לוב באיגרת לישראל: המגעים מושעים בשל ההדלפות | 1767 | ||||||||
|
לוב באיגרת לישראל: המגעים מושעים בשל ההדלפות | 1767 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אם כך, מהנודניק הלובי נפטרנו בקלות, ועכשיו אפשר להקדיש את המאמצים לנער מעלינו גם את האריה מדמשק, לפני שהמגפה תתפשט וגם הפלסטינים יקפצו על העגלה הזאת. הרי יש לנו כבר שלום (סילבן) ולא נראה לי שזאת הצלחה מסחררת שראויה לשכפול. |
|
||||
|
||||
אכן טכניקה יפה. בדיוק ההפך מ''נתעלם ואולי זה יעבור מעצמו''. |
|
||||
|
||||
"ממשלת פקיסטאן הכחישה היום (שלישי) את דבריו של שר החקלאות, ישראל כץ, שאמר הבוקר כי הוזמן לבקר בפקיסטאן במארס, כחבר במשלחת מטעם האו"ם. 'ממשלת פקיסטאן לא הזמינה את שר החקלאות הישראלי', מסר דובר מטעם משרד החוץ באיסלאמבאד. לדבריו, סוכנות האו"ם למזון ולחקלאות הציעה לפקיסטאן כי משלחת מטעמה תבקר במארס, אך לא צויין מי יהיו חבריה. איסלאמבאד הודיעה לאו"ם כי הביקור לא ייערך בחודש מארס. "הבוקר אמר כץ כי הוא נענה להזמנה מפקיסטאן, ויבקר במדינה בחודש מארס כחבר במשלחת האו"ם. הוא ציין כי ההזמנה באה על רקע שיפור היחסים בין שתי המדינות." "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
השבוע התפרסמה כתבה במקור ראשון בה סקרו את ההסטוריה של המגעים עם הלובים :http://www.makorrishon.net/article.php?id=1539 מה שבלט לעיני היתה האמירה שמי שפינצ'ר את המחזור הקודם של ההתקרבות עם הלובים, שהחלה בשנות התשעים המוקדמות, היה דווקא יוסי ביילין בתפקידו כסגן שר החוץ. הוא אמר אז "לא עלינו מוטל לטהר את המצורעים של העולם". (הלובים ניסו אז לקבל "הכשר" מאתנו, אחרי שנודו על ידי רוב המדינות אחרי אסון לוקרבי). מחשבה אפלה שעוברת במוחי-אולי זה לא עניין אותו מפני שכדי לעשות שלום עם לוב לא צריך לפנות שום התנחלות, אז מה זה שווה?? |
|
||||
|
||||
למה, לדעתך, חשוב כל-כך למר ביילין לפנות התנחלויות? |
|
||||
|
||||
לדעתי, ביילין חש שהמתנחלים (כהגדרה חברתית ולא גיאוגרפית, אם כי יש מתאם לא קטן בין שתי ההגדרות), מגדלים את האלטרנטיבה האמיתית המשמעותית היחידה לדרך בה מתנהלת המדינה כעת. כיון שהוא שייך לאוליגרכיות הישנות, השולטות כעת במדינה, ומרושתות היטב בכל הממסדים שלה, הרי הוא רוצה להמשיך את המצב הקיים, ולמנוע את האיום הצומח ועולה עליהן מצד המתנחלים. המתנחלים עצמם ,אגב, בכלל לא ידעו שהם כאלה, עד הסכם אוסלו. רק אז הם התחילו להבין שעצם קיומם כחברה המושתת על עקרונות ומטרות שונים מאלו של "החברה השלטת", מהווה איום. מעצם העובדה שהחברה "המתנחלית" היא צעירה, תוססת ומלאת רוח עשיה, אידאליזם, ואנרגיה המוכוונת להגשמת המטרות שלה, היא מהווה איום קיומי עבור החברה העייפה/מסואבת, שנותרה ללא אידיאל ממשי לאחר הגשמה והשגה של המטרות המוצהרות שלה. פינוי ההתנחלויות, שהן הביטוי ההגשמתי הפיזי העיקרי של החברה המתנחלית, והן גם החממות בהן היא מגדלת את הדורות הבאים שלה, יכול לגרום לשבר אידיאולוגי ונפשי, שיפרק את החברה הזאת. הרס כל מה שנבנה בשלושים שנות התהוות וגיבוש הזהות העצמית של המתנחלים, יכול להוות משבר שהחברה הזאת לא תוכל לצאת ממנו והיא תתפרק. מלבד זאת תאר לך מציאות בו אתה יכול להפוך את כל יריבך הפוליטיים/אידיאולוגיים לפליטים, אפילו לתקופת מה. קשה לעמוד בפיתוי הזה! במיוחד שזה יתן לך הרבה מאוד נקודות זכות בציבור שלך, החש, אם כי בפחות חדות, את תחושת האיום שהמתנחלים משדרים ( מעצם קיומם- ללא שום מעשה אלים או אחר, מצידם). יש עוד הרבה להרחיב בזה, גם מצד השמאל וגם מצד המתנחלים, אבל בגדול, זו נראית לי התשובה לשאלתך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא מבין מדוע עליך להניח כי נימוק אחר הנחה את ביילין מאשר זה שהוא עצמו הצהיר עליו. מה את, בלבניסטית? אשר למחשבות אפלות, למישהו אחר עשויה לעלות המחשבה האפלה שמדובר שוב ביהודים התככנים שמנסים להמנע מלסייע לכל מדינה לא-יהודית שאין להם אינטרס כלכלי בה. בתחילה על ידי סיום יזום של השיחות, היום על ידי הדלפות לתקשורת. מחשבות אפלות יש בראש כולם. מדוע חלקת בזו עמנו? הרי לא מדובר בטיעון מופרך לחלוטין מצדו של ביילין, במיוחד לאור הרקע שאת עצמך הבאת. |
|
||||
|
||||
אני מעריכה שאם ביילין היה רוצה שלום עם העולם הערבי, ורק למטרה זו הוא יזם את כל תהליך אוסלו (והסכם ז'נבה), הרי סביר שהוא יהיה הראשון לקפוץ על המציאה של שלום עם הלובים, והוא לא ירים את האף שלו. (במיוחד שזוכרים שהוא לא היה כזה איסטניס ביחס לערפאת, שישב מנודה בתוניס עד תחילת תהליך אוסלו). כיון שהצפי הזה לא התקיים, הרי צריך לשנות את הנחת היסוד- כלומר לשנות את ההנחה שמה שביילין רוצה זה שלום עם העולם הערבי. אם כך, נשארנו עם השאלה: מה ביילין כן רוצה? כדי לדעת מה הוא רוצה צריך לראות איזה עוד תוצאות צפויות מהמהלכים שלו, מלבד שלום עם העולם הערבי (שזה כמובן בספק גדול מצד עצמו), והתשובה היא פינוי ההתנחלויות. אם נניח שזו המטרה שלו, הרי ניתן להסביר את כל סוגי ההתנהגויות שלו. לכן זו ההשערה המועדפת עלי. אם כך חושבים בלבניסטים אז אני בלבניסטית. (רק שאף פעם לא הצלחתי ממש להפנים את ההבדל התהומי בין המושגים המחלקים את העולם לשניים: המשתלבים והבדלנים. אצלי העולם מתחלק על בסיס אחר). אני חולקת את מחשבותי האפלות עם כל מי שמתעניין, משום שלדעתי ככל שמבינים יותר את המניעים המצויים מתחת להתרחשויות בשטח, ההתיחסות אליהן יותר חכמה ונכונה. לא הבנתי את המשפט " הרי לא מדובר בטיעון מופרך לחלוטין מצדו של ביילין". לאיזה טיעון אתה מתכוון? |
|
||||
|
||||
הטיעון ש"לא עלינו מוטל לטהר את מצורעי העולם. אם מבינים את המניעים ה_מצויים_ מתחת להתרחשויות בשטח, ההתייחסות אליהן יותר חכמה ונכונה. אם, לעומת זאת, ממלאים את הראש במניעים מומצאים על ידי אדם ללא מידע נוסף (אלא אם כן יתברר כי את תיחקרת את יוסי ביילין ומקורביו נמרצות, ומשם הגעת למסקנה שהצגת, ואז אני מתנצל מראש על כל בדל פקפוק שעלה בפי), קל מאד לאבד את הרצון להתעסק עם המציאות מלכתחילה, ובמקום זה לבחור לדבוק בעמדות מהם התחלנו. |
|
||||
|
||||
בחייך, מספיק עם הנאיביות. ביילין פוחד מהלובים כי יש בידיהם עדויות על חלקו ברצח רבין. |
|
||||
|
||||
למה כאשר אתה מגיב לדברים שאני כותבת, ההומור שלך מאבד את כל ה"פינס" שלו? |
|
||||
|
||||
דווקא מצחיק... (כמעט כתבתי משהו כמו ''הוא הכניס לך'' אבל כמובן אי- אפשר בגלל הביטוי האוילי שהשתמשת בו) |
|
||||
|
||||
לא יודע. שלחתי אימייל לאופיר בעניין הזה, אך הוא טרם ענה. (אבל אולי, רק אולי, יותר קשה לך להבחין באותו "פינס" חמקמק כשמדובר בך?) |
|
||||
|
||||
אם היית שולח לגיא - כבר מזמן היית מקבל תשובה. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי 1 שגיא פינס פתר את הבעייה המביכה שעולה בכל פעם שהוא מציג את עצמו באנגלית בכך שהוא מבטא את שם משפחתו pines (יעני, "אורנים"). מישהו יודע איך רן פקר התמודד עם הבעייה? _______________ 1 מקווה שלא באייל |
|
||||
|
||||
רן פקר נקרא גם רן רונן. באמת. |
|
||||
|
||||
רן פקר עברת את שמו (שכחתי לאיזה שם, אולי "רונן"?), למרות שבארץ הוא ידוע בשמו הישן. אגב, מקורות יודעי דבר מספרים לי שבקורס טיס היו מבטאים את שמו בפ' קמוצה ורפה לאור המוניטין שיצאו לו. אין לי מושג אם בצדק. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שע''ב אמר שתי דקות לפני. הכל בגלל שחיפשתי בגוגל מה שמו העברי, לפני שנואשתי. לקחים יילמדו. |
|
||||
|
||||
סיפור אמיתי: יש לי גיס, בריטי מבטן ולץ מלידה, אחד האנשים המצחיקים שאני מכיר. פעם, כשהיה בישראל, צלצל למזכירה של החברה שלו בלונדון, וזאת דווקא כשהיה במצב-הרוח הענייני החד-יומי השנתי שלו, ואפילו טיפה לחוץ. הוא ביקש ממנה בקול רציני לשלוח פקס לאחד, שי פינס. המזכירה, כמובן, סירבה בצחוק מתגלגל. גיסי ניסה להתעקש, אך כאן עמד לו לרועץ שהוא בדיוק מסוג הבדחנים ששומרים על פרצוף-פוקר וטון רציני כשהם משכיבים אותך מצחוק. בסוף המזכירה הסבירה לו, מוחה דמעה מעיניה, משפט שהפך לקלאסיקה של משפחתנו: NOBODY is called Shy Penis! וזהו. פקס לא יצא מזה.
|
|
||||
|
||||
יכול להיות. מקרוב דברים תמיד נראים יותר גסים ומגושמים מאשר מרחוק. יכול להיות שאני קרובה מידי. |
|
||||
|
||||
אז נספר לך איך זה מרחוק: אני דווקא צחקתי. אגב, הנסיון הזה גם יכול ללמד אותך משהו על יכולתך לראות דברים שקרובים אליך. אבל אני לא משלה את עצמי... |
|
||||
|
||||
ואולי זו הסכנה ה''קיומית'' שמקהה את העוקץ. |
|
||||
|
||||
נסה בכפר פינס. |
|
||||
|
||||
נשמע על גבול ה obscene. |
|
||||
|
||||
תראה כמה נחמד שם: |
|
||||
|
||||
אולפנת כפר פינס! והן אפילו עושות "גיחות"! אללי, זה כבר חורג מגבול הארוטיקה המרומזת... |
|
||||
|
||||
אפשר להרגע. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא מבינה מה יש בו בטיעון חוץ מיהירות וסנוביות. אם מה שאתה רוצה, כמה, שר, מיחל, זה לעשות שלום עם העולם הערבי, ואתה מוכן לשלם עבורו מחיר יקר, ונפתחת לך אופציה כזאת, אפילו חלקית, איך אפשר לדחות אותה בטיעון סנובי?. הרי ברור ששלום כזה יגרום למומנטום חיובי, יסייע ליצירת דעת קהל אחרת, גם באיזור הקרוב הנלחם בנו, וישבור את החזית האחידה של ההתנגדות אלינו מצד העולם הערבי. הייתי יכולה להפליג בשבחי השלום עם כל מי שמוכן להושיט את ידו לשלום אתנו עוד ועוד. אבל ביילין שרוב קריירתו נבנתה על הלהג הזה, הפך להיות סנוב דווקא כאשר האפשרות לשלום מוגשת על מגש של כסף, וכל מה שהוא צריך לשלם תמורתו זה רק קצת יוקרה. זה לא נראה לך מוזר?? כדי לדעת מה מניע את בייליו צריך לדעת מה הוא עושה. הרטוריקה שלו הרי גם היא משמשת אותו כדי להשיג את מטרותיו, ואינה מהווה שיקוף כליות ולב. לכן תחקור שלו לא רלבנטי. את הרצון של ביילין לעקור את ההתנחלויות הסקתי כבר מזמן מהדרך בה הוביל את תהליך אוסלו. (כתבתי על זה במקומות אחרים באייל). ההתנהגות שלו בענין לוב מחזקת מאוד את המסקנה שלי מאז. בא נגיד שמוכנות של ביילין לשלם עבור שלום גם מחיר משמעותי אחר (יוקרה ואהדה בינלאומיים), מלבד עקירת ההתנחלויות, היה גורם לי להרהר שוב באפשרות שכונותיו של האיש טהורות. אבל הנה רואים שכאשר יש אפשרות להשיג שלום עם חלק של העולם הערבי, בלי לשלם מחיר טריטוריאלי, הוא מוותר עליה בגלל סנוביות. |
|
||||
|
||||
אולי זו הצגה קצת פשטנית של ביילין. ''החתירה לשלום'' לא חייבת לעמוד בפני עצמה אלא יכולה להיות חלק מרצון להשיג ''צדק'' לתפיסתו, שאי-קיום יחסים עם מדינות מוקצות פוגע בו. אגב, אני עוד חייב לך תגובה בפתיל הארוך-ארוך שלנו, ואני מתנצל על העיכוב. |
|
||||
|
||||
ולהדגשה, ביילין, בהיותו סגן שר החוץ, היה בעד *ניתוק*, או לפחות צמצום הקשרים עם דרא"פ האפרטהיידית ועוד משטרים שנחשבו כ"לא ראויים". לוב, מבחינתו נכנסה לאותה קטגוריה. |
|
||||
|
||||
להזכירך, גם ערפאת היה במצב של ''מוקצה'' מבחינה בינלאומית. הבאתו לארץ והפיכתו לראש מדינה על ידינו, היא שנתנה לו את המעמד שיש לו היום. ערפאת עשה מספיק דברים ''לא נאותים'', כולל רציחת ילדים במיטותיהם ועוד זוועות שנעשו ישירות בידי שליחיו, שצריך היה להגמיש מאוד את תפישת ה''צדק'' כדי לבלוע אותו. ובכל זאת עם הססמא ''שלום עושים עם אויבים'' ביילין היה מאדריכלי המהלך שהכשיר את ה''מוקצה'' הזה. כך שההנחה שביילין מונע על ידי חתירה לשלום כחלק מ''צדק עולמי'' לא מסתדרת לי. |
|
||||
|
||||
זו עדיין תפיסה מאוד פשטנית של ביילין. הוא לא רובוט שמחלק את העולם לטובים ורעים. רבות דובר על כך ש''שלום עושים עם אויבים'' (אם את מסכימה עם זה או לא) ועל כך שערפאת יהפוך חברבורותיו ויהיה ראש מדינה אחראי (אם זה קרה או לא) ועל מזרח תיכון חדש. דובר על לקבור את העבר וליצור משהו חדש עם הפלסטינים. הפשעים של ערפאת ואש''ף, כעקרון, היו נגדנו, ולנו היו הן הרשות והן העניין לסלוח עליהם. עם לוב, או עם דרא''פ, לא היה שום דבר כזה. הן פשוט היו מדינות מוקצות בעולם שרצו יחסים עם ישראל. לא דובר על שום התנערות של המדינות האלה מגישה או ממעשים לא-ראויים, רק על עסקים ודיפלומטיה אינטרסנטיים לחלוטין תוך כדי כך שדרא''פ ממשיכה את האפרטהייד ולוב לא מתנצלת על לוקרבי וממשיכה את שאר הדברים, מה מה שהם לא היו, שבגללם היא המשיכה להיות מוקצה. |
|
||||
|
||||
החלוקה לטובים ורעים לא נעשית על ידי רובוט אלא לפי עקרונות. אם טרוריסטיות, והרג אזרחים הם מעשים שהופכים מנהיג מדינה למנודה, אז ערפאת צריך להיות מנודה גם הוא. אם בשביל לעשות שלום סולחים ומוחלים לו על פשעיו, אפשר היה לעשות זאת גם למנהיג לוב. מדינות אחרות כגון אנגליה וארה"ב, שאינן במצב מלחמה עם הערבים, (לפחות לא היו אז..) יכולות להרשות לעצמן לחכות ולהעמיד תנאים למנהיג לוב. אבל אנחנו, שכל כך רוצים להגיע לשלום ויחסים נורמליים עם הערבים, אין לנו את הפריוילגיה הזאת. (אני כמובן מדברת כאן מגרונו של ביילין בהנחה שאהבתו לשלום היתה המניע שלו לפעול). זה שאת העבירות שלו בצע קדאפי כלפי אחרים ולא כלפינו, רק מקל את הסיטואציה. אתה יכול לתאר לך שקרובי הנרצח יהיו האחרונים לסלוח לרוצח, בעוד שאנשים רחוקים יותר, יהיו מוכנים לעשות זאת יותר בקלות. שלום עם לוב היה יכול להיות מאוד חשוב בהקשר של תחילת שנות התשעים, בודאי אם בתכנון היתה כוונה לפתוח בתהליך דרמטי עם הפלשתיניים. המניעים הפנימיים של קדאפי לא רלבנטיים, כל עוד אפשר היה להאמין לו שהשלום וההכרה ההדדית הם אמיתיים. אבל ביילין לא עשה זאת. למה? |
|
||||
|
||||
אולי כי עם לוב וקדאפי הנושא של איזושהי התייחסות ל''פשעים'' של לוב וקדאפי כלל לא עמדה על הפרק. בהסכם אוסלו, זניחה של אש''ף את דרך הטרור היתה אלמנט מרכזי. לכן לוב נשארה מנודה ואש''ף לא. העניין השני הוא שלאדם יש סמכות מוסרית לסלוח על פשעים שהתבצעו נגדו ולא על פשעים שהתבצעו נגד אחרים. |
|
||||
|
||||
אלא אם כן האדם הוא כומר קתולי. או ישוע. |
|
||||
|
||||
לדעתי ביילין לא להוט אחרי שלום עם הערבים כמו שהוא להוט אחרי התקבלות למועדון האירופי. קדאפי היה מוקצה ע''י מנהיגי מדינות אירופה ולכן הוא היה מוקצה ע''י ביילין בעוד שערפאת נחשב מקובל על מנהיגי אירופה ולכן הוא מקובל גם על ביילין. |
|
||||
|
||||
אני מאד מסכימה עם האמירה הזאת. הרצון להתקבל למועדון האירופי הוא המניע להתנהגות הנגררת הזאת, ולא "צדק" או "שלום". ביילין מוכן לסלוח לערפאת על כל פשעיו כלפינו ולעשות זאת ללא שום בטחונות מצידו שהוא לא יפגע בנו שוב (כפי שהוא באמת עשה), רק משום שזה "מקובל" על מנהיגי אירופה, ומוותר על האפשרות לעשות שלום עם לוב מאותה סיבה.(בהתאמה לזה אפשר להזכיר גם את המימון של האיחוד האירופי לביילין, שבעיניו נראה נורמלי לחלוטין). הרצון להתקבל למועדון האירופי נובע לדעתי מרגש הנחיתות היהודי הישן הרוצה להיות כמו כולם-"עם ככל העמים". למרבה האבסורד, היחידים שיכולים לתת ליהודי מהסוג הזה את האישור שהוא "בסדר", אלו דווקא אלו שביזו אותו ולעגו לו (ורצחו אותו..). יש לזה בטח שם בפסיכולוגיה, בטח בפסיכולוגיה של יהודים. זה ממש מוזר, אתה חופר מעט במניעיהם של הצאצאים של הציונים הגאים, שרצו לבנות כאן את היהודי החדש העצמאי ללא פגמי הגלות, ואתה מוצא שוב את היהודי שרוקד "מה יפית" לפני הפריץ. כפי שנאמר כבר פעם: יותר קל להוציא את היהודים מהגלות מאשר להוציא את הגלות מהיהודים. ואם נקשר את זה לעניין שהתחיל את הפתיל הזה - המתנחלים עם יהדותם המופגנת והטבעית, מהווים אנטיתזה לצורת חשיבה זאת. ולכן ההתנגשות הערכית הבוטה כל כך בין ערכיו של יוסי ביילין והחלק בעם שהוא מייצג, ובין המתנחלים. |
|
||||
|
||||
מה לגבי היתרונות הכלכליים הגלומים בהצטרפות למועדון האירופי? בהזדמנות זו אציין שקצת מוזרה לי הנטייה פעם אחר פעם לאבחן נפשית את אלו שאוחזים בדעה פוליטית שונה משלך, כאילו רק "בעיה נפשית" תגרום למישהו לחשוב אחרת ממך. אבל זו זכותך, כמובן. |
|
||||
|
||||
זאת לא שאלה של זכויות, זה נובע מבעיה נפשית שלה. |
|
||||
|
||||
היתרונות הכלכליים הגלומים בהצטרפות למועדון האירופי אמנם גדולים. אולם אם בדרך לשם אתה מאבד את עצמאותך לפעול לפי האינטרסים החיוניים שלך, אז המחיר לא הגיוני. במקרה הנ"ל: לוותר מצד אחד על השלום עם לוב, ומצד שני להכניס אלינו את רבי המרצחים פלוס לתת להם נשק רק כדי להרוויח מבחינה כלכלית, זה לא סביר. דווקא הבלבניסטים לא צריכים להתרגש מ"ניתוחים פסיכולוגיים". מה זה "משתלב" או "בדלן", אם לא "ניתוח פסיכולוגי"? זו הרי הגדרה של גישה יסודית לחיים, שממנה מסתעפת ההתייחסות המעשית למציאות. בוודאי שלגיטימי לעשות זאת כאשר מדובר ב"ניתוח פסיכולוגי" של קבוצה פוליטית, או של איש פוליטי. לא כל ניתוח "פסיכולוגי" הוא אמירה שיש כאן פתולוגיה הדורשת אישפוז. ההתנהגות הפוליטית שלנו נקבעת בעיקר על ידי המטרות היסודיות שלנו. חוסר מודעות להן, גורם פעמים רבות לסתירות בין ההצהרות והמעשים. מה שאני מנסה לעשות זה לנסות להבין את המניעים היסודיים של קבוצה/אדם, דרך המעשים ולא רק דרך ההצהרות, כאשר יש סתירה בין השניים, אני מחפשת את המניע הנסתר, זה אמנם יכול להראות כאילו שאני עושה "אבחון נפשי", אבל זה בסך הכל ניתוח של המציאות הפוליטית. אם יש קוהרנטיות בין המטרות המוצהרות, והמעשים הרי אין צורך בניתוחים כאלה. מה שנכון במה שאמרת זה שפעמים רבות אני חושבת שהמניעים היסודיים של ההתנהגויות האנושיות, גם בשדה הפוליטי, מצויים בשדה הרוחני-נפשי ולא המטריאליסטי. אני חושבת שהמטרות המטריאליסטיות הן רק ביטוי חיצוני למטרות עמוקות יותר. |
|
||||
|
||||
דווקא בלבניסטים יודעים לעצור את עצמם בשאלה "למה הוא בדלן/משתלב" כי הם מודעים לבעיה הפסיכופיזית. שימי לב שמעולם לא הוצג כאן ניתוח בלבניסטי שעסק בסיבות שבגינם פוליטיקאי פלוני הוא כזה או אחר. הניתוח הבלבניסטי ודאי ובוודאי שאינו פסיכולוגי אלא ההיפך הגמור (אם אפשר להגדיר "היפך" לניתוח פסיכולוגי). אני (טוב, לא אני, בלבן) מגדיר את המתודולוגיה של הניתוח הבלבניסטי והוא מאפשר לי לגבש דעה לגבי פוליטיקאי כלשהי על פי המתודולוגיה. אני לא מרשה לעצמי את המותרות של ניתוח פסיכולוגי (שהוא מתודולוגיה מוגדרת) מרחוק של אנשים שמעולם לא פגשתי ונראה לי חשוד ביותר שאת מרשה לעצמך את המותרות הללו, במיוחד כאשר אי אפשר להתכחש לכך שהניתוחים שלך גם "יוצאים" מתאימים לדעה הפוליטית שלך. |
|
||||
|
||||
לפי מה שאתה מתאר גם אני לא עושה ניתוח פסיכולוגי. אני לא מתייחסת לחיים האישיים, או לחוויות הילדות של אדם זה או אחר, אלא מדברת על המניעים היסודיים החברתיים שמניעים אותם. בדיוק ברמה ש"בדלנות" או "השתלבות" מסבירות את הפעולות של הפוליטיקאים. כך שהפגישה האישית שלי עם נשואי הניתוח שלי לא רלוונטית. אם תקרא בזהירות את מה שכתבתי תבין שאני מתייחסת ל"ניתוח הפסיכולוגי" של גישה פוליטית, ולא של אדם זה או אחר באופן אישי. ההתיחסות היא עם שם, כי טכנית יש מישהו ספציפי שמביא לידי ביטוי את הגישה הזאת. (הבלבניסטים לעומת זאת, כן מרשים לעצמם לאפיין את העמדה הפוליטית-פסיכולוגית האישית של פוליטיקאי זה או אחר.) אני לא מבינה על מה אתה מדבר כשאתה אומר :"במיוחד כאשר אי אפשר להתכחש לכך שהניתוחים שלך גם "יוצאים" מתאימים לדעה הפוליטית שלך". אני הרי מנתחת את הגישות הפוליטיות של חלק מהאוחזים בדעות פוליטיות מנוגדות לאלו שלי, מראה סתירות בין ההצהרות והמעשים שלהם, ומעלה השערות לגבי המניעים (הפסיכולוגיים-פוליטיים, ולא אישיים) שגורמים להם להתנהג כפי שהם מתנהגים. אז למה זה מוזר שזה יוצא "בדיוק"? את אלו מיריבי הפוליטיים שאין להם סתירות בין המעשים וההצהרות, אני לא צריכה לנתח, אלא להתווכח ישירות עם מה שהם אומרים. רק כאשר אני חושבת שאין קוהרנטיות, טבעי לנתח מניעים יותר עמוקים. אם אתה חושב שאני טועה, אתה מוזמן להביא אלטרנטיבות להצעות שלי להסבר (כפי שבאמת עשית). אני הרי לא מסתמכת על אינטואיציה סודית, אני מסבירה את הסיבות שהביאו אותי להעריך כך או אחרת ואפשר להתווכח. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |