיק כדי לעשות משהו בנידון. הם רובם גנראלים שמעולם לא נאלצו להתמודד עם בעיות מהסוג הזה וחוץ מזה "יותר חשוב שלום". ואנחנו עסוקים בלעשות כסף, כולנו יודעים שתמיד פתוחות בפנינו אופציות להתחיל חיים חדשים במקום אחר (הרי אנחנו אינטלקטואליים מלומדים ודוברי אנגלית) וחלקנו אפילו מחכים לתירוץ טוב לעשות את זה. זה נורא נחמד לקטר אבל לעשות משהו חוץ מזה אין לנו זמן ואין לנו כוח ואנחנו שבעים מידי. אז בסוף תהיה פה מדינת הלכה, ומי שיצליח להסתדר בחו"ל יעשה את זה ומי שלא יאכל אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים וטובים כבר כתבו, שש"ס לא בדיוק דואגת למצביעיה: היא דואגת שהם ישארו תלויים בה, דואגת שילדיהם יקבלו חינוך שיכשיר אותם להישאר במעמד נמוך, ובקיצור דואגת שהם ישארו מצביעיה. ברור שזה לא טוב להם, ורובם, אני מאמין, גם לא באמת רוצים זאת. נכון שרוב המפלגות האחרות נטולות כל מדיניות חברתית, או בעלות מדיניות חברתית שלילית (להיטיב עם העשירים: ישראל אחת, בעיקרה; הליכוד, בעיקרו, כאשר הוא בשלטון; שינוי, יש להניח). אבל ישנה מר"צ, שבגמגום מה מאמצת מצע חברתי, ובעיקר ישנה חד"ש, שכבר שנים היא המפלגה החברתית האמיתית של ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי על הבוטות הלא אופיינית, אבל אתה הרי אומר שטויות. מאיפה הכספים של ש"ס מגיעים? מנדבנים? מפילנטרופים? התקציבים של ש"ס הם הרי תקציבים ממשלתיים, שבאותה מידה היו יכולים להיות מופנים לחינוך החילוני והטכנולוגי, עידוד השקעות חוץ או יצירת מקומות עבודה. אמת, הטיפול של מדינת ישראל בנושא הרווחה היה לקוי במהלך שלושים השנים האחרונות, ממספר סיבות שבהן יהיה מעניין לדון מאוחר יותר. אך ש"ס היא לא הפתרון למצוקה הכלכלית במדינה, היא פשוט עוד סימפטום לבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום יוסי, בפני תומכי השמאל החילוני ניצבים שני יעדים מרכזיים: השגת שלום במזרח התיכון וחיסול השפעתם של ש"ס והמפלגות האנטי-דמוקרטיות. במקרה זה, ניצבת בפנינו שאלה פשוטה אחת: איזה מהיעדים נבחר להשיג קודם, והאם, לאחר שהשגנו אותו, נוכל להשיג באותה קלות את היעד השני? בהערכה מהירה, קל לראות כי את השלום עם סוריה ניתן להשיג במהירות גבוהה בהרבה מחיסולה של ש"ס. היעד הראשון, ויש רבים שלא יסכימו עימי, עוסק בבעיה שטחית שלמעשה כבר נפתרה עם בחירתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה (יש מורכבויות במישור הפלסטיני, אך להערכתי, הפלסטינים חלשים מדי על מנת להתעקש על הסוגיות הקשות באמת), כאשר המכשולים היחידים העומדים בפני השגתו הם התמיכה הקואליציונית באהוד ברק ומשאל העם. היעד השני, לעומת זאת, כרוך בבעיות עמוקות הרבה יותר, בעיות שהורשו להתעצם זה 30 שנה.ניתן, כמובן, לחסל את ש"ס מיידית - אין שום בעיה להדיחה מהקואליציה ולמנוע זרימת תקציבים אליה. אך בעיתוי הנוכחי, דבר זה יגרום לשני דברים: ראשית, לא תתאפשר השגת שלום בקדנציה הנוכחית של אהוד ברק, מסיבות שצוינו בהודעתי הקודמת. שנית,קהל בוחריה, לאחר שיחדל מתמיכה במפלגה, יפלט (אם מפלגות השמאל לא ינקטו בפעולות מיוחדות, ועל פי עברן המביש לא נראה כי יעשו כן) לידיו האוהבות של הליכוד, שישתמש בו על מנת לקדם את צרכיו המדיניים ויטרפד את הסכמי השלום גם בעתיד הנראה לעין. אם כן, דעתי היא כי צריך לשאוף להשיג בתחילה את היעד הראשון, ורק לאחר מכן את היעד השני. שכן לאחר שמצבה המדיני של ישראל יוסדר והנושאים הכלכליים יהפכו לנושאים העיקריים על סדר היום, אין סיבה מדוע, לדוגמא, "ישראל אחת" לא תחבור ל- "איחוד הלאומי" בהשגת יעדיה, או מדוע אני ואנשים נוספים הליברלים בהשקפתם לא נצביע לליכוד. במצב החדש שיווצר, ש"ס כבר לא תהיה הכרחית על מנת להטביע את החותמת שלה על החלטות הממשלה, כבר לא יהיה הכרח להעביר תקציבים למוסדות המפלגה,וכל המנגנון הפנדמנטליסטי שנוצר בישראל על ידה יגבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם נטפל בשלום עם סוריה, אתה אומר, אחר כך עם הפלשתינאים, ואז נתפנה לטפל בש"ס. יש משהו בעייתי בגישה כזו לפוליטיקה, אפילו שנדמה שאולי היא גם מנחה את אהוד ברק וראשי ממשלות קודמים (ואולי לא, כי אני חושב שבפוליטיקה כמעט שום דבר הוא לא כמו שנדמה). יותר מאדם אחד ששמעתי לפני בחירות 92 אמר שהוא יצביע בשביל העבודה (בראשות רבין, כזכור), כדי שיוציא אותנו מיהודה ושומרון, שמה בכלל אנחנו מחפשים שם, ובבחירות הבאות יצביע ליכוד כדי לשמור על הגולן (שמה פתאום שנחזיר אותו, למהמימת). ומה קרה? בפועל, ממילא די מעט, מדשדשים פחות או יותר באותן ביצות, אבל בוודאי היו רגעים במשך אותה קדנציה שאותם מצביעים היו מוכנים לאכול את פתקי ההצבעה שלהם. הבעיה היא שיש עוד גורמים חוץ ממני, ממך ומהממשלה שלנו: אסד, הפלשתינים, ש"ס בעצמם, ועוד ועוד, וממילא לא ברור כל כך שאותו אדם שבחרנו בו רוצה את מה שנדמה לנו שהוא רוצה. בקיצור, הדברים לא בהכרח עובדים לפי תוכניות מסודרות כאלו. לכן, קשה לי מאוד לחכות בסבלנות עד שברק יגמור לפתור את כל בעיות החוץ שלנו לפני שיתפנה לטפל בבעיות החברתיות. למען האמת, אני אסתפק בלדעת שהוא רוצה בכלל לטפל בהן באיזשהו אופן שתואם את השפקת עולמי - וזה ממש, ממש לא ברור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ירדן, אני אנסה להגיב בקצרה. נכון שלא אתה ולא אני יודעים מה עובר בראשו של אהוד ברק ומה השקפתו המדינית האמיתית, וכי יש הרבה דרכים לבחון את הבעיה. אבל הפעם הבעיה היא די פשוטה - ברק הציב לעצמו שני תאריכי יעד נפרדים לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי: ה- 13 בספטמבר (התאריך הסופי לחתימה על הסכם הקבע עפ"י הסכמי שארם א-שייח') במישור הפלסטיני, וחודש יולי (הנסיגה מלבנון) במישור הסורי. אמת, ההגעה להסכמים עד לתאריכים אלו היא בעייתית מאוד. במישור הסורי, לא בטוח בכלל שהימורו של ברק בנוגע לנסיגה מלבנון יעבוד. במישור הפלסטיני, ברק יאלץ להגיע להסכם, שיכיל, אין דרך להימלט מכך, מספר וויתורים בנוגע לירושלים המזרחית, ואז להעביר אותו בקואליציה.אבל לפחות כרגע אנחנו יודעים דבר אחד: אם עד ה- 13 לספטמבר לא יהיה שלום, זה יהיה הזמן לשקול מחדש את עמדותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדליק את האור חושב לעצמי מחר אולי ש''ס תעזוב אולי תיגמר הסחיטה ש''ס סוחטת כי יש לה מנדטים וכסף הרבה הרבה כסף ואי אפשר להוציא ממנה את הכסף נכון צריכים להפסיק לתת להם כסף אבל בשביל זה צריכים מנדט והמעגל מתחיל שוב אוהב וכותב מיצי בן אב שלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לא נשמעים במקומותינו לאחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קורבנות השלום'' במסגרת מדיניותו שסברה שעדיף לדבר שלום ולהילחם מאשר להילחם ואחר כך לדבר שלום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבין לא ראה את זה בפשטות כל כך גדולה. אם נשליך את הסיסמה הזאת על מילחמת יום הכיפורים: או מדברים עם סאדאת, מגיעים להסכם ונילחמים או נלחמים עם המיצרים ואחר כך מגיעים להסכם. האקרובטיקה המילוית מסדרת הכל כי היה סיכוי טוב שהיינו יכולים להגיע להסכם לפני 73 ולא להלחם. אתה מניח שהאינטיפדה של שנת 2000 היתה פורצת בכל מיקרה, לא משנה מה היינו עושים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |